‫הרצאה ‪ – 4‬פוליטיקה ועוצמה‬

‫חלק א׳ ‪ -‬עוצמה‪ ,‬סמכות ופוליטיקה‬

‫מושגי יסוד חשובים להבנת פוליטיקה באנתרופולוגיה‪:‬‬

‫כוח ועוצמה = יכולת של שחקנים חברתיים להשפיע על המציאות החברתית שלהם ולהניע שינוי‬
‫ע״פ מקס ובר‪ -‬״היכולת של שחקן חברתי כלשהו להשפיע על התנהגותו של שחקר אחר ולגרום לו לעשות‬
‫משהו שאחרת לא היה עושה‪.‬״‬
‫מוסדרות חברתיים מפעילים עוצמה על היחידים ומגבילים את מרחב הפעולה שלהם באמצעות מערכת‬
‫הנורמות וסנקציות חברתיות‪.‬‬

‫״תקרת זכוכית״‬

‫חיים במבנים של כוח שמגדירים את מרחב הפעולה שלנו ‪ ,‬אבל יש לנו גם פעלנות‪.‬‬

‫פעלנות= היכולת שלנו לשנות ולתמרן את סביבתנו החברתית‪.‬‬

‫מאפשרת להתאגד ולחשוף אפלייה מסויימת או הפעלת כוח ולהתנגד‪.‬‬

‫סמכות= הזכות החברתית שניתנה למוסד‪ ,‬לפרט או לקבוצה של פרטים להפעיל עוצמה‪.‬‬
‫במשטרים דמוקרטיים האזרחים מעניקים סמכות לשלטון באמצעות בחירות‬

‫פוליטיקה= החיים הפולטיים מבוססים על התארגנות קולקטיבית ועל שותפות של אנשים שחיים בקהילה‬
‫מסויימת – שותפות קהילתית‪- .‬אריסטו‪.‬‬
‫הפוליטיקה קיימת בכל חברה אנושית‪ ,‬לפוליטיקה יכול להיות ביטוי שונה וצורות שונות בתרבויות שונות‪.‬‬

‫חלק ב׳‪ -‬גישות תאורטיות לחקר הפוליטיקה באנתרופולוגיה‬

‫באנתרופולוגיה ‪ 2‬דרכים עיקריות לחקור פוליטיקה – גישות אנליטיות‬
‫פוליטיקה כפעולה פוליטית של שחקנים אינדיבידואלים או של קבוצות חברתיות כאשר מטרת‬ ‫‪-‬‬
‫העשייה הזאת היא להשיג מקסימום עוצמה‪.‬‬
‫פוליטיקה כגישה מערכתית‪/‬מבנית שהמטרה העליונה של המערכת הפוליטית היא לשמר ולשעתק‬ ‫‪-‬‬
‫את המבנה החברתי הקיים‪.‬‬
 ‫חלק ג׳ – התפתחות האנתרופולוגיה הפוליטית‬
‫לואיס הנרי מורגן טען בספרו )‪ Ancient Society (1877‬שאנחנו לא יכולים להבין את המבנה הפוליטי‬
‫בחברה כלשהי מבלי להתייחס למוסדות חברתיים אחרים כמו שארות ונישואין‪.‬‬
‫שתי תובנות של מורגן‪:‬‬
‫מערכות פוליטיות שזורות לתוך מוסדות חברתיים אחרים‪.‬‬
‫לא ניתן להבחין בקלות בין יחסי השארות לבין צורות שונות של התארגנות פוליטית‪.‬‬
‫מערכות פוליטיות שקיימות באפריקה‪:‬‬
‫״מדינה פרימיטיבית״ – מערכת פוליטית שבה הכוח הפוליטי והסמכות מרוכזים בידי בן אדם אחד‬ ‫‪-‬‬
‫או קבוצה קטנה של אנשים‪ .‬סמכות ריכוזית בידי אדם אחד או קבוצה חברתית אחת‪.‬‬
‫מבנה פוליטי לא מדיני – סמכות מבוזרת ולא מתרכזת בידי אדם אחד או קבוצה חברתית אחת‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מה שקובע את המבנה הפוליטי באפריקה הוא המבנה של יחסי השארות‪ ,‬מקור המחיה‪ ,‬מקור הירושה הבין‬
‫דורי והחליפין הכלכליים בחברה‪.‬‬

‫חלק ד׳ – השפעות הקולוניאליזם על אנתרופולוגיה פוליטית‬

‫מה שאפיין את האנתרופולוגיה הפוליטית בשנות ה‪ 60‬זה התעלמות כמעט מוחלטת מנוכחותה והשפעתה‬
‫של המדינה הקולוניאלית על הארגונים הפוליטיים המקומיים‪.‬‬

‫חלק ה׳ – תפקיד של סמלים וטקסים בפוליטיקה‬

‫סמלים וטקסים קיימים כדי להביע הזדהות ולגיטימציה למשטר או למחות עליו‪.‬‬

‫חלק ו׳ – הייחודיות של המחקר האנתרופולוגי על פוליטיקה‬

‫מבחינת האנתרופולוגיה עוצמה וסמכות לא נמצאות רק במה שאנחנו מכנים הספרה הפוליטית אלא שיחסי‬
‫הכוח העוצמה שזורים בתוך חיי היום‪-‬יום שלנו‪.‬‬
‫התפיסה ההוליסטית כי תחומי החיים השונים שזורים זה בזה ממשכירה לנתב את שאלות המחקר‬
‫באנתרופולוגיה פוליטית‪.‬‬