‫הכרזת העצמאות‬

‫הכרזת העצמאות הינה מסמך חגיגי‪ ,‬היסטורי בעל ערך חינוכי‪ .‬זהו המסמך הראשון שהפיקה‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬חתומים דוד בן‪-‬גוריון וחברי מועצת העם (נציגי הישוב היהודי בא"י)‪ .‬ההכרזה‬
‫התקיימה ביום ה' באייר תש"ח ( ‪.)14/5/1948‬‬

‫הצדקות להקמת מדינת ישראל‪:‬‬

‫‪.1‬הצדקה היסטורית ‪ -‬נובעת מ כל האירועים ההיסטוריים שקרו לעם היהודי בעבר‪ ,‬המשקפים‬
‫את הזיקה החזקה בין עם ישראל לארץ ישראל‪ ,‬ומתוקף כך מצדיקים את זכותו למדינה עצמאית‬
‫בא"י‪.‬‬

‫* בא"י קם העם היהודי‪ ,‬התעצב ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ"ך‪.‬‬

‫* בזמן שהעם היהודי היה בגלות‪ ,‬הוא המשיך בתקווה ובמאמץ לשוב לא"י‪.‬‬

‫* השואה הוכיחה את הצורך בפתרון בעיית האנטישמיות ע"י הקמת מדינה יהודית‪.‬‬

‫‪.2‬הצדקה בינלאומית‪-‬משפטית ‪ -‬נובעת מתמיכה והכרה בינ"ל בזכותו של העם היהודי למדינה‬
‫בא"י‪.‬‬

‫להצדקה זו נכנסים כל המסמכים והחלטות בעלי תוקף משפטי מחייב‪ ,‬כמו חוזה‪ ,‬כגון‪:‬‬

‫* הצהרת בלפור ‪ -‬מסמך רשמי החתום ע"י שר החוץ של בריטניה בו נקבע כי ממשלת בריטניה‬
‫רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי‪.‬‬

‫* כתב המנדט ‪ -‬החלטה מחייבת של עצרת האו"ם‪ ,‬במסגרתהנתנה לבריטים מנדט על שטחי א"י‬
‫כדי לסייע ביצירת תשתית להקמת מדינה יהודית‪.‬‬

‫* החלטה ‪ -181‬החלטה משפטית מחייבת במסגרתה‪ ,‬עצרת האו"ם קבעה כי בשטחי א"י‬
‫המערבית‪ ,‬תקום מדינה יהודית לצד מדינה ערבית‪.‬‬

‫‪.3‬הצדקה טבעית‪-‬אוניברסאלית‪ -‬הזכות להגדרה עצמית‪.‬‬

‫מדובר בזכות הטבעית של כל עם להגדרה עצמית והקמת מדינה ריבונית‪ .‬להיות כמו כל העמים‬
‫במשפחת העמים‪.‬‬

‫מאפיינים יהודיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה‪:‬‬

‫*בהכרזה על שם המדינה‪ ,‬נקבע כי המדינה הינה מדינה יהודית אשר תיקרא בשם "ישראל"‪.‬‬

‫*"המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית‪"..‬‬

‫*"המדינה תהא מושתת על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל"‪.‬‬
 ‫מאפיינים דמוקרטיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה (חובה לזכור ‪:)3‬‬
‫מאפיינים דמוקרטיים בזיקה אל ערכים ‪ ,‬זכויות ועקרונות דמוקרטיים‪.‬‬

‫*הבטחה לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת‪ ,‬גזע ומין ‪ +‬הבטחה לחירות‬
‫דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪.‬‬

‫*הבטחה להיות נאמנים לעקרונותיה של מגילת האו"ם‪.‬‬

‫*בפנייה לערביי ישראל להשתתף בבניין המדינה בתמורה לאזרחות מלאה ושווה‪.‬‬

‫*שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות‪.‬‬

‫*פיתוח הארץ לטובת כל תושביה‪.‬‬

‫הכרזת העצמאות מחולקת לשלושה חלקים מרכזיים‪:‬‬

‫‪.1‬החלק ההיסטורי ‪ -‬בחלק זה מפורטים כל האירועים ההיסטוריים המהווים נימוקים‬
‫(לגיטימציה) לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לארץ ישראל‪ ,‬ולאירועים היסטוריים שהובילו‬
‫וסייעו בהקמת מדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ .2‬החלק המעשי ‪"( -‬לפיכך נתכנסנו‪....‬אשר תקרא בשם‪ )"..‬בחלק זה יש הכרזה על שם המדינה‬
‫ומוסדותיה‪ ,‬והוראות על הקמת רשויות השלטון‪ ,‬התחייבות לעריכת בחירות וכינון חוקה‪.‬‬

‫‪ .3‬החלק ההצהרתי (הצהרה על אופי המדינה)‪ "( -‬מדינת ישראל תהא פתחה לעלייה‪...‬מגילת‬
‫האומות המאוחדות") בחלק זה יש הצהרה על המאפיינים היהודיים והדמוקרטיים שמשמשים‬
‫בסיס למדינה ולאופי המשטר‪ .‬בנוסף‪ ,‬בחלק זה רוכזו פניות ל‪ 4-‬גורמים‪:‬‬

‫א‪ .‬פנייה לאו"ם ‪ -‬קריאה לשיתוף פעולה בהגשמת תוכנית החלוקה ולקבלת והכרת המדינה‬
‫כמדינה ריבונית‪.‬‬

‫ב‪ .‬פנייה לערביי ישראל ‪ -‬קוראים לערביי א"י לשמור על השלום ולעזור בבניין המדינה ומבטיחים‬
‫להם הענקת אזרחות מלאה ושווה ‪+‬ייצוג הולם במוסדות‪ ,‬וכן מתן זכויות שוות ושמירה על‬
‫המקומות הקדושים לכל הדתות‪.‬‬
‫ג‪ .‬פנייה למדינות ערב השכנות ‪ -‬קריאה לשלום עם מדינות ערב‪ ,‬רצון לשתף פעולה לפתח ולקדם‬
‫את המזרח התיכון‪.‬‬
‫ד‪ .‬פנייה ליהודי התפוצות ‪ -‬קריאה ליהודי התפוצות לעלות ארצה ולעזור בבניין המדינה‪.‬‬
‫פסקת החתימה ‪ :‬הפסקה עליה חתומים נציגי מנהלת העם‪.‬‬
‫הביטוי בעל המשמעות הכפולה‪" :‬צור ישראל"‪.‬‬
‫משמעות חילונית‪ :‬צור‪ :‬סלע‪ ,‬סמל לחוזק וחוסן בו שמים את מבטחנו‪.‬‬
‫משמעות דתית‪ :‬שם נרדף לאלוהים‪ :‬צור ישראל‪.‬‬
‫ביטוי זה‪ ,‬נועד לשני הקהלים החתומים על המגילה‪ .‬לקהל הדתי ולקהל החילוני‪ .‬יוצר איזון‪.‬‬