Professional Documents
Culture Documents
חוברת הרב סלושץ עם פרטים אחרון
חוברת הרב סלושץ עם פרטים אחרון
בתי תפילין
למדקדקים
במצוות
UVWVX
בפיקוח
הגרמ"א
סלושץ
שליט"א
מ
קללה"ה
בי ת הו
ר את
זצ ו
ר לי
ים ק הגא
ון ה ג ד ו ל ר ב י נ ו נ י ס
ץ
בס"ד
G
ועוד)...
בי ת הו
ר לי ה
ים ק גא
ון ה ג
ץ
ד ול ר בינו ניס
2
fVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVV
בתי תפילין עם כל ההידורים ,למדקדקים במצוות ,בכשרות הגרמ"א סלושץ שליט"א
4
fVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVV
בתי תפילין עם כל ההידורים ,למדקדקים במצוות ,בכשרות הגרמ"א סלושץ שליט"א
B1C
העיבוד
רוב יצרני הבתים משתמשים מעורות קפואים (מתוקים) שמגיעים מארה"ב ,הידועים
באיכותם ,וחתומים בכשרות העדה החרדית .לאחר מכן ממשיך העיבוד במפעל בארץ ע"י
גלגול חביות עם הרבה עורות ביחד -דבר שמוזיל באופן משמעותי את העלות מכיוון שה־
עיבוד הוא של עורות רבים יחד ,במפפעל יש מערך כשרות שמפקח על העורות מהו מקו־
רם ,זמן מליחתם ,ושאומרים את כל הנוסח הראוי להחלת הקדושה על העורות .ולכאורה
כאשר ישנו הכשר טוב בוודאי אין כל חשש בכשרות,ומ"מ בייצור דידן בנוסף על כשרות
העדה החרדית ,בעת עיבוד העורות נמצא שליח יר"ש מיוחד מטעם הגרמ"א שליט"א
שמכניס את העורות בעצמו לתחילת העיבוד.
מעלה נוספת בייצור זה ,בדרך כלל בייצור המקובל במפעלים ,מכניסים את העורות לתוך
חביות סיד ,ומשרים את העורות למשך מספר שבועות ,ובנוסף לסיד מקובל היום להוסיף
5
VVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVf
בתי תפילין עם כל ההידורים ,למדקדקים במצוות ,בכשרות הגרמ"א סלושץ שליט"א
חומר כימי שגורם להשרת השער ,חומר זה פוגע בעור ,דבר שבעתיד עלול לפגוע ביציבות
ריבוע הבית וחשש גדול יותר לנקבים בבית ,ולכן מקפידים ביצור דידן להשתמש רק בסיד
למרות שמחמת כך נדרש להשהות את העורות בחביות זמן ממושך יותר ,וע"י כך הבית
יהיה חזק ויציב יותר בעתיד בס"ד.
B2C
תחילת עשיית "הבתים"
מקובל בהרבה מהמפעלים שההכנה הראשונה ליצירת הבית ,שזה יצירת המבנה הראשוני
של הבית ,כלומר תחילת עשיית שקעי הבתים ,עושים במפעל העורות ,ולא במפעל ייצור
הבתים .בייצור דידן העורות עוברים מיד אחר העיבוד ממפעל עיבוד העורות למפעל ייצור
הבתים ,ובכך יש לנו מעלה נוספת שיצרן הבתים הוא עצמו מעצב את הבית כבר מהשלב
הראשון ,בהתאמה לתהליכי ההמשך של בניית ויצירת הבתים.
B3C
הובלת העורות (לאחר העיבוד)
רוב ככל יצרני בתי התפילין ,אינם מייצרים את העורות בעצמם ,אלא לוקחים אותם ממפעל
עורות שאחראי על העיבוד ומפוקח ע"י גופי כשרות שונים .הסדר המקובל ברוב המפע־
לים שהמפעל מקפיא את העורות לאחר העיבוד ,וכך כשהעור קפוא ,משנעים את העורות
לכיוון יצרני הבתי תפילין .סיבת ההקפאה הינה היות שעקב שינויים במזג האוויר וכו' תתכן
פגיעה באיכות העור .אמנם מאידך קיים חסרון מסוים בהקפאה ,מכיון שהקפאה יוצרת
חדירת נוזלים לעור ,ופוגעת בחוזק העור.
בייצור דידן נמצא פתרון יחודי של הובלת העורות בכלי אחסון מיוחדים ששומרים על
העור ואיכותו ,וללא צורך בהקפאה כלל ,וכך גם העורות לא נפגעים כלל משינויי מזג
האוויר ,ומאידך גם אין חדירת נוזלים לעור ,והעורות מגיעים כמות שהם.
B4C
הפרעס'
פרעס' הכוונה הלחץ הראשון על העור בכדי לתת לו את מבניות הריבוע .המפעלים מש־
תמשים בדרך כלל במכונה הידרואלית ,ובכך הכוח שצריך להשקיע העובד המפעיל את
6
fVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVV
בתי תפילין עם כל ההידורים ,למדקדקים במצוות ,בכשרות הגרמ"א סלושץ שליט"א
המכונה קטן מאד ,לעומת התוצאה שהיא כמו לחץ של שבע טון ,וכך נוצר בית יצוק וחזק,
שיחזיק בעז"ה לאורך שנים.
כמובן שכל מפעל לגופו למעלותיו חסרונותיו והקפדותיו ,היות שבכל מכונה ומכונה ישנן
מספר רב של אפשרויות ,וישנן גם כמה סוגי מכונות ,ואכמ"ל.
המעלה של מפעל ביחס ל"בתים מאכער" בענין זה היא ,שבמפעלים ישנה המכונה העוצ־
מתית הנזכרת שיוצרת לחץ מרבי ,דבר שנותן חוזק עצום לבית לאורך ימים ושנים .אמנם
מאידך מצב זה יוצר בעיה של חללים בין הקיפולים ,מכיוון שהמכונה לוחצת חזק ובבת
אחת ,ובכך נוצרים חללים ורווחים בין הקיפולים ,דבר שמצריך צמצום העור ועדיף להימנע
ממנו ככל האפשר הן מבחינה הלכתית והן מבחינה פרקטית ,מבחינה פרקטית מכיון שי־
תכן לפעמים שהצמצום יחזור ויתרחב שוב ,ומבחינה הלכתית משום שיתכן שזה יכול
להוות חסרון בריבוע אם זה ייפתח .כמו כן בחלק העליון של הבית נוצר לחץ חזק מאד
וישנו חשש שנהיה נקב נסתר בבית.
בייצור דידן בראשות הגרמ"א שליט"א ,אמנם מסברא הוכרע על ידי הרבנים שאין חשש
של חסרון ב"לשמה" ושל "כוח כוחו" בהידרואלי ,אבל מכיון שישנם הרבה מדקדקים
שחוששים משינויים וכנ"ל ,וכמו כן יש תלמידי חכמים שעדיין חוששים אולי יתברר שה־
גדרת ההידרואלי היא ככוח כוחו ,ואין זה "לשמה" ,וכן שישנן החששות הנ"ל לנקב נסתר,
ולכן בייצור זה בראשות הגרמ"א שליט"א ,מקפידים לא להשתמש כלל בכח הידרואלי
אלא רק עבודת יד ע"י הברגה ,שגם היא שווה ללחץ של ההידרואלי אלא שצריך השקעה
של יותר זמן וכח ,אבל הלחץ מדורג ואיטי ,וזהו כוחו הישיר.
B5C
הפרעס' האחרון
מקובל במפעלים ,וגם ב"בתים מאעכר" הפרטיים ,להשתמש בפלטת חימום (מעין מגהץ)
בכדי ליישר את התיתורא ,בעת עשיית הפרעס' ,פעולה זאת בהגדרתה יתכן להגדירה במ־
צבים מסוימים ,כחלק מיצירת הריבוע של הבתים ,ולכן גם בזה צריך להקפיד שיהיה ע"פ
כללי ההלכה של עשיה ע"י יהודי יר"ש ולשמה וכו' ,ואם מכשיר זה מחובר למערכת חברת
החשמל ,יתכן והגדרת הפעלת פלטת החימום הינה כמופעלת ע"י חשמל ,ולא תהיה הגד־
רת הפעולה כמופעלת ע"י מי שמדליק את הפלטת חימום ,אלא ע"י חברת החשמל ,ולכן
הורה הגרמ"א שליט"א להשתמש בייצור זה רק בחשמל המופעל ע"י מצבר שאנרגיית
החשמל כבר נמצאת כאן ,ואינה מתחדשת ,וכך בוודאי פעולת החימום נחשבת לכוחו
הישיר של המפעיל.
7
VVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVf
בתי תפילין עם כל ההידורים ,למדקדקים במצוות ,בכשרות הגרמ"א סלושץ שליט"א
B6C
יצירת הריבוע
לאחר הפרעס' עדיין הבית לא מקבל צורת ריבוע מושלמת ,ולשם כך בעבר היו מכניסים
ללחץ גדול ומשייפים שוב ושוב אבל בוודאי שלא הצליחו להגיע לרמת דיוק גבוהה מאוד,
כיום יצירת הריבוע נעשית ע"י מכונה בעלת גלגלי שיניים שמסובבת קודח שמכרסם בבית
בעדינות ,עד שמתקבל ריבוע בצורה מדוייקת מאד ,דבר שקשה מאד לקבל אצל יצרן
פרטי גם כיום ,ולכן יש גם הרבה "בתים מאכער" שמוסרים את הריבוע למרבע במפעל
(אגב ,יתכן שצריך להודיע ע"כ ללקוח אשר בטוח שהכל הינו בייצור עצמי ולא במפעל).
אמנם במפעלים הריבוע יוצא מדויק ,מ"מ הם אינם מתחייבים לרמת דיוק אלא משתדלים
שיהיה בסביבות חצי מ"מ ולפעמים יש גם של מ"מ ובוודאי שיצרן פרטי אינו יכול להת־
חייב על דיוק ברמה של מאיות המ"מ ,ומבחינת ההלכה כמה שיותר מדויק יותר מהודר.
בייצור דידן תחת השגחת הגרמ"א שליט"א ,ההתחייבות היא לריבוע מדויק של פחות
מסטייה מצד לצד של שליש המ"מ (פחות מעובי של דף ממוצע ,שאינו נראה כלל בעין).
דבר נוסף הוא ,שעשיית הריבוע קיימת במגוון אפשרויות וגלגלי תנופה ,שיש בהם חשש
בהידור ,שמא אין זה כוחו ממש ,וכאן בייצור זה בהוראת הגרמ"א שליט"א ,השימוש הוא
אך ורק בכוח ישיר של מפעיל המכשיר ,ללא שום דבר אחר ,למרות שזה לוקח זמן רב
B7C
יותר.
צביעה
ישנם מפעלים שצביעת התפילין נעשית ע"י אדם המחזיק בידיו את מתז הצבע .ואמנם
בסיס המכונה היא מכונה חשמלית (מכונות אלו של התזת צבע ,פועלות בצורה שיש דוד
שלתוכו מכניסים את הצבע ,וע"י המנוע נוצר גם ערבוב הצבע ,וגם יצירת לחץ בתוך הדוד,
אשר משתחרר לצינור המתז ,ובקצה הצינור קיימת ניצרה שכאשר משחררים אותה -
הצבע מתפרץ החוצה) ,ויש פוסקים שהגדירו גם מכונה כזאת ככח גברא ,היות שהגברא
אוחז בידו את המתז ,וזה כמו מקדחה שנחשבת לכח גברא ,אף שבסיס המכונה היא חש־
מלית ,אולם יש מפעלים שחששו בזה ,ולכן הם הרכיבו בבסיס המכונה מערכת פדלים
במקום מנוע ,והיא זו שיוצרת את ערבוב הצבע והלחץ לכיוון המתז .ועדיין יש מקום להדר
שמא גם כך כשהמכונה אינה מחוברת כלל לכח חשמלי ,עדיין ההגדרה ככח כוחו ולא כח
ישיר ,ואין כוונת הצובע נחשבת ללשמה.
ולכן בייצור זה ע"פ הוראת הגרמ"א השימוש הוא אך ורק בצובע ידני ע"י מברשת .מעלה 8
fVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVV
בתי תפילין עם כל ההידורים ,למדקדקים במצוות ,בכשרות הגרמ"א סלושץ שליט"א
נוספת יש בצביעה ע"י מברשת שהצבע הינו עם פחות ממשות ,וכפי שהובא במשנ"ב שה־
צבע צריך להיות טפל לבית ולא עם ממשות ,וכשצובעים ע"י מתז לפעמים נוצרת שכבה
עבה שאיננה מוגדרת כטפילה לבית ,וחשש זה קיים לפעמים גם בצביעה ידנית ,ומשום
כך נבחר רק צובע אחד יר"ש היודע לעשות את המלאכה היטב ללא שום ממשות ולפי כל
דקדוקי ההלכה ובגימור מיוחד – זה אלי ואנווהו!
B8C
יצירת חקיקת השי"ן
הדבר שנשאר קשה מאד לעשותו עד היום ,הינו יצירת השי"ן .התהליך בנוי ע"י הרט־
בת המקום שבו יעשו את השי"ן ,ואח"כ יצירת לחץ ע"י שבלונה בכדי להכין את המקום
רך שיהיה קל להוציא את השי"ן ,ואז שוב מחיקת השי"ן ושוב מוציא את השי"ן ע"י כחו
ממש .העשייה במפעלים היא לקחת כעין ב' מברגים מעוקמים ולמשוך את העור כלפי
חוץ .דבר זה מורכב מאד היות שצריך מסורת ברורה ביצירת השי"ן בכדי שלא יהיה ע"י
"חק תוכות" ,כיוון שאם תלחץ אפילו במעט בצד השי"ן ייצא שע"י דחיקתך יצא עור כתי־
בת השי"ן ולא ע"י כתיבתך וזהו "חק תוכות" ,ובכל פעולה של עובד במפעל ישנו חשש
שיצירת השי"ן תהיה ע"י חק תוכות ולעולם לא נוכל לדעת איך הש' נוצרה ,ואולי שמא רק
פעולה אחת מתוך חקיקת השי"ן הייתה ע"י חק תוכות (אגב ,בבהמה דקה חקיקת השי"ן
היתה דבר קל מאד ,מכיוון שהעור הינו יותר רך) ,ולכן יש מפעלים שממנים רק אדם אחד
לעניין השיני"ם ,ובפיקוח צמוד לעשייה זו ,צורה זו היא המקובלת במפעלים וכל מקום לפי
הנהגתו.
ב"בתים מאכער" הפרטיים קיימת שיטה נוספת הנקראת משיכה ע"י מחטים ,שזה אומר
שמכניסים מחט לתוך עובי העור ,ואז מושכים את העור כלפי חוץ וכך יוצרים את האות
ש' .שיטה זו רק מעטים מאד יודעים את צורת העשייה ,היות והסיכון כפול ,גם היות שזה
יכול ליצור נקב פנימי ואולי אף שאינו נראה כלל ,וגם היות שלפני זה משרטטים את האות
ש' ,ויתכן שזה כבר נחשב ככתיבה של האות ש' ואין הכתיבה אח"כ אלא ככתב ע"ג כתב,
ועוד ניתן להאריך בהסבר רחב בצורת השיטה ,ואכמ"ל .ולכן יש מפעלים הממנים השגחה
מיוחדת ע"כ ,בכדי שיהיה ניתן לראות שבעל המלאכה עושה את השי"ן כהלכתה.
בייצור הזה תחת השגחת הגרמ"א שליט"א משתמשים בשיטת המחטים ,ויש מומחה
אחד בלבד ,יר"ש גדול ,היודע את המלאכה ,ומשתמשים בעור עבה מאד כך שאין כל
חשש ולו הקל ביותר לנקב ,ובנוסף לכך הגרמ"א שליט"א הנחה ע"פ התייעצות עם ת"ח
גדולים מתלמידי מרן החזו"א זצוק"ל איך לשרטט את הש' קודם חקיקתה ,כך שעדיין לא
קיים שום מציאות של כתיבה ,ואין חשש של כתב ע"ג כתב .הידור נוסף הנהיג הגרמ"א
שהיות שיתכן בכל זאת לפני המשיכה שהעור נלחץ קצת ,ויש חשש לחק תוכות ,לכן מת־
9
VVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVf
בתי תפילין עם כל ההידורים ,למדקדקים במצוות ,בכשרות הגרמ"א סלושץ שליט"א
חילים להוציא את השי"ן מאמצע הדפנות ,ורק אחר כך מושכים את קצוות האות .כמו כן
נעשים בדיקות מיוחדות לראות שבאמת נמחק לגמרי כל צורת השי"ן .ומכיוון ודברים אלו
עדינים מאד ,הכל נעשה תחת השגחה מוקפדת ע"י תלמידי החזו"א זצוק"ל.
B9C
חומרי השימוש לסגירה
לצורך סגירת התפילין יש צורך בקלפים קטנים לעטוף את הפרשיות לצאת יד"ח כל הרא־
שונים ,ומקובל לקחת מעודפי יריעות של ס"ת וכדו' ,וצריך בזה זהירות רבה לדעת מהו
התנאי שעשו בזמן העיבוד של הקלף ,וכן לגבי שער העגל שאיתו כורכים את הפרשיות
צריך לברר שאין זה חשש בכור ,וכן גידי התפירה שאינם חשש בכור ושאין בהם תערובת
דבק.
וביצור זה זכינו לביקורת קפדנית של הגרמ"א שליט"א ,לידע כל דבר מה הוא ומהיכן הגיע.
B 10 C
הכנסת הפרשיות וסגירת ה"בתים"
הכנסת הפרשיות וסגירתם ,לפי הצורה המקובלת כיום ברוב המפעלים היא ,שאין קשר בין
המפעל לבין ה"סוגר" ,כלומר לוקחים את הבתים מהמפעל ואח"כ מוסרים את הפרשיות
הבתים והרצועות למישהו אחר שהוא מכניס את הפרשיות וסוגר אותם בבתים .הסיבה
להפרדת עניין הסגירה היא ,שמפעל הינו מקום שמצויים בו הרבה כלי עבודה וחומרים ,וזה
אינו מקום שכדאי להכניס לשם פרשיות אשר עלולות להיפסל בקלות .ועוד שה"סוגר"
הוא מקצוע בפני עצמו ,וחשוב שיהיה מישהו שישקיע עם סבלנות ואכפתיות לסיום הכל.
בקיצור ,המפעלים מעדיפים לא להתעסק עם זה ,אם כי יש מפעלים שיש להם חדר נפרד
ל"סוגר" .לעומת זאת היצרן הפרטי ה"בתים מאכער" הוא בעצמו מכניס את הפרשיות.
ובאופן כללי יש מעלה מסוימת בכך שהיצרן הוא זה שמכניס וסוגר ,היות שהוא מכיר את
מבניות הבית ואת צורת הסגירה.
בייצור זה בכדי להרוויח את שתי הדברים ,א' שהפרשיות לא יכנסו למקום יצור הבתים,
ובכדי שהסוגר ישקיע את כל מומחיותו בסגירה ,ומאידך שתהיה סגירה מקצועית ע"י
מישהו שבקי ויודע את מבנה הבית ,הוחלט כי רק סוגר אחד מקצועי ויר"ש אשר התמקצע
היטב בייצור בתים אלו ובכך מכיר הוא איך לסגור ומה הצורה הראויה ,ומאידך יש לו את
הפנאי והסבלנות להתמקד אך ורק בסגירה ,ובנוסף גם הפרשיות לא נכנסות למקום ייצור
הבתים כלל.
10
fVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVV
בתי תפילין עם כל ההידורים ,למדקדקים במצוות ,בכשרות הגרמ"א סלושץ שליט"א
נ.ב .היות ורבים שואלים על הקפדות מסוימות שמקובלות גם במקומות אחרים ,ואין צורך
לפרטם כי הדברים פשוטים ,מ"מ נכתוב בראשי פרקים את הדברים העיקריים בקצרה
ממש (המקומות המסומנים בקו הינם הידורים ייחודיים שלא מקובלים במקומות אחרים
אלא בייצור זה) עורות קפואים .עורות בעובי מיוחד ,שאין חשש נקבים וכו' .מקשה.
בעלי המלאכה יר"ש הבקיאים היטב בהלכות .כל העובדים טובלים בכל יום קודם תחילת
המלאכה .הקפדה על אמירת לשם קדושת תפילין לפני כל פעולה .מן המותר בפיך ממש.
פרודות עד הסוף .אין שום תוספת בבתים להשלמת הריבוע -לא דבק וגם לא חתיכות
עור .ללא שום חיתוך בעורות ,גם לא בתיתורא .הדבקה בעשיית התיתורא בין הקפלים,
מדבק עורות מבושלים בלבד .הקפדה כבר בבניית הבית כך שיהיה בתים שווים – זה קלי
ואנווהו .כל הבתים ללא שום נקב בין הבתים ובכל מקום שהוא .עובי מיוחד לעור ,ובמיוחד
בגג העליון ,למניעת חשש נקבים נסתרים .הפרעס' ע"י לחץ הברגה ללא כל חשש כוח
כוחו .בניית הבית באופן חזק ללא חשש שיפתח בהמשך .המרבע משתמש במכונה ללא
כח חשמל וללא כח משקולת אלא כח ישיר ממנו ממש .החשמל לחימום הבית תפילין
ע"י מצבר ללא חשש פעולה ע"י מפעילי חברת החשמל .מוצמד למכשיר המרבע מד
שמדייק ברמה של מאיות מ"מ בכדי שהמרבע יגיע לדיוק מקסימלי .התחייבות לדיוק של
ריבוע פחות משליש מ"מ בין בתיתורא ובין בקציצה .הקפדה על כל פגם גם פחות מחגירת
ציפורן .הריבוע בזויות ישרות .עשיית השינים נעשית אך ורק ע"י המומחה לכך .סימון
כתיבת השי"ן ללא צורת כתיבת שי"ן כלל ,שלא יהיה חשש כתב ע"ג כתב .ביטול השי"ן
לאחר הפרעס' ללא שום הכר צורת שי"ן כלל .ביטול צורת שי"ן גם לשיטת הרד"ך בכתיבה.
עשיית השיני"ם ע"י משיכה במחטים החוצה – ללא חשש ח"ת וללא חשש נקב לתוך
הבית מחמת עובי העור .משיכת השי"ן מתוך גוף השי"ן שלא יהיה חשש ח"ת .הקפדה על
הדין שהשי"ן יגיע עד תחתית התיתורא .הקפדה על "אמירת לשם" בעשיית הנקבים עבור
התפירה .דיוק בעשיית הנקבים שיהיו אחד נגד השני בכדי שהתפירות יהיו מרובעות .דיוק
על עובי הנקבים שיהיה גיד נוגע בגיד .מכוונות .הצבע נעשה ע"י צובע במברשת ,וללא מתז
צבע .הצבע נעשה ע"י מספר שכבות עדינות בכדי שלא יהיה ממשות צבע .גיד הסגירה אך
ורק בגיד בהכשר העדה החרדית ללא דבק וטווי ושזור לשמו -כשיטת המגן אברהם .סגירת
התפילין ללא דבק כלל לא לפני הסגירה ולא לאחריה – וכשיטת החזו"א .הקפדה על היכר
ריבוע הבתים בזויות ישרות .הקפדה שהקציצה תהיה במדוייק במרכז הבית .ועוד הקפדות
רבות ,חלקן קיימות בעוד מקומות וחלקן ייחודיות רק לייצור זה
11
Cסוף דבר B
בתי התפילין עברו תמורות גדולות בעשרות השנים
האחרונות ,דברים שהביאו איתם נידונים ושאלות הלכתיות,
במקביל לסודות המקצוע הפרקטיים ,ונוצר בלבול גדול בקרב
הציבור שבדרך כלל אינו בקי מספיק בפרקטיקה ההלכתית,
וגם הרבה בני עלייה המוכנים להשקיע את זמנם והונם ,לא
מקבלים את מכלול ההידורים ,אלא רק הידור אחד או שניים.
ובס"ד זכינו בייצור המיוחד שע"י הגרמ"א שליט"א שכולל
בתוכו את כל ההידורים.