‫דוח מעבדה מכין‪-‬ניסוי קלורימטריה‬

‫נור עבד אלעזיז תז‪214270449.‬‬

‫מטרת הניסוי‬
‫‪.1‬הכרת מושגים בסיסיים בתרמוכימיה ושימוש בחוקי התרמוכימיה‪.‬‬
‫‪.2‬מדידת חום של מספר תגובות ושימוש בחוק הס לחישוב אנתלפיה של תגובות‪.‬‬
‫‪ .3‬שימוש בשיטת הקלורימטריה העוסקת בחקר ומדידת מעברי חום של תגובות כימיות‪.‬‬

‫רקע כללי‬
‫אנרגיה פנימית‪ :‬האנרגיה הפנימית במערכת בכימיה היא סך כל האנרגיה הכוללת של כל החלקיקים במערכת‪ ,‬כולל האנרגיה‬
‫הקינטית (התנועה) והאנרגיה הפוטנציאלית (האינטראקציות בין החלקיקים)‪ .‬מדובר בגורם חשוב בתהליכים תרמודינמיים‪,‬‬
‫כי הוא משפיע על מצבי החום והעבודה שהמערכת יכולה להחליף עם סביבתה‪.‬‬

‫אנתלפיה ‪ :‬אנתלפיה היא פונקציות מצב התלויות במעבר שמערכת עוברת מהמצב ההתחלתי למצב הסופי‪ .‬אנתלפיה‪ ,H ,‬היא‬
‫תכונה תרמודינמית המתארת את החום שאבד או נצבר במערכת‪ .‬השינוי באנתלפיה‪ ,ΔH ,‬במערכת עם לחץ קבוע שווה למעבר‬
‫חום שנוצר בין המערכת לסביבה‪−∆𝐻 = 𝑄 .‬‬

‫במהלך תגובה כימית‪ ,‬אנרגיה נרכשת או משתחררת‪ .‬מכיוון שאנתלפיה היא פונקציית מצב‪ ,‬השינוי באנתלפיה במהלך תגובה‬
‫כימית תלוי רק בהבדל בין האנתלפיה הסופית והראשונית‪.‬‬

‫‪ΔH = Hfinal - Hinitial‬‬

‫האנתלפיה הראשונית מייצגת את האנטלפיה של המגיבים‪ ,‬ואילו האנתלפיה הסופית מייצגת את האנטלפיה של התוצרים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ניתן לתאר את שינוי האנטלפיה של תגובה באמצעות המשוואה הבאה‪:‬‬

‫‪ΔHrxn = Hproducts - Hreactant‬‬

‫חלק מהתגובות מתרחשות במספר שלבים‪ ,‬ולכל אחת מהן יש אנתלפיה משלה לתגובה‪ .‬על פי חוק הס‪ ,‬אנו יכולים לקבוע את‬
‫האנטלפיה הכוללת של התגובה על ידי הוספת האנטלפיה של התגובה לכל שלב‪.‬‬

‫תגובה אנדותרמית‪ :‬כאשר האנתלפיה של התוצרים>מגיבים כלומר המערכת קולטת חום מהסביבה אז התגובה תיקרא תגובה‬
‫אנדוטרמית‪.‬בתגובה זו טמפ' הסביבה יורדת‪.‬‬

‫תגובה אקסותרמית‪ :‬כאשר אנטלפיית המגיבים>תוצרים כלומר המערכת פולטת חום לסביבה אז התגובה תיקרא תגובה‬
‫אקסותרמית‪ .‬בתגובה זו טמפ' הסביבה תעלה‪.‬‬

‫בניסוי שלנו ישנן מספר תגובות אקסותרמיות שבאמצעות פליטת החום מהמערכת לסביבה יהיה ניתן לחשב את האנתלפיה של‬
‫התגובה‪.‬‬

‫קלורימטריה ‪ :‬שיטה מדעית למדידת החום הנקלט או נפלט בתהליכים כימיים‪ .‬השיטה משתמשת במכשיר שנקרא קלורימטר‬
‫למדידת שינויי טמפרטורה‪ ,‬אשר מהם ניתן לחשב את כמות החום המעורבת בתהליך בעזרת נוסחאות שנראה בהמשך‪.‬‬

‫קיבול חום‪ :‬הוא כמות החום הנדרשת כדי להעלות את הטמפרטורה של גוף או מערכת בכימית מסוימת במעלה אחת צלזיוס‪.‬‬
‫קיבול חום מבוטא ביחידות של אנרגיה ליחידת טמפרטורה (גאול‪/‬קלווין)‪.‬‬

‫קיבול חום ספציפי‪ :‬הוא כמות החום הנדרשת כדי להעלות את הטמפרטורה של גרם אחד של חומר במעלה אחת צלזיוס‪.‬‬
‫ומבוטא ביחידות של ג'ול לגרם למעלה צלזיוס (‪.)J/g°C‬‬
‫חוק הס ‪ :‬ע"מ לחשב את האנתלפיה של ריאקציה מסוימת‪ ,‬ניתן לחשב את אנתלפיית הריאקציה גם ע"י חיבור מספר ריאקציות‬
‫הנותן את הריאקציה הדרושה‪ .‬אנתלפיית הריאקציה תהיה חיבור או חיסור האנתלפיות של הריאקציות המובילות אליה ‪,‬‬
‫בהתאם למקדמים הסטוכיומטריים המתאימים‪ .‬שיטה זו תקפה בעיקר עבור חישוב אנתלפיית שריפה של חומרים‪.‬‬
‫𝑛𝐻 … ‪∆𝐻𝑡𝑜𝑡= 𝐻1 + 𝐻2‬‬

‫תכונה אינטנסיבית ‪ :‬היא תכונה של חומר שאינה תלויה בכמות החומר או בגודל המדגם‪ .‬דוגמאות לתכונות אינטנסיביות‬
‫כוללות טמפרטורה‪ ,‬צפיפות וקיבול חום ספציפי‪.‬‬

‫תכונה אקסטנסיבית ‪ :‬היא תכונה של חומר שתלויה בכמות החומר או בגודל המדגם‪ .‬דוגמאות לתכונות אקסטנסיביות כוללות‬
‫מסה‪ ,‬נפח ואנרגיה כוללת‪.‬‬

‫שיטות ומכשור למהלך הניסוי‪:‬‬

‫חלק א‪ :‬מדידת קבוע הקלורימטר )מדידת קבוע הקלורימטר ע"י ערבוב מים חמים וקרים‪ ,‬תוך כדי מדידת שינוי הטמפרטורה‬
‫עם הזמן ‪(.‬‬

‫כלים וחומרים‬
‫קלורימטר‬ ‫•‬
‫מים בטמפרטורת החדר‬ ‫•‬
‫מד חום‪+‬מחשב‪cassy+‬‬ ‫•‬
‫מים חמים‬ ‫•‬
‫פיפטה ‪ 20‬או ‪ 25‬מ''ל‬ ‫•‬
‫כוסות ‪ 250‬מ"ל‬ ‫•‬
‫פלטה עם בוחש‬ ‫•‬

‫מהלך הניסוי‪:‬‬

‫‪ .1‬הכנת המחשב למדידה‪ ,‬ניכנס לתוכנה "‪ "cassy‬ונפתח את הקובץ "‪."calorim1.lab‬‬

‫‪ .2‬נקח שתי כוסות‪ ,‬את הראשונה נמלא במים חמים מהקומקום ואת השנייה נמלא במים פושרים בטמפ' החדר‪.‬‬
‫‪ .3‬נכניס את המד חום לכוס המלאה במים פושרים ונמדוד את בטמפ' ונרשום אתה תוצאות‪.‬‬
‫‪ .4‬נכניס בוחש ומד חום לקלורימטר‪.‬‬
‫‪ .5‬נעביר לקלורימטר ‪ 20/25‬מ"ל מים חמים לקלורימטר באמצעות פיפטה וולומטרית‪.‬‬
‫‪ .6‬כשהקריאה התייצבה נלחץ ”‪ F ”9‬להתחלת המדידה ומיד העבר בעזרת פיפטה וולומטרית ‪ 20‬או ‪ 25‬מ''ל מים בטמפרטורת החדר‬
‫לקלורימטר )אותה כמות של מים חמים שהעברנו)‪ .‬המחשב רושם את הטמפרטורה כל ‪30‬שניות‪.‬‬
‫‪ .7‬הפסק את המדידה אחרי ‪ 5‬דקות ע"י לחיצה על מקש ”‪F”.9‬‬
‫‪ .8‬נמקם את הסמן על הדיאגרמה ונלחץ על הכפתור הימני ונבחר "‪ "fit function and best straight line‬ונקבל את הטמפ' של הנוזל‪.‬‬
‫‪ .9‬לאחר מכן יש לבחור את הנקודות הקיצוניות שביניהן ברצונכם להעביר קו ישר‪ ,‬והמחשב באופן אוטומטי יתן משואה של קו ישר‪ .‬שוב‬
‫יש ללחוץ על הכפתור הימני‪ ,‬לבחור” ‪ “marker set “,” text‬וללחוץ על” ‪. “ok‬‬
‫‪ .10‬נמקם את המשואה במקום נח על הדיאגרמה‪ .‬כתוב בחלון” ‪ “text‬כותרת ואת שם מבצע הניסוי ומקמו אותה על הדיאגרמה‪.‬‬
‫‪ .11‬להדפיס את התרשים‪.‬‬

‫חלק ב' ‪ :‬מדידת חום תגובות סתירה‬

‫כלים וחומרים‪.‬‬

‫קלורימטר‪.‬‬ ‫•‬
‫מד חום‪+‬מחשב‪.cassy+‬‬ ‫•‬
‫תמיסת ‪.NaOH 1M‬‬ ‫•‬
‫תמיסת ‪ HCl 1M‬מכוילת‪.‬‬ ‫•‬
‫תמיסת ‪ H2SO4 1M‬מכוילת‪.‬‬ ‫•‬
‫פלטה עם בוחש‪.‬‬ ‫•‬
‫פיפטה ‪ 10‬מ"ל ‪ 20/25 +‬מ"ל‪.‬‬ ‫•‬
‫ביורטה‪.‬‬ ‫•‬
 ‫מהלך הניסוי‬
‫‪i.‬מדידת חום התגובת סתירה עם החומצה הכלורית‬
‫‪ .1‬פתח את הקובץ "‪"calorim2.lab‬‬
‫‪ .2‬נמלא את הביורטה עד הסוף עם תמיסת ‪NaOH‬‬
‫‪ .3‬נכניס מד חום ובוחש לקלורימטר‬
‫‪ .4‬נעביר ‪ 20‬מ"ל תמיסת ‪ HCl‬לקלורימטר‪.‬‬
‫‪ .5‬נרשום ‪ 0‬בטור הנפח בשורה הראשונה בטבלה‪.‬‬
‫‪ .6‬אחרי שהמדידה של הטמפ התייצבה יש ללחוץ על ‪ F9‬כדי למדוד את הטמפ‪.‬‬
‫‪ .7‬נוסיף לקלורימטר ‪ 2‬מ"ל תמיסת‪ NaOH‬מהביורטה‪.‬נרשום את הנפח שהוספנו לשורה השנייה‪.‬לאחר התייצבות הקריאה ללחוץ שוב‬
‫על ‪.F9‬‬
‫‪ .8‬נמשיך להוסיף ‪NaOH‬ונרשום את הנתונים בטבלה עד שנגיע לנפח ‪ 40‬מ"ל‪.‬‬
‫‪ .9‬נרשום את כל הנתונים הנדרשים על השרטוט ונדפיסו‪.‬‬
‫‪ .10‬נחשב את הטמפ המקסימלית מתוך נק חיתוך של שני הישרים ששרטטנו‪.‬‬

‫‪ii.‬מדידת חום התגובה עם החומצה הגפרתית‬

‫נעביר ‪10‬מ"ל חומצה גפרתית לקלורימטר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נמלא את הביורטה עם תמיסת ‪NaOH.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נעבור על אותן ההוראות כמו בחלק ב ‪.i‬‬ ‫‪.3‬‬

‫חלק ג‪ :‬מדידת חום שריפת מגנזיום‬

‫כלים וחומרים‬

‫קלורימטר‬ ‫•‬
‫תמיסת ‪ HCl 1M‬מכוילת‪.‬‬ ‫•‬
‫אבקת ‪MgO‬‬ ‫•‬
‫משורה ‪ 100‬מ''ל‬ ‫•‬
‫שבבי ‪Mg‬‬ ‫•‬
‫פלטה עם בוחש‬ ‫•‬
‫כוסית שקילה וספטולה‬ ‫•‬
‫•‬
‫מהלך הניסוי‬
‫‪)1‬מדידת חום התגובה עם חומצה כלורית ומגנזיום חמצני‬
‫‪1‬נפתח קובץ "‪"caloriml.lab‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נכניס בוחש ומד חום לקלורימטר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נעביר ‪ 50‬מ"ל חומצה כלורית מהמשורה לקלורימטר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נשקול כחצי גרם מגנזיום חמצני במאזניים אנליטיים ונרשום את‬ ‫‪.4‬‬
‫המשקל המדויק בטבלה‪.‬‬
‫נלחץ על ‪ F9‬ונעביר את כל האבקה לקלורימטר‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫אחרי סיום התגובה נלחץ שוב על אותו הכפתור ונמצא את הטמפ‬ ‫‪.6‬‬
‫המקסימלית ב ‪job's plot method.‬‬
‫‪ )2‬מדידת חום התגובה בין החומצה כלורית למגנזיום‪.‬‬
‫‪.1‬נרוקן את הקלורימטר ונחזור על כל הפעולות של סעיף ‪ 1‬עם כ‪0.25‬גרם של מגנזיום‪.‬‬

‫חלק ד' ‪ :‬מדידת חום שריפה בקלורימטר פצצה‬

‫נשקול טבליית חומצה בנזואית במאזניים אנליטיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נשקול ‪ 1‬גרם שמן במאזניים אנליטיים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בעזרת המדריך נשרוף את הדוגמאות בקלורימטר ונבצע עבור כל דוגמה לחישוב הטמפ המקסימלית כמו בחלק ב של הניסוי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
 ‫משוואות כימיות‬
‫חלק ב'‬

‫חלק ג'‬

‫תגובות ביניים‬

‫חלק ד'‬

‫טבלת בטיחות‬

‫‪CO2‬‬ ‫‪Mg‬‬ ‫‪MgO‬‬ ‫‪NaOH‬‬ ‫‪H2SO4‬‬ ‫‪HCL‬‬ ‫חומר‬

‫‪40‬‬ ‫‪24.3‬‬ ‫‪40.3‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪98.07‬‬ ‫‪36.45‬‬ ‫‪ – MW‬גרם למול‬

‫גז‬ ‫מוצק‬ ‫מוצק‬ ‫מוצק‬ ‫מומס בתמיסה‬ ‫מומס בתמיסה‬ ‫מצב צבירה‬
‫מימית‬ ‫מימית‬

‫‪194.65‬‬ ‫‪923.15‬‬ ‫‪3,125.15‬‬ ‫‪596‬‬ ‫‪283.15‬‬ ‫‪158.93‬‬ ‫טמפ' היתוך‬

‫(קלווין)‬

‫‪216.55‬‬ ‫‪1,363.15‬‬ ‫‪3,873.15‬‬ ‫‪1,661‬‬ ‫‪563.15‬‬ ‫‪188.10‬‬ ‫טמפ רתיחה(קלווין)‬

‫בריכוזים נמוכים‬ ‫מגנזיום הינה מתכת‬ ‫חומר לא מסוכן‬ ‫במגע עם עור גורם‬ ‫חומצה חזקה‪ ,‬גורם‬ ‫חומצה חזקה‬ ‫סכנות וטיפול‬
‫עלול לגרום לבחילה‪,‬‬ ‫פעילה מאוד ומגיבה‬ ‫באופן חריג‪ ,‬יש‬ ‫לצריבות וכוויות‪,‬‬ ‫לנזק במגע עם העור‬ ‫העלולה לגרום‬
‫סחרחורות‪ ,‬כאבי‬ ‫עם המים ‪ ,‬במגע עם‬ ‫להימנע ממגע עם‬ ‫מגיב עם החמצן‬ ‫והעיניים ובבליעה‬ ‫לשיעול‪ ,‬תחושת‬
‫ראש ועליה בדופק‪.‬‬ ‫מים משתחררים גזים‬ ‫באוויר לכן יש‬ ‫ולפעמים עלול לגרום‬ ‫צריבה‪ ,‬קוצר‬
‫העור ועיניים‪ .‬יש‬
‫בריכוזים גבוהים‬ ‫דליקים מאוד( מימן) ‪,‬‬ ‫לאחסן בכלי אטום‬ ‫למצוקה בנשימה‬ ‫נשימה וגירויי‬
‫לעבוד בציוד מגן‬
‫עלול לגרום לחנק ‪,‬‬ ‫יש להרחיק ממקור‬ ‫ולעבוד במהירות‪.‬‬ ‫ואפילו מוות ‪.‬יש לעבוד‬ ‫בעור ועיניים יש‬
‫מלא‪.‬‬
‫הפרעות בראיה‪ ,‬רעד‪,‬‬ ‫אש‪ .‬עלול לגרום לגירוי‬ ‫עם ציוד מגן מלא‪,‬‬ ‫לעבוד עם ציון‬
‫יש להשתמש בציוד‬
‫כאבי ראש‪ ,‬בלבול‪,‬‬ ‫בעיניים ובעור‪ .‬יש‬ ‫במגע עם העיניים‬ ‫מגן מלא‪ .‬במגע‬
‫מגן מלא‪.‬‬
‫הזעה ‪,‬קצב פעימות‬ ‫להצטייד בציוד מגן‬ ‫והעור יש לשטוף את‬ ‫עם העור והעיניים‬
‫מוגבר‪ ,‬לחץ דם גבוה‪,‬‬ ‫מלא‪ .‬במגע עם העור או‬ ‫האיזור מיד עם מים‪.‬‬ ‫יש לשטוף במים‪.‬‬
‫קצב נשימה מהיר ‪,‬‬ ‫העיניים יש לשטוף את‬ ‫ובמקרה של שאיפה יש‬ ‫במקרה של‬
‫גירוי ונזק בעיניים‬ ‫האיזור במשך ‪ 15‬דק‪.‬‬ ‫להתפנות לאווויר צח‬ ‫שאיפה יש‬
‫ותרדמת‪ .‬יש לעבוד‬ ‫או להשתמש בחמצן‬ ‫להתפנות לאוויר‬
 ‫עם ציוד מגן מלא‬ ‫ולפנות לצוות רפואי‬ ‫צח‪ ,‬או להשתמש‬
‫ובמקרה של דליפת גז‬ ‫במידת הצורך‪.‬‬ ‫בחמצן ולפנות‬
‫זה ברכיוז גבוהה יש‬ ‫לטיפול רפואי‪.‬‬
‫להתפנות למקום עם‬
‫אוויר צח או‬
‫להשתמש בחמצן‬
‫ולפנות לטיפול רפואי‪.‬‬

‫נוסחאות לחישוב‬

‫‪ΔH = Hfinal - Hinitial‬‬

 ‫שאלות הכנה לניסוי‬

‫שאלה ‪ 1:‬על איזו תכונה של אנטלפיה מבוסס חוק הס ?‬

‫חוק הס מתבסס על חוק שימור אנרגיה והסתכלות על האנרגיה כפונקציית מצב כלומר שהיא תלויה רק במצב במערכת ולא בדרך שבה‬
‫הגענו למצב זה‪.‬‬

‫שאלה‪ 2:‬איך אנו נעזרים בחוק הס בניסוי שלנו היום )כלומר‪ ,‬מה נחשב באמצעותו וכיצד ?)‬

‫בניסוי הזה אנו משתמשים בחוק הס בחלק ג וזה כדי לחשב את אנטלפיית השריפה של המגנזיום‪ .‬לפי הנתונים לעיל ראינו שהטמפרטורת‬
‫השריפה של מגנזיום היא גבוהה מאוד ולא נוכל לבצעה בקלורימטר משום שבקלורימטר אנחנו משתמשים באמבט מים כדי לסייע לנו‬
‫במדידת שינויי הטמפרטורה על מנת לחשב את אנתלפית התגובה‪ .‬טמפרטורת הרתיחה של המים היא ‪ 100‬מעלות צלזיוס‪ ,‬אם ננסה לשרוף‬
‫מגנזיום בקלורימטר‪ ,‬כל המים יתאדו ולא נוכל למדוד את שינויי האנרגיה והטמפ של התגובה‪ .‬לכן אנו נשתמש בחוק הס‪ ,‬באמצעות חיבור‬
‫המשוואות המתאימות לקבלת אנתלפית התגובה של המגנזיום בתנאי עבודה מתאימים לשימוש בקלורימטר‪.‬‬

‫שאלה ‪1 :3‬ליטר של תמיסת ‪ 1 M Ba)NO3)2‬עורבבה עם ‪ 1‬ליטר של תמיסת ‪ 0.5 M Na2SO4‬בקלורימטר‪ ,‬כאשר הטמפ' ההתחלתי‬
‫היא ‪.25 C °‬לאחר ערבוב של ‪ 2‬התמיסות נוצר משקע לבן ‪ BaSO 4‬והטמפרטורה של התמיסות עלתה ל ‪ -C.29.1°‬בהנחה שקיבול החום‬
‫של התמיסות הוא ‪ gr*C/°J4.18‬והצפיפות שווה ל ‪- ml/gr,1‬חשב את השינוי באנתלפיה עבור יצירה של מול ‪( BaSO 4‬הזנח את קיבול‬
‫החום של הקלורימטר)‬

‫נתון ‪:‬‬

‫מכאן ניתן לחשב את מספר המולים של שני החומרים ‪:‬‬

‫𝑙𝑜𝑚‪𝑛𝑁𝑎𝑆𝑂4 = 0.5𝑀 ∗ 1𝐿 = 0.5‬‬

‫𝑙𝑜𝑚‪𝑛𝐵𝑎(𝑁𝑂3)2 = 1𝑀 ∗ 1𝐿 = 1‬‬
‫היחס הסטוכיומטרי בין שני החומרים הוא ‪, 1:1‬ניתן לראות שמספר מולי ‪ NaSO4‬פחות בחצי מהחומר השני לכן הוא יהיה הגורם‬
‫המגביל בתגובה שלנו‪.‬‬

‫נתון לנו נפח כולל השווה ל‪ 2‬ליטר והצפיפות השווה ל‪ 1‬גרם‪/‬מ"ל‪ ,3‬נחשב את מסת ‪NaSO4‬במערכת‪.‬‬

‫נשתמש בנוסחה של חישוב מעבר חום בקלורימטר (נתייחס להזנחת הקיבול חום שלהקלורימטר)‪:‬‬
‫𝐽‬ ‫𝐽𝐾‪1‬‬
‫‪𝑄 = 𝑚𝐶∆𝑇 = 2000𝑔𝑟 ∗ 4.18‬‬ ‫∗ 𝐽‪∗ (29.1° − 25°𝐶) = −34276‬‬ ‫𝐽𝐾‪= −34.27‬‬
‫𝑟𝑔 ∗ ‪𝐶°‬‬ ‫𝐽‪1000‬‬
‫𝐽𝐾 ‪−𝑄 34.27‬‬
‫= 𝐻∆‬ ‫=‬ ‫𝐽𝐾‪= 68.55‬‬
‫𝑛‬ ‫𝑙𝑜𝑚‪0.5‬‬
 ‫שאלה ‪ : 4‬בניסוי טיטרציה של תמיסת ‪ M1 NaOH‬לתוך ‪ 20‬מ"ל תמיסת ‪ HCl M1‬שדומה לניסוי שתבצעו היום התקבל הגרף הבא‬
‫(הריבועים מסמנים את הטמפרטורה של התמיסה בקלורימטר בהתאם לנפח תמיסת ה ‪NaOH‬שהוסף)‬

‫א‪.‬הסבר מה רואים בגרף באזור א'‪ ,‬ולמה זה מתרחש?‬

‫התגובה הזו היא תגובת חומצה בסיס שמתרחשת בין ‪ HCL+NaOH‬לפי הגרף ניתן לראות שהתגובה הזו היא תגובה אקסותרמית כלומר‬
‫המערכת פולטת אנרגיה בצורת חום לסביבה ובניסוי שלנו האמבט מים בקלורימטריה ישמש לנו בתור הסביבה‪ .‬לפי מגמת הגרף ניתן‬
‫לראות שטמפ' המים עלתה ככל שנפח הבסיס גדל עד לנקודה מסוימת שנדבר עליה בהמשך‪.‬‬

‫ב‪ .‬הסבר מה רואים בגרף באזור ב'‪ ,‬ולמה זה מתרחש ?‬

‫האזור הזה הוא אחרי הנקודה האקוויוולנטית שבה מספר המולים של יוני ההידרוקסיד שווה למספר היונים של יוני ההידרנוים (נקודת‬
‫סוף התגובה) ‪ ,‬בנקודה הזו התגובה האקסותרמית תסתיים ולכן המערכת תשאף לחזור למצב שיווי משקל ומתרחש מעבר חום מהסביבה‬
‫למערכת עד שהטמפרטורה תתאזן‪.‬‬

‫ג‪.‬מה המשמעות של נקודה ‪? X‬‬

‫הנקודה ‪ X‬מתארת את הנקודה האקוויולנטית שבה התגובת סתירה הסתיימה ומספר מולי ההדרוניום וההידרוקסיד הוא שווה וקבוע‪.‬‬
‫בנקודה ו הטמפ' של הסביבה תהיה מקסימלית משום שהתגובה האקסותרמית הסתיימה ובנקודה זו עדיין לא מתרחש מעבר חום‬
‫מהסביבה למערכת והטמפ לא תתחיל לרדת‪.‬‬

‫ד‪ .‬נתון שקבוע הקלורימטר הוא ‪ J/˚C 70,‬חשב את אנתלפית התגובה ע"פ הערכים מהגרף‪.‬‬

‫נתון על הגרף את משוואות הישר של חלק א וחלק ב לכן נחפש את החיתוך בין שני הישרים בנקודה האקוויולנטית ונמצא את נפח הבסיס‬
‫בנקודה זו ‪ 0.24𝑉 + 24.5 = −0.1𝑉 + 31.4‬נקבל ‪.V=20.29ml‬‬

‫‪.1‬נחשב מספר מולי ‪NaOH‬אשר הגיבו עד לנק' זו‪𝑛𝑁𝑎𝑂𝐻 = 𝑛𝐻𝐶𝑙 = 𝐶 ∗ 𝑉 = 0.1𝑀 ∗ 20.29 ∗ 10−3 𝐿 = 0.002𝑚𝑜𝑙 :‬‬

‫‪ .2‬נחשב את מסת החומר‪:‬‬

‫‪.3‬נחשב את האנתלפיה לפי הנוסחא הנתונה‪:‬‬

‫𝑗‬ ‫𝑗‬
‫‪−𝑄𝑃 = 1.529𝑔𝑟 ∗ 4.18‬‬ ‫𝑒𝑙𝑢𝑜𝑗‪∗ (29.8 − 23.8℃) + 70 ∗ (29.8 − 23.8℃) = 458.34‬‬
‫𝑟𝑔 ∗ ℃‬ ‫℃‬

‫𝑒𝑙𝑢𝑜𝑗‪∆𝐻 = −𝑄𝑝 = −458.34‬‬