‫דו"ח מכין‪ -‬בופרים‬

‫נור עבד אלעזיז ‪ -‬תז‪214270449.‬‬

‫מטרות הניסוי‪:‬‬
‫הכרת תמיסות בופר‪.‬‬
‫הכרת כמה מושגיים כגון בופר וקיבול בופר ומדידתו‪.‬‬
‫בדיקת הקשר בין ריכוז‪ ,‬מיהול וקיבול הבופר‪.‬‬

‫רקע תאורתי‪:‬‬

‫בופרים הם תמיסות שמתנגדות לשינויים ב‪ pH-‬כאשר מתווספים כמויות קטנות של חומצה או בסיס‪ .‬הם חיוניים לתחזוקת רמות קבועות של‬
‫‪ pH‬במגוון תהליכים כימיים וביולוגיים‪ .‬בופרים מורכבים בדרך כלל מחומצה חלשה ומבסיס המצומד שלה (או מבסיס חלש וחומצה‬
‫המצומדתשלו) ופועלים על פי העקרון שיווי משקל בכימיה‪ .‬הבנת מערכות הבופר חיונית ליישומים רבים בכימיה‪ ,‬ביולוגיה ובמדעי הסביבה‪,‬‬
‫שבהם שליטה על רמות ה‪ pH-‬תהיה חיונית‪.‬‬

‫הגדרות ומושגים‪:‬‬

‫בופר ‪ :‬הוא תמיסה שמקבעת את רמת ה‪ pH-‬ומונעת שינויים בה כאשר מתווספים כמויות קטנות של חומצה או בסיס אליה‪ .‬בופרים‬
‫בדרך כלל מורכבים מחומצה חלשה ומהבסיס המצומד שלה (‪. )conjugate base‬דבר זה תורם לשמירה על רמת ה‪ pH-‬של התמיסה בטווח‬
‫מסוים‪.‬‬
‫קיבול בופר‪ :‬קיבול הבופר מציין את מספר מולי החומצה או הבסיס שניתן להוסיף לתמיסת בופר בנפח ליטר על מנת לשנות את ה ‪pH‬‬
‫ביחידה אחת‪ .‬באופן כללי משתמשים בקיבול הבופר לניתוח ולתכנון תנאים נסיוניים‪ ,‬שבהם יש צורך בתחזוקת יציבות ‪ pH‬של התמיסה‪.‬‬
‫משוואת בופר (הנדרסון‪-‬האסלבאך)‪:‬‬

‫מייצגת את היחס בין מידת החומציות (‪ )pH‬של תמיסה לבין יחסי הרכיבים המהווים אותה‪ .‬המשוואה מוגדרת כך‪:‬‬

‫¿ ¿ ‪pH= pKa+log‬‬

‫‪ pH‬הוא המדד לחומציות או בסיסיות של התמיסה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ pKa‬מדד לחוזק החומצי של חומר כימי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫[‪ ]-A‬הוא ריכוז הבסיס המצומד‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫[‪ ]HA‬הוא ריכוז החומצה החלשה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪pH-‬מטר‪ :‬הוא מכשיר מדעי המודד את פעילות יון המימן בתמיסות‪ ,‬המציין את החומציות או הבסיסיות שלו המתבטאת כ‪ .pH-‬ה‪PH‬‬
‫מטר יהיה מורכב מאלקטרודת זכוכית המזהה יונים של מימן בנוזל‪ .‬האלקטרודה יוצרת מתח חשמלי קטן שניתן להשוות לערך ה‪ pH-‬של‬
‫התמיסה‪ ,‬שמוצג על המד‪ ,‬ומעיד על רמת החומציות של התמיסה‪.‬‬
‫אלקטרודת זכוכית‪ :‬היא אלקטרודה עשויה מזכוכית אשר רגישה לסוג מסוים של יונים בתמיסה‪ .‬בניסוי שלנו אנו נשתמש באלקטרודת‬
‫‪ pH‬שבאמצעותה נמדוד את רמת החומציות של התמיסות במהלך כל הניסוי‪.‬‬
‫עקומת טיטרציה‪ :‬היא גרף המתאר את פונקציית ה ‪ Ph‬כתלות בנפח של החומר המגיב (טיטרנט) ‪.‬‬

‫טבלת בטיחות ‪MSDS‬‬

 ‫טיפול מיוחד‬ ‫סכנות‬ ‫מצב‬ ‫‪BP‬‬ ‫‪MP‬‬ ‫‪Mw(gr/‬‬
‫טמפרטורת טמפרטורת צבירה‬ ‫)‪mol‬‬
‫רתיחה‬ ‫התכה‬
‫עבודה המנדף בזהירות עם‬ ‫במגע עם עור גורם‬ ‫מוצק‬ ‫‪1661 K‬‬ ‫‪596 K‬‬ ‫‪gr‬‬ ‫‪NaOH‬‬
‫כפפות וחלוק ומשקפי מגן‪.‬‬ ‫לצריבות וכוויות‪,‬‬ ‫(‪39.9971‬‬ ‫)‬
‫החומר סופח כלומר‬ ‫‪mol‬‬
‫מגיב עם החמצן‬
‫באוויר לכן יש‬
‫לאחסן בכלי אטום‬
‫ולעבוד במהירות‪ .‬י‬
‫‪391.15 k‬‬ ‫‪289.75 k‬‬
‫‪( mol‬‬ ‫)‬ ‫‪C H 3 COOH‬‬
‫עבודה בזהירות עם משקפי‬ ‫חומר דליק‪ ,‬גרום‬ ‫נוזל‬
‫‪gr‬‬
‫מגן וחלוק מעבדה‪.‬‬ ‫לנזק במגע עם‬ ‫‪60.052‬‬ ‫חומצת חומץ‬
‫עיניים או עור‬
‫ובדרכי הנשימה‬
‫במקרה של שאיפה‪.‬‬
‫עבודה המנדף בזהירות עם‬ ‫הוא חומר יציב‬ ‫מוצק‬ ‫‪1154.5 K‬‬ ‫‪597.15 K‬‬ ‫‪gr CH ֹ 3 COONa‬‬
‫כפפות וחלוק ומשקפי מגן‪.‬‬ ‫יחסית ‪ ,‬עלול לגירוי‬ ‫(‪82.03‬‬ ‫)‬
‫בעיניים ובעור ‪,‬‬ ‫‪mol‬‬
‫אסור לאכול אותו‪.‬‬
‫עבוד עם ציון מגן מלא‪ .‬במגע‬ ‫הוא גורם לשיעול ‪,‬‬ ‫גז‬ ‫‪K 188.10‬‬ ‫‪K 158.93‬‬ ‫‪gr‬‬ ‫‪HCl‬‬
‫עם העור והעיניים יש לשטוף‬ ‫כאב גרון‪ ,‬תחושת‬ ‫(‪36.46‬‬ ‫)‬
‫במים‪ .‬במקרה של שאיפה יש‬ ‫צריבה‪ ,‬קוצר‬ ‫‪mol‬‬
‫להתפנות לאוויר צח‪ ,‬או‬ ‫נשימה ‪ ,‬נשימה‬
‫להשתמש בחמצן ולפנות‬ ‫מאומצת במקרה‬
‫לטיפול רפואי‪.‬‬ ‫של נשימה‪ .‬אסור‬
‫שהחומר הזה יגע‬
‫בעור ובעיניים בגלל‬
‫שהוא חומצה חזקה‬
‫‪.‬‬
‫‪413.15 K‬‬ ‫‪409.15 K‬‬
‫) (‬
‫‪-‬‬ ‫הוא תרופה ‪ ,‬לא‬ ‫מוצק‬ ‫אספרין ‪C‬‬
‫‪gr‬‬
‫מומלץ לאנשים‬ ‫‪180.175‬‬ ‫‪C 9 H 8 O4‬‬
‫שלא צריכים אותו‪.‬‬ ‫‪mol‬‬

‫נוסחאות כימיות‬
‫¿ ‪+ ¿+ H 2 Ol‬‬

‫‪C H 3 COO H aq + NaO H aq →C H 3 CO O−¿+‬‬

‫‪aq‬‬
‫‪Na‬‬ ‫‪aq‬‬ ‫¿‬
‫‪.i‬‬
‫¿ ‪+ ¿→2 H 2 Ol‬‬

‫‪H 3 O+¿+‬‬
‫‪aq‬‬
‫‪OH‬‬ ‫‪aq‬‬ ‫¿‬
‫‪.ii‬‬

‫נוסחאות לחישובים‬

‫¿ ¿ ‪p H= pKa+log‬‬

‫¿ ¿=‪Ka‬‬

‫¿ ¿ ‪pKa=−lo g‬‬
‫‪C 1∗V 1=C 2∗V 2‬‬

‫¿ ‪β=2.3‬‬

‫ספרות משמעותיות‪:‬‬
‫‪−5‬‬
‫‪pK aC H COOH =4.76 Ka=1.73∗10‬‬
‫‪3‬‬

‫מהלך ניסוי חלק א‪ ,‬כיול אלקטרודת ה ‪pH‬‬

 ‫כלים וחומרים‪:‬‬

‫מים מזוקקים‪.‬‬
‫נייר טישו לניגוב האלקטרודה‪.‬‬
‫אלקטרודת ‪.pH‬‬

‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫נדלק את המחשב‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נכנס לתוכנה "‪ ,"Cassy‬נקש על מקש‪3F‬ונפתח את הקובץ "‪."lab.buffers‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ננחה את הסמן על סקאלת המספרים המופיעה בתוך החלון }‪ pH value {pH} rsub {A1‬ונלחץ על הכפתור הימני של העכבר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נפתח חלון חדש‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫נלחץ על‪ "Correct" .‬נפתח חלון חדש נוסף‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫נלחץ "‪ ,"off Correction‬ונרשום "‪ "4‬בשורה הראשונה תחת ‪"Target Values".‬‬ ‫‪.6‬‬
‫נשטוף את האלקטרודה מעל כוס כימית במים מזוקקים ונספג בעדינות בעזרת נייר טישו‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫נשים את האלקטרודה בתוך תמיסת בופר ‪ pH=4‬וכשהקריאה התייצבה נלחץ ‪.""Correct Offset‬‬ ‫‪.8‬‬
‫נרשום "‪ "7‬בשורה השנייה תחת " ‪." Target Values‬‬ ‫‪.9‬‬
‫נשטוף את האלקטרודה מעל כוס כימית במים מזוקקים והספג בעדינות בעזרת נייר טישו‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫נכנס את האלקטרודה בתוך תמיסת בופר ‪ pH=7‬וכשהקריאה התייצבה לוחצים על ‪.""Correct Offset‬‬ ‫‪.11‬‬
‫נסגור את ‪ 2‬החלונות שפתחנו עד כה‪.‬‬ ‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫חלק ב‪ ,‬הכנת תמיסות בופרים‬
‫כלים וחומרים‬
‫חומצת חומץ ‪. 0.08 M , 0.04 M‬‬ ‫משורה ‪100‬מ"ל‪.‬‬
‫תמיסת ‪( 0.1 M NaOH‬מניסוי ‪.)2‬‬ ‫כוס ‪400‬מ"ל‪.‬‬
‫גבישי נתרן אצטט ‪. CH ֹ 3 COONa‬‬ ‫ביורטה‪.‬‬
‫פלטה מגנטית‪.‬‬ ‫מכתש עם עלי‪.‬‬
‫בוחש‪.‬‬ ‫ספטולה‪.‬‬
‫‪ 2‬כוסות ‪2‬מ"ל‪.‬‬ ‫מחשב עם אלקטרודה‪.‬‬

‫מהלך הניסוי‬
‫נכנס לכוס בוחש‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪.‬‬ ‫נמזוג לכוס ‪300‬מ"ל של חומצת חומץ ‪0.08 M‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נשים את הכוס על הפלטה המגנטית‪ ,‬ונכנס לכוס אלקטרודת ‪ pH‬מכויילת‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נמס שליש ספטולה של נתרן אצטט בתוך כוס עם חומצת חומץ ונמדוד את ה‪pH .‬‬ ‫‪.4‬‬
‫נמשיך להמיס מנות קטנות של נתרן אצטט עד שתגיע ל‪ pH-‬הדרוש‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫נכין באותה דרך בכוס שניה בופר עם חומצת חומץ ‪ 0.04 M‬באותו ערך ‪.pH‬‬ ‫‪.6‬‬
‫נמלא ביורטה בתמיסת ‪. NaOH 0.1 M‬‬ ‫‪.7‬‬
‫נכין דוגמאות לטיטרציה בשתי כוסות של ‪ 250‬מ"ל‪ :‬באחת ‪100‬מ"ל של בופר מקורי (שהכנו בסעיף הקודם) ‪ ,‬ובשניה ‪50‬מ"ל של אותו בופר‬ ‫‪.8‬‬
‫מקורי בתוספת ‪50‬מ"ל של מים מזוקקים‪ .‬למדידת הנפח נשתמש במשורה‪.‬‬
‫נטבול את אלקטרודת ה‪ pH-‬המכוילת בכל אחת מהכוסות‪ ,‬נחכה להתייצבות הערך ונטטר את כל הדוגמאות ע"י הוספת ‪1‬מ"ל תמיסת‬ ‫‪.9‬‬
‫‪ NaOH‬מהביורטה‪.‬‬
‫נרשום את ערך ה‪ pH-‬שנמדד‪ .‬נמשיך להוסיף ‪1‬מ"ל מהביורטה בכל פעם עד לערך ‪ 12‬עד‪. pH=11‬‬ ‫‪.10‬‬
‫נכין שתי דוגמאות דומות לבופר השני ונטטר אותן באותה הדרך‪.‬‬ ‫‪.11‬‬

‫חלק ג‪ ,‬תרופות כבופרים‬

‫כלים וחומרים‬
‫תמיסת ‪. HCl 0.1 M‬‬
 ‫תמיסת ‪. NaOH 0.1 M‬‬
‫‪ 2‬כוסות כימיות ‪ 250‬מ"ל‪.‬‬
‫טבליית אספירין ‪. C‬‬
‫מכתש עם עלי‪.‬‬

‫מהלך ניסוי‬
‫נשקול טבלייה במאזניים אנליטיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נוסיף כ‪ 200‬מ''ל מים מזוקקים ונמסס אותה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נטטר ‪100‬מ''ל מהתמיסה של אספירין ‪ C‬עם תמיסת ‪NaOH 0.1 M‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נחזור על הניסוי עם ‪ 100‬מ''ל התמיסה של אספירין ‪ C‬שנישאר‪ ,‬ונטטר הפעם עם תמיסת ‪. HCl 0.1 M‬‬ ‫‪.4‬‬

‫שאלות הכנה‪:‬‬
‫שאלה‪ :1‬מהי מטרת הניסוי?‬
‫המטרה של הניסוי היא הכרת מושגיים מסוימים‪ :‬בופר ‪ ,‬קיבול בופר והכרת מדידת קיבול בופר‪.‬‬

‫שאלה‪ :2‬כיצד ניתן לחשב את כמות המלח הדרושה כדי להכין בופר ב‪ pH-‬נדרש?‬
‫בעזרת משוואת הבופרים ביחד עם הריכוז של החומצה וערך ה‪ Ka‬שלה אנו יכולים לחשב את ריכוז הבסיס המצומד שאנו צריכים להוסיף‬

‫)‪n(mol‬‬
‫=) ‪.C ( M‬‬ ‫ולאחר מכן יהיה ניתן לחשב את מספר המולים בעזרת הריכוז הנפח לפי המשוואה ‪:‬‬
‫) ‪V (lit‬‬

‫שאלה‪ :3‬האם ניתן להשתמש בחישוב שנעשה לעיל להכנת בופר? מדוע?‬
‫ניתן להשתמש בחישוב אם אנו יודעים את הריכוז של החומצה וגם את ה ‪ pH‬שרוצים להגיע אלו ‪ ,‬לפי היחס בין החומצה והבסיס המצומד‬
‫שלה אנו יכולים לחשב את הריכוז של הבסיס המצומד ונקבל תמיסת בופר של בסיס מצומד עם חומצה חלשה‪.‬‬

‫שאלה‪ :4‬אילו שיטות הכנה של בופר קיימות למעשה?‬

‫שיטת סתירת חלק מהתמיסה של הבסיס החלש או החומצה החלשה עד שנגיע ל ‪ pH‬שרוצים להגיע אליו שבו מקבלים הבסיס המצומד או‬
‫החומצה המצומדת‪.‬‬
‫השיטה השנייה היא שיטת המסת מלח שמכיל את החומצה המצומדת לתמיסה המכילה את הבסיס החלש או המסת מלח שמכיל את הבסיס‬
‫המצומד לתמיסה שמכילה את החומצה החלשה (כמו המלח נתרן אצטט בניסוי שלנו)‪.‬‬

‫שאלה‪ :5‬הגדר קיבולת של בופר‪.‬‬

‫הוא מספר המולים של חומצה חזקה או בסיס חזק המוסיפים לליטר של תמיסת בופר על מנת לשנות את ה ‪ pH‬ביחידה אחת ‪ ,‬במילים אחרות‬
‫הקיבולת של הבופר מוגדרת בתחום שה‪ pH -‬משתנה בערך יחידה אחד ביחס ל ‪ . pKa‬מחשבים אותו בעזרת המשוואה‪:‬‬
‫¿ ‪β=2.3‬‬

‫‪. 6‬מדוע בעקומת טיטרציה של בופר הופכים את הצירים לעומת עקומת הטיטרציה שראיתם בניסוי חומצה‪-‬בסיס?‬

‫בעקומת טיטרציה של תמיסת בופר‪ ,‬מציגים את הצירים בצורה שונה בהשוואה לעקומת טיטרציה רגילה של חומצה‪-‬בסיס‪ .‬בעוד שבעקומת‬
‫טיטרציה רגילה מציגים את הנפח של החומר המוסיף (הטיטרנט) על ציר ה‪ x -‬ואת ה‪ pH -‬על ציר ה‪ ,y -‬בעקומת טיטרציה של בופר‪ ,‬לעיתים‬
‫מציגים את ה‪ pH -‬על ציר ה‪ x -‬ואת נפח הטיטרנט בציר ‪.Y‬במהלך טיטרציה של בופר‪ ,‬מדובר בתמיסה שכוללת חומצה חלשה והבסיס המצומד‬
‫שלה או ההפך‪ .‬המטרה היא לעקוב אחר השינויים ב‪ pH -‬כאשר מוסיפים חומצה או בסיס חזק לתמיסת הבופר‪ .‬הבחירה לסובב את הצירים‬
‫בעקומת טיטרציה של בופר נובעת מהרצון להמחיש בצורה ברורה יותר את יכולת הבופר וההתנהגות שלו בהתאם לשינויים ב‪ pH -‬בטווח רחב‬
‫יותר‪.‬ההיפוך הזה גם מאפשר להדגיש את נקודת השיא של יכולת הבופר בנקודת ה‪ pKa -‬של החומצה החלשה‪ .‬ב‪ ,pKa -‬התמיסה יכולה לנטרל‬
‫הכי הרבה חומצה או בסיס מבלי ש‪ pH -‬ישתנה בצורה משמעותית‪.‬‬
‫‪ 7‬א‪ .‬בניסוי תעבדו עם תמיסת חומצה אצטית בריכוז ‪ M0.08‬ו‪ M.0.04-‬חשבו את ה‪ pH-‬של תמיסת החומצה בריכוז ‪ M0.08‬בנפח‬
‫‪ 100‬מ"ל לפני הוספה של בסיס‪.‬‬
 ‫ב‪ .‬חשבו את ה‪ pH-‬לאחר הוספת ‪ 250‬מ"ג של נתרן אצטט‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את ה‪ pH-‬לאחר הוספה של ‪ 15‬מ"ל תמיסת ‪ NaOH‬בריכוז ‪( M.0.1‬ללא תוספת נתרן אצטט מסעיף ב‬

‫‪.‬‬