‫שאלה לדוגמה – מספר ‪:1‬‬

‫יעל הביאה לסיסרא לשתות חלב‪ ,‬לאחר מכן הוא החל לסבול מכאבי בטן‪ ,‬ואמר לה שבכללי מוצרי חלב‬
‫לא עוברים לו טוב‪.‬‬
‫במקרה יעל היא גם דיאטנית‪ ,‬מה היא תמליץ לסיסרא לעשות בכדי‪:‬‬
‫לאבחן את סיסרא‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לטפל בסיסרא‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫להסביר לסיסרא מה קורה איתו?‬ ‫‪-‬‬

‫תשובה מסודרת שלי לדוגמה‪:‬‬

‫הדרכים לאבחן את סיסרא‪:‬‬

‫הדרך הכי נפוצה עליה תמליץ יעל לסיסרא היא‪ :‬תבחין מימן בנשיפה ‪ -‬אם יש בעיה בספיגת‬
‫לקטוז המגיע למיקרוביוטה של המעי הדק‪ ,‬יכולים בעקבות זה להיפלט מימנים לדם ומשם לצאת‬
‫בנשיפה‪.‬‬
‫בבדיקה סיסרא יקבל ‪ 50‬גרם לקטוז מומס במים (‪ 50‬גרם לקטוז אקוויוולנטי לליטר חלב‬
‫בערך)‪ ,‬וכל חצי שעה במשך ‪ 3‬שעות יבצעו על סיסרא את הבדיקה‪.‬‬
‫אם במשך זמן הבדיקה תימדד עלייה בכמות המימנים (יותר מ‪ )ppm 20 -‬בטווח של ‪ 3‬שעות‪,‬‬
‫סימן שלסיסרא יש בעיה (התשובה חיובית)‪.‬‬
‫כאשר התוצאה החיובית בבדיקה נובעת מכך שלקטוז הגיע למעי הגס‪ ,‬הלקטוז צריך לנסוע בכל‬
‫מערכת העיכול עד למעי הגס‪ ,‬לעבור תסיסה ואז להיפלט כמימנים בנשיפה‪.‬‬
‫אם סיסרא במהלך הבדיקה יתלונן על תסמינים גסטרואינטסטינלים‪ ,‬זה יוכל להצביע שאכן‬ ‫‪‬‬
‫מדובר על אי סבילות ללקטוז‪ ,‬מכיוון שבמקרה של אי סבילות ללקטוז יש הופעה של תסמינים‬
‫גסטרואינטסטינלים‪.‬‬

‫בנוסף לתבחין מימן יש בדיקות נוספות בעזרתן אפשר לאבחן אי סבילות ללקטוז‪:‬‬
‫מבחן סבילות ללקטוז‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בדיקות גנטיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ביופסיה (בדיקה נדירה יותר)‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫הדרכים לטפל בסיסרא‪:‬‬

‫אם לסיסרא באמת יש אי סבילות ללקטוז‪ ,‬זאת יכולה להיות בעיה בחוסר בלקטאז‪ ,‬חוסר בלקטאז יכול‬
‫להיות ראשונית‪ ,‬או שניוני‪ ,‬אם החוסר הוא ראשוני‪ ,‬יעל תמליץ לסיסרא לטפל בבעיה הראשונית‪ ,‬ואם‬
‫מדובר בחוסר שניוני יעל תמליץ לסיסרא קודם לטפל בבעיה הראשונית ורק לאחר מכן‪ ,‬אם האי סבילות‬
‫ללקטוז לא עברה‪ ,‬רק אז היא תמליץ על הפחתה או הפסקה בצריכה של לקטוז‪.‬‬

‫הדרכים להסביר לסיסרא מה קורה איתו‪:‬‬

‫חוסר באנזים לקטאז – גורם לאי סבילות ללקטוז‪.‬‬
‫במצב אופטימלי‪ ,‬הלקטוז מגיע לחלל המעי שם הוא פוגש את האנזים לקטאז (נמצא בכמות גדולה‬
‫בג׳ג׳ונאום) – האנזים לקטאז מפרק את הלקטוז בהידרוליזה ומהתהליך מתקבלים גלוקוז וגלקטוז אשר‬
‫יכולים לעבור ספיגה בהיותם מונוסכרידים‪.‬‬
‫כשיש הפרעה בספיגת הלקטוז‪ ,‬הגלוקוז והגלקטוז המרכיבים את הלקטוז לא עוברים ספיגה‪...‬‬
‫ואז הלקטוז מגיע לחלקים הסופיים של המעי הדק שם הוא עלול לעלות את האוסמולריות ולגרום‬
‫לאוסמוזה – נדידה של מים מריכוז נמוך לריכוז גבוה (בריחה של מים מהמעי)‪.‬‬
‫מצב זה עלול לגרום ליצירה של לחץ על דפנות המעי מה שגורם להרגשה מאוד לא נעימה‪.‬‬
‫רוב ההפרעה עם לקטוז קורית דווקא במעי הגס‪ ,‬שם נוכחות הלקטוז מעלה גם היא את האוסמולריות וגם‬
‫שם מים יגיעו באוסמוזה לחלל המעי הגס מה שעלול לגרום לשלשול אוסמוטי‪.‬‬
 ‫המעי הגס הלקטוז נפגש עם המיקרוביוטה של המעי הגס‪ ,‬שם בתהליך פירוק נוצרות חומצות שומן‬
‫קצרות שרשרת (שזה טוב לסיסרא)‪ ,‬אבל גם נוצרים גזים למיניהם כמו ‪ -‬מימנים‪ ,‬פחמנים ואפילו גז‬
‫מתאן ‪ ,‬שיכולים לעבור ספיגה אל הדם ולהיפלט בנשיפה (אותם נראה בתבחין נשיפה לבדיקת אי סבילות‬
‫ללקטוז)‪.‬‬
‫אי סבילות ללקטוז הוא סינדרום עם ביטוי קליני (עם סימפטומים)‪ ,‬אי סבילות ללקטוז מוגדרת‬
‫כהתפתחות של תסמיני מערכת העיכול לאחר צריכת לקטוז באדם שיש לו הפרעה בספיגת לקטוז‪.‬‬
‫חשוב לציין גם שהפרעה בספיגת לקטוז היא תנאי הכרחי לאי סבילות ללקטוז! כלומר אם יש לך אי‬
‫סבילות ללקטוז בהכרח יש לך גם הפרעה בספיגת לקטוז!‬

‫שאלה לדוגמה – מספר ‪:2‬‬

‫לרות עצי אישה בת ‪ 73‬חולת סוכרת מסוג ‪ ,2‬הגיעה אלייך לקליניקה בבוורלי הילס עקב בעיית עצירות‪.‬‬
‫מה תגידי לה בנוגע להמלצה לסיבים?‬
‫אילו מזונות תמליצי לה להוסיף לתפריט?‬
‫אילו תכשירים‪/‬סיבים שנמכרים בחנויות יכולים להיות רלוונטיים לה?‬

‫תשובה מסודרת שלי לדוגמה‪:‬‬

‫בנוגע להמלצה לסיבים‪:‬‬

‫ההמלצה לסיבים ב‪ ,IUM -‬לאנשים מעל גיל שנה – ‪ 14‬גרם סיבים לכל ‪ 1000‬קילו קלוריות בתפריט‪.‬‬
‫מכיוון שרוב האוכלוסייה לא יודעים כמה אנרגיה הם צורכים‪ ,‬ההמלצה הכללית היא ‪ 25‬גרם סיבים‬
‫לנשים ליום‪.‬‬
‫למרות שאין ‪ upper level‬לסיבים עדיין יכולה להיות להם השפעה שלילית –‬
‫סיבים עלולים לעכב ספיגה של מינרלים‪ ,‬בצריכה של סיבים עלולות להיות תופעות לוואי במערכת‬
‫העיכול‪ ,‬כמו למשל גזים‪ ,‬ב אדם הסובל מעצירות‪ ,‬שמתחיל לצרוך כמות גדולה מהרגיל של סיבים‪ ,‬יכולה‬
‫להתרחש תופעה שנקראת ‪ balloon out‬הגורמת ללחצים חזקים בבטן‪ ,‬במקרה כזה של עצירות כמו‬
‫שרות סובלת ממנו‪ ,‬נמליץ להתחיל בהדרגה! – בין ‪ 3-4‬גרם סיבים בשבוע הראשון ורק אז לעלות‬
‫הדרגתית בכמות‪ ,‬ואם מדובר בעצירות קשה כרונית נמליץ לתת לרות קודם כל משהו שישחרר את‬
‫הצואה התקועה (חוקנית‪ ,‬נר) ורק אז לצרוך סיבים‪.‬‬

‫ההמלצות התזונתיות שאתן לרות להוסיף לתפריט‪:‬‬

‫מבחינת המעי הגס והעצירות ממנה רות סובלת‪ ,‬נרצה להציע לה להוסיף לתפריט סיב לא מסיס שמעלה‬
‫את כמות המים בצואה‪ ,‬ושלא עובר תסיסה – כמו צלולוז‪.‬‬
‫כמו כן גם פסיליום שנותן מענה גם לעצירות ממנה רות סובלת‪ ,‬וגם לתגובה הגליקמית של רות (בתור‬
‫סוכרתית)‪ ,‬אבל חשוב לזכור שמכיוון שרות אישה מבוגרת‪ ,‬במקרה של פסיליום רות קודם כל תצטרך‬
‫לוודא עם רופא שאין לה בעיות בליעה‪/‬בעיות מעי‪ ,‬ובנוסף נצטרך להזכיר לרות שסיבים יש לקחת עם‬
‫המון מים ובהדרגתיות!‬
‫לכן עדיף לחלק את ההמלצה לרות לשני חלקים‪ ,‬עבור שתי הבעיות מהן היא סובלת (עצירות ‪ +‬תגובה‬
‫גליקמית)‪.‬‬
‫נוכל להמליץ לרות על צלולוז למעי הגס (סיב לא מסיס)‪.‬‬
‫וגואר גאם ובטא‪-‬גלוקנים למעי הדק (סיבים שמעלים צמיגות) – נתינה של סיבים אלו למרות שהם‬
‫עוברים תסיסה‪ ,‬בנתינה גם עם צלולוז למעי הגס‪ ,‬ובכך יינתן מענה לשתי הבעיות!‬
 ‫תכשירים‪/‬סיבים הנמכרים בחנויות שיכולים להיות רלוונטיים לרות‪:‬‬
‫נוכל להמליץ לרות על שיבולת שועל ושעורה המכילים בטא‪-‬גלוקנים – סיבים המעלים צמיגות בצורה‬
‫יפה (למרות שהם עוברים תסיסה)‪ ,‬יחד עם צריכה של צלולוז שנמצא בהמון פירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬וקטניות‪.‬‬