‫תמיסות‬

‫הגדרה של תמיסות‬
‫תמיסה‪ -‬תערובת הומוגנית (אחידה) של שניים או יותר חומרים‪.‬‬
‫לתמיסה תכונות אחידות‪ .‬תמיסה יכולה להיות בכל מצב צבירה‪.‬‬
‫אוויר‪ -‬תמיסה במצב צבירה גזי‪.‬‬
‫ארד (ברונזה)‪ -‬תמיסה במצב צבירה מוצק (כל הסגסוגות)‪.‬‬
‫מי ים‪ -‬תמיסה במצב צבירה נוזלי הכוללת מספר רב של רכיבים‪.‬‬

‫ברונזה (‪(10% tin, 90% copper‬‬

 ‫תכונות של תמיסות‬
‫• החלקיקים המומסים הינם בגודל של מולקולות בודדות או‬
‫יונים בודדים‪.‬‬
‫• התערובת אינה נפרדת למרכיביה‪.‬‬
‫• התערובת אינה ניתנת להפרדה באמצעות סינון‪.‬‬
‫• התכונות של כל דוגמה בכל נקודה בתמיסה הינן זהות‪-‬‬
‫הומוגנית‪.‬‬
‫• לתמיסה מראה צלול‪ ,‬ללא עכירות‪.‬‬
‫• התמיסה תמיד שקופה גם כאשר היא צבעונית‪.‬‬
 ‫תכונות של תמיסות‬
‫ממס )‪ -(solvent‬המרכיב בעל הכמות הגדולה ביותר‪ ,‬בתמיסה יש רק ממס אחד‪.‬‬
‫מומס )‪ -(solutes‬שאר המרכיבים‪ ,‬אחד או יותר‪ ,‬הנוכחים בכמויות קטנות יותר‪.‬‬

‫ההבחנה הינה שרירותית ואינה בעלת משמעות פיסיקאלית‪ ,‬ולכן מטעמי נוחות ניתן‬
‫לעיתים לבחור את המרכיב בעל הכמות הקטנה יותר כממס‪.‬‬
‫(למשל מים בחומצה ‪ H2SO4‬מרוכזת)‬

‫מסיסות‪ -‬של חומר הינה הכמות המרבית של חומר‪ ,‬המתמוססת בכמות נתונה של‬
‫ממס מסוים‪ ,‬ובטמפרטורה ולחץ נתון‪.‬‬
‫תמיסה רוויה )‪ -(saturated solution‬תמיסה המכילה כמות מרבית של מומס בתנאים נתונים‬
‫(לחץ‪ ,‬טמפ') ביחס לאותו מומס‪.‬‬

‫ריוויון יתר )‪ – (super saturation‬תמיסות המכילות יותר מומס מן הדרוש לקבלת תמיסה‬
‫רוויה‪(.‬מצב הגורם לשיקוע או התגבשות של עודף המוצק)‪.‬‬
 ‫אלקטרוליט‪ -‬חומר המתפרק ליונים בתמיסה מימית‪.‬‬
‫תמיסות‬
‫תמיסות של חומרים‬ ‫תמיסות של חומרים‬
‫לא אלקטרוליטיים‬ ‫אלקטרוליטיים‬

‫המומס נשאר בתמיסה‬ ‫המומס מתפרק‬

‫בצורה מולקולרית‪.‬‬ ‫בדרגה מסוימת ליונים‪.‬‬

‫)‪C12H22O11(s‬‬ ‫)‪C12H22O11(aq‬‬ ‫)‪K2SO4(s‬‬ ‫)‪2 K+(aq‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)‪SO42-(aq‬‬

‫‪sucrose‬‬
 ‫הגורמים המשפיעים על המסיסות‬
‫* דרגת המסיסות של חומר אחד בחומר אחר‪ ,‬שונה עבור חומרים שונים‪,‬‬
‫ותלויה בטבעם של הממס והמומס‪ ,‬בטמפרטורה ולחץ מסוימים‪.‬‬
‫(הלחץ בה לידי ביטוי משמעותי כאשר מדובר בגזים)‬

‫ככלל‪ ,‬דומה מתמוסס בדומה‪.‬‬

 ‫* מידת המסיסות של חומר בממס מסוים‪ ,‬משתנה עם הטמפרטורה ותלויה‬
‫בחום ההמסה‪.‬‬

‫טמפ' החדר‬
‫חימום‬
 ‫חום ההמסה‪ -‬כמות החום הנקלטת או משתחררת כאשר מול אחד‬
‫של חומר מתמוסס בכמות מסוימת של ממס‪.‬‬

‫* אם חומר מתמוסס תוך שחרור חום (תהליך אקסותרמי)‪ ,‬אזי מסיסותו‬

‫יורדת עם העלייה בטמפרטורה‪.‬‬
‫חלק מהמוצקים‪ ,‬הרבה מהנוזלים והגזים מתמוססים בתהליך אקסותרמי‪.‬‬

‫* אם התמוססות החומר מלווה בקליטת חום מהסביבה (תהליך אנדותרמי)‪,‬‬

‫המסיסות גדלה עם העלייה בטמפרטורה‪.‬‬
‫הרבה מהמוצקים מתמוססים בתהליך אנדותרמי‪.‬‬
 ‫מים כממס‬
‫• מים משמשים כממס בכל המערכות החיות‪.‬‬
‫• המים זולים ואינם רעילים ולכן משמשים כממס בתהליכים‬
‫רבים בתעשייה‪.‬‬
‫• אנחנו נתמקד בתמיסות מימיות‪.‬‬
 ‫מים כממס‬

‫לאטום החמצן מטען שלילי חלקי לאטום המימן‬

‫מטען חיובי חלקי‪.‬‬

‫המסת חומרים קוטביים‪ -‬מטען חיובי נמשך‬

‫למטען שלילי ומטען שלילי נמשך למטען חיובי‪.‬‬

‫המסת חומרים יוניים‪ -‬מולקולות המים מקיפות‬

‫את האניונים ע"י אטומי המימן‪ ,‬ואת הקטיונים ע"י‬
‫אטומי החמצן‪.‬‬
 ‫* נוזלים קוטביים‪ ,‬במיוחד מים‪ ,‬עשויים לשמש כממסים עבור תרכובות‬
‫יוניות‪.‬‬
‫יוני המומס‪ ,‬בהיותם חלקיקים טעונים‪ ,‬נמשכים ע"י הקטבים של‬
‫מולקולות הממס‪.‬‬
‫יונים אלו הינם ממוימים (מיום=הידרטציה‪ ,)Hydration ,‬ונעים בתמיסה‬
‫כאשר הם מוקפים במולקולות מים‪.‬‬
 ‫אלקטרוליטים‬
‫תמיסה של חומרים יונים במים הינה תמיסה‬
‫אלקטרוליטית (מוליכה חשמל)‪.‬‬
‫היונים של המומס נפרדים במים‬
‫ומאפשרים לתמיסה להוליך זרם‪.‬‬
‫למים מזוקקים הולכה חשמלית זניחה‪.‬‬
‫‪ NaCl‬הוא דוגמא לחומר אלקטרוליטי‪.‬‬

‫)‪NaCl(s‬‬ ‫)‪Na+(aq) + Cl- (aq‬‬

‫היונים ניידים בתמיסה ומאפשרים הולכה חשמלית‪.‬‬

 ‫אלקטרוליטים‬
‫אלקטרוליטים חזקים‪-‬‬
‫• חומרים שעוברים דיסוציאציה מלאה ליונים כאשר הם‬
‫מתמוססים‪.‬‬
‫• יכולים להיות תרכובות יוניות בעלות מסיסות גבוהה‪.‬‬
‫• או תרכובות קוולנטיות המגיבות עם המים לתת יונים‪.‬‬
‫אלקטרוליטים חלשים‪-‬‬
‫• חומרים שרק חלק מהכמות שהומסה עוברת דיסוציאציה‬
‫ליונים‪.‬‬
‫• שאר החומר מומס ואינו מתפרק ליונים‪.‬‬
‫תמיסה של אלקטרוליט‬
 ‫תמיסות מהולות ומרוכזות‬
‫תמיסה מהולה‪ -‬כאשר כמות המומס בתנאים נתונים‬
‫ביחס לאותה תמיסה קטנה יותר מהכמות המרבית‪.‬‬
‫תהליך המיהול מתבצע ע"י הוספת ממס‪.‬‬
‫תמיסה מרוכזת‪ -‬ניתן לרכז תמיסה מהולה ע"י הוספת‬
‫מומסים או ע"י הוצאת חלק מהממס‪.‬‬
 ‫השיטות לביטוי ריכוזי תמיסות‬
‫* ישנם מספר דרכים בהן ניתן לבטא את ריכוזיהן של תמיסות‪ ,‬הדבר‬
‫תלוי בתנאים‪ ,‬ובהתאם לצרכים‪.‬‬

‫* השיטות לביטוי ריכוזי תמיסות מתחלקות לשתיים‪ :‬א) על בסיס מסה‪.‬‬

‫ב) על בסיס נפח‪.‬‬
‫* הריכוזים המבוטאים על בסיס מסה‪ ,‬לא תלויים בטמפרטורה‪ .‬אך אלו‬
‫על בסיס נפחי תלויים בטמפרטורה (נפח תמיסה משתנה עם הטמפרטורה)‪.‬‬

‫ריכוזים על בסיס מסה‬

‫שבר מסה או אחוז מסה של מומס‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מסה של חומר מומס ליחידת מסה של תמיסה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מולליות‪ -‬מספר מולים של חומר מומס ב‪ 1000 g -‬של ממס‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שבר מולי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪( ppm‬חלקים למיליון)‪ ,‬ו‪( ppb -‬חלקים למיליארד)‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
 ‫ריכוזים על בסיס נפח‬

‫אחוז נפחי או שבר נפחי של מומס‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מסה של חומר מומס ליחידת נפח של תמיסה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מולריות‪ -‬מספר מולים של חומר מומס בליטר אחד של תמיסה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נורמליות‪ -‬מספר השקולות (איקוויולנטים) של חומר מומס‪ ,‬בליטר‬ ‫‪.4‬‬
‫אחד של תמיסה‪.‬‬

‫אחוז מסה‬
‫אחוז מסה‪ -‬מסת המומס בגרמים‪ ,‬במאה גרם של תמיסה‪.‬‬

‫מסת המומס‬
‫= אחוז מסה‬ ‫‪X 100%‬‬
‫מסת התמיסה‬

‫* תמיסה מימית של ‪ NaCl‬בריכוז ‪( 3%‬משקלי) מכילה ‪ NaCl 3 g‬ב‪100 g -‬‬

‫תמיסה‪.‬‬
‫מכאן ‪ 97 g‬הנותרים הם מים‪ ,‬המהווים ‪ 97%‬של התמיסה‪.‬‬
 ‫דוגמא‪:‬‬
‫חשבו את ריכוזיהן של התמיסות הבאות באחוזי מסה‪.‬‬
‫א‪ .‬ל‪ 2.0x101 g -‬של מלח מוספים מספיק מים לקבלת ‪ 6.0x101 g‬תמיסה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ל‪ 5.0x101 g -‬סוכר מוסיפים מספיק מים כדי לקבל ‪ 3.50x102 g‬תמיסה‪.‬‬
 ‫צפיפות תמיסות‬
‫‪m‬‬ ‫צפיפות‪ -‬באופן כללי מוגדרת כיחס המסה בנפח‪.‬‬
‫=‪d‬‬ ‫) ‪( g / mL‬‬
‫‪V‬‬
‫צפיפות תמיסה‪ -‬מוגדרת כיחס בין מסת התמיסה לנפח שלה‪.‬‬

‫מסת התמיסה ‪m‬‬

‫=‪d‬‬ ‫צפיפות התמיסה‬ ‫‪g/mL‬‬
‫נפח התמיסה ‪V‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫ממיסים ‪ 20.7g‬סוכר ‪ C12H22O11‬ב‪ 57.6g -‬מים‪ .‬הנפח הסופי של‬
‫של התמיסה הוא ‪ .70.5 mL‬חשבו את צפיפות התמיסה‪.‬‬
 ‫אחוז נפחי‬
‫אחוז נפחי‪ -‬מוגדר כנפח של המומס ב‪ 100 -‬יחידות נפח של התמיסה‪.‬‬

‫נפח המומס‬
‫= אחוז נפחי‬ ‫‪X 100%‬‬
‫נפח התמיסה‬

‫* אם מערבבים ‪ 25mL‬כהל עם ‪ 75mL‬מים (בהנחה שהתמיסה הינה‬

‫אידיאלית) האחוז הנפחי של הכוהל יהיה‪:‬‬

‫‪ 25mL‬כוהל‬
‫‪X 100% = 25%‬‬
‫‪ ( 25+75) mL‬תמיסה‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫בטאו את ריכוזיהן של התמיסות הבאות ביחידות של אחוז נפחי‪,‬‬
‫בהנחה שהתמיסות מתנהגות בצורה אידיאלית‪.‬‬
‫א‪ 25mL .‬כוהל ‪ 2.50x102 mL +‬מים‪.‬‬
‫ב‪ 1.0x101 mL .‬בנזן ‪.CCl4 4.0x101 mL +‬‬
 ‫ריכוז מסה‪-‬נפח (ריכוז מסה)‬
‫ריכוז מסה‪ -‬מוגדר כמסת המומס (גרמים) ב‪ 100 -‬יחידות נפח תמיסה (‪.)mL‬‬

‫מסת המומס‬
‫= ריכוז מסה‪-‬נפח‬
‫נפח התמיסה‬
 ‫דוגמא‪:‬‬
‫כיצד מכינים ‪ 1.50x102 mL‬תמיסת ‪ NaNO3‬בריכוז מסה של‬
‫‪? 0.010g/mL‬‬
 ‫מולריות )‪(M‬‬
‫מולריות‪ -‬מוגדרת כמספר מולים של מומס בליטר תמיסה‪.‬‬

‫* תמיסה של ‪ KCl 1M‬מכילה מול אחד ‪ KCl‬ב‪ 1L -‬תמיסה‪.‬‬

‫* חשיבות יחידה זו בכך שהיא מספקת מידע על מספר היחידות (אטומים‪,‬‬

‫מולקולות או יונים) של חומר בתמיסה‪.‬‬

‫הדגש על נפח התמיסה כולה ולא נפח הממס‬

‫מספר המולים של המומס‬ ‫‪n‬‬ ‫‪mol‬‬

‫= ‪ = M‬מולריות‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪=C‬‬
‫נפח של התמיסה‬ ‫‪V‬‬ ‫‪L‬‬

‫* נהוג לציין את הריכוז המולרי ע"י סוגריים מרובעים‪.‬‬

‫‪[NaCl] = 0.20 M‬‬
‫הכנת תמיסה של מוצק בנוזל‬
‫‪ .1‬קובעים את הריכוז הנדרש‪.‬‬
‫‪ .2‬קובעים את הנפח הנדרש‪.‬‬
‫‪ .3‬שוקלים את המסה הדרושה לפי‪:‬‬

‫‪m = C×V×Mw‬‬

‫‪ .4‬ממיסים את המומס בבקבוק מדידה בנפח‬

‫המתאים‪.‬‬
 ‫דוגמא‪:‬‬
‫כיצד יש להכין ‪ 1.00x102 mL‬תמיסת ‪ NaCl‬בריכוז ‪? 0.10 M‬‬
 ‫מולליות )‪(m‬‬
‫מולליות )‪ -(m‬מוגדרת כמספר מולים של מומס בקילוגרם אחד של ממס‪.‬‬

‫‪ n‬מולי מומס‬
‫=‪m‬‬
‫‪ 1 Kg‬ממס‬

‫* בניגוד למולריות אין חשיבות לנפח הסופי של התמיסה‪.‬‬

‫כאשר עובדים עם נפחים קטנים‪ ,‬קל יותר ומדויק יותר לשקול כמויות‬
‫קטנות של תמיסה מאשר לדגום נפחים מתאימים‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫חשבו את המולליות של תמיסת ‪ NaCl‬בריכוז ‪( 3.2%‬משקלי)‪.‬‬
‫חלקים למליון )‪ ,(ppm‬חלקים למיליארד )‪(ppb‬‬
‫* כאשר הריכוזים של המומס הינם קטנים מאוד‪ ,‬משתמשים ביחידות‬
‫אלו‪.‬‬
‫חלקים למיליון )‪(parts per million = ppm‬‬
‫חלקים למיליארד )‪(parts per billion = ppb‬‬

‫‪ -ppm‬מציין מספר גרמים של חומר במיליון גרם תמיסה‪.‬‬

‫‪ -ppb‬מציין מספר גרמים של חומר במיליארד גרם תמיסה‪.‬‬

‫‪ X 10 6‬מסת החומר‬
‫= = ‪ppm‬חלקים למיליון‬ ‫מסת התמיסה‬
‫‪ X 10 9‬מסת החומר‬
‫= = ‪ppb‬חלקים למיליארד‬ ‫מסת התמיסה‬
 ‫‪ppm & ppb‬‬
‫לתמיסות מימיות מהולות מאוד צפיפות השווה לצפיפות המים ‪1g/mL‬‬

‫‪1 ppm = 1 mg/L‬‬ ‫ואז‪:‬‬

‫משקל המומס במיליגרם‬

‫= ‪Cppm‬‬
‫נפח הממס בליטר‬

‫משקל המומס במיקרוגרם‬

‫= ‪Cppb‬‬
‫נפח הממס בליטר‬
 ‫דוגמא‪:‬‬
‫בדוגמא בת ‪ 3.00x102 mL‬של תמיסה‪ ,‬בצפיפות של ‪ ,1.04 g/mL‬נמצאו ‪11.2 mg‬‬
‫של קוטל חרקים‪.‬‬
‫ציינו את ריכוז קוטל החרקים ב‪.ppm -‬‬
 ‫מיהול וערבוב של תמיסות‬
‫* תהליכים רבים בכימיה כוללים מיהול וערבוב תמיסות‪.‬‬
‫לכן חשוב בכל רגע לדעת מה הריכוז של החומרים בתמיסות השונות‪.‬‬

‫במהלך המיהול (הוספת ממס לתמיסה) וכן סילוק ממס (ריכוז של התמיסה(‪,‬‬
‫מספר מולי החומר המומס נשאר קבוע‪.‬‬
 ‫מס' מולים של מומס = ריכוז התמיסה ‪ X‬נפח התמיסה‬
‫‪mol‬‬
‫=‪MxL‬‬ ‫‪x L = mol‬‬
‫‪L‬‬

‫* מכאן שאם מספר המולים לא משתנה במהלך המיהול או ריכוז התמיסה‬

‫נוכל לרשום‪:‬‬

‫‪C1V1 = C2V2‬‬

‫‪ -1‬לפני מיהול או ריכוז התמיסה‪.‬‬

‫‪ -2‬אחרי מיהול או ריכוז התמיסה‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫ל‪ 75 mL -‬חומצת מלח )‪ (HCl‬בריכוז ‪ ,0.2212 M‬מוסיפים ‪ 1.0x101 mL‬של‬
‫מים‪ .‬חשבו את הריכוז החדש של החומצה‪.‬‬
 ‫שבר מולי )‪molar ratio – (Xi‬‬
‫מס' ‪ moles‬מומס מחולק בסך המולים של כל‬
‫מרכיבי התמיסה‬

‫‪Xi = ni‬‬
‫‪nj‬‬
‫‪j‬‬
 ‫התכונות הקוליגטיביות של תמיסות‬
‫* התמוססות של מומס בממס‪ ,‬משנה את התכונות של התמיסה בהשוואה‬
‫לאלה של הממס הטהור‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬נקודת הרתיחה של מים ( ‪ ,1000C‬בלחץ ‪ )1 atm‬עולה מעל ל‪1000C -‬‬
‫כאשר מוסיפים למים אתילן גליקול‪.‬‬
‫בנוסף הוספת חומר זה גורמת לתמיסה לקפוא מתחת ל‪.00C -‬‬
‫* ישנם ‪ 4‬תכונות פיסיקליות חשובות המושפעות מהוספת מומס לממס‪:‬‬

‫א‪ .‬לחץ אדים‬

‫ב‪ .‬נקודת קיפאון‪.‬‬
‫ג‪ .‬נקודת רתיחה‪.‬‬
‫ד‪ .‬לחץ אוסמוטי‪.‬‬

‫* תכונות אלו נקראות תכונות קוליגטיביות )‪.(Colligative properties‬‬

‫באופן כללי הוספת מומס לממס‪:‬‬
‫א‪ .‬מורידה את לחץ האדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מעלה את נקודת הרתיחה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מורידה את נקודת הקיפאון‪.‬‬
‫ד‪ .‬מעלה את הלחץ האוסמוטי‪.‬‬