‫שאלה ‪1‬‬

‫)א(‬
‫נמצא את המטריצה המייצגת של ‪ ,T‬דהיינו ‪.[T ]SS ′‬‬
‫ראשית‪ ,‬נפעיל את ‪ T‬על הבסיס ‪ ,S‬כאמור הבסיס הסטנדרטי ל‪:R2 [x]-‬‬

‫‪0‬‬
‫( = )‪T (1‬‬ ‫)‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫( = )‪T (x‬‬ ‫)‬
‫‪0‬‬

‫‪2‬‬
‫( = ) ‪T (x2‬‬ ‫)‬
‫‪0‬‬

‫כעת‪ ,‬נסדר אותן בעמודות לפי הבסיס ‪ ,S ′‬שהוא הבסיס הסטנדרטי ל‪ ,R2 -‬ונקבל‪:‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪[T ]SS ′‬‬ ‫=‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫)ב(‬
‫נפעיל את ‪ T‬על הבסיס ‪ ,E‬ונחשב את התוצאות לפי הבסיס ‪:F‬‬

‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪T (1‬‬ ‫→‪−‬‬ ‫‪=α‬‬ ‫‪+β‬‬ ‫‪−→ α = −1, β = 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
 ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪T (1 + x‬‬ ‫→‪−‬‬ ‫‪=α‬‬ ‫‪+β‬‬ ‫‪−→ α = 0, β = 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬

‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫= ) ‪T (x + x‬‬ ‫→‪−‬‬ ‫‪=α‬‬ ‫‪+β‬‬ ‫‪−→ α = 3, β = 0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫נעמיד בשורות ונקבל‪:‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪−1 0‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪[T ]E‬‬
‫‪F‬‬ ‫=‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫כנדרש‪.‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫)א(‬
‫מאחר ו‪ A-‬היא בעצם מטריצת המעבר מ‪ C-‬ל‪ ,B-‬היא שקולה למטריצה המייצגת את ההעתקת הזהות בין הבסיסים‪ ,‬כלומר‪ ,‬התהליך שהפעלנו‬
‫היה להפעיל את העתקת הזהות על איברי הבסיס ‪ ,C‬ולהמיר אותם לאיברי ‪ .B‬למעשה‪ ,‬קיבלנו כי‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫(‬ ‫)‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪[I]C‬‬
‫= ‪B‬‬ ‫‪[w1 ]B‬‬ ‫‪[w2 ]B‬‬ ‫‪[w3 ]B‬‬ ‫‪= 0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0 ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬

‫נחשב כל איבר בנפרד‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪w1 = 1  0  + 0  2  + 0  4  =  0 ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪w2 = 0  0  + 3  2  + 3  4  =  18 ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪2‬‬
        
1 1 0 1
       
w3 = 1  0  + 0  2  + 1  4  =  4 
1 0 6 7

:‫ קיבלנו‬,‫ולסיכום‬

     

 1 3 1 
     
C =  0  ,  18  ,  4 

 

1 18 7

.‫כנדרש‬

(‫)ב‬
:‫ ניתן לומר כי‬,’‫בדומה לסעיף א‬
         
1 1 0 1 0 1
         
[I]B
C =  [ 0 ]C [ 2 ]C [ 4 ]C  =  0 3 0 
1 0 6 0 3 1

:‫ כמשתנים במשוואות‬C ‫נציג את איברי‬

 
1
 
 0  = 1(w1 ) + 0(w2 ) + 0(w3 )
1

 
1
 
 2  = 0(w1 ) + 3(w2 ) + 3(w3 )
0

 
0
 
 4  = 1(w1 ) + 0(w2 ) + 1(w3 )
6

 
1
 
.w1 =  0  ‫לפי המשוואה הראשונה ניתן להסיק בקלות כי‬
1

3
 ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ניתן להסיק מהמשוואה השלישית כי ‪.w3 =  4 ‬‬
‫‪5‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 13‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ולסיום‪ ,‬מהמשוואה השלישית כי ‪.w2 =  −3 31 ‬‬
‫‪−5‬‬
‫)אפשר היה לפתור עם מטריצה‪ ,‬אבל כל הקולים מתגעגעים למערכת משוואות של תיכון(‬
‫לסיכום‪ ,‬קיבלנו כי הבסיס ‪ C‬יהיה‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪1 13‬‬ ‫‪−1 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪C =  0  ,  −3 13  ,  4 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−5‬‬ ‫‪5‬‬

‫כנדרש‪.‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫)א(‬
‫נפעיל את ‪ T‬על הבסיס ‪ ,B‬ונחשב את התוצאות לפי הבסיס ‪:C‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪T (1) = (1) −→ (1) = α(1 + i) + β(1 − i) −→ α‬‬ ‫= ‪,β‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪T (i) = (0) −→ (0) = α(1 + i) + β(1 − i) −→ α = 0, β = 0‬‬

‫ולסיכום‪:‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪[T ]B‬‬
‫= ‪C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪+ 12 i,‬‬ ‫‪0‬‬

‫)ב(‬
‫‪:[I]B‬‬
‫נחשב תחילה את ‪C‬‬

‫‪4‬‬
 ‫(‬ ‫)‬
‫‪[I]B‬‬
‫= ‪C‬‬ ‫‪[1]C‬‬ ‫‪[i]C‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪1 = α(1 + i) + β(1 − i) −→ α‬‬ ‫= ‪,β‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪i = α(1 + i) + β(1 − i) = α‬‬ ‫‪i, β = i‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1 1 1‬‬ ‫‪1‬‬

‫) ‪C = ( + i, i −‬‬
‫‪[I]B‬‬
‫‪2 2 2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪:[T ]B‬‬
‫כעת נחשב את ‪B‬‬

‫‪T (1) = 1 −→ 1 = α(1) + β(i) −→ α = 1, β = 0‬‬

‫‪T (i) = 0 −→ 0 = α(1) + β(i) −→ α = 0, β = 0‬‬

‫‪[T ]B‬‬
‫)‪B = (0, 0‬‬

‫‪ [T ]B‬נותן ‪ ,0‬כך שיש לי כאן טעות‪ ,‬ואיני יודע מה היא‪ .‬אשמח להכוונה‪ ,‬בודק‪/‬ת חביב‪/‬ה ‪(:‬‬ ‫‪B‬‬
‫הכפל בין ‪ [I]C‬ו‪B -‬‬

‫שאלה ‪4‬‬

‫)א(‬
‫נפעיל את ההעתקה ‪ T‬על הבסיס ‪ ,S‬כאמור הבסיס הסטנדרטי ל‪:R3 -‬‬

‫‪5‬‬
    
1 1
   
T 0 = 1 
0 1

   
0 0
   
T 1 = 1 
0 1

   
0 0
   
T 0 = 0 
1 1

:‫ ונקבל‬,‫ הבסיס הסטנדטי‬,S ‫נסדר אותן בעמודות לפי‬

 
1 0 0
 
[T ]SS =  1 1 0 
1 1 1

.‫כנדרש‬

(‫)ב‬

:B ‫ננסה לאתר את הבסיס‬

:A-‫ ניקח את הוקטורים שחישבנו בסעיף א’ ועל ידם נגיע ל‬,B-‫ ל‬S-‫ מ‬T ‫ היא המטריצה המייצגת העתקה של‬A-‫מאחר ו‬

     
1 1 1
     
 1  =  2  −→  1  = 1(B1 ) + 2(B2 ) + 1(B3 )
1 B
1 1

     
0 1 0
     
 1  =  1  −→  1  = 1(B1 ) + 1(B2 ) + 0(B3 )
1 0 1
B

     
0 0 0
     
 0  =  0  −→  0  = 0(B1 ) + 0(B2 ) + 1(B3 )
1 B
1 1

6
  
0
 
.B3 =  0  ‫לפי המשוואה השלישית נקבל כי‬
1
 
1
 
. 1  = 1(B1 ) + 2(B2 ) -‫ המשוואה הראשונה שקולה ל‬,‫אזי‬
0
   
−1 1
   
.B1 =  1  ,B2 =  0  ‫ נקבל כי‬,‫משכלול שתי המשוואות הראשונות‬
2 −1
:‫ולסיכום‬
     
−1 1 0
     
B = { 1  ,  0  ,  0 }
2 −1 1

(’‫)ולמעשה פתרנו כבר את סעיף ג‬

:S-‫ ל‬B-‫ נחשב את מטריצת המעבר מ‬,‫כעת‬

          
−1 1 0 0 −1
          
 1  = −1  0  + 1  1  + 2  0  =  1 
2 S
0 0 1 S
2

          
1 1 0 0 1
 0  = 1  0  + 0  1  − 1  0  =  0 
−1 S
0 0 1 S
−1
          
0 1 0 0 0
 0  = 0  0  + 0  1  + 1  0  =  0 
1 S
0 0 1 S
1

:‫וסכך הכל קיבלנו כי‬

 
−1 1 0
 
[I]B
S = 1 0 
0
2 −1 1

7
 ‫כנדרש‪.‬‬

‫)ג(‬
‫ההוכחה בגוף סעיף ב’‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫}‪B = { 1  ,  0  ,  0 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫נשים לב כי אילו נסדר אחרת את עמודות מטריצת המעבר‪ ,‬נקבל מטריצה קאנונית ללא שורות אפסים‪.‬‬
‫המשמעות היא שהבסיס ‪ C‬מכיל את כל איברי הבסיס ‪ ,B‬בסדר שונה מהבסיס ‪ ,B‬שכן כל עמודה מתארת כיצד ניתן ”להרכיב“ איבר בבסיס ‪B‬‬
‫באמצעות איברי הבסיס ‪ ,C‬ומשתמשים רק באיבר אחד בלבד‪ ,‬פעם אחת בלבד‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הקשר בין הבסיס ‪ B‬לבסיס ‪ C‬הוא שאיבריהם שווים‪ ,‬בסדר שונה‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫שאלה ‪7‬‬

‫)א(‬
‫ראשית‪ ,‬ניתן לומר כי‪:‬‬

‫) ‪4 + 3x + 10x2 ∈ ker(T‬‬

‫למדנו כי התמונה נפרשת על ידי איברי הבסיס‪ ,‬ולכן‪:‬‬

‫{‬ ‫}‬
‫‪Im(T ) = sp 0, 12 − 3x + 10x2 , 8 − 3x + 5x2‬‬

‫נבחן האם איברי התמונה בת“ל‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪12 −3 10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪−3‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 ↔R2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 8‬‬ ‫‪−3‬‬ ‫‪5  −→R‬‬
‫‪R2 −1.5R1  0 1.5‬‬ ‫‪−2.5 ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫‪0‬‬

‫{‬ ‫}‬
‫קיבלנו שני וקטורי בסיס בת“ל‪ ,‬לכן ניתן לקבוע כי ‪ ,dim(Im(T )) = 2‬וכי הבסיס ל‪ Im(T )-‬הוא ‪. 12 − 3x + 10x2 , 8 − 3x + 5x2‬‬
‫לפי משפט השלישי חינם‪:‬‬

‫)]‪dim(Im(T )) + dim(ker(T )) = dim(R2 [x‬‬

‫‪2 + dim(ker(T )) = 3‬‬

‫‪dim(ker(T )) = 1‬‬

‫‪9‬‬
 ‫{‬ ‫}‬
‫ועל כן‪ ,‬לפי מה שהראינו קודם‪ ,‬ניתן לקבוע כי הבסיס ל‪ ker(T )-‬יהיה ‪. 4 + 3x + 10x2‬‬
‫כעת‪ ,‬נראה נבחן האם המרחב הנפרש מהתמונה והגרעין הוא בת“ל‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ −3‬‬ ‫‪−3 3  −→R2+0.25R‬‬
‫‪R3 =R3 /5  0‬‬ ‫‪−1 4  −→R1 −6R3  0‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪4  −→R1 +2R2‬‬ ‫‪ 0‬‬ ‫‪−1 4 ‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪5 10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 2‬‬

‫היי היי היי! עצרו! קיבלנו שורת אפסים!‬

‫קיים משתנה חופשי‪ ,‬ועל כן ניתן לטעון כי מתקיים‪:‬‬

‫{‬ ‫}‬
‫‪Im(T ) ⊆ sp {Im(T ) ∪ ker(T )} = sp 12 − 3x + 10x2 , 8 − 3x + 5x2 , 4 + 3x + 10x2 dim=2‬‬

‫לפי הכלה ושוויון של ממדים ניתן לומר כי יש שוויון בין שני תתי המרחבים הללו‪.‬‬
‫אז מה זה עוזר לנו בעצם?‬
‫{‬ ‫}‬
‫‪.Im(T ) = 12 − 3x + 10x , 4 + 3x + 10x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫כעת‪ ,‬אנו יכולים לטעון כי ) ‪ ,ker(T ) ⊆ Im(T‬וכי‬
‫אנו מעוניינים למצוא בסיס ל‪ ,R2 [x]-‬ועל כן נצטרך למצוא פולינום שלישי שיחד איתו ) ‪ Im(T‬יישארו בת“ל ויענה לנו לתנאי השאלה‪ .‬נוכל לבנות‬
‫את הבסיס בקלות על פי משפט השלישי חינם‪ ,‬שכן יתקיים בת“ל וממד מתאים‪ .‬נבחר בפולינום ‪) 10x2‬כדי ליצור שורת אפסים(‪ ,‬וכן נראה כי‬
‫הבסיס בת“ל‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪−4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R =R /10 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 −4R3 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R /4‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 3 −3 0  −→ 3 3‬‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪−3‬‬ ‫‪0  −→R‬‬
‫‪R2 −3R3  0‬‬ ‫‪−6‬‬ ‫‪−3  −→R12 /(−3)  0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪10 10 10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪0 0‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪−→R1 −R2 R  0 2‬‬ ‫‪1  −→R1 ↔R3  0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−2‬‬

‫והבסיס אכן בת“ל‪.‬‬

‫{‬ ‫}‬
‫נסכם לבינתיים‪ ,‬כי הבסיס ‪ B = 4 + 3x + 10x2 , 12 − 3x + 10x2 , 10x2‬הוא בסיס ל‪.R2 [x]-‬‬
‫‪ [T ]B‬יש שורת וטור אפסים‪:‬‬
‫נראה כעת כי ל‪B -‬‬
‫‪ [T ]B‬יש עמודת אפסים‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫מאחר ו‪) T (4 + 3x + 10x ) = 0-‬מהנתון(‪ ,‬ניתן לקבוע כי ב‪B -‬‬
‫‪ [T ]B‬כעל מטריצה מסדר ‪ ,R2x3‬ועל כן אם נפעל על פי אלגוריתם גאוס לדירוג בוודאי נוכל‬
‫מאחר ויש עמודת אפסים‪ ,‬ניתן להתבונן במטריצה ‪B‬‬
‫להגיע לשורת אפסים‪ ,‬ונחליף אותה עם השורה השלישית‪.‬‬
‫‪ [T ]B‬עבור הבסיס ‪ B‬שהצענו בהכרח העמודה הראשונה היא עמודת אפסים והשורה השלישית היא שורת אפסים‪,‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הראינו כי למטריצה ‪B‬‬
‫כנדרש‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫)ב(‬
‫בסעיף א’ התבססנו על כך ש‪ ,ker(T ) ⊆ Im(T )-‬ובעזרת הטענה הזו מצאנו בסיס ‪ B‬מתאים העונה על הדרישה‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬נתון לנו כי ]‪ ,kerT ⊕ Im(T ) = R2 [x‬אשר מונע מאיתנו לטעון את הטענה הקודמת‪ ,‬ולפיכך לא ניתן כעת למצוא בסיס ‪ B‬כנ“ל‪.‬‬

‫שאלה ‪8‬‬

‫יהיו ‪ B, C‬בסיסים סדורים ל‪ ,V -‬מעל ‪.F‬‬

‫יהי בסיס נוסף ל‪ ,V -‬נסמנו בסיס ‪ ,D‬והוא יהיה מורכב מהפרש איברי הבסיסים ‪ B‬ו‪ ,C-‬כלומר‪.D = {(b1 − c1 ), (b2 − c2 ) . . . (bn − cn )} :‬‬
‫*הערה‪ :‬לא בהכרח לבסיסים ‪ B‬ו‪ C-‬יש מספר שווה של איברים‪ ,‬נגדיר את ‪ n‬להיות הגדול מביניהם‪ ,‬ולבסיס הקטן יותר )אם קיים( נשכפל את‬
‫האיבר האחרון עד שנגיע ל‪ n-‬איברים )בבניית הבסיס ‪ ,(D‬שכן אלו בסיסים שרירותיים ואין לכך כל חשיבות‪.‬‬
‫לפי הנתון‪ ,‬מתקיים‪:‬‬

‫‪[T ]B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬

‫‪C = [T ]C = [T ]C = A‬‬

‫ובעצם‪:‬‬

‫)‪∀1≤i≤n : [T (bi )]C = [T (ci )]C = [T (di )]C →= [T (bi − ci )]C = Ci (A‬‬

‫לפי חוקי העתקות לינאריות אנו יודעים כי‪:‬‬

‫) ‪T (bi ) − T (ci ) = T (bi − ci‬‬

‫ובהתבסס על השוויון הקודם נקבל כי‪:‬‬

‫)‪[T (bi − ci ]C = [T (bi )]C − [T (ci )]C = Ci (A‬‬

‫אבל רגע! השוויון גם קבע כי ‪![T (bi )]C = [T (ci )]C‬‬

‫לכן בעצם נקבל כי‪:‬‬

‫)‪[T (bi )]C − [T (bi )]C = Ci (A‬‬

‫)‪0 = Ci (A‬‬

‫‪11‬‬
 ‫ובעצם כל עמודה ב‪ A-‬היא וקטור ה‪ ,0-‬ו‪ A-‬היא מטריצת האפס‪ ,‬געוולד!‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬כעת ניתן לומר כי‪:‬‬

‫‪[T (bi )]C = 0‬‬

‫או לכל בסיס אחר שנבחר‪ .‬משמע ש‪ T -‬היא העתקת האפס‪ ,‬כנדרש‪.‬‬

‫‪12‬‬