He_Took_Away_my_Birthright_Genesis_27_3

‫השמיר‪ ,‬והכתב‪ ,‬והמכתב‪ ,‬והלוחות‬
‫(משנה אבות ה‪:‬ו)‬

‫מחקרים לכבוד פרופסור שמיר יונה‬
‫עורכים‬
‫מאיר גרובר‪ ,‬יונתן יוגב‪ ,‬דניאל סיון‪,‬‬
‫לורן ט' סטוקנברוק ואליהו עסיס‬
‫עורך עברית‪ :‬צבי גל‬
‫עורכת אנגלית‪ :‬סמדר גבריאלי‬
‫עיצוב ועימוד‪ :‬דינה שלם‬
‫הפקה‪ :‬אוסטרקון‬
‫מסת"ב ‪978-965-92534-4-9‬‬
‫© אוסטרקון ‪2023‬‬
‫הדפסה‪ :‬דפוס פרינטיב‪ ,‬ירושלים‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪7‬‬ ‫פתח דבר‬

‫‪9‬‬ ‫דברים על בעל היובל‬
‫*‪13‬‬ ‫רשימת המחברים והעורכים‬
‫*‪21‬‬ ‫קיצורים ביבליוגרפיים‬
‫לשון‬
‫ערבית‪-‬יהודית בירושלים בעת החדשה‬
‫‪13‬‬ ‫יצחק אבישור‬
‫"עטיניו מלאו חלב" (איוב כא‪ )24 :‬לאור הפילולוגיה השמית והפיזיולוגיה המודרנית‬
‫‪19‬‬ ‫מאיר גרובר‬
‫תרומת לשון ספר בן סירא לפילולוגיה המקראית – שם העצם 'נעלם'‪ ,‬הפועל 'איזן' והשורש צנ"ע‬
‫‪23‬‬ ‫חיים דיהי‬
‫תפיסת המונח ׳ׁשַ ּדַ ה' (=דגש) במשנתו הלשונית של חיוג'‬
‫‪29‬‬ ‫עלי ותד ודניאל סיון‬
‫סגנון‬
‫יחסו של יוסף בן מתתיהו לחזרות ולכפילויות ב'קדמוניות היהודים'‬
‫‪43‬‬ ‫מיכאל אביעוז‬
‫על תופעת ההחזרה השגויה בספר תהילים‬
‫‪49‬‬ ‫יוסי ברוכי‬
‫׳סיום מדומה׳ בסיפור המקראי‬
‫‪59‬‬ ‫יונתן גרוסמן‬
‫פרשנות המקרא‬
‫המלאכים בתרגומים הארמיים לתורה ככלי בוויכוח היהודי‪-‬נוצרי‬
‫‪77‬‬ ‫יעקב אזואלוס‬
‫שלמה המלך כיועץ כלכלי – מסר מרכזי בקהלת לפי פירוש ׳פסאודו‪-‬רש"י׳‬
‫‪93‬‬ ‫ברוך אלסטר‬
‫מחבר הפירוש לספר משלי שיוחס לר' אברהם אבן‪-‬עזרא בכתבי‪-‬יד לוצקי ‪ 835‬ואוקספורד ‪2490‬‬
‫מּפֹוס ְקיֶיר‬
‫ְ‬ ‫הוא ר' מנחם בן שמעון‬
‫‪101‬‬ ‫יאיר האס‬
‫"הֲ ֵילְכּו ְׁש ַניִם י ְַחּדָ ו ּבִ ל ְִּתי ִאם נֹועָ דּו״‪ :‬ההשלכה הפרשנית של קביעת גבולות יחידות נבואיות מקראיות‬
‫‪113‬‬ ‫יסכה זימרן‬
‫משל המקרא בפירוש רבי מיוחס בן אליהו לתורה‬
‫‪123‬‬ ‫יהונתן יעקבס‬
‫"לחם סתרים ינעם"? אכילה ושתייה כלשון נקייה ליחסי אישות במקרא‪ ,‬בספר בן סירא ובספרות חז"ל‬
‫‪133‬‬ ‫אריאל רם פסטרנק‬
‫ספרות המקרא‬
‫"וְ הַ ּבֹור ֵרק‪ֵ ,‬אין ּבֹו מָ ִים" – גם נחשים ועקרבים אין בו‬
‫‪143‬‬ ‫אילן אבקסיס‬
‫המחאה בסיפור איוב – תוכן וצורה‬
‫‪147‬‬ ‫יאירה אמית‬
‫סיפור כבשן האש (דניאל ג) – מבנה ומשמעות‬
‫‪155‬‬ ‫נעמה גולן‬
‫'ספר המושיעים' – היקפו‪ ,‬זמנו‪ ,‬ותכלית חיבורו‬
‫‪163‬‬ ‫גרשון גליל‬
‫"‪ׂ...‬שָ ׂשֹון וְ ִׂש ְמחָ ה יִּמָ צֵ א בָ ּה ּתֹודָ ה וְ קֹול זִ ְמ ָרה" (ישעיה נא‪ – )3 :‬מוטיב השמחה בנבואות ישעיה מ–סו‬
‫‪169‬‬ ‫חגית טרגן ואורלי קרן‬
‫"את‪ּ-‬בְ כ ָֹר ִתי ל ָָקח" (בראשית כז‪ – )36 :‬על מאבקם של בנים בכורים להבטחת מעמדם‬ ‫ֶ‬
‫‪177‬‬ ‫לאה יעקבזן‬
‫"ושננתם לבניך" – שינון זה מה טיבו ומה חשיבותו?‬
‫‪191‬‬ ‫דוד כהן‪-‬צמח‬
‫האיסור על הקרבת חמץ ודבש על המזבח (ויקרא ב‪ – )12–11 :‬שקיע שירי בחוק הכוהני והמאבק‬
‫על מתנות הראשית‬
‫‪197‬‬ ‫איתמר כסלו‬
‫ההפתעה הנורמטיבית בהושע ב‪ :‬תגובת הקורא למחילת הנביא לנואפת‬
‫‪205‬‬ ‫עומר מינקה‬
‫פרשת דוד והגבעונים (שמואל ב‪ ,‬כא‪ :)14-1 :‬רמזים לבריאה ולימי בראשית‬
‫‪211‬‬ ‫טליה סוצקובר‬
‫'שתי קריאות' בספר יונה – על דרכו החינוכית של האל על פי "חֲ נְֹך ַלּנַעַ ר עַ ל ּפִ י דַ ְרּכו" (משלי כב‪)6 :‬‬
‫‪219‬‬ ‫יצחק (איציק) פלג‬
‫"אנוכי ה'" – מצווה או לא? ביקורת על עמדת הרמב"ם בפילוסופיה היהודית‬
‫‪229‬‬ ‫שלום צדיק‬
‫"הַ לְלּויָּה כִ ּי טֹוב ז ְַמ ָּרה אֱ ֹלהֵ ינּו" – איזון עדין במזמור קמז בתהלים‬
‫‪239‬‬ ‫שרה שורץ‬
‫חמלה כלפי בעלי חיים בסיפורת המקראית‬
‫‪249‬‬ ‫יעל שמש‬
‫אמנות ושירה מודרנית‬
‫אתי נֶגְ ִּדי ָת ִמיד" (תהילים נא‪ – )5 :‬דויד המלך וסקרמנט כפרת עוונות‬
‫"ּכִ י פְ ׁשָ עַ י אֲ נִי ֵאדָ ע וְ חַ ּטָ ִ‬
‫בציור הקתולי של המאה השבע‪-‬עשרה‬
‫‪257‬‬ ‫דניאל מ' אונגר‬
‫אמרו את זה קודם – חזרה על איורי המקרא בכתב יד ׳מכלול לונדון׳‬
‫‪273‬‬ ‫שרה אופנברג‬
‫מלכה‪ ,‬כלה‪ ,‬ומרים הבתולה – גלגוליה של אסתר באמנות האיטלקית‬
‫‪283‬‬ ‫נירית דבי בן‪-‬אריה‬
‫מטאפורת האבן השלמה והאבן השבורה – עמיחי‪ ,‬זלדה‪ ,‬קרני ורייך‬
‫‪293‬‬ ‫ורד טוהר‬
‫ארכיאולוגיה והמזרח הקדום‬
‫הרקע של פרשת בלעם באפוס עברי קדום‬
‫‪301‬‬ ‫אליעזר (אד) גרינשטיין‬
‫פיקוח ושליטה במפעל הכרייה בבקעת תמנע‬
‫‪313‬‬ ‫אלי כהן‪-‬ששון ויובל יקותיאלי‬
‫דימויים הכרוכים בהוראה ובלימוד בספרות החכמה המצרית בזיקה לחכמה המקראית‬
‫‪325‬‬ ‫נילי שופק‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬התנ"ך והנגב – מה הוא לא ידע?‬
‫‪339‬‬ ‫צבי קרגילה‬
‫ספרות הבית השני‬
‫יש ּבֹשֶ ת ויש ּבֹשת‪ :‬הבושה הדו‪-‬ערכית בבן סירא (ד‪ ;21 :‬מא‪–14 :‬מב‪ – )8 :‬משמעות הרעיון‬
‫ורקעו ההלניסטי‬
‫‪343‬‬ ‫גיא דרשן‬
‫על לשון התעודה הליטורגית חבר‪/‬צאלים ‪6‬‬
‫‪349‬‬ ‫אורי מור‬
‫*‪337‬‬ ‫תקצירים באנגלית של המאמרים בעברית‬
‫שמיר יונה‬
‫פתח דבר‬
‫תודה מיוחדת לד"ר סמדר גבריאלי‪ ,‬אשר ערכה את החלק‬ ‫במלאכת עריכת ספר היובל לכבוד פרופסור שמיר יונה עמלו‬
‫האנגלי של הספר בקפדנות ובחריצות רבה‪.‬‬ ‫חמישה עורכים‪ :‬פרופ' מאיר גרובר מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫על חשיבותו והשפעתו של חתן היובל על עולם המחקר‬ ‫בנגב‪ ,‬ד"ר יונתן יוגב מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש‬
‫של המקרא והמזרח הקדום ניתן ללמוד מן העובדה ששישים‬ ‫קיי‪ ,‬פרופ' דניאל סיון מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬פרופ'‬
‫ותשעה חוקרות וחוקרים מכובדים תרמו בשמחה את‬ ‫אליהו עסיס מאוניברסיטת בר‪-‬אילן ופרופ' לורן סטוקנברוק‬
‫מחקרם רב‪-‬החשיבות לספר זה‪ .‬אנו גאים להציג לציבור‬ ‫מאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן‪ .‬תודה מיוחדת‬
‫ששים וחמישה מחקרים חדשים‪ ,‬אשר נכתבו על ידי חוקרות‬ ‫לפרופ' שרה אופנברג מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬אשר‬
‫וחוקרים ממוסדות אקדמיים מישראל ומרחבי תבל‪.‬‬ ‫ליוותה וקידמה את הפרויקט בתחילת דרכו‪.‬‬
‫המחקרים בספר זה מסודרים בכרך אחד‪ ,‬דו‪-‬לשוני‪ ,‬אשר‬ ‫רוב תודות יש להוקיר לפרופ' מאיר גרובר‪ ,‬אשר פעל‬
‫חלקו העברי מונה שלושים ושבעה מאמרים‪ ,‬וחלקו האנגלי‬ ‫רבות למציאת המימון להוצאה לאור של הספר‪ .‬פועלו הרב‬
‫מונה עשרים ושמונה מאמרים‪ .‬כל אלה מסודרים לפי נושאים‪,‬‬ ‫הבטיח את איכות העריכה והתוכן של אוסף המחקרים‪,‬‬
‫על פי סדר אלפביתי של שמות החוקרים‪ .‬לנוחות הקוראים‬ ‫אשר מוגש לקהל הקוראים בשמחה רבה‪.‬‬
‫הובאו כותרות המאמרים של שני החלקים בשתי השפות‪,‬‬ ‫הייתה זו זכות עבורנו שספר זה רואה אור בהוצאת‬
‫וכן נוספו תקצירים באנגלית למאמרים הכתובים בעברית‪.‬‬ ‫'אוסטרקון'‪ ,‬ואנו רוצים להודות מקרב לב לעורכי ההוצאה‪,‬‬
‫ד"ר צבי גל וד''ר דינה שלם אשר טרחו ועמלו ללא לאות‬
‫צוות העורכים‬ ‫כדי שהספר שיצא תחת ידיהם יהיה ברמה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫דברים על בעל היובל‬
‫שמיר התגייס לצה"ל ב‪ 29-‬ביולי ‪ .1970‬אף שזומן‬ ‫שמיר נולד בשנת ‪ 1952‬בבית החולים 'העמק' בעפולה לאימו‬
‫למבדקים לקורס טיס‪ ,‬הוא התנדב לצנחנים בעקבות‬ ‫שושנה ולאביו אדם‪ ,‬והוא השמיני מבין עשרת ילדיהם‪.‬‬
‫אחיו שמואל ז"ל‪ ,‬ששירת בגדוד הנח"ל המוצנח‪ .‬לאחר‬ ‫הוריו עלו מעירק בשנת ‪ 1951‬עם שבעה מילדיהם‪ ,‬ואילו‬
‫סיום הטירונות נשלח שמיר לקורס אלחוטני מורס‪ ,‬אך‬ ‫שמיר ושני אחיו הצעירים ממנו נולדו בארץ‪ .‬המשפחה‬
‫הודות לשמיעתו המוזיקלית האבסולוטית וזכרונו יוצא‬ ‫נשלחה ל'שער העלייה' בחיפה‪ ,‬שהייתה מעברת אוהלים‬
‫הדופן‪ ,‬הוא לא נצרך אלא לחלק קטן משיעורי המורס‪.‬‬ ‫זמנית‪ ,‬מעין מעברת מיון‪ .‬לאחר זמן קצר עברה המשפחה‬
‫"בשעות הערב‪ ,‬בשעה שחבריי למדו מורס‪ ,‬צוויתי לשוטט‬ ‫למעברת הפחונים תל עדשים‪-‬גיניגר‪ ,‬והתגוררה בה למעלה‬
‫ברחבי הבסיס ולאסוף בקבוקי טמפו ריקים עבור רס"ר‬ ‫משנתיים ימים‪ .‬התחנה הבאה הייתה מעברה א' בעפולה‪,‬‬
‫הפלוגה"‪ ,‬מספר שמיר‪ .‬את מרבית שירותו עשה כמש"ק‬ ‫אחת משלוש מעברות פחונים‪ ,‬שהשתכנו בה מאות משפחות‬
‫קשר ובראשית שנות ה‪ 70-‬הוא לקח חלק כאלחוטן בכמה‬ ‫שעלו בעיקר מעירק ומפרס‪ ,‬אך גם מארצות צפון אפריקה‬
‫מבצעים של הצנחנים‪.‬‬ ‫ומרומניה‪ .‬משפחת יונה הייתה בין המשפחות האחרונות‬
‫פחות מחודשיים מאז שחרורו משירות סדיר בצה"ל פרצה‬ ‫שנותרו במעברה‪ ,‬והיא שהתה בה עד ‪ .1960‬שטח הפחון‬
‫מלחמת יום הכיפורים‪ .‬שמיר גויס בצו ‪ 8‬ושירת כאלחוטן‬ ‫שבו התגוררה המשפחה לא עלה על כ‪ 15-‬מ"ר‪ ,‬וברזיית‬
‫בסיני‪ ,‬ולאחר הפסקת האש פעל ביחידת הקישור לאו"ם‪.‬‬ ‫המים‪ ,‬המקלחות והשירותים המשותפים‪ ,‬שאף הם היו‬
‫"העבודה עם קציני הקישור הישראליים וקציני הקישור‬ ‫בפחונים‪ ,‬היו במרחק של עשרות מטרים מצריף המשפחה‬
‫המצריים הייתה מרתקת ביותר‪ .‬לא פעם סעדנו ארוחות‬ ‫וברוב שעות היום הייתה שם התקהלות גדולה‪ ,‬שלוותה‬
‫ערב משותפות‪ ,‬כשאנחנו והמצרים מארחים לסירוגין‪ .‬מדי‬ ‫לעיתים בקטטות‪ .‬בימות החורף הקרים ובאין שבילים‬
‫פעם הצטרפו אלינו גם קציני האו"ם‪ .‬ממפגשים אלה למדתי‬ ‫והאדמה בוצית וטובענית‪ ,‬היה קשה מאוד להגיע לשם‪.‬‬
‫שאפשר לחיות בשלום עם השכנים"‪ ,‬אומר שמיר‪ .‬בשנים‬ ‫באחד מערבי החורף התיישב שמיר‪ ,‬אז תלמיד כיתה ב'‪,‬‬
‫שלאחר מכן שמיר נקרא פעמים רבות לשירות מילואים‬ ‫על הרצפה להכין שיעורי בית ורוח פרצים חדרה מבעד חלון‬
‫לפרקי זמן ארוכים‪ ,‬לרבות מלחמת לבנון הראשונה‪ ,‬עד‬ ‫הצריף וכיבתה את פתיליית הנפט‪ .‬שמיר לא ויתר והכין‬
‫לשחרורו משירות המילואים‪ .‬בעת שחרורו כתב לו מפקד‬ ‫בחשיכה את המטלה‪ .‬למחרת המורה‪ ,‬שרה ויינפלד‪ ,‬בדקה‬
‫החטיבה‪" :‬לרב סמל שמיר יונה‪ ,‬על שרותך ארוך השנים‬ ‫את שיעורי הבית במחברותיהם של התלמידים והזדעזעה‬
‫במערך המוצנח ועל היכולת ורוח ההתנדבות שגילית במהלך‬ ‫לגלות שהכתב במחברתו של שמיר עולה ויורד‪ ,‬בורח מן‬
‫כל שרותך הצבאי‪ ,‬תודה"‪.‬‬ ‫השורות וגודל האותיות משתנה‪ .‬כששאלה את שמיר מה‬
‫בחודש פברואר שנת ‪ 1974‬נרשם שמיר ללימודים במכינה‬ ‫גרם לכתיבת הטקסט המסורבל‪ ,‬הוא סיפר לה על פתיליית‬
‫קדם אקדמית לחיילים משוחררים‪ .‬בחודשים שנותרו עד‬ ‫הנפט והרוח‪ .‬המורה חיבקה אותו ועוד באותו יום באה לבקר‬
‫תחילת הלימודים הוא עבד כמאבטח בבתי ספר שונים וגם‬ ‫בפחון המשפחתי‪ ,‬כדי לעמוד מקרוב על תנאי המגורים‪ .‬עד‬
‫כמדריך בקייטנת קיץ בעפולה‪ .‬למכינה הקדם אקדמית בבית‬ ‫אז היא מעולם לא ביקרה קודם במעברת הפחונים‪ .‬הביקור‬
‫ברל הגיע נחוש מאוד והוא שם לו למטרה לסיים אותה על‬ ‫הזה לימד אותה להעריך מאוד את שמיר‪ ,‬שלמרות התנאים‬
‫הצד הטוב ביותר‪ .‬במהלכם של הלימודים במכינה היה על‬ ‫הקשים השקיע מאמצים רבים והגיע להישגים טובים מאוד‬
‫התלמידים להשלים את כל בחינות הבגרות‪ .‬המשימה לא‬ ‫בלימודים‪ .‬בגיל הגן שמיר התחנך הן במסגרת ממלכתית‪-‬‬
‫הייתה קלה‪ ,‬אך אפשרית‪ .‬בסוף המכינה הקדם אקדמית‬ ‫דתית הן במסגרת ממלכתית‪ .‬את לימודיו היסודיים עשה‬
‫המליץ עליו מנהל המכינה לקבל מלגה לשנה הראשונה‬ ‫בבית ספר 'יזרעאל'‪ ,‬שהשתייך לזרם הממלכתי‪ ,‬וכונה גם‬
‫בלימודי התואר ראשון‪ .‬הוא הצטיין בהיסטוריה‪ ,‬לשון‬ ‫'בית ספר הסתדרות'‪.‬‬
‫ומתמטיקה‪ ,‬ובסוף הלימודים הציע לו מנהל המכינה‪ ,‬ד"ר‬ ‫את לימודיו התיכוניים עשה שמיר בבית הספר התיכון‬
‫שלמה בן עמי‪ ,‬לימים פרופסור להיסטוריה בעל שם עולמי‪,‬‬ ‫המחוזי בעפולה שהשתייך לזרם הממלכתי‪ .‬הוא לא השלים‬
‫ללמוד אצלו היסטוריה צבאית באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫את חוק לימודיו ולא נבחן בבחינות בגרות‪" .‬היה לי קשה‬
‫מנגד‪ ,‬משה ורטמן‪ ,‬המורה למתמטיקה וסגן מנהל המכינה‪,‬‬ ‫לעמוד כמעט מדי יום מול מורה‪/‬מחנך שנהג להשפיל מספר‬
‫הציע לו להירשם למכינה ללימודי הנדסה בטכניון‪ .‬שמיר‬ ‫תלמידים ובהם אני‪ .‬לא היה בבית הספר גורם כלשהו שיכולתי‬
‫לא שעה לשתי ההצעות ונרשם לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫לשטוח בפניו את מצוקתי‪ .‬בצר לי‪ ,‬בחרתי להיעדר לעתים‬
‫ללימודי מקרא והיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬ושנים לאחר מכן‬ ‫תכופות מבית הספר"‪ ,‬מספר שמיר‪ .‬שמיר היה כדורגלן‬
‫השלים בהצטיינות תואר גם בלשון עברית‪.‬‬ ‫מחונן וכשמלאו לו ‪ 15‬שנים התקבל לקבוצת הנוער של‬
‫כל מי שמכיר את שמיר לעומק עומד על כישורי ההנהגה‬ ‫מועדון הפועל עפולה‪ .‬באותה עת לא היו קבוצות ילדים או‬
‫שלו‪ ,‬ועל יכולת הארגון יוצאת הדופן שניחן בה‪ .‬הוא שם‬ ‫קבוצות נערים‪ ,‬אלא רק קבוצות נוער ובוגרים‪ .‬יחד עמו‬
‫לו למטרה לתרום לכל המסגרות שהוא משתייך אליהן‬ ‫שיחקו בקבוצת הנוער שחקנים הגדולים ממנו בשנים רבות‪,‬‬
‫ולהשפיע על הנעשה בהן‪ .‬אשר על כן אין להתפלא שבכל‬ ‫שחלקם היו לקראת סיום שירותם הצבאי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫של המקרא; הספרות האוגריתית; ספרות הנבואה; ספרות‬ ‫אחת מתחנות חייו נחשפים הן מנהיגותו והן מעשים למען‬
‫החוכמה במקרא; משלי אחיקר בנוסחה הארמית ודגמים‬ ‫הציבור‪ .‬בהיותו במכינה האקדמית בבית ברל הוא נבחר‬
‫סגנוניים בספרות חז"ל‪.‬‬ ‫לוועד הסטודנטים; אליבא דאמת‪ ,‬בבחירות נבחרו שלושה‬
‫שמיר נחשב למורה בחסד עליון ותלמידיו מספרים על‬ ‫חברי ועד‪ ,‬ושמיר זכה במקום הראשון‪ ,‬אך הציע באצילות‬
‫ידענותו המופלגת בתחומים אותם לימד ועל דרך ההוראה‬ ‫שההנהגה של הוועד תהיה תלת‪-‬ראשית (הטריומווירט של‬
‫הייחודית‪ ,‬המלווה בהומור‪ ,‬שהפכה את שיעוריו לחוויה‬ ‫בית ברל)‪ .‬בעת לימודיו באוניברסיטת בן‪-‬גוריון נבחר לתפקיד‬
‫מרתקת‪ .‬לא בכדי הוא זכה פעמים רבות בתואר "המרצה‬ ‫המדריך החברתי של מעונות הסטודנטים בשכונה ד'‪ ,‬ועוד‬
‫המצטיין" במחלקה‪ ,‬ופעם זכה במקום הראשון מבין כל‬ ‫קודם לכן ארגן ערבי שירה בציבור במעונות אלו‪ .‬בתוקף‬
‫המרצים שלימדו במכללת אחוה – המכללה האקדמית‬ ‫תפקידו היה עליו‪ ,‬בצוותא עם המדריכה החברתית‪ ,‬לשבץ‬
‫בחסות אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ .‬בשל הצטיינותו בהוראה‬ ‫את הסטודנטים לחדרי המגורים‪ ,‬להיות אחראי על מועדון‬
‫הוא היה אחד המרצים שלימד במשך שש שנים רצופות‬ ‫ולארגן חוגים לדיירי המעונות‪ .‬במקביל לתפקידו כמדריך‬
‫בקורס הכללי "סוגיות נבחרות במדע" שיועד לכל תלמידי‬ ‫חברתי נבחר למועצת הסטודנטים‪ .‬שנה לאחר מכן הציג‬
‫האוניברסיטה‪ .‬אחד הקורסים שלו‪" ,‬כוחניות‪ ,‬סקס‪ ,‬שקרים‬ ‫מועמדות לתפקיד יושב ראש מועצת הסטודנטים‪ ,‬ובבחירות‬
‫ומרמה בסיפורי המקרא"‪ ,‬משך אליו תלמידים מכל מחלקות‬ ‫גבר ברוב קולות על המועמד שהתמודד מולו‪ .‬לאחר סיום‬
‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה ואף מהפקולטות לניהול‬ ‫תפקידו כיו"ר מועצת הסטודנטים נבחר שנתיים רצופות‬
‫ולמדעי הבריאות‪ .‬שיעוריו אף משכו שומעים חופשיים רבים‪,‬‬ ‫לתפקיד יושב ראש ועדת הבחירות למועצת הסטודנטים‬
‫ובכללם חברי סגל אקדמי פעילים וגמלאים מפקולטות‬ ‫של האוניברסיטה‪ .‬הוא היה פעיל בארגון הסטודנטים של‬
‫שונות‪ .‬אחת מתרומותיו החשובות בקריירה האקדמית שלו‬ ‫מפלגת העבודה‪ ,‬ונבחר לתפקיד סגן יו"ר הארגון‪" .‬הפעילות‬
‫היא הנחייתם של תלמידי מחקר רבים‪ .‬מספר התלמידים‬ ‫ההתנדבותית שהסבה לי נחת יותר מכול‪ ,‬היא הדרכתם של‬
‫שהנחה‪ ,‬ועודנו מנחה‪ ,‬במסירות רבה‪ ,‬בתואר שני‪ ,‬בדוקטורט‬ ‫שני נערים‪ ,‬ממעון לנערים חוסים בבאר שבע‪ ,‬לקראת חידון‬
‫ובפוסט דוקטורט‪ ,‬לא פחות מ‪ 36-‬תלמידים‪.‬‬ ‫התנ"ך הארצי לנוער‪ .‬הדרכתי אותם פעמיים בשבוע במשך‬
‫שמיר ניחן ביכולת ארגון‪ ,‬ברצון עז לתרום למסגרות‬ ‫חודשיים ימים‪ .‬שמחתי שמחה גדולה כשאחד משניהם זכה‬
‫שהוא משתייך אליהן ובקפדנות רבה‪ ,‬ואלה הביאו אותו‬ ‫במקום השני"‪ ,‬מספר שמיר‪.‬‬
‫למלא שורה ארוכה של תפקידים במחלקה ושיאם הוא‬ ‫בסוף לימודיו לתואר ראשון נבחר שמיר לשמש עוזר‬
‫תפקיד ראש המחלקה במשך שתי קדנציות‪ .‬גם מחוץ למחלקה‬ ‫הוראה במחלקה למקרא‪ ,‬ארכיאולוגיה ולימודי המזרח‬
‫תרומתו ניכרת עד מאוד‪ .‬הוא שימש חבר בוועדות אחדות של‬ ‫הקדום והיה חבר בה עד פרישתו מהוראה‪ .‬את לימודיו לתואר‬
‫הפקולטה‪ .‬יחד עם זאת נבחר לשמש חבר מועצת הפקולטה‬ ‫השני עשה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית וסיימם‬
‫למדעי הבריאות במשך שתי קדנציות וחבר מועצת הפקולטה‬ ‫בהצטיינות‪ .‬את עבודת הגמר בנושא‪" :‬משלי אחיקר הארמי‬
‫לניהול במשך שנה אחת‪ .‬הוא שימש חבר או יושב ראש במספר‬ ‫וספרות החכמה במקרא – זיקות של תוכן‪ ,‬מבנה וסגנון"‪,‬‬
‫ועדות מקצועיות לקידום חברי סגל בפקולטה‪.‬‬ ‫כתב בהנחיתו של חתן פרס ישראל‪ ,‬פרופסור משה ויינפלד‪,‬‬
‫גם מחוץ לאוניברסיטה מזדקרת תרומתו של שמיר‪ .‬הוא‬ ‫שהגדיר את שמיר כמי שנמנה עם "חכמי בני קדם"‪ ,‬הלא הם‬
‫הוזמן כפרופסור אורח לשבתון בפרינסטון (‪ )2009–2010‬ולקח‬ ‫בני המזרח‪ .‬גם את לימודיו לתואר שלישי עשה באוניברסיטה‬
‫חלק פעיל בסמינר השבועי שיועד לחברי הסגל ולדוקטורנטים;‬ ‫העברית‪ .‬את עבודת הדוקטור בנושא‪" :‬דרכי החזרה של‬
‫כמו כן הוא הוזמן לשמש חבר בצוות של פרויקט לחקר מגילות‬ ‫שורשים ומילים בשירה המקראית – החזרה המורחבת‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬בפרינסטון‪ ,‬בראשותו של חוקר המגילות הידוע‪,‬‬ ‫על דרך הסמיכות"‪ ,‬כתב בהדרכתם של חתן פרס ישראל‪,‬‬
‫פרופסור ג'ימס צ'רלסוורת'; הוא חבר באגודות מקצועיות‬ ‫פרופסור מנחם הרן‪ ,‬ופרופסור דניאל סיון (מהמחלקה ללשון‬
‫בארץ ובעולם והוא נשא הרצאות בכנסים רבים הן בארץ‬ ‫העברית באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב)‪.‬‬
‫הן ברחבי תבל‪ .‬בשנת ‪ 2011‬שמיר זכה להיות הישראלי‬ ‫במהלך לימודיו לתארים השני והשלישי שימש חבר‬
‫הראשון שהוזמן לסדרת הרצאות בקוריאה הדרומית‪ ,‬ובכללן‬ ‫סגל זוטר‪ ,‬בדרגות אסיסטנט ומדריך‪ ,‬במחלקה למקרא‪,‬‬
‫הרצאה ראשית לפני ארגון של ‪ 42‬ראשי אוניברסיטאות‬ ‫ארכיאולוגיה והמזרח הקדום‪ ,‬ולימד קורסים רבים‬
‫בקוריאה‪ .‬הוא הוזמן לשאת הרצאות‪ ,‬כולן בהתנדבות‪ ,‬גם‬ ‫ומגוונים‪ .‬כשסיים את הדוקטורט העניק לו רקטור‬
‫בפני אלה שאינם נמנים עם הקהילייה האקדמית כגון‪ :‬חוג‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬פרופסור נחום פינגר‪ ,‬מלגת פוסט‬
‫שוחרי מקרא במתנ"ס בלהבים‪ ,‬חברי הסגל של המחלקה‬ ‫דוקטורט לשלוש שנים עד שיתפנה תקן אקדמי במחלקה‪.‬‬
‫למנהל עסקים באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב וקורס קציני‬ ‫בשנת ‪ 2001‬הוענקה לו דרגת מרצה‪ ,‬בשנת ‪ 2007‬הועלה‬
‫חי"ר של צה"ל‪ .‬פעילותו הענפה כוללת גם חברות בוועדות‬ ‫לדרגת מרצה בכיר ובשנת ‪ 2014‬הועלה לדרגת פרופסור‬
‫מקצועיות לקידום ולמתן קביעות באוניברסיטאות אחרות;‬ ‫חבר‪ .‬מאז הדרגה האחרונה פרסם ‪ 22‬מאמרים‪ ,‬רבים מהם‬
‫חברות בוועדה לבחירת חבר סגל חדש‪ .‬הוא שימש לקטור‬ ‫בכתבי עת חשובים בחקר המקרא‪ .‬שמיר כתב עשרות רבות‬
‫של ספרים‪/‬מאמרים שנמסרו לפרסום‪ ,‬ואף שימש שופט‬ ‫של מאמרים‪ ,‬חיבר שני ספרים‪ ,‬ובימים אלה הוא סיים‬
‫להערכת הצעת מחקר שהוגשה לאקדמיה הלאומית למדע‬ ‫לכתוב ספר שלישי ועמל על ספר רביעי‪ ,‬וערך שבעה ספרים‪.‬‬
‫(‪ .)ISF‬הוא מארגן שותף של תחומי היודאיקה והאוגריתית‬ ‫מחקריו סובבים על תחומים מגוונים ובהם‪ ,‬הסגנון והלשון‬
‫‪10‬‬
‫הַ ּבָ לָדָ ה עַ ל ָא ִחינּו שָ ִׁמיר‬ ‫(‪ )Ugarit and Its World‬בכינוס הבינלאומי של ה‪SBL(-‬‬
‫מילים‪ :‬יוסי גמזו‬ ‫‪ .)Society of Biblical Literature‬כמו כן הוא הוזמן לכהן‬
‫כעמית מחקר במכון לחקר המקרא ולחקר ההיסטוריה‬
‫ת‪ּ-‬תנ ִָאים ּבְ מַ עְ ּבֶ ֶרת ּפַחֹונִים‬
‫ֵאיְך זֶה לִגְ ֹדּל ּבְ ַת ְ‬ ‫העתיקה‪ ,‬שהוקם לאחרונה בראשותו של פרופ' גרשון גליל‪.‬‬
‫ימים ּבַ ַּקיִץ?‬ ‫ּבְ קֹר ּכְ לָבִ ים ּבַ ח ֶֹרף ּובְ חֹם ֵא ִ‬ ‫במהלך לימודיו לתואר השלישי הוזמן שמיר‪ ,‬יחד עם‬
‫ֵאיְך זֶה ל ְִחיֹות ּבְ שֶ ׁטַ ח צַ ר ּבֹו ּבִ צְ פִ יפּות ְמשֻ ׁ ָּכנִים‬ ‫חברו הטוב‪ ,‬פרופ' מאיר גרובר‪ ,‬על ידי ראשי המכללה לחינוך‬
‫חּוסים ּבְ לִי ֶרוַח ּובְ לִי חַ יִץ?‬‫שּפָחָ ה ְּד ִ‬ ‫ִּת ְשׁעָ ה ּבְ נֵי ִמ ְ ׁ‬ ‫ע"ש קיי בבאר שבע להצטרף לסגל ההוראה במקרא‪ ,‬כדי‬
‫שאפשר יהיה לבנות תכנית לתואר בוגר בהוראה (‪.)B.Ed‬‬
‫ֵאיְך זֶה לִצְ עֹד יֹום‪-‬יֹום ּבָ ֶרגֶל ִקילֹומֶ טֶ ר ּומֶ ְחצָ ה‬ ‫שמיר לימד במכללה לשון עברית ומקרא‪ ,‬ובתוך זמן קצר‬
‫לְבֵ ית‪-‬הַ ּסֵ פֶר ּכְ שֶ ׁהַ ּגֶשֶ ׁם ַזעֲמֹו מֵ ִטיחַ‬ ‫נבחר לעמוד בראש החוג למקרא‪ ,‬תפקיד שמילא שש שנים‪,‬‬
‫אֹו ּבְ חַ ְמ ִסין לֹוהֵ ט ּבִ כְ דֵ י ל ְִשּׁבֹר סֹוף‪-‬סֹוף ֶאת הַ ְּמ ִחצָ ּה‬ ‫בהן שינה את פני החוג לבלי הכר‪ .‬במהלך השנים אלה כיהן‬
‫ּבֵ ין הַ הֹווֶה הַ ּדַ ל ּומָ ה שֶ ׁהֶ עָ ִתיד מַ בְ ִטיחַ ?‬ ‫כחבר ועדת המחקר של המכללה‪ ,‬ומזה שמונה שנים הוא‬
‫מכהן כחבר המועצה האקדמית העליונה‪ ,‬וכחבר ועדת‬
‫אפֶק‬ ‫זֶה ּכְ מֹו ל ְַחּתֹר ּבְ יָם סֹועֵ ר ֶאל חֹוף הַ ְרחֵ ק ּבָ ֹ‬ ‫המינויים המוסדית העליונה של מכללה זו‪ .‬יש להטעים‬
‫ּוכְ מֹו ל ְַחצֹות ֶאת מַ ְחסֹומָ יו שֶ ׁל ּג'ּו ְנּגֶל ַרב ְסבָ כִ ים‬ ‫שהוא היה שותף בקידומם של מספר חברי סגל במכללה‬
‫שֶ ַׁרק ִמי שֶ ּׁפֹועֵ ם לֹו ּכֹוחַ הָ ָרצֹון ּבַ ֹּדפֶק‬ ‫לדרגת פרופסור חבר‪ .‬לאחרונה נבחר כאחד מחמשת חברי‬
‫לֹומֹותיו ּבִ ְקצֵ ה ּכָל הַ ְּד ָרכִ ים‪.‬‬
‫ָ‬ ‫מַ גְ ִשׁים ֶאת ּכָל חֲ‬ ‫ועדת האיתור לבחירת נשיא‪/‬ה המכללה וזכה לכבוד כאשר‬
‫מונה לרקטור‪.‬‬
‫ֵאיְך זֶה ל ְִה ְתנַּדֵ ב לַּצַ נְחָ נִים ִמּבְ לִי לִגְ מֹר ּבַ גְ רּות?‬ ‫בעת עבודתו במכללה ע"ש קיי ביקש ממנו פרופ' יהודה‬
‫ֵאיְך זֶה ל ְִהיֹות ְסטּודֶ נְט ּכְ שֶ ּׁיֹום ָּת ִמים ל ֹא ּבָ א ֶאל ּפִ יָך‬ ‫גרדוס‪ ,‬הראש האקדמי של המכללה האקדמית אחוה‪,‬‬
‫ַאף ל ֹא ּפֵרּור מָ זֹון ַאְך ּבְ לִּבְ ָך ָּת ִמיד חָ רּות‬ ‫שהייתה אז בחסות אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬לבנות עבורה‬
‫הַ ּיַעַ ד שֶ ׁהַ הַ ְשׂ ָּכלָה לָעַ ְקשָ ׁנִים ִהבְ ִטיחָ ה?‬ ‫תכנית ללימודי מקרא לתואר ראשון‪ .‬שמיר נענה לבקשה‬
‫והקים חוג לתפארת עם תלמידים רבים‪ .‬במשך כעשור הוא‬
‫ֵאיְך זֶה שֶ ּׁ ֶּילֶד הַ ּמַ עְ ּבָ ָרה וְ הַ ּדַ ּלּות הֹופְֵך‬ ‫שימש בתפקיד המתאם האקדמי ללימודי מקרא במכללה‪.‬‬
‫שלַל ּפִ ּנֹות ּבַ חֶ לֶד‬
‫ל ְִהיֹות ּפְ רֹופֵסֹור ְמב ָֻּקׁש ּבִ ְ ׁ‬ ‫לאחר מכן הוא שימש כמתאם אקדמי גם בקמפוס האקדמי‬
‫(א ִחינּו הַ ּי ָָקר שָ ִׁמיר) ֶאת ּכִ ְׁשרֹונֹו ׁשֹופְֵך‬ ‫וְ הּוא ָ‬ ‫באילת של אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬והשכיל לבחור חבורה‬
‫עַ ל ּכָל ִמכְ ׁשֹול ָוק ִֹשׁי בִ נ ְִחיׁשּות עַ ָזּה ַּכ ֶּפלֶד‬ ‫מצוינת של מרצים‪ ,‬שהביאו את לימודי המקרא‪ ,‬הן לתואר‬
‫הראשון ובעיקר לתואר השני‪ ,‬להישגים גדולים‪.‬‬
‫אפֶק‬ ‫זֶה ּכְ מֹו ל ְַחּתֹר ּבְ יָם סֹועֵ ר ֶאל חֹוף הַ ְרחֵ ק ּבָ ֹ‬ ‫אהבתו של שמיר למוזיקה בכלל ולזמר העברי המשובח‬
‫ּוכְ מֹו ל ְַחצֹות ֶאת מַ ְחסֹומָ יו שֶ ׁל ּג'ּו ְנּגֶל ַרב ְסבָ כִ ים‬ ‫בפרט‪ ,‬רבה ועצומה היא‪ .‬בהיותו בן ‪ 16‬עבד כחודש ימים בבית‬
‫שֶ ַׁרק ִמי שֶ ּׁפֹועֵ ם לֹו ּכֹוחַ הָ ָרצֹון ּבַ ֹּדפֶק‬ ‫האריזה של מושב תל עדשים‪ ,‬הסמוך לעיר מגוריו – עפולה‪,‬‬
‫לֹומֹותיו ּבִ ְקצֵ ה ּכָל הַ ְּד ָרכִ ים‪.‬‬
‫ָ‬ ‫מַ גְ ִשׁים ֶאת ּכָל חֲ‬ ‫ובשכרו רכש את הגיטרה הראשונה שלו‪ ,‬וזמן קצר לאחר מכן‬
‫רכש גיטרה חשמלית‪ .‬מבין המשוררים‪/‬הפזמונאים הרבים‬
‫שמיר מתגורר מזה ‪ 28‬שנים ביישוב הקהילתי מיתר‪ .‬הוא‬ ‫והטובים שקמו לנו העריך שמיר במיוחד שניים‪ ,‬בני אותו דור‪,‬‬
‫נשוי לשרה‪ ,‬לבית סופר‪ ,‬מאז ‪ .1984‬שרה הייתה אחות במשך‬ ‫הראשון הוא יורם טהר‪-‬לב שנפטר מן העולם לפני שבועות‬
‫מספר שנים‪ ,‬ולפני כעשרים שנה עשתה הסבה להוראה‪ .‬מזה‬ ‫אחדים‪ .‬שמיר היה קרוב אליו מאוד ומדי פעם שוחחו על‬
‫שנים אחדות היא מורה‪ ,‬מחנכת ורכזת שכבה בבית הספר‬ ‫ענייני יצירתו של יורם‪ .‬לאחרונה כתב יורם פירוש משעשע‬
‫התיכון "מיתרים" ביישובם‪ .‬לבני הזוג שני בנים ובת (אדם‪,‬‬ ‫על ספר משלי והוא פנה לשמיר שיקרא את כתב היד ויעיר‬
‫אבשלום וספיר)‪ ,‬שני נכדים ונכדה (יאיר והילה לאדם ובת‬ ‫הערות‪ .‬שמיר העיר כמה הערות‪ ,‬רובן פילולוגיות‪ ,‬שלימדו‬
‫זוגו עדי‪ ,‬ואופיר לספיר ובן זוגה אוראל)‪.‬‬ ‫את יורם מהי שיטת החקירה הפילולוגית‪ ,‬ולא להיטמע‬
‫אנו מאחלים לשמיר שימשיך את פועלו המכובד ויתמוך‬ ‫בפירושו‪" .‬נעצבתי מאוד כשקיבלתי את הבשורה המרה על‬
‫בקידום המחקר האקדמי במקרא והמזרח הקדום‪ ,‬באיכות‬ ‫לכתו של יורם‪ ,‬אך שמחתי לגלות עד כמה עם ישראל אוהב‬
‫ההוראה של מורים צעירים‪ ,‬בליווי סטודנטים בדרכם‬ ‫אותו"‪ ,‬אומר שמיר‪ .‬הפזמונאי השני ששמיר העריך מאוד‬
‫החדשה‪ ,‬בקהילות שונות ובאנשים רבים שנעזרו בו לאורך‬ ‫הוא פרופ' יוסי גמזו שחי חיי בדידות ונפטר לפני כשנתיים‪.‬‬
‫השנים‪ .‬אנו מוסיפים ומאחלים לשמיר ובני ביתו בריאות‬ ‫אחד משני השירים האחרונים שיוסי כתב לפני מותו הוקדש‬
‫אין‪-‬קץ‪ ,‬שגשוג ונחת‪ ,‬שלווה ורוגע‪.‬‬ ‫לחייו של שמיר‪.‬‬
‫צוות העורכים‬
‫‪11‬‬
‫ת‪-‬בכ ָֹר ִתי ל ָָקח" (בראשית כז‪ – )36 :‬על מאבקם של בנים בכורים‬
‫ְּ‬ ‫"א‬
‫ֶ‬
‫להבטחת מעמדם‬
‫לאה יעקבזן‬
‫ממעמדו לטובת אחד מאחיו הצעירים‪ ,‬על פי רוב בידי אביו‬ ‫מבוא – הבכורה כמעמד‬
‫מכוח הסמכויות הנרחבות שהיו לו על בני ביתו ומסיבות‬
‫מגוונות‪ ,‬כפי שמלמדות הדוגמאות הבאות מן המזרח הקדום‪:‬‬ ‫במאמרי 'וילך ראובן (בראשית ל‪ ;18–14 :‬לה‪22 :‬א) – לכבוד‬
‫א‪ .‬אם עבר הבן הבכור עברה גדולה‪ ,‬כמתועד בסעיף ‪169‬‬ ‫אימו או למענו הלך?' (‪ ,)Jacobsen 2020‬דנתי בהתנהגויותיו‬
‫בחוקי ח'מורבי ובתעודת אימוץ ‪ HSS 5 7‬מנוזי;‪ 2‬ב‪ .‬אם‬ ‫של ראובן‪ ,‬בעיקר במעשה הדודאים (בראשית ל‪)18–14 :‬‬
‫הוסכם בחוזים פרטיים בין צדדים‪ ,‬לדוגמה חוזה אימוץ‬ ‫ובמעשהו עם בלהה (בראשית לה‪22 :‬א)‪ .‬הצעתי להבין אותן‬
‫מתל חרמל (‪ )IM 51349‬וחוזה נישואין מנוזי (‪;HSS 19 24‬‬ ‫על רקע המציאות המשפחתית המורכבת בבית אביו‪ ,‬שנעשתה‬
‫‪ ;Davies 1993‬עוד דוגמאות – ‪ ;)Jacobsen 2019: 98–99‬ג‪.‬‬ ‫סבוכה עוד יותר לאחר שנולדו לרחל בנים משפטיים ובמיוחד‬
‫בגלל כוחה והשפעתה של אם היורש בזיקה לירושת כיסא‬ ‫בנים ביולוגיים‪ .‬ראובן חשש שמא יעדיף יעקב אביו את‬
‫המלך (‪ .)Ben-Barak 1991: 32–33‬כמו כן מן המקרא‪ :‬א‪.‬‬ ‫אחד מבניה של רחל אשתו האהובה על פניו‪ ,‬ויעניק לו את‬
‫בגלל עברה גדולה‪ :‬ראובן נושל מזכויותיו כבכור בגלל חטאו‬ ‫מעמד הבכור מכוח סמכותו ובנסיבות המסוימות‪ .‬החשש‬
‫במעשה בלהה (בראשית לה‪ ;22 :‬מט‪ ;4–3 :‬דברי הימים א‪,‬‬ ‫הזה גרם לו לפעול לחיזוק מעמדה של אימו וכוח השפעתה‬
‫ה‪ ;)2–1 :‬ב‪ .‬אהבת האב את אם הבן הצעיר‪ :‬יוסף‪ ,‬בנה של‬ ‫גם בדרכים מסוכנות ונועזות‪ ,‬במטרה להבטיח את מעמדו‬
‫רחל האהובה על יעקב‪ ,‬זוכה בבכורה (בראשית מח‪;22 :‬‬ ‫וזכויותיו כבן בכור‪.‬‬
‫מט‪ ;26–22 :‬דברי הימים א‪ ,‬ה‪ .)2 :‬סיפור זה עומד‪ ,‬ככל‬ ‫המאמר הנוכחי מרחיב את הבדיקה ונדרש לתגובותיהם‬
‫הנראה‪ ,‬ברקעו של חוק הבכור (דברים כא‪ ;)17–15 :‬אהבת‬ ‫ולדרכי פעולתם של בנים אחרים‪ ,‬טבעיים לבכורה‪ ,‬שהודחו‬
‫דוד לבת שבע מבטיחה את מלכותו של שלמה בנה (מלכים‬ ‫ממעמדם או שחשו כי נשקפת סכנה למעמדם כבכורים‪ .‬רוב‬
‫א‪ ,‬א‪ 3;)30–28 :‬ג‪ .‬כוחה של אישה דומיננטית הקובעת סדרי‬ ‫מקרי ההדחה מתוארים בספר בראשית‪ ,‬לדוגמה‪ :‬קין נדחה‬
‫הורשה שלא על פי סמכויותיה‪ :‬שרה הכופה על אברהם‪,‬‬ ‫מפני הבל‪ ,‬ישמעאל נדחה מפני יצחק‪ ,‬עשו נדחה מפני יעקב‪,‬‬
‫בגיבוי האל‪ ,‬לגרש את ישמעאל בנו כדי שיצחק יהיה היורש‬ ‫מנשה נדחה מפני אפרים‪ .‬במקומות אחרים במקרא המקרים‬
‫הבלעדי (בראשית כא‪ ;)10–9 :‬רבקה המצליחה להערים על‬ ‫קשורים בהדחה מתפקיד רם‪ 1.‬אולם‪ ,‬מעטים הם המקרים‬
‫יצחק שמעניק את ברכת הבכור ליעקב (בראשית כז)‪.‬‬ ‫שבהם מתוארת התנגדות להדחה; אדניה‪ ,‬שהיה מיועד‬
‫על רקע מציאות זו שבה לא תמיד נקבעה הבכורה על פי‬ ‫לרשת את כיסא דוד אביו והודח בידי שלמה‪ ,‬זמם להשיג את‬
‫סדרי בכורה טבעיים אלא הייתה מעמד משפטי בר הקניה‬ ‫המלוכה באמצעות נישואיו לאבישג השונמית שיקודמו דרך‬
‫עולה שאלה מעניינת כיצד הגיבו הבנים הטבעיים לבכורה‬ ‫בת שבע אם שלמה (מלכים א‪ ,‬ב)‪ .‬לדעת חוקרים אחדים‪ ,‬מרד‬
‫שמעמדם ניטל מהם או שחשו שהוא נתון בסכנה‪ :‬האם היו‬ ‫קורח ועדתו ודתן ואבירם בני שבט ראובן (במדבר טז) פרץ‬
‫אדישים להחלטת האב שעל פי רצונו נשק דבר וקיבלו את‬ ‫בגלל "שנתחלפו הבכורים ונבדלו הלויים" (ראב"ע לבמדבר‬
‫גזרתו בהכנעה‪ ,‬או עשו את כל שהיה לאל ידם כדי למנוע‬ ‫טז א)‪ .‬קורח‪ ,‬שהיה גם הוא בכור כמו לווים בכורים אחרים‪,‬‬
‫את השינוי הגורלי במעמדם ובחייהם?‬ ‫התנגד למשה וסירב לקבל תפקיד משני במשכן אחרי אהרון‬
‫בדקתי שלושה מקרים בספר בראשית שמהם אפשר‬ ‫ובניו (‪.)Green 1985-1986‬‬
‫ללמוד על תגובתיהם המופגנות של הבנים הטבעיים לבכורה‪:‬‬ ‫ברקע הדיון שלפנינו עומד העיקרון החברתי והמשפטי‬
‫המקובל בסדרי ההורשה של רכוש בית האב במזרח הקדום‬
‫‪ 2‬דיון במקורות המשפטיים הללו ראו פליישמן תשנ"ט [ב])‪164–156 :‬‬ ‫ובמקרא‪ ,‬ולפיו נחשב הבן הבכור כיורש העיקרי (‪Davies‬‬
‫לסעיפים ‪ 169-168‬שבחוקי ח'מורבי‪ 221–220 ,‬לתעודה ‪.HSS 5 7‬‬ ‫‪ .)1993; Syrén 1993‬בנסיבות מסוימות הודח הבן הבכור‬
‫‪ 3‬אף כי לא נאמר במפורש בכתובים שדוד "אהב" את בת שבע‪ ,‬אפשר‬
‫להסיק מהמקומות הבאים שזה היה יחסו אליה‪ :‬שמואל ב יא‪;27 ,2 :‬‬ ‫‪ 1‬נוסף על מקרה אדניה שלהלן ראו גם מינוי של אביה בן רחבעם‪,‬‬
‫שמואל ב יב‪ ;24 :‬מלכים א א‪ ,‬שם יוזמתו של נתן הנביא להמליך את‬ ‫הצעיר‪ ,‬בידי אביו לנגיד‪ ,‬דברי הימים ב יא‪ 22 :‬והשוו למשל‪ ,‬שופטים ו‪:‬‬
‫שלמה נשענת על יחסו הרגשי המיוחד של דוד אל בת שבע‪.‬‬ ‫‪ ;15‬שמואל א טז‪.13–1 :‬‬
‫‪177‬‬
‫השמיר‪ ,‬והכתב‪ ,‬והמכתב‪ ,‬והלוחות (משנה אבות ה‪)1:‬‬ ‫‪178‬‬
‫פירושים ודיונים עסקו בסיפור הלקוני והאניגמטי שלפנינו‬ ‫האחד‪ ,‬סיפור קין והבל (בראשית ד‪ ,)16–1 :‬שאומנם מתרחש‬
‫על מונחיו וקשייו התחביריים‪ .‬שאלות מהותיות כגון‪ :‬כיצד‬ ‫בספרה פולחנית‪ ,‬אבל מרכיביו מסגירים את המציאות‬
‫הוגשו המנחות? מדוע שעה ה' אל הבל ואל מנחתו‪ ,‬ואילו אל‬ ‫החברתית‪-‬המשפטית המונחת בתשתיתו‪ ,‬ובה נדחה הבן‬
‫קין ואל מנחתו לא שעה? כיצד ידעו האחים מנחתו של מי‬ ‫הבכור ממעמדו לטובת אחיו הצעיר בידי בעל הסמכות‪.‬‬
‫התקבלה? מהו המובן המילולי והרעיוני של פסוק ‪ ?7‬מהי‬ ‫בסיפור זה אני דנה בדחיית ה' את קין ממעמדו כבכור‬
‫משמעות "אמירת" קין אל הבל בהיותם בשדה (פסוק ‪,)8‬‬ ‫(בראשית ד‪ )5–4 :‬ובתגובתו לדחייה (בראשית ד‪ ;)8 :‬בסיפור‬
‫היו לנושאי מחלוקת בין פרשנים וחוקרים והניבו פירושים‬ ‫השני נדונה התנהגותו של ישמעאל בעת משתה הגמילה של‬
‫ודעות לרוב‪ .‬בדיון זה אעסוק רק בעניינים הקשורים ישירות‬ ‫יצחק‪ ,‬המבטאת את חששו למעמדו כבכורו של אברהם‬
‫לנושא הנבדק‪ .‬לענייננו חשובה השאלה‪ :‬מַ הו או מהם מושאי‬ ‫(בראשית כא‪ ;)13–8 :‬הסיפור השלישי עוסק בהדחתו של‬
‫הדחייה; האם מנחת קין לבדה נדחתה או גם קין עצמו? פועל‬ ‫עשו ממעמדו‪ ,‬שחלה הלכה למעשה עם ברכת הבכור שנלקחה‬
‫יוצא של שאלה זו הוא‪ ,‬אם נדחה קין‪ ,‬ממה דחה אותו ה'?‬ ‫ממנו במרמה בידי יעקב ובסיועה של רבקה אימו‪ ,‬ובתגובת‬
‫במענה לשאלות אלה יש אולי כדי להבהיר את שאלת המניע‬ ‫‪4‬‬
‫עשו להדחה (בראשית כז)‪.‬‬
‫להתנהגותו של קין‪ ,‬שהיא לבו של הדיון‪.‬‬ ‫במאמר אני מבקשת‪ ,‬אפוא‪ ,‬להתבונן בסיפורים על רקע‬
‫מציאות חברתית‪-‬משפטית ולהראות שבמסגרת המשפחתית‬
‫מי נדחה – קין‪ ,‬מנחתו או שניהם?‬ ‫הנשלטת בידי האב‪ ,‬בנים בכורים נטלו לעצמם חירות להגן על‬
‫הקריאה המקובלת של לשון הכתובים " ַוּיִׁשַ ע יְהוָה ֶאל‪-‬הֶ בֶ ל‬ ‫מעמדם המשפטי‪ ,‬ואף לא נרתעו בדרך כלל לנקוט אמצעים‬
‫ל‪-‬מ ְנחָ תֹו ל ֹא ׁשָ עָ ה" (בראשית ד‪:‬‬ ‫ל‪-‬ק ִין וְ ֶא ִ‬
‫ל‪-‬מ ְנחָ תֹו וְ ֶא ַ‬
‫וְ ֶא ִ‬ ‫המסוכנים להם ולמשפחתם‪ .‬הפרשנות על התנהגות הבנים‬
‫‪4‬ב–‪5‬א) מחלקת את המשפט המחובר לשני אברים‪ :‬א‪ .‬וישע‬ ‫הבכורים נטתה בדרך כלל לכיוון ההסברים הפסיכולוגיים‪-‬‬
‫ה' אל הבל ואל מנחתו; ב‪ .‬ואל קין ואל מנחתו לא שעה‪ .‬בכל‬ ‫הרגשיים‪ ,‬אבל כאן אני מבקשת לעמוד על ההיבט החברתי‪-‬‬
‫איבר יש שני מושאים‪ .‬באיבר ב מקדימים המושאים את‬ ‫המשפטי‪.‬‬
‫עיקרי המשפט (תוך השמטת הנושא – ה') וכך גם נוצרת תבנית‬
‫גבוהה יותר המדגישה את הדרמה‪ ,‬ומכאן שקין וגם מנחתו‬ ‫קין והבל‬
‫נדחו‪ .‬מדברי מפרשים אפשרית קריאה שונה‪ :‬א‪ .‬וישע ה' אל‬
‫הבל ואל מנחתו ואל קין (באיבר שלושה מושאים); ב‪ .‬ואל‬ ‫סיפור קין והבל (בראשית ד‪ )16–1 :‬מתאר את קורותיה של‬
‫מנחתו לא שעה (באיבר מושא אחד)‪ .‬קריאה זו נתמכת מן‬ ‫המשפחה הראשונה בתולדות האנושות בעולם המציאותי‬
‫הנאמר בפסוק ‪ 7‬ולפיו ה' פנה אל קין בדברים‪ ,‬ומכאן שלא‬ ‫שמחוץ לגן עדן‪ ,‬וראשיתן עם לידת קין בנם הבכור של אדם‬
‫התעלם ממנו גם אם כשל בהבאת המנחה‪ 7.‬אבל‪ ,‬בעניין מהותי‬ ‫וחוה‪ .‬חשיבותו של קין כבן בכור מובעת בדברי השמחה‬
‫כל כך היינו מצפים לדיוק כרונולוגי וגם ענייני כגון‪ :‬וישע‬ ‫והתפארות של אימו‪" :‬ותאמר קניתי איש את ה'" (פסוק‬
‫ה' אל קין ואל מנחתו לא שעה‪ ,‬ואל הבל ואל מנחתו שעה‪.‬‬ ‫‪1‬ב)‪ 5.‬אחריו‪ ,‬וכמשני לו ("ותוסף ללדת"‪ ,‬פסוק ‪2‬א)‪ ,‬נולד‬
‫אולם‪ ,‬על פי המבנה התחבירי שבכתובים לא רק המנחה לא‬ ‫הבל אחיו‪ .‬הדגשת הסדר והיעדר מדרש לשמו בכתובים‬
‫הייתה רצויה לה' אלא גם קין עצמו‪ ,‬וחוסר שביעות הרצון‬ ‫מרמזים כי נפל בחשיבותו מקין‪.‬‬
‫מקין מודגש בעצם אזכורו ראשון מבין שני המושאים‪.‬‬ ‫כאשר גדלו הנערים‪ ,‬הלך קין בדרכי אביו ונעשה עובד‬
‫ייתכן שדווקא היעדר הסיבה לדחייה בכתובים עשוי‬ ‫אדמה והבל עסק ברעיית צאן‪ .‬ברם‪ ,‬קין חידש ביחס לאביו‬
‫לתמוך באפשרות שדחיית ה' את קין והעדפתו את הבל‪,‬‬ ‫והביא מפירות יבוליו מנחה לה'; הבל אחיו הלך בעקבותיו‬
‫נעשו על פי רצונו של ה' ומבלי שהנמענים‪ ,‬הדמויות בסיפור‬ ‫והביא "גם הוא" מנחה לה'‪ ,‬מבכורות צאנו‪ .‬אלא שבניגוד‬
‫והקוראים‪ ,‬יבואו בסוד החלטתו וכדרכו בשיפוט האדם‬ ‫לצפייה שתתקבל מנחתו של הבן הבכור‪ ,‬שמיוזמתו בחר‬
‫("וְ חַ ּנ ִֹתי ֶאת אֲ ׁשֶ ר ָאחֹן וְ ִרחַ ְמ ִּתי ֶאת אֲ ׁשֶ ר אֲ ַרחֵ ם" [שמות‬ ‫להוקיר תודה לה' על הברכה ביבוליו (;‪Jacob 1974: 34‬‬
‫לג‪Von Rad 1972: 104; Hamilton 1990: 224;( ]19 :‬‬ ‫‪ ,)Sarna 1989: 32‬שעה ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל‬
‫‪ Westermann 1994: 296; Thompson 2011: 185‬והשוו‬ ‫מנחתו לא שעה‪ 6.‬הדחייה עוררה בלב קין רגשות קשים (פסוק‬
‫(‪ .Brueggemann 1982: 56‬העדפת אחד האחים במשפחה‪,‬‬ ‫‪5‬ב)‪ ,‬שלא שככו גם לאחר שה' ניסה להניאו מלעשות מעשה‬
‫בדרך כלל הצעיר ביותר‪ ,‬ללא סיבה גלויה‪ ,‬ניכרת בבחירת ה'‬ ‫נמהר (פסוק ‪ ,)7‬ובהיותם בשדה קם קין אל הבל אחיו והרגו‪.‬‬
‫את יצחק להיות יורשו העיקרי של אברהם ולא את ישמעאל‪,‬‬
‫בנו הראשון והלגיטימי (בראשית יז‪ ;)21–19 :‬בבחירת יעקב‬ ‫‪ 4‬אפשר לראות גם בפריצתו של פרץ ניסיון מבחינה סימבולית לתפוס את‬
‫כבכור על פני עשו אחיו הגדול (בראשית כה‪ ;)23 :‬ובהקשרים‬ ‫מקומו של זרח תאומו (בראשית לח‪ ;)30–28 :‬והשוו לתגובתו של יוסף‬
‫נוכח ביכור יעקב את אפרים על פני מנשה (בראשית מח‪.)17 :‬‬
‫‪ 5‬על דברים אלה המביעים שמחה והתפארות ראו למשל‪ ,‬קאסוטו‬
‫‪ 7‬למשל‪ ,‬פון ראד (‪ ,)Von Rad 1972: 105‬הנסמך על דברי ה' שבפסוק‬ ‫תשכ"ה‪.Vawter 1977: 92; Westermann 1994: 289–290 ;135 :‬‬
‫‪ ,7‬שאותם הוא מבין כפנייה אבהית שנועדה למנוע מקין לעשות מעשה‬ ‫‪" 6‬שעה" – המילונים תרגמוהו "הביט אל"‪" ,‬הסתכל" ;‪BDB: 1043‬‬
‫בלתי הפיך ומכאן‪ ,‬לדעתו‪ ,‬קין לא נדחה גם כאשר מנחתו לא התקבלה;‬ ‫‪' ;HALOT: 1610‬פנה אל'‪ ,‬קדרי תשס"ו‪ 1127 :‬וראו גם 'שם לב אל'‬
‫מקובי (‪ ,)Maccoby 1982: 27‬המבין שבסיפור שלפנינו ביקש המחבר‬ ‫‪.Spina 1992: 322; Wenham 1993: 103; Westermann 1994: 296‬‬
‫להראות שמנחה מן החי עדיפה על מנחה מן הצומח‪ ,‬ולפיכך אין לראות‬ ‫בהקשרו מורה פועל זה על התקבלות ובצורתו השלילה – על דחייה‪ ,‬ראו‬
‫בקין עצמו לא רצוי; וכן הרטלי (‪.)Hartley 2000: 81–82‬‬ ‫למשל‪. Skinner 1980: 104–105; Wenham 1993: 104 ,‬‬
‫‪179‬‬ ‫"את‪ּ-‬בְ כ ָֹר ִתי ל ָָקח" (בראשית כז‪ – )36 :‬על מאבקם של בנים בכורים להבטחת מעמדם‬
‫יעקבזן‪ֶ :‬‬
‫אלא בעיקר בגלל פגיעה חברתית‪-‬משפטית – הדחתו ממעמד‬ ‫של בחירת מנהיג לעם למשל‪ ,‬ה' בחר בדוד למלך ולא באליאב‬
‫של בכור‪.‬‬ ‫אחיו הבכור או במי משאר אחיו (שמואל א טז); שלמה‪ ,‬הבן‬
‫הרצוי לה'‪ ,‬נבחר למלוך תחת דוד אביו ולא אדניה‪ ,‬יורש‬
‫קין נדחה ממעמדו כבכור‬ ‫העצר הטבעי (שמואל ב יב‪ ;25–24 :‬מלכים א א)‪.‬‬
‫בין סיפור קין והבל לסיפור יעקב ועשו שנזכר לעיל‪ ,‬יש‬ ‫עם זאת‪ ,‬מאחר שתגובת ה' קשורה באופן ישיר להבאת‬
‫נקודות השקה משמעותיות נוספות‪ 10:‬א‪ .‬בשני הסיפורים‬ ‫המנחה אפשר שההתנהלות של קין באופן הגשתה‪ ,‬בטיבה‪ ,‬או‬
‫מדובר בשני אחים העוסקים בתחומי עיסוק שונים; ב‪.‬‬ ‫בעניין אחר הקשור בה‪ ,‬הייתה לקויה אבל לא חוטאת‪ 8.‬דרכו‬
‫עשו‪ ,‬כמו קין‪ ,‬הוא הבן הבכור; ג‪ .‬במעמדו כבכור דואג עשו‬ ‫בהבאת המנחה הייתה בבחינת בבואה לאישיותו שאינה גלויה‬
‫למזון המשפחה ובמיוחד למזונו של אביו ("ויאהב יצחק‬ ‫לנו בראשיתה‪ ,‬אבל התגלתה בהמשך ההתרחשות כמסוכנת‬
‫את עשו כי ציד בפיו"‪ ,‬בראשית כה‪28 :‬א)‪ .‬באופן דומה‬ ‫ביותר כאשר רצח את אחיו‪ ,‬ולפיכך ה' דחה אותו‪ 9.‬קווי דמיון‬
‫מביא קין ביוזמתו מנחה לה'‪ ,‬בעל הסמכות‪ ,‬שיש הסוברים‬ ‫להתנהגות שאיננה עבריינית בראשית ההתרחשויות‪ ,‬אבל‬
‫שהיא אחת מחובותיו כבכור (בן ישר תשכ"ג‪ ;)118 :‬ד‪ .‬בשני‬ ‫בהמשכן מתגלה כחמורה ומסוכנת אנו מוצאים בהתנהגותו‬
‫המקרים הועדף האח הצעיר על פני הבכור‪ :‬ה' שעה אל‬ ‫של עשו‪ .‬הוא נדחה מבכורתו לא בגלל שחטא‪ ,‬אבל בעקבות‬
‫הבל ואל מנחתו; יצחק העניק ליעקב את ברכת הבכור; ה‪.‬‬ ‫דחייתו התגלתה אישיותו עד כדי שטנה ומזימה להרוג את‬
‫עשו מגיב בסערת נפש גדולה על דחייתו ממעמדו (בראשית‬ ‫אחיו (בראשית כז‪ ,)41 :‬שהרי איום ברצח חמור לא פחות‬
‫כז‪ .)36 ,34 :‬סערת רגשות היא גם מנת חלקו של קין (פסוק‬ ‫מרצח (בראשית ד‪.)Hartley 2000: 78 ;24–23 :‬‬
‫‪5‬ב)‪ 11.‬קווי הדמיון הקיימים בין שני הסיפורים מלמדים‪,‬‬ ‫דחיית ה' גם את קין עצמו ויותר מכך‪ ,‬דחיית קין עוד לפני‬
‫שקין נדחה ממעמדו כבן בכור‪ 12.‬כמו עשו‪ ,‬שנמצא לא ראוי‬ ‫דחיית מנחתו ("ואל קין ואל מנחתו" על פי סדר הכתובים)‪,‬‬
‫למעמד של בכור בגלל מזגו הגס‪ ,‬ונימוסיו הרעים בעיקר‬ ‫מסבירות את התגובה החריפה והקיצונית של קין – רצח‬
‫כלפי אימו (‪ ,)Jacobsen 2019‬כך גם קין נמצא לא ראוי‬ ‫אחיו‪ .‬אבקש להציע‪ ,‬שקין רצח את הבל לא רק בגלל פגיעה‬
‫בעיני ה' למעמדו כבכור‪ .‬על סיבת ההרג הקשורה במעמד‬ ‫רגשית קשה ותחושות נקם‪ ,‬כפי שמפרשים רבים סוברים‪,‬‬
‫וירושה עמד המדרש‪ ,‬בבראשית רבה כב ז‪:‬‬
‫ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו' – על מה‬ ‫‪ 8‬אשר לאופן הגשת המנחה‪ ,‬יש מפרשים שהסבירו את דחייתה בגלל‬
‫היו מתדיינים? אמרו‪ :‬בואו ונחלוק את העולם‪ ,‬אחד‬ ‫גישתו השלילית של קין או למצער גישה שאינה מתאמצת ובלתי ראויה‪:‬‬
‫נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין‪ .‬דין אמר‪:‬‬ ‫דרייבר (‪ ,)Driver 1904: 63‬הנסמך על המסר הנבואי‪ ,‬חושב שהדחייה‬
‫נעוצה ברוחו של קין והיא אשר קובעת את ערך המנחה בעיני האל (ראו‬
‫ארעא דאת קאים עליה דידי‪ ,‬ודין אמר‪ :‬מה דאת‬ ‫גם קיל תשנ"ז‪ :‬קז); לדעת ריצ'רדסון (‪ )Richardson 1979: 84‬קין נדחה‬
‫לביש דידי; דין אמר‪ :‬חלוץ‪ ,‬ודין אמר פרח! מתוך כך‬ ‫בגלל גישתו הגאה והבטוחה בהבאתו מנחה מן הצומח ולא מן החי – גישה‬
‫ויקם קין אל הבל ויהרגהו‪ .‬רבי יהושע דסכנין בשם‬ ‫המבטאת את השקפתו של ‪( J‬וראו הדברים בהמשך ההערה)‪ .‬בעניין טיב‬
‫המנחה‪ ,‬מפרשים רבים ראו בהבדלים בין תיאורי שתי המנחות עדות‬
‫רבי לוי אמר‪ :‬שניהם נטלו את הקרקעות ושניהן נטלו‬ ‫לסיבה לדחיית קין והעדפת הבל‪ .‬תיאור הבחירה את הבכורות שבעדרים‬
‫את המטלטלין‪ .‬ועל מה היו מדיינין? אלא זה אומר‬ ‫("מבכורות") ולשון השייכות ("צאנו ומחלביהן")‪ ,‬מלמדים על המאמץ‬
‫בתחומי בהמ"ק נבנה‪ ,‬וזה אומר בתחומי בהמ"ק‬ ‫וההשתדלות של הבל להביא מן המובחר ולעומתו קין‪ ,‬הביא "מפרי‬
‫נבנה‪ ...‬יהודה בר אמי אמר‪ :‬על חוה הראשונה‬ ‫האדמה‪ – ",‬תיאור של הבאה סתמית מכל הבא ליד‪ ,‬שלא נעשתה מכל‬
‫הלב‪ .‬כך לפי מדרש בראשית רבה כב‪ ,‬ה‪ ,‬הביא קין "מן הפסולת"‪ ,‬ועליו‬
‫היו מדיינין‪ .‬אמר רבי איבו‪ :‬חוה הראשונה חזרה‬ ‫נסמכים למשל‪ ,‬רש"י‪" ,‬מפרי האדמה" – מן הגרוע; ראב"ע‪" :‬ובעבור‬
‫לעפרה‪ .‬ועל מה היו מדיינין? אמר רבי הונא‪ :‬תאומה‬ ‫שהוא כתוב מבכורות צאנו‪ ,‬יש סמך כי לא הביא קין מהבכורים"; בכור‬
‫יתירה נולדה עם הבל‪ .‬זה אומר‪ :‬אני נוטלה‪ ,‬שאני‬ ‫שור‪" :‬שלא הביא מן המיטב ובהבל כתוב חלביהן – שהביא מן המיטב‪".‬‬
‫(ראו גם קאסוטו תשכ"ה‪Waltke 1986: 368; Sarna 1989: 32;139 :‬‬
‫בכור וזה אומר‪ :‬אני נוטלה‪ ,‬שנולדה עמי‪ .‬ומתוך‬ ‫ועוד)‪ .‬יש הסוברים שהסיפור שלפנינו מבטא את רצון האל בקורבנות מן‬
‫כך ויקם קין‪.‬‬ ‫החי ולא מן הצומח‪ :‬סקינר (‪ ;)Skinner 1980: 106‬ג'ייקוב (‪Jacob 1974:‬‬
‫דומים דברי רש"י "אדם הראשון שני בנים היו לו והרג‬ ‫‪ )34‬החושב שערך הקורבנות גבוה מזה של המנחות; מקובי (‪Maccoby‬‬
‫‪ ;)1982: 25–27‬קנדליש ופון ראד בדגש על הדם שבקרבן (‪Von Rad‬‬
‫זה את זה בשביל ירושת עולם" כלומר‪ ,‬קין ראה עצמו יורש‬ ‫‪ .)1972: 104; Candlish 1979: 94‬אחרים מפרשים שבמנחת קין נפל פגם‬
‫עיקרי‪ ,‬ובהעדפת הבל על פניו ראה איום ממשי על מעמדו‬ ‫משום שהוא הביא מפרי האדמה המקוללת (ראו ;‪Spina 1992: 319–332‬‬
‫ולכן הרגו‪.‬‬ ‫‪ , Herion 1995: 52–65‬ודברי המדרש בהערה הבאה)‪.‬‬
‫‪ 9‬ראו תומפסון (‪ ,)Thompson 2011: 184‬אלא שוולטקה (‪Waltke 1986:‬‬
‫‪ )370–371‬טוען שקין חטא כבר לפני רצח אחיו ולעומתו סּפינה (‪Spina‬‬
‫‪ ,)1992: 321‬הטוען שה' דחה את קין אך לא גינה אותו משום שבשלב הזה‬
‫‪ 10‬עוד על המקבילות בין סיפורנו לסיפור יעקב ועשו ראו טורטשינר‬ ‫הוא עדיין לא חטא‪ .‬על פי מדרש אגדה (בובר) בראשית‪ ,‬פרשת בראשית‬
‫תש"ה‪.Thompson 2011: 183f ;9 :‬‬ ‫ד‪ ,‬דמותו השלילית של קין ניכרת כבר בבחירתו לעסוק בעבודת האדמה‬
‫המקוללת‪" :‬והבל‪...‬שנתיירא מן הקללה שקלל הקב"ה את האדמה‪ ,‬שנא'‬
‫‪ 11‬ראו בהמשך בסעיף תגובת קין הסבר לביטוי "ויחר לקין מאד ויפלו‬ ‫בעצבון תאכלנה (בראשית ג יז) והיה מתעסק ברעיית הבהמות‪ ,‬אבל קין‬
‫פניו" והערה ‪ 14‬שם‪.‬‬ ‫לא נתיירא מהקב"ה והיה קשה עורף‪ ,‬ואמר אני אהיה עובד אדמה ועבד‬
‫‪ 12‬טורטשינר (תש"ה‪ )9 :‬מסביר את דברי ה' בפסוק ‪ 7‬כך‪" :‬אל תצטער‬ ‫ולא הניח מפני הגזירה‪ ,‬שלא נאמר זו הגזרה אלא על אדם שחטא‪ ".‬על פי‬
‫קין כי נטל הבל את בכורתך‪ ,‬עוד יצטרך לך ואז תמשול בו"; ראו בן ישר‬ ‫תרגום השבעים לפסוק ‪ 7‬חטא קין על כי חילק ("לנתח" במקום "לפתח")‬
‫(תשכ"ג‪ ,119–116 :‬השוו מקובי (‪ ,)Maccoby 1982: 25–27‬המסביר את‬ ‫את המנחה שלא כהלכה‪ ,‬ובכך עבר עברה פולחנית‪ .‬אבל על הקשיים של‬
‫הרקע לסיפור בסכסוכי אחים על רכוש וירושה של בית האב‪.‬‬ ‫תרגום השבעים לפסוק זה ראו ליונשטם תשל"ו‪.120 :‬‬
‫כל תגובה מילולית מקין המאוים – השותק‪ 18.‬לאור מצבו‬ ‫כאמור‪ ,‬על פי העיקרון החברתי והמשפטי המקובל בסדרי‬
‫הנפשי העגום מסתברת שתיקתו כרועמת ואין לשלול את‬ ‫ההורשה של רכוש בית האב במזרח הקדום ובמקרא‪ ,‬נחשב‬
‫‪19‬‬
‫האפשרות‪ ,‬שהיא הסגירה כבר בשלב הזה כוונה לנקום‪.‬‬ ‫הבן הבכור כיורש העיקרי‪ .‬ואולם‪ ,‬בנסיבות מסוימות הוא‬
‫אכן‪ ,‬מעשה הרצח הפר את השתיקה‪" :‬וַּי ֹאמֶ ר ַקיִן ֶאל‪-‬הֶ בֶ ל‬ ‫נושל ממעמדו לטובת אחיו הצעיר שהועדף בידי האב על‬
‫יֹותם ּבַ ּׂשָ דֶ ה ַוּי ָָקם ַקיִן ֶאל‪-‬הֶ בֶ ל ָא ִחיו ַוּיַהַ ְרגֵהּו"‬
‫ָא ִחיו ַוי ְִהי ּבִ ְה ָ‬ ‫פניו‪ 13.‬בסיפור קין והבל יש מרכיבים דומים‪ :‬קין הוא הבן‬
‫(פסוק ‪.)8‬‬ ‫הבכור שנדחה והבל אחיו הצעיר הועדף על פניו בידי ה'‪ ,‬בעל‬
‫העובדה שקין לא נידון למיתה כדין רוצח מזיד אלא‬ ‫הסמכות‪ .‬אפשר לומר במידה רבה של סבירות‪ ,‬שהמציאות‬
‫נידון לגלות (פסוקים ‪ ,)12–11‬הובילה פרשנים לסברה שקין‬ ‫החברתית‪-‬המשפטית המזרח קדמונית והמקראית הייתה‬
‫הרג את הבל בשגגה (אופנהיימר תש"ל‪ ;62 :‬אררט תשמ"ה‪:‬‬ ‫מוכרת למחבר הסיפור על קין והבל‪ ,‬ועל תשתיתה הוא בנה‬
‫‪ ,317–316‬והשוו הופמן תשכ"ט‪ :‬קה)‪ .‬ואולם‪ ,‬את הקולא‬ ‫את סיפורו שבו נדחה קין ממעמדו כבכור‪.‬‬
‫בעונשו של קין אפשר להסביר על רקע ייחודו ומורכבותו‬
‫של הסיפור שלפנינו‪ .‬רד"ק למד על ההפחתה בעונשו של קין‬ ‫תגובת קין‬
‫ביחס לקבוע בחוק המקראי מתוך ההקשר הסיפורי הרחב‬ ‫על רקע הריאליה החברתית‪-‬המשפטית הקדומה שנזכרה‬
‫של מעשה הבריאה‪ ,‬ולפיו מותו של קין יסב נזק לעולם שזה‬ ‫לעיל‪ ,‬נראה שקין התקשה להכיל את הדחייה ממעמדו מידי‬
‫עתה נברא‪" :‬ולא המיתו כמשפט כל הורג נפש במזיד‪ ,‬מפני‬ ‫ה' וקושי זה מסביר ביתר שאת את סערת נפשו ובעיקר‬
‫שלא יישאר העולם שומם מבני אדם"‪ .‬כיוון מחשבה דומה‬ ‫את התנהגותו החריפה והקיצונית‪ 14.‬בתגובת קין אפשר‬
‫מעלה שׇ ֵפ ׇּרה (‪ ,)Schapera 1955‬הנסמך על עדויות אתנוגרפיות‪,‬‬ ‫להבחין רבדים‪ .‬תחילה ניכר שהוא נתון בסערת רגשות‪:‬‬
‫הרואה דמיון בין רצח קין את אחיו ומקרי רצח אחים בתוך‬ ‫"ויחר לקין מאד ויפלו פניו"‪ ,‬קין עצוב ומדוכא וניכרים‬
‫המשפחה בקרב עמים קדמונים ועמי ערב‪ ,‬שבהם רווחים‬ ‫בו הדברים‪ 15.‬התחושות הקשות הללו לא שככו גם לאחר‬
‫מנהגי גאולת הדם‪ .‬במקרים אלה יש שראש המשפחה פטר‬ ‫ל‪-‬קיִן לָּמָ ה חָ ָרה לְָך וְ לָּמָ ה נָפְ לּו‬
‫דברי ה' אליו‪" :‬וַּי ֹאמֶ ר יְהוָה ֶא ָ‬
‫מעונש קרוב משפחה שרצח‪ ,‬או דן אותו לקולא כדי שגחלת‬ ‫יטיב ַלּפ ֶַתח חַ ּטָ את רֹבֵ ץ‬ ‫יטיב ְׂש ֵאת וְ ִאם ל ֹא ֵת ִ‬
‫ם‪ּ-‬ת ִ‬‫ָפנֶיָך הֲ לֹוא ִא ֵ‬
‫המשפחה לא תכבה‪ 20.‬סאקס (‪ )Sacks 1990: 42‬רואה בהוויה‬ ‫ׁשּוקתֹו וְ ַא ָּתה ִּת ְמׁשָ ל‪ּ-‬בֹו" (פסוקים ‪ .)7–6‬המפרשים‬ ‫וְ ֵאלֶיָך ְּת ָ‬
‫הקדמונית המשתקפת מהסיפור שלפנינו הסבר להיעדר עונש‬ ‫חלוקים בדעותיהם לגבי המובן והמסר של דברי ה' בפסוקים‬
‫מוות לרוצח‪ ,‬וקושר אותו להיעדר חוק ומשפט שאפיין את‬ ‫אלה‪ 16.‬יש שהבינו דברים אלה כדברי תנחומים ועצה אבהית‬
‫החברות הקדמוניות‪.‬‬ ‫(טורטשינר תש"ה‪ ;10–9 :‬קאסוטו תשכ"ה‪ ;139 :‬רבין‬
‫אולם‪ ,‬בחינה טקסטואלית של הסיפור מעלה עניינים‬ ‫תשכ"ד‪ ;117–109 :‬אופנהיימר תש"ל‪Turner 2000: ;59 :‬‬
‫אחדים התומכים באפשרות שקין רצח את הבל בכוונה‬ ‫‪ .)37‬אחרים ראו בהם דברי אזהרה ותוכחה (‪Von Rad‬‬
‫תחילה – עדות לתכנית רצח שנועדה להשיג מטרה קונקרטית‬ ‫;‪1972: 105; Sarna 1989: 33; Westermann 1994: 299‬‬
‫שאינה רגשית בהכרח‪ :‬א‪ .‬בין דחיית קין ומנחתו בידי ה'‬ ‫‪ .)Hartley 2000: 79–80; Thompson 2011: 184‬אולם‪ ,‬על‬
‫לרצח הבל חלף זמן‪ ,‬שבמהלכו בא ה' בדברים עם קין וניסה‬ ‫פי שתי אפשרויות הפירוש הללו‪ ,‬דברי ה' כוללים מסר שעל‬
‫למנוע ממנו לחטוא‪ .‬קין הגיב בשתיקה ורק כאשר הוא והבל‬ ‫קין לשקול‪ :‬להיטיב (לעשות) או לא להיטיב‪ ,‬אלא שאם יבחר‬
‫היו בשדה הוא קם על אחיו והרגו‪ .‬אין לשלול שבפרק הזמן‬ ‫‪17‬‬
‫שלא להיטיב‪ ,‬חטא רובץ לפתחו ומאיים להשתלט עליו‪.‬‬
‫שחלף תכנן קין את הרצח; ב‪ .‬הפסוקית "ויאמר קין אל‬ ‫בחלק האחרון של הדברים יש מסר מאיים (‪Brueggemann‬‬
‫הבל אחיו" חסרה את תוכן הדברים‪ .‬התרגומים הקדומים‬ ‫‪ )1982: 57; Thompson 2011: 184‬ולפיכך‪ ,‬אין אנו שומעים‬
‫(השבעים‪ ,‬הסורי והוולגטה) משלימים "נלכה השדה"‪ ,‬אולם‬
‫לא ברור אם השלמה זו הייתה בנוסח המקורי שאולי עמד‬
‫‪ 13‬ראו במבוא לעיל על סדרי ההורשה במזרח הקדום ובמקרא‪.‬‬
‫‪ 14‬על סערת הנפש של קין כמחוללת את תגובתו ראו למשל‪ ,‬קיל תשנ"ז‪:‬‬
‫‪ 18‬על שתיקת קין שהיא תוצאה של חוסר יכולת הדיבור‪ ,‬הנובע מהדיכאון‬ ‫קי; ‪Von Rad 1972: 105; Sarna 1989: 33; Sacks 1990: 41; Amos‬‬
‫שבו היה שרוי ואשר הוביל לכעס שתוצאותיו קטלניות ראו ‪Gruber 1978:‬‬ ‫‪.2004: 29‬‬
‫‪ 97‬וגם אררט תשמ"ה‪.316–315 :‬‬ ‫‪ 15‬גרובר (‪ )Gruber 1978: 89–97‬ובעקבותיו המילטון‪ ,‬סרנה (‪Sarna 1989:‬‬
‫‪ 19‬גלעד ובעקבותיו רוזנסון‪ ,‬מבינים את המונח 'פתח' במשמעות 'שדה'‪.‬‬ ‫‪ )33; Hamilton 1990: 224–225‬וגם קרוגר (‪,Krüger 2005: 187–192‬‬
‫לפי פירוש זה הזהיר ה' את קין (פסוק ‪ )7‬מפני החטא שעלול להשתלט עליו‬ ‫ובמיוחד עמ' ‪ .)190‬מנגד‪ ,‬יש שהבינו שקין לא נעשה מדוכא או עצוב‬
‫בשדה (גלעד תשמ"ד‪ ;22–19 :‬רוזנסון תשמ"ז‪ .)34–33 :‬רייס (‪Ries 2002:‬‬ ‫אלא כעס‪ ,‬והכעס הוא שהוביל לתגובה האלימה כנגד אחיו ראו שלים‬
‫‪ ,)112‬עומדת על המונח 'פתח' המופיע בדרך כלל בהקשרים של פתחון‬ ‫(‪.)Schlimm 2011: 135–143‬‬
‫פה‪ ,‬ומסבירה שאפשר שה' הזהיר את קין מפני אמירותיו ומחשבותיו‬ ‫‪ 16‬פסוק ‪ 7‬הוא אחד הפסוקים הקשים והסתומים ביותר במקרא ולפיכך‬
‫("ויאמר"‪ ,‬פסוק ‪ ,)8‬שעלולים להובילו להתנהגות עבריינית‪ .‬לפי שתי‬ ‫מנו אותו חז"ל עם המקראות שאין להם הכרע (יומא נב‪ ,‬ע"א‪-‬ע"ב)‪ .‬לא‬
‫אפשרויות הפירוש הללו הזהיר ה' את קין מפני התנהגות שאולי כבר‬ ‫כאן המקום לדון בקשיים המילוליים והדקדוקיים העולים מן הפסוק‪.‬‬
‫עלתה במחשבתו‪.‬‬ ‫לפירושים השונים ראו הסקירות אצל קאסוטו תשכ"ה‪;142–139 :‬‬
‫‪ 20‬שׇ ֵפ ׇּרה (‪ )Schapera 1955: 33–43‬אחריו החרה החזיק גבריהו (תשכ"ח‪:‬‬ ‫‪ .Wenham 1993: 104–106‬דיון נרחב ראו ‪.Schlimm 2011: 135–143‬‬
‫‪ )31–30‬מזכירים בדבריהם את מקרהו של דוד שמחל לאבשלום בנו על‬ ‫‪ 17‬מוסכם על הרוב המכריע של המפרשים שהפסוק מורכב משתי אפשרויות‬
‫שרצח את אמנון אחיו (שמואל ב טו‪ ,)23–21 :‬ובאותו עניין את הבטחת‬ ‫בחירה שהציג ה' לקין‪ :‬לעשות טוב או לא לעשות טוב‪ ,‬ואולם המחלוקת‬
‫דוד לאישה החכמה מתקוע שדמו של בנה‪ ,‬הורג אחיו‪ ,‬לא יישפך (שמואל‬ ‫נסבה על מהות הבחירה‪ .‬כיוצא בזה מוסכם על הרוב‪ ,‬שה' הזהיר את קין‬
‫ב יד‪.)11–5 :‬‬ ‫מפני כניעתו לחטא‪.‬‬
‫מארג היחסים בתוך משפחת אברהם השתנה כאשר ילדה‬ ‫לפניהם או שהתרגומים השלימו את הדברים מתוך ההקשר‬
‫שרה‪ ,‬האישה הראשית‪ ,‬את יצחק‪ .‬השינוי נעשה משמעותי‬ ‫הסיפורי (‪ .)Westermann 1994: 302‬אם הדברים נכתבו‬
‫במיוחד כאשר נגמל יצחק מחלב אימו והוא בן שנתיים או‬ ‫במקור הרי אפשר לראות בשידול קין את הבל ללכת אל‬
‫שלוש או למעלה מזה‪ 24.‬לציון המאורע עושה אברהם ליצחק‬ ‫השדה‪ ,‬הכנה לקראת הרצח‪ .‬רעיון דומה מוצאים אנו בדברי‬
‫בנו משתה גדול (בראשית יז‪.)8 :‬‬ ‫רש"י ל"ויאמר קין" – נכנס עמו בדברי ריב ומצה והתעולל‬
‫המשתאות במקרא שנערכו באירועים חשובים היו יותר‬ ‫עליו להורגו; ג‪ .‬זירת הרצח "בשדה"‪ ,‬אזור המצוי מחוץ‬
‫מארוחות מפוארות‪ .‬חשיבותם נבעה מעצם קיומם בנוכחות‬ ‫לתחום הנושב‪ 21,‬מצביעה על כך שהמעשה נועד להיות נסתר‬
‫‪25‬‬
‫קהל ולכן‪ ,‬לעתים‪ ,‬נודעה להם משמעות טקסית‪-‬פורמלית‪.‬‬ ‫מעיני כול‪ ,‬היינו מהוריו‪ ,‬ואולי חשב קין ששם יוכל להסתתר‬
‫במקרים רבים במהלך המשתה או בעקבותיו התרחש מפנה‬ ‫גם מה' – מחשבה שלא הייתה שונה מזו של אביו ואימו‬
‫דרמטי וגורלי עבור הדמויות הפועלות‪ 26.‬לידת בן זכר ומילתו‬ ‫(בראשית ג‪ ;)Driver 1904: 65; Skinner 1980: 107 ;8 :‬ד‪.‬‬
‫בחלוף שמונה ימים (בראשית כא‪ )4–2 :‬היו אירועים רגילים‬ ‫המבנה "ויקם‪ ...‬להרוג" רגיל במקרא בתיאור מקרים של‬
‫שלא נחגגו ברוב הדר מפאת השבריריות של תקופת חייו‬ ‫רצח בכוונה תחילה (שופטים ט‪ ,18 :‬תהלים נד‪ ,5 :‬פו‪;14 :‬‬
‫הראשונה של הוולד‪ 27.‬משתה הגמילה היה אחד הצמתים‬ ‫ליונשטם תשל"ו‪ ;121 :‬ברויאר תשנ"ח‪Hamilton ;124 :‬‬
‫החשובים במעגל חייו של הצאצא‪ .‬הוא סימל את תום השלב‬ ‫‪.)1990: 230‬‬
‫הראשון והמסוכן של חייו ואת הכניסה לשלב הבא‪ ,‬ועל כן‬ ‫לסיכום‪ ,‬קין הביא מרצונו מנחה לה' וכמוהו נהג גם הבל‪,‬‬
‫‪28‬‬
‫יש לראות בו טקס מעבר (‪.)Westermann 1995: 338–339‬‬ ‫אחיו הצעיר‪ .‬ה' דחה לא רק את מנחת קין אלא גם אותו‪,‬‬
‫בשלב החדש הילד הנגמל לא היה זקוק עוד לטיפול המתמיד‬ ‫והעדיף את הבל ואת מנחתו‪ .‬התוצאה המשפטית של פעולת‬
‫של אימו‪ 29,‬הוא היה בשל להתחנך במחיצת אביו או בידי‬ ‫ה' היא הדחת קין ממעמדו כבכור והעברת זכויותיו לאחיו‪.‬‬
‫מחנכים מקצועיים (הירשברג תשל"ח‪ ,)520–519 :‬ויכול היה‬ ‫ההחלטה הגורלית הזו הייתה קשה מנשוא לקין‪ ,‬וגם דברי‬
‫למלא תפקידים כגון‪ ,‬שירות בפולחן (שמואל א א‪.)24–23 :‬‬ ‫הפיוס והאזהרה של ה' לא הועילו לו‪ .‬כדי להגן על מעמדו‬
‫רוצה לומר‪ ,‬המשתה סימן את כניסתו של הנגמל למעגל‬ ‫ולסכל את תפיסת מקומו בידי הבל הוא בחר בפתרון רדיקלי‬
‫החיים החיוני לו ולסביבתו‪ .‬היות הבן יורש לאביו נראה‬ ‫ורצח את אחיו‪ ,‬ככל הנראה מתוך מחשבה או הבנה שהמעשה‬
‫מעתה ודאי יותר ומפרספקטיבה של בית האב – המשך קיומו‬ ‫לא יתגלה ועם סילוק הבל ייוותר הוא לבדו לפני ה' ויזכה‬
‫מסתמן כמובטח יותר‪ 30.‬לאור דברים אלה אפשר להניח‪,‬‬ ‫"בירושת עולם"‪ .‬אולם‪ ,‬על מעשה זה הוא נענש בחומרה;‬
‫ה' השית עליו עונש של נדודים על פני האדמה‪ .‬דרכו של קין‬
‫‪" :11‬כי אף על פי שהיה בן האמה בנו היה והיה אוהב אותו כי היה בכורו‬ ‫להגן על מעמדו כבכור לא צלחה – נדודיו הרחק מהמשפחה‬
‫והיה מרחם עליו כרחם אב על בנים‪ ".‬ראו גם ‪.Sarna 1989: 138‬‬
‫לא אפשרו לו עוד מעמד של בכור שאותו ביקש להבטיח‬
‫‪ 24‬גיל שנתיים‪ ;Skinner 1980: 321 :‬גיל שלוש ויותר‪Von Rad 1972: :‬‬
‫‪.232; Gruber 1989: 66–68;Hamilton 1995: 77‬‬ ‫לעצמו‪ .‬מעמדו ניטל ממנו לטובת אחיו הצעיר‪ ,‬שת‪ ,‬שירש‬
‫‪ 25‬למשל‪ ,‬במשתה הנישואין בירכו הצדדים על המוגמר (בראשית כד‪:‬‬ ‫את מקומו (בראשית ד‪.)26–25 :‬‬
‫‪[ 54‬אף כי המונח "משתה" אינו נזכר]; כט‪ ;23–21 :‬שופטים יד‪,18–10 :‬‬
‫כשיש להניח שהמשתה נערך בהסכמת אבי הכלה; טו‪ .)2–1 :‬השוו‪,‬‬
‫השכרות של נבל הכרמלי בעת המשתה שהוא עורך "כמשתה המלך"‬
‫ישמעאל ויצחק‬
‫הגורמת למותו – אירוע המכשיר מבחינה חוקית את נישואי דוד ואביגיל‬
‫(שמואל א כה‪ ;)37–36 :‬משתה לאות ברית בין צדדים (בראשית כו‪;)30 :‬‬ ‫ישמעאל הוא בנו בכורו של אברהם שנולד לו מהגר‪ ,‬אשתו‬
‫משתאות מלכים שבהם הופגן לא רק עושרו של המלך אלא גם שליטתו‬ ‫המשנית (פליישמן תשנ"ט [א]‪Fensham 1969: 317; ;149 :‬‬
‫החוקית בממלכתו (אסתר א‪ ,3 :‬ברלין תשס"ד‪ ,)58 :‬או אירוע החותם‬ ‫‪ ,)Westermann 1995: 341; Westbrook 1998: 228‬ביוזמתה‬
‫את הליך המלכתו (מלכים א ג‪ ,15 :‬עודד ‪ ;)41 :2002‬משתה המציין‬
‫מאורע לאומי לדורות (אסתר ט‪.)22–17 :‬‬ ‫של שרה ולנוכח עקרותה‪ .‬ישמעאל נחשב בנה המשפטי של‬
‫‪ 26‬למשל‪ ,‬השמדת סדום ועמורה והצלת לוט ומשפחתו בעקבות האירוע‬ ‫שרה (‪ 22.)Westbrook 1998: 228‬במצב עניינים זה ישמעאל‬
‫שהתרחש בביתו בתום המשתה שערך הוא לאורחיו (בראשית יט‪;)4–3 :‬‬ ‫הוא היורש החוקי היחיד של אברהם משום שהוא זרעו‬
‫הטעיית יעקב בידי לבן כאשר ערך משתה נישואין לכאורה לרגל נישואיו עם‬ ‫(בראשית כא‪ ,)13 :‬ואברהם אוהבו (בראשית יז‪ 23.)18 :‬אולם‪,‬‬
‫רחל‪ ,‬אבל עוד באותו הלילה ניתנה לו לאה (בראשית כט‪ ;)22 :‬התגשמות‬
‫חלומם של שר האופים ושר המשקים בעת המשתה שערך פרעה בדיוק‬
‫על פי פתרונו של יוסף – אירוע שבעקבותיו עלה יוסף לגדולה בבית פרעה‬ ‫‪ 21‬השדה הוא מקום המרוחק מיישוב (מיכה י‪ )10 :‬ועל כן מקום שבו‬
‫(בראשית מ‪ ;)22–20 :‬ראו גם שופטים יד‪ ;12 :‬איוב א‪ ;5–4 :‬אסתר ו‪:‬‬ ‫נעשים פשעים (דברים כב‪ .)27–25 :‬בהקשרו לכתוב שלפנינו ראו גלעד‬
‫‪ ,14‬ז‪.10–7 :‬‬ ‫תשל"ה‪.Sarna 1989: 33 ;283 :‬‬
‫‪ 27‬על ברית המילה כאירוע שקוים כדי לצאת ידי חובה ראו ‪Zevit 2014:‬‬ ‫‪ 22‬מעמדה המשפטי של האישה הראשית על בני האישה המשנית או‬
‫‪.311‬‬ ‫הפילגש עולה גם מתעודות משפטיות שונות‪ ,‬למשל חוזה אימוץ ‪HSS 5‬‬
‫‪ 67‬מנוזי (על תוכן התעודה ראו ‪ ;)Paradise 1972: 41–47‬חוזה נישואין‬
‫‪ 28‬ראו גם‪Von Rad 1972: 232; Sarna 1989: 146; Wenham 1994:‬‬ ‫‪ Iraq 16 37 ND 2307‬מן התקופה האשורית החדשה (על תוכן התעודה‬
‫‪ 81‬והערה ‪ 31‬להלן‪ .‬ראו אצל וולש (‪ )Walsh 2000: 20 –23‬דיון רחב‬ ‫ודיון בה ראו ‪ )Postgate 1976: 103–107‬וראו פירוש רד"ק‪ ,‬לבראשית‬
‫במשתה גמילת יצחק כמציין טקס מעבר‪ ,‬ובמשמעויות שלו לגבי יצחק‬ ‫טז‪" :2 :‬אבנה – הבן נקרא בן‪ ,‬לפי שהוא בנין האב והאם‪ ,‬אמרה‪ ,‬אם‬
‫ולגבי משפחת אברהם‪.‬‬ ‫יהיה לך משפחתי בן אחשב אותו כאלו הוא בני ויהיה לי כבן‪".‬‬
‫‪ 29‬לטקסט מצרי שבו נמסר הגָמול לחינוך ראו‪ ,‬הירשברג תשל"ח‪.520 :‬‬ ‫‪ 23‬על אהבת אברהם לישמעאל ראו למשל‪ ,‬אברבנאל בפירושו ל"מצחק"‪:‬‬
‫‪ 30‬וונהם (‪ )Wenham 1994: 81‬מסביר שעל רקע תמותת התינוקות‬ ‫"שהיה משתעשע בבית כבן יחיד בבית ירושתו‪ ,‬כאשר היה קודם לידת יצחק‪,‬‬
‫הגבוהה בחברות הקדומות‪ ,‬נחשבה העובדה שתינוק שהגיע לגיל שנתיים‬ ‫ושהיה אהוב מאד בעיני אביו" (אברבנאל תשס"ז‪ ;)461 :‬רד"ק לפסוק‬
‫בראשית יט‪ ;14 :‬לט‪ .)14 :‬לדעתם ישמעאל לעג ליצחק על‬ ‫שמשתה הגמילה של יצחק שנעשה בנוכחות קהל ("משתה‬
‫מעמדו (הופמן תשכ"ט‪ :‬שכט; ‪ ,)Wenham 1994: 87‬או על‬ ‫גדול"; ‪Jacob 1974: 137; Walsh 2000: 20; Zevit 2014:‬‬
‫גילו וחולשתו‪ 36,‬או לעג לאברהם ולשרה‪ 37.‬הסמך על המבנה‬ ‫‪ ,)311‬היה גם טקס שסימן לעיני כול את יצחק כיורש ודאי‬
‫הדקדוקי של "מצחק" ועל מובנו בהקשרו הוא גם הבסיס‬ ‫‪31‬‬
‫יותר של אברהם‪.‬‬
‫לפרשנות‪ ,‬שישמעאל עשה מעשה הידמות ליצחק‪ ,‬כלומר‬ ‫מקורות משפטיים מסופוטמיים‪ ,‬תומכים באפשרות‬
‫שיחק בתפקיד כאילו הוא יורשו של אברהם ומעשה זה‬ ‫הנראית לעין שיצחק‪ ,‬בן האישה הראשית‪ ,‬הוכר במעמד זה‬
‫כמוהו כזלזול‪ 38.‬על פי דרך פרשנית אחרת‪" ,‬מצחק" בהקשרו‬ ‫גם כיורש העיקרי על פני ישמעאל‪ ,‬בן האישה המשנית‪ .‬לפי‬
‫מורה על התנהגות חיובית‪ .‬יש הקוראים עם גרסת תרגום‬ ‫סעיף ‪ 170‬בחוקי ח'מורבי הבן החוקי שנולד ראשון לאיש‬
‫השבעים והוולגטה המשלימים "עם יצחק בנה" וסוברים‪,‬‬ ‫ְמ ִשפְ חתו נדחה מבכורתו לטובת הבן שילדה לו מאוחר יותר‬
‫שישמעאל שיחק עם יצחק משחק תמים ושלֵו כשני אחים‬ ‫אשתו הראשית‪ 32.‬כך גם בחוזה נישואין מאללח' (‪)AT 92‬‬
‫שווים‪ ,‬ומראה זה עורר את קנאתה העזה של שרה שהגיבה‬ ‫נקבע כי בנה של האישה הראשונה יהיה ליורשו העיקרי‬
‫באופן מיידי ותקיף ודרשה את גירוש הגר וישמעאל (‪Von Rad‬‬ ‫של אביו גם אם אשתו המשנית תלד לו בנים מוקדם יותר‬
‫‪ .)1972: 232; Skinner 1980: 322‬על פי הוראתו הבסיסית‬ ‫‪33‬‬
‫(‪ ;Mendelsohn 1956: 38–40‬השוו לדברים כא‪.)17–15 :‬‬
‫של הפועל הנדון פרשנים הבינו שישמעאל 'ציחק'‪ ,‬כלומר‬ ‫על רקע נוהגים מזרח קדמונים אלה אפשר להניח שמעמדו‬
‫השתעשע (‪ ,)Sarna 1989: 146‬או רקד ושמח באופן שמשך‬ ‫של ישמעאל כבכורו של אברהם היה בסכנה‪ .‬להלן אבקש‬
‫‪40‬‬
‫תשומת לב‪ 39,‬והתנהגות זו עוררה את קנאתה של שרה‪.‬‬ ‫להראות שישמעאל לא היה אדיש לשינוי המסתמן במעמדו‪.‬‬
‫הקושי לייחס לישמעאל התנהגות שלילית עולה תחילה מן‬ ‫בעת המשתה לכדה עינה של שרה את ישמעאל "מצחק"‪:‬‬
‫הבחינה התחבירית‪ .‬משלימי פועל הם הקובעים את משמעותו‪.‬‬ ‫"ו ֵַּת ֶרא ׂשָ ָרה ֶאת‪ּ-‬בֶ ן‪-‬הָ גָר הַ ִּמצְ ִרית אֲ ׁשֶ ר‪ָ -‬ילְדָ ה ל ְַאבְ ָרהָ ם ְמצַ חֵ ק"‬
‫במקראות שבהם נקרה הפועל 'לצחק' בבניין פיעל בהקשר‬ ‫(בראשית כא‪ .)9 :‬למראה התנהגותו ציוותה שרה על אברהם‬
‫מיני‪ ,‬באה אחריו מילת יחס "את" (בראשית כו‪ )8 :‬או "ב"‬ ‫לגרש את אימו עם בנה‪" :‬וַּת ֹאמֶ ר ל ְַאבְ ָרהָ ם ּג ֵָרׁש הָ ָאמָ ה הַ ּז ֹאת‬
‫(בראשית לט‪ )17 :‬ונזכר מושא הפעולה‪ ,‬אבל לא כן בפסוק ‪9‬‬ ‫ירׁש ּבֶ ן‪-‬הָ ָאמָ ה הַ ּז ֹאת עִ ם‪ּ-‬בְ ִני עִ ם‪ִ -‬יצְ חָ ק"‬ ‫וְ ֶאת‪ּ-‬בְ נָּה ּכִ י ל ֹא ִי ַ‬
‫שבסיפורנו‪ .‬באופן דומה ומאותם היבטים תחביריים לא נראה‬ ‫(פסוק ‪ .)10‬לא ברור מה בדיוק ראתה שרה שעורר תגובה‬
‫ש"מצחק" כאן משמעו 'לועג' (‪.)Westermann 1995: 339‬‬ ‫כה חריפה מצדה‪ ,‬אך עמידה על מובנו של הפועל "מצחק"‬
‫באשר לאפשרות ש"מצחק" מצביע על התנהגות שלילית‬ ‫בהקשרו‪ ,‬עשויה להאיר שאלה זו‪.‬‬
‫או עבריינית של ישמעאל‪ ,‬ההקשר הסיפורי המיידי והרחב‬
‫מאפשר קריאה אחרת דווקא‪ .‬בסיפור הנדון (בראשית כא)‬ ‫משמעות הפועל "מצחק" בהקשרו‬
‫מצטייר ישמעאל כדמות חיובית דרך עיני אברהם‪ .‬כאשר‬ ‫"מצַ חֵ ק" משורש צח"ק‪ ,‬צורתו בינוני‪ ,‬בניינו פיעל‬ ‫הפועל ְ‬
‫שמע אברהם את דרישת שרה לגרש את ישמעאל ואת הגר‬ ‫והוראתו הבסיסית – ְמשַ ֹחֵ ק (קדרי תשס"ו‪BDB: ;908 :‬‬
‫אימו הורע לו מאוד‪ַ " :‬וּי ֵַרע הַ ּדָ בָ ר ְמאֹד ּבְ עֵ ינֵי ַאבְ ָרהָ ם עַ ל‬ ‫‪ 34.)850‬פועל זה זכה לפירושים רבים הנחלקים בכללם לשתי‬
‫אֹודֹת ּבְ נֹו" (פסוק ‪ .)11‬אומנם לא נאמר שהורע לאברהם על‬ ‫דרכים פרשניות‪ .‬לפי פרשנות אחת‪ ,‬מובנו שלילי והיא נסמכת‬
‫"אל‪-‬י ֵַרע ּבְ עֵ ינֶיָך עַ ל‪-‬הַ ּנַעַ ר וְ עַ ל‪-‬אֲ מָ ֶתָך"‬
‫הגר ואולם מדברי ה' ַ‬ ‫על המקומות במקרא שבהם אפשר להבין את הפועל "מצחק"‬
‫(פסוק ‪ )12‬עולה‪ ,‬שהיה קשה לאברהם לגרש גם אותה‪ .‬אבל‬ ‫בהקשר מיני (בראשית כו‪ ;8 :‬לט‪ .)17 ,14 :‬על כן‪ ,‬יש הסבורים‬
‫הקושי המשמעותי ביותר עבור אברהם היה הדרישה לגרש‬ ‫שישמעאל עשה מעשה מיני אסור עם יצחק‪ 35.‬אחרים פירשו‬
‫את ישמעאל כי נפשו נקשרה בנפש בנו‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין הכרח‬ ‫את הפועל הנדון במשמעות הרווחת במקרא‪ ,‬לועג (למשל‪,‬‬
‫להבין שהורע לאברהם משום שנפל דופי בהתנהגותו של‬
‫ישמעאל‪ 41.‬הדעת נותנת‪ ,‬ששרה לא הייתה תובעת תביעה‬ ‫או שלוש להישג משמעותי‪ ,‬ובהקשר לסיפורינו‪ ,‬נראה שמרגע הגמילה‬
‫והלאה יצחק הוא יורשו הבטוח יחסית של אברהם‪.‬‬
‫‪ 36‬הרס"ג‪" :‬לפי פשוטו שהיה ישמעאל לועג ליצחק ואומר עליו שלא‬ ‫‪ 31‬על החשיבות של נוכחות הציבור במעמדים טקסיים שונים ראו ‪Malul‬‬
‫יחיה‪ ...‬והסיבה לכך חולשתו של יצחק‪ ",‬וכפי שאפשר ללמוד גם מדברי‬ ‫‪ 1988: 5‬וההפניות לספרות בהערה ‪ 20‬שם‪.‬‬
‫רד"ק‪" ,‬מצחק – כאילו מלעיג על יצחק שנולד מהזקנים‪".‬‬
‫‪ 32‬אף כי הגר לא הייתה שפחתו של אברהם אלא אשתו המשנית‪ ,‬המקרה‬
‫‪ 37‬למשל‪ ,‬ספורנו‪" :‬מלעיג על המשתה שנעשה בבית אברהם באמרו‬ ‫הנדון בסעיף ‪ 170‬רלבנטי לענייננו מפני הדמיון במעמד הבנים‪ :‬שניהם‬
‫שנתעברה מאבימלך"; שד"ל‪" :‬לועג על שמחתם‪ ,‬כאומר מהר ימותו‬ ‫בנים חוקיים של האדון שילדו אימהות שמעמדן נמוך ממעמדה של‬
‫אברהם ושרה בטרם יגדל יצחק‪ ,‬ואני אהיה אדון הבית ואירש את הכול‪".‬‬ ‫האישה הראשונה‪.‬‬
‫וראו ‪.Skinner 1980: 322‬‬
‫‪ 33‬עוד מקורות משפטיים ראו ‪.Davies 1993: 190‬‬
‫‪ 38‬לפי קואטס (‪ )Coats 1983: 153‬ישמעאל לא עשה מעשה לא ראוי‬
‫ליצחק‪ ,‬אם כי מהתנהגותו עולה נעימה של זלזול‪ .‬ראו גם ‪Hartley 2000:‬‬ ‫‪ 34‬על "צחק" במשמעות שחק וכיוצא בזה "מצחק" במשמעות משחק‬
‫‪.199‬‬ ‫המשמשים רק בחומש למעט במקום אחד – שופטים טז‪ 259 :‬ראו‪,‬‬
‫מורשת תשכ"ח‪.130–127 :‬‬
‫‪ 39‬ספר היובלים יז‪" :6 :‬ותרא שרה את ישמעאל שמח ומכרכר‪ ,‬וגם‬
‫אברהם שמח בו מאוד"‪.‬‬ ‫‪ 35‬בספרות המדרשית‪ ,‬תוספתא‪ ,‬סוטה ו‪ ,‬ו‪" :‬ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי‬
‫אומר אין צחוק האמור כאן אלא גילוי עריות שנא' (בראשית לט) בא אלי‬
‫‪ 40‬פירוש ראב"ע‪" :‬כי כן מנהג כל נער‪ .‬ותקנא בו בעבור היותו גדול‬ ‫העבד וגו' לצחק בי מלמד שהייתה [אמנו שרה] רואה את ישמעאל מכבש‬
‫מבנה‪".‬‬ ‫את [הגנות] ומענה את הנשים‪ ".‬לפי פליישמן (תשנ"ט [א])‪ 160 :‬ורופא‬
‫‪ 41‬אומנם יונתן מפרש שהיה רע לאברהם על אודות בנו ישמעאל שעבד‬ ‫(תשס"ט‪ ,)445–444 :‬ישמעאל עשה מעשה מיני עם יצחק‪ .‬פליישמן מעלה‬
‫עבודה זרה (רידר תשמ"ד‪ ,)45 :‬אבל אין זה פשוטו של מקרא; כך רש"י‬ ‫את האפשרות שהמעשה המיני נעשה עם מאן דהו‪.‬‬
‫ישמעאל נכתב‪ ,‬להודיע שהיה בן שלש עשרה שנה כשנימול‬ ‫כה דרמטית ומכאיבה מבלי לנמק בפני אברהם את הסיבה‬
‫‪45‬‬
‫ולא עכב"‪.‬‬ ‫לכך‪ .‬העובדה שאברהם לא נשמע מיד לשרה‪ ,‬אלא ככל‬
‫תיאור דמותו החיובית של ישמעאל נמשך גם לאחר‬ ‫הנראה הסתייג מדרישתה או התנגד לה עד להכרעת ה' (אדר‬
‫ההתרחשות בעת המשתה‪ ,‬ומכאן אפשר להניח שאילו הייתה‬ ‫תשל"א‪ ;98 :‬קאסוטו תש"ן‪,)Westbrook 1998: 232 ;205 :‬‬
‫התנהגותו עבריינית או אם היה צידוק מוסרי לגירושו‪ ,‬הכתוב‬ ‫מלמדת‪ ,‬שבעיניו ישמעאל לא עשה מעשה רע שיש בו כדי‬
‫היה משנה את יחסו אליו – ולא כן הוא‪ .‬לאחר מות אברהם‬ ‫להצדיק את גירושו‪ .‬מן הצד האחר קשה להניח שאברהם‬
‫ועל אף שישמעאל כבר אינו שייך משפטית לבית אברהם‪,‬‬ ‫ישמע שבנו התנהג באופן עברייני ובפרהסיה והוא יבליג‪ ,‬שכן‬
‫הוא שב אל מגורי אביו כדי לקבור אותו‪ .‬קבורת הורים בעת‬ ‫יש בכך כדי להטיל דופי באברהם ובדרכו המוסרית ולהעיד‬
‫הקדומה הייתה אחת החובות המשפטיות החשובות שעל‬ ‫על כישלונו בחינוכו את בנו‪ ,‬וכדברי המדרש‪" :‬אפשר [למי]‬
‫הצאצא היה למלא כלפיהם‪ ,‬אלא שעבור ישמעאל הייתה‬ ‫שנא' עליו כי ידעתיו למען אשר יצווה וגו' (בראשית יח)‬
‫זו חובה מוסרית והוא הקפיד למלאה‪ 46.‬השיבה לקבור את‬ ‫יהא בביתו עבודת כוכבים [וגילוי] עריות ושפיכות דמים"‬
‫אביו מאירה את דמותו החיובית של ישמעאל מהיבט נוסף‪:‬‬ ‫(תוספתא‪ ,‬סוטה ו‪ ,‬ו)‪ 42.‬יש‪ ,‬אפוא‪ ,‬להבין את תגובת אברהם‬
‫אין הכתוב מספר לנו מה חש ישמעאל כלפי אביו‪ ,‬אוהבו‪,‬‬ ‫("וירע לו") כתגובה רגשית של אב שבחושו הטבעי נדרך‬
‫כאשר גירש אותו עם אימו‪ .‬אולי ה"קול" שהשמיע ("וישמע‬ ‫להגן על בנו שלא עשה מעשה מחפיר‪ ,‬ולא כתגובה למצב‬
‫אלהים את קול הנער"‪ ,‬פסוק ‪ )17‬נבע לא רק מקשיי הדרך‬ ‫משפטי מחייב כלשהו‪.‬‬
‫היוקדת‪ ,‬אלא גם מתחושותיו כלפי הגירוש‪ 47.‬אילו כעס‬ ‫בחינת דמותו של ישמעאל במסגרת כלל סיפורי אברהם‬
‫ישמעאל על אביו‪ ,‬ואולי עוד יותר על יצחק שלא ברצונו‬ ‫מלמדת עוד על אופיו החיובי‪ :‬ישמעאל נולד לאברהם שנכסף‬
‫היה סיבת הגירוש‪ ,‬היה זה כעס טבעי ואנושי‪ .‬אלא ששיבתו‬ ‫לבן יורש (בראשית טו‪ )3–2 :‬ביוזמתה של שרה‪ ,‬לפיכך קרוב‬
‫לקבור את אביו יחד עם יצחק בחלוף השנים מלמדת שלא‬ ‫לוודאי שהצטרפותו למשפחה התקבלה בסיפוק רב מצד‬
‫נותרה בלבו טינה כלפי מי מהם‪ .‬האח המורחק חבר אל אחיו‬ ‫אברהם ושרה‪ .‬כאמור‪ ,‬ישמעאל נחשב בנה המשפטי של‬
‫המועדף חף ממרירות וקנאה (סימון ‪.)59 :2002‬‬ ‫שרה‪ ,‬ובנו הלגיטימי של אברהם ויורשו הטבעי (בראשית טז‪:‬‬
‫הרשימה הגנאלוגית בבראשית כה‪ 18–12 :‬הסוגרת את‬ ‫‪ ;16–15‬יז‪ 43.)18 :‬ישמעאל תופס מקום מרכזי לצד אברהם‬
‫סיפורי ישמעאל מלמדת‪ ,‬שלמרות שישמעאל גורש מבית‬ ‫בתיאור קיום מצוות המילה‪ ,‬בעוד שאר אנשי הבית נלווים‬
‫אברהם הוא המשיך להימנות במניין בניו‪ .‬כך גם תיאור‬ ‫להם (בראשית יז‪ .)27–23 :‬אברהם וישמעאל נימולו "בעצם‬
‫מותו בסמוך לתיאור מות אברהם לרבות המונחים הדומים‬ ‫היום הזה" (פסוק ‪ .)26‬ביטוי זה‪ ,‬המופיע במקרא בהקשרים‬
‫(פסוקים ‪ ,)17 ,8–7‬תורם לתפיסה החיובית של דמותו של‬ ‫בעלי משמעות דתית‪-‬היסטורית‪ 44,‬מייחד את ישמעאל כראשון‬
‫‪48‬‬
‫ישמעאל‪.‬‬ ‫בבני אברהם הנכנסים בברית ה' – עדות להכרה בו כבזרעו‬
‫(‪ .)Syrén 1993: 38‬יתר על כן‪ ,‬סביר להניח שמצוות המילה‪,‬‬
‫שהייתה חדשה עבור בית אברהם‪ ,‬עוררה פחד וחשש מפני‬
‫הכאב הכרוך בה‪ .‬לכן הימנעות מצד ישמעאל שהיה בן ‪13‬‬
‫‪ 45‬על המקום המרכזי בכתוב שתופסת ברית המילה של ישמעאל ועל‬
‫הקבלתה לברית המילה של אברהם כמעידים על תיאור דמותו החיובית‬ ‫שנה‪ ,‬בר דעת ובחירה (או מצד מי מבני הבית)‪ ,‬יכולה להיות‬
‫של ישמעאל ראו שפירא תשנ"ו‪.116–114 :‬‬ ‫טבעית‪ .‬אבל‪ ,‬התיאור ההרמוני של מילת אברהם וישמעאל‬
‫‪ 46‬על חובת הקבורה שהייתה אחת החובות החשובות שהיה על הבן‬ ‫(במיוחד פסוק ‪ )26‬מעיד על צייתנותו לאביו‪ ,‬וכדברי רש"י‬
‫למלא כלפי הוריו למדים מעלילת אקהת שבה היא נזכרת ראשונה בין‬ ‫לבראשית טז‪" :16 :‬ואברהם בן שמנים שנה וגו' – לשבחו של‬
‫שאר חובותיו המשפטיות של הבן (ויינפלד תשס"א‪ ,)81 :‬וכן במקורות‬
‫משפטיים רבים מן המזרח הקדום (יעקבזן תשע"ז‪ :‬למשל עמ' ‪,163‬‬
‫‪.)207–206 ,178–177 ,171–170‬‬
‫‪ 47‬על גילו של ישמעאל כבוגר בעת הגירוש‪ ,‬ראו בהמשך הדברים‪ ,‬לרבות‬
‫הערה ‪.49‬‬
‫‪ 48‬התיאור בבראשית טז‪" 12 :‬וְ הּוא י ְִהיֶה ּפ ֶֶרא ָאדָ ם יָדֹו בַ ּכֹל וְ יַד ּכֹל ּבֹו‬ ‫"ופשוטו על שאומרת לו לשלחו" כלומר‪ ,‬הכתוב מתאר כאב אב; ראו גם‬
‫ָל‪-‬אחָ יו י ְִׁשּכֹן" מעיד‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על אופיו השלילי של ישמעאל‪,‬‬ ‫וְ עַ ל‪ּ-‬פְ נֵי כ ֶ‬ ‫רמב"ן‪" :‬מפני בנו חרה לו מאוד ולא רצה לשמוע אליה"‪.‬‬
‫כך למשל רש"י‪" :‬פרא אדם – אוהב מדבריות לצוד חיות‪ ...‬הכל שונאין‬ ‫‪ 42‬דברים אלה של ר' שמעון בן יוחאי החולק על בני פלוגתו הסבורים‬
‫אותו ומתגרין בו"; ראב"ע‪" :‬פרא אדם ‪ ... -‬ויש אומר‪ :‬פרא ואדם ובעבור‬ ‫שחטא ישמעאל באחד משלושת החטאים החמורים ביותר או בכולם‪:‬‬
‫הוא פרא ידו בכל ובעבור שהוא אדם ויד כל בו‪ ".‬אולם‪ ,‬דברי הנבואה‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות ושפיכות דמים‪ .‬ראו רד"ק השולל את האפשרות‬
‫הללו מתייחסים לימים שבהם ישמעאל כבר לא יהיה חלק מבית אברהם;‬ ‫שישמעאל חטא משום ש"בדרך טובה היה הולך כי היה גדל עמו ולמדהו‬
‫עם ניתוקו מבית האב יחול שינוי קיצוני באורחות חייו‪ ,‬והוא יהפוך‬ ‫דרך ה' כי אפילו לאחרים היה מלמד ומדריך בדרך טובה כל שכן לבנו‪".‬‬
‫מיושב קבע לנודד בשולי הארץ הנושבת‪ .‬מן ההיבט ההיסטורי תיאור‬
‫זה מתייחס לישמעאל כאבי עם נודדים שוכני מדבר‪ ,‬אשר בא להדגיש‬ ‫‪ 43‬עובדה זו מתאשרת מאזכורו של ישמעאל כבנו של אברהם שמונה‬
‫את עדיפות צאצאי יצחק עליהם‪ ,‬ראו ליוור תשכ"ה‪ .903 :‬עם זאת‪,‬‬ ‫פעמים (בראשית טז‪[ 15 :‬פעמיים]; יז‪ ;26 ,25 ,23 :‬כא‪ ;11 :‬כה‪,)12 ,9 :‬‬
‫אין הכתוב מעיד בהכרח על אופיו השלילי של ישמעאל שכן במקומות‬ ‫וראו גם קאסוטו תש"ן‪ 214 :‬הערה ‪Fensham 1969: 317; Sarna ;131‬‬
‫אחרים עתידו מתואר כחיובי‪" :‬וְ גַם ֶאת‪ּ-‬בֶ ן‪-‬הָ ָאמָ ה לְגֹוי אֲ ִׂשימֶ ּנּו ּכִ י ז ְַרעֲָך‬ ‫‪ ;1989: 146‬ורבים אחרים‪.‬‬
‫יקי ֶאת‪-‬יָדֵ ְך ּבֹו ּכִ י‪-‬לְגֹוי ּגָדֹול‬ ‫"קּומי ְׂש ִאי ֶאת‪-‬הַ ּנַעַ ר וְ הַ חֲ זִ ִ‬
‫ִ‬ ‫הּוא" (כא‪;)13 :‬‬ ‫‪ 44‬על משמעות זו ראו שפירא תשנ"ו‪ ,115–114 :‬שם הוא גם מציג‬
‫ֹלהים ֶאת‪-‬הַ ּנַעַ ר ַוּיִגְ ּדָ ל ַוּיֵׁשֶ ב ּבַ ִּמ ְדּבָ ר ַוי ְִהי רֹבֶ ה‬ ‫אֲ ִׂשימֶ ּנּו" (כא‪ַ " ;)18 :‬וי ְִהי אֱ ִ‬ ‫מקבילות לשוניות ותמטיות בין ישמעאל והאבות בכלל ואברהם בפרט‪,‬‬
‫ַקּׁשָ ת" (כא‪ ;)20 :‬ראו אבישור ‪ ,117 :1993‬שפירא תשנ"ו‪ ,‬דיון והפניות‬ ‫וטוען שהן מעידות על גישה ספרותית עקיבה המטפחת מעמד מיוחס‬
‫לספרות רחבה עמ' ‪.122–119‬‬ ‫לישמעאל (שם‪.)127–101 :‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬היו מקרים שבהם נדחה בן ממעמד של בכור‬ ‫לאור האמור לעיל‪ ,‬לא נראה כי דווקא בעת אירוע‬
‫על אף שהיה בנה של האישה הראשית‪ .‬בחוזה נישואין מנוזי‬ ‫משמעותי ומשמח בחיי משפחתו יבחר ישמעאל להתנהג‬
‫(‪ )HSS 9 24‬נקבע‪ ,‬שבנה הבכור של האישה החדשה יהיה‬ ‫באופן שלילי או עברייני כלפי יצחק‪ ,‬שהרי התנהגות כזו‬
‫ליורש העיקרי‪ ,‬ולא אחד משלושת בניו הקודמים של האב‬ ‫במעמד זה כמוה כהתנהגות שלילית כלפי אברהם אביו‪ .‬אם‬
‫שנולדו לו מאשתו הראשונה‪ .‬אף כי הנקבע בחוזה זה אינו‬ ‫נאמר שהיה זה מעשה פוחז מצדו‪ ,‬הרי שמבחינת גילו היה‬
‫עולה בקנה אחד עם הפרקטיקה שנהגה בנוזי (‪Davies 1993:‬‬ ‫ישמעאל בעת המשתה במחצית השנייה של העשור השני של‬
‫‪ ,)184–187‬הוא מלמד שבנסיבות מיוחדות היה האב יכול‬ ‫‪49‬‬
‫חייו – גיל של בר‪-‬דעת‪.‬‬
‫להעדיף את בן האישה השנייה‪ .‬בחוזי נישואין ממצרים מן‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬האפשרות שישמעאל שיחק משחק תמים‬
‫התקופה התלמיית תועדה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בחירתו של בן בכור‬ ‫ושלו עם יצחק אחיו נראית דחוקה גם היא‪ ,‬בגלל חוסר‬
‫מבין כלל הבנים של האב‪ ,‬שייתכן שנולדו לו מהנשים השונות‬ ‫ההלימה הבולט הקיים בין המעשה התמים לבין תגובתה‬
‫במשפחה‪ .‬ככל הנראה קביעה כזו בחוזה נועדה להקנות לבן‬ ‫של שרה‪ .‬הדרישה מאברהם שינתק כל קשר עם בנו ואשת‬
‫האישה החדשה זכויות שלא היו מגיעות לו על פי סדר לידת‬ ‫חיקו וגירושם למדבר היא דרישה אכזרית‪ ,‬אשר מציגה‬
‫הבנים‪ ,‬מאחר שיש לאב בנים מנשים שהוא נשאן קודם (ברין‬ ‫את שרה‪ ,‬יולדתו של הבן ש'בו יקרא לאברהם זרע'‪ ,‬ואת‬
‫‪ .)26–25 :1994‬דוגמה מובהקת יותר מוצאים אנו במקרא‬ ‫האל המגבה את דרישתה באור שלילי ביותר וספק אם זו‬
‫ובה מָ כִ יר מוגדר כבנו בכורו של מנשה (יהושע יז‪ )1 :‬וכבנה‬ ‫הייתה כוונת הכתוב (‪ .)Wenham 1994: 82‬נראית‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫של פילגשו הארמיה (דברי הימים א ז‪ .)14 :‬מכאן אפשר‬ ‫האפשרות שישמעאל השתעשע‪ ,‬או רקד ושמח באופן שמשך‬
‫שמכיר היה בכורו של מנשה אף כי נולד לו מפילגשו ולמרות‬ ‫את תשומת לבה של שרה‪ .‬מאחר שסביר להניח שישמעאל‬
‫שככל הנראה היו לו עוד בנים מאישה אחרת או מנשים‬ ‫לא התנהג כך בהיחבא‪ ,‬הדעת נותנת שהתנהגותו משכה גם‬
‫אחרות (יהושע יז‪ ;2 :‬דברי הימים א ז‪ 50.)14 :‬המקרים הללו‬ ‫את תשומת לבם של מי מבאי המשתה או של כולם‪ .‬על פי‬
‫מלמדים שלא תמיד נשמרה זכות הבכורה לבן שנולד לאב‬ ‫תגובתה החריפה של שרה נראה כי ישמעאל הבליט עצמו‬
‫מאשתו הראשית (במזרח הקדום)‪ ,‬ויש שבנה של הפילגש‬ ‫ברבים‪ .‬היעדר תגובה אחרת כלשהי מאברהם‪ ,‬מבאי המשתה‬
‫דווקא הוכר כבכור בידי אביו (במקרא)‪.‬‬ ‫ולחילופין בכתובים‪ ,‬מלמדת ש'צחוקו' של ישמעאל לא נתפס‬
‫על רקע המקרים הללו ולאור העובדה שישמעאל הוא‬ ‫בעיניהם כהתנהגות שלילית‪.‬‬
‫בכורו הטבעי של אברהם‪ ,‬אפשר להבין את המניע להתנהגותו‬ ‫מדוע בחר ישמעאל להתנהג באופן מופגן באירוע שמוקדש‬
‫של ישמעאל‪ .‬העובדה שיצחק הוא בן האישה הראשית שבעת‬ ‫ליצחק? אולי הוא שמח באחיו הקטן שהיה עתה מתינוק‬
‫המשתה בכורתו הסתמנה כוודאית‪ ,‬עוררה את חששו ודאגתו‬ ‫לילד‪ ,‬אבל התנהגות שחוללה תגובה כה דרמטית בבית‬
‫של ישמעאל למעמדו‪ .‬לפיכך מובן מדוע בחר להפגין את מקומו‬ ‫אברהם אינה סובלת פירוש פשטני שכזה‪ .‬על רקע האווירה‬
‫בבית אברהם דווקא ביום חגו של יצחק בדרך שמיקדה את‬ ‫הטקסית‪-‬הפורמלית העולה מתיאור המשתה‪ ,‬דרישת שרה‬
‫תשומת הלב בו (‪ .)Hartley 2000: 199‬נראה כי בהתנהגותו‬ ‫והנימוק שבצדה על היבטיהם המשפטיים‪ ,‬והגירוש שהוא‬
‫הייתה אמירה‪ ,‬שמשמעותה באה לה מעצם התרחשותה‬ ‫התוצאה המשפטית של מה שהתרחש במשתה‪ ,‬נראה לי‬
‫במעמד הטקסי‪-‬הפורמלי דווקא‪ ,‬הנושא משמעות של הכרה‬ ‫שיש להבין את התנהגותו של ישמעאל בהקשר המשפטי‪.‬‬
‫בבנו בכורו של אברהם ולעיני קהל המשתתפים‪ .‬כך ביקש‬ ‫כאמור‪ ,‬על פי הנהוג בחברות המזרח הקדום ובישראל‬
‫ישמעאל להראות בפני הכול‪ ,‬שהוא לא רק שווה מעמד ליצחק‬ ‫הקדומה הבן שנולד מהאישה הראשית הוכר כבכור לאביו גם‬
‫אלא הבכור הטבעי של אברהם ולידתו מהאישה המשנית‬ ‫אם היו לאב בנים קודמים מאישה משנית או פילגש‪ .‬אולם‪,‬‬
‫‪51‬‬
‫אינה פוסלת אותו אוטומטית מלזכות במעמד הבכור‪.‬‬ ‫במקרים אחדים הבנים של האימהות מדרגות שונות חלקו‬
‫אולם‪ ,‬אף כי שרה הייתה מודעת לחוקיות ירושתו של‬ ‫שווה בשווה ברכוש בית האב‪ .‬סעיף ‪ 24‬בחוקי ליפית‪-‬אשתר‬
‫ישמעאל ברכוש אברהם כפי שעולה מהנימוק לדרישתה "כי‬ ‫קובע שבנים הנולדים לאב משתי נשים‪ ,‬ראשית ומשנית‪,‬‬
‫לא יירש עם בני עם יצחק"‪ ,‬חששּה שביום מן הימים יעניק‬ ‫יחלקו שווה בשווה ברכוש אביהם‪ .‬מקרה דומה נדון גם‬
‫אברהם לישמעאל בנו זכויות השוות לאלה של יצחק ואף‬ ‫בסעיף ‪ 167‬שבחוקי ח'מורבי‪ .‬אם המסופר בבראשית כא‬
‫משקף מציאות מסופוטמית‪ ,‬הרי שלא היה הכרח שמעמדו‬
‫‪ 50‬על פי תרגום השבעים לבראשית מו‪ ,20 :‬אמו של מכיר היא פילגש‬ ‫המשפטי של ישמעאל ייפול ממעמדו המשפטי של יצחק‪.‬‬
‫הארמיה‪ .‬דיון במורכבותו של מקרה זה ובאפשרות שמכיר הוא בכורו‬
‫של מנשה על אף היותו בן הפילגש‪ ,‬ראו ברין ‪.22–21 :1994‬‬
‫‪ 51‬גם המדרש ראה את התנהגותו של ישמעאל כמונעת מרצונו להגן‬
‫על מעמדו כבכור‪ ,‬אלא שלדידו ישמעאל פעל לא בתום לב‪" :‬אמר ר"ש‬ ‫‪ 49‬לפי חישוב מנין שנותיו של ישמעאל (בראשית טז‪ ;16 :‬כא‪ )5 :‬ישמעאל‬
‫בן יוחאי ארבעה דברים היה ר"ע דורש ודברי נראין מדבריו אין צחוק‬ ‫היה בן ‪ 14‬שנים בעת הולדת יצחק ולפי מדרשי חז"ל (פרקי דרבי אליעזר‬
‫האמור כאן אלא לענין ירושה שכשנולד אבינו יצחק לאברהם אבינו היו‬ ‫ל; שמות רבה א) היה הוא בן ‪ 17‬בזמן המשתה; ראו ;‪Skinner 1980: 322‬‬
‫הכל שמחין ואומרין נולד בן לאברהם נולד בן לאברהם נוחל את העולם‬ ‫‪ .Hamilton 1995: 77‬עם זאת‪ ,‬בעת גירושו תואר ישמעאל כילד מטעמים‬
‫ונוטל שני חלקים והיה ישמעאל מצחק בדעתו ואומר אל תהו שוטים‬ ‫ספרותיים כדי להעצים את הקושי הרגשי שבגירושו אל המדבר‪ .‬על‬
‫אל תהו שוטים אני בכור ואני נוטל שני חלקים שמתשובת הדבר אתה‬ ‫טכניקת סיפור זו ראו ליבוביץ תשל"ד‪ .138–129 :‬על פי ביקורת המקרא‬
‫למד שנאמר (בראשית כא) כי לא יירש בן האמה וגו' ורואה אני את דברי‬ ‫ההבדל בתיאור גילו של ישמעאל נעוץ בכך שהסיפורים על אודותיו שייכים‬
‫מדברי ר"ע‪( ".‬תוספתא‪ ,‬סוטה ו‪ ,‬ו)‪ .‬ראו חזקוני‪" :‬כי לא יירש – מתוך‬ ‫למקורות שונים (‪ ,)J; P‬אולם בדיוננו כאן אני מתייחסת אל הסיפורים‬
‫דבריה של שרה למדנו שהיה מבקש בכורה פי שנים‪".‬‬ ‫בצורתם הסופית וכפי שעורכם ביקש למוסרם‪.‬‬
‫שעתיד להתרחש בין שני האחים בבגרותם‪ ,‬המתואר בהרחבה‬ ‫יחליט להעניק לו את הבכורה‪ 52,‬הוא שהניע אותה לדרוש‬
‫בסיפור קניית זכויות הבכורה (בראשית כה‪ )34–29 :‬ובסיפור‬ ‫מאברהם לגרשו לאלתר‪ .‬כאמור‪ ,‬אפשר שקהל המשתתפים‬
‫הענקת ברכת הבכור (בראשית כז)‪ .‬נראה כי שני הסיפורים‬ ‫הבחין בהתנהגותו של ישמעאל‪ ,‬אבל שרה ראתה אל העתיד‬
‫הללו יחד‪ 56‬משקפים מציאות שהייתה מוכרת למחבר על‬ ‫(‪ ,)Gunkel 1997: 226; Westermann 1995: 339‬כלומר‬
‫מאבק בין אחים שבו איים הצעיר על מעמדו של הבכור‬ ‫היא זיהתה את הסימנים והכוונות שבהתנהגות ישמעאל‬
‫ומנגד ניסה האח הבכור להדוף את כוונתו של אחיו הצעיר‬ ‫לתבוע בבוא העת מעמד של בכור בבית אברהם וגדעה אותם‬
‫‪57‬‬
‫ולהתגונן מפניה‪.‬‬ ‫באבם‪ 53.‬ראייה זו של שרה ודאי התחדדה על רקע הדמיון‬ ‫ִ‬
‫בסיפור הראשון (בראשית כה‪ )34–29 :‬קנה יעקב‬ ‫בין התנהגות ישמעאל להתנהגות הגר אימו שניסתה גם היא‬
‫מעשו את זכויות הבכורה שלו‪ .‬אף כי תנאי המכירה לא‬ ‫לתבוע לה מעמד של אישה שווה לאברהם (בראשית טז‪.)4 :‬‬
‫היו אופטימליים בגלל רעבונו הקיצוני ותשישותו של עשו‬ ‫עם גירושו‪ ,‬ישמעאל לא רק שלא יחלוק עם יצחק ברכוש‬
‫בעת ביצועה (בראשית כה‪ 58,)29 :‬ובגלל שיעקב ניצל את רגע‬ ‫בית האב אלא חשוב מכך‪ ,‬לא יהיה לו כלל מקום בשושלתו‬
‫החולשה של עשו לקידום צרכיו‪ ,‬העסקה נחשבה לגיטימית‪.‬‬ ‫של אברהם (מלול תשס"ו‪ .)142 :‬נחישותה של שרה להשיג‬
‫תקפותה החוקית טמונה בקבלת התשלום מידי יעקב תמורת‬ ‫את מטרתה וכוחה השלטני לא הותירו סיכוי בידי ישמעאל‬
‫מכירת זכויות הבכורה‪ ,‬או לדעת אחרים מהנזיד ששימש‬ ‫לממש את שאיפותיו‪ ,‬ואילו אברהם ציית לדרישת שרה לא‬
‫סעודת אישור למעשה המכירה (ברין ‪ .)61 :1994‬כמו כן‬ ‫משום שזה היה חפצו‪ ,‬אלא משום שה' ציווה עליו לעשות כן‪.‬‬
‫נראה שלמרות מצבו הירוד‪ ,‬מכר עשו את זכויותיו ליעקב‬ ‫לסיכום‪ ,‬צליחת יצחק את השלב הראשון והמסוכן בחייו‬
‫ביודעין ומתוך הכרה ("ולמה זה לי בכרה") בעסקה שנחתמה‬ ‫נחגגה במשתה שערך אברהם לכבוד המאורע‪ ,‬בו נראה היותו‬
‫בשבועה (מלול תשס"ו‪ ,145 :‬והשוו קאסוטו תש"ן‪.)196 :‬‬ ‫היורש העיקרי של אביו ודאי יותר‪ .‬ישמעאל שנחשב לבכורו‬
‫בסיפור זה מצטייר עשו כמי שלא ייחס חשיבות לבכורה;‬ ‫הטבעי של אברהם חש מאוים‪ ,‬ולכן אין תמה שדווקא בעת‬
‫לאחר שסעד את נפשו וסביר להניח שהתאושש‪ ,‬הוא "בז"‬ ‫המשתה בחר להפגין בהתנהגותו לפני קהל המשתתפים את‬
‫לה (פסוק ‪ 59.)34‬אולם‪ ,‬בחלוף השנים לעת זקנת אביו נראה‬ ‫עובדת היותו בכורו של אברהם ולמצער שווה זכויות ליצחק‪.‬‬
‫שיחסו של עשו לבכורה השתנה‪ ,‬והוא חתר להגן על מעמדו‬ ‫שרה לא ראתה בהתנהגותו במשתה התנהגות חד‪-‬פעמית‪,‬‬
‫כבכור הראוי לברכת הבכור (קאסוטו תש"ן‪.)198–197 :‬‬ ‫אלא הפגנה בעלת משמעות מרחיקה בראייה אל העתיד‪,‬‬
‫על השינוי שחל אצל עשו אנו קוראים בסיפור השני שעניינו‬ ‫וגדעה התפתחות אפשרית שכזאת‪.‬‬
‫הענקת הברכה (בראשית כז)‪.‬‬
‫יצחק קורא לעשו בנו ומצווה עליו להכין לו סעודה כלבבו‪,‬‬ ‫עשו ויעקב‬
‫כדי שיוכל לברכו בברכת הבכור‪ּ..." :‬בַ עֲבּור ְּתבָ ֶרכְ ָך נַפְ ִׁשי ּבְ טֶ ֶרם‬
‫ָאמּות" (פסוק ‪4‬ב)‪ 60.‬מהעובדה שיצחק אמר "בעבור תברכך‬ ‫שלא כמו בשני הסיפורים הקודמים שבהם ההחלטה לדחות‬
‫נפשי" ולא אמר‪ ,‬למשל‪" ,‬בעבור אברכך בטרם אמות" למדו‬ ‫את הבן הבכור ממעמדו ולקדם את אחיו הצעיר נתונה בידי‬
‫מפרשים שהברכה היא העברה של כוח מנפשו‪ ,‬כלומר‪ ,‬מכל‬ ‫האל או בידי האב במצוות האל ואילו הבן הצעיר פסיבי‪,‬‬
‫כוחו וישותו של המברך אל המבורך (;‪Skinner 1980: 369‬‬ ‫בסיפור יעקב ועשו – אף כי רצון האל נמסר לפני לידת האחים‬
‫‪.)Von Rad 1972: 277–278; Westermann 1995:442, 444‬‬ ‫– האח הצעיר ממלא תפקיד קריטי בקידום מעמדו ודחיקת‬
‫למילות הברכה הנאמרות במעמד הענקתה יש כוח והן חלות‬ ‫רגלי אחיו הבכור מזכויותיו וממעמדו‪ 54.‬רמז לחתרנותו‬
‫על העומד לפני המברך גם אם הוא התכוון להעניקה לאחר‬ ‫של יעקב תחת מעמדו של עשו אחיו התאום נמצא לנו כבר‬
‫בסיפור לידתם‪" :‬וְ ַאחֲ ֵרי‪-‬כֵן יָצָ א ָא ִחיו וְ יָדֹו אֹחֶ זֶת ּבַ ע ֲֵקב עֵ ׂשָ ו‬
‫‪ 56‬על הרציפות הרעיונית בין שני הסיפורים והאפשרות שהם פרי עטו של‬ ‫ַוּי ְִק ָרא ְׁשמֹו ַי ֲעקֹב" (בראשית כה‪ .)26 :‬אפשר לראות באחיזה‬
‫מחבר אחד ראו למשל‪ ,‬קאסוטו תש"ן‪ 192 :‬ואילך; ברין ‪.61–60 :1994‬‬
‫של יעקב בעקב עשו ניסיון לצאת ראשון מבטן אימו כדי‬
‫‪ 57‬יוסף שמספר במופגן לאחיו על חלומותיו המבשרים על עליונותו עליהם‬
‫בעתיד (בראשית לז)‪ ,‬ודומה מקרהו של הבל על פי אחת מאפשרויות‬ ‫להיות בכור‪ 55.‬בהיבט ספרותי זה יש כדי לרמוז על המאבק‬
‫הפירוש‪ ,‬ראו לעיל הערה ‪ .54‬השוו במיוחד בתקופת המלוכה להתנהגותם‬
‫של אבשלום (שמואל ב יג‪ )29–28 :‬ושלמה (מלכים א א–ב)‪ .‬מאבקי אחים‬ ‫‪ 52‬הרש"ר הירש (תשס"ב‪ :‬רל) על פסוק' ‪" :10‬גירוש זה נשמע קשה‬
‫היו ידועים במזרח הקדום; במיתולוגיה המצרית נאבקו האחים אנוביס‬ ‫ואכזרי‪ ,‬אך הנסיבות מצדיקות אותו צידוק גמור‪ .‬יש להסיר מביתם של‬
‫(‪ )Anubis‬ובאטה (‪ ,)Bata‬ראו ‪.Matthews and Benjamin 1991: 61–65‬‬ ‫אברהם ושרה כל פחד‪ ,‬שמא לאחר פטירת שניהם תשלוט בו השפעתם של‬
‫‪ 58‬עשו מתואר כבא מן השדה "עיף" (פסוק ‪ .)29‬יש שהבינו את התיאור‬ ‫הגר וישמעאל‪ ,‬הבן הבכור‪ ".‬ראו הרטלי (‪ ,)Hartley 2000: 199‬המעלה‬
‫עייף כרעב (‪ )Hamilton 1995: 182‬או כרעב וצמא (גרוסמן ‪,)69 :2019‬‬ ‫אפשרות ששרה חששה שמא ישמעאל יעשה משהו בעתיד‪ ,‬אפילו אלים‪,‬‬
‫ואחרים הבינו עייף כתשוש (‪ .)Wenham 1994: 177‬אבל‪ ,‬אפשר ששני‬ ‫כדי לתפוס את מקומו של יצחק‪.‬‬
‫המובנים משמשים יחד‪ :‬הרעב הקשה גרם לעשו לתשישות‪.‬‬ ‫‪ 53‬על הסכנה למעמדו של יצחק עם התחזקות ישמעאל בחלוף השנים‪,‬‬
‫‪ 59‬יש המבינים את הפועל "בזה" בהקשרו כנושא מטען טכני‪-‬משפטי‬ ‫ראו ‪. Von Rad 1972: 232; Jacob 1974: 138‬‬
‫שמשמעו‪ :‬ויתור חוקי על מעמד הבכור‪ .‬ראו מלול תשס"ו‪.145 :‬‬ ‫‪ 54‬יש שראו בהתנהגותו של הבל מעשה תחרות והתגרות בקין‪ .‬לאחר‬
‫‪ 60‬הסעודה הייתה נחוצה ליצחק החלש בגופו כדי שיתחזק ויוכל לברך‬ ‫שראה מה הביא קין ("ויבא גם הוא") הביא הבל מנחה מובחרת משל‬
‫את עשו (‪ .)Von Rad 1972: 277‬הסעודה כמלווה את הברכה מוכרת גם‬ ‫אחיו‪ ,‬שאליה ואליו שעה ה'‪ .‬אולם‪ ,‬מעשהו זה לא הותיר בידי קין אפשרות‬
‫מטקסטים מאוגרית‪ :‬בעלילת אקהת מתואר "אל" המברך את משרתו‬ ‫לתקן את העבר (לנדאו תשס"ד)‪.‬‬
‫ומשקה בידו (‪ .)Hamilton 1995: 213‬ראו אצל סרנה (‪)Sarna 1989: 190‬‬ ‫‪ 55‬על האפשרות שהאחיזה של יעקב בעשו מייצגת דווקא את תלותו של‬
‫הדן בסעודה כפעולה טקסית הקשורה קשר הדוק עם פעולת הברכה‪.‬‬ ‫יעקב בעשו ראו גרוסמן ‪.59 :2019‬‬
‫ממנו את הברכה ואיבה זו הפכה למזימת הרג שאותה הוא‬ ‫("גם ברוך יהיה"‪ ,‬פסוק ‪33‬ב) (‪Gunkel 1997: 305; Wenham‬‬
‫‪65‬‬
‫שמר בלבו עד למימושה‪ ,‬בתום ימי האבל על אביו‪.‬‬ ‫‪ .)1994: 211‬יתר על כן‪ ,‬ברכה הנאמרת לפני מותו של המברך‬
‫האם כל חפצו של עשו הוא נקמה באחיו על שגנב ממנו את‬ ‫קובעת את גורל המבורך ומכאן כוחה וחשיבותה (בראשית‬
‫ברכתו‪ ,‬ומותו לבדו יספק את רעבון טינתו‪ ,‬או שמא מות יעקב‬ ‫מח ‪ ,22–10‬והשוו למקרים של השבעה בראשית כד‪;9–1 :‬‬
‫הוא אמצעי להשגת אשר אבד לו – הבכורה והברכה? דומה כי‬ ‫נ‪ ;25–24 :‬דברים לג; יהושע כג ועוד; ‪Westermann 1995:‬‬
‫דברי עשו בעומדו לפני אביו מכריעים בין שתי האפשרויות‪:‬‬ ‫‪ 61.)444‬מהמשך ההתרחשות בסיפור מובן גם שהברכה אחת‬
‫"וַּי ֹאמֶ ר הֲ כִ י ָק ָרא ְׁשמֹו ַי ֲעקֹב ַוּיַעְ ְקבֵ נִי זֶה ַפעֲמַ יִם ֶאת‪ּ-‬בְ כ ָֹר ִתי‬ ‫היא‪ ,‬כלומר האב מברך את אחד מבניו בלבד ומהרגע שהיא‬
‫ל ָָקח וְ ִהּנֵה עַ ָּתה ל ַָקח ּבִ ְרכ ִָתי" (פסוק ‪ .)36‬עשו מבכה את כל‬ ‫ניתנה אי אפשר לסגת ממנה‪ ,‬לשנותה או לבטלה (‪Sarna‬‬
‫מה שאבד לו‪ :‬הבכורה‪ ,‬אף כי הוא מכר אותה ליעקב מדעת‬ ‫‪ 62.)1989: 193; Wenham 1994: 210‬בעיני יצחק‪ ,‬עשו הוא‬
‫(שכאמור התחרט על המעשה לאחר זמן)‪ ,‬והברכה שזה עתה‬ ‫הבן הראוי לקבל את ברכת הבכור (פסוק ‪ 63,)29-27‬לפיכך עם‬
‫נגזלה ממנו בדרכי מרמה‪ .‬שתי אלו הן המרכיבים המקנים‬ ‫הענקתה במעמד טקסי‪-‬פורמלי‪ ,‬יוכר הוא כיורשו העיקרי‬
‫לבכור את מעמדו‪ ,‬אבל‪ ,‬כאמור‪ ,‬לברכה יש משקל גדול‬ ‫(‪Speiser 1955: 252–256; Speiser 1964: 208f; Hamilton‬‬
‫יותר‪ .‬עשו קשר בין הבכורה לברכה משמע את שניהם הוא‬ ‫‪1995: 185; Turner 2000: 116; Frymer-Kensky 2003:‬‬
‫רצה להשיב לעצמו ולא רק נקמה הייתה בלבו‪ .‬על המניעים‬ ‫‪ 64.)1018‬במובן זה הייתה הברכה גורלית יותר מהבכורה‬
‫של עשו להרוג את יעקב הקשורים ברצונו לזכות בירושה‬ ‫(‪.)Hamilton 1995:185‬‬
‫כולה עמד המדרש‪ ,‬בבראשית רבה (תיאודור‪-‬אלבק) פרשת‬ ‫התנהגותו של עשו בסיפור שלפנינו מלמדת שהמשמעות‬
‫וישלח פרשה עה‪:‬‬ ‫הגורלית של הברכה שהעניק אב לבנו בערוב ימיו הייתה‬
‫מהו "ויאמר עשו בלבו" אמר קין הרג אחיו ולא עשה‬ ‫ידועה לו‪ .‬אשר על כן‪ ,‬נראה כי הזמנת יצחק אותו נראתה‬
‫לו הקב"ה כלום וסוף שהוליד אדם בנים אחרים‬ ‫לו שעת כושר להשיב לעצמו את העליונות שהייתה לו כאשר‬
‫וירשו עמו את העולם‪ ,‬אף‪/‬אך‪ /‬אני אהרג את אבי‬ ‫החזיק בזכויות הבכורה‪ .‬כאשר הוא מכר את זכויות הבכורה‬
‫תחילה אחר כך את אחי ואירש את העולם לבדי שנ'‬ ‫ליעקב‪ ,‬היו הדברים רחוקים בעיניו מלהיות בעלי משמעות‪,‬‬
‫יקרבו ימי אבל אבי וגו' (בראשית כז מא) ימות אבי‬ ‫אולם עתה‪ ,‬קרבה השעה להשתמש בזכויות הבכורה ועל כן‬
‫לא אמר אלא יקרבו ימי אבל אבי שאמר אקרב אבלו‬ ‫ביקש עשו את הזכויות לעצמו (קאסוטו תש"ן‪.)198–197 :‬‬
‫של אבא קודם ואחר כך אהרג את יעקב ולא הספיק‬ ‫ראשית דרכו לביסוס מעמדו כבכור החלה לאחר היענותו‬
‫הקב"ה בידו לכך שנאמר אל תתן י"י מאויי רשע וגו'‪.‬‬ ‫המהירה והמוחלטת ("הנני") לקריאת אביו אליו ("בני")‪,‬‬
‫ודומים הדברים במדרש ויקרא רבה (מרגליות) פרשה‬ ‫ועם ההליכה המיידית למלא את רצונו (פסוק ‪5‬ב)‪ .‬אומנם‬
‫אמור פרשה כז‪:‬‬ ‫הצייתנות לאביו עשויה ללמד שבכיבוד אב מדובר ותו לא‪,‬‬
‫עשו אמר שוטה היה קין שהרג את אחיו בחיי אביו‪,‬‬ ‫ברם הזעקה שזעק עשו כאשר נוכח לדעת שהברכה נגנבה‬
‫לא היה יודע שאביו פרה ורבה‪ ,‬אני איני עושה כן‬ ‫ממנו וההפצרה מכמירת הלב לקבל ברכה אחרת (פסוקים‬
‫אלא יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי‬ ‫‪ ,)36–34‬זורעות אור לאחור‪ ,‬על ראשית הסיפור ומלמדות‬
‫(בראשית כז מא)‪.‬‬ ‫עד כמה עז היה רצונו של עשו לקבל את הברכה‪.‬‬
‫לפי בכור שור ל"יקרבו ימי אבל אבי" עשו התכוון להרוג‬ ‫עשו התעקש לקבל ברכה מאביו‪ ,‬אבל הברכה שהוא‬
‫את יעקב כדי לקחת הכול ולא להפסיד דבר‪:‬‬ ‫הצליח בסופו של דבר לחלץ מפיו לא סיפקה אותו והוא‬
‫אמר עשו‪ :‬בתחילה שמכרתי לו את בכורתי הייתי‬ ‫החליט להרוג את יעקב‪ַ " :‬וּי ְִׂשטֹם עֵ ׂשָ ו ֶאת‪ַ -‬י ֲעקֹב עַ ל‪-‬הַ ּבְ ָרכָה‬
‫מתנחם לאמר‪ :‬לא אפסיד בכך כלום שאבי יתן לי‬ ‫אֲ ׁשֶ ר ּבֵ ְרכֹו ָאבִ יו וַּי ֹאמֶ ר עֵ ׂשָ ו ּבְ לִּבֹו י ְִק ְרבּו יְמֵ י ֵאבֶ ל ָאבִ י וְ ַאהַ ְרגָה‬
‫הכל במתנה‪ .‬אבל עכשיו שקבל את המתנה והברכה‪,‬‬ ‫ֶאת‪ַ -‬י ֲעקֹב ָא ִחי" (פסוק ‪ .)41‬עשו נטר איבה לאחיו בגלל שגזל‬
‫אין לי מחמה אלא שאהרגנו ואקח הכל ולא אפסיד‬
‫כלום‪ ,‬לא בבכורה ולא בברכה‪.‬‬
‫בדומה לקין זמם עשו להשיב לעצמו את מעמדו כבכור‬
‫על ידי הריגת אחיו ומבלי שהדבר ייוודע ברבים‪ .‬הרג אח‬
‫‪ 61‬על חשיבות ההצהרה הנוגעת להסדרי הירושה הנאמרת מפי האב לפני‬
‫בתכנית מחושבת מראש ותפיסת מקומו הייתה גם תכניתו‬ ‫מותו ראו ‪.Speiser 1955: 252–256‬‬
‫של אבשלום שהמתין שנתיים לשעת כושר כדי להרוג את‬ ‫‪ 62‬השוו למקרה יעקב המשית את ידו על ראש אפרים הצעיר ולא על‬
‫אמנון אחיו (שמואל ב יג‪ .)29–23 :‬דומה שלזמן מסוים עלה‬ ‫ראש מנשה למורת רוחו של יוסף אביהם (בראשית מח‪.)20–13 :‬‬
‫בידו של עשו לממש את תכניתו; הוא הצליח לגרום ליעקב‬ ‫‪ 63‬על כוונתו של יצחק לברך את עשו ראו דברי הרמב"ן לבראשית כז‪:4 :‬‬
‫להסתלק מן המרחב המשפחתי והגיאוגרפי‪ ,‬בלי שהרג אותו‬ ‫"בעבור תברכך נפשי – היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם‬
‫לנחות את הארץ ולהיות הוא בעל הברית לאלהים כי הוא הבכור‪ ".‬ראו גם‬
‫‪ ,Wenham 1994: 206‬והשוו קאסוטו תש"ן‪ ,198 :‬שלדבריו בעת הברכה‬
‫‪ 65‬על "וישטם" במשמעות אורב להרוג ראו קיל תש"ס‪ :‬רפג וההערות‬ ‫לא ידע יצחק שיעקב עומד לפניו‪ ,‬אבל ראה בעיני רוחו שהבן הניצב לפניו‬
‫שם‪ .‬דבר אחר‪ ,‬יש המבינים את "יקרבו ימי אבל אבי" במשמעות‪ :‬עשו‬ ‫הוא הבן הראוי לייעוד האלוהי‪ .‬לדיון בשאלה אם ידע יצחק שיעקב הוא‬
‫יגרום לאביו להיות אבל על יעקב אחרי שהוא יהרגהו (בכור שור במקומו)‪,‬‬ ‫העומד לפניו בעת הענקת ברכת הבכור ראו גרוסמן ‪.150–149 :2019‬‬
‫אולם פירוש זה אינו נראה משום שקשה לקבל שעשו המכבד את אביו‬ ‫‪ 64‬על משמעות הברכה כמאשרת את זכויות מקבלה ברכוש‪ ,‬ראו רובין‬
‫גם לאחר מקרה גנבת הברכה (כח‪ ,)9–8 :‬יצער ביודעין את אביו‪.‬‬ ‫תשמ"ח‪.161 :‬‬
‫ממנו‪ ,‬אבל השינוי המשמעותי שהסתמן במעמדו נגלה לו‬ ‫כבתכניתו המקורית‪ ,‬אלא בגלל בריחתו רחוק מכל איום‬
‫ואולי גם לעיני כל‪ .‬אף כי הבכורה ניטלה מכל אחד מהבנים‬ ‫ממשי ומיידי עליו‪ 66.‬אבל יעקב נעדר לזמן קצוב‪ ,‬וכעבור‬
‫בידי ה'‪'-‬האב' (בסיפור קין והבל)‪ ,‬או האב (בסיפורים על‬ ‫למעלה משני עשורים הוא שב אל ארץ אבותיו ונחל אותה‬
‫ישמעאל ויצחק; עשו ויעקב) ומכוח הסמכויות שהחזיק‬ ‫מכוח מעמדו כבכור‪.‬‬
‫בידיו‪ ,‬גם אם לא מרצונו‪ ,‬השינוי המשפטי‪-‬החברתי במעמד‬ ‫בסיכומו של דבר‪ ,‬השתדלותו של עשו לקבל מאביו את‬
‫כל אחד מהבנים וההשלכות הגורליות שהיו בו על עתידם‬ ‫ברכת הבכור היא עדות לחרטה שאחזה בו על מכירת הבכורה‬
‫לא השאיר אותם אדישים‪.‬‬ ‫ליעקב‪ .‬בבוא השעה נדרך עשו לעשות מעשה כדי להשיב לו‬
‫שלושת הבנים אומנם נמנעו מפגיעה ישירה באביהם‪,‬‬ ‫את העליונות שאבדה לו‪ .‬אבל גנבת הברכה טרפה את קלפיו‬
‫אולם פגעו בעיקר באחיהם הצעיר שכלפיו הוסט הזעם‪:‬‬ ‫ולא הותירה בידיו ברירה אלא להרוג את אחיו‪ .‬כך ייוותר‬
‫קין רצח את הבל אחיו ועשו איים לרצוח את יעקב אחיו‪.‬‬ ‫הוא יחיד לפני אביו ואימו ויוכל לזכות בירושה לבדו ובאין‬
‫באופן זה הם חשבו להישאר היורשים היחידים במשפחתם‪.‬‬ ‫מפריע‪ .‬אבל‪ ,‬רבקה אימו הצליחה למלט את יעקב הרחק‬
‫ישמעאל‪ ,‬שחש בשינוי המסתמן במעמדו 'הודיע' לסביבתו‬ ‫מעשו עד יעבור זעם‪ .‬במהלך השנים הרבות שחלפו מאז עזב‬
‫ובעיקר להוריו במעמד משתה הגמילה – אירוע בעל משמעות‬ ‫יעקב את כנען‪ ,‬נטש עשו את תכניתו הישנה‪ ,‬אולי משום‬
‫טקסית‪-‬פורמלית‪ ,‬שאין הוא מתכוון להישאר אדיש נוכח‬ ‫שמצא את סיפוקו באזור המחייה שבחר לו‪.‬‬
‫השינוי‪ .‬כפי שזיהתה שרה‪ ,‬היה זה הצעד המופגן הראשון‬
‫של ישמעאל להגן על מעמדו כבכור‪ ,‬אשר סימן את כוונותיו‬ ‫סיכום‬
‫העתידיות לדחוק את יצחק ממעמד של יורש עיקרי בבית‬
‫אברהם‪.‬‬ ‫שלושת המקרים שנדונו לעיל שונים זה מזה במרכיביהם‪,‬‬
‫מקרים אלה ומקרהו של ראובן‪ ,‬שגם הוא לא נשאר אדיש‬ ‫אבל תשתית משפטית‪-‬חברתית אחת משותפת לשלושתם‬
‫נוכח הסכנה שחש למעמדו‪ ,‬מלמדים שבנים שחשו מאוימים‬ ‫– מעמדו של הבן הטבעי לבכורה ניטל ממנו (קין ועשו) או‬
‫או שניטלה מהם בכורתם נאבקו להבטחת מעמדם בדרכים‬ ‫נתון בסכנה (ישמעאל)‪ ,‬ותגובתו של הבן נוכח סכנה זו‪ .‬ברגע‬
‫נועזות ומסוכנות להם ולמשפחתם‪ ,‬גם כאשר הסיכוי להצליח‬ ‫של שבר גדול זועק עשו את זעקתו לפני יצחק אביו ואומר‪:‬‬
‫לא היה רב מפאת כוח שלטונו של האב‪ .‬אפשר שהמגמתיות‬ ‫"את בכרתי לקח (יעקב)"‪ ,‬וזעקה זו מהדהדת ומבטאת‬
‫הדתית שבאה נדבך על גבי הרובד המשפטי‪-‬החברתי עיצבה‬ ‫יותר מכל את מה שהוא הבין והפנים באותו רגע – מעמד‬
‫את הסיפורים הנדונים כך שהעיקרון המשפטי הבסיסי שלפיו‬ ‫הבכורה ניטל ממנו לעד‪ .‬דומה לזה היה מצבו של קין שעם‬
‫הבן שנולד ראשון זכאי לבכורה התבטל מול העיקרון הדתי‬ ‫העדפת ה' את הבל ואת מנחתו נדחה מבכורתו‪ .‬לעומתם‪,‬‬
‫שלפיו האל קובע מי יהיה הבכור‪.‬‬ ‫בעת משתה הגמילה של יצחק לא ניטלה בכורתו של ישמעאל‬
‫הפניות‬
‫גלעד ח' תשל"ה‪ .‬עוד לעניין המחולות בכרמים ועל שדה‪ ,‬כרם ויער במקרא‪:‬‬ ‫אבישור י' ‪ .1993‬פרא אדם‪ .‬בתוך ג' גליל‪ ,‬עורך‪ .‬בראשית (עולם התנ"ך)‪.‬‬
‫הערות ל"הערה" של ב"צ לוריא‪ .‬בית מקרא כ‪.283–271 :‬‬ ‫תל אביב‪ .‬עמ' ‪.117‬‬
‫גרוסמן י' ‪ .2019‬יעקב סיפורה של משפחה‪ .‬ראשון לציון‪.‬‬ ‫אברבנאל י' תשס"ז‪ .‬פירוש התורה לרבינו יצחק אברבנאל‪ ,‬כרך א‪:‬‬
‫הופמן ד"צ תשכ"ט‪ .‬ספר בראשית‪ .‬בני‪-‬ברק‪.‬‬ ‫בראשית (מהדורת י' שביב)‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫הרש"ר הירש תשס"ב‪ .‬ספר בראשית‪ ,‬חמישה חומשי תורה עם תרגום‬ ‫אדר צ' תשל"א‪ .‬הסיפור המקראי‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫אונקלוס ופירוש רש"י (מהדורה חדשה מתוקנת)‪ .‬ירושלים‪.‬‬ ‫אופנהיימר ב' תש"ל‪ .‬קין והבל (גלגולו של המוטיב מן המזרח הקדמון‪,‬‬
‫הירשברג ח"ז תשל"ח‪ .‬גמילה‪ .‬אנציקלופדיה מקראית‪ ,‬ב‪ .‬ירושלים‪.‬‬ ‫דרך המקרא ועד לספרות האגדה ולספרי אבות הכנסיה)‪ .‬בתוך מ'‬
‫עמ' ‪.520–519‬‬ ‫דורמן‪ ,‬ש' ספראי ומ' שטרן‪ ,‬עורכים‪ .‬מחקרים בתולדות ישראל ובלשון‬
‫ויינפלד מ' תשס"א‪ .‬עשרת הדיברות וקריאת שמע‪ :‬גלגוליהן של הצהרות‬ ‫העברית‪ :‬ספר זיכרון לגדליהו אלון‪ .‬תל אביב‪ .‬עמ' ‪.68–27‬‬
‫אמונה‪ .‬תל אביב‪.‬‬ ‫אררט נ' תשמ"ה‪ .‬סיפור קין והבל‪ .‬בית מקרא ‪.321–312 :30‬‬
‫טורטשינר נ' תש"ה‪ .‬לפתח חטאת רבץ‪ .‬תרביץ ‪.10–8 :16/1‬‬ ‫בן ישר מ' תשכ"ג‪ .‬לפתח חטאת רבץ‪ .‬בית מקרא ז‪.119–116 :‬‬
‫יעקבזן ל' תשע"ז‪ .‬מעמדה המשפטי של האם במזרח הקדום ובמקרא‪.‬‬ ‫ברויאר מ' תשנ"ח‪ .‬קין והבל‪ .‬בתוך פרקי בראשית כרך א‪ :‬פרשיות‬
‫ירושלים‪.‬‬ ‫בראשית – לך‪-‬לך‪ .‬אלון שבות‪ .‬עמ' ‪.130–123‬‬
‫ליבוביץ נ' תשל"ד‪ .‬כיצד לקרוא פרק בתנ"ך‪ .‬הגות במקרא א‪ .‬תל אביב‪.‬‬ ‫ברין ג' ‪ .1994‬סוגיות במקרא ובמגילות‪ .‬תל אביב‪.‬‬
‫עמ' ‪.138–129‬‬ ‫ברלין א' תשס"ד‪ .‬אסתר (מקרא לישראל)‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫ליוור י' תשכ"ה‪ .‬ישמעאל‪ .‬אנציקלופדיה מקראית‪ ,‬ג‪ .‬ירושלים‪ .‬עמ'‬ ‫גבריהו חמ"י תשכ"ח‪ .‬עונשו של קין והעיר אשר בנה‪ .‬בית מקרא יג‪.36–27 :‬‬
‫‪.906–902‬‬ ‫גלעד ח' תשמ"ד‪ .‬סיפור קין והבל כפשוטו‪ .‬בית מקרא כט‪.28–14 :‬‬
‫‪ 66‬לא ידוע מתי העתיק עשו את מקומו לשעיר‪ .‬על פי רשימת התולדות‬
‫שבפרק לו חמשת בני עשו נולדו לו בכנען והוא נדד לשעיר רק כאשר‬
‫הארץ לא נשאה אותם ואת רכושם לשבת יחד (פסוק ‪ )7‬כלומר‪ ,‬לתקופה‬
‫מסוימת עשו התגורר עדיין בכנען‪ ,‬אבל רצונו לבסס את עצמו כלכלית‬
‫וחברתית גרם לו לנדוד הלאה לשעיר (פסוק ‪.)8‬‬
)1:‫ והלוחות (משנה אבות ה‬,‫ והמכתב‬,‫ והכתב‬,‫השמיר‬ 188
Herion G. A. 1995. Why God Rejected Cain’s Offering: The '‫ עמ‬.‫ ירושלים‬.‫ אנציקלופדיה מקראית ז‬.‫ קין והבל‬.‫ליונשטם ש' תשל"ו‬
Obvious Answer. In A.B. Beck A.H. Bartelt P.R. Raabe and .124–119
Franke C.A. eds. Fortunate the Eyes That See; Essays in Honor ‫ פרשת‬.519 '‫ דף שבועי מס‬.‫ ואל קין ואל מנחתו לא שעה‬.‫לנדאו ד' תשס"ד‬
of David Noel Freedman in Celebration of His Seventieth https://www. .‫אילן‬-‫ אונ' בר‬,‫ היחידה ללימודי יסוד ביהדות‬.‫בראשית‬
Birthday. Grand Rapids. Pp. 52–65. .)14.2.20 ‫ (תאריך גישה‬biu.ac.il/JH/Parasha/bereshit/lan1.html
Jacob B. 1974. The First Book of the Bible. New York. .130–127 :‫ בית מקרא יג‬.‫ישחק‬-‫שחק; יצחק‬-‫ צחק‬.‫מורשת מ' תשכ"ח‬
Jacobsen L. 2019. The Legal Background to Esau’s Loss of Status .‫ ירושה והורשה במקרא‬:‫ עקבו של יעקב ומעשה עקיבתו‬.‫מלול מ' תשס"ו‬
in his Father’s Household as the Firstborn. In M. Avioz, O. ‫ משפט ומנהג בישראל בתקופת המקרא ובתרבויות‬,‫בתוך חברה‬
Minka and Y. Shemesh eds. Ben Porat Yosef: Studies in the .150–133 '‫ עמ‬.‫ רמת גן‬.‫המזרח הקדום‬
Bible and Its World Essays in Honor of Joseph Fleishman ‫ שאלות השעה באור המקרא המקרא‬,‫ בקש שלום ורדפהו‬.2002 '‫סימון א‬
(Alter Orient und Altes Testament). Munster. Pp. 83–102. .‫ תל אביב‬.‫באור שאלות השעה‬
Jacobsen L. 2020. “And Reuben Went” (Gen 30,14-18; 35,22a) ‫ מלכים א (עולם‬.‫ עורך‬,‫ בתוך ג' גליל‬.‫ ויעש משתה לכל עבדיו‬.2002 '‫עודד ב‬
– For His Mother’s Sake or for his Own? SJOT 34/2: 201–220. .41 '‫ עמ‬.‫ תל אביב‬.)‫התנ"ך‬
Krüger P.A. 2005. Depression in the Hebrew Bible: An Update. :)10 ,‫ גרש את האמה הזאת ואת בנה (בראשית כא‬.]‫פליישמן י' תשנ"ט [א‬
JNES 64/3: 187–192. .162–146 :‫ב‬/44 ‫מדוע צווה אברהם לשמוע בקול שרה? בית מקרא‬
Maccoby H. 1982. Cain and Abel. European Judaism: A Journal ‫ הורים וילדים במשפטי המזרח הקדום ובמשפט‬.]‫פליישמן י' תשנ"ט [ב‬
for the New Europe 16/1: 25–27. .‫ ירושלים‬.‫המקרא‬
Malul M. 1988. Studies in Mesopotamian Legal Symbolism. .‫ ירושלים‬.‫ פירוש על ספר בראשית‬.‫קאסוטו מ"ד תשכ"ה‬
Kevelaer. .‫ ירושלים‬.‫ ספר בראשית ומבנהו‬.‫קאסוטו מ"ד תש"ן‬
Matthews V.H. and Benjamin D.C. 1991. Old Testament Parallels: ‫ אוצר לשון המקרא מאל"ף‬:‫ מילון העברית המקראית‬.‫קדרי מ"צ תשס"ו‬
Laws and Stories from the Ancient Near East. New York. .‫ רמת גן‬.‫עד תי"ו‬
Mendelsohn I. 1956. On the Preferential Status of the Eldest .‫ ירושלים‬.)‫ כרך א (דעת מקרא‬,‫ ספר בראשית‬.‫קיל י' תשנ"ז‬
Son. BASOR 156: 38–40. .‫ ירושלים‬.)‫ כרך ב (דעת מקרא‬,‫ ספר בראשית‬.‫קיל י' תש"ס‬
Paradise J.S. 1972. Nuzi Inheritance Practices. Ph.D. diss. .117–109 :‫ תרביץ לג‬.‫ זוטות אטימולוגיות‬.‫רבין ח' תשכ"ד‬
University of Pennsylvania. Ann Arbor. ‫ בית מקרא‬.‫ למשמעותו החברתית של הבכור במקרא‬.‫רובין נ' תשמ"ח‬
Postgate J.N. 1972. Fifty Neo-Assyrian Legal Documents. .170–155 :33
Warminster. ‫ עיונים במקומה של האדמה במעשה‬,‫ לפתח חטאת רבץ‬.‫רוזנסון י' תשמ"ז‬
Von Rad G. 1972. Genesis (Old Testament Library 1). London. .34–33 ‫ מגדים ג‬.‫קין והבל‬
Ries P.T. 2002. What Cain Said: A Note on Genesis 4:8. JSOT ‫ תרביץ‬.‫ גירושין במקרא ומשמעותו של ספר כריתות‬.‫רופא א' תשס"ט‬
27: 107–113. .437–446 :‫עח‬
Richardson A. 1979. Genesis 1-11 (Torch Bible Commentaries). ‫ תרגום יונתן בן עוזיאל על התורה מתורגם לעברית עם‬.‫רידר ד' תשמ"ד‬
London. .‫ ירושלים‬.‫באורים ציוני מקורות ומקבילות‬
Sacks R.D. 1990. A Commentary of the Book of Genesis (Ancient .127–101 :41 ‫ בית מקרא‬.‫ והוא יהיה פרא אדם‬.‫שפירא א' תשנ"ו‬
Near Eastern Texts and Studies). Lewiston.
Sarna N.M. 1989. Genesis (The JPS Torah Commentary). Amos C. 2004. The Book of Genesis (Epworth Commentaries).
Philadelphia. Peterborough.
Schapera I. 1955. The Sin of Cain. JRAI 85/1/2: 33–43. Ben-Barak Z. 1991. The Status and Right of the ʻgebîrâ’. JBL
Schlimm M.R. 2011. From Fratricide to Forgiveness: The 110/1: 23–34.
Language and Ethics of Anger in Genesis. Winona Lake. Brueggemann W. 1982. Genesis (Interpretation, A Bible
Skinner J. 1980. Genesis (International Critical Commentary). Commentary for Teaching and Preaching). Atlanta.
Edinburgh. Candlish S.R. 1979. Studies in Genesis. Grand Rapids.
Speiser E.A. 1955. I Know Not the Day of My Death. JBL 74: Coats G. 1983. Genesis: with an Introduction to Narrative
252–256. Literature. Grand Rapids.
Speiser E.A. 1964. Genesis (The Anchor Bible). New York. Davies E.W. 1993. The Inheritance of the First-Born in Israel
Spina F.A. 1992. The ʻGround’ for Cain’s Rejection (Gen and the Ancient Near East. JSS 38: 175–191.
4): ʻ’adamah’ in the Context of Gen 1-11. ZAW 104/3: 319-–32. Driver S.R. 1904. The Book of Genesis (Westminster
Syrén R. 1993. The Forsaken First-Born: A Study of a Recurrent Commentaries). London.
Motif in the Patriarchal Narrative. Sheffield. Fensham F.C. 1969. The Son of the Handmaid. VT 19: 312–321.
T h o m p s o n T. L . 2 0 11 . M e m o r i e s o f E s a u a n d Frymer-Kensky T. 2003. Israel. In R. Westbrook ed. A History
Narrative Reiteration: Themes of Conflict and Reconciliation. of Ancient Near Eastern Law. Leiden. Pp. 974–1046.
SJOT 25/2: 174–200. Green Y. 1985-1986. The Rebellion of the Bechorim. Dor Le
Turner L.A. 2000. Genesis (Readings, A New Biblical Dor 14/2: 77–81.
Commentary). Sheffield. Gruber M. 1978. The Tragedy of Cain and Abel: A Case of
Vawter B. 1977. On Genesis: A New Reading. New York. Depression. JQR 69/2:89–97.
Walsh C.E. 2000. Under the Influence: Trust and Risk in Biblical Gruber M. 1989. Breast-feeding Practices in Biblical Israel and
Family Drinking. JSOT 90: 13–29. in Old Babylonian Mesopotamia. JANES 19: 61–83.
Waltke B. K. 1986. Cain and his Offering. WTJ 48/2: 363–372. Gunkel H. 1997. Genesis (Trans. by M.E Biddle). Macon.
Wenham G.J. 1993. Genesis 1-15 (Word Biblical Commentary Hamilton V.P. 1990. The Book of Genesis Chapters 1-17 (New
2). Waco. International Commentary on the Old Testament). Grand
Wenham G.J. 1994. Genesis 16-50 (Word Biblical Commentary Rapids.
2). Dallas. Hamilton V.P. 1995. The Book of Genesis: 18-50 (New
Westermann C. 1994. Genesis 1-11: A Commentary. Minneapolis. International Commentary on the Old Testament). Grand
Westermann C. 1995. Genesis 12-36: A Commentary. Minneapolis. Rapids.
Westbrook R. 1998. The Female Slave. In V.H. Matthews, B.M. Hartley J.E. 2000. Genesis (New International Biblical
Levinson and T. Frymer-Kensky eds. Gender and Law in Commentary). Peabody.
189 ‫) – על מאבקם של בנים בכורים להבטחת מעמדם‬36 :‫ּבְ כ ָֹר ִתי ל ָָקח" (בראשית כז‬-‫"את‬
ֶ :‫יעקבזן‬
Stages? In R. Albertz, B.A. Nakhai, S.M. Olyan and R. Schmitt the Hebrew Bible and the Ancient Near East. Sheffield. Pp.
eds. Family and Household Religion: Toward a Synthesis of 214–238.
Old Testament Studies, Archaeology, Epigraphy, and Cultural Zevit Z. 2014. The Textual and Social Embeddedness of Israelite
Studies. Winona Lake. Pp. 287–314. Family Religion Who Were the Players? Where Were the

He_Took_Away_my_Birthright_Genesis_27_3

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

He_Took_Away_my_Birthright_Genesis_27_3

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫השמיר‪ ,‬והכתב‪ ,‬והמכתב‪ ,‬והלוחות‬

‫(משנה אבות ה‪:‬ו)‬

‫‪7‬‬ ‫פתח דבר‬

You might also like