Professional Documents
Culture Documents
סיכום כל עזרא ונחמיה תשפב (1)
סיכום כל עזרא ונחמיה תשפב (1)
(י) ְו ִי ְּס דּו ַה ֹּבִנ ים ֶא ת ֵה יַכ ל ה' ַו ַּיֲעִמ ידּו ַה ֹּכֲה ִנ ים ְמ ֻלָּב ִׁש ים ַּב ֲח ֹצְצ רֹות ְו ַה ְל ִו ִּי ם ְּב ֵני ָאָס ף טקס ייסוד
ַּב ְמ ִצ ְל ַּת ִי ם ְל ַה ֵּלל ֶא ת ה' ַע ל ְי ֵד י ָּד ִו יד ֶמ ֶלְך ִי ְׂש ָר ֵא ל( :יא) ַו ַּיֲענּו ְּב ַה ֵּלל ּוְב הֹוֹדת ַלה' ִּכ י טֹוב ההיכל
ִּכ י ְל עֹוָלם ַח ְס ּדֹו ַע ל ִי ְׂש ָר ֵא ל ְו ָכ ל ָה ָע ם ֵה ִר יעּו ְת רּוָע ה ְג דֹוָלה ְב ַה ֵּלל ַלה' ַע ל הּוַס ד ֵּב ית ה':
(יב) ְו ַר ִּב ים ֵמ ַה ֹּכֲה ִנ ים ְו ַה ְל ִו ִּי ם ְו ָר אֵׁש י ָה ָאבֹות ַה ְּז ֵק ִנ ים ֲא ֶׁש ר ָר אּו ֶא ת ַה ַּב ִי ת ָה ִר אׁשֹון
ְּב ָיְס דֹו ֶזה ַה ַּב ִי ת ְּב ֵע יֵניֶה ם ֹּבִכ ים ְּב קֹול ָּגדֹול ְו ַר ִּב ים ִּב ְת רּוָע ה ְב ִׂש ְמ ָח ה ְל ָה ִר ים קֹול( :יג)
ְו ֵא ין ָה ָע ם ַמ ִּכ יִר ים קֹול ְּת רּוַע ת ַה ִּׂש ְמ ָח ה ְל קֹול ְּב ִכ י ָה ָע ם ִּכ י ָה ָע ם ְמ ִר יִע ים ְּת רּוָע ה ְג דֹוָלה
ְו ַה ּקֹול ִנ ְׁש ַמ ע ַע ד ְל ֵמ ָר חֹוק:
1
למרות החגיגיות הרבה בה מתואר טקס ייסוד ההיכל (בפסוקים י-יא) מתאר הכתוב בפסוקים יב-יג את
המורכבות בה התקבלה הבנייה בקרב העם ורבים התקשו להבין את גודל השעה בהשוואה שעשו בין
האירוע שנכחו בו ,לכבוד המקדש הראשון.
הקושי לראות את גודל השעה מול המציאות הריאלית ,שבה הגאולה מתממשת "קמעא קמעא" מאפיין גם
שיבת ציון בימינו .למשל ,בנוגע להכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר - 1947היו שראו בבשורה "בשורה נוראה"
והגיבו בבכי ,והיו שהגיבו בשמחה עצומה ויצאו לרחובה של עיר.
שירת העם היא ביטוי למימוש נבואת הנחמה של ירמיהו:
עזרא ג' ירמיהו ל"ג
ח ּוַב ָּׁש ָנה ַה ֵּׁש ִנית ְל בֹוָאם ֶא לֵּ-ב ית ָה ֱא ֹלִה ים ִל ירּוָׁש ִַל ם י ֹּכה ָאַמ ר ה' עֹוד ִי ָּׁש ַמ ע ַּב ָּמ קֹוםַ-ה ֶּז ה
ַּב ֹחֶד ׁש ַה ֵּׁש ִנ י ֵה ֵח ּלּו ְז ֻר ָּב ֶב ל ֶּב ןְׁ-ש ַאְל ִּת יֵא ל ְו ֵיׁשּוַע ֲא ֶׁש ר ַא ֶּת ם ֹאְמ ִר ים ָח ֵר ב הּוא ֵמ ֵא ין ָאָד ם
ֶּב ן-יֹוָצ ָד ק ּוְׁש ָאר ֲא ֵח יֶה ם ַה ֹּכֲה ִנים ְו ַה ְל ִו ִּי ם ְו ָכ לַ-ה ָּב ִא ים ּוֵמ ֵא ין ְּב ֵה ָמ ה ְּב ָע ֵר י ְי הּוָד ה ּוְב ֻח צֹות
ֵמ ַה ְּׁש ִב י ְי רּוָׁש ִַל ם ַו ַּיֲעִמ ידּו ֶא תַ-ה ְל ִו ִּי ם ִמ ֶּב ן ֶע ְׂש ִר ים ָׁש ָנה ְי רּוָׁש ִַל ם ַה ְנַׁש ּמֹות ֵמ ֵא ין ָאָד ם ּוֵמ ֵא ין
ָו ַמ ְע ָלה ְל ַנֵּצ ַח ַע לְ-מ ֶלאֶכ ת ֵּב ית-ה' .ט ַו ַּיֲעֹמד ֵיׁשּוַע ָּב ָניו יֹוֵׁש ב ּוֵמ ֵא ין ְּב ֵה ָמ ה .יא קֹול ָׂש ׂשֹון ְו קֹול
ְו ֶא ָח יו ַק ְד ִמ יֵא ל ּוָב ָניו ְּב ֵניְ-יהּוָד ה ְּכ ֶא ָח ד ְל ַנֵּצ ַח ַע לֹ-עֵׂש ה ִׂש ְמ ָח ה קֹול ָח ָת ן ְו קֹול ַּכ ָּלה קֹול ֹאְמ ִר ים
ַה ְּמ ָלאָכ ה ְּב ֵב ית ָה ֱא ֹלִה ים ְּב ֵני ֵח ָנָד ד ְּב ֵניֶה ם ַו ֲא ֵח יֶה ם הֹודּו ֶא ת-ה' ְצ ָב אֹות ִּכ י-טֹוב ה'
ַה ְל ִו ִּי ם .י ְו ִי ְּס דּו ַה ֹּבִנים ֶא תֵ-ה יַכ ל ה' ַו ַּיֲעִמ ידּו ַה ֹּכֲה ִנ ים ִּכ יְ-ל עֹוָלם ַח ְס ּדֹו ְמ ִב ִא ים ּתֹוָד ה ֵּב ית ה'
ְמ ֻלָּב ִׁש ים ַּב ֲח ֹצְצ רֹות ְו ַה ְל ִו ִּי ם ְּב ֵניָ-אָס ף ַּב ְמ ִצ ְל ַּת ִי ם ְל ַה ֵּלל ִּכ יָ-א ִׁש יב ֶא תְׁ-ש בּותָ-ה ָאֶר ץ ְּכ ָב ִר אֹׁשָנה
ֶא ת-ה' ַע לְ-י ֵד י ָּד ִו יד ֶמ ֶלְךִ-י ְׂש ָר ֵא ל .יא ַו ַּיֲענּו ְּב ַה ֵּלל ָאַמ ר ה'.
ּוְב הֹוֹדת ַלה' ִּכ י טֹוב ִּכ יְ-ל עֹוָלם ַח ְס ּדֹו ַע לִ-י ְׂש ָר ֵא ל
ְו ָכ לָ-ה ָע ם ֵה ִר יעּו ְת רּוָע ה ְג דֹוָלה ְב ַה ֵּלל ַלה' ַע ל הּוַס ד
ֵּב ית-ה' .יב ְו ַר ִּב ים ֵמ ַה ֹּכֲה ִנ ים ְו ַה ְל ִו ִּי ם ְו ָר אֵׁש י ָה ָאבֹות
ַה ְּז ֵק ִנ ים ֲא ֶׁש ר ָר אּו ֶא תַ-ה ַּב ִי ת ָה ִר אׁשֹון ְּב ָיְס דֹו ֶז ה ַה ַּב ִי ת
ְּב ֵע יֵניֶה ם ֹּבִכ ים ְּב קֹול ָּגדֹול ְו ַר ִּב ים ִּב ְת רּוָע ה ְב ִׂש ְמ ָח ה
ְל ָה ִר ים קֹול .יג ְו ֵא ין ָה ָע ם ַמ ִּכ יִר ים קֹול ְּת רּוַע ת
ַה ִּׂש ְמ ָח ה ְל קֹול ְּב ִכ י ָה ָע ם ִּכ י ָה ָע ם ְמ ִר יִע ים ְּת רּוָע ה
ְג דֹוָלה ְו ַה ּקֹול ִנ ְׁש ַמ ע ַע דְ-ל ֵמ ָר חֹוק.
(כד) ֵּב אַד ִי ן ְּב ֵט ַלת ֲעִב יַד ת ֵּב ית ֱא ָלָה א ִּד י ִּב ירּוְׁש ֶלם ַו ֲה ָו ת ָּב ְט ָלא ַע ד ְׁש ַנת ַּת ְר ֵּת ין התוצאה :הפסקת
ְל ַמ ְל כּות ָּד ְר ָיֶו ׁש ֶמ ֶלְך ָּפ ָר ס (=ֲא ַז ָּב ְט ָלה ֲעבֹוַד ת ֵּב ית ָה ֱא ֹלִה ים ֲא ֶׁש ר ִּב ירּוָׁש ַלִי םְ ,ו ָה ְי ָת ה הבנייה
ְּב ֵט ָלה ַע ד ְׁש ַנת ְׁש ַּת ִי ם ְל ַמ ְל כּות ָּד ְר ָיֶו ׁש ֶמ ֶלְך ָּפ ָר ס)
דחיית בקשתם של צרי יהודה ובנימין – פסוקים א-ג
מי היו צרי יהודה ובנימין ומדוע לא רצו בני הגולה לשתפם בבניית המקדש?
2
נשים לב לכינויים המופיעים בפסוקים" :צרי יהודה ובנימין" מול "בני הגולה" .מתברר כי בארץ יושבים
אנשים הרואים את עצמם שותפים למהלך השיקום של המקדש אולם הם לא מעם ישראל אלא צרים
(=אוייבים) והעולים החדשים (=שהגיעו מן הגולה) נדרשים להכריע ולהיפרד מהם.
מיהם אם כן צרי יהודה ובנימין ומהי כוונתם? רש"י מטעים שצרי יהודה ובנימין היו" :העכו"ם אשר
הושיב סנחריב בא"י כמו שנאמר 'ויבא מלך אשור מבבל ומכותא ומעוה ומחמת ומספרוים ויושב אותם
בערי שומרון תחת בני ישראל' (מלכים ב יז)" .בקשתם להשתתף בבניה לא היתה בקשה של ממש אלא
אמתלא לעכב את המלאכה " :היו אומרים כך למען תתבטל מלאכת הבית על ידיהם שלא לבנות עוד".
צריך לזכור שנכרים אלו עברו תהליך של גיור ,לפחות חלקי ,ולכן לא מדובר בגויים של ממש אלא
באוכלוסייה הקרובה לעם ישראל .ניזכר בדברי הכתוב במלכים על הבאת הכותים ארצה בידי האשורים:
(מלכים ב יז ,כד-מא)
מלבי"ם סבר שהבעיה הייתה בעיה רוחנית:
הכותים היו עובדים בשיתוף ,כמו שנאמר "את ה' היו יראים ואת אלוהיהם הם עובדים" .וחשבו שגם
ישראל יעבדו באופן זה .ועל כן אמרו "ככם נדרוש לאלוהיהכם ולו אנחנו זובחים" ,שאנו חושבים אותו
לאל עליון נעלה על כל אלהים .השיב שאי אפשר שתשתתפו עמנו בעבודה ה' ותעזרו להיות לכם חלק
בהבית' .כי אנחנו יחד נבנה לה' אלהי ישראל' ,ששם אלוהי ישראל מורה על השגחתו הפרטית המיוחדת
על ישראל בבלי אמצעי ,ואין עמו אל נכר ושום עבודת שיתוף כפי מנהגם לשתף .וגם לעומת שחשבו
הכותים כי הוא 'אלוהי הארץ' וכולם שותפים בעבודתו ,השיבו להם שהוא רק אלוהי ישראל ,וישראל בחר
לסגולתו לא אלוהי העכו"ם הגרים בארץ ,ועל זה אמר 'כאשר צוני המלך כורש' שצוה בפירוש שלא יהיה
בית תפילה כללית לכל העמים רק פרטי לישראל בלבד.
נשים לב כי רש"י רואה במעשיהם אמתלא ואילו מלבי"ם סבור שאכן רצו להצטרף אולם הצטרפותם אינה
אפשרית משום שהם אינם נחשבים חלק מעם ישראל.
ההתנכלויות לבנייה ותוצאותיהן – פסוקים ד-ה ,כד
בפסוקים ד-ה מתוארת התוצאה של דחיית צרי יהודה -החלו פעולות התנכלות שפגעו בבנייה
(ד) ַו ְי ִה י ַע ם ָה ָאֶר ץ ְמ ַר ִּפ ים ְי ֵד י ַע ם ְי הּוָד ה ּוְמ ַב ֲה ִל ים אֹוָת ם ִל ְב נֹות:
(ה) ְו ֹסְכ ִר ים ֲעֵליֶה ם יֹוֲעִצ ים ְל ָה ֵפ ר ֲעָצ ָת ם ָּכ ל ְי ֵמ י ּכֹוֶר ׁש ֶמ ֶלְך ָּפ ַר ס ְו ַע ד ַמ ְל כּות ָּד ְר ָיֶו ׁש ֶמ ֶלְך ָּפ ָר ס
נשים לב כי צרי יהודה ובנימין השתמשו בשיטות שונות על מנת למנוע את הקמת המקדש .מלבי"ם מונה
בכתוב שלוש דרכי התנכלות:
מלבי"ם :וחשבו מחשבות לבטל את הבנין .ופעם היו מרפים את ידיהם ,היינו מטילים בהם עצלות בל
יעשו השתדלות בענין הבנין .ופעם מבהלים אותם מלבנות ע"י שהטילו עליהם אימה .ופעם ושוכרים
עליהם יועצים להפר את הבנין .וזה נמשך כל ימי כורש ,שבימיו נשבת הבנין עד מלכות דריוש ,שאז החלו
לבנות [מחדש את המקדש].
ובסופו של דבר נעצרה בניית המקדש עד לימי דריוש ,כמו שמובא בפסוק כד:
(כד) ֵּב אַד ִי ן ְּב ֵט ַלת ֲעִב יַד ת ֵּב ית ֱא ָלָה א ִּד י ִּב ירּוְׁש ֶלם ַו ֲה ָו תָּב ְט ָלא ַע ד ְׁש ַנת ַּת ְר ֵּת ין ְל ַמ ְל כּות ָּד ְר ָיֶו ׁש
ֶמ ֶלְך ָּפ ָר ס [=ֲא ַז ָּב ְט ָלה ֲעבֹוַד ת ֵּב ית ָה ֱא ֹלִה ים ֲא ֶׁש ר ִּב ירּוָׁש ַלִי םְ ,ו ָה ְי ָת ה ְּב ֵט ָלה ַע ד ְׁש ַנת ְׁש ַּת ִי ם
ְל ַמ ְל כּות ָּד ְר ָיֶו ׁש ֶמ ֶלְך ָּפ ָר ס]
תקציר :ביחידה זו נלמד על חידוש בניית המקדש בימי דריוש מלך פרס ועל חנוכתו .נלמד גם את נבואות חגי
בפרקים א-ב.
3
יחידה זו כתובה בארמית ,במבחן הבגרות ידרשו התלמידים לדעת את תוכן הפרק ולא את המילים.
4
במציאתה של הצהרת כורש בתוך גנזכי המלך נפתח פרק ו:
פרקים ה-ו -תרגום לעברית (של"ג) פרקים ה-ו -מקור
פרק ו (א) ֵּבאַד ִין ָּד ְר ָיֶוׁש ַמ ְלָּכא ָׂש ם ְט ֵע ם פרק ו (א) ֲא ַזי ָּד ְר ָיֶוׁש ַה ֶּמ ֶלְך ָׂש ם ַצוּ ,וִבְּק רּו מציאת
ְּבֵבית ַה ְּס ָפ ִר יםֲ ,א ֶׁש ר ֶא ת ַה ְּגָנִזים מֹוִר יִד ים ּוַבַּק רּו ְּבֵבית ִס ְפ ַר ָּיא ִּד י ִגְנַזָּיא ְמ ַה ֲח ִת ין ַּת ָּמ ה הצהרת
ְּבָבֶבל( :ב) ְוִה ְׁש ְּת ַכח ְּבַאְח ְמ ָת א ְּבִביְר ָת א ִּד י ָׁש ָּמ ה ְּבָבֶבל( .ב) ְוִנְמ ָצא ְבַאְח ְמ ָת אַּ ,בִּביָר ה כורש
ְּבָמ ַד י ְמ ִד יְנָּת ה ְמ ִגָּלה ֲח ָד ה ְוֵכן ְּכִת יב ְּבַגַּוּה ֲא ֶׁש ר ְּבָמ ַד י ַה ְּמ ִד יָנהְ ,מ ִגָּלה ַאַח תְ ,וֵכן ָּכתּוב בגנזכי
ְּבתֹוָכּהַ :ה ִּזָּכרֹון. ִּד ְכרֹוָנה: המלך
(ג) ִּבְׁש ַנת ַאַח ת ְלכֹוֶר ׁש ַה ֶּמ ֶלְךּ ,כֹוֶר ׁש ַה ֶּמ ֶלְך (ג) ִּבְׁש ַנת ֲח ָד ה ְלכֹוֶר ׁש ַמ ְלָּכא ּכֹוֶר ׁש ַמ ְלָּכא
ָׂש ם ְט ֵע ם ֵּבית ֱא ָלָה א ִבירּוְׁש ֶלם ַּבְיָת א ִיְת ְּבֵנא ָׂש ם ַצוֵּ :בית ָה ֱא ֹלִה ים ֲא ֶׁש ר ִּבירּוָׁש ַלִים ַה ַּבִית
ֲא ַת ר ִּד י ָד ְבִח ין ִּד ְבִח ין ְוֻא ּׁשֹוִה י ְמ סֹוְבִלין רּוֵמ ּה ִיָּבֶנהָ ,מ קֹום ֶׁש ּזֹוְבִח ים ְזָבִח ים ִויסֹוָד יו מּוָק ִמ ים, תוכן
ַא ִּמ ין ִׁש ִּת ין ְּפ ָת ֵיּה ַא ִּמ ין ִׁש ִּת ין( :ד) ִנְד ָּבִכין ִּד י רּומֹו ַא ּמֹות ִׁש ִּׁש יםָ ,ר ְח ּבֹו ַא ּמֹות ִׁש ִּׁש ים( .ד) הצהרת
ֶא ֶבן ְּגָלל ְּת ָלָת א ְוִנְד ָּבְך ִּד י ָאע ֲח ַד ת ְוִנְפְק ָת א ִנְד ָּבִכים ֶׁש ל ֶא ֶבן ָּגָלל ְׁש לָׁש הְ ,וִנְד ָּבְך ֶׁש ל ֵע ץ כורש
ִמ ן ֵּבית ַמ ְלָּכא ִּת ְת ְיִה ב( :ה) ְוַאף ָמ אֵני ֵבית ֶא ָח דְ ,וַה הֹוָצָאה ִמ ֵּבית ַה ֶּמ ֶלְך ִּת ָּנֵת ן( .ה) ְוַאף
ְּכֵלי ֵּבית ָה ֱא ֹלִה ים ֶׁש ל ָזָה ב ָוֶכֶס ףֲ ,א ֶׁש ר ֱא ָלָה א ִּד י ַד ֲה ָבה ְוַכְס ָּפ א ִּד י ְנבּוַכְד ֶנַּצר ַה ְנֵּפק
ִמ ן ֵה יְכָלא ִד י ִבירּוְׁש ֶלם ְוֵה יֵבל ְלָבֶבל ַיֲה ִת יבּון ְנבּוַכְד ֶנַּצר הֹוִציא ִמ ן ַה ֵה יָכל ֲא ֶׁש ר ִּבירּוָׁש ַלִים
ִויָה ְך ְלֵה יְכָלא ִד י ִבירּוְׁש ֶלם ְלַאְת ֵר ּה ְוַת ֵח ת ְוהֹוִביל ְלָבֶבלָ ,יִׁש יבּוְ ,וֵיֵלְך ַלֵה יָכל ֲא ֶׁש ר
ִּבירּוָׁש ַלִים ִלְמ קֹומֹוְ ,ותֹוִר יד ְּבֵבית ָה ֱא ֹלִה ים. ְּבֵבית ֱא ָלָה א:
(ו) ָּכֵע תַּ ,ת ְּת ַני ַּפ ַח ת ֵע ֶבר ַה ָּנָה רְׁ ,ש ַת ר ּבֹוְזַני (ו) ְּכַע ן ַּת ְּת ַני ַּפ ַח ת ֲע ַבר ַנֲה ָר ה ְׁש ַת ר ּבֹוְזַני ציווי
ַה ָּנָה ר, ְּבֵע ֶבר ֲא ֶׁש ר ַה ַּפ ְר ִס ים ּוְכָנָוְת הֹון ֲא ַפ ְר ְס ָכֵיא ִּד י ַּבֲע ַבר ַנֲה ָר ה ַר ִח יִק ין ְוַח ְבֵר יֶה ם, דריוש
ֲה וֹו ִמ ן ַּת ָּמ ה( :ז) ְׁש ֻבקּו ַלֲע ִביַד ת ֵּבית ֱא ָלָה א ְמ ֻר ָח ִק ים ֱה יּו ִמ ָּׁש ם( .ז) ַה ִּניחּו ַלֲע בֹוַד ת ֵּבית המלך
ָה ֱא ֹלִה ים ַה ֶּזהַּ ,פ ַח ת ַה ְּיהּוִד ים ּוְלִזְק ֵני ַה ְּיהּוִד ים, ֵד ְך ַּפ ַח ת ְיהּוָד ֵיא ּוְלָׂש ֵבי ְיהּוָד ֵיא ֵּבית ֱא ָלָה א לתתני:
ֵד ְך ִיְבנֹון ַע ל ַאְת ֵר ּה( :ח) ּוִמ ִּני ִׂש ים ְט ֵע ם ְלָמ א ֵּבית ֱא ֹלִה ים ֶזה ִיְבנּו ַע ל ְמ קֹומֹו( .ח) ּוִמ ֶּמ ִּני מתן
ִד י ַת ַע ְבדּון ִע ם ָׂש ֵבי ְיהּוָד ֵיא ִא ֵּלְך ְלִמ ְבֵנא ֵּבית הּוַׂש ם ַצוְ ,לַמ ה ֶׁש ַּת ֲע ׂשּו ִע ם ִזְק ֵני ַה ְּיהּוִד ים רישיון
ֱא ָלָה א ֵד ְך ּוִמ ִּנְכֵס י ַמ ְלָּכא ִּד י ִמ ַּד ת ֲע ַבר ַנֲה ָר ה ָה ֵא ֶּלהִ ,לְבנֹות ֶא ת ֵּבית ָה ֱא ֹלִה ים ַה ֶּזהּ ,וִמ ִּנְכֵס י לחידוש
ָאְס ַּפ ְר ָנא ִנְפ ְק ָת א ֶּת ֱה ֵוא ִמ ְת ַיֲה ָבא ְלֻגְבַר ָּיא ַה ֶּמ ֶלְך ֶׁש ַּמ ַּת ת ֵע ֶבר ַה ָּנָה רִּ ,בְמ ֵה ָר ה ַה הֹוָצָאה הבנייה
ִא ֵּלְך ִּד י ָלא ְלַבָּט ָלא( :ט) ּוָמ ה ַח ְׁש ָח ן ּוְבֵני ִּת ְה ֶיה ִנֶּת ֶנת ָלֲא ָנִׁש ים ָה ֵא ֶּלהֶׁ ,ש ֹּלא ְלַבֵּט ל( .ט)
ּוַמ ה ֶׁש ָּצִר יְךּ ,וְבֵני ָבָק ר ְוֵא יִלים ּוְכָבִׁש ים ְלעֹולֹות תֹוִר ין ְוִד ְכִר ין ְוִא ְּמ ִר ין ַלֲע ָלָון ֶלֱא ָלּה ְׁש ַמ ָּיא ִח ְנִט ין
ְמ ַלח ֲח ַמ ר ּוְמ ַׁש ח ְּכֵמ אַמ ר ָּכֲה ַנָּיא ִד י ִבירּוְׁש ֶלם ֵלאֹלֵה י ַה ָּׁש ַמ ִיםִ ,ח ִּט יםֶ ,מ ַלחַ ,יִין ָוֶׁש ֶמ ןְּ ,כַמ ֲא ַמ ר
ַה ֹּכֲה ִנים ֲא ֶׁש ר ִּבירּוָׁש ַלִיםְ ,יִה י ִנָּת ן ָלֶה ם יֹום ֶלֱה ֵוא ִמ ְת ְיֵה ב ְלֹהם יֹום ְּביֹום ִּד י ָלא ָׁש לּו( :י)
ִּד י ֶלֱה ֹון ְמ ַה ְק ְר ִבין ִניחֹוִח ין ֶלֱא ָלּה ְׁש ַמ ָּיא ּוְמ ַצַּלִין ְּביֹום ְּבֹלא ִמ ְׁש ֶּגה [דריוש פועל על פי הצהרת
כורש – הוצאות הבניה והקרבנות על חשבון ְלַח ֵּיי ַמ ְלָּכא ּוְבנֹוִה י( :יא) ּוִמ ִּני ִׂש ים ְט ֵע ם ִּד י ָכל
ֱא ָנׁש ִּד י ְיַה ְׁש ֵנא ִּפ ְת ָגָמ א ְד ָנה ִיְת ְנַס ח ָאע ִמ ן המלך]( .י) ֲא ֶׁש ר ִיְה יּו ַמ ְק ִר יִבים ִניחֹוִח ים ֵלאֹלֵה י
ַּבְיֵת ּה ּוְזִק יף ִיְת ְמ ֵח א ֲע ֹלִה י ּוַבְיֵת ּה ְנָולּו ִיְת ֲע ֵבד ַה ָּׁש ַמ ִיםּ ,וִמ ְת ַּפ ְּלִלים ְלַח ֵּיי ַה ֶּמ ֶלְך ּוָבָניו( .יא)
ַע ל ְּד ָנה( :יב) ֵואָלָה א ִּד י ַׁש ִּכן ְׁש ֵמ ּה ַּת ָּמ ה ּוִמ ֶּמ ִּני הּוַׂש ם ַצוֶׁ ,ש ָּכל ִא יׁש ֲא ֶׁש ר ְיַׁש ֶּנה ָּד ָבר
ֶזהֻ ,יַּס ח ֵע ץ ִמ ֵּביתֹוְ ,וָזקּוף ֻיֶּכה ָע ָליוּ ,וֵביתֹו ְיַמ ַּגר ָּכל ֶמ ֶלְך ְוַע ם ִּד י ִיְׁש ַלח ְיֵד ּה ְלַה ְׁש ָנָיה
5
ַא ְׁש ָּפ ה ֵיָע ֶׂש ה ַע ל ֶזה [מזכיר את תליית המן על ְלַח ָּבָלה ֵּבית ֱא ָלָה א ֵד ְך ִּד י ִבירּוְׁש ֶלם
עץ שבביתו]( .יב) ְוָה ֱא ֹלִה יםֲ ,א ֶׁש ר ִׁש ֵּכן ְׁש מֹו
ָׁש םְ ,יַמ ֵּגר ָּכל ֶמ ֶלְך ְוַע םֲ ,א ֶׁש ר ִיְׁש ַלח ָידֹו
ְלַׁש ּנֹותְ ,לַח ֵּבל ֶא ת ֵּבית ָה ֱא ֹלִה ים ַה ֶּזה ֲא ֶׁש ר
ִּבירּוָׁש ַלִים;
ֲא ִני ָד ְר ָיֶוׁש ָנַת ִּת י ַצוְ ,מ ֵה ָר ה ֵיָע ֶׂש ה! (יג) ֲא ַזי ֲא ָנה ָד ְר ָיֶוׁש ָׂש ֶמ ת ְט ֵע ם ָאְס ַּפ ְר ָנא ִיְת ֲע ִבד: התוצאה
– חידוש (יג) ֱא ַד ִין ַּת ְּת ַני ַּפ ַח ת ֲע ַבר ַנֲה ָר ה ְׁש ַת ר ּבֹוְזַני ַּת ְּת ַני ַּפ ַח ת ֵע ֶבר ַה ָּנָה רְׁ ,ש ַת ר ּבֹוְזַני ְוַח ְבֵר יֶה ם,
ּוְכָנָוְת הֹון ָלֳק ֵבל ִּד י ְׁש ַלח ָּד ְר ָיֶוׁש ַמ ְלָּכא ְּכֵנָמ א ְלֻע ַּמ ת ֲא ֶׁש ר ָׁש ַלח ָּד ְר ָיֶוׁש ַה ֶּמ ֶלְךֵּ ,כן ְמ ֵה ָר ה בניית
המקדש ָאְס ַּפ ְר ָנא ֲע ַבדּו( :יד) ְוָׂש ֵבי ְיהּוָד ֵיא ָּב ַנִין ָע ׂשּו( .יד) ְוִזְק ֵני ַה ְּיהּוִד ים ּבֹוִנים ּוַמ ְצִליִח ים,
ּוַמ ְצְל ִח ין ִּב ְנבּוַאת ַח ַּגי ְנִב ָּיה ּוְזַכְר ָיה ַּבר ִּבְנבּוַאת ַח ַּגי ַה ָּנִביא ּוְזַכְר ָיה ֶּבן ִע ּדֹואּ ,וָבנּו ברשות
ְוִת ְּק נּוְּ ,בִמ ְצַות ֱא ֹלֵה י ִיְׂש ָר ֵא לּ ,וְבִמ ְצַות ּכֹוֶר ׁש ִע ּדֹוא ּוְבנֹו ְוַׁש ְכִללּו ִמ ן ַט ַע ם ֱא ָלּה ִיְׂש ָר ֵא ל דריוש
ְוָד ְר ָיֶוׁש ְוַאְר ַּת ְח ַׁש ְׂש ְּת א ֶמ ֶלְך ְוָד ְר ָיֶוׁש ְוַאְר ַּת ְח ַׁש ְׂש ְּת א ֶמ ֶלְך ָּפ ַר ס( .טו) ְוִנְׁש ַלם ּוִמ ְּט ֵע ם ּכֹוֶר ׁש
ָּפ ָר ס( :טו) ְוֵׁש יִציא ַּבְיָת ה ְד ָנה ַע ד יֹום ְּת ָלָת ה ַּבִית ֶזה ַע ד יֹום שלשה ְל ֹחֶד ׁש ֲא ָד רֶׁ ,ש ִה יא
ִליַר ח ֲא ָד ר ִּד י ִה יא ְׁש ַנת ֵׁש ת ְלַמ ְלכּות ָּד ְר ָיֶוׁש ְׁש ַנת ֵׁש ׁש ְלַמ ְלכּות ָּד ְר ָיֶוׁש ַה ֶּמ ֶלְך.
ַמ ְלָּכא:
בסיום פרק ו' מתוארים שני המקורות הקשורים ליכולתם של ישראל להקים את המקדש -נביאי ה' ומלכי פרס:
"ְוָׂש ֵבי ְיהּוָד ֵיא ָּבַנִין ּוַמ ְצְלִח ין ִּבְנבּוַאת ַח ַּגי ְנִבָּיה ּוְזַכְר ָיה ַּבר ִע ּדֹוא ּוְבנֹו ְוַׁש ְכִללּו ִמ ן ַט ַע ם ֱא ָלּה ִיְׂש ָר ֵא ל ּוִמ ְּט ֵע ם ּכֹוֶר ׁש
ְוָד ְר ָיֶוׁש ְוַאְר ַּת ְח ַׁש ְׂש ְּת א ֶמ ֶלְך ָּפ ָר ס [=ַה ְּיהּוִד ים ּבֹוִנים ּוַמ ְצִליִח יםִּ ,בְנבּוַאת ַח ַּגי ַה ָּנִביא ּוְזַכְר ָיה ֶּבן ִע ּדֹואּ ,וָבנּו ְוִת ְּק נּו,
ְּבִמ ְצַות ֱא ֹלֵה י ִיְׂש ָר ֵא לּ ,וְבִמ ְצַות ּכֹוֶר ׁש ְוָד ְר ָיֶוׁש ְוַאְר ַּת ְח ַׁש ְׂש ְּת א ֶמ ֶלְך ָּפ ַר ס]" (פסוק יד).
בספרי חגי וזכריה ישנן קריאות נרגשות בתחילת ימי דריוש לבנות את המקדש .אנו נלמד את הנבואות שבספר חגי
פרקים א-ב.
מיהם מנהיגי ישראל באותה שעה? איזו טענה מצטט הנביא ומהי תשובתו לטענה? מה הייתה תגובת המנהיגים
והעם לדברי הנביא?
6
(א) ִּבְׁש ַנת ְׁש ַּת ִים ְלָד ְר ָיֶוׁש ַה ֶּמ ֶלְך ַּב ֹחֶד ׁש ַה ִּׁש ִּׁש י ְּביֹום ֶא ָח ד ַל ֹחֶד ׁש ָה ָיה ְד ַבר ה' ְּבַיד מסגרת הנבואה
ַח ַּגי ַה ָּנִביא ֶא ל ְזֻר ָּבֶבל ֶּבן ְׁש ַאְלִּת יֵא ל ַּפ ַח ת ְיהּוָד ה ְוֶא ל ְיהֹוֻׁש ַע ֶּבן ְיהֹוָצָד ק ַה ֹּכֵה ן
ַה ָּגדֹול ֵלאֹמר:
(ב) ֹּכה ָאַמ ר ה' ְצָבאֹות ֵלאֹמר ָה ָע ם ַה ֶּזה ָאְמ רּו ֹלא ֶע ת ֹּבא ֶע ת ֵּב ית ה' ְל ִה ָּב נֹות: מהי טענת העם
(ג) ַוְיִה י ְּד ַבר ה' ְּבַיד ַח ַּגי ַה ָּנִביא ֵלאֹמר( :ד) ַה ֵע ת ָל ֶכם ַא ֶּת ם ָל ֶׁש ֶב ת ְּבָבֵּת יֶכם ומהי הטענה
ְס פּוִנים ְוַה ַּב ִית ַה ֶּזה ָח ֵר ב: כנגדם?
(ה) ְוַע ָּת ה ֹּכה ָאַמ ר ה' ְצָבאֹות ִׂש ימּו ְל ַב ְבֶכם ַע ל ַּד ְר ֵכיֶכם( :ו) ְזַר ְע ֶּת ם ַה ְר ֵּבה ְוָה ֵבא
ְמ ָע ט ָאכֹול ְוֵא ין ְלָׂש ְבָע ה ָׁש תֹו ְוֵא ין ְלָׁש ְכָר ה ָלבֹוׁש ְוֵא ין ְלֹחם לֹו ְוַה ִּמ ְׂש ַּת ֵּכר ִמ ְׂש ַּת ֵּכר מהו פשר המצב
ֶא ל ְצרֹור ָנקּוב :פ הכלכלי?
(ז) ֹּכה ָאַמ ר ה' ְצָבאֹות ִׂש ימּו ְל ַב ְבֶכם ַע ל ַּד ְר ֵכיֶכם( :ח) ֲע לּו ָה ָה ר ַוֲה ֵבאֶת ם ֵע ץ
ּוְבנּו ַה ָּבִית ְוֶא ְר ֶצה ּבֹו ואכבד ְוֶא ָּכְבָד ה ָאַמ ר ה'( :ט) ָּפ ֹנה ֶא ל ַה ְר ֵּבה ְוִה ֵּנה ִלְמ ָע ט
ַוֲה ֵבאֶת ם ַה ַּבִית ְוָנַפ ְח ִּת י בֹו ַיַע ן ֶמ ה ְנֻא ם ה' ְצָבאֹות ַיַע ן ֵּביִת י ֲא ֶׁש ר הּוא ָח ֵר ב ְוַא ֶּת ם
ָר ִצים ִא יׁש ְל ֵב יתֹו( :י) ַע ל ֵּכן ֲע ֵליֶכם ָּכְלאּו ָׁש ַמ ִים ִמ ָּט ל ְוָה ָאֶר ץ ָּכְלָאה ְיבּוָלּה( :יא)
ָוֶא ְק ָר א ֹחֶר ב ַע ל ָה ָאֶר ץ ְוַע ל ֶה ָה ִר ים ְוַע ל ַה ָּד ָגן ְוַע ל ַה ִּת ירֹוׁש ְוַע ל ַה ִּיְצָה ר ְוַע ל ֲא ֶׁש ר
ּתֹוִציא ָה ֲא ָד ָמ ה ְוַע ל ָה ָאָד ם ְוַע ל ַה ְּבֵה ָמ ה ְוַע ל ָּכל ְיִגיַע ַּכָּפ ִים :ס
(יב) ַוִּיְׁש ַמ ע ְזֻר ָּבֶבל ֶּבן ַׁש ְלִּת יֵא ל ִויהֹוֻׁש ַע ֶּבן ְיהֹוָצָד ק ַה ֹּכֵה ן ַה ָּגדֹול ְוֹכל ְׁש ֵא ִר ית ָה ָע ם מהי תגובת
ְּבקֹול ה' ֱא ֹלֵה יֶה ם ְוַע ל ִּד ְבֵר י ַח ַּגי ַה ָּנִביא ַּכֲא ֶׁש ר ְׁש ָלחֹו ה' ֱא ֹלֵה יֶה ם ַוִּייְר אּו ָה ָע ם ִמ ְּפ ֵני מנהיגי העם?
ה':
(יג) ַוֹּיאֶמ ר ַח ַּגי ַמ ְלַא ְך ה' ְּבַמ ְלֲא כּות ה' ָלָע ם ֵלאֹמר ֲא ִני ִא ְּת ֶכם ְנֻא ם ה'( :יד) ַוָּיַע ר
ה' ֶא ת רּוַח ְזֻר ָּבֶבל ֶּבן ַׁש ְלִּת יֵא ל ַּפ ַח ת ְיהּוָד ה ְוֶא ת רּוַח ְיהֹוֻׁש ַע ֶּבן ְיהֹוָצָד ק ַה ֹּכֵה ן מהי תגובת
ַה ָּגדֹול ְוֶא ת רּוַח ֹּכל ְׁש ֵא ִר ית ָה ָע ם ַוָּיֹבאּו ַוַּיֲע ׂשּו ְמ ָלאָכה ְּבֵבית ה' ְצָבאֹות ֱא ֹלֵה יֶה ם :פ העם?
(טו) ְּביֹום ֶע ְׂש ִר ים ְוַאְר ָּבָע ה ַל ֹחֶד ׁש ַּבִּׁש ִּׁש י ִּבְׁש ַנת ְׁש ַּת ִים ְלָד ְר ָיֶוׁש ַה ֶּמ ֶלְך:
חודש לאחר מכן ,בחודש השביעי ,מעודד הנביא חגי את ראשי העם בעשייתם ומבשרם שהמקדש הנבנה יהיה
מכובד מקודמו – כנגד אילו רוחות באה בשורה זו?
(א) ַּב ְּׁש ִב יִע י ְּבֶע ְׂש ִר ים ְוֶא ָח ד ַל ֹחֶד ׁש ָה ָיה ְּד ַבר ה' ְּבַיד ַח ַּגי ַה ָּנִביא ֵלאֹמר( :ב) ֱא ָמ ר כלפי מי מופנית
ָנא ֶא ל ְזֻר ָּבֶבל ֶּבן ַׁש ְלִּת יֵא ל ַּפ ַח ת ְיהּוָד ה ְוֶא ל ְיהֹוֻׁש ַע ֶּבן ְיהֹוָצָד ק ַה ֹּכֵה ן ַה ָּגדֹול ְוֶא ל הנבואה?
ְׁש ֵא ִר ית ָה ָע ם ֵלאֹמר( :ג) ִמ י ָבֶכם ַה ִּנְׁש ָאר ֲא ֶׁש ר ָר ָאה ֶא ת ַה ַּב ִית ַה ֶּזה ִּב ְכבֹודֹו
ָה ִר אׁשֹון ּוָמ ה ַא ֶּת ם ֹרִא ים ֹאתֹו ַע ָּת ה ֲה לֹוא ָכֹמהּו ְּכַאִין ְּבֵע יֵניֶכם:
(ד) ְוַע ָּת ה ֲח ַזק ְזֻר ָּב ֶב ל ְנֻא ם ה' ַוֲח ַזק ְיהֹוֻׁש ַע ֶּב ן ְיהֹוָצָד ק ַה ֹּכֵה ן ַה ָּגדֹול ַוֲח ַזק ָּכל באיזו דרך
7
ַע ם ָה ָאֶר ץ ְנֻא ם ה' ַוֲע ׂשּו ִּכי ֲא ִני ִא ְּת ֶכם ְנֻא ם ה' ְצָב אֹות( :ה) ֶא ת ַה ָּד ָבר ֲא ֶׁש ר ָּכַר ִּת י מחזקת הנבואה
ִא ְּת ֶכם ְּבֵצאְת ֶכם ִמ ִּמ ְצַר ִים ְורּוִח י ֹעֶמ ֶד ת ְּבתֹוְכֶכם ַאל ִּת יָר אּו: את רוח בוני
המקדש?
(ו) ִּכי ֹכה ָאַמ ר ה' ְצָבאֹות עֹוד ַאַח ת ְמ ַע ט ִה יא ַוֲא ִני ַמ ְר ִע יׁש ֶא ת ַה ָּׁש ַמ ִים ְוֶא ת ָה ָאֶר ץ
ְוֶא ת ַה ָּים ְוֶא ת ֶה ָח ָר ָבה( :ז) ְוִה ְר ַע ְׁש ִּת י ֶא ת ָּכל ַה ּגֹוִים ּוָבאּו ֶח ְמ ַּד ת ָּכל ַה ּגֹוִים מה הקשר בין
ּוִמ ֵּלאִת י ֶא ת ַה ַּבִית ַה ֶּזה ָּכבֹוד ָאַמ ר ה' ְצָבאֹות( :ח) ִלי ַה ֶּכֶס ף ְוִלי ַה ָּזָה ב ְנֻא ם ה' הפורענות
ְצָבאֹות( :ט) ָּגדֹול ִיְה ֶיה ְּכבֹוד ַה ַּב ִית ַה ֶּזה ָה ַאֲח רֹון ִמ ן ָה ִר אׁשֹון ָאַמ ר ה' ְצָב אֹות שתתחולל על
ּוַב ָּמ קֹום ַה ֶּזה ֶא ֵּת ן ָׁש לֹום ְנֻא ם ה' ְצָב אֹות( :שם ב ,א-ט) הגוים לבין בנין
המקדש?
מדוע סברו אנשי יהודה שלא הגיע הזמן לבנות את המקדש "ֹלא ֶע ת ֹּבא ֶע ת ֵּב ית ה' ְל ִה ָּב נֹות" -חגי א ,ב)?
ולפי שבטלו צרי יהודה מהם בנין הבית כל השנים שעברו נואשו העם מבנין הבית והיו אומרים עדיין לא
הגיע עת הבנין אעפ"י שהיו יודעים ששלמו שבעים שנה לחרבת ירושלם בשנת שתים לדריוש .והיה להם
לדעת כי לא לחנם העלה האל מהגולה ואעפ"י שלא אמר להם הנביא עדיין ,היה להם להחל מעצמם
ולהתעורר על הדבר ,כי היו רואים כי מעשיהם לא היו באים להם על הנכונה כמ"ש "זרעתם הרבה"' וגו'
(פסוק ו) והיה להם לדעת כי זה עונשם על שהיו נואשים בבנין הבית .וכשראה האל יתברך שלא היו
מתעוררים מעצמם שלח להם ביד חגי הנביא (רד"ק)
נעיין בדברי רד"ק :האם שבי הגולה חשבו שעדיין לא הסתיימה גזרת שבעים השנה?
מניין נבע ייאושם? איך לדעת רד"ק עליהם לפרש את הקשיים הכלכליים הרבים המשתקפים בפסוק ו?
כדאי לתת את הדעת לרלבנטיות של דברי רד"ק "היה להם להחל מעצמם ולהתעורר על הדבר" לימינו -בתהליך
הגאולה נדרשת אתערותא דלתתא ,דהיינו ,התעוררות ועשייה יזומה של האדם והעם.
מלבי"ם טען שהציפיות של השבים לא תאמו את אופי התקופה ,ולכן הם חשבו שלא הגיע זמן הגאולה:
העם הזה אמרו לא עת – שהיה מקובל בידי האומה מפי הנביאים שלפני הגאולה האמיתית צריך שיהיו
מופתים בשמים ושיהיה מלחמת גוג ומגוג ,כמו שנבאו כל הנביאים על אחרית הימים .והם ראו שבעת ההיא
לא היה שום דבר מן ההכנות שצריכים להיות קודם הגאולה ,אמרו 'לא עת בא' ...וגם שתנאי הבנין שיהיה
להם מנוחה מן האויבים תחילה כמו שהיה בעת בנין שלמה ,וגם עת המנוחה לא הגיע שהם משועבדים
למלכי מדי ופרס ,ועת הגאולה צריך להיות קודם עת הבנין.
מה היו הציפיות של השבים לפי מלבי"ם ואיך זה קשור לאי נכונותם לחדש את בניית המקדש?
חנוכת המקדש
הבניה הסתיימה בשעה טובה ומוצלחת לאחר ארבע שנות בנייה (בשנה השישית לדריוש) בתאריך ג' לחודש אדר!
(נשים לב לחשיבותו של חודש אדר בתקופת שיבת ציון) .נעיין בתיאור חנוכת הבית:
8
פרק ו – תרגום פרק ו – מקור
(טו) ְוִנְׁש ַלם ַּבִית ֶזה ַע ד יֹום שלשה ְל ֹחֶד ׁש ֲא ָד רֶׁ ,ש ִה יא (טו) ְוֵׁש יִציא ַּבְיָת ה ְד ָנה ַע ד יֹום ְּת ָלָת ה ִליַר ח ֲא ָד ר ִּד י
ְׁש ַנת ֵׁש ׁש ְלַמ ְלכּות ָּד ְר ָיֶוׁש ַה ֶּמ ֶלְך( .טז) ְוָע ׂשּו ְבֵני ַוֲע ַבדּו ִה יא ְׁש ַנת ֵׁש ת ְלַמ ְלכּות ָּד ְר ָיֶוׁש ַמ ְלָּכא( :טז)
ִיְׂש ָר ֵא לַ ,ה ֹּכֲה ִנים ְוַה ְּל ִוִּיים ּוְׁש ָאר ְּבֵני ַה ּגֹוָלהֲ ,ח ֻנַּכת ֵּבית ְבֵני ִיְׂש ָר ֵא ל ָּכֲה ַנָּיא ְוֵל ָוֵיא ּוְׁש ָאר ְּבֵני ָגלּוָת א ֲח ֻנַּכת ֵּבית
ָה ֱא ֹלִה ים ַה ֶּזה ְּבֶח ְד ָוה( .יז) ְוִה ְק ִר יבּו ַלֲח ֻנַּכת ֵּבית ֱא ָלָה א ְד ָנה ְּבֶח ְד ָוה( :יז) ְוַה ְק ִר בּו ַלֲח ֻנַּכת ֵּבית ֱא ָלָה א
ָה ֱא ֹלִה ים ַה ֶּזהָּ ,פ ִר ים ֵמ ָאהֵ ,א יִלים ָמ אַת ִיםְּ ,כָבִׁש ים ְד ָנה ּתֹוִר ין ְמ ָאה ִּד ְכִר ין ָמ אַת ִין ִא ְּמ ִר ין ַאְר ַּבע ְמ ָאה
ַאְר ַּבע ֵמ אֹותּ ,וְצִפיֵר י ִע ִּזיםְ ,לַח ֵּט א ַע ל ָּכל ִיְׂש ָר ֵא ל, ּוְצִפ יֵר י ִע ִּזין ְלַח ָּט ָאה ַע ל ָּכל ִיְׂש ָר ֵא ל ְּת ֵר י ֲע ַׂש ר ְלִמ ְנָין
ְׁש ֵנים ָע ָׂש רְ ,לִמ ְנַין ִׁש ְבֵט י ִיְׂש ָר ֵא ל( .יח) ְוֵה ִק ימּו ַה ֹּכֲה ִנים ִׁש ְבֵט י ִיְׂש ָר ֵא ל( :יח) ַוֲה ִק ימּו ָכֲה ַנָּיא ִּבְפ ֻלָּגְת הֹון ְוֵל ָוֵיא
ִּבְפ ֻלּגֹוֵת יֶה םְ ,וַה ְּל ִוִּיים ְּבַמ ְח ְלקֹוֵת יֶה םַ ,ע ל ֲע בֹוַד ת ְּבַמ ְח ְלָק ְת הֹון ַע ל ֲע ִביַד ת ֱא ָלָה א ִּד י ִבירּוְׁש ֶלם ִּכְכָת ב
ָה ֱא ֹלִה ים ֲא ֶׁש ר ִּבירּוָׁש ַלִיםִּ ,כְכָת ב ֵס ֶפ ר ֹמֶׁש ה. ְס ַפ ר ֹמֶׁש ה:
בס"ד
עליית עזרא הסופר ופעולתו – פרק ז
תקציר :פרק ו עסק כאמור בחידוש בניית המקדש בימי דריוש ובחנוכתו בשנה הששית למלך .החלום הגדול של בנין
המקדש התגשם .בפרק ז אנו לומדים על עלייתו של המנהיג החדש של שבי ציון -עזרא הסופר.
שאלות מכוונות למידה:
מיהו עזרא ,מה מעמדו בעם ישראל ,ואיך מוגדר תפקידו -כפי שעולה מן הפסוקים? o
מתי עלה עזרא לארץ ומהי משמעות התאריך? o
מה הרישיון שניתן לעזרא ומה ניתן ללמוד על מעמדו של עזרא בעיני ארתחשסתא מן התמיכה שניתנת לו? o
מהן הסמכויות שמקבל עזרא מארתחשסתא? במה הן יכולות לסייע לו במנהיגותו? o
מה יחסו של ארתחשסתא לאמונת ישראל על פי האגרת ,ואיך זה בא לידי ביטוי ברישיון שנתן לעזרא? o
מה ניתן להסיק מפרק ז בנוגע לפעולותיו בעתיד של עזרא כמנהיגם של שבי הגולה? o
9
עליית עזרא הסופר ופעולתו – פרק ז
פרק ו עסק כאמור בחידוש בניית המקדש בימי דריוש ובחנוכתו בשנה הששית למלך .החלום הגדול של בנין המקדש
התגשם .אולם מי מוביל ומנהיג את העם בשלב זה?
מפרק ז ואילך אנו למדים על מנהיג אחר ,שיעלה ארצה ויעמוד מכאן ואילך בראש השבים .גם שמו של המלך הפרסי
מתחלף ומכאן ועד סוף ספר נחמיה מדובר על המלך ארתחשסתא.
המנהיג החדש בישראל הוא עזרא הסופר ,לו מקדיש הכתוב בספר עזרא ארבעה פרקים ,המתארים את עלייתו
ופועליו בירושלים – פרקים ז-י .עזרא הסופר המשיך לפעול גם בימי נחמיה ,וספר נחמיה מקדיש פרק שלם (פרק ח,
וכן הוא נזכר בנחמיה פרק יב) המתאר את פעולותיו של עזרא בימי נחמיה.
נעיין בפרק ז בספר עזרא :מהו מבנה הפרק ומה עומד במרכזו?
פרק ז
(א) ְוַאַח ר ַה ְּד ָבִר ים ָה ֵא ֶּלה ְּבַמ ְלכּות ַאְר ַּת ְח ַׁש ְס ְּת א ֶמ ֶלְך ָּפ ָר ס ֶע ְזָר א ֶּבן ְׂש ָר ָיה ֶּבן ֲע ַזְר ָיה ֶּבן תיאורו של
ִח ְלִק ָּיה( :ב) ֶּבן ַׁש ּלּום ֶּבן ָצדֹוק ֶּבן ֲא ִח יטּוב( :ג) ֶּבן ֲא ַמ ְר ָיה ֶבן ֲע ַזְר ָיה ֶּבן ְמ ָר יֹות( :ד) ֶּבן ְזַר ְח ָיה ֶבן עזרא
ֻע ִּזי ֶּבן ֻּבִּק י( :ה) ֶּבן הבישוה ֶּבן ִּפ יְנָח ס ֶּבן ֶא ְלָע ָזר ֶּב ן ַאֲה ֹרן ַה ֹּכֵה ן ָה ֹראׁש( :ו) הּוא ֶע ְזָר א ָע ָלה
ִמ ָּבֶבל ְוהּוא ֹסֵפ ר ָמ ִה יר ְּבתֹוַר ת ֹמֶׁש ה ֲא ֶׁש ר ָנַת ן ה' ֱא ֹלֵה י ִיְׂש ָר ֵא ל ַוִּיֶּת ן לֹו ַה ֶּמ ֶלְך ְּכַיד ה' ֱא ֹלָה יו
ָע ָל יו ֹּכל ַּב ָּק ָׁש תֹו:
עליית עזרא (ז) ַוַּיֲע לּו ִמ ְּבֵני ִיְׂש ָר ֵא ל ּוִמ ן ַה ֹּכֲה ִנים ְוַה ְל ִוִּים ְוַה ְמ ֹׁשְר ִר ים ְוַה ֹּׁשֲע ִר ים ְוַה ְּנִת יִנים ֶא ל ְירּוָׁש ִָלם ִּב ְׁש ַנת
ֶׁש ַב ע ְל ַאְר ַּת ְח ַׁש ְס ְּת א ַה ֶּמ ֶל ְך( :ח) ַוָּיֹבא ְירּוָׁש ִַלם ַּב ֹחֶד ׁש ַה ֲח ִמ יִׁש י ִה יא ְׁש ַנת ַה ְּׁש ִביִע ית ַלֶּמ ֶלְך:
(ט) ִּכי ְּבֶא ָח ד ַל ֹחֶד ׁש ָה ִר אׁשֹון הּוא ְיֻס ד ַה ַּמ ֲע ָלה ִמ ָּבֶבל ּוְבֶא ָח ד ַל ֹחֶד ׁש ַה ֲח ִמ יִׁש י ָּבא ֶא ל ְירּוָׁש ִַלם
ְּכַיד ֱא ֹלָה יו ַה ּטֹוָב ה ָע ָל יו( :י) ִּכי ֶע ְזָר א ֵה ִכין ְלָבבֹו ִל ְד רֹוׁש ֶא ת ּתֹוַר ת ה' ְוַל ֲע ֹׂשת ּוְל ַל ֵּמ ד ְּבִיְׂש ָר ֵא ל
ֹחק ּוִמ ְׁש ָּפ ט:
(יא) ְוֶזה ַּפ ְר ֶׁש ֶגן ַה ִּנְׁש ְּת ָון ֲא ֶׁש ר ָנַת ן ַה ֶּמ ֶל ְך ַאְר ַּת ְח ַׁש ְס ְּת א ְל ֶע ְזָר א ַה ֹּכֵה ן ַה ֹּסֵפ ר ֹסֵפ ר ִּד ְבֵר י
ִמ ְצֹות ה' ְוֻח ָּק יו ַע ל ִיְׂש ָר ֵא ל: תוכן
(יב) ַאְר ַּת ְח ַׁש ְס ְּת א ֶמ ֶל ְך ַה ְּמ ָל ִכיםְ ,ל ֶע ְזָר א (יב) ַאְר ַּת ְח ַׁש ְס ְּת א ֶמ ֶלְך ַמ ְלַכָּיא ְלֶע ְזָר א ָכֲה ָנא הרישיון
ָס ַפ ר ָּד ָת א ִּד י ֱא ָל ּה ְׁש ַמ ָּיא ְּגִמ ירּו ְכֶע ֶנת( :יג) ִמ ִּני ַה ֹּכֵה ן סֹוֵפ ר ַה ָּד ת ֶׁש ל ֱא ֹלֵה י ַה ָּׁש ַמ ִים, שניתן
ָׁש לֹום ָּגמּורְ ,וָכֵע ת( .יג) ִמ ֶּמ ִּני הּוַׂש ם ַצו, ִׂש ים ְט ֵע ם ִּד י ָכל ִמ ְת ַנַּד ב ְּבַמ ְלכּוִת י ִמ ן ַע ָּמ ה לעזרא
ִיְׂש ָר ֵא ל ְוָכֲה נֹוִה י ְוֵלָוֵיא ִלְמ ָה ְך ִלירּוְׁש ֶלם ִע ָּמ ְך ְיָה ְךֶׁ :ש ָּכל ִמ ְת ַנֵּד ב ְּבַמ ְלכּוִת י ֵמ ַע ם ִיְׂש ָר ֵא ל ְוֹכֲה ָניו מטעם
ְוַה ְּל ִוִּיים ָלֶלֶכת ִלירּוָׁש ַלִים ִע ְּמ ָךֵ ,יֵלְך( .יד) (יד) ָּכל ֳק ֵבל ִּד י ִמ ן ֳק ָד ם ַמ ְלָּכא ְוִׁש ְבַע ת יעטה המלך
ְׁש ִליַח ְלַבָּק ָר א ַע ל ְיהּוד ְוִלירּוְׁש ֶלם ְּבָד ת ֱא ָל ָה ְך ִּד י ָּכלֻ-ע ַּמ ת ֶׁש ִּמ ִּלְפ ֵני ַה ֶּמ ֶלְך ְוִׁש ְבַע ת יֹוֲע ָציו
ִביָד ְך( .. :כה) ְוַאְנְּת ֶע ְזָר א ְּכָח ְכַמ ת ֱא ָל ָה ְך ִּד י ִנְׁש ַלחְ ,לַבֵּק ר ֶא ל ְיהּוָד ה ְוִלירּוָׁש ַלִיםְּ ,בָד ת
ִביָד ְך ֶמ ִּני ָׁש ְפ ִט ין ְוַד ָּיִנין ִּד י ֶלֱה ֹון דאנין ָּד א ְיִנין ְלָכל ֱא ֹלֶה יָך ֲא ֶׁש ר ְּבָיֶד ָך(...כה) ְוַא ָּת ה ֶע ְזָר א,
ַע ָּמ ה ִּד י ַּבֲע ַבר ַנֲה ָר ה ְלָכל ָיְד ֵע י ָּד ֵת י ֱא ָל ָה ְך ְוִד י ְּכָח ְכַמ ת ֱא ֹלֶה יָך ֲא ֶׁש ר ְּבָיְד ָך ַמ ֵּנה ׁשֹוְפ ִט ים
ְוַד ָּיִניםֲ ,א ֶׁש ר ִיְה יּו ָד ִנים ֶא ת ָּכל ָה ָע ם ֲא ֶׁש ר ָלא ָיַד עְּת הֹוְד עּון( :כו) ְוָכל ִּד י ָלא ֶלֱה ֵוא ָע ֵבד
10
ָּד ָת א ִד י ֱא ָל ָה ְך ְוָד ָת א ִּד י ַמ ְל ָּכא ָאְס ַּפ ְר ָנא ִּד יָנה ְּבֵע ֶבר ַה ָּנָה רֶ ,א ת ָּכל יֹוְד ֵע י ָד ת ֱא ֹלֶה יָך,
ֶלֱה ֵוא ִמ ְת ֲע ֵבד ִמ ֵּנּה ֵה ן ְלמֹות ֵה ן ִלְׁש ֹרִׁש י ֵה ן ַוֲא ֶׁש ר ֵא ינֹו יֹוֵד ַע ּ -תֹוִד יעֹו( .כו) ְוָכל ֲא ֶׁש ר ֹלא
ִיְה ֶיה עֹוֶׂש ה ָד ת ֱא ֹלֶה יָך ְוָד ת ַה ֶּמ ֶל ְךְּ ,בֶמ ֶר ץ ַלֲע ָנׁש ִנְכִס ין ְוֶלֱא סּוִר ין:
ַה ִּד ין ִיְה ֶיה ַנֲע ֶׂש ה ּבֹוִ ,א ם ְלָמ ֶות ִא ם ְלָגלּות,
ִא ם ְל ֹעֶנׁש ְּכָס ִפ ים ְוֶלֱא סּוִר ים.
(כז) ָּברּוְך ה' ֱא ֹלֵה י ֲא בֹוֵת ינּו ֲא ֶׁש ר ָנַת ן ָּכֹזאת ְּבֵלב ַה ֶּמ ֶלְך ְלָפ ֵא ר ֶא ת ֵּב ית ה' ֲא ֶׁש ר ִּב ירּוָׁש ִָלם: תגובת
(כח) ְוָע ַלי ִה ָּט ה ֶח ֶס ד ִלְפ ֵני ַה ֶּמ ֶלְך ְויֹוֲע ָציו ּוְלָכל ָׂש ֵר י ַה ֶּמ ֶלְך ַה ִּגֹּבִר ים ַוֲא ִני ִה ְת ַח ַּזְק ִּת י ְּכַיד ה' ֱא ֹלַה י עזרא
ָע ַלי ָוֶא ְק ְּבָצה ִמ ִּיְׂש ָר ֵא ל ראשים לֲע לֹות ִע ִּמ י:
איך הכתוב מציג את עזרא -אילו מעלות בדמותו של עזרא מבליט הכתוב? מה ניתן ללמוד על יחס המלך אליו? איזו
דמות של מנהיג צפוי שהוא יהיה?
עזרא הוא ,אם-כך ,קודם כל אדם מיוחס ביותר ,צאצא של אהרן הכהן ,מנהיג צדיק ,שפועל מתוך שליחות להפיץ את
התורה בישראל .חז"ל משווים את גדלותו למשה רבנו" :ר' יוסי אומר ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אילמלא
קידמו משה " (תוספתא סנהדרין ,פרק ד ,הלכה ז) .ללמדנו שגם בסוף ימי התנ"ך שתל הקב"ה בעם ישראל דמות
רוחנית כמעט שוות ערך למשה רבנו בכדי לטעת בקרב עמנו את לימוד התורה וקיום מצוותיה.
העלייה מבבל לארץ באותם ימים הייתה כרוכה בקבלת היתר רשמי מטעם המלכות .איך השיג עזרא את ההיתר? מה
היה מעמדו בעיני המלך? מן הכתוב קשה למצוא תשובות לשאלות הללו ,ובכל זאת מפסוק ו ניתן להסיק שעזרא פנה
למלך בבקשה והמלך נענה לו .מה היו בקשותיו של עזרא מארתחשסתא? על כך נוכל ללמוד בהמשך הכתובים מתוך
תוכן הרישיון הרשמי שניתן לו.
11
הרישיון שקיבל עזרא – פסוקים יא-כו
במרכז הפרק ,בפס' יא-כו ,עומד הרישיון שניתן לעזרא .במה הוא שונה מן הרישיונות הקודמים שנתנו בימי כורש
ודריוש? איזה עניין מהותי נוסף כאן?
הרשות שנתנה (יא) ְוֶזה ַּפ ְר ֶׁש ֶגן ַה ִּנְׁש ְּת ָון ֲא ֶׁש ר ָנַת ן ַה ֶּמ ֶל ְך ַאְר ַּת ְח ַׁש ְס ְּת א ְל ֶע ְזָר א ַה ֹּכֵה ן ַה ֹּסֵפ ר ֹסֵפ ר ִּד ְבֵר י
ִמ ְצֹות ה' ְוֻח ָּק יו ַע ל ִיְׂש ָר ֵא ל: לעזרא ואנשיו
(יב) ַאְר ַּת ְח ַׁש ְס ְּת א ֶמ ֶלְך ַמ ְלַכָּיא ְלֶע ְזָר א ָכֲה ָנא (יב)ַאְר ַּת ְח ַׁש ְס ְּת א ֶמ ֶל ְך ַה ְּמ ָל ִכיםְ ,ל ֶע ְזָר א לעלות ארצה
ָס ַפ ר ָּד ָת א ִּד י ֱא ָל ּה ְׁש ַמ ָּיא ְּגִמ ירּו ְכֶע ֶנת( :יג) ַה ֹּכֵה ן סֹוֵפ ר ַה ָּד ת ֶׁש ל ֱא ֹלֵה י ַה ָּׁש ַמ ִיםָׁ ,ש לֹום ולפקח עליהם
ִמ ִּני ִׂש ים ְט ֵע ם ִּד י ָכל ִמ ְת ַנַּד ב ְּבַמ ְלכּוִת י ִמ ן ַע ָּמ ה ָּגמּורְ ,וָכֵע ת( .יג) ִמ ֶּמ ִּני הּוַׂש ם ַצוֶׁ ,ש ָּכל
ִיְׂש ָר ֵא ל ְוָכֲה נֹוִה י ְוֵלָוֵיא ִלְמ ָה ְך ִלירּוְׁש ֶלם ִע ָּמ ְך ִמ ְת ַנֵּד ב ְּבַמ ְלכּוִת י ֵמ ַע ם ִיְׂש ָר ֵא ל ְוֹכֲה ָניו ְוַה ְּל ִוִּיים
ְיָה ְך( :יד) ָּכל ֳק ֵבל ִּד י ִמ ן ֳק ָד ם ַמ ְלָּכא ְוִׁש ְבַע ת ָלֶלֶכת ִלירּוָׁש ַלִים ִע ְּמ ָךֵ ,יֵלְך( .יד) ָּכלֻ-ע ַּמ ת
ְׁש ִליַח ְלַבָּק ָר א ַע ל ְיהּוד ְוִלירּוְׁש ֶלם ְּבָד ת ֱא ָל ָה ְך ֶׁש ִּמ ִּלְפ ֵני ַה ֶּמ ֶלְך ְוִׁש ְבַע ת יֹוֲע ָציו ִנְׁש ַלחְ ,לַבֵּק ר
[לפקח] ֶא ל ְיהּוָד ה ְוִלירּוָׁש ַלִיםְּ ,בָד ת ֱא ֹלֶה יָך ִּד י ִביָד ְך:
ֲא ֶׁש ר ְּבָיֶד ָך.
(טו) ּוְלֵה יָבָלה ְּכַס ף ּוְד ַה ב ִּד י ַמ ְלָּכא ְוָיֲע טֹוִה י (טו) ּוְלהֹוִביל ֶּכֶס ף ְוָזָה בֲ ,א ֶׁש ר ַה ֶּמ ֶלְך ְויֹוֲע ָציו רשות להעביר
ִה ְת ַנַּד בּו ֶל ֱא ָל ּה ִיְׂש ָר ֵא ל ִּד י ִבירּוְׁש ֶלם ִמ ְׁש ְּכֵנּהִ :ה ְת ַנְּד בּו ֶל ֱא ֹלֵה י ִיְׂש ָר ֵא לֲ ,א ֶׁש ר ִּבירּוָׁש ַלִים כספי נדבה
ִמ ְׁש ָּכנֹו( .טז) ְוָכל ֶּכֶס ף ְוָזָה בֲ ,א ֶׁש ר ִּת ְמ ָצא (טז) ְוֹכל ְּכַס ף ּוְד ַה ב ִּד י ְת ַה ְׁש ַּכח ְּבֹכל ְמ ִד יַנת וכלים עבור
ְּבָכל ְמ ִד יַנת ָּבֶבלִ ,ע ם ִה ְת ַנְּד בּות ָה ָע ם ָּבֶבל ִע ם ִה ְת ַנָּד בּות ַע ָּמ א ְוָכֲה ַנָּיא ִמ ְת ַנְּד ִבין המקדש
ְל ֵב ית ֱא ָל ֲה ֹהם ִּד י ִבירּוְׁש ֶלם( :יז) ָּכל קבלנה ְוַה ֹּכֲה ִניםִ ,מ ְת ַנְּד ִבים ְל ֵב ית ֱא ֹלֵה יֶה ם ֲא ֶׁש ר
אשפרנה ִת ְק ֵנא ְּבַכְס ָּפ א ְד ָנה ּתֹוִר ין ִּד ְכִר ין ִּבירּוָׁש ַלִים( .יז) ָּכלֻ-ע ַּמ ת ֶזה ְּבֶמ ֶר ץ ִּת ְק ֶנה
ְּבֶכֶס ף ֶזה ָּפ ִר יםֵ ,א יִליםְּ ,כָבִׂש ים ּוִמ ְנחֹוֵת יֶה ם ִא ְּמ ִר ין ּוִמ ְנָח ְת הֹון ְוִנְס ֵּכיהֹון ּוְת ָק ֵר ב ִה ּמֹו ַע ל
ַמ ְד ְּבָח ה ִּד י ֵּב ית ֱא ָל ֲה ֹכם ִּד י ִבירּוְׁש ֶל ם( :יח) ְוִנְס ֵּכיֶה םְ ,וַת ְק ִר יב אֹוָת ם ַע ל ַה ִּמ ְזֵּבַח ֶׁש ל ֵּב ית
ֱא ֹלֵה יֶכם ֶׁש ִּבירּוָׁש ַלִים( .יח) ּוַמ ה ֶׁש ָע ֶליָך ְוַע ל ּוָמ ה ִד י עליך ֲע ָלְך ְוַע ל אחיך ֶא ָח ְך ִייַט ב ִּבְׁש ָאר
ֱא ָל ֲה ֹכם ַאֶח יָך ִייַט בִּ ,בְׁש ָאר ַה ֶּכֶס ף ְוַה ָּזָה ב ַלֲע ׂשֹות, ִּכְר עּות ְלֶמ ְע ַּבד ְוַד ֲה ָבה ַּכְס ָּפ א
ִּכְר צֹון ֱא ֹלֵה יֶכם ַּת ֲע ׂשּו( .יט) ְוַה ֵּכִליםֲ ,א ֶׁש ר ַּת ַע ְבדּון:
ִנָּת ִנים ְלָך ַלֲע בֹוַד ת ֵּב ית ֱא ֹלֶה יָךְ ,מ ֹסר ִלְפ ֵני
ֱא ֹלֵה י ְירּוָׁש ַל ִים.
(כ) ּוְׁש ָאר ֹצֶר ְך ֵּב ית ֱא ֹלֶה יָךֲ ,א ֶׁש ר יּוַט ל ָע ֶליָך (יט) ּוָמ אַנָּיא ִּד י ִמ ְת ַיֲה ִבין ָלְך ְלָפ ְלָח ן ֵּב ית מס עבור
עבודת המקדש ֱא ָל ָה ְך ַה ְׁש ֵלם ֳק ָד ם ֱא ָל ּה ְירּוְׁש ֶל ם( :כ) ּוְׁש ָאר ָלֵת תִּ ,ת ֵּת ן ִמ ֵּבית ִּגְנֵזי ַה ֶּמ ֶלְך( .כא) ּוִמ ֶּמ ִּני ֲא ִני
ַאְר ַּת ְח ַׁש ְס ְּת א ַה ֶּמ ֶלְך ,הּוַׂש ם ַצו ְלָכל ַה ִּגְזָּבִר ים ַח ְׁש חּות ֵּבית ֱא ָלָה ְך ִּד י ִיֶּפ ל ָלְך ְלִמ ְנַּת ן ִּת ְנֵּת ן ִמ ן
ֵּבית ִּגְנֵזי ַמ ְלָּכא( :כא) ּוִמ ִּני ֲא ָנה ַאְר ַּת ְח ַׁש ְס ְּת א ֲא ֶׁש ר ְּבֵע ֶבר ַה ָּנָה רֶׁ ,ש ָּכל ֲא ֶׁש ר ִיְׁש ַאְלֶכם ֶע ְזָר א
ַמ ְלָּכא ִׂש ים ְט ֵע ם ְלֹכל ִּגַּזְבַר ָּיא ִּד י ַּבֲע ַבר ַנֲה ָר ה ַה ֹּכֵה ן ,סֹוֵפ ר ַה ָּד ת ֶׁש ל ֱא ֹלֵה י ַה ָּׁש ַמ ִיםְּ ,בֶמ ֶר ץ
ִּד י ָכל ִּד י ִיְׁש ֲא ֶלְנכֹון ֶע ְזָר א ָכֲה ָנה ָס ַפ ר ָּד ָת א ִּד י ֵיָע ֶׂש ה( .כב) ַע ד ֶּכֶס ף ִּכָּכִר ים ֵמ ָאהְ ,וַע ד ִח ִּט ים
ּכֹוִר ים ֵמ ָאהְ ,וַע ד ַיִין ַּבִּת ים ֵמ ָאהְ ,וַע ד ַּבִּת ים ֱא ָל ּה ְׁש ַמ ָּיא אשפרנה ִיְת ֲע ִבד( :כב) ַע ד ְּכַס ף
ַּכְּכִר ין ְמ ָאה ְוַע ד ִח ְנִט ין ֹּכִר ין ְמ ָאה ְוַע ד ֲח ַמ ר ֶׁש ֶמ ן ֵמ ָאהּ ,וֶמ ַלח ְלֹלא ְכָת ב( .כג) ָּכל ֲא ֶׁש ר
ַּבִּת ין ְמ ָאה ְוַע ד ַּבִּת ין ְמ ַׁש ח ְמ ָאהּו ְמ ַלח ִּד י ָלא ִמ ִּמ ְצַות ֱא ֹלֵה י ַה ָּׁש ַמ ִיםֵ ,יָע ֶׂש ה ֶא ל ָנכֹון ְל ֵב ית
ֱא ֹלֵה י ַה ָּׁש ַמ ִיםַׁ ,ש ָּלָמ ה ִיְה ֶיה ֶק ֶצף ַע ל ַמ ְלכּות ְכָת ב( :כג) ָּכל ִּד י ִמ ן ַט ַע ם ֱא ָלּה ְׁש ַמ ָּיא ִיְת ֲע ֵבד
12
ַאְד ַר ְזָּד א ְל ֵב ית ֱא ָל ּה ְׁש ַמ ָּיא ִּד יְלָמ ה ֶלֱה ֵוא ְק ַצף ַה ֶּמ ֶלְך ּוָבָניו (כד) ְוָלֶכם מֹוִד יִע יםֲ ,א ֶׁש ר ָּכל
ַע ל ַמ ְלכּות ַמ ְלָּכאּו ְבנֹוִה י( :כד) ּוְלֹכם מהודעתן ַה ֹּכֲה ִנים ְוַה ְּל ִוִּייםַ ,ה ְּמ ׁשֹוְר ִר יםַ ,ה ּׁשֹוֲע ִר ים,
ַה ְּנִת יִנים ְועֹוְבֵד י ֵּב ית ָה ֱא ֹלִה ים ַה ֶּזהַ ,מ ָּת ת ִּד י ָכל ָּכֲה ַנָּיא ְוֵל ָוֵיא ַזָּמ ַר ָּיא ָת ָר ַע ָּיא ְנִת יַנָּיאּו
ָפ ְלֵח י ֵּב ית ֱא ָל ָה א ְד ָנה ִמ ְנָּד ה ְבלֹו ַוֲה ָלְך ָלא ִמ ְנָח ה ּוַמ ס ֵא ין ַר ַּׁש אי ְלַה ִּט יל ֲע ֵליֶה ם
ַׁש ִּליט ְלִמ ְר ֵמ א ֲע ֵליֹהם:
(כה) ְוַאְנְּת ֶע ְזָר א ְּכָח ְכַמ ת ֱא ָל ָה ְך ִּד י ִביָד ְך ֶמ ִּני (כה) ְוַא ָּת ה ֶע ְזָר אְּ ,כָח ְכַמ ת אלהיך אֶׁש ר מינוי מערכת
ָׁש ְפ ִט ין ְוַד ָּיִנין ִּד י ֶלֱה ֹון ָּד אְיִנין ְלָכל ַע ָּמ ה ִּד י ַּבֲע ַבר ְּבָיְד ָך ַמ ֵּנה ׁשֹוְפ ִט ים ְוַד ָּיִניםֲ ,א ֶׁש ר ִיְה יּו ָד ִנים משפטית
ַנֲה ָר ה ְלָכל ָיְד ֵע י ָּד ֵת י ֱא ָל ָה ְך ְוִד י ָלא ָיַד ע ֶא ת ָּכל ָה ָע ם ֲא ֶׁש ר ְּבֵע ֶבר ַה ָּנָה רֶ ,א ת ָּכל יֹוְד ֵע י
ָד ת ֱא ֹלֶה יָךַ ,וֲא ֶׁש ר ֵא ינֹו יֹוֵד ַע ּ -תֹוִד יעֹו( .כו) ְּת הֹוְד עּון:
(כו) ְוָכל ִּד י ָלא ֶלֱה ֵוא ָע ֵבד ָּד ָת א ִד י ֱא ָל ָה ְך ְוָכל ֲא ֶׁש ר ֹלא ִיְה ֶיה עֹוֶׂש ה ָד ת ֱא ֹלֶה יָך ְוָד ת
ְוָד ָת א ִּד י ַמ ְל ָּכא אשפרנה ִּד יָנה ֶלֱה ֵוא ִמ ְת ֲע ֵבד ַה ֶּמ ֶל ְךְּ ,בֶמ ֶר ץ ַה ִּד ין ִיְה ֶיה ַנֲע ֶׂש ה ּבֹוִ ,א ם ְלָמ ֶות
ִא ם ְלָגלּותִ ,א ם ְל ֹעֶנׁש ְּכָס ִפ ים ְוֶלֱא סּוִר ים. ִמ ֵּנּה ֵה ן ְלמֹות ֵה ן ִלְׁש ֹרִׁש י ֵה ן ַלֲע ָנׁש ִנְכִס ין
ְוֶלֱא סּוִר ין:
(כז) ָּב רּוְך ה' ֱא ֹלֵה י ֲא בֹוֵת ינּו ֲא ֶׁש ר ָנַת ן ָּכֹזאת ְּבֵלב ַה ֶּמ ֶלְך ְלָפ ֵא ר ֶא ת ֵּב ית ה' ֲא ֶׁש ר ִּב ירּוָׁש ִָלם: תגובת עזרא
(כח) ְוָע ַלי ִה ָּט ה ֶח ֶס ד ִלְפ ֵני ַה ֶּמ ֶלְך ְויֹוֲע ָציו ּוְלָכל ָׂש ֵר י ַה ֶּמ ֶלְך ַה ִּגֹּבִר ים ַוֲא ִני ִה ְת ַח ַּזְק ִּת י ְּכַיד ה' ֱא ֹלַה י
ָע ַלי ָוֶא ְק ְּבָצה ִמ ִּיְׂש ָר ֵא ל ָר אִׁש ים ַלֲע לֹות ִע ִּמ י:
חשבו על השאלות הבאות :מה ניתן ללמוד מהכתוב על יחסו של המלך לעזרא? על יחסו לתורת ישראל ולאמונתם?
מהן שתי 'הדתות' הנזכרות בכתוב ומה ביניהן? מהם הכינויים השונים של ה' בפרקנו (איך הוא מכונה בפי המלך
ואיך הוא מכונה על ידי עזרא)?
נשים לב לאווירה העולה מן הרישיון – מדובר במסמך רשמי ,שבו מצד אחד ניתן למנהיג יהודי לעלות עם אנשי
לירושלים ,לאסוף כספים ולגבות כספים .ומאידך רוח של גלות ושעבוד מלכויות קיימת בו :מותר להם להגיע לשם
פיקוח; מותר להם לגבות מס אבל עד גובה מסוים .מאידך ,יש כאן מפנה חיובי גדול ,גם מצד חיזוק עבודת ה' במקדש,
אבל גם מבחינת ההכרה של המלך בלגיטימיות של הציבור ביהודה לחיות חיים על פי מצוות התורה .ואמנם ,עזרא
יודע להכיר טובה זו ומודה לה' על המפנה החיובי (בפס' כז-כח).
המלך הפרסי מכיר באופן גלוי בדת אלוהי ישראל "ָּד ָת א ִד י ֱא ָלָה ְך" ,ובלגיטימיות לחיות על פיה ,כולל הקמת מערכת
משפט אוטונומית ובעלת סמכויות .כמו כן מובעת פה העמדה שיש צורך ללמוד את דת א-לוהי ישראל .עמדה זו
קשורה לשינוי רוחני מעמיק שחל באותה תקופה ,שהדיו מגיעים אף למלכות -לימוד התורה הופך להיות אחד
המוקדים הרוחניים של שבי הגולה.
העולים עם עזרא:
עזרא אוסף סביבו קבוצת מנהיגיםְ" :וָע ַלי ִה ָּט ה ֶח ֶס ד ִלְפ ֵני ַה ֶּמ ֶלְך ְויֹוֲע ָציו ּוְלָכל ָׂש ֵר י ַה ֶּמ ֶלְך ַה ִּג ֹּבִר ים ַוֲא ִני ִה ְת ַח ַּזְק ִּת י ְּכַיד ה'
ֱא ֹלַה י ָע ַלי ָוֶא ְק ְּבָצה ִמ ִּיְׂש ָר ֵא ל ָר אִׁש ים ַלֲע לֹות ִע ִּמ י" (פסוק כח) .נמצינו למדים שבניגוד לעלייה ההמונים המתוארת בפרק
ב שהתרחשה בימי כורש ,כאן מדובר בקבוצה קטנה של עולים.
13
בס"ד
עליית נחמיה – פרקים א-ב
תקציר :עליית עזרא ולאחריו עליית נחמיה מתרחשות בשעה שחלק מהחזון הגדול של נביאי בית ראשון ,והנביאים חגי
וזכריה ,שליוו את ימי זרובבל ,כבר התגשם – עשרות אלפים עלו ארצה ,ובית המקדש כבר עומד על תילו .יחד עם זאת
חלק גדול מהבטחות הנביאים עדיין לא התממש במציאות ,וקשיי השעה העיבו ועמעמו את גודל השעה .במרכזו של
ספר נחמיה עומדת דמותו של נחמיה ,שהיה אחד מגדולי מנהיגיו של עם ישראל בתחילת ימי הבית השני.
עליית עזרא ולאחריו עליית נחמיה מתרחשות בשעה שחלק מהחזון הגדול של נביאי בית ראשון ,והנביאים חגי וזכריה,
שליוו את ימי זרובבל ,כבר התגשם – עשרות אלפים עלו ארצה ,ובית המקדש כבר עומד על תילו .יחד עם זאת חלק
גדול מהבטחות הנביאים עדיין לא התממש במציאות ,וקשיי השעה העיבו ועמעמו את גודל השעה .במרכזו של ספר
נחמיה עומדת דמותו של נחמיה ,שהיה אחד מגדולי מנהיגיו של עם ישראל בתחילת ימי הבית השני ,והתמודד עם
הפער שבין חזון הנביאים למציאות בארץ .כפי שנראה בהמשך לימודנו ,נחמיה משלב בהתנהגותו את הביטחון
והאמונה המלאים בשליחות הא-לוקית המוטלת עליו יחד עם הנחישות הפוליטית והמעשית הנדרשת ממנו בכדי
לבצעה.
נחמיה פעל בארץ 12שנים בין שנת ( 20הנזכרת בפרק א) למלך ארתחשסתא ועד לשנת 32למלך (הנזכרת בפרק יג,
ו) .עזרא הסופר עלה ארצה 13שנים לפניו ,ושני מנהיגים אלו פעלו זה לצד זה תחת אותו מלך (ארתחשסתא) – עזרא
כמנהיג רוחני ונחמיה ,שמונה לפחה (ראו :נחמיה ה ,יד) ,כמנהיג מדיני.
14
מידע רב על הספר אנו למדים כבר מפסוק הפתיחה של הספר:
(א) ִּד ְבֵר י ְנֶח ְמ ָיה ֶּבן ֲח ַכְלָיה ַוְיִה י ְב ֹחֶד ׁש ִּכְס ֵליו ְׁש ַנת ֶע ְׂש ִר ים ַוֲא ִני ָה ִייִת י ְּבׁשּוַׁש ן ַה ִּביָר ה:
"ְב ֹחֶד ׁש ִּכְס ֵל יו " -לראשונה בתנ"ך אנו קוראים אודות תאריכים הכוללים שמות של חודשים ,כפי שאנו מכירים
בימינו ,ללא ציון מספרים כמו שאנו מכירים מן התורה ומתקופת בית ראשון .ועל כך אמרו חכמים'" :דאמר רבי
חנינה שמות חדשים עלו בידם מבבל" (ירושלמי מסכת ראש השנה פרק א ה"ב).
"ְׁש ַנת ֶע ְׂש ִר ים " – הספירה היא למלכותו של מלך זר – מלך פרס ,נחמיה נמצא בשושן הבירה והוא כפוף למלך
פרס .וכפי שנראה בהמשך מדובר במלך ארתחשסתא (ראו :נחמיה ב ,א ) ,אותו מלך ,שבחסותו עלה עזרא
לירושלים בשנת שבע למלכותו (ראו :עזרא פרק ז).
"ַוֲא ִני ָה ִייִת י " – הספר נכתב בגוף ראשון יחיד – זהו ספרו של נחמיה הנכתב בדרך של יומן .בכך הוא ייחודי מספרי
התנ"ך האחרים ,שכן אין הוא שירה (כמו תהלים) או מאמרי חכמה (כמו קהלת) אלא ספר מאורעות ,שנכתב בלשון
יחיד בזמן ההתרחשויות עצמן.
סרגל אירועים
15
(א) ִּד ְבֵר י ְנֶח ְמ ָיה ֶּבן ֲח ַכְלָיה ַוְיִה י ְב ֹחֶד ׁש כסלו ִּכְס ֵליו ְׁש ַנת ֶע ְׂש ִר ים ַוֲא ִני ָה ִייִת י ְּבׁשּוַׁש ן ַה ִּביָר ה: פתיחה
של (ב) ַוָּיֹבא ֲח ָנִני ֶא ָח ד ֵמ ַאַח י הּוא ַוֲא ָנִׁש ים ִמ יהּוָד ה הדיווח
ָוֶא ְׁש ָאֵלם ַע ל ַה ְּיהּוִד ים ַה ְּפ ֵליָט ה ֲא ֶׁש ר ִנְׁש ֲא רּו ִמ ן ַה ֶּׁש ִבי ְוַע ל ְירּוָׁש ִָלם: חנני ואנשיו
(ג) ַוֹּיאְמ רּו ִלי ַה ִּנְׁש ָאִר ים ֲא ֶׁש ר ִנְׁש ֲא רּו ִמ ן ַה ְּׁש ִבי ָׁש ם ַּבְּמ ִד יָנה ְּבָר ָע ה ְגֹדָלה ּוְבֶח ְר ָּפ ה
ְוחֹוַמ ת ְירּוָׁש ִַלם ְמ ֹפָר ֶצת ּוְׁש ָע ֶר יָה ִנְּצתּו ָבֵא ׁש:
(ד) ַוְיִה י ְּכָׁש ְמ ִע י ֶא ת ַה ְּד ָבִר ים ָה ֵא ֶּלה ָיַׁש ְבִּת י ָוֶא ְבֶּכה ָוֶא ְת ַא ְּבָלה ָיִמ ים תגובת
ָוֱא ִה י ָצם ּוִמ ְת ַּפ ֵּלל ִלְפ ֵני ֱא ֹלֵה י ַה ָּׁש ָמ ִים: נחמיה
(ה) ָוֹאַמ ר ָא ָּנא ה' ֱא ֹלֵה י ַה ָּׁש ַמ ִים ָה ֵא ל ַה ָּגדֹול ְוַה ּנֹוָר א ֹׁשֵמ ר ַה ְּבִר ית ָוֶח ֶס ד ְל ֹאֲה ָביו ּוְל ֹׁשְמ ֵר י ִמ ְצֹוָת יו: לדיווח
(ו) ְּת ִה י ָנא ָאְזְנָך ַק ֶּׁש ֶבת ְוֵע יֶניָך ְפ תּוחֹות ִלְׁש ֹמַע ֶא ל ְּת ִפ ַּלת ַע ְבְּד ָך ֲא ֶׁש ר ָאֹנִכי ִמ ְת ַּפ ֵּלל נחמיה
ְלָפ ֶניָך ַה ּיֹום יֹוָמ ם ָוַלְיָלה ַע ל ְּבֵני ִיְׂש ָר ֵא ל ֲע ָבֶד יָך ּוִמ ְת ַוֶּד ה ַע ל ַח ֹּטאות ְּבֵני ִיְׂש ָר ֵא ל
ֲא ֶׁש ר ָח ָט אנּו ָלְך ַוֲא ִני ּוֵבית ָאִבי ָח ָט אנּו:
(ז) ֲח ֹבל ָח ַבְלנּו ָלְך ְוֹלא ָׁש ַמ ְר נּו ֶא ת ַה ִּמ ְצֹות ְוֶא ת ַה ֻח ִּק ים ְוֶא ת ַה ִּמ ְׁש ָּפ ִט ים ֲא ֶׁש ר ִצִּויָת
ֶא ת ֹמֶׁש ה ַע ְבֶּד ָך:
(ח) ְזָכר ָנא ֶא ת ַה ָּד ָבר ֲא ֶׁש ר ִצִּויָת ֶא ת ֹמֶׁש ה ַע ְבְּד ָך ֵלאֹמר ַא ֶּת ם ִּת ְמ ָע לּו ֲא ִני ָאִפ יץ
ֶא ְת ֶכם ָּבַע ִּמ ים:
(ט) ְוַׁש ְבֶּת ם ֵא ַלי ּוְׁש ַמ ְר ֶּת ם ִמ ְצֹוַת י ַוֲע ִׂש יֶת ם ֹאָת ם ִא ם ִיְה ֶיה ִנַּד ֲח ֶכם ִּבְק ֵצה ַה ָּׁש ַמ ִים
ִמ ָּׁש ם ֲא ַק ְּבֵצם והבואתים ַוֲה ִביאֹוִת ים ֶא ל ַה ָּמ קֹום ֲא ֶׁש ר ָּבַח ְר ִּת י ְלַׁש ֵּכן ֶא ת ְׁש ִמ י ָׁש ם:
(י) ְוֵה ם ֲע ָבֶד יָך ְוַע ֶּמ ָך ֲא ֶׁש ר ָּפ ִד יָת ְּב ֹכֲח ָך ַה ָּגדֹול ּוְבָיְד ָך ַה ֲח ָזָק ה:
(יא) ָא ָּנא ֲא ֹדָני ְּת ִה י ָנא ָאְזְנָך ַק ֶּׁש ֶבת ֶא ל ְּת ִפ ַּלת ַע ְבְּד ָך ְוֶא ל ְּת ִפ ַּלת ֲע ָבֶד יָך ַה ֲח ֵפ ִצים
ְל ִיְר ָאה ֶא ת ְׁש ֶמ ָך ְוַה ְצִליָח ה ָּנא ְלַע ְבְּד ָך ַה ּיֹום ּוְת ֵנהּו ְלַר ֲח ִמ ים ִלְפ ֵני ָה ִא יׁש ַה ֶּזה
ַוֲא ִני ָה ִייִת י ַמ ְׁש ֶק ה ַלֶּמ ֶלְך: של מעמדו
נחמיה
16
ַה ִּנְׁש ָאִר ים ֲא ֶׁש ר ִנְׁש ֲא רּו ִמ ן ַה ְּׁש ִבי ָׁש ם ַּבְּמ ִד יָנה ְּבָר ָע ה ְגֹדָלה ּוְבֶח ְר ָּפ ה ְוחֹוַמ ת ְירּוָׁש ִַלם ְמ ֹפָר ֶצת ּוְׁש ָע ֶר יָה ִנְּצתּו ָבֵא ׁש (פסוק ג)
לפי תפיסתו של רש"י ,דברי חנני לא משקפים אירוע ספציפי אלא מתארים באופן כללי את מצב העיר באותם ימים -
למרות שכבר נבנה בית המקדש ,עדיין העיר ירושלים הייתה פרוצה ורוב ישראל נותרו בשבי הגולה.
דעת מקרא הטעים ,שדברי חנני מוסבים על אירוע ספציפי כזה או אחר ,שהתחולל לאנשי ירושלים ולא נזכר בכתובים.
הידיעות על מצבם הקשה של שבי הגולה הנמצאים "ְּבָר ָע ה ְגֹדָלה ּוְבֶח ְר ָּפ ה" (פסוק ג) ,ומצבה הקשה של ירושלים
"ְוחֹוַמ ת ְירּוָׁש ִַלם ְמ ֹפָר ֶצת ּוְׁש ָע ֶר יָה ִנְּצתּו ָבֵא ׁש" (שם) הסעירו את לבנו של נחמיה ,היושב בלב ליבה של שושן הבירה
המפוארת הבבלית ונגעו לליבו.
תפילתו הנרגשת של נחמיה בפרקנו מלמדת על הדרך בה תפס נחמיה את מעשיו ,והיא מאפיינת את הליכותיו מכאן
ועד סוף הספר .נחמיה מרבה לפנות אל ה' תוך כדי פעולותיו ,מתוך הכרהִּ" :כי הּוא ַה ֹּנֵת ן ְלָך ֹּכַח ַלֲע ׂשֹות ָח ִיל" (דברים
ח ,יח) .שם שמים ששגור על פיו מלמד על אמונתו הגדולה בה' .נציג מספר דוגמאות גם מהפרקים הבאים:
פרק ב( :ד) ַוֹּיאֶמ ר ִלי ַה ֶּמ ֶלְך ַע ל ַמ ה ֶּזה ַא ָּת ה ְמ ַבֵּק ׁש ָוֶא ְת ַּפ ֵּל ל ֶא ל ֱא ֹלֵה י ַה ָּׁש ָמ ִים:
פרק ג( :לו) ְׁש ַמ ע ֱא ֹלֵה ינּו ִּכי ָה ִיינּו בּוָזה ְוָה ֵׁש ב ֶח ְר ָּפ ָת ם ֶא ל ֹראָׁש ם ּוְת ֵנם ְלִבָּזה ְּבֶא ֶר ץ ִׁש ְבָיה:
פרק ד( :ג) ַוִּנְת ַּפ ֵּל ל ֶא ל ֱא ֹלֵה ינּו ַוַּנֲע ִמ יד ִמ ְׁש ָמ ר ֲע ֵליֶה ם יֹוָמ ם ָוַלְיָלה ִמ ְּפ ֵניֶה ם:
פרק ה( :יט) ָזְכָר ה ִּל י ֱא ֹלַה י ְלטֹוָבה ֹּכל ֲא ֶׁש ר ָע ִׂש יִת י ַע ל ָה ָע ם ַה ֶּזה:
17
פרק יג( :כב) ָוֹאְמ ָר ה ַלְל ִוִּים ֲא ֶׁש ר ִיְה יּו ִמ ַּט ֲה ִר ים ּוָבִא ים ֹׁשְמ ִר ים ַה ְּׁש ָע ִר ים ְלַק ֵּד ׁש ֶא ת יֹום ַה ַּׁש ָּבת ַּגם ֹזאת ָזְכָר ה ִּל י ֱא ֹלַה י
ְוחּוָס ה ָע ַל י ְּכֹרב ַח ְס ֶּד ָך; (כט) ָזְכָר ה ָל ֶה ם ֱא ֹלָה י ַע ל ָּגֳא ֵלי ַה ְּכֻה ָּנה ּוְבִר ית ַה ְּכֻה ָּנה ְוַה ְל ִוִּים; (לא) ּוְלֻק ְר ַּבן ָה ֵע ִצים ְּבִע ִּת ים
ְמ ֻזָּמ נֹות ְוַלִּבּכּוִר ים ָזְכָר ה ִּל י ֱא ֹלַה י ְל טֹוָב ה:
האם יזם נחמיה פניה למלך בעקבות הדיווח הקשה? על-כך נלמד בפרק ב.
החזרה על המילה "מלך" :בדו-השיח יש שימוש רב במילה "מלך " .מהי היא משקפת? החזרה משקפת את האווירה
המתוחה של דו-השיח .נחמיה מדבר עם מלך נוכרי ,שכבר חושד בו (פסוק ב) ,שעלול להחליט לפגוע בו בכל שעה.
18
החזרה מעידה על תלותו הגדולה של נחמיה במלך ,תלות המשקפת את מצבה של כלל האומה שהייתה משועבדת
תחת עולם של מלכי פרס .בניגוד לשיבת ציון בימינו שהגיעה השבח לאל לעצמאות מדינית.
למרות האווירה המתוחה והחשש הגדול אוזר נחמיה עוז בלבו לגלות את צפונותיו ולבקש לעלות לירושליםֲ" :א ֶׁש ר
ָה ִע יר ֵּב ית ִק ְברֹות ֲא ֹבַת י ֲח ֵר ָבה (מלבי"ם" :כי מקום קברות האבות היה יקר וקדוש בעיני הפרסיים")" (שם ,ג).
בחכמתו המדינית נחמיה נזהר שלא לחשוף בתחילת דו-השיח את כל תכניותיו ,והוא מנצל את הבירור הנוסף של
המלך לבקש את הבקשה במלואהֲ" :א ֶׁש ר ִּת ְׁש ָלֵח ִני ֶא ל ְיהּוָד ה ֶא ל ִע יר ִק ְברֹות ֲא ֹבַת י ְוֶא ְבֶנָּנה" (שם ,ה) אך לא לפני
שנשא תפילה לה' "ָוֶא ְת ַּפ ֵּלל ֶא ל ֱא ֹלֵה י ַה ָּׁש ָמ ִים" (שם ,ד) .החזרה פעמיים על הביטוי" :עיר קברות אבותי" בדברי נחמיה
למלך משמעותית .נחמיה צריך לשכנע את המלך שאין הוא מבקש לחזור לירושלים ולשקם את חומותיה ושעריה כדי
להופכה ל"עיר מורדת" אלא כיון שיש לו כבוד לאבותיו.
הוא מצליח להציג את הדברים בדרך שעוטפת את מטרותיו (לבנות את חומות העיר ,שעליהן דיבר חנני).
(ג) ָוֹאַמ ר ַלֶּמ ֶלְך ַה ֶּמ ֶלְך ְלעֹוָלם ִיְח ֶיה ַמ ּדּוַע ֹלא ֵיְר עּו ָפ ַני ֲא ֶׁש ר ָה ִע יר ֵּבית ִק ְברֹות ֲא ֹבַת י ֲח ֵר ָבה
ּוְׁש ָע ֶר יָה ֻא ְּכלּו ָבֵא ׁש :ס...
(ה) ָוֹאַמ ר ַלֶּמ ֶלְך ִא ם ַע ל ַה ֶּמ ֶלְך טֹוב ְוִא ם ִייַט ב ַע ְבְּד ָך ְלָפ ֶניָך ֲא ֶׁש ר ִּת ְׁש ָלֵח ִני ֶא ל ְיהּוָד ה ֶא ל
ִע יר ִק ְברֹות ֲא ֹבַת י ְוֶא ְבֶנָּנה:
שתי בקשותיו של נחמיה מחייבות אומץ רב :האחת ,לעזוב את מקומו כשר המשקים של המלך ,ובכך הוא רומז למלך
שיש דברים חשובים מכדי לעמוד בפניו .השניה ,לבנות את ירושלים ולהסתכן באשמת מרידה במלך כפי שטוענים צרי
יהודה בהמשך הפרק:
"ָמ ה ַה ָּד ָבר ַה ֶּזה ֲא ֶׁש ר ַא ֶּת ם ֹעִׂש ים ַה ַע ל ַה ֶּמ ֶלְך ַא ֶּת ם ֹמְר ִד ים" (נחמיה ב ,יט).
ָוֶא ְת ַּפ ֵּל ל ֶא ל ֱא ֹלֵה י ַה ָּׁש ָמ ִים( :ה) ָוֹאַמ ר ַל ֶּמ ֶל ְך ִא ם ַע ל ַה ֶּמ ֶלְך טֹוב ְוִא ם ִייַט ב ַע ְבְּד ָך ְלָפ ֶניָך ֲא ֶׁש ר ִּת ְׁש ָלֵח ִני ֶא ל ְיהּוָד ה ֶא ל ִע יר
ִק ְברֹות ֲא ֹבַת י ְוֶא ְבֶנָּנה:
מלבי"ם מטעים שתפילת נחמיה הייתה תוך כדי "ובאותה נשימה" בה פנה למלך:
ואתפללה ,רוצה לומר בתשובה שהשיב אל המלך ,היה בלבו הדבור אל ה' בדרך תפלה ,שמה שאמר "אם על המלך
טוב" היה בלבו אל המלך העליון ,שהתפלל שייטב הדבר בעיניו ופועל ידיו ירצה ,רק באמירה אמר זאת אל המלך:
19
המלך לא מוכן לוותר על נחמיה לצמיתות ,ומבקש מנחמיה לקצוב את זמן שהותו בירושלים .ההיתר שקיבל נחמיה הוא
אם-כך זמני .לכמה זמן קיבל נחמיה רשות לשהות בירושלים? ראו על פי פרק יג ,ו.
בפסוקים ז-ח נחמיה מבקש שתי בקשות תמיכה נוספות מן המלך – מהן?
נשים לב כי את תיאור ביקורו הראשון של נחמיה בירושלים עוטף (בתחילה ובסוף) תיאור מגמותיהם של המתנכלים
לשבי ציון .המעטפת הזו מלמדת על האתגרים והקשיים הצפויים לנחמיה כמנהיגם החדש של שבי הגולה.
נחמיה בירושלים רק שלושה ימים ,וכבר הוא יוצא עם חבורה מצומצמת של נאמנים במסע חשאי ,המוסתר ממנהיגות
העיר (ראו בפסוק טז) .בתיאור המסע יש ריבוי של הפעלים בגוף ראשון – מה ניתן ללמוד מכך על דמותו של
נחמיה?
20
במהלך הסיור הוא מרחיב את הפרצות שבחומה (פסוקים יג ,טו) .הרחבת הפרצות תשמש עבורו בהמשך כשיעמוד
מול ראשי העם בכדי לשכנעם לבנות מחדש את חומת העיר:
רש"י:
(יב) ובהמה אין עמי ... -והם הלכו לשבור ולהפיל חומות העיר בלילה ולהרבות פרצותיה למען יהיו בני העיר למחר
להוטים ומסכימים בעצה אחת עם נחמיה לבנות חומות העיר ,וכן מוכיח המעשה בתוך הפרשה.
מה היתה מטרת הרחבת הפרצות לפי רש"י?
המסע החשאי יכול להעיד שקיימת התנגדות לנחמיה ועליו לתכנן את מהלכיו ולהתמודד כנגדה בחכמה.
נחמיה חוזר מהמסע הלילי לאחר שהכיר את השטח ואת הצרכים ובפסוקים יז-יח הוא עומד מול נציגי המלכות
("הסגנים" – ראו בדעת מקרא) וראשי הציבור ,על מנת לשכנעם לפעול .כאן מתגלית לראשונה יכולתו כמנהיג לסחוף
אחריו את הציבור ומנהיגיו .הוא משלב בדבריו שני עניינים
החזרת הכבוד הלאומיָ" :ואֹוַמ ר ֲא ֵלֶה ם ַא ֶּת ם ֹרִא ים ָה ָר ָע ה ֲא ֶׁש ר ֲא ַנְח נּו ָבּה ֲא ֶׁש ר ְירּוָׁש ִַלם ֲח ֵר ָבה ּוְׁש ָע ֶר יָה ִנְּצתּו ָבֵא ׁש ְל כּו
ְוִנְבֶנה ֶא ת חֹוַמ ת ְירּוָׁש ִַלם ְוֹלא ִנְה ֶיה עֹוד ֶח ְר ָּפ ה " .הוא מעורר אותם לבנייה ומעורר את כבודם כציבור "ְוֹלא ִנְה ֶיה עֹוד
ֶח ְר ָּפ ה".
הסמכות ממנה הוא שואב את כוחוָ" :וַא ִּגיד ָל ֶה ם ֶא ת ַיד ֱא ֹלַה י ֲא ֶׁש ר ִה יא טֹוָב ה ָע ַל י ְוַאף ִּד ְבֵר י ַה ֶּמ ֶל ְך ֲא ֶׁש ר ָאַמ ר ִלי".
בפסוק זה בא לידי ביטוי השילוב המאפיין כל-כך את דמותו של נחמיה :כוחו יונק משני מקורות :שליחות מה'
ושליחות מלך פרס.
תגובת המנהיגים אכן מלמדת על הצלחתוַ" :וֹּיאְמ רּו ָנקּום ּוָבִנינּו ַוְיַח ְּזקּו ְיֵד יֶה ם ַלּטֹוָבה".
כמו בימי בניית המקדש ,המתוארים בספר עזרא ,כך גם בימי נחמיה רבו הצרים .בימי זרובבל הם נאבקו על הפסקת
בנין המקדש ,ובפרקנו הם מתעוררים להפסיק את עבודת בניית חומת העיר.
נשים לב להדרגתיות בעימות בין נחמיה לצרים :נתבונן בפסוקים -מה הצד השווה לפסוק י ולפסוק יט ,ובמה הם
שונים? איך מתמודד נחמיה מול שלושת המושלים הלועגים לו?
21
22