Download as doc, pdf, or txt
Download as doc, pdf, or txt
You are on page 1of 23

‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.

‬‬

‫השמיניה עונה שלישית‬


‫פרק ‪" :119‬כדרים באים"‬
‫מאת‪ :‬מאיה הפנר‬

‫הפקה‪ :‬כל החוצים בבריכה – סטדי פק"ל‬

‫‪ .1‬חוץ‪ ,‬בריכה‪ ,‬בוקר‬


‫שוט נקי סימטרי ויפה של הבריכה הצלולה‪ .‬אחרי כמה שניות של שקט יוצא ראשו‬
‫של ניני מהמים ושניה אחר כך של רוני‪ ...‬הם מתנשמים‪ ...‬נטשה ומיקה יוצאות אחר‬
‫כך‪ ..‬ואז דורי‪ ...‬אחר כך אבי ושניה אחר כך אדם‪ ,‬מתנשף‪ ,‬מרים את ידו בנצחון‬
‫אדם‬
‫כן!! אדם הלוי עושה זאת שוב!‬
‫אבי‬
‫אתה מתכוון "אדם הלוי הגיע למקום שני"‪ .‬ניצן‬
‫עוד למטה‪...‬‬
‫אדם‬
‫(מתפדח) אה‪ .‬יכולתי להישאר עוד‪ ,‬אבל‪ ..‬לא‬
‫יודע‪ ..‬נמאס לי‪.‬‬
‫כולם מסתכלים עליו במבטי "כן‪ ,‬כן‪ ,‬בטח"‪ .‬מיקה מסמנת לכולם בתנועות וקריצה‬
‫לצאת מהמים‪ .‬הם ממהרים לצאת ורצים להתחבא מאחורי שיח (או כל אופציה‬
‫אחרת במקום) אחרי שניות ארוכות ניצן סוף סוף מגיחה מתנשפת‬
‫ניצן‬
‫יש!! ניצחתי!!!!‬
‫אבל אז היא מבחינה שהיא לבד‪ .‬היא מביטה כה וכה מופתעת‪ .‬החבורה מתפרצת‬
‫בצחוק ממחבואה‪ .‬ניצן משועשעת‪ ,‬מתיזה עליהם מים‪.‬‬

‫פתיח‬

‫‪ .2‬חוץ‪ ,‬בריכה צהרים‬


‫רוני ונטשה משתזפות‪ .‬השאר במים משחקים "כדרים באים" (אחד עומד בקצה‬
‫הבריכה והשאר בקצה השני מנסים לעקוף אותו לקצה הראשון בלי להיתפס‪ .‬מי‬
‫שנתפס הוא הכדר)‪ .‬קליפ קטן של צחוקיה במים‪:‬‬
‫‪ -‬אדם וניצן מטביעים אחד את השני‪...‬‬
‫מיקה קופצת על גבה של ניצן ושתיהן נופלות אחורה‬ ‫‪-‬‬
‫קרב תרנגולים קטן וסמלי אדם מול אבי‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬ניני כל הזמן הכדר‪ ..‬מתוסכל‪ ...‬בסוף אחרי כמה פעמים נעמד ומזייף כאילו דרך‬
‫על משהו בבריכה‪ ...‬הוא תופס את הרגל‬
‫ניני‬
‫אייי‪ .‬שיט‪ .‬אחח‪.‬‬
‫אבי ממהר להתקרב בדאגה‬
‫אבי‬

‫‪1-‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫מה קרה?‬
‫ניני‬
‫דרכתי על משהו‪( ...‬אבי קרוב‪ ,‬הוא קופץ עליו‬
‫ותופס) הא!!!!‬
‫אבי‬
‫היי! מנייאק זה לא נחשב‪.‬‬
‫ניני‬
‫חוש שלוקי נחשב‪ .‬מה שלא הולך בכח‪ ,‬הולך‬
‫במח!‬
‫אבי‬
‫אין‪ ...‬חכה חכה‪( ...‬מתכונן‪ ,‬שואג) כדרים‬
‫באים!!!‬
‫מתחיל מרדף שבסופו הוא לוכד את מיקה‪ .‬שניה של מבוכה‪ .‬הוא ממהר לעזוב נבוך‪.‬‬

‫‪ .3‬חוץ‪ ,‬גדת הבריכה‬

‫רוני ונטשה מסתלבטות מחוץ לבריכה‬


‫נטשה‬
‫אז מה אני אגיד לך‪ ...‬מאז שהתגייסנו למועצה‪..‬‬
‫לא קל לי‪( .‬לוקחת שלוק מכוס מיץ עם קש)‬
‫רוני‬
‫קשה‪ .‬קשה מאוד במועצה‪ ,‬לא ככה?‬
‫נטשה‬
‫אין‪ ...‬המתח‪ ..‬הלחץ‪ ..‬השעות‪ ..‬התעלומות‪...‬‬
‫רוני‬
‫(דרמטית) האם הפרגיות ישרפו או לא?‬
‫נטשה‬
‫למה הזכרת לי‪...‬אני גוועת (צועקת לשאר) טוב‬
‫אולי תצאו כבר מהמים? אנשים רעבים פה! אין‪..‬‬
‫חייבים לארגן פעולה חשאית שקשורה איכשהו‬
‫לפיתות וחזה עוף‪.‬‬
‫רוני‬
‫(פרצוף רציני) "השמיניה בעקבות השיפוד‬
‫הקטלני"‬
‫צוחקות‬
‫רוני‬
‫אז תגידי‪ ,‬איך היה היום עם אלכס הזאתי? על‬
‫מה דיברתם?‬
‫נטשה‬
‫אה‪ ,‬כלום‪ ,‬לא משהו מיוחד‪.‬‬
‫רוני‬
‫שושואיסטית‪ ,‬אה? אנחנו צריכים אנשים כמוך‬
‫במועצה‬
‫נטשה לא עונה‪ ,‬רק מחייכת‬

‫‪2-‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫‪ .4‬פלש בק נטשה‪ :‬חדר חקירות מועצה‬

‫נטשה מול אלכס‪*( .‬ארט לאלכס תיק אישי על כל אחד)‬


‫אלכס‬
‫את חושבת שאת מתאימה להיות מפקדת היחידה‬
‫שלכם?‬
‫נטשה מתפתלת‬
‫נטשה‬
‫לא יודעת‪ ,‬כולם מתאימים‪..‬‬
‫אלכס‬
‫זה לא מה ששאלתי‪...‬‬
‫נטשה‪:‬‬
‫(פאוזה חושהת) האמת שזה לא משהו ש‪...‬הקטע‬
‫של לפקד ולהנהיג זה לא משהו שאני כאילו‬
‫לחוצה עליו או משהו‪...‬‬
‫אלכס‬
‫זה עדיין לא מה ששאלתי‬
‫נטשה‬
‫(אחרי מחשבה ארוכה) כן‪ ,‬אני חושבת שאני‬
‫מתאימה‪ .‬אם תבקשו ממני זאת אומרת‪.‬‬
‫אלכס‬
‫ואם הייתי אומרת לך שהתפקיד הזה כרוך‬
‫בהרבה עבודה קשה‪ ,‬הרבה יותר עבודה מאשר‬
‫לשאר החברים שלך?‬
‫נטשה‬
‫(אחרי היסוסון ובחצי חיוך) רגע‪ ,‬את כאילו ממש‬
‫שואלת ברצינות? מה‪ ...‬את מציעה לי להיות‬
‫המפקדת?‬
‫אלכס מביטה בה‪ ,‬לא עונה‪...‬‬
‫נטשה‬
‫האמת שממש אין לי בעיה עם עבודה קשה‪...‬‬
‫‪ .5‬חוץ‪ ,‬בריכה יום המשך‬
‫חוזרים לרוני ונטשה המתחרדנות בשמש‪ ..‬דורי מהמים קורא לנטשה‪:‬‬
‫דורי‬
‫נטשה תזרקי לי את המגבת‬
‫נטשה פוקחת עין עצלה ומאתרת את המגבת מטר מהיד שלה אבל בזווית שמצריכה‬
‫קימה‬
‫נטשה‬
‫נו דורי‪ ,‬אני לא מגיעה‪...‬‬
‫דורי‬
‫מה לא מגיעה? זה זאת פה מטר ממך!‬
‫נטשה‬
‫היא רחוקה!‬

‫‪3-‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫דורי‬
‫נטשה‪ ,‬יה פדלאה!‬
‫נטשה‬
‫(עוצמת עיניים וחוזרת לשכב) תבקש מרוני‬
‫רוני‬
‫עוד מעט אני אביא לך‪ ,‬בסדר?‬
‫דורי‬
‫מה? מתי?‬
‫רוני‬
‫כשאני אצטרך לשירותים‪ ..‬אז בדרך‬
‫דורי מאבד סבלנות יוצא בעצמו מהמים ולוקח את המגבת‬
‫דורי‬
‫תודה לשתיכן‪.‬‬
‫הוא יוצא מהפריים‪ ,‬נותן צ'אפחה בדרך לנטשה‪.‬‬
‫רוני‬
‫הוא מתעצל להביא לעצמו את המגבת שלו‬
‫ואנחנו הפדלאות?‪...‬‬
‫נטשה‬
‫וואלה יופי‬
‫בינתיים הוא חוזר עם דלי של מי קרח ושופך על שתי הפקצות שצווחות בהפתעה‬
‫רוני‬
‫מה אתה עושה?‬
‫נטשה‬
‫דורי‪ ,‬אני אהרוג אותך‪ ,‬זה קפוא!‬
‫דורי‬
‫(בשמחה רבה) ככה זה עם קרח‪.‬‬
‫נטשה‬
‫חתיכת‪...‬‬
‫קמות לרדוף אחריו‪ ...‬הוא מצליח לחמוק‪ ,‬רוני צורחת אחריו‬
‫רוני‬
‫חכה‪ ,‬חכה!!! (לנטשה) תביאי את המגבת משם‪...‬‬
‫(פרצוף נטשה‪)...‬‬

‫‪ .6‬חוץ בריכה המשך (פינה אחרת)‬


‫בינתיים אדם על שפת הבריכה מארגן תחרות‬
‫אדם‬
‫או קיי‪ ...‬מה אתם אומרים‪ ,‬תחרות קפיצות?‬
‫אבי‬
‫מה תחרות קפיצות‪ ,‬אנחנו בגן חובה?‬
‫ניני‬
‫עזוב‪ .‬משעמם‪.‬‬
‫אדם‬
‫מה העניינים איתכם‪ ,‬נקבות‪ ,‬פוחדים להפסיד?‬
‫דורי מגיע בריצה‪ ,‬ברח משתי הבנות‪.‬‬

‫‪4-‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫אדם‬
‫(לדורי) דורי‪ ,‬תחרות קפיצות?‬
‫דורי‬
‫(כאילו רציני) בסדר‪( .‬פאוזה) אבל רק אם נעשה‬
‫קודם תחרות הלחמת נגדים‪.‬‬
‫אדם עושה פרצוף‬
‫אדם‬
‫אתם סתם חבורת פחדנים‪ .‬אוקיי‪ ..‬אין בעיה‪ .‬אז‬
‫אף אחד לא רוצה‪ ..‬טוב‪ ,‬אז זה ניצחון טכני לי‪.‬‬
‫כולם מתרעמים‪.‬‬
‫דורי‬
‫היית מת‪ ,‬ניצחון טכני‪ ,‬אי אפשר לנצח בתחרות‬
‫שלא מתקיימת‪.‬‬
‫אדם‬
‫אבל אני הודעתי כבר שהיא מתקיימת אז אם‬
‫אתם פוחדים להפסיד‪ ,‬סימן שאני ניצחתי‪.‬‬

‫‪ .7‬פלש בק אדם חדר חקירות מועצה‬


‫אלכס ואדם בחדר החקירות‬
‫אדם‬
‫אם אני מתאים להיות מפקד? אני חושב שכן‪,‬‬
‫בטח‪...‬‬
‫אלכס‬
‫למה?‬
‫אדם סופר את התכונות הטובות שלו עם האצבעות‬
‫אדם‬
‫אני יודע שפות‪ ,‬אני‪ ...‬יש לי בטחון‪ ,‬אנשים‬
‫סומכים עלי‪...‬‬
‫אלכס‬
‫אהא‪ .‬ואיזה תכונות אתה חושב שהיית צריך‬
‫לשפר אם אתה היית נבחר לפקד על היחידה?‬
‫אדם‬
‫תראי‪ ,‬תמיד אפשר לשפר‪ ..‬אף אחד לא מושלם‪..‬‬
‫אלכס‬
‫בכל זאת‪ .‬תחשוב על אחת‬
‫אדם‬
‫ֵא הה‪...‬תכונה רעה‪...‬תני לי שניה לחשוב (מחייך‬
‫בגאווה על החוכמה)‬
‫אלכס‬
‫(לא צוחקת) אין איזו תכונה ספציפית? משהו?‬
‫(שותק) אתה חושב אולי‪( ...‬מציצה בתיק שלו ואז‬
‫מביטה בו) ששחצנות יכולה להיות תכונה‬
‫בעייתית?‬
‫אדם‬
‫מה? כתוב שם שאני שחצן?‬

‫‪5-‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫הוא במבוכה ואלכס לא עונה‬


‫אדם‬
‫תראי אלכס‪ ...‬יכול להיות שלפעמים‪ ,‬למישהו‬
‫שמתבונן מהצד זה יכול להראות ככה‪ ...‬אבל זה‬
‫הכל לגמרי בשליטה‪ ...‬כאילו‪ ,‬אין לי בעיה‬
‫להיות הכי‪ ...‬מה ההפך משחצן‪( ?...‬פאוזה בשביל‬
‫הקומיות ואז נזכר במילה) צנוע‪.‬‬
‫אלכס לא עונה‪ .‬פאוזה‪.‬‬
‫אדם‬
‫את יודעת מה? אני לא חושב שלהכיר ביכולות‬
‫שלך זה אומר שאתה שחצן‪ .‬זה אומר שאתה‬
‫אמיתי‪ .‬אנשים שהם "כאילו" צנועים‪ ,‬הם הכי‬
‫גרועים‪.‬‬
‫(מצלמה נשארת עליו טיפה לאפשר אוברלפ עריכה של השיחה של אבי ואדם מסצנה‬
‫הבאה)‬

‫‪ .8‬חוץ בריכה‪ ,‬המשך‬


‫חוזרים לחבורה שמתכוננת לתחרות הקפיצות‬
‫אבי‬
‫אוקיי‪ ,‬מי ראשון?‬
‫אדם‬
‫השאלה היא אם זה נחשב ניצחון כפול ‪ ,‬זה שכבר‬
‫ניצחתי ניצחון טכני ושעכשיו אני הולך לכסח‬
‫לכם את הצורה?‬
‫דורי מנסה להתרכז לפני הקפיצה‪ ,‬מהסה את אדם בתנועת יד‪.‬‬
‫דורי‬
‫יו! כמה אתה מדבר! תן להתרכז‬
‫אדם‬
‫סליחה סליחה (בשקט) תתרכז‪ ...‬כאילו שזה‬
‫יעזור‪...‬‬
‫דורי רץ ומרביץ קפיצה מגוחכת למדי‪ .‬הבנות בצד בשורה כמו שופטי ריאליטי‬
‫מיקה‬
‫מקום ראשון!!! מהסוף! שתיים בסולם מיקה!‬
‫רוני‬
‫דורי נראה לי אתה צריך לחזור למשקפיים‪.‬‬
‫ניצן‬
‫הייתי זורקת את השמשיה הזאת למים היא היתה‬
‫נכנסת יותר באלגנטיות‪.‬‬
‫דורי‬
‫(צוחק) שתקו‪ .‬אתן לא קופצות יותר טוב‪.‬‬
‫נטשה‬
‫דורי מתוק‪ ,‬טכנית זה בלתי אפשרי לא לקפוץ‬
‫יותר טוב מזה‪..‬‬
‫אדם‬

‫‪6-‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫(צועק) נו אבי‪ ,‬תורך‪ ,‬לא? מה קורה?‬


‫אבי בינתיים מתרכז לקראת קפיצתו ומרביץ קפיצה מרהיבה‪ ,‬הבנות מוחאות כפיים‬
‫וקוראות קריאות "‪ ."woo‬ניצן גם שורקת‪.‬‬

‫נטשה‬
‫(צועקת לאבי)! אבי‪ ,‬שיחקת אותה! (בשקט‬
‫לבנות) נדמה לי או שהוא נראה טוב בזמן האחרון‬
‫מיקה‬
‫מה‪?..‬‬
‫ניצן‬
‫אל תעשי את עצמך כאילו לא שמת לב לזה‬
‫בעצמך‪...‬‬
‫רוני‬
‫מיקה‪ ,‬זה עדיין לא מאוחר מדי להתחרט‪...‬‬
‫(מוחאת כפיים וצועקת לאבי) עשר בסולם רוני‪,‬‬
‫וזה סולם יוקרתי!‬
‫מיקה מושכת בכתפיה ולא נגררת‪ .‬אדם מתכונן לקפוץ‬
‫נטשה‬
‫אדם‪ ,‬תן להם בראש!!!‬
‫אדם רץ‪ ,‬קופץ ומביא נחיתה קשה על הבטן‪ ,‬עולה מתפתל מכאבים‪ ,‬כולם מתפוצצים‬
‫מצחוק והוא מתעצבן‬
‫רוני‬
‫(מעווה פניה בכאב)‪ .‬אמאל'ה‪ ...‬לי זה כאב‪...‬‬
‫מיקה‬
‫אתה בסדר אדם?‬
‫אדם‬
‫(עצבני רצח) בטח בסדר…‬
‫ניצן‬
‫ניני‪ ,‬תורך!‬
‫ניני‬
‫לא‪ ,‬אני לא‪ ,‬לא בא לי‪...‬‬
‫מיקה‬
‫מה לא בא לי? יאללה‪...‬‬
‫ניני‬
‫תעזבו נו‪ ,‬אני בכלל לא יודע לקפוץ ראש‬
‫ניצן‬
‫(קמה) אז למה לא אמרת‪ ,‬אני אלמד אותך‬
‫ניני‬
‫לא‪ ,‬לא‪ ,‬לא בא לי‬
‫ניצן‬
‫שטויות‪ ,‬בחייך‪ ,‬זה קלי קלות‪ ,‬תראה כמה זה‬
‫פשוט‪ ...‬אתה עומד ככה‪ ...‬מכופף ברכיים‪ ,‬כן?‬
‫מכוון את הידיים ואת הראש למים ו‪( ...‬קופצת‬
‫לתשואות הקהל) נו‪ ,‬עכשיו אתה‪...‬‬

‫‪7-‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫ניני‬
‫(מנסה בלית ברירה) ככה? (מכוונן את הגוף)‬
‫ניצן‬
‫טיפה עוד בברכיים‪ ...‬ותחשוב לעומק‪ ..‬לא‬
‫לרוחב‪ ,‬כמו אדם‬
‫אדם‬
‫מצחיק‪( .‬אוחז בבטן הדואבת)‬
‫ניצן‬
‫יאללה ניני‪ ...‬קדימה‬
‫נטשה‬
‫נו‪ ,‬תקפוץ‪ ,‬יהיה בסדר‪( .‬מתחילה לעודד את ניני‬
‫עם קריאות ומחיאות כפיים) ני‪-‬ני‪ ,‬ני‪-‬ני‪ ,‬ני‪-‬ני‬
‫כל הבנות מצטרפות לקריאות העידוד‪ .‬ניני לוקח תנופה וקופץ פצצה למים‪ ..‬כולם‬
‫צוחקים ומוחאים כפיים‬
‫רוני‬
‫אלוף! רק שתדעו‪ ,‬הוא עוד יגיע לאולימפיאדה!‬
‫ברגע שיכניסו שחמט בתור ענף אולימפי‪...‬‬
‫ניני מרים יד בנצחון‪ ..‬רוני מנשקת אותו‪ ..‬מצלמה עליו חצי חיוך ופלש בק‬

‫‪ .9‬פלש בק ניני‪ :‬חדר חקירות מועצה‬


‫אלכס וניני בחדר חקירות‬
‫ניני‬
‫אני או רוני? (נבוך) אני לא מבין‪...‬‬
‫אלכס‬
‫מי משניכם מתאים יותר להיות המפקד או‬
‫המפקדת של היחידה‪...‬‬
‫ניני‬
‫מה‪ ,‬זה או אני או היא?‬
‫אלכס‬
‫זה לא מה ששאלתי‪ .‬מי מבין שניכם יותר‬
‫מתאים‪...‬‬
‫ניני‬
‫תשמעי‪ ,‬יש מלא מתאימים‪ ...‬אדם גם יכול להיות‬
‫מפקד‪ ,‬ואיה‪ ,‬אם היא תסכים בכלל להצטרף‬
‫אלכס‬
‫ניני‪...‬‬
‫ניני‬
‫ביני לבין רוני‪ ...‬בסדר‪( .‬שוב משתתק) זה כזה‬
‫חשוב מי יהיה המפקד? כאילו‪ ,‬חשבתי שאנחנו‬
‫צוות‪ ,‬תמיד עד היום הסתדרנו בלי מפקדים‬
‫אלכס‬

‫‪8-‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫נכון‪ .‬אבל המצב הולך להשתנות‪ .‬אתם הולכים‬


‫להיות יחידה מבצעית‪ ...‬וכשיוצאים לפעולה כל‬
‫החלטה יכולה להיות עניין של חיים או מוות‪...‬‬
‫אין דמוקרטיה‪ ,‬אחד מכם יצטרך להיות זה‬
‫שיחליט‪...‬‬
‫ניני שותק קצת‪.‬‬
‫ניני‬
‫אני מת על רוני‪ ,‬היא החברה שלי‪ ,‬היא יכולה‬
‫להיות אחלה מפקדת‪ .‬אבל אני חושב שאני יותר‬
‫מתאים‪.‬‬

‫‪ .10‬פלש בק רוני‪:‬‬
‫רוני המיוסרת שותקת ורק אז מיישירה מבט לאלכס‬
‫רוני‬
‫נראה לי שאני‪( .‬נבוכה) את לא תגידי לו על זה‬
‫כלום‪ ,‬נכון?‬
‫אלכס‬
‫אל תדאגי‪ .‬שום דבר מפה לא ייצא החוצה‪.‬‬
‫רוני‬
‫יופי‪ .‬זה לא שהוא לא מתאים להיות מפקד‪ ..‬זה‬
‫רק שהוא‪ ...‬לא יודעת‪ ...‬זה שהוא יותר קטן‬
‫מאיתנו‪ ,‬זה יכול להפריע‪ ...‬ברור שלא לי‪ ,‬אבל‬
‫אולי לאחרים‪ ...‬כאילו זה די מוזר שהמפקד יהיה‬
‫יותר צעיר מכולם‪ ,‬לא?‬
‫אלכס‬
‫אז מה שאת בעצם אומרת זה שניני הוא פחות‬
‫טוב מכם‪ ,‬בגלל שהוא יותר צעיר?‬
‫רוני‬
‫(נבוכה‪ ,‬לא לזה היא התכוונה)‪ .‬זה לא מה‬
‫שאמרתי‪( .‬חושבת לעומק) האמת היא שניני הוא‬
‫באמת הכי הכי חכם ומקסים‪ ...‬אבל אם אני‬
‫אהיה מפקדת‪ ,‬אז נראה לי ש‪..‬יותר יקשיבו לי‪.‬‬
‫(להדגיש את הסוף בשביל הניגוד שבסצנה‬
‫הבאה)‬
‫‪ .11‬חוץ‪ ,‬בריכה יום‬
‫רוני נותנת לניני את הרשת השחורה של הגחלים‬
‫רוני‬
‫אתה מקשיב לי או מה‪?..‬‬
‫ניני‬
‫(לא מרוכז) מה?‬
‫רוני‬
‫תעשה על זה ויש‪.‬‬
‫ניני‬

‫‪9-‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫פחחח‪ ...‬תעשי את ויש‪ .‬אני לא נוגע בג'יפה‬


‫הזאת‪.‬‬
‫רוני‬
‫ניני!‬
‫ניני‬
‫רוני!‬
‫והוא הולך משאיר אותה עם הרשת המטונפת‪ ,‬דורי בדיוק עובר‪ ,‬היא מביטה בו והוא‬
‫קולט מיד‬
‫דורי‬
‫תשכחי מזה‪ .‬אני ניקיתי פעם שעברה‪.‬‬
‫רוני‬
‫(מנסה חנופה) אבל אתה מנקה הכי טוב מכולם‬
‫באמת‪...‬‬
‫דורי עושה את עצמו כאילו זה נראה לו‬
‫דורי‬
‫את יודעת מה? וואללה‪ ..‬לא‪.‬‬
‫דורי הולך משם‪ .‬ניצן נכנסת עם קערת פרגיות ושיפודים‬
‫רוני‬
‫ניצן‪ ,‬יש לך שניה?‬
‫ניצן‬
‫(לא מסתכלת עליה בכלל) לא בשביל זה‪.‬‬
‫רוני‬
‫יה אללה איתכם!‬
‫רוני מבינה שאף אחד לא מקשיב לה‪ ..‬היא ניגשת לנקות את הרשת בעצמה‪ .‬בינתיים‬
‫ניצן ואדם מתיישבים כדי להשחיל את הפרגיות על השיפודים‬
‫נטשה‬
‫לא שכחנו את הרוטב? מיקה תעשי טובה‪ ,‬לכי‬
‫תכיני‪.‬‬
‫מיקה‬
‫רוטב זה אבי‬
‫נטשה עושה פרצוף וניגשת לאבי שעומד ליד דורי ביחד הם ממקמים את המנגל‬
‫נטשה‬
‫הכנת רוטב?‬
‫אבי‬
‫תבקשי ממיקה‬
‫נטשה‬
‫די‪ ,‬נו‪ ,‬תפסיקו לשגע אותי‪ .‬אבי‪ ,‬זה הרוטב שלך‪.‬‬
‫זוז למטבח‪.‬‬
‫אבי‬
‫(מרים ידיים מפוייחות) אבל את רואה שאני‬
‫עושה כאן משהו‪ ,‬נכון?‬
‫נטשה‬
‫(מתייאשת) טוב‪ .‬בסדר‪ .‬אני אעשה‪.‬‬
‫הולכת וחוזרת‬
‫נטשה‬

‫‪10 -‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫איך עושים?‬
‫אבי‬
‫כוס יין לבן‪ ,‬כוס חומץ‪ ,‬קופסת רסק עגבניות‪,‬‬
‫שלוש כפות סוכר‪ ,‬מלח והרבה שום‪.‬‬
‫אבי מתרומם מעל המנגל‪ ,‬גמר לסדר אותו‪.‬‬
‫נטשה‬
‫אחלה‪ .‬גמרת עם המנגל?‬
‫אבי מהנהן‬
‫נטשה‬
‫יופי‪ .‬אז לך תכין ת'רוטב‪( .‬נותנת לו פוש קטן‬
‫בכיוון) יאללה‪ ,‬קישטה‪...‬‬
‫אבי‬
‫קרציה‪...‬‬
‫הולך לכיוון הסלון בלית ברירה‪ .‬מציץ אחורה בחטף לכיוון הבריכה‪ .‬נטשה עושה לו‬
‫שלום עם היד‪ ...‬מושך כתפיים‪.‬‬

‫‪ .12‬פלש בק אבי חדר חקירות מועצה‪.‬‬


‫אלכס מול אבי‪.‬‬
‫אבי‬
‫האמת שמאז שדפי אמרה לי שמחפשים מפקד אני‬
‫די חושב על זה‪ ...‬ו‪...‬את יודעת מה‪ ,‬נראה לי‬
‫שאני יכול לעשות את זה‪...‬‬
‫אלכס‬
‫וזה שאתה בא מבחוץ‪ ..‬זאת לא בעיה?‬
‫אבי‬
‫לא חושב‪...‬זה היה מזמן‪ ,‬עכשיו אני לגמרי אחד‬
‫מהם‪ ,‬זאת אומרת מאיתנו‪ ...‬ואם חושבים על זה‪,‬‬
‫זה דווקא שילוב טוב‪ .‬גם להיות לגמרי בעניינים‬
‫וגם לדעת איך מסתכלים על דברים מבחוץ‪ ..‬זה‬
‫לא בדיוק מה שמפקד צריך?‬
‫אלכס‬
‫הבנתי‪ .‬ולגבי מיקה?‬
‫אבי‬
‫מה איתה?‬
‫אלכס‬
‫אני מבינה שהייתם ביחד די הרבה זמן‪.‬‬
‫אבי‬
‫כן‪ ...‬אבל אני לא מבין מה זה קשור‬
‫אלכס‬
‫אני לא רוצה בעיות בתוך היחידה שלכם‪...‬‬
‫אבי‬
‫אין לך מה לדאוג‪ .‬אנחנו בסדר‪.‬‬
‫‪ .13‬פלש בק מיקה‪ ,‬חדר חקירות מועצה‬
‫מיקה ממשיכה את אבי‪...‬‬

‫‪11 -‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫מיקה‬
‫אנחנו בסדר‪ .‬כאילו‪ ,‬אנחנו כבר לא ביחד‪ ,‬אבל‬
‫אנחנו לגמרי בסדר אחד עם השני‪ ...‬למה שיהיו‬
‫חיכוכים?‬
‫אלכס‬
‫ואיפה הוא גר עכשיו?‬
‫מיקה‬
‫אצלי‪ ,‬בינתיים‪ ...‬כאילו‪ ...‬אין לו מקום אחר לגור‬
‫ולי זה לא מפריע‪ ...‬מה אני אגרש אותו מהבית‬
‫רק כי נפרדנו‪? ...‬‬
‫אלכס‬
‫זה נדיב מצידך‪.‬‬
‫מיקה‬
‫זה לא כזה סיפור‪ ...‬תעזבי‪ ,‬לא משנה‪( .‬מגחכת)‬
‫מתחיל להזכיר לי שיחה אצל פסיכולוגית פה‪....‬‬
‫אני ואבי באמת סבבה‪ ,‬מה שהיה היה‪ ...‬נגמר‬
‫יפה וזה מה שחשוב‪( .‬פאוזה) מה לא?!‬

‫‪ .14‬סט‪ ,‬סלון בית קיץ‬


‫אבי יוצא מהמטבח עם קערת הרוטב שהכין‪ .‬מיקה ליד הסטריאו בסלון‪ .‬שיר היפ הופ‬
‫מתנגן‪ .‬מוציאה את האייפוד של אבי מהמתקן עליו הוא מונח‪ .‬המוסיקה מפסיקה‪.‬‬
‫היא שמה דיסק של קרן אן במקום‪ .‬אבי נעצר לידה‪ .‬לשחקנים‪ :‬לשחק מאד עדין‪ .‬ברור‬
‫ששניהם סיכמו לעצמם לא להיגרר לריב ממש אחד עם השניה‪ .‬לכן הכל מתוח אבל‬
‫קטן קטן‪.‬‬
‫אבי‬
‫למה הפסקת?‬
‫מיקה‬
‫התחשק לי לשמוע משהו אחר‪.‬‬
‫אבי‬
‫אבל זה פלייליסט שהכנתי למנגל‬
‫מיקה‬
‫פלייליסט?‬
‫אבי‬
‫רשימת שירים‬
‫מיקה‬
‫כן‪ ,‬אני יודעת מה זה פלייליסט‪ ...‬הכנת‬
‫פלייליסט למנגל?!‬
‫אבי‬
‫מיקה‪ ,‬מה הבעיה?‬
‫מיקה‬
‫מה הבעיה? זה עושה לי חור בראש‪.‬‬
‫אבי‬
‫וכאילו‪ ,‬הנודניקית הצרפתייה הזאת יותר טובה?‬
‫מיקה עומדת להכניס לו תשובה מוחצת‪ ,‬אבל מוותרת‪.‬‬
‫מיקה‬

‫‪12 -‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫אתה יודע מה – לא אכפת לי‪ ...‬הנה‪...‬‬


‫היא מחזירה את האייפוד לחשמל‪ .‬אבי לוקח אותו ממנה‬
‫אבי‬
‫לא צריך‪ .‬אם את לא רוצה אין בעיה‪.‬‬
‫הוא שם את האייפוד בכיס ויוצא איתו החוצה‪ .‬מיקה המבואסת נשארת מאחור ואז‬
‫נושפת "אוף" בקטנה‪( .‬שוב‪ .‬לא להיגרר לריב גדול מדי‪ .‬כמה שיותר קטן יותר חזק)‬

‫‪ .15‬חוץ‪ ,‬שולחן בחוץ ליד הבריכה‬


‫ניצן ואדם מסדרים את השולחן לשמונה סועדים (צלחות‪ ,‬סכום‪ ,‬מפיות וכוסות)‬
‫ניצן‬
‫אז מה נראה לך? מתי יקראו לנו להתחיל את‬
‫האימון?‬
‫אדם‬
‫אין לי מושג‪ ,‬בטח הם עובדים לפי מחזורים‪ .‬כמו‬
‫בצבא‪...‬‬
‫ניצן‬
‫זה אומר שהם מגייסים עוד אנשים? הם אמרו‬
‫שהם ארגון קטן‪..‬‬
‫אדם‬
‫מה זה משנה‪ ...‬בואי רק נקווה שזה לא יהיה לפני‬
‫האוכל‪.‬‬
‫ניצן‬
‫(אחרי פאוזה) שמע‪ ,‬אני רציתי להתנצל על מה‬
‫שאמרתי אתמול‪ ...‬על איה וזה‪ ...‬זה סתם נפלט‬
‫לי‪ ,‬סתם‪ ...‬אני מה זה לא רוצה להיות כזו אחת‬
‫שמציקה כל הזמן לחבר שלה על האקסית שלו‪...‬‬
‫אדם‬
‫(חמור סבר) האמת שבאמת רציתי לשוחח איתך‬
‫בעניין הזה‪( ..‬מבט תמה שלה) תראי ניצן‪...‬‬
‫אל"ף‪ ,‬זה מה זה לא בראש שלי כבר‪...‬ובי"ת‪..‬‬

‫מתוך הפוזה הרצינית הוא פתאום קם מרים אותה ומשליך אותה למים לקול‬
‫צרחותיה‪ ...‬מצלמה עליה‬

‫‪ .16‬פלש בק ניצן‪ ,‬חדר חקירות מועצה‬


‫אלכס בוחנת את ניצן ארוכות‬
‫אלכס‬
‫שמעתי שאת בעצמך סוג של יחידת טרור קטנה‪..‬‬
‫לא כדאי להסתבך איתך‪...‬‬
‫ניצן‬
‫שמי הולך לפני אה‪?..‬‬
‫אלכס‬

‫‪13 -‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫זה כמובן משמח אותנו מאוד שמישהי עם‬


‫היכולות שלך מצטרפת אלינו‪ .‬אני רק רוצה‬
‫להזכיר לך משהו מאוד חשוב‪ ,‬ניצן‪ ,‬הכח האמיתי‬
‫של סוכן הוא כאן (מצביעה על הראש) אף פעם‬
‫אל תשכחי את זה‪...‬‬
‫ניצן‬
‫(מהנהנת) אל תדאגי‪ ...‬אני הכי קול‪ ...‬ורק‬
‫שתדעי‪ ,‬אני משתמשת בכח שלי רק כשממש אין‬
‫ברירה‪...‬‬
‫אלכס מחייכת‪.‬‬

‫‪ .17‬חוץ‪ ,‬ליד הבריכה‬


‫ניצן תפסה את אדם ועיקמה לו את היד מאחורי הגב‪ ..‬אדם מתפתל‪ .‬שוט מצחיק‬
‫סגור‪ ...‬כולם בצד מתפקעים מצחוק‪.‬‬
‫ניצן‬
‫תתחנן‪.‬‬
‫אדם‬
‫אני מתחנן!‬
‫ניצן‬
‫תבקש סליחה!‬
‫אדם‬
‫אני מבקש סליחה‪.‬‬
‫ניצן‬
‫על מה?‬
‫אדם‬
‫על‪ ..‬על זה שאת שוברת לי את היד‬
‫ניצן‬
‫כן? ועל מה עוד?‬
‫אדם‬
‫על כל מה שעשיתי בחיים‪ ..‬סליחה‪ ,‬סליחה‪....‬‬
‫מצלמה עוברת למנגל שם דורי מנסה לתפעל את המנגל אך כושל‬
‫אבי‬
‫תעשה פווו‪( .‬מדגים‪ ,‬נושף על הפחמים)‬
‫דורי‬
‫איזה פוו? מה זה עוגת יום הולדת?‬
‫מיקה‬
‫אולי תשים עוד ניירות‬
‫נטשה‬
‫יה‪ ,‬אני גמורה מרעב‪ .‬כשאני עוצמת עיניים אני‬
‫רואה שיפוד‬
‫רוני‬
‫מה אני אגיד‪ ?...‬לא אכלתי כלום מאז הבוקר‬
‫ניני‬
‫(ביובש) בבוקר טחנת שלוש לחמניות‪.‬‬

‫‪14 -‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫נטשה‬
‫אני ספרתי ארבע‪.‬‬
‫רוני‬
‫נו שני קטנונים זה היה מזמן‪ .‬מי זוכר אותן בכלל‪.‬‬
‫יאללה‪ ,‬דורי‪ ,‬תנפנף‪ .‬אתה לא מנפנף‪.‬‬
‫דורי בינתיים מנפנף בקצב‪ ,‬מזיע‪.‬‬
‫דורי‬
‫זה לא הנפנוף‪ ,‬זה הזווית‪ ...‬שיט איזה חום‪...‬‬
‫נטשה‬
‫(לרוני) מסכן חם לו‪ ...‬אולי נביא לו איזה דלי עם‬
‫קרח לרענון‪?...‬‬
‫רוני‬
‫(לנטשה) עזבי‪ ,‬לא עכשיו‪ .‬אנחנו צריכים אותו‪.‬‬
‫אדם‬
‫מיקה‪ ,‬לדודה שלך יש מאוורר נייד או משהו?‬
‫אולי ֶפ ן?‬
‫מיקה‬
‫מאיפה אני אביא מאוורר נייד?‬
‫אבי‬
‫נפט‪ ,‬מה שצריך זה נפט‬
‫דורי‬
‫יאללה!!! די!!! כולם לעוף מכאן לפני שאני חוטף‬
‫התקף!!! יה‪-‬אללה איתכם‪ ,‬לא מספיק שהפלתם‬
‫עלי להדליק את המנגל ‪...‬אז בחייאת‪ ,‬תעופו לי‬
‫מהעיניים ותנו לי לבד!‬
‫כולם משתתקים‬
‫אדם‬
‫וואו‪ ,‬תרגע אח שלי‪ ...‬הנה אנחנו מתרחקים‬
‫כולם מתרחקים ב"טוב טוב תרגע‪ "...‬דורי מחייך חצי חיוך‪ ...‬ופונה אל האש ששוב‬
‫כבתה‪ ....‬מעקם פיו‪...‬‬
‫דורי‬
‫שיט‪..‬‬
‫רוני‬
‫(לוחשת למיקה) תביאי פן‪...‬‬
‫דורי דופק חיוך מיתמם שלא שמע את הלחישה כמובן‪...‬‬
‫‪ .18‬פלש בק דורי חדר חקירות מועצה‬
‫דורי משיב לאלכס‬
‫דורי‬
‫כן‪ ,‬אפשר להגיד שסומכים עלי‪ ...‬בכל זאת‪ ,‬אני‬
‫זה שבעצם אחראי על כל הצד הטכני‪ .‬הכל‪.‬‬
‫אלכס‬
‫וזה עושה אותך כשיר להיות המפקד?‬
‫דורי‬

‫‪15 -‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫בוא נגיד שבלעדי לא היינו מגיעים רחוק‪( ..‬נהיה‬


‫רציני) אני לא זה שמחליט‪ ...‬תראי‪ ,‬אם תחשבו‬
‫שאני מתאים אז אני בטוח לא אגיד לא‪.‬‬
‫אלכס‬
‫טוב‪ ,‬אבל בינתיים כדאי שתנפנף כמה שיותר‬
‫חזק‪...‬‬
‫דורי‬
‫(לא מבין) מה?‬

‫‪ .19‬חוץ‪ ,‬מנגל ליד הבריכה‬


‫חוזרים לדורי (אחרת המעבר לא יעבוד) בינתיים מעל השיפודים שכבר על הגחלים‬
‫קולה של אלכס מתחלף בקולה של ניצן‪...‬‬
‫ניצן‬
‫תנפנף יותר חזק‪.‬‬
‫דורי‬
‫(מתעורר) אבל אני מנפנף חזק!‬
‫ניצן‬
‫לא ככה‪ ,‬הנה‪ ,‬תן לי להראות לך‪( ...‬מדגימה)‬
‫עכשיו תנסה אתה (מנסה) לא‪ ,‬לא‪ ,‬תביא‪...‬‬
‫היא נשארת לנפנף והוא הולך‬
‫ניצן‬
‫אה‪ ,‬או‪ ,‬הלו! מה נהיה?‬
‫דורי‬
‫את עושה את זה מעולה‪( .‬מרים אגודל) כל‬
‫הכבוד!‬
‫ניצן‬
‫נו‪ ,‬מה? בסוף אני עושה את זה?‬
‫דורי מושך כתפיו בהיתממות‬
‫דורי‬
‫זה היה רעיון שלך‪..‬‬
‫רוני‬
‫(מגיחה ונעמדת ליד ניצן) הי!‬
‫ניצן‬
‫(מנפנפת) עוד לא מוכן‪.‬‬
‫רוני‬
‫עוד כמה זמן?‬
‫ניצן‬
‫עוד מעט‪.‬‬
‫רוני‬
‫שאני אחליף אותך קצת?‬
‫ניצן‬
‫מה נסגר איתך‪ ,‬את רוצה לאכול היום או לא?‬
‫(צוחקות)‬
‫ניני מגיע‪ ,‬אוחז פלאפון‬

‫‪16 -‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫רוני‬
‫נו?‬
‫ניני‬
‫היא לא עונה‬
‫רוני‬
‫השארת הודעה?‬
‫ניני‬
‫כן‪ ...‬אין לי מושג איפה היא‬
‫ניצן‬
‫או‪ .‬קי‪ .‬זה נראה לי מוכן‪ ...‬יאללה‪ ,‬תקראו‬
‫לכולם לשולחן‬
‫רוני‬
‫יאללה!!! אוכל!!!!‬
‫אדם עובר ליד המנגל בדרכו לשולחן מנסה לזנב שיפוד‪ ,‬ניצן מכה אותו בקטנה על‬
‫היד‪ ,‬הוא מחזיר לה‪ ,‬הם מתחילים ללכת מכות על הדשא‪,‬‬
‫מיקה‬
‫ילדים‪ ,‬ילדים‪ ,‬להרגע!‬
‫ניני לוקח בינתיים את השיפודים לשולחן‪ ,‬אדם וניצן ממשיכים להתקוטט ועוברים‬
‫לורסיה זוגית של הכדרים באים‪ ,‬רצים אחד אחרי השני‪ ,‬אדם אץ רץ ונתקל לפתע‬
‫באיה‪ ,‬שהגיחה מאחור בלי שתובחן‬
‫אדם‬
‫(מובך) איה!‬
‫איה‬
‫הי‬
‫אדם‬
‫את בסדר?‬
‫איה‬
‫כן‪ ...‬הי‬
‫ניני‬
‫הי‪ ...‬חיפשתי אותך‪ ,‬איפה היית?‬
‫איה‬
‫בבית‪ .‬סתם‪.‬‬

‫‪ .20‬בית דביר יום‬


‫איה לבדה בבית‪ .‬דפיקה בדלת‪...‬‬
‫איה‬
‫מי שם?‬
‫אלכס‬
‫אלכס‬
‫איה‬
‫מי?‬
‫אלכס‬
‫אלכס‪ .‬דודה שלך‪ .‬אני מניחה שניני סיפר לך‪.‬‬

‫‪17 -‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫היא פותחת את הדלת‪ ,‬אלכס עומדת שם מחייכת בקטנה‬


‫אלכס‬
‫הי‪ ,‬אני מפריעה?‬
‫איה‬
‫לא‪ ,‬לא‪( ...‬לוחצת את ידה המושטת) אבא שלי‬
‫לא בבית‬
‫אלכס‬
‫כן‪ ,‬אני יודעת‪ .‬באתי לדבר איתך‪ ...‬אפשר?‬
‫איה‬
‫בטח‪ .‬בבקשה‬
‫נכנסות ומתיישבות‬
‫אלכס‬
‫(מביטה בה ארוכות) כמה גדלת‪ .‬זה מדהים‪( .‬איה‬
‫מביטה בה בחשדנות) את עדיין גומרת ספר ביום?‬
‫איה‬
‫למה?‬
‫אלכס‬
‫את יודעת שאני הבאתי לך את הספר הראשון‬
‫שלך?‬
‫איה‬
‫את?‬
‫אלכס‬
‫את בטח לא זוכרת‪ ,‬אפילו עם זיכרון כמו שלך אי‬
‫אפשר לזכור את גיל חודשיים‪ ...‬זה היה ספר כזה‬
‫עם תמונות של חיות ‪ ..‬אני לא אשכח איך שאת‬
‫חרשת אותו‪...‬‬
‫איה מחייכת‪.‬‬
‫אלכס‬
‫היית תינוקת מקסימה‪ ,‬את יודעת? והפכת להיות‬
‫בחורה מקסימה עוד יותר‪...‬‬
‫איה מביטה בה לא יודעת מה לחשוב עליה‪.‬‬
‫איה‬
‫אז איפה היית כל הזמן הזה?‬
‫אלכס‬
‫(מתעלמת) איה‪ ,‬אנחנו מאד רוצים שתצטרפי‬
‫אלינו ושיחד עם שאר השמיניה תקחי חלק במה‬
‫שאנחנו עושים פה‪ ...‬אנחנו לא רוצים לוותר‬
‫עליך ועל היכולות שלך‪...‬‬
‫איה לא עונה‪ ,‬רק מביטה בה שותקת‬
‫אלכס‬

‫‪18 -‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫אני מבינה שאחרי כל מה שקרה לך‪ ,‬את בטח לא‬


‫ממש ששה להכניס את עצמך להרפתקה חדשה‪...‬‬
‫אבל תאמיני לי איה‪ ,‬תאמיני לי שהפעם זה‬
‫סיפור אחר לגמרי‪ ...‬אמנם לא יצא לי להכיר‬
‫אותך כל השנים האלה‪ ,‬לצערי‪ ,‬אבל אני חושבת‬
‫שדווקא ההתנסות הזו תהיה לך טובה‪ ...‬מה את‬
‫אומרת‪?...‬‬

‫‪ .21‬חוץ‪ ,‬ליד הבריכה‬


‫כולם ברקע לועסים שיפודים בפיתות‪ .‬איה וניני בצד‪ ...‬גמרה לספר עד השלב הזה‪...‬‬
‫מנידה בראשה לשלילה‬
‫ניני‬
‫את בטוחה?‬
‫איה‬
‫מצטערת ניני‪ ,‬זה לא בשבילי‬
‫ניני‬
‫אבל אלכס לא הסבירה לך‪...‬‬
‫איה‬
‫(קוטעת אותו) היא הסבירה לי הכל וזה באמת‬
‫נשמע לי כמו משהו מעניין ו‪..‬אולי מדהים גם‪.‬‬
‫אבל זה לא מתאים לי‪ ...‬ניני‪ ,‬אל תכעס‪ ,‬טוב?‬
‫ניני שותק‪ ,‬מבואס‪ ,‬איה ממשיכה‬
‫איה‬
‫אני פשוט מעדיפה לעשות בגרות על אמת ולא‬
‫לקבל סתם תעודה‪ ...‬ובא לי להנות מהחופש‪,‬‬
‫לקרוא מלא‪ ,‬ולהיות עם אבא‪ ...‬ועם דגנית‪...‬‬
‫ולעזור להם עם התינוקות‪ ...‬והכי בא לי פשוט‬
‫להיות בבית‪ ,‬אתה יכול להבין את זה?‬
‫מהנהן‪ ..‬מתחבקים‪ ...‬ניגשים לשולחן‪.‬‬
‫‪ .22‬חוץ שולחן אוכל‬
‫איה מגיעה לשולחן‪.‬‬
‫מיקה‬
‫את לא פראיירית אב‪ ..‬הגעת בול לאוכל?‬
‫איה‬
‫(מחייכת) ושלום גם לך‬
‫מיקה‬
‫פשוט דילגת על כל הקטע של להכין‪ ...‬איך אני‬
‫לא חשבתי על זה‪.‬‬
‫נטשה‬
‫יאללה‪ ,‬קחי צלחת ותעמיסי‪ .‬הפרגיות טיפה‬
‫שרופות‪ ,‬אבל זה בגלל ניצן‪.‬‬
‫ניצן‬
‫(עושה לה פרצוף) פעם הבאה תנפנפי את‪.‬‬

‫‪19 -‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫איה בוחנת את השולחן‪ ,‬אין אף צלחת נקיה לרפואה‪.‬‬


‫איה‬
‫איפה יש צלחות נקיות?‬
‫אדם‬
‫שבי‪ ,‬אני אביא לך‬
‫אבי‬
‫(כבר קם) אני אביא‬
‫דורי‬
‫תרגעו שניכם‪(.‬פאוזה קטנה) ניני יביא‪.‬‬
‫אבי‬
‫די‪ ,‬זה בסדר‪ ,‬כבר קמתי‬
‫אדם עושה לו תנועת "בכבוד"‪ .‬אבי הולך להביא צלחת‪.‬‬
‫איה‬
‫(מתיישבת בינתיים) אז מה הפסדתי עד עכשיו?‬
‫רוני‬
‫אז ככה –היתה תחרות אולימפית של קפיצות‬
‫ראש‪...‬‬
‫רוני‬
‫אפילו אח שלך קפץ‪.‬‬
‫איה‬
‫ניני? אתה יודע לקפוץ ראש‪?..‬‬
‫ניני‬
‫כן‪ .‬רק שאצלי הראש נכנס למים אחרי שאר‬
‫הגוף‪.‬‬
‫נטשה‬
‫ואז שעה לקח לנו להדליק את הגחלים‪....‬‬
‫איה‬
‫אין‪ .‬חיים קשים יש לכם פה אה‪?..‬‬
‫רוני‬
‫חבל לך על הזמן‬
‫אבי חוזר בינתיים‬
‫מיקה‬
‫הבאת צלחת?‬
‫אבי‬
‫הבאתי שתיים‪...‬‬
‫דפי מתגלה מאחוריו‬
‫דפי‬
‫הי‬
‫כולם‬
‫הי‬
‫אבי‬
‫דפי את זוכרת את איה‪...‬‬
‫דפי‬
‫בטח‬
‫ניני‬

‫‪20 -‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫איה היחידה שלא האמינה שחטפו אותך‪...‬‬


‫מיקה‬
‫(יורה בלי לחשוב) טוב יש לה נסיון אותה באמת‬
‫חטפו‪...‬‬
‫מבטים זועמים במיקה‬
‫איה‬
‫(מחייכת בקטנה) זה בסדר‪...‬‬
‫דפי‬
‫(למראה מבוכת החבורה) רק קפצתי להגיד לכם‬
‫שוב סליחה על הכל‪...‬‬
‫רוני‬
‫זה בסדר‬
‫נטשה‬
‫סחתיין על הדמעות דפי‪ ...‬אני במקומך הייתי‬
‫חושבת על קריירה של שחקנית‪..‬‬
‫דפי‬
‫זה בסדר‪ ,‬אני לגמרי מבסוטה מהקריירה הנוכחית‬
‫שלי‪ ...‬וכמו שאמרתי אתמול לאבי‪ ,‬לא אהבתי‬
‫שאני צריכה לשקר לכם‪ ...‬אבל זה היה שווה‬
‫אתם תראו‪...‬‬
‫אבי‬
‫רוצה פיתה עם משהו?‬
‫דפי‬
‫אז אתם לא כועסים כבר נכון? אנחנו בסדר?‬
‫ניצן‬
‫בסדר‪ ,‬בסדר‪ ,‬הציעו לך פיתה‪ ,‬לא?‬
‫דפי‬
‫(מסתכלת בשעון) אולי פעם אחרת‪ ..‬האמת היא‬
‫שאני צריכה את אבי לאיזה שעה‪...‬‬
‫אבי‬
‫(בפה מלא פיתה) וואלה? אותי?‬
‫קם מהר בעודו בולס‬
‫דפי‬
‫אתה יכול לגמור את הביס קודם‪.‬‬
‫אבי‬
‫(בולע מהר) כן‪...‬‬
‫הם מתרחקים ודורי צועק אחריהם‬
‫דורי‬
‫אין עליך אבי‪ ,‬אין‪ ,‬מה לא תעשה בשביל לא‬
‫לרחוץ כלים!!!‬
‫נטשה‬
‫(מתרשמת) מעניין מה היא צריכה ממנו‬
‫רוני‬
‫נראה לי יותר רוצה מצריכה‬

‫‪21 -‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫נטשה‬
‫או שמא יותר צריכה מרוצה‬
‫רוני‬
‫או שמא שניהם‪...‬‬
‫מיקה מעט עצבנית מהרמיזות‪ ,‬בודקת קערה‬
‫מיקה‬
‫נשאר קרח?‬
‫אדם‬
‫(קם) אני אביא‬
‫רוני‬
‫עזוב‪ ,‬אני אלך‪( ...‬מבט קטנטן לנטשה)‬
‫דורי‬
‫(מוחא כפיים) ואו! ראיתם את זה‪ ?...‬רוני קמה‬
‫מרצונה ואשכרה הולכת!! כבוד!‬
‫ניצן‬
‫(ממשיכה לרכל) אז מה‪ ,‬מה היא רוצה ממנו?‬
‫נטשה‬
‫לראות את האוסף בולים שלו‪( ..‬צחוקים)‬
‫דורי‬
‫אתן חבורת רכלניות שזה פשוט גועל נפש‪.‬‬
‫רוני בינתיים מגיחה עם דלי קרח ומרוקנת אותו בחדווה לתוך הצד האחורי של‬
‫חולצתו של דורי שמקפץ כנשוך נחש‪ ,‬נטשה בינתיים מצמידה אותו למקום‬
‫דורי‬
‫אמאל'ה!!! אי אי אי‪...‬‬
‫רוני‬
‫נקמה!!!‬
‫כולם צוחקים ומתחיל קרב קוביות קרח אכזרי וקריר‬
‫‪ .23‬חדר חקירות מועצה‬
‫אבי עם שק שחור יד ביד עם דפי‪...‬מסירה אותו‪ ..‬מושיבה‪ ...‬מתיישבת מולו‪ ...‬רגע‬
‫אינטימי של שניהם‪ ...‬אבי מחכה בסבלנות‪ .‬דפי מחייכת‪ ,‬מתקרבת כאילו לנשיקה‪...‬‬
‫לוחשת לו על האוזן‬
‫דפי‬
‫חכה פה ואל תזוז‪...‬‬
‫היא יוצאת‪ .‬אנחנו נשארים כמה שניות של המתנה עם אבי המצפה‪ ..‬אלכס נכנסת‪...‬‬
‫אלכס‬
‫הי אבי‬
‫אבי‬
‫הי‬
‫אלכס‬
‫רציתי לספר לך שבחרנו אותך להיות המפקד של‬
‫השמיניה‪....‬‬
‫אבי‬
‫ואללה‪ ...‬או קיי‪ ...‬תודה‪...‬‬

‫‪22 -‬‬
‫‪ FINAL‬תסריט סופי להפצה‪ .‬נא לשמור על סודיות‪ ,‬תודה‪.‬‬

‫אלכס‬
‫אתה תצטרך לעבוד מאד קשה‪ ,‬ולהוכיח את‬
‫עצמך כל יום מחדש‪ .‬אתה תצטרך להוביל את‬
‫החברים שלך למשימות לא קלות‪ ,‬והם יצטרכו‬
‫לסמוך עליך בעיניים עצומות‪ .‬אתה חושב שתוכל‬
‫לעמוד במשימה‪?..‬‬
‫אבי‬
‫(מאד מאד נרגש) אני מקווה‪ ....‬כן‪...‬‬
‫אלכס‬
‫אני בטוחה שתצליח‪.‬‬
‫אבי‬
‫אלכס‪.‬‬
‫אלכס‬
‫כן‬
‫אבי‬
‫אפשר לשאול שאלה‪...‬‬
‫אלכס‬
‫בטח‪.‬‬
‫אבי‬
‫אה‪ ...‬למה דווקא אני‪ ?..‬כאילו‪ ,‬ברור שאני שמח‪,‬‬
‫אבל‪ ..‬איך זה שבחרתם דווקא אותי‪?...‬‬
‫אלכס‬
‫בוא נגיד ששמענו עליך דברים טובים‪.‬‬
‫אבי‬
‫באמת? ממי‪?..‬‬
‫אלכס מחייכת‪ ,‬לוקחת שניה פאוזה‪ ...‬מסתכלת הצידה אל האפילה ומניעה בראשה‬
‫קלות‪ ...‬שוט דרמטי‪ .‬מתוך האפילה נגלית דמותו המחייכת של צ'כוב‬

‫סוף פרק ‪119‬‬

‫‪23 -‬‬

You might also like