‫סמסטר אביב תשע"ט‬ ‫הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‬

‫מועד ב' ‪ 3 -‬אוקטובר ‪2019‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫מעגלים אלקטרוניים (‪)044137‬‬

‫סמסטר אביב תשע"ט ‪2019‬‬
‫מבחן – מועד ב'‬
‫בשאלון זה ישנם ‪ 10‬עמודים‪ ,‬כולל עמוד זה‪ .‬נא בדקו כעת את שלמותו!‬ ‫‪‬‬
‫המבחן כולל ‪ 3‬שאלות המכילות סעיפים פתוחים (‪ 60‬נקודות סה"כ) ואמריקאים (‪ 40‬נקודות סה"כ)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫את הסעיפים הפתוחים יש לפתור במלואם במחברת‪ .‬הקפידו לסמן בצורה ברורה את מספר השאלה והסעיף‬ ‫‪‬‬
‫אליהם מתייחס הפתרון‪.‬‬
‫את התשובות לסעיפים האמריקאים יש לסמן בגיליון התשובות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬ישנם סה"כ ‪ 8‬סעיפים אמריקאים (‪ 5‬נקודות כל אחד)‪ ,‬יש לענות על כולם‪ .‬עליכם לבחור את התשובה‬
‫הקרובה‪/‬הגיונית‪/‬נכונה ביותר‪.‬‬
‫‪ o‬שאלה בה סומנו ‪ 2‬תשובות או יותר תפסל‪.‬‬
‫‪ o‬שימו לב לסמן את התשובות במקום הנכון בטופס ע"פ ההנחיות בכל סעיף‪ .‬לצורך בדיקת הסימון‬
‫תקבלו ‪ 5‬דקות אקסטרה בסוף המבחן‪.‬‬
‫‪ o‬בשום אופן לא תתקבלנה תשובות לחלק האמריקאי ממחברת הבחינה‪.‬‬
‫בסיום המבחן יש להגיש את גיליון התשובות ואת מחברת הבחינה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש להקפיד למלא נכון את מס' הזהות‪ ,‬שם הנבחן והטור על גיליון התשובות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זמן הבחינה ‪ 3 :‬שעות ‪ 5 +‬דקות לבדיקת סימון תשובות אמריקאיות בטופס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חומר עזר מותר לשימוש ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫א‪ .‬דפי נוסחאות – יחולקו בנפרד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחשבון‪.‬‬
‫שימו לב ליחידות הנתונות בנתוני השאלות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫טור ‪1‬‬

‫ולא בתום הבחינה‪.‬‬ ‫אנא מלאו את שמכם‪ ,‬מס' ת‪.‬ז ומס' הטור כעת‬

‫בהצלחה!!!‬

‫‪1‬‬
 ‫שאלה ‪ – 1‬מגברים ומהפכים (‪ 35‬נקודות)‬

‫דודו עבר בהצלחה (לדעתו) את הקורס החדש "מעגלים אלקטרונים" אשר ניתן בפקולטה להנדסת חשמל במכללת‬
‫ניוטון‪ ,‬והחליט לתכנן חוצץ (‪ )Buffer‬דיגיטלי‪ .‬להזכירכם‪ ,‬חוצץ לוגי אידיאלי מקיים את טבלת האמת הבאה‪:‬‬
‫‪In Out‬‬
‫‪0 0‬‬
‫‪1 1‬‬

‫נתון המעגל הבא שתכנן דודו שלדעתו משמש כחוצץ דיגיטלי‪:‬‬

‫‪VDD‬‬

‫‪Vin‬‬ ‫‪M1‬‬
‫‪Vout‬‬
‫‪RS‬‬

‫שאלה ‪ 1‬איור ‪ :1‬מעגל החוצץ הדיגיטלי של דודו‬

‫נתונים‪:‬‬
‫𝐴𝑚‬
‫‪𝑉𝐷𝐷 = 1.8𝑉, 𝑅𝑆 = 1𝑘Ω, 𝐾1 = 20‬‬ ‫‪, 𝑉 = 0.5𝑉, 𝜆 = 0, 𝛾 = 0‬‬
‫𝑇 ‪𝑉2‬‬

‫‪ .1‬נתון כי 𝐷𝐷𝑉 ≤ 𝑛𝑖𝑉 ≤ ‪ .0‬מצאו את ערכי המוצא המינימליים והמקסימליים‪.‬‬

‫(סימון – שאלה מספר ‪ 1‬בגיליון התשובות)‬

‫א‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0𝑉, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 1.71𝑉 .‬‬

‫ב‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0.5𝑉, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 1.71𝑉 .‬‬
‫ג‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0𝑉, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 0.98𝑉 .‬‬
‫ד‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0.5𝑉, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 0.98𝑉 .‬‬
‫ה‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0𝑉, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 1.8𝑉 .‬‬
‫ו‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0.5𝑉, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 1.8𝑉 .‬‬

‫כעת‪ ,‬ללא קשר לפתרון הסעיף הקודם‪ ,‬הניחו כי 𝑉‪ 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0V, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 1.2‬וכן כי‬
‫‪Vout Vin  Vout .min   Vout ,min‬‬
‫‪.‬‬
‫‪Vout Vin  Vout .max   Vout ,max‬‬

‫‪ .2‬עבור כניסת מדרגה יורדת מ 𝑥𝑎𝑚‪ 𝑉𝑜𝑢𝑡,‬ל‪ ,𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 -‬חשבו בצורה מדויקת את 𝐿𝐻𝑃𝑡‪ ,‬הזמן שלוקח להגיע ל‪50%-‬‬
‫מהשינוי במתח המוצא‪ .‬עבור סעיף זה 𝐹𝑓‪.𝐶𝑜𝑢𝑡 = 100‬‬

‫‪2‬‬
 ‫דודו התייעץ עם חבר מהטכניון‪ ,‬אשר עזר לו להבין כי ביצועי המעגל שלו בתור חוצץ דיגיטלי לא "מדהימים"‪ .‬לכן‪,‬‬
‫הציע דודו שהמעגל שלו יהווה חוצץ אנלוגי‪.‬‬
‫דודו השתמש במעגל כפי שמופיע באיור ‪ 2‬כחוצץ אנלוגי עם אותם הנתונים של איור ‪ ,1‬כאשר הוא קבע את נקודת‬
‫העבודה להיות כזו כך שמתקיים 𝑉‪.𝑉𝑜𝑢𝑡 (𝐷𝐶) = 0.5‬‬

‫‪Rin‬‬ ‫‪VDD‬‬

‫‪M1‬‬ ‫‪Rout‬‬
‫‪Vin , AC‬‬
‫‪Vout‬‬
‫‪Vin , DC‬‬ ‫‪RS‬‬

‫שאלה ‪ 1‬איור ‪ :2‬החוצץ האנלוגי של דודו‬

‫‪ .3‬חשבו את ערכי הפרמטרים הבאים לאות קטן של הטרנזיסטור‪ . g m , ro , g mb :‬ציירו סכמת תמורה לאות קטן של‬
‫המעגל באיור ‪.2‬‬

‫ללא קשר לתוצאות הסעיף הקודם‪ ,‬הניחו כעת כי עבור ‪ M1‬מתקיים כי ∞ → 𝑜𝑟 ‪.𝑔𝑚 = 5𝑚𝑆,‬‬
‫𝑡𝑢𝑜𝑉‬
‫= 𝑣 𝐴?‬ ‫‪ .4‬מהו הגבר המתח לאות קטן‪ ,‬כלומר‬
‫𝑛𝑖𝑉‬
‫(סימון – שאלה מספר ‪ 2‬בגיליון התשובות)‬

‫א‪𝐴𝑣 = 1 .‬‬
‫ב‪𝐴𝑣 = 0.91 .‬‬
‫ג‪𝐴𝑣 = 0.83 .‬‬
‫ד‪𝐴𝑣 = 0.5 .‬‬
‫ה‪𝐴𝑣 = 0.77 .‬‬
‫ו‪𝐴𝑣 = 0.72 .‬‬

‫‪ .5‬מהו 𝑛𝑖𝑅 ‪ 𝑅𝑜𝑢𝑡 ,‬של החוצץ האנלוגי?‬

‫(סימון – שאלה מספר ‪ 3‬בגיליון התשובות)‬

‫א‪𝑅𝑜𝑢𝑡 = 166Ω, R in = ∞ .‬‬

‫ב‪𝑅𝑜𝑢𝑡 = 166Ω, R in = 200Ω .‬‬
‫ג‪𝑅𝑜𝑢𝑡 = 200Ω, R in = ∞ .‬‬
‫ד‪𝑅𝑜𝑢𝑡 = 200Ω, R in = 200Ω .‬‬
‫ה‪𝑅𝑜𝑢𝑡 = 1000Ω, R in = ∞ .‬‬
‫ו‪𝑅𝑜𝑢𝑡 = 1000Ω, R in = 200Ω .‬‬

‫‪3‬‬
 ‫הניחו כעת‪ ,‬ללא קשר לפתרון הסעיפים הקודמים‪ ,‬כי עבור החוצץ של דודו מתקיים‪:‬‬
‫∞ → 𝑛𝑖𝑅 ‪.𝐴𝑣 = 0.9, 𝑅𝑜𝑢𝑡 = 100Ω,‬‬
‫𝑛𝑖𝑅‪ .‬סימון המגבר‬ ‫דודו פגש את חבר שלו‪ ,‬אלירן‪ ,‬שתכנן מגבר מתח עם הפרמטרים ‪= ∞, 𝑅𝑜𝑢𝑡 = 5𝑘Ω, 𝐴𝑣 = 20‬‬
‫וסכמת התמורה שלו מצויינים באיור ‪:3‬‬

‫‪Vin‬‬ ‫‪Rout‬‬ ‫‪Vout‬‬

‫‪Vin‬‬ ‫‪Av‬‬ ‫‪Vout‬‬ ‫‪Rin  ‬‬ ‫‪v1‬‬

‫‪Av  v1‬‬

‫שאלה ‪ 1‬איור ‪ :3‬סכמת תמורה למגבר‬

‫אלירן תכנן את המגבר על מנת "לדחוף" עומס של ‪ ,𝑅𝐿 = 1𝑘Ω‬עבור מקור עם ‪ , 𝑅𝑠𝑜𝑢𝑟𝑐𝑒 = 50Ω‬וחיבר אותו כמתואר‬
‫באיור ‪( 4‬א)‪ .‬דודו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא אהב את המימוש של אלירן‪ ,‬והציע להשתמש בחוצץ שלו כמתואר באיור ‪( 4‬ב)‪:‬‬
‫‪VDD‬‬
‫‪Vout‬‬
‫‪Av‬‬ ‫‪M1‬‬ ‫‪Av‬‬
‫‪Vout‬‬
‫‪Rsource‬‬ ‫‪Rsource‬‬ ‫‪RL‬‬
‫‪RS‬‬ ‫‪RL‬‬
‫‪Vin‬‬ ‫‪Vin‬‬

‫( )‬ ‫( )‬
‫שאלה ‪ 1‬איור ‪ :4‬חיבור המגבר להעמסות‬
‫𝑡𝑢𝑜𝑉‬
‫= 𝑙𝑎𝑡𝑜𝑡‪ ? 𝐴𝑣,‬חשבו את ההגבר עבור כל מימוש כפי שהוגדר לעיל והסבירו‬ ‫‪ .6‬איזה מימוש עדיף מבחינת סה"כ הגבר‪,‬‬
‫𝑛𝑖𝑉‬
‫במשפט אחד עד שניים את היתרון של הצעתו של דודו‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫שאלה ‪ – 2‬עומס אקטיבי‪ ,‬דגימה אנלוגית ומעגלים רגנרטיביים (‪ 30‬נקודות)‬

‫נתון מגבר ‪ CS‬עם עומס אקטיבי‪:‬‬

‫שאלה ‪ 3‬איור ‪ :1‬מגבר ‪ CS‬עם עומס אקטיבי‬

‫ניתן להניח כי נקודת העבודה נקבעה כך שכל הטרנזיסטורים ברוויה כך שכל הפרמטרים לאות קטן של הטרנזיסטורים‬
‫‪ g m , ro , g mb‬ידועים‪ .‬אלא אם צוין אחרת‪ ,‬אין להזניח את אפקט המצע ואפקט התקצרות התעלה‪.‬‬
‫‪vout‬‬
‫‪ Av ‬של המגבר?‬ ‫‪ .1‬מהו ההגבר לאות קטן‬
‫‪vin‬‬
‫(סימון – שאלה מספר ‪ 4‬בגיליון התשובות)‬

‫א‪Av    g m1  g mb1  ro1 || ro 2  .‬‬

‫ב‪Av    g m1  g mb1  ro1 || ro 2  .‬‬
‫‪Av   g m1ro1‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪g m1‬‬
‫‪Av  ‬‬ ‫ד‪ro1 .‬‬
‫‪g mb1‬‬
‫ה‪Av   g m1  ro1 || ro 2  .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪Av   g m1  ro1 ||  ro 2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪g m 2  ‬‬

‫‪ .2‬מהו היתרון של שימוש בעומס אקטיבי לעומת עומס התנגדותי?‬

‫‪5‬‬
‫כעת‪ ,‬ע"מ לדגום את סיגנל המוצא מוצע להשתמש בשער תמסורת מסוג ‪ ,NMOS‬הנשלט ע"י אות שעון ריבועי מחזורי‪,‬‬
‫כמתואר באיור‪ .‬ניתן להניח כי ‪ M4‬זהה ל‪ M1-‬וכי גם כל שאר פרמטרי הטכנולוגיה זהים לנתונים בתחילת השאלה‪.‬‬

‫שאלה ‪ 3‬איור ‪ :2‬מעגל דגימה‬

‫נניח תחילה כי מחזור השעון ארוך מספיק על מנת לאפשר טעינה של הקבל בדיוקים הנדרשים‪.‬‬

‫‪ .3‬בהנחה כי לפני עליית השעון המתח בקבל היה ]‪ ,0[V‬כמה זמן ייקח לקבל להיטען ל‪ 98%-‬מערכו של ‪, vin‬‬
‫‪ mA ‬‬
‫כאשר נתונים ‪? vin  0.2 V  , K 4  0.1  2  , C  10  fF ‬‬
‫‪V ‬‬
‫בשאלה זו מומלץ לבצע קירוב‪ .‬הסבירו באיזה קירוב בחרתם ומדוע‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫מעתה (וללא שום קשר לנתוני הסעיף הקודם) הניחו כי זמן הטעינה הנדרש הינו ‪. t LH min  100  ps ‬‬
‫על מנת לממש את סיגנל השעון משתמשים במתנד הבא בעל ‪ Duty Cycle‬של ‪:50%‬‬

‫שאלה ‪ 3‬איור ‪ :3‬מתנד‬

‫‪ .4‬הניחו כי המהפכים הינם אידיאליים‪ ,‬בעלי קיבול כניסה זניח‪ ,‬קיבול יציאה זניח והתנגדות אפקטיבית זניחה‬
‫‪V‬‬
‫ביחס ל‪ .R‬כמו כן‪ ,‬נתון כי עקום המעבר של המהפכים הינו מדרגה סביב ‪ . Vm  DD‬בחרו ערכים לנגד ‪R‬‬
‫‪2‬‬
‫ולקבל ‪ C‬ע"מ לעמוד בדרישות השאלה ( ‪ t LH  100  ps ‬ו‪ Duty Cycle-‬של ‪.)50%‬‬
‫(סימון – שאלה מספר ‪ 5‬בגיליון התשובות)‬

‫‪R  100  k   , C  2  pF ‬‬

‫א‪.‬‬

‫‪R  100    , C  2  pF ‬‬

‫ב‪.‬‬

‫‪R  100  k   , C  1.44  pF ‬‬

‫ג‪.‬‬

‫‪R  100    , C  1.44  pF ‬‬

‫ד‪.‬‬

‫‪R  100  k   , C  0.91 pF ‬‬

‫ה‪.‬‬

‫‪R  100    , C  0.91 pF ‬‬

‫ו‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫שאלה ‪ – 3‬מאמץ לוגי ומעגלי ממשק (‪ 35‬נקודות)‬
‫לאורך כל השאלה ניתן להניח שכל השערים ממומשים בטכנולוגיית ‪ CMOS‬סימטרית סטנדרטית‪.‬‬
‫נתונים‪:‬‬
‫‪VTN  0.2Volt ; VTP  0.2Volt‬‬
‫‪Lmin  0.1 m‬‬
‫‪n*  200 cm 2 / V  sec‬‬
‫‪ p*  100 cm 2 / V  sec‬‬
‫‪Cox  106 F / c m 2  10 fF /  m 2‬‬
‫‪ 0 ;  0‬‬
‫‪pinv  1‬‬
‫על‪-‬מנת לממש את הפונקציה הלוגית ‪ F  a  b  c  d‬מוצעות ארבע אפשרויות‪:‬‬

‫שאלה ‪ 2‬איור ‪ :1‬מימושים שונים לפונקציה ‪F‬‬

‫ניתן להניח כי כל המשתנים ‪ a, b, c, d , a , b , c , d‬נתונים ככניסות נפרדות‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬נתונים ‪ Cin ,max  5  fF  , Cout  10  pF ‬כאשר ‪ Cin ,max‬זהו קיבול הכניסה המקסימלי שניתן להציג בכל‬
‫אחת מהכניסות למסלול‪.‬‬

‫‪ .1‬בסעיף זה ניתן להזניח השהיות פרזיטיות‪ .‬ע"מ לקבל השהיה מינימלית‪ ,‬מהו המימוש העדיף לפונקציה ‪?F‬‬
‫(סימון – שאלה מספר ‪ 6‬בגיליון התשובות)‬

‫מימוש א‬ ‫א‪.‬‬
‫מימוש ב‬ ‫ב‪.‬‬
‫מימוש ג‬ ‫ג‪.‬‬
‫מימוש ד‬ ‫ד‪.‬‬
‫לא ניתן לקבוע‬ ‫ה‪.‬‬
‫מימושים ב ו‪-‬ג נותנים את אותה השהיה אופטימלית‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫‪ .2‬כעת כן נרצה להתחשב בהשהיה הפרזיטית‪ .‬בהנחה כי ניתן להוסיף מספר זוגי של מהפכים במוצא המסלול‪,‬‬
‫מהו מספר הדרגות הכולל המאפשר קבלת השהיה מינימלית במימוש ג?‬
‫(סימון – שאלה מספר ‪ 7‬בגיליון התשובות)‬

‫‪2‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫לא ניתן לקבוע‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪ .3‬ללא תלות בסעיפים הקודמים‪ ,‬נניח כי נתון מסלול לוגי עבורו בוצעה אופטימיזציה לקבלת השהיה מינימלית‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬נניח כי חיסכון בהספק חשוב יותר ממהירות‪.‬‬

‫בהזנחת זרמי קצר‪ ,‬איזה שינוי כדאי לעשות במעגל על מנת לחסוך בהספק?‬ ‫א‪.‬‬

‫אם לא מזניחים את זרמי הקצר‪ ,‬מה הבעיה העלולה להיווצר כתוצאה מהשינוי שהצעתם?‬ ‫ב‪.‬‬

‫הכניסות ליחידה הלוגית ‪ F‬מסעיף ‪ 2‬מגיעות מיחידה לוגית ‪ E‬באופן הבא‪:‬‬

‫שאלה ‪ 2‬איור ‪ :2‬סכמת בלוקים של שרשור דרגה ‪ E‬לדרגה ‪F‬‬

‫מתכנני המערכת החליטו שיחידה לוגית ‪ F‬תופעל עם מתח ספק של ‪ , VDDH  2.4 V ‬ואילו משיקולי חיסכון בהספק‪,‬‬
‫הוחלט שיחידה ‪ E‬תופעל עם מתח ספק של ‪. VDDL  0.6 V ‬‬
‫כפי שהיה נתון בסעיף ‪ ,2‬הוחלט כי ביחידה ‪ E‬ימומשו כל האותות וגם הערכים ההופכיים שלהם ‪, a, b, c, d , a , b , c , d‬‬
‫ולכן מספר השערים יהיה כפול בהשוואה למימוש לוגי רגיל‪.‬‬
‫‪ .4‬מהם היתרונות והחסרונות של הורדת מתח הספק ביחידה ‪?E‬‬
‫א‪ .‬הספק‪ :‬העריכו פי כמה נחסוך בהספק דינמי ע"י שימוש ב ‪ VDDL‬לעומת ‪. VDDH‬‬
‫ב‪ .‬הסבירו במשפט אחד ממה נובע היתרון‪/‬חיסרון לכל אחד מהשיקולים הנוספים‪ :‬שטח‪ ,‬מהירות‬
‫וחסינות לרעש‪( .‬משפט אחד לכל שיקול)‬
‫ג‪ .‬סביר כי הצורך שמתח ספק גבוה ביחידה ‪ F‬נובע משיקולי מהירות או חיבור לעולם החיצון ולכן לא‬
‫ניתן להנמיכו‪ .‬למרות היתרון של מתח הספק הנמוך ביחידה ‪ E‬לצורך חיסכון בהספק‪ ,‬שילוב מתחי‬
‫ספק שונים באותה המערכת מהווה גם חיסרון משמעותי‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬

‫‪ .5‬סעיף בונוס‪ :‬הוצע להשתמש במגבר אופרטיבי לינארי בעל הגבר גבוה כמעגל ממשק בין היחידות (כפי‬
‫שמתואר באיור)‪ .‬מדוע המגבר האופרטיבי אינו מוצלח עבור שימוש שכזה?‬

‫‪9‬‬
 ‫‪ .6‬הוצע להשתמש במעגל לא ליניארי רגנרטיבי כמצויר להלן כממשק בין היחידות‪ .‬הסיגנל ‪ a‬מגיע מיחידה ‪E‬‬
‫ועל‪-‬כן יכול להיות לכל היותר ‪ , VDDL‬כך ש‪ M1‬נפתח להולכה‪ ,‬אולם ‪ M3‬גם מוליך‪ .‬המתח בצומת ‪ X‬יורד כך‬
‫ש‪ M4‬מתחיל להוליך‪ .‬כך המתח בצומת ‪ Y‬עולה עד ש‪ M3‬נקטע ובצורה זו נקבל במוצא המהפך כניסה גבוהה‬
‫ליחידה ‪ .F‬חישבו כיצד לבחור את גדלי הטרנזיסטורים ‪ M1‬ו‪ M3 -‬כדי שהמעגל יפעל היטב‪ .‬מהי משוואת‬
‫הזרמים שבעזרתה ניתן למצוא את יחס הגדלים הזה‪.‬‬
‫(סימון – שאלה מספר ‪ 8‬בגיליון התשובות)‬

‫שאלה ‪ 2‬איור ‪ :3‬מעגל ממשק רגנרטיבי‬

‫‪K3‬‬ ‫‪K‬‬
‫) ‪(2(VDDH  VTN ) VDDH  2VTN   VDDH  2VTN  )  1 (2(VDDL  VTN ) VDDH  VTN   VDDH  VTN ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪K3‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪(VDDH  VTN ) 2  1 (VDDL  VTN ) 2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪K3‬‬ ‫‪K‬‬
‫) ‪(VDDH  VTN ) 2  1 (2(VDDL  VTN )VTN  VTN 2‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪K3‬‬ ‫‪K‬‬
‫) ‪(VDDH  VTN ) 2  1 (2(VDDL  VTN )VDDH  VDDH 2‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪K3‬‬ ‫‪K‬‬
‫) ‪(VDDH  VTN ) 2  1 (2(VDDL  VTN ) VDDL  VTN   VDDL  VTN ‬‬
‫‪2‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪K3‬‬ ‫‪K‬‬
‫) ‪(VDDH  VTN ) 2  1 (2(VDDL  VTN ) VDDH  VTN   VDDH  VTN ‬‬
‫‪2‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪10‬‬