‫סמסטר חורף תש"פ‬ ‫הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‬

‫מועד א' ‪ 17 -‬פברואר ‪2020‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫מעגלים אלקטרוניים (‪)044137‬‬

‫סמסטר חורף תש"פ ‪2020‬‬
‫מבחן – מועד א' – פתרון‬

‫בשאלון זה ישנם ‪ X‬עמודים‪ ,‬כולל עמוד זה‪ .‬נא בדקו כעת את שלמותו!‬ ‫•‬
‫המבחן כולל ‪ 3‬שאלות‪ .‬שאלה אחת פתוחה (‪ 40‬נק') ושתי שאלות אמריקאיות (‪ 30‬נק' כ"א)‪.‬‬ ‫•‬
‫את השאלה הפתוחה יש לפתור במלואה במחברת‪ .‬הקפידו לסמן בצורה ברורה את מספר‬ ‫•‬
‫הסעיף אליו מתייחס הפתרון‪.‬‬
‫בחלק האמריקאי ‪ 13‬סעיפים‪ ,‬יש לענות על כולם‪ .‬עליכם לבחור את התשובה‬ ‫•‬
‫הקרובה‪/‬הגיונית‪/‬נכונה ביותר‪.‬‬
‫את התשובות יש לסמן בגיליון התשובות‪.‬‬ ‫•‬
‫שאלה בה סומנו ‪ 2‬תשובות או יותר תפסל‪.‬‬ ‫•‬
‫בשום אופן לא תתקבלנה תשובות לחלק האמריקאי ממחברת הבחינה‪.‬‬ ‫•‬
‫בסיום המבחן יש להגיש את גיליון התשובות ואת מחברת הבחינה עם פתרון השאלה‬ ‫•‬
‫הפתוחה‪.‬‬
‫יש להקפיד למלא נכון את מס' הזהות‪ ,‬שם הנבחן והטור על גיליון התשובות‪.‬‬ ‫•‬
‫זמן הבחינה ‪ 3 :‬שעות‬ ‫•‬
‫חומר עזר מותר לשימוש ‪:‬‬ ‫•‬
‫א‪ .‬דפי נוסחאות – יחולקו בנפרד‪.‬‬
‫א‪ .‬מחשבון‪.‬‬
‫שימו לב ליחידות הנתונות בנתוני השאלות‪.‬‬ ‫•‬

‫טור ‪0‬‬

‫ולא בתום הבחינה‪.‬‬ ‫אנא מלאו את שמכם‪ ,‬מס' ת‪.‬ז ומס' הטור כעת‬

‫בהצלחה!!!‬
 ‫שאלה ‪ – 1‬מהפכים ומגברים‬
‫סטודנט בקורס מעגלים אלקטרוניים נתבקש לבנות מהפך‪ .‬להזכירכם‪ ,‬מהפך מקיים את‬
‫הפונקציה הלוגית הבאה‪:‬‬
‫‪In‬‬ ‫‪out‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫הסטודנט הציע מגבר ‪ CS‬מנוון כמהפך‪:‬‬

‫𝐴𝑚‬
‫‪𝑉𝐷𝐷 = 5𝑉, 𝑅𝑠𝑠 = 𝑅𝐷 = 10Ω , 𝑉𝑇0 = 0.5𝑉, 𝐾𝑛 = 20‬‬ ‫נתונים עבור סעיף ‪:1‬‬
‫‪𝑉2‬‬
‫‪ .1‬מהו מתח המוצא המינימלי עבור הענף כאשר‪?0 ≤ 𝑉1 ≤ 𝑉𝐷𝐷 :‬‬
‫הנחייה‪ :‬הניחו מצב אוהמי עבור מתח הכניסה המקסימלי והזניחו את אפקט המצע‪.‬‬
‫א‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 4.22𝑉 .‬‬
‫ב‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 3.89𝑉 .‬‬
‫ג‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 2.38𝑉 .‬‬
‫ד‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 2.33𝑉 .‬‬
‫ה‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 1.2𝑉 .‬‬
‫ו‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0𝑉 .‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נסמן את המתח על 𝑠𝑠𝑅 באמצעות 𝑥𝑉 ותחת הנחת המצב האוהמי נקבל‪:‬‬
‫מתח המוצא המינימלי יתקבל כאשר מתח הכניסה מקסימלי‪: 𝑉1 = 𝑉𝐷𝐷 -‬‬
 ‫‪vx‬‬ ‫‪k‬‬
‫(‬
‫‪=  2 vDD − vx − vT0‬‬
‫‪RSS 2 ‬‬
‫‪) (v‬‬ ‫‪DD‬‬ ‫‪− 2vx ) − ( vDD − 2vx ) ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪vx‬‬ ‫‪k‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪= ( vDD − 2vx )  2 vDD − vx − vT0 − ( vDD − 2vx ) ‬‬
‫‪RSS 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪vx‬‬ ‫‪k‬‬
‫(‬
‫‪= ( vDD − 2vx ) vDD − 2vT0‬‬
‫‪RSS 2‬‬
‫)‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪ k‬‬
‫‪vx ‬‬ ‫‪+ kvDD − 2kvT0  = vDD vDD − 2vT0‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪ RSS‬‬ ‫‪ 2‬‬

‫= ‪vx‬‬
‫(‬
‫‪k vDD vDD − 2vT0‬‬ ‫)‬
‫‪2 1 + kv − 2kv‬‬
‫‪DD‬‬ ‫‪T0‬‬
‫‪RSS‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪voutmax = vDD − vx = vDD 1 −‬‬
‫‪k vDD − 2vT0‬‬‫(‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫)‬
‫‪‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2 ‬‬ ‫‪+ kvDD − 2kvT0  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ RSS‬‬ ‫‪‬‬
‫נציב את נתוני השאלה ונקבל‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ mA ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪20  2  ( 5 − 2  0.5 ) V ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪voutmax‬‬ ‫‪= 5 V   1 −‬‬ ‫‪V ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 1 1‬‬ ‫‪ mA ‬‬ ‫‪ mA ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2  10    + 20  2   5 V  − 2  20  2   0.5 V   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪V ‬‬ ‫‪V ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0.08  −1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪= 5 V   1 −‬‬ ‫‪ = 3.89 V ‬‬
‫‪ 2  0.1 + 0.1 − 0.02  −1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫(‬ ‫‪) ‬‬ ‫‪‬‬
‫𝑉‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 3.89‬‬
‫התשובה הנכונה‪ :‬תשובה ב'‬

‫‪ .2‬בהמשך לסעיף הקודם‪ ,‬עבור ‪ , 0  V1  VDD‬כיצד ישתנו מתח המוצא המינימלי והמקסימלי‬
‫אם מתחשבים באפקט המצע?‬
‫א‪ .‬מתח המוצא המקסימלי לא ישתנה‪ ,‬מתח המוצא המינימלי לא ישתנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתח המוצא המקסימלי לא ישתנה‪ ,‬מתח המוצא המינימלי יקטן‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתח המוצא המקסימלי לא ישתנה‪ ,‬מתח המוצא המינימלי יגדל‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתח המוצא המקסימלי יקטן‪ ,‬מתח המוצא המינימלי לא ישתנה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מתח המוצא המקסימלי יקטן‪ ,‬מתח המוצא המינימלי יקטן‪.‬‬
‫ו‪ .‬מתח המוצא המקסימלי יקטן‪ ,‬מתח המוצא המינימלי יגדל‪.‬‬
‫פתרון‬
‫מתח המוצא המקסימלי מתקבל כאשר ‪ Vin‬מספיק נמוך כדי לקטוע את הטרנזיסטור ואז‬
‫‪ Vout = VDD‬וזה לא ישתנה בעקבות אפקט המצע‪ .‬עבור מתח המוצא המינימלי‪ ,‬לפי פתרון הסעיף‬
‫הקודם – הטרנז' במצב אוהמי‪ .‬אם מתחשבים באפקט המצע הזרם בטרנז' יקטן ולכן מתח‬
‫המוצא המינימלי יגדל‪.‬‬
‫‪ .3‬כעת הסטודנט החליט לשנות את יחס הנגדים כך ש 𝐷𝑅 ≠ 𝑠𝑠𝑅‪ .‬שאר הנתונים נשארו זהים‪.‬‬
‫גם כאן הניחו מצב אוהמי עבור מתח הכניסה המקסימלי‪ .‬כיצד עליו לבחור את יחס הנגדים‬
‫על מנת לקבל מתח מוצא מינימלי קטן יותר עבור ‪? 0  V1  VDD‬‬
‫בחרו את התשובה הנכונה ביותר‪.‬‬

‫א‪𝑅𝑠𝑠 = 3𝑅𝐷 .‬‬

‫ב‪𝑅𝑠𝑠 = 2𝑅𝐷 .‬‬
‫ג‪2𝑅𝑠𝑠 = 𝑅𝐷 .‬‬
‫ד‪3𝑅𝑠𝑠 = 𝑅𝐷 .‬‬
‫𝑠𝑠𝑅‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מתח המוצא המינימלי הוא הקטן ביותר עבור 𝐷𝑅 =‬
‫ו‪𝑅𝑠𝑠 = 0.5𝑅𝐷 .‬‬
‫פתרון‬
‫כאשר הזרם שונה מאפס במעגל‪ ,‬אז ככל שהנגד 𝐷𝑅 יהיה כמה שיותר גדול ביחס לנגד הניוון 𝑠𝑠ֹ𝑅‬
‫נקבל יותר מתח שייפול עליו ולכן פחות מתח שייפול על היציאה‪ .‬לכן‪ ,‬כתוצאה מהכנסת מתח‬
‫כניסה גבוה‪ ,‬יזרום זרם שאינו אפס וייפול על 𝐷𝑅 מתח גדול יותר ובמוצא יתקבל מתח קטן יותר‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬נבחר את 𝐷𝑅 המקסימלי האפשרי‪.‬‬
‫התשובה הנכונה‪ :‬תשובה ד'‪.‬‬

‫‪ .4‬בהמשך‪ ,‬הסטודנט הבין שניתן להשתמש בשתי דרגות של מגבר ‪ CS‬מנוון כמגבר‬
‫דיפרנציאלי‪ .‬נתון המעגל הבא המשמש כמגבר דיפרנציאלי‪ .‬חשבו את ההגבר הדיפרנציאלי‬
‫‪vd‬‬ ‫‪v −v‬‬
‫= ‪. v1 = −v2‬‬ ‫‪ Ad = 1 2‬כאשר‬
‫‪2‬‬ ‫‪vd‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪r0‬‬ ‫‪r01 = r02‬‬ ‫‪ gm‬וכן‬ ‫• ניתן להניח סימטריה בין שני הענפים כך ש ‪gm1 = gm2‬‬
‫הזניחו את אפקט המצע‬ ‫•‬
‫א‪− gm ( Rd || r0 ) .‬‬
‫ב‪−gm Rd .‬‬
 ‫‪− gm Rd r0‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪Rd + r0 + Rss + gm Rss r0‬‬
‫‪− gm Rd‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪1 + gm Rss‬‬
‫‪− gm Rd r0‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪Rd + Rss‬‬
‫ו‪0 .‬‬

‫פתרון‬
‫תחת הנחת הסימטריה‪ ,‬כשנחשב את ההגבר הדיפרנציאלי נוכל להניח אדמה וירטואלית כך‬
‫שנקבל שני מגברי ‪ CS‬ולכן‪:‬‬
‫‪vd‬‬
‫‪v01 = − gm‬‬ ‫‪R || r‬‬
‫‪2 d 0‬‬
‫‪vd‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪v02 = − gm (−‬‬ ‫‪) Rd || r0 = gm d Rd || r0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪− gm d Rd || r0 − gm d Rd || r0‬‬
‫= ‪Ad‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪= − gm Rd || r0‬‬
‫‪vd‬‬
‫התשובה הנכונה‪ :‬תשובה א'‪.‬‬

‫‪ .5‬כעת נרצה לשנות את המגבר ולהשתמש בראי זרם במקום נגד הניוון‪.‬‬

‫‪vout‬‬ ‫‪vd‬‬
‫‪. Ad‬‬ ‫=‬ ‫= ‪ . v1 = −v2‬חשבו את ההגבר הדיפרנציאלי‬ ‫גם כאן‬
‫‪vd‬‬ ‫‪2‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫• ניתן להניח סימטריה בין שני הענפים כך שמתקיים‬
‫‪, gm‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪=g‬‬ ‫‪, gm‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪=g‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪.r‬‬ ‫‪r =r ,r‬‬ ‫‪r =r‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪03 04 0‬‬ ‫‪01 02‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪n‬‬

‫הזניחו את אפקט המצע‬ ‫•‬

‫‪1‬‬
‫‪ro ‬‬ ‫הניחו עבור כל הטרנזיסטורים הנ"ל כי‬ ‫•‬
‫‪gm‬‬

‫א‪g m 2 ( ro 2 || ro 4 ) .‬‬
‫) ‪g m 2 ( ro 2 || ro 4‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪2‬‬
 g m5 ro5
.‫ג‬
2
2 g m 2 ( ro 2 || ro 4 ) − g m5 ro5
.‫ד‬
2
g m 2 ( ro 2 || ro 4 ) + g m5 ro5
.‫ה‬
2
1 .‫ו‬

‫פתרון‬
‫ נחשב את מתח‬,‫ לכן‬.‫נניח גם כאן אדמה וירטואלית ונבצע סופרפוזיציה כמו שלמדנו בכיתה‬
v
: v1 = d , v2 = 0 :‫המוצא בשני מצבים‬
2
v
‫ כאשר נגד העומס נובע מחיבור הדיודה‬M1 ‫ של‬CS ‫ יש לנו דרגת‬- v1 = d , v2 = 0 ‫ עבור‬.1
2
 1  1
‫ לאחר מכן‬. g m1  ro1 || || ro3  ‫ הינו‬M4‫ולכן ההגבר שנכנס ל‬ || ro3 - M3 ‫של‬
 g m3  g m3

:‫ ולפי שרשור דרגות נקבל‬, ro 2 ‫ עם נגד עומס‬M4 ‫ של‬CS ‫דרגת‬

 1 
vout ( v1 ) = g m1  ro1 || || ro3  g m 4 ( ro 2 || ro 4 )  v1
 g m3 
vd
‫ ולכן‬ro 4 ‫ עם נגד עומס של‬M2 ‫ של‬CS ‫ יש לנו דרגת‬- v2 = − , v1 = 0 ‫ עבור‬.2
2
. vout ( v2 ) = − g m 2 ( ro 2 || ro 4 )  v2

- ‫בסה"כ‬
 1 
(1) vout ( v1 ) = g m1  ro1 || || ro 3  g m 4 ( ro 2 || ro 4 )  v1
 g m3 
( 2) vout ( v2 ) = − g m 2 ( ro 2 || ro 4 )  v2
 1  v v
g m1  ro1 || || ro 3  g m 4 ( ro 2 || ro 4 ) d − g m 2 ( ro 2 || ro 4 ) ( − d )
vout vout ( v1 ) + vout ( v2 )  g m3  2 2
 Ad = = = =
vin ,d v1 − v2 v1 − v2
 1 
g m1  ro1 || || ro 3  g m 4 ( ro 2 || ro 4 ) vd + g m 2 ( ro 2 || ro 4 ) vd
=  g m3  =
2vd
 1 
g m1  ro1 || || ro 3  g m 4 ( ro 2 || ro 4 ) + g m 2 ( ro 2 || ro 4 )
=  g m3 
2
 ‫‪vin‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪: v1 = −v2‬‬ ‫‪ ro1 , ro3 ‬ונציב‬ ‫נניח כי‬
‫‪2‬‬ ‫‪g m3‬‬
‫‪g m1‬‬
‫) ‪g m 4 ( ro 2 || ro 4 ) + g m 2 ( ro 2 || ro 4‬‬
‫‪g m3‬‬
‫= ‪Ad‬‬ ‫) ‪= g m 2 ( ro 2 || ro 4‬‬
‫‪2‬‬
‫התשובה הנכונה‪ :‬תשובה א'‪.‬‬

‫‪ .6‬נרצה שההגבר הדיפרנציאלי לא יפגע כתוצאה מחיבור של נגד עומס ‪ RL‬במוצא המגבר‬
‫הדיפרנציאלי‪ .‬לכן‪ ,‬במוצא המגבר הדיפרנציאלי משאלה ‪ 4‬נחבר מגבר ‪ CD‬שיהווה חוצץ בין‬
‫𝐿𝑅 למגבר הדיפרנציאלי‪ .‬למוצא מגבר ה ‪ CD‬נחבר את ‪ RL‬כמתואר באיור הבא‪:‬‬

‫מה נדרוש על מנת שהגבר האות הדיפרנציאלי ייפגע כמה שפחות בעקבות חיבור 𝐿𝑅‬
‫וכיצד ניתן להבטיח זאת?‬
‫הערה‪ :‬הזניחו את אפקט התקצרות התעלה עבור 𝑫𝑪𝑴‪.‬‬
‫א‪. RCD = 0 .‬‬
‫ב‪ .‬לא ניתן לשלוט באופן הקטנת ההגבר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ . RCD || RL ‬נבטיח זאת ע"י הקטנת רוחב טרנזיסטור 𝐷𝐶𝑀‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪g mCD‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ . RCD || RL ‬נבטיח זאת ע"י הגדלת רוחב טרנזיסטור 𝐷𝐶𝑀‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪g mCD‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ . RCD || RL ‬נבטיח זאת ע"י הגדלת רוחב טרנזיסטור 𝐷𝐶𝑀‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪g mCD‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ . RCD || RL ‬נבטיח זאת ע"י הקטנת רוחב טרנזיסטור 𝐷𝐶𝑀‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪g mCD‬‬

‫פתרון‬
 ‫ההגבר של המעגל הכולל לאחר חיבור הדרגה ונגד העומס במוצא תוך הזנחת אפקט התקצרות‬
‫‪g mCD RCD || RL‬‬
‫‪ ACD‬ולכן נדרוש ‪ . gmCD RCD || RL  1‬ולכן נקבל‪:‬‬ ‫התעלה הינו‬
‫‪1 + g mCD RCD || RL‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ . RCD || RL ‬נוכל לעשות זאת למשל באמצעות הגדלת רוחב טרנסיטור 𝐷𝐶𝑀 כך ש 𝐷𝐶𝐾‬
‫‪g mCD‬‬
‫‪1‬‬
‫‪. RCD || RL ‬‬ ‫יגדל ואז יתקיים‬
‫‪g mCD‬‬
‫התשובה הנכונה‪ :‬תשובה ה'‪.‬‬

‫שאלה ‪ - 2‬משוב שלילי וחיובי‬

‫בסעיפים הבאים הניחו שכל המגברים הינם דרגת ‪ CS‬פשוטה‪:‬‬

‫איור ‪ – 1‬מגבר ‪CS‬‬

‫במערכת על שבב (‪ )System on chip‬ישנה שרשרת של שני מגברים‪ ,‬כפי שמתואר להלן‪:‬‬

‫איור ‪ – 2‬שרשרת מגברים‬

‫בייצור המערכת התברר כי ישנו חיבור פרזיטי לא רצוי אשר מייצר משוב בשרשרת ההגברה‪.‬‬
‫בניסיון לאתר ולנתח את החיבור‪ ,‬המהנדסים האנלוגיים בחברה הניחו כי החיבור הפרזיטי הינו‬
‫בין מוצא המגבר הראשון לכניסתו‪ ,‬כפי שמופיע באיור ‪:3‬‬
 ‫איור ‪ – 3‬משוב פרזיטי על דרגה בודדת‬
‫אלא אם מצויין אחרת‪ ,‬הניחו כי הקיבולים הפרזיטיים של הטרנזיסטור זניחים וכי‬
‫‪ . R par RL‬כמו כן‪ ,‬ניתן להזניח את אפקט המצע ואפקט התקצרות התעלה‪.‬‬
‫‪ .7‬מהו סוג המשוב הפרזיטי שנוצר? הניחו מקור מתח מעשי (‪ Rs‬התנגדות המקור)‪.‬‬
‫א‪ .‬דוגם מתח מחזיר מתח‬
‫ב‪ .‬דוגם מתח מחזיר זרם‬
‫ג‪ .‬דוגם זרם מחזיר מתח‬
‫ד‪ .‬דוגם זרם מחזיר זרם‬

‫‪ .8‬בחר‪/‬י את הטענה הנכונה עבור המעגל באיור ‪:3‬‬

‫א‪ .‬עבור אות כניסה מסוג מדרגה‪ ,‬במוצאה של שרשרת המגברים הנ"ל יופיע אות‬
‫מתנדנד קבוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬עבור אות כניסה מסוג מדרגה‪ ,‬מוצאה של שרשרת המגברים הנ"ל יתייצב לערך‬
‫‪ DC‬קבוע כעבור זמן מסוים בשינוי מונוטוני‪.‬‬
‫ג‪ .‬עבור אות כניסה מסוג מדרגה‪ ,‬מוצאה של שרשרת המגברים הנ"ל יתייצב לערך‬
‫‪ DC‬קבוע כעבור זמן מסוים בשינוי לא מונוטוני (עליה וירידה – צלצולים)‪.‬‬
‫ד‪ .‬מוצאה של שרשרת המגברים הנ"ל יהיה אדיש לשינוי כלשהו של עבור אות‬
‫כניסה מסוג מדרגה ולא יגיב לשינוי‪.‬‬
‫ה‪ .‬שולי הפאזה של המשוב הפרזיטי אשר נוצר מוערכים בכ‪ 30-‬מעלות‪.‬‬
‫ו‪ .‬החיבור הפרזיטי לא ישפיע על הביצוע של שרשרת המגברים הנ"ל‪.‬‬
‫מכיוון שבחיבור המוצע ישנו רק קבל בודד‪ ,‬שולי פאזה המקסימליים האפשריים הינם ‪ 90‬מעלות‬
‫ולכן לא נצפה לצלצולים בתגובה‪ .‬יתר התשובות לא נכונות‪.‬‬

‫‪ .9‬חשב‪/‬י את הגבר המתח לאות קטן בתדר נמוך (כלומר בהזנחת השפעת הקבל ‪)CL‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ Av, f = out‬של המעגל באיור ‪ .3‬ניתן להשתמש בשיטת "העמסות משוב" או בחישוב‬
‫‪vin‬‬
‫‪. Rpar‬‬ ‫ישיר‪ ,‬לבחירתכם‪ .‬תזכורת‪RL :‬‬

‫= ‪Av, f‬‬
‫(‬
‫‪− g m RL R par || Rs‬‬ ‫)‬ ‫א‪.‬‬
‫‪1 + g m RL‬‬
‫‪− gm RL R par‬‬
‫= ‪Av, f‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪Rs + R par + gm RL Rs‬‬
‫‪− g m RL Rs‬‬
‫= ‪Av, f‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪1 + g m RL‬‬
‫‪− R par‬‬
‫= ‪Av , f‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪RL‬‬
 ‫‪Av, f = − gm RL‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪− g m RL‬‬
‫= ‪Av, f‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪1 + g m RL‬‬

‫נפתור בשיטת העמסות משוב‪:‬‬

‫המגבר המקורי נראה כך‪-‬‬

‫כאמור‪ ,‬המשוב דוגם מתח ומחזיר זרם ולכן לפי השיטה‪ ,‬ע"מ להתחשב בהעמסות עלינו להתבונן‬
‫במעגל הבא‪:‬‬

‫זהה למעגל מתרגול ‪ ,10‬רק שיש סכמת תבנין במקום נורטון‪ .‬כפי שראיתם בסדנה‪ ,‬עלינו להתאים‬
‫את סיגנל הכניסה לסוג המשוב ולכן עלינו להחליף את מקור המתח למקור זרם‪:‬‬

‫(בדיוק כמו בתרגול ‪)10‬‬

 ‫(‬ ‫()‬
‫‪ Ao. p = − gm  R par || Rs  R par || RL‬ו‪-‬‬ ‫)‬ ‫=‬ ‫(‬ ‫)‬
‫מכאן‪− g m RL R par || Rs -‬‬
‫‪Rpar‬‬ ‫‪RL‬‬

‫‪if‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪ . B‬סה"כ‬ ‫‪=−‬‬
‫‪vout‬‬ ‫‪R par‬‬

‫= ‪ . A f‬אולם מבקשים‬
‫‪vout‬‬
‫=‬
‫‪A‬‬
‫=‬
‫(‬
‫‪− g m RL R par || Rs‬‬
‫=‬
‫)‬
‫‪− g m RL R par Rs‬‬

‫‪m L‬‬ ‫(‬

‫‪iin 1 + AB 1 + g R R || R  1‬‬
‫‪par‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪R par‬‬
‫)‬ ‫‪R par + Rs + g m RL Rs‬‬

‫מאיתנו הגבר מתח ‪-‬‬

‫‪vout‬‬ ‫‪1 vout‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪− g m RL R par Rs‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪− g m RL R par‬‬
‫= ‪vin = iin  Rs  Av, f‬‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫= ‪ Af‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬
‫‪vin Rs iin‬‬ ‫‪Rs‬‬ ‫‪R par + Rs + g m RL Rs Rs‬‬ ‫‪R par + Rs + g m RL Rs‬‬

‫‪ .10‬מחליפים את מקור הסיגנל בחיישן אחר‪ ,‬שמתנהג בדומה למקור מתח אידיאלי ‪Rs → 0‬‬
‫עבור סעיף זה בלבד‪ .‬מה יהיה הגבר המתח במקרה זה תוך הזנחת הקבלים?‬
‫א‪A f = 0 .‬‬
‫‪Af = 1‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪A f = − gm R par‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪Af = − gm RL‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪− g m R par RL‬‬
‫= ‪Af‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪1 + g m RL‬‬
‫‪− g m RL‬‬
‫= ‪Af‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪1 + g m RL‬‬

‫במצב כזה הנגד הפרזיטי לא קטן ביחס להתנגדות המקור וכעת המשוב לא מתאים לסוג‬
‫(‬
‫‪ . Af = Av = − gm R par || RL‬מי‬ ‫)‬ ‫המגבר ולא עושה כלום בעצם ולכן מתקבל ‪− gm RL‬‬
‫שפתר נכונה את הסעיף שלפני מקבל זאת באופן מיידי ע"י הצבה‪.‬‬
‫לאחר השוואת מדידות השרשרת עם תוצאות הסעיף הקודם‪ ,‬החליטו המהנדסים לבחון מחדש‬
‫את החיבור הפרזיטי והניחו כי החיבור הינו בין המוצא של המגבר השני לבין הכניסה של המגבר‬
‫הראשון‪ ,‬כפי שמופיע באיור ‪:4‬‬

‫איור ‪ - 4‬משוב של שתי דרגות‬

 ‫‪ .11‬בחר‪/‬י את הטענה הנכונה עבור המעגל באיור ‪( 4‬הניחו ‪:) AB  1‬‬
‫המתח במוצא המגבר השני‪ , vout 2 ,‬יתנדנד ותדר התנודות יהיה‬ ‫א‪.‬‬
‫‪−1‬‬
‫) ‪ osc = ( RLCL‬ללא תלות במתח בכניסת המגבר הראשון ‪. vin1‬‬
‫המתח במוצא המגבר השני‪ , vout 2 ,‬יתנדנד ותדר התנודות יהיה‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪−1‬‬
‫) ‪ osc = ( RLCL‬רק עבור כניסת מדרגה במתח כניסת המגבר הראשון ‪. vin1‬‬
‫המתח במוצא המגבר השני‪ , vout 2 ,‬יתייצב או במתח ‪ VDD‬או במתח הקרוב‬ ‫ג‪.‬‬
‫לאפס כעבור זמן מה מהפעלת המגבר‪.‬‬
‫המתח במוצא המגבר השני‪ , vout 2 ,‬יתייצב או במתח ‪ 0.5 VDD‬כעבור זמן מה‬ ‫ד‪.‬‬
‫מהפעלת המגבר‪.‬‬
‫המשוב הפרזיטי הינו משוב שלילי‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫אף טענה אינה נכונה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫החיבור המדובר הינו משוב חיובי‪ .‬בבדיקה של התנהגות של מוצאי המגברים ניתנים לבדיקה‬
‫פשוטה ‪ -‬נניח שמתח בכניסה של המגבר הראשון עולה‪ ,‬אזי המתח במוצא שלו (שזה גם מתח‬
‫בכניסה של המגבר השני) יורד ובעקבות זאת המתח במוצא של המגבר השני עולה‪ .‬עלייתו של‬
‫מתח המוצא של המגבר השני ממשיכה להעלות את מתח הכניסה בעזרת המשוב )במקום לרסן‬
‫אותו) ולכן זה משוב חיובי‪ .‬בדיקה פורמלית יותר היא על ידי מציאת הגבר החוג וסימנו‪.‬‬

‫לאחר בחינת המשוב‪ ,‬הוחלט להשתמש בו דווקא למטרות דיגיטליות‪ .‬כעת‪ ,‬נתייחס למגבר ‪CS‬‬
‫מאיור ‪ 1‬בתור מהפך‪ ,‬כמתואר באיור ‪:5‬‬

‫איור ‪ – 5‬שרשרת של שני מהפכים‬

‫מהר מאוד הבינו בחברה כי מדובר במעגל זכרון‪ .‬על מנת לאפשר קריאה לתא וכתיבה ממנו‪,‬‬
‫הוחלט לחבר בכניסה ובמוצא שערי תמסורת באופן הבא‪:‬‬

‫איור ‪ – 6‬תא זכרון‪.‬‬

‫‪ .12‬איזה סוג זכרון מתאר המעגל באיור ‪?6‬‬
‫א‪DRAM .‬‬
 ‫‪SRAM‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪D-FF‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪LATCH‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מעגל שמיט‪-‬טריגר‬ ‫ה‪.‬‬
‫מתנד‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪ .13‬נתונים עבור סעיף זה בלבד‪:‬‬

‫‪ VT = 0.5 V ‬לכל הטרנזיסטורים‪.‬‬
‫‪VDD = 1.8 V ‬‬
‫‪RL = 4  k ‬‬

‫‪ mA ‬‬
‫‪ - Kinv = 1  2 ‬קבועי טרנזיסטורי המהפכים‪.‬‬
‫‪V ‬‬
‫ונסמן‪:‬‬
‫‪ - KT 1, KT 2‬קבועי שערי התמסורת‪ ,‬כפי שמסומנים בשרטוט‪.‬‬
‫נניח כי תהליך הקריאה מתבצע באופן דומה לנלמד בקורס – תחילה מתבצע שלב ‪pre-‬‬
‫‪ charge‬בו מאולץ מתח ‪ VDD‬בשני הקווים ‪ BL‬ו‪ . BL -‬לאחר מכן מוסר האילוץ ומעלים‬
‫את קו ה‪ WL‬ל‪ VDD-‬ומודדים את שינוי המתח בקווי הביט‪.‬‬
‫הניחו שבתא שמור '‪ '1‬לוגי‪.‬‬
‫מה התנאי על ‪ KT 1‬על‪-‬מנת שתהליך הקריאה מהתא יהיה תקין במובן שלא "ידרוס" את‬
‫ה'‪ '1‬הלוגי השמור בתא?‬
‫‪ mA ‬‬
‫‪KT 1  0.829 ‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ V ‬‬
‫‪ mA ‬‬
‫‪KT 1  0.829 ‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ V ‬‬
‫‪ mA ‬‬
‫‪KT 1  0.625 ‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ V ‬‬
‫‪ mA ‬‬
‫‪KT 1  0.625 ‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ V ‬‬
‫‪ mA ‬‬
‫‪KT 1  1.64 ‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ V ‬‬
‫‪ mA ‬‬
‫‪KT 1  1.64 ‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪ V ‬‬

‫נתון שבתא שמור '‪ .'1‬לכן ב‪ Q‬שמור '‪ '1‬וב‪ Q'-‬אפס‪ .‬כאשר נעלה את ה‪ WL‬מפל המתח על‬
‫שער התמסורת של ‪ BL‬הוא אפס ולכן במהפך הראשון לא יקרה כלום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שער‬
‫התמסורת של '‪( BL‬התחתון) יפתח להולכה עם מפל מתח ‪ .VDD-VOL‬ע"מ שהקריאה‬
‫תהיה תקינה‪ ,‬עלינו לדרוש שבמהלך תהליך הקריאה (כלומר פריקה של '‪ ,)BL‬המתח '‪Q‬‬
‫‪ I inv‬נציב ‪ VQ max = VT‬ונקבל‪:‬‬‫לא יעלה מעל ‪ .Vt‬שוויון הזרמים‪1 = IT 1 + I RL :‬‬
‫‪ohmi‬‬ ‫‪sat‬‬
 −V
Kinv
2
( )
K
2
2 V
2 (VDD − VT )VT − VT2 = T (VDD − 2VT ) + DD T
RL
2 1.8 − 0.5
1
2
( ) K
2 (1.8 − 0.5 ) 0.5 − 0.52 = T (1.8 − 1) +
2 4
 mA 
KT  0.625 
 V 
 ‫שאלה ‪ :3‬השהיות ותגובת תדר‬

‫המעגל המצויר בנוי משני מהפכי ‪ NMOS‬ומשמש כחוצץ לוגי‪ .‬ממדי הטרנזיסטורים (המסומנים‬
‫בציור) נקבעו כך שכל מהפך דוחף עומס קיבולי גדול פי ‪ 3‬מקיבול הכניסה שלו‪ .‬בכל הסעיפים יש‬
‫להזניח קיבולים פרזיטיים ולהתייחס רק לקיבולי השער של הטרנזיסטורים‪ ,‬המסומנים באיור‪.‬‬

‫‪VDD = 5Volt‬‬
‫; ‪VTN = 0.5Volt‬‬ ‫‪VTP = −0.5Volt‬‬
‫‪Lmin = 0.1 m‬‬
‫‪Wmin = 1 m‬‬
‫‪ n* = 200 cm 2 / V  sec‬‬
‫‪ p* = 100 cm 2 / V  sec‬‬
‫‪Cox = 10−6 F / c m 2 = 10 fF /  m 2‬‬
‫‪ →0 ;  →0‬‬

‫‪VDD‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .7‬קבעו את ערכי הנגדים ‪ R1 , R2‬כך שהסף הלוגי ‪ VM‬של המהפכים יהיה‬
‫‪2‬‬
‫שני הטרנזיסטורים ברוויה כי מתח השפך שווה למתח המקור (חצי ממתח‬
‫הספק)‪ .‬הזרם בטרנזיסטור הראשון לפי הממדים הנתונים הוא ‪ 4‬מיליאמפר‪,‬‬
‫ובשני פי ‪ 3‬מזה‪ .‬את הנגדים בוחרים כך שמפל המתח עליהם בנקודת העבודה‬
‫יהיה חצי ממתח הספק‪.‬‬
‫‪I sat = I R‬‬

‫‪M 1:‬‬

‫‪Wmin‬‬ ‫‪ cm 2‬‬ ‫‪ −6  F  1   m ‬‬ ‫‪ mA ‬‬

‫‪K1 = nCox‬‬ ‫‪= 200 ‬‬ ‫‪ 10 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪= 2 2 ‬‬
‫‪Lmin‬‬ ‫‪ V  s‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ cm  0.1   m ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪V ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(VGS − VT )2 = 1  DD − VT  = 1  2   ( 2.5 − 0.5)2 V 2  = 4  mA‬‬
‫‪K1‬‬ ‫‪K V‬‬ ‫‪mA‬‬
‫= ‪I sat1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2  2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪V ‬‬
‫‪VDD‬‬
‫‪2.5 V ‬‬
‫= ‪R1 = 2‬‬ ‫‪= 625   ‬‬
‫‪I sat1 4  mA‬‬

‫‪M2:‬‬
‫‪3Wmin‬‬ ‫‪ cm 2‬‬ ‫‪ −6  F‬‬ ‫‪ 3   m‬‬ ‫‪ mA ‬‬
‫‪K 2 = nCox‬‬ ‫‪= 200 ‬‬ ‫‪ 10 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪= 6 2 ‬‬
‫‪Lmin‬‬ ‫‪ V  s‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ cm 2‬‬ ‫‪ 0.1   m ‬‬ ‫‪V ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪K V‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ mA ‬‬
‫‪I sat1 = 1 (VGS − VT ) = 1  DD − VT  = 3  2   ( 2.5 − 0.5 ) V 2  = 12  mA‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2  2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪V ‬‬
‫‪VDD‬‬
‫‪2.5 V ‬‬
‫= ‪R1 = 2‬‬ ‫‪= 208.3  ‬‬
‫‪I sat1 12  mA‬‬

‫‪ .8‬אות הכניסה ‪ vIN‬הוא מתח מדרגה אידיאלית עולה או יורדת בין ‪ 0‬ל‪. VDD -‬‬
‫א) חשבו באופן מדויק את ההשהיה ( ‪ ) t pLH‬של הדרגה הראשונה‪ .‬הניחו ‪. VOL  0‬‬
‫ב) בהנחה כי בתהליך הפריקה זרם הנגד זניח ‪ I R  0‬וכי ‪ , VOL  0‬חשבו בצורה מקורבת‬
‫את ההשהיה ( ‪ .) t pHL‬הסבירו באיזה קירוב בחרתם להשתמש ומדוע‪.‬‬
‫ג) מה היחס בין השהיות אלו לבין ההשהיות של הדרגה השנייה?‬

‫ההשהיות לפי קריטריון ‪.50%‬‬

‫‪0.5VDD‬‬
‫= ‪t pLH 1 = 0.7 R1C2 ; R1‬‬ ‫א‪ .‬טעינה ע"י נגד ‪-‬‬
‫‪0.5K1 (0.5VDD − VTN ) 2‬‬
‫‪) t pHL1‬‬ ‫ב‪ .‬ניתן לבחור בקירוב למקור זרם רוויה ( )) ‪Ron1C2 ; Ron1 = 1/ ( K1 (VDD − VTN‬‬
‫‪C  V‬‬
‫= ‪. t‬‬ ‫או שימוש בנוסחה המקורבת‬
‫‪I avg‬‬
‫ג‪t pHL1 = t pHL 2 .‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪=t‬‬
‫‪ pLH 1 pLH 2‬כי יחס ה‪-K‬ים כיחס הקיבולים (=‪ ,)3‬ויחס הנגדים ‪ R1, R2‬הפוך‪.‬‬
‫לכן ההשהיות של שתי הדרגות שוות‪.‬‬
‫מפעילים את המעגל כמגבר לאות קטן‪ ,‬כמצויר‪ .‬נקודת העבודה נקבעת על ידי מקור הממתח‬
‫‪V‬‬
‫המצויר בטור עם האות הקטן בכניסה ‪. vIN = DD + vin -‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ .9‬כמה קטבים יש בפונקציית התמסורת של המגבר? כתבו ביטויים לתדרי הקטבים‪ .‬האם אחד‬
‫מהם הוא קוטב דומיננטי?‬
‫יש במעגל שתי דרגות חופש‪ ,‬בקבלים ‪ ( C2,C3‬המתח על קיבול הכניסה מאולץ ע"י מקור‬
‫אידיאלי)‪ ,‬לכן שני קטבים‪ .‬היות ואין תלות הדדית בין מתחי הקבלים‪ ,‬קבועי הזמן של‬
‫הקטבים זהים לקבועי הזמן בשיטת ‪.ZVTC‬‬

‫‪1‬‬
‫= ‪ p1‬‬
‫‪R1C2‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪p2‬‬
‫‪R2C3‬‬

‫‪ .10‬חשבו בקירוב (בשיטת ‪ ) Zero Value Time Constants‬את התדר ‪ −3dB‬שבו יורד ההגבר‬
‫ב‪ 3-‬דציבל‪.‬‬
‫סביב התדר שבו ההגבר מתחיל לרדת אפשר לעשות קירוב לפונקצית התמסורת‬
‫בעלת שני קטבים ע"י פונקציה בעלת קוטב יחיד‪ ,‬שבה קבוע הזמן האפקטיבי‬
‫הוא סכום קבועי הזמן הנ"ל‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪= R1C2 + R2C3‬‬
‫‪−3dB‬‬

‫הערה (לא נדרש בבחינה)‪ :‬הקירוב הזה מוצלח כאשר אחד מקבועי הזמן גדול‬
‫ביחס לאחרים‪ ,‬אבל הוא פסימי במקרה שלנו‪ ,‬כי שני קבועי הזמן שווים‪ .‬אפשר‬
‫לחשב במדויק את התדר המבוקש (תדר חצי ההספק) כי יודעים את פונקצית‬
‫התמסורת המלאה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬ ‫*‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 + ( −3dB ) 2‬‬ ‫‪1 + ( −3dB ) 2‬‬
‫‪ p1‬‬ ‫‪p2‬‬
‫היות והקטבים זהים‪ ,‬תדר חצי ההספק המדויק הוא ‪ 64%‬מתדר הקטבים‪ ,‬ולא‬
‫‪( 50%‬כפי שיוצא מהקירוב)‪.‬‬
 ‫‪ .11‬רוצים להגדיל את רוחב הסרט של המגבר תוך שמירה על נקודת העבודה (כלומר נדרש‬
‫‪V‬‬
‫ששערי הטרנזיסטורים יישארו במתח ‪ .) DD‬יחס הקיבולים בין הדרגות אינו צריך להישמר‬
‫‪2‬‬
‫יותר על ‪ 3‬ויכול להשתנות‪.‬‬
‫ניתן לשנות את גדלי הטרנזיסטורים והנגדים ‪ R1 , R2 , M1 , M 2‬בלבד‪ M 3 ) .‬מוכרח להישאר‬
‫בערכו הקודם ומומלץ להתחיל את התכנון מתוך אילוץ זה)‬
‫א) תארו את השינויים הדרושים בערכי הנגדים והטרנזיסטורים באופן מילולי והסבירו‬
‫(אין צורך לחשב)‬
‫ב) כתוצאה מהשינויים הנ"ל‪ ,‬האם יש השפעה על הגבר המעגל בתדר נמוך? נמקו במשפט‪.‬‬
‫ג) מה תהיה השפעת השינוי על צריכת ההספק במעגל?‬

‫א) ‪ M3‬נותר קבוע‪ .‬לכן כדי להרחיק את הקוטב הקשור אליו יש להקטין את ‪ .R2‬על מנת‬
‫לשמור על נקודת העבודה של הדרגה השניה יש להגדיל את ‪ M2‬באותו הפקטור‪.‬‬
‫הגדלת ‪ M2‬מקטינה את תדר הקוטב הראשון ולכן חובה לפצות על זה בהקטנה הרבה‬
‫יותר משמעותית של הנגד ‪ .R1‬כתוצאה מהשינוי האחרון יש להגדיל את ‪ M1‬על מנת‬
‫לשמור על נקודת העבודה של הדרגה הראשונה‪ .‬קיבול הכניסה יגדל אבל זה לא מפריע‬
‫כי מקור האות הוא מקור מתח אידיאלי‪.‬‬
‫ב) ההגבר בקירוב לא ישתנה כי ‪ gm‬בכל דרגה יגדל באותו יחס שנגד העומס ייקטן‬
‫ג) צריכת ההספק תגדל ביחס ישר לזרם העבודה‪.‬‬

‫‪ .12‬האם שיפור רוחב הסרט של המגבר ע"י השינוי הנ"ל בערכי הקבלים‪/‬נגדים יתרום לשיפור‬
‫השהיית המעגל כשמפעילים אותו כחוצץ דיגיטלי‪ ,‬או שהשינוי יפגע בהשהייה? (דרושה‬
‫תשובה קצרה ומנומקת)‪.‬‬
‫יש פרופורציה בין זמן העלייה הארוך של המהפכים לבין זמן הירידה הקצר שלהם (הקשר‬
‫תלוי ביחס החוזקים ‪ ratio‬של המהפך ‪ ,‬שנקבע על ידי בחירת נקודת העבודה )‪ .‬הקירוב‬
‫לרוחב הסרט מסעיף ‪ 4‬מרמז כי רוחב הסרט קשור לסכום קבועי הזמן של הקטבים‪ ,‬וסכום‬
‫קבועי הזמן פרופורציוני לסכום ההשהיות של המהפכים בחוצץ ‪ .‬שיפור רוחב הסרט של‬
‫המגבר ישפר גם את מהירות המעגל כחוצץ‪.‬‬

‫‪ .13‬מחליפים במעגל המקורי את הנגדים בטרנזיסטורי ‪ ,PMOS‬כך שהמהפכים הופכים להיות‬

‫מהפכי ‪ CMOS‬סטנדרטיים‪ ,‬אך שומרים על אותה נקודת העבודה של כל דרגה (כלומר אותו‬
‫‪ VDS , N‬כמו במימוש עם הנגדים)‪ .‬בסעיף זה יש להתחשב באפקט התקצרות התעלה‪ ,‬הניחו‬
‫‪ . r0  R1 , R2‬הסבירו ונמקו בקצרה‪:‬‬

‫א) מה תהיה השפעת השינוי על בזבוז ההספק במעגל כחוצץ דיגיטלי?‬

‫ב) מה תהיה השפעת השינוי על בזבוז ההספק במעגל כמגבר לאות קטן?‬
‫ג) מה תהיה ההשפעה של השינוי על ההגבר באות קטן בתדר נמוך?‬

‫א) במעגל המקורי יש זרם במהפכים שיציאתם במתח נמוך‪ ,‬ולכן יש בזבוז הספק סטטי‪.‬‬
‫במעבר ל‪ CMOS‬אין זרם במצבים היציבים‪ ,‬ולכן בזבוז ההספק יקטן‪.‬‬
‫ב) המגבר עם עומסי ‪ PMOS‬במקום הנגדים פועל בנקודת עבודה עם אותם זרמים כמו‬
‫במעגל המקורי‪ .‬צריכת ההספק לא תושפע מהשינוי‪.‬‬
‫במקום ‪( . gmR‬ורוחב‬ ‫ג) ההגבר לאות קטן בתדר נמוך יגדל‪ :‬בכל דרגה ‪gmro‬‬
‫הסרט ייקטן באותו יחס)‬

‫שאלת בונוס‪:‬‬
‫עבור המעגל המקורי עם הנגדים מתחילת השאלה‪ ,‬חשבו את היחס בין ההספק הסטטי‬
 ‫הממוצע המתבזבז במעגל כשהוא משמש כחוצץ לוגי (באות גדול) לבין ההספק המתבזבז‬
‫בו כשהוא משמש כמגבר לאות קטן‪ .‬הניחו ‪ VOL  0‬וכי אות הכניסה נמצא במצב '‪ '0‬לוגי‬
‫חצי מהזמן בממוצע‪.‬‬
‫כשהמעגל משמש כמגבר‪ ,‬זרמי העבודה חושבו בסעיף ‪ 1‬וההספק הוא סכומם כפול מתח‬
‫הספק‪ .‬כשהמעגל פועל כחוצץ אז בממוצע חצי מהזמן יש זרם רק בדרגה הראשונה‬
‫(והזרם הוא בערך ‪ , VDD/R1‬כפול מזרם העבודה במגבר ) ובחצי השני של הזמן יש זרם‬
‫רק בדרגה השנייה (גם הוא כפול מבשימוש כמגבר)‪ .‬בסך הכל ההספקים שווים‪.‬‬