‫סמסטר אביב תשע"ט‬ ‫הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‬

‫מועד ב' ‪ 3 -‬אוקטובר ‪2019‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫מעגלים אלקטרוניים (‪)044137‬‬

‫סמסטר אביב תשע"ט ‪2019‬‬
‫מבחן – מועד ב' – פתרון‬

‫בשאלון זה ישנם ‪ X‬עמודים‪ ,‬כולל עמוד זה‪ .‬נא בדקו כעת את שלמותו!‬ ‫‪‬‬
‫המבחן כולל ‪ 3‬שאלות המכילות סעיפים פתוחים (‪ 60‬נקודות סה"כ) ואמריקאים (‪ 40‬נקודות סה"כ)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫את הסעיפים הפתוחים יש לפתור במלואם במחברת‪ .‬הקפידו לסמן בצורה ברורה את מספר השאלה והסעיף‬ ‫‪‬‬
‫אליהם מתייחס הפתרון‪.‬‬
‫את התשובות לסעיפים האמריקאים יש לסמן בגיליון התשובות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬ישנם סה"כ ‪ 8‬סעיפים אמריקאים (‪ 5‬נקודות כל אחד)‪ ,‬יש לענות על כולם‪ .‬עליכם לבחור את התשובה‬
‫הקרובה‪/‬הגיונית‪/‬נכונה ביותר‪.‬‬
‫‪ o‬שאלה בה סומנו ‪ 2‬תשובות או יותר תפסל‪.‬‬
‫‪ o‬שימו לב לסמן את התשובות במקום הנכון בטופס ע"פ ההנחיות בכל סעיף‪ .‬לצורך בדיקת הסימון‬
‫תקבלו ‪ 5‬דקות אקסטרה בסוף המבחן‪.‬‬
‫‪ o‬בשום אופן לא תתקבלנה תשובות לחלק האמריקאי ממחברת הבחינה‪.‬‬
‫בסיום המבחן יש להגיש את גיליון התשובות ואת מחברת הבחינה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש להקפיד למלא נכון את מס' הזהות‪ ,‬שם הנבחן והטור על גיליון התשובות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זמן הבחינה ‪ 3 :‬שעות ‪ 5 +‬דקות לבדיקת סימון תשובות אמריקאיות בטופס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חומר עזר מותר לשימוש ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫א‪ .‬דפי נוסחאות (עמודים ‪ XXX‬בגיליון)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחשבון‪.‬‬
‫שימו לב ליחידות הנתונות בנתוני השאלות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫טור ‪0‬‬

‫ולא בתום הבחינה‪.‬‬ ‫אנא מלאו את שמכם‪ ,‬מס' ת‪.‬ז ומס' הטור כעת‬

‫בהצלחה!!!‬

‫‪1‬‬
 ‫שאלה ‪ – 1‬מגברים ומהפכים (‪ 35‬נקודות)‬
‫‪ 3‬סעיפים אמריקאים – ‪ 5‬נק' כל אחד – ‪ 15‬נק'‪.‬‬
‫‪ 3‬סעיפים פתוחים – ‪ 20‬נק'‪.‬‬

‫דודו עבר בהצלחה (לדעתו) את הקורס החדש "מעגלים אלקטרונים" אשר ניתן בפקולטה להנדסת חשמל במכללת‬
‫ניוטון‪ ,‬והחליט לתכנן חוצץ (‪ )Buffer‬דיגיטלי‪ .‬להזכירכם‪ ,‬חוצץ לוגי אידיאלי מקיים את טבלת האמת הבאה‪:‬‬
‫‪In Out‬‬
‫‪0 0‬‬
‫‪1 1‬‬

‫נתון המעגל הבא שתכנן דודו שלדעתו משמש כחוצץ דיגיטלי‪:‬‬

‫‪VDD‬‬

‫‪Vin‬‬ ‫‪M1‬‬
‫‪Vout‬‬
‫‪RS‬‬

‫שאלה ‪ 1‬איור ‪ :1‬מעגל החוצץ הדיגיטלי של דודו‬

‫נתונים‪:‬‬
‫𝐴𝑚‬
‫‪𝑉𝐷𝐷 = 1.8𝑉, 𝑅𝑆 = 1𝑘Ω, 𝐾1 = 20‬‬ ‫‪, 𝑉 = 0.5𝑉, 𝜆 = 0, 𝛾 = 0‬‬
‫𝑇 ‪𝑉2‬‬

‫‪ .1‬נתון כי 𝐷𝐷𝑉 ≤ 𝑛𝑖𝑉 ≤ ‪ .0‬מצאו את ערכי המוצא המינימליים והמקסימליים‪.‬‬

‫(סימון – שאלה מספר ‪ 1‬בגיליון התשובות)‬

‫א‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0𝑉, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 1.71𝑉 .‬‬

‫ב‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0.5𝑉, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 1.71𝑉 .‬‬
‫ג‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0𝑉, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 0.98𝑉 .‬‬
‫ד‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0.5𝑉, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 0.98𝑉 .‬‬
‫ה‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0𝑉, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 1.8𝑉 .‬‬
‫ו‪𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0.5𝑉, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 1.8𝑉 .‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫𝑡𝑢𝑜𝑉‪.‬‬ ‫עבור ‪ ,𝑉𝑖𝑛 = 0‬התקן ‪ M1‬קטוע ולכן לא זורם בנגד‪ .‬מכאן שלפי חוק אוהם‪= 0 ,‬‬
‫עבור 𝐷𝐷𝑉 = 𝑛𝑖𝑉‪ ,‬התקן ‪ M1‬ברוויה (מתח השער שווה למתח ה‪ )Drain‬ולכן‪:‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪𝑉𝑜𝑢𝑡 𝐾1‬‬
‫‪= (𝑉𝑖𝑛 − 𝑉𝑜𝑢𝑡 − 𝑉𝑇 )2‬‬
‫𝑆𝑅‬ ‫‪2‬‬
‫פתרון המשוואה הריבועית הנ"ל ייתן שתי תוצאות‪:‬‬
‫𝑡𝑢𝑜𝑉 ‪𝑉𝐺𝑆1 = 𝑉𝑖𝑛 −‬‬ ‫א‪ ,𝑉𝑜𝑢𝑡 = 1.71𝑉 .‬שזוהי תוצאה שאיננה הגיונית מכיוון שאז 𝑇𝑉 < 𝑉‪= 0.09‬‬
‫ב‪ ,𝑉𝑜𝑢𝑡 = 0.98𝑉 .‬שזוהי תוצאה הגיונית וסופית‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬ללא קשר לפתרון הסעיף הקודם‪ ,‬הניחו כי 𝑉‪ 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 = 0V, 𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑎𝑥 = 1.2‬וכן כי‬
‫‪Vout Vin  Vout .min   Vout ,min‬‬
‫‪.‬‬
‫‪Vout Vin  Vout .max   Vout ,max‬‬

‫‪ .2‬עבור כניסת מדרגה יורדת מ 𝑥𝑎𝑚‪ 𝑉𝑜𝑢𝑡,‬ל‪ ,𝑉𝑜𝑢𝑡,𝑚𝑖𝑛 -‬חשבו בצורה מדויקת את 𝐿𝐻𝑃𝑡‪ ,‬הזמן שלוקח להגיע ל‪50%-‬‬
‫מהשינוי במתח המוצא‪ .‬עבור סעיף זה 𝐹𝑓‪.𝐶𝑜𝑢𝑡 = 100‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫בזמן פריקת המוצא‪ ,‬התקן ‪ M1‬יהיה קטוע והפריקה תתרחש דרך הנגד 𝑆𝑅‪.‬‬
‫לכן ניתן לחשב במדויק לפי ‪. t pHL    ln  2   RS  C  ln  2   69.3  ps ‬‬

‫דודו התייעץ עם חבר מהטכניון‪ ,‬אשר עזר לו להבין כי ביצועי המעגל שלו בתור חוצץ דיגיטלי לא "מדהימים"‪ .‬לכן‪,‬‬
‫הציע דודו שהמעגל שלו יהווה חוצץ אנלוגי‪.‬‬
‫דודו השתמש במעגל כפי שמופיע באיור ‪ 2‬כחוצץ אנלוגי עם אותם הנתונים של איור ‪ ,1‬כאשר הוא קבע את נקודת‬
‫העבודה להיות כזו כך שמתקיים 𝑉‪.𝑉𝑜𝑢𝑡 (𝐷𝐶) = 0.5‬‬

‫‪Rin‬‬ ‫‪VDD‬‬

‫‪M1‬‬ ‫‪Rout‬‬
‫‪Vin , AC‬‬
‫‪Vout‬‬
‫‪Vin , DC‬‬ ‫‪RS‬‬

‫שאלה ‪ 1‬איור ‪ :2‬החוצץ האנלוגי של דודו‬

‫‪ .3‬חשבו את ערכי הפרמטרים הבאים לאות קטן של הטרנזיסטור‪ . gm , ro , gmb :‬ציירו סכמת תמורה לאות קטן של המעגל‬
‫באיור ‪.2‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫סכימת התמורה‪:‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪vgs‬‬ ‫‪g m vgs‬‬
‫‪vin‬‬
‫‪vout‬‬
‫‪RS‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫)𝐶𝐷( 𝑡𝑢𝑜𝑉 ‪2𝐾1‬‬
‫√ = ‪𝑔𝑚 = √2𝐾1 𝐼𝐷𝑆1‬‬ ‫𝑆𝑚‪= 4.47‬‬
‫𝑆𝑅‬
‫‪𝑟𝑜 → ∞ , 𝑔𝑚𝑏 = 0‬‬

‫ללא קשר לתוצאות הסעיף הקודם‪ ,‬הניחו כעת כי עבור ‪ M1‬מתקיים כי ∞ → 𝑜𝑟 ‪.𝑔𝑚 = 5𝑚𝑆,‬‬
‫𝑡𝑢𝑜𝑉‬
‫= 𝑣𝐴?‬ ‫𝑛𝑖𝑉‬
‫‪ .4‬מהו הגבר המתח לאות קטן‪ ,‬כלומר‬
‫(סימון – שאלה מספר ‪ 2‬בגיליון התשובות)‬

‫א‪𝐴𝑣 = 1 .‬‬
‫ב‪𝐴𝑣 = 0.91 .‬‬
‫ג‪𝐴𝑣 = 0.83 .‬‬
‫ד‪𝐴𝑣 = 0.5 .‬‬
‫ה‪𝐴𝑣 = 0.77 .‬‬
‫ו‪𝐴𝑣 = 0.72 .‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫𝑆𝑅 𝑚𝑔‬
‫= 𝑣𝐴‬ ‫‪= 0.83‬‬
‫‪𝑔𝑚 𝑅𝑆 + 1‬‬

‫‪ .5‬מהו 𝑛𝑖𝑅 ‪ 𝑅𝑜𝑢𝑡 ,‬של החוצץ האנלוגי?‬

‫(סימון – שאלה מספר ‪ 3‬בגיליון התשובות)‬

‫א‪𝑅𝑜𝑢𝑡 = 166Ω, R in = ∞ .‬‬

‫ב‪𝑅𝑜𝑢𝑡 = 166Ω, R in = 200Ω .‬‬
‫ג‪𝑅𝑜𝑢𝑡 = 200Ω, R in = ∞ .‬‬
‫ד‪𝑅𝑜𝑢𝑡 = 200Ω, R in = 200Ω .‬‬

‫‪4‬‬
 ‫ה‪𝑅𝑜𝑢𝑡 = 1000Ω, R in = ∞ .‬‬
‫ו‪𝑅𝑜𝑢𝑡 = 1000Ω, R in = 200Ω .‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫∞ → 𝑛𝑖𝑅‬
‫‪1‬‬
‫𝑡𝑢𝑜𝑅‬ ‫=‬ ‫‪||𝑅 = 166Ω‬‬
‫𝑆 𝑚𝑔‬

‫הניחו כעת‪ ,‬ללא קשר לפתרון הסעיפים הקודמים‪ ,‬כי עבור החוצץ של דודו מתקיים‪:‬‬
‫∞ → 𝑛𝑖𝑅 ‪.𝐴𝑣 = 0.9, 𝑅𝑜𝑢𝑡 = 100Ω,‬‬
‫𝑛𝑖𝑅‪ .‬סימון המגבר‬ ‫דודו פגש את חבר שלו‪ ,‬אלירן‪ ,‬שתכנן מגבר מתח עם הפרמטרים ‪= ∞, 𝑅𝑜𝑢𝑡 = 5𝑘Ω, 𝐴𝑣 = 20‬‬
‫וסכמת התמורה שלו מצויינים באיור ‪:3‬‬

‫‪Vin‬‬ ‫‪Rout‬‬ ‫‪Vout‬‬

‫‪Vin‬‬ ‫‪Av‬‬ ‫‪Vout‬‬ ‫‪Rin  ‬‬ ‫‪v1‬‬

‫‪Av  v1‬‬

‫שאלה ‪ 1‬איור ‪ :3‬סכמת תמורה למגבר‬

‫אלירן תכנן את המגבר על מנת "לדחוף" עומס של ‪ ,𝑅𝐿 = 1𝑘Ω‬עבור מקור עם ‪ , 𝑅𝑠𝑜𝑢𝑟𝑐𝑒 = 50Ω‬וחיבר אותו כמתואר‬
‫באיור ‪( 4‬א)‪ .‬דודו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא אהב את המימוש של אלירן‪ ,‬והציע להשתמש בחוצץ שלו כמתואר באיור ‪( 4‬ב)‪:‬‬
‫‪VDD‬‬
‫‪Vout‬‬
‫‪Av‬‬ ‫‪M1‬‬ ‫‪Av‬‬
‫‪Vout‬‬
‫‪Rsource‬‬ ‫‪Rsource‬‬ ‫‪RL‬‬
‫‪RS‬‬ ‫‪RL‬‬
‫‪Vin‬‬ ‫‪Vin‬‬

‫( )‬ ‫( )‬
‫שאלה ‪ 1‬איור ‪ :4‬חיבור המגבר להעמסות‬

‫‪5‬‬
 ‫𝑡𝑢𝑜𝑉‬
‫= 𝑙𝑎𝑡𝑜𝑡‪ ? 𝐴𝑣,‬חשבו את ההגבר עבור כל מימוש כפי שהוגדר לעיל והסבירו‬ ‫𝑛𝑖𝑉‬
‫‪ .6‬איזה מימוש עדיף מבחינת סה"כ הגבר‪,‬‬
‫במשפט אחד עד שניים את היתרון של הצעתו של דודו‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫לפי הגבר של מספר דרגות משורשרות‪ ,‬נפתור‪.‬‬
‫הגבר איור א'‪:‬‬
‫𝑣𝐴‪𝑅𝑖𝑛,‬‬ ‫𝐿𝑅‬ ‫‪20‬‬
‫= ‪𝐴𝑣1‬‬ ‫× 𝑣𝐴 ×‬ ‫=‬ ‫‪= 3.33‬‬
‫𝑒𝑐𝑟𝑢𝑜𝑠𝑅 ‪𝑅𝑖𝑛,𝐴𝑣 +‬‬ ‫𝐿𝑅 ‪𝑅𝑜𝑢𝑡,𝐴𝑣 +‬‬ ‫‪6‬‬
‫הגבר איור ב'‪:‬‬
‫𝑣𝐴‪𝑅𝑖𝑛,‬‬ ‫𝑟𝑒𝑓𝑓𝑢𝐵‪𝑅𝑖𝑛,‬‬ ‫𝐿𝑅‬
‫= ‪𝐴𝑣2‬‬ ‫× 𝑣𝐴 ×‬ ‫× 𝑟𝑒𝑓𝑓𝑢𝐵‪× 𝐴𝑣,‬‬ ‫‪= 16.36‬‬
‫𝑒𝑐𝑟𝑢𝑜𝑠𝑅 ‪𝑅𝑖𝑛,𝐴𝑣 +‬‬ ‫𝑣𝐴‪𝑅𝑖𝑛,𝐵𝑢𝑓𝑓𝑒𝑟 + 𝑅𝑜𝑢𝑡,‬‬ ‫𝐿𝑅 ‪𝑅𝑜𝑢𝑡,𝐵𝑢𝑓𝑓𝑒𝑟 +‬‬
‫ניתן לראות שסה"כ ההגבר המתקבל עם שימוש בחוצץ משמעותית גבוה יותר מאשר הגבר ללא שימוש בחוצץ‪ .‬אמנם‬
‫החוצץ פוגע קצת בהגבר‪ ,‬אך בעל התנגדות מוצא נמוכה מאוד ולכן שימושי מאוד כאשר רוצים "לדחוף" עומסים בעלי‬
‫התנגדות קטנה‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫שאלה ‪ – 2‬עומס אקטיבי‪ ,‬דגימה אנלוגית ומעגלים רגנרטיביים (‪ 30‬נקודות)‬
‫‪ 2‬סעיפים אמריקאים – ‪ 5‬נק' כל אחד – ‪ 10‬נק'‪.‬‬
‫‪ 2‬סעיפים פתוחים – ‪ 20‬נק'‪.‬‬

‫נתון מגבר ‪ CS‬עם עומס אקטיבי‪:‬‬

‫שאלה ‪ 3‬איור ‪ :1‬מגבר ‪ CS‬עם עומס אקטיבי‬

‫ניתן להניח כי נקודת העבודה נקבעה כך שכל הטרנזיסטורים ברוויה כך שכל הפרמטרים לאות קטן של הטרנזיסטורים‬
‫‪ gm , ro , gmb‬ידועים‪ .‬אלא אם צוין אחרת‪ ,‬אין להזניח את אפקט המצע ואפקט התקצרות התעלה‪.‬‬
‫‪vout‬‬
‫‪ Av ‬של המגבר?‬ ‫‪ .1‬מהו ההגבר לאות קטן‬
‫‪vin‬‬
‫(סימון – שאלה מספר ‪ 4‬בגיליון התשובות)‬

‫א‪Av    g m1  g mb1  ro1 || ro 2  .‬‬

‫ב‪Av    g m1  g mb1  ro1 || ro 2  .‬‬
‫ג‪Av   gm1ro1 .‬‬
‫‪g‬‬
‫ד‪Av   m1 ro1 .‬‬
‫‪g mb1‬‬
‫ה‪Av   g m1  ro1 || ro 2  .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪Av   g m1  ro1 ||  ro 2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪g m 2  ‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫למעשה‪ ,‬אפקט המצע לא רלוונטי משום ש‪ Vsb‬של כל הטרנזיסטורים ‪ .0‬ולכן‪ ,‬זה בדיוק אותו המעגל שניתחנו בתרגיל‬
‫הכיתה ובתרגיל בית‪Av   g m1  ro1 || ro 2  :‬‬

‫‪ .2‬מהו היתרון של שימוש בעומס אקטיבי לעומת עומס התנגדותי?‬

‫‪7‬‬
 ‫פתרון‪:‬‬
‫עומס אקטיבי מאפשר לממש התנגדות יציאה גבוהה (שדרושה לקבלת הגבר גבוה)‪ ,‬שמפל המתח עליה נמוך‪ .‬נגד בעל‬
‫ערך זהה עבור אותה נקודת עבודה יגרום למפל מתח שיסגור את ‪.M1‬‬

‫התייחסות לשיקולים שונים שסטודנטים ציינו –‬

‫חסכון בשטח ‪ -‬נגד בעל ערך זהה יהיה בעל שטח גדול בהרבה‪ .‬לכן מי שכתב חיסכון בשטח עם הסבר נכון קיבל את כל‬
‫הנקודות‪ .‬הסבר חלקי זיכה בניקוד חלקי‪" .‬חיסכון בשטח" בלי שום הסבר – ללא ניקוד‪.‬‬
‫שיפור הדיוק ‪ -‬אין כל‪-‬כך חשיבות לדיוק בהגבר של המגבר עצמו‪ ,‬אלא יותר לתיאום בין ראי הזרם של הדרגות השונות‬
‫של המגבר‪ .‬לכן‪ ,‬אם מישהו כתב שזה משפר את הדיוק של ההגבר‪ ,‬קיבל ניקוד חלקי‪ .‬אם מישהו כתב שזה משפר את‬
‫הדיוק של העתקת הזרם בין דרגות שונות‪ ,‬קיבל את כל הנקודות‪ .‬בסופו של דבר המגבר יהיה לרוב מחובר עם משוב‪,‬‬
‫ולכן ההגבר המדויק פחות חשוב כל עוד הוא מספיק גדול‪.‬‬
‫חסכון בהספק – קשקוש‪ .‬ההספק תלוי במתח הספק ובזרם נקודת העבודה‪ .‬מה זה משנה איך בוחרים לממש את נגד‬
‫העומס? חלק אפילו הגדילו להסביר שבעומס אפקטיבי אין הספק סטטי‪ .‬מדובר בטרנזיסטור ברוויה! ברור שבעומס‬
‫אקטיבי יש הספק סטטי‪ ,‬כי אחרת המגבר יהיה כבוי‪ .‬זה ככה"נ נובע מבלבול עם מהפך ‪ CMOS‬מהעולם הדיגיטלי‪.‬‬
‫המגברים האנלוגיים (שלימדנו בקורס הזה) תמיד צורכים הספק סטטי‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬ע"מ לדגום את סיגנל המוצא מוצע להשתמש בשער תמסורת מסוג ‪ ,NMOS‬הנשלט ע"י אות שעון ריבועי מחזורי‪,‬‬
‫כמתואר באיור‪ .‬ניתן להניח כי ‪ M4‬זהה ל‪ M1-‬וכי גם כל שאר פרמטרי הטכנולוגיה זהים לנתונים בתחילת השאלה‪.‬‬

‫שאלה ‪ 3‬איור ‪ :2‬מעגל דגימה‬

‫נניח תחילה כי מחזור השעון ארוך מספיק על מנת לאפשר טעינה של הקבל בדיוקים הנדרשים‪.‬‬
‫‪ .3‬בהנחה כי לפני עליית השעון המתח בקבל היה ]‪ ,0[V‬כמה זמן ייקח לקבל להיטען ל‪ 98%-‬מערכו של ‪, vin‬‬
‫‪ mA ‬‬
‫כאשר נתונים ‪? vin  0.2 V  , K 4  0.1  2  , C  10  fF  , VDD  1.8 V  , VT  0.6 V ‬‬
‫‪V ‬‬
‫בשאלה זו מומלץ לבצע קירוב‪ .‬הסבירו באיזה קירוב בחרתם ומדוע‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נשים לב כי ‪ 2 VGS  VT  VDS ,max‬ולכן נוכל לקרב את הטרנזיסטור לנגד ‪ Ron‬ולקבל הערכה סבירה ואז להשתמש‬
‫בנוסחת הזמנים ממעגל ‪:RC‬‬
‫‪ V V ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0  vin‬‬ ‫‪‬‬
‫‪t   ln  0    C ‬‬ ‫‪  10 10  F  10 10     3.912‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ ln ‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ Vc  V ‬‬ ‫‪K Vdd  vin  VT   0.98  vin  vin ‬‬

‫‪t 0.3912  ns ‬‬

‫‪8‬‬
 ‫‪C  Vc‬‬
‫‪ t ‬הינה קירוב גרוע במצב זה משום שהיא מדויקת עבור רוויה אבל‬ ‫חשוב לציין כי הנוסחה המקורבת‬
‫‪I avg‬‬
‫אנחנו בטווח של מתחי ‪ Vds‬נמוכים מאוד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ , Reff ‬לא הורדו נקודות‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬מי שנימקו וחישבו נכון‪ ,‬אבל לקחו את ‪ Reff‬מתחילת התהליך‪ ,‬כלומר‬
‫‪K Vdd  VT ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Reff ‬‬ ‫למעשה החישוב הנכון הוא לפי‬
‫‪K Vdd  0.98  vin  VT ‬‬
‫** הנתונים בכחול לא הופיעו בבחינה אולם נמסרו לכלל הסטודנטים ונכתבו על הלוח בכל הכיתות כחצי שעה לאחר‬
‫תחילת הבחינה‪.‬‬
‫** בשאלה לא נתון כי האות המלבני בשעון הוא בין ‪ 0‬ל‪ Vdd-‬אולם כל מי ששאלה על כך נענה שכן‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬גם‬
‫עבור הסטודנטים הבודדים (אחד או שניים) שהבינו משהו אחר – לא הורדו על כך נקודות וגם לא על טעויות שנבעו‬
‫מכך‪.‬‬

‫מעתה (וללא שום קשר לנתוני הסעיף הקודם) הניחו כי זמן הטעינה הנדרש הינו ‪. t LH min  100  ps ‬‬
‫על מנת לממש את סיגנל השעון משתמשים במתנד הבא בעל ‪ Duty Cycle‬של ‪:50%‬‬

‫שאלה ‪ 3‬איור ‪ :3‬מתנד‬

‫‪ .4‬הניחו כי המהפכים הינם אידיאליים‪ ,‬בעלי קיבול כניסה זניח‪ ,‬קיבול יציאה זניח והתנגדות אפקטיבית זניחה ביחס ל‪.R‬‬
‫‪VDD‬‬
‫‪ . Vm ‬בחרו ערכים לנגד ‪ R‬ולקבל ‪ C‬ע"מ לעמוד‬ ‫כמו כן‪ ,‬נתון כי עקום המעבר של המהפכים הינו מדרגה סביב‬
‫‪2‬‬
‫בדרישות השאלה ( ‪ t LH  100  ps ‬ו‪ Duty Cycle-‬של ‪.)50%‬‬
‫(סימון – שאלה מספר ‪ 5‬בגיליון התשובות)‬

‫‪R  100  k   , C  2  pF ‬‬

‫א‪.‬‬

‫‪R  100    , C  2  pF ‬‬

‫ב‪.‬‬

‫‪R  100  k   , C  1.44  pF ‬‬

‫ג‪.‬‬

‫‪R  100    , C  1.44  pF ‬‬

‫ד‪.‬‬

‫‪R  100  k   , C  0.91 pF ‬‬

‫ה‪.‬‬

‫‪R  100    , C  0.91 pF ‬‬

‫ו‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪9‬‬
 ‫‪T‬‬
‫‪ .‬נחזור על הפיתוח ‪-‬‬ ‫ניתן לחזור על הפיתוח בתרגול ולקבל ‪ RC ln 3  t LH  t HL‬‬
‫‪2‬‬
‫נניח לשם התחלה שהמתח על הקבל אפס ומתח המוצא ‪ ,0‬כך שהמתח בנקודה ‪ X‬הוא ‪ .Vdd‬יתחיל לזרום זרם דרך הנגד‬ ‫א‪.‬‬
‫והמתח ב‪ Y-‬יירד עד שיגיע ל‪ .Vdd/2‬בשלב הזה המתח על הקבל ‪.–Vdd/2‬‬
‫יהיה מיתוג כך שהמתח במוצא יקפוץ ל‪ Vdd-‬ומרציפות המתח על הקבל המתח בנק' ‪ Y‬יהיה ‪ 3/2*Vdd‬והמתח בנק' ‪X‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫יהיה אפס‪ .‬כעת תתחיל פריקה של הקבל עד שהמתח בנק' ‪ Y‬יגיע ל‪ Vdd/2-‬כך שהמתח על הקבל ‪.Vdd/2‬‬
‫יהיה מיתוג כך שהמתח במוצא יקפוץ לאפס ומרציפות המתח על הקבל המתח בנק' ‪ Y‬יהיה מינוס ‪ Vdd/2‬והמתח בנק'‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ X‬יהיה ‪ .Vdd‬יתחיל זרם בקבל עד שהמתח בנק' ‪ Y‬יגיע ל‪.Vdd/2‬‬
‫שלבים ב' ו‪-‬ג' יחזרו בלופ לנצח ולכן בהם אנחנו מתעניינים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫**נשים לב כי במחצית אחת של המחזור המתח בנק' ‪ Y‬עולה ממינוס ‪ Vdd/2‬לפלוס ‪ Vdd/2‬ובמחצית השניה יורד‬
‫מ‪ 3/2*Vdd‬ל‪ .Vdd/2-‬בשני המקרים טעינה‪/‬פריקה של חצי ‪ Vdd‬ולכן הנתון על שעון סימטרי הגיוני‪.‬‬
‫כעת שהבנו מה קורה‪ ,‬מהי משוואת הזמנים? נבחר את אחד התהליכים‪ ,‬למשל תהליך ב'‪:‬‬
‫∞𝑉 ‪𝑉0 −‬‬
‫( 𝑛𝑙 ∙ 𝐶𝑅 = 𝐿𝐻𝑡‬ ‫)‬
‫∞𝑉 ‪𝑉𝑐 (𝑡) −‬‬
‫‪−1.5‬‬
‫כאשר ‪ Vc(t)=Vdd/2 ,Vinf=Vdd ,V0=-Vdd/2‬ונקבל ‪ .𝑡𝐻𝐿 = 𝑅𝐶 ∙ 𝑙𝑛 (−0.5) -‬לכן‪-‬‬
‫‪100  ps ‬‬
‫‪ . RC ‬כל בחירת ערכים המקיימת שוויון זה מתקבלת‪ .‬מבין האפשרויות זו רק התשובה המסומנת‪.‬‬ ‫נדרוש‬
‫‪ln 3‬‬
‫לאחר שהתגלה כי מרבית הסטודנטים טעו בשאלה זו בחנו את ניסוחה מחדש ‪-‬‬
‫בשאלה כפי שניתנה לא הגדרנו מילולית את 𝐻𝐿𝑡 ועל‪-‬כן יתכן כי סטודנטים פירשו גודל זה כמו ‪ ,tp‬כלומר טעינה עד‬
‫𝑠𝑝‪100‬‬
‫= 𝐶𝑅‪ .‬ואז התשובה הנכונה היא ד‪ .‬לכן‪ ,‬הוחלט לקבל גם את תשובה ד‪.‬‬ ‫‪ .50%‬במקרה כזה היה צריך לדרוש‬
‫)‪𝑙𝑛(2‬‬

‫‪10‬‬
 ‫שאלה ‪ – 3‬מאמץ לוגי ומעגלי ממשק (‪ 35‬נקודות)‬
‫‪ 3‬סעיפים אמריקאים – ‪ 5‬נק' כל אחד – ‪ 15‬נק'‪.‬‬
‫‪ 3‬סעיפים פתוחים – ‪ 20‬נק'‪.‬‬

‫לאורך כל השאלה ניתן להניח שכל השערים ממומשים בטכנולוגיית ‪ CMOS‬סימטרית סטנדרטית‪.‬‬
‫נתונים‪:‬‬
‫‪VTN  0.2Volt ; VTP  0.2Volt‬‬
‫‪Lmin  0.1 m‬‬
‫‪n*  200 cm 2 / V  sec‬‬
‫‪ p*  100 cm 2 / V  sec‬‬
‫‪Cox  106 F / c m 2  10 fF /  m 2‬‬
‫‪ 0 ;  0‬‬
‫‪pinv  1‬‬
‫על‪-‬מנת לממש את הפונקציה הלוגית ‪ F  a  b  c  d‬מוצעות ארבע אפשרויות‪:‬‬

‫שאלה ‪ 2‬איור ‪ :1‬מימושים שונים לפונקציה ‪F‬‬

‫ניתן להניח כי כל המשתנים ‪ a, b, c, d , a , b , c , d‬נתונים ככניסות נפרדות‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬נתונים ‪ Cin ,max  5  fF  , Cout  10  pF ‬כאשר ‪ Cin,max‬זהו קיבול הכניסה המקסימלי שניתן להציג בכל‬
‫אחת מהכניסות למסלול‪.‬‬

‫‪ .1‬בסעיף זה ניתן להזניח השהיות פרזיטיות‪ .‬ע"מ לקבל השהיה מינימלית‪ ,‬מהו המימוש העדיף לפונקציה ‪?F‬‬
‫(סימון – שאלה מספר ‪ 6‬בגיליון התשובות)‬

‫‪11‬‬
 ‫מימוש א‬ ‫א‪.‬‬
‫מימוש ב‬ ‫ב‪.‬‬
‫מימוש ג‬ ‫ג‪.‬‬
‫מימוש ד‬ ‫ד‪.‬‬
‫לא ניתן לקבוע‬ ‫ה‪.‬‬
‫מימושים ב ו‪-‬ג נותנים את אותה השהיה אופטימלית‬ ‫ו‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪Cout‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪ Dopt  N  N G  H‬ו‪ 2000 -‬‬
‫‪Cin,max‬‬
‫‪9‬‬
‫מימוש א – ‪D  f  g  h  g  H   2000  6000‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Dopt  2  2‬‬ ‫מימוש ב – ‪ 2000  126.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪20‬‬
‫‪Dopt  2  2‬‬ ‫מימוש ג – ‪ 2000  133.3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪16‬‬
‫מימוש ד – ‪ 2000  45.8‬‬
‫‪Dopt  3  3‬‬
‫‪9‬‬
‫כפי שנלמד בקורס –ניתן לראות כי ע"מ לקבל השהיה מינימלית בטכנולוגיית ‪ CMOS‬מימוש ע"י ‪NAND‬ים‬
‫עדיף!‬

‫‪ .2‬כעת כן נרצה להתחשב בהשהיה הפרזיטית‪ .‬בהנחה כי ניתן להוסיף מספר זוגי של מהפכים במוצא המסלול‪,‬‬
‫מהו מספר הדרגות הכולל המאפשר קבלת השהיה מינימלית במימוש ג?‬
‫(סימון – שאלה מספר ‪ 7‬בגיליון התשובות)‬

‫‪2‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫לא ניתן לקבוע‬ ‫ו‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫עבור ‪ Ninv‬מהפכים במוצא המסלול –‬

‫‪12‬‬
 ‫‪  v N‬ג‪D    N inv  P‬‬ ‫‪  G H ‬ג‪ 2 ni‬‬
‫‪Ninv  2‬‬

‫‪20‬‬
‫‪N inv  0 : Dopt  4  2 ‬‬ ‫‪ 2000 137.3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪20‬‬
‫‪N inv  2 : Dopt  2  4  4  4‬‬ ‫‪ 2000‬‬ ‫‪38.6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪20‬‬
‫‪N inv  4 : Dopt  4  4  6  6‬‬ ‫‪ 2000‬‬ ‫‪32.3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪20‬‬
‫‪N inv  6 : Dopt  6  4  8  8‬‬ ‫‪ 2000‬‬ ‫‪32.8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 2000 35‬‬
‫‪N inv  8 : Dopt  8  4  10  10‬‬
‫‪9‬‬
‫ניתן לראות כי מספר המהפכים האידיאלי להוספה הוא ‪ 4‬ולכן מספר הדרגות הכולל במסלול יהיה ‪ .6‬אפשר‬
‫להגיע לאותה תוצאה על ידי החישוב שמספר הדרגות הרצוי קרוב ללוגריתם של ‪ 2000‬לפי בסיס ‪.4‬‬

‫‪ .3‬ללא תלות בסעיפים הקודמים‪ ,‬נניח כי נתון מסלול לוגי עבורו בוצעה אופטימיזציה לקבלת השהיה מינימלית‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬נניח כי חיסכון בהספק חשוב יותר ממהירות‪.‬‬
‫א‪ .‬בהזנחת זרמי קצר‪ ,‬איזה שינוי כדאי לעשות במעגל על מנת לחסוך בהספק?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫מדובר בטכנולוגיית ‪ .CMOS‬לכן‪ ,‬בהזנחת זרמי קצר כל ההספק המתבזבז הוא דינמי וקל לראות כי‬
‫הקטנת הקיבולים תקטין את צריכת ההספק‪ .‬לכן‪ ,‬נעדיף להשתמש ברוחבי שערים מינימליים ולוותר‬
‫על מהפכים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם לא מזניחים את זרמי הקצר‪ ,‬מה הבעיה העלולה להיווצר כתוצאה מהשינוי שהצעתם?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫אם נקטין את השערים יותר מדי נפגע בזמני הירידה והעלייה‪ .‬כאשר זמני העלייה‪/‬ירידה איטיים עלול‬
‫להתבזבז הספק בזמן המעברים הלוגיים בגלל זרם‪-‬קצר דרך כל הטרנזיסטורים שיש להם מתח‪-‬‬
‫ביניים בשער‪ .‬בפועל‪ ,‬באופן מעשי‪ ,‬כדאי להגדיל טרנזיסטורים ולהוסיף מהפכים למסלול עד‬
‫שמשיגים מעברים לוגיים מספיק מהירים כך שבזבוז ההספק כתוצאה מזרמי קצר יורד לערך סביר‪,‬‬
‫וההספק הדינמי עוד לא גדול מדי (מחפשים את המינימום של סכומם)‪.‬‬
‫הכניסות ליחידה הלוגית ‪ F‬מסעיף ‪ 2‬מגיעות מיחידה לוגית ‪ E‬באופן הבא‪:‬‬

‫שאלה ‪ 2‬איור ‪ :2‬סכמת בלוקים של שרשור דרגה ‪ E‬לדרגה ‪F‬‬

‫מתכנני המערכת החליטו שיחידה לוגית ‪ F‬תופעל עם מתח ספק של ‪ , VDDH  2.4 V ‬ואילו משיקולי חיסכון בהספק‪,‬‬
‫הוחלט שיחידה ‪ E‬תופעל עם מתח ספק של ‪. VDDL  0.6 V ‬‬
‫כפי שהיה נתון בסעיף ‪ ,2‬הוחלט כי ביחידה ‪ E‬ימומשו כל האותות וגם הערכים ההופכיים שלהם ‪, a, b, c, d , a , b , c , d‬‬
‫ולכן מספר השערים יהיה כפול בהשוואה למימוש לוגי רגיל‪.‬‬
‫‪ .4‬מהם היתרונות והחסרונות של הורדת מתח הספק ביחידה ‪?E‬‬

‫‪13‬‬
 ‫הספק‪ :‬העריכו פי כמה נחסוך בהספק דינמי ע"י שימוש ב ‪ VDDL‬לעומת ‪. VDDH‬‬ ‫א‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫הורדת מתח הספק פי ‪ 4‬בתכנון ‪ CMOS‬סטנדרטי ביחידה ‪ F‬בהשוואה ליחידה ‪ E‬מקטינה את‬
‫ההספק הדינמי פי ‪ ,16‬ואפילו אם מספר השערים מוכפל זה חיסכון משמעותי בהספק וזהו היתרון‬
‫העיקרי‪.‬‬
‫הסבירו במשפט אחד ממה נובע היתרון‪/‬חיסרון לכל אחד מהשיקולים הנוספים‪ :‬שטח‪ ,‬מהירות‬ ‫ב‪.‬‬
‫וחסינות לרעש‪( .‬משפט אחד לכל שיקול)‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שטח‪ :‬חיסרון – כאמור‪ ,‬מספר השערים מוכפל‪.‬‬
‫מהירות‪ :‬חיסרון – מהירות המעגלים יורדת (קבוע הטכנולוגיה טאו קטן)‪.‬‬
‫חסינות לרעש‪ :‬חיסרון ‪ -‬הרגישות להפרעות ("רעש") גדולה יותר באופן יחסי בגלל האמפליטודות‬
‫הנמוכות של האותות‪( .‬ובכדי להתגבר על החיסרון הזה הוחלט להשתמש באיתות דיפרנציאלי כמו‬
‫שנתון)‬
‫סביר כי הצורך שמתח ספק גבוה ביחידה ‪ F‬נובע משיקולי מהירות או חיבור לעולם החיצון ולכן לא‬ ‫ג‪.‬‬
‫ניתן להנמיכו‪ .‬למרות היתרון של מתח הספק הנמוך ביחידה ‪ E‬לצורך חיסכון בהספק‪ ,‬שילוב מתחי‬
‫ספק שונים באותה המערכת מהווה גם חיסרון משמעותי‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫החיסרון העיקרי הוא שילוב של מתחי ספק שונים באותה מערכת‪ .‬ככל הנראה יחידה ‪ II‬חייבת לעבוד‬
‫במתח הספק הגבוה משיקולי מהירות או חיבור לעולם החיצון‪ ,‬וזה יוצר בעיה של אי‪-‬תאימות בין‬
‫האותות שעוברים בין היחידות הלוגיות‪ ,‬ומחייב מעגלי ממשק להגברת האותות שיוצאים מיחידה ‪E‬‬
‫ונכנסים ליחידה ‪( F‬והנושא הזה מתואר בהמשך השאלה)‪.‬‬

‫‪ .5‬סעיף בונוס‪ :‬הוצע להשתמש במגבר אופרטיבי לינארי בעל הגבר גבוה כמעגל ממשק בין היחידות (כפי‬
‫שמתואר באיור)‪ .‬מדוע המגבר האופרטיבי אינו מוצלח עבור שימוש שכזה?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫מגברים אופרטיביים מיועדים לעבוד עם משוב שלילי ומתוכננים בכוונה עם קוטב דומיננטי בתדר‬
‫נמוך למדי‪ ,‬שמעליו הערך המוחלט של ההגבר יורד ‪ 20‬דציבל בדקאדה ומגיע ל‪ 1-‬לפני הקטבים‬
‫הפרזיטיים שעלולים לגרום לאי‪-‬יציבות (נדנודים)‪ .‬משיגים קוטב כזה על ידי קבל גדול יחסית‬
‫(אפשרי "פיצוי מילר") ‪ ,‬בדרך כלל ביציאת הדרגה הראשונה של המגבר האופרטיבי‪ .‬הקוטב הזה‬
‫מגביל את מהירות המגבר האופרטיבי‪ ,‬ובאות גדול הקבל גם מגביל את קצב ההשתנות של מתח‬
‫היציאה (מגבלת "‪ .) "slew rate‬אם נשתמש במגבר אופרטיבי כמעגל ממשק‪ ,‬המעברים בין ‪ 0‬ל‪1-‬‬
‫לוגי יהיו איטיים (מתח היציאה לא יכול להשתנות בשיפוע גדול מ‪ .) "slew rate"-‬מעגל הממשק לא‬
‫צריך להיות לינארי‪ ,‬אבל צריך להיות מהיר‪ ,‬ולכן עדיף מעגל משוב חיובי רגנרטיבי ולא לינארי ‪ ,‬כמו‬
‫בסעיף הבא‪.‬‬

‫‪ .6‬הוצע להשתמש במעגל לא ליניארי רגנרטיבי כמצויר להלן כממשק בין היחידות‪ .‬הסיגנל ‪ a‬מגיע מיחידה ‪E‬‬
‫ועל‪-‬כן יכול להיות לכל היותר ‪ , VDDL‬כך ש‪ M1‬נפתח להולכה‪ ,‬אולם ‪ M3‬גם מוליך‪ .‬המתח בצומת ‪ X‬יורד כך‬
‫ש‪ M4‬מתחיל להוליך‪ .‬כך המתח בצומת ‪ Y‬עולה עד ש‪ M3‬נקטע ובצורה זו נקבל במוצא המהפך כניסה גבוהה‬
‫ליחידה ‪ .F‬חישבו כיצד לבחור את גדלי הטרנזיסטורים ‪ M1‬ו‪ M3 -‬כדי שהמעגל יפעל היטב‪ .‬מהי משוואת‬
‫הזרמים שבעזרתה ניתן למצוא את יחס הגדלים הזה‪.‬‬
‫(סימון – שאלה מספר ‪ 8‬בגיליון התשובות)‬

‫‪14‬‬
 ‫שאלה ‪ 2‬איור ‪ :3‬מעגל ממשק רגנרטיבי‬

‫‪K3‬‬ ‫‪K‬‬
‫) ‪(2(VDDH  VTN ) VDDH  2VTN   VDDH  2VTN  )  1 (2(VDDL  VTN ) VDDH  VTN   VDDH  VTN ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪K3‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪(VDDH  VTN )2  1 (VDDL  VTN ) 2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪K3‬‬ ‫‪K‬‬
‫) ‪(VDDH  VTN )2  1 (2(VDDL  VTN )VTN  VTN 2‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪K3‬‬ ‫‪K‬‬
‫) ‪(VDDH  VTN )2  1 (2(VDDL  VTN )VDDH  VDDH 2‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪K3‬‬ ‫‪K‬‬
‫) ‪(VDDH  VTN )2  1 (2(VDDL  VTN ) VDDL  VTN   VDDL  VTN ‬‬
‫‪2‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪K3‬‬ ‫‪K‬‬
‫) ‪(VDDH  VTN )2  1 (2(VDDL  VTN ) VDDH  VTN   VDDH  VTN ‬‬
‫‪2‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫כאשר ‪ a‬עולה‪ M1 ,‬צריך למשוך את צומת ‪ X‬כלפי מטה כנגד ‪ M3‬אשר מושך למעלה‪ ,‬ואם מתח ‪ X‬מספיק‬
‫נמוך כדי להתחיל הולכה ב‪ M4 -‬זה מתניע את הרגנרציה והמעגל מתהפך במהירות‪ .‬במשוואת הזרמים‬
‫נציב את הדרישה |‪ VX=VDDH-|VT‬ונחלץ מהמשואה את יחס החוזקים הדרוש‪ .‬נשים לב כי טרנזיסטור‬
‫‪ M1‬ברוויה וטרנזיסטור ‪ M3‬באוהמי‪:‬‬

‫‪15‬‬
 M 3:
VGS  VTp  0  VDDH  VTN  2.4  0.2  2.2 V 
VDS  VX  VDDH  VDDH  VTN  VDDH  0.2 V 
VDS  VGS  VT  ohmic
PMOS

M 1:
VGS  VT  VDDL  VTN  0.6  0.2  0.4 V 
VDS  VX  VDDH  VTN  2.4  0.2  2.2 V 
VDS  VGS  VT  saturation
NMOS

-‫ נקבל בפרמטרים הנתונים בתשובות‬,‫ולכן‬

K1 K
(VDDL  VTN )2  3 (2(VDDH  VTN )  VTN    VTN  )
2

2 2
‫התשובה הנכונה לא הופיעה בתשובות במבחן ולכן השאלה נפסלה וכולם יקבלו את כל הנקודות עבור‬
.‫השאלה‬

16
 ‫דף נוסחאות למעגלים אלקטרוניים – אביב תשע"ט‬

‫‪ .1‬תכונות של טרנזיסטור‪:‬‬

‫𝑊 ⋅ 𝐿 ⋅ 𝑥𝑜𝐶 = 𝑒𝑡𝑎𝑔𝐶‬

‫𝐴‬ ‫𝑊‬ ‫𝑊‬

‫⋅ 𝑥𝑜𝐶 ⋅⏟𝜇 = ⋅ 𝑝𝑘 = ] ‪𝑘 [ 2‬‬
‫𝑉‬ ‫𝐿‬ ‫𝐿‬
‫𝑝𝑘‬

‫‪ .2‬משוואות הזרם של הטרנזיסטור‪:‬‬

‫זרם‬ ‫טרנזיסטור ‪PMOS‬‬ ‫טרנזיסטור ‪NMOS‬‬ ‫מצב הולכה‬

‫‪𝐼𝐷 = 0‬‬ ‫𝑇𝑉 > 𝑆𝐺𝑉‬ ‫𝑇𝑉 < 𝑆𝐺𝑉‬ ‫קטעון‬

‫𝑘‬ ‫] ‪2‬‬
‫= 𝐷𝐼‬ ‫𝑆𝐷𝑉 ‪[2(𝑉𝐺𝑆 − 𝑉𝑇 )𝑉𝐷𝑆 −‬‬ ‫𝑆𝐷𝑉 ≤ 𝑇𝑉 ‪𝑉𝐺𝑆 −‬‬ ‫𝑆𝐷𝑉 ≥ 𝑇𝑉 ‪𝑉𝐺𝑆 −‬‬ ‫אוהמי‬
‫‪2‬‬
‫𝑘‬
‫‪𝐼𝐷 = (𝑉𝐺𝑆 − 𝑉𝑇 )2‬‬ ‫𝑆𝐷𝑉 ≥ 𝑇𝑉 ‪𝑉𝐺𝑆 −‬‬ ‫𝑆𝐷𝑉 ≤ 𝑇𝑉 ‪𝑉𝐺𝑆 −‬‬ ‫רוויה‬
‫‪2‬‬

‫‪ .3‬אפקט המצע‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪𝛾=±‬‬
‫𝑥𝑜𝐶‬
‫)| 𝐹‪ 𝑉𝑇 = 𝑉𝑇0 + 𝛾(√|𝑉𝑆𝐵 | + |2Φ𝐹 | − √|2Φ‬כאשר 𝑥𝑁 𝑥𝑜𝜀 ‪√2𝑞𝜀0‬‬

‫‪NMOS: (𝑁𝑥 = 𝑁𝐴 ) 𝛾 > 0,‬‬ ‫‪PMOS: (𝑁𝑥 = 𝑁𝐷 ) 𝛾 < 0‬‬

‫‪ .4‬אפקט התקצרות התעלה‪:‬‬

‫)| 𝑠𝐷𝑉|𝜆 ‪𝐼𝐷𝑟𝑒𝑎𝑙 = 𝐼𝐷𝑖𝑑𝑒𝑎𝑙 ⋅ (1 +‬‬

‫‪ .5‬פתרון משוואה דיפרנציאלית מהצורה‪:‬‬

‫)𝑡( 𝑐𝑉𝑑‬
‫⋅𝜏‬ ‫∞𝑉 = )𝑡( 𝑐𝑉 ‪+‬‬
‫𝑡𝑑‬

‫עם תנאי התחלה‪.𝑉𝑐 (𝑡 = 0) = 𝑉0 :‬‬

‫הפתרון‪:‬‬

‫𝑡‬ ‫∞𝑉 ‪𝑉0 −‬‬

‫‪𝑉𝑐 (𝑡) = (𝑉0 − 𝑉∞ )𝑒 −𝜏 + 𝑉∞ ,‬‬ ‫[ ‪𝑡 = 𝜏 ⋅ ln‬‬ ‫]‬
‫∞𝑉 ‪𝑉𝑐 (𝑡) −‬‬

‫‪17‬‬
 ‫‪ .6‬אופיין סטטי – הגדרות‪:‬‬
‫) 𝐿𝑂𝑉 = 𝑛𝑖𝑉( 𝑡𝑢𝑜𝑉 = 𝐻𝑂𝑉‬
‫) 𝐻𝑂𝑉 = 𝑛𝑖𝑉( 𝑡𝑢𝑜𝑉 = 𝐿𝑂𝑉‬
‫) 𝑀𝑉 = 𝑛𝑖𝑉( 𝑡𝑢𝑜𝑉 = 𝑀𝑉‬
‫𝐿𝑂𝑉 ‪𝑁𝑅𝐻 = 𝑉𝑂𝐻 − 𝑉𝑀 , 𝑁𝑅𝐿 = 𝑉𝑀 −‬‬

‫‪ .7‬הספק דינאמי‪:‬‬
‫𝐷𝐷𝑉 ⋅ 𝐶𝑉‪𝑃𝑑𝑦𝑛 = 𝛼 ⋅ 𝑓𝐶𝐿𝐾 ⋅ 𝐶 ⋅ Δ‬‬

‫‪ .8‬משוואת החום‪:‬‬
‫𝐴‬
‫𝑘‪|Δ𝑇| = 𝑞 ⋅ 𝜃𝑡𝑜𝑡 ↔ 𝑞 = −‬‬ ‫𝑇‪Δ‬‬
‫𝐿‬

‫‪ .9‬מאמץ לוגי – הגדרות‪:‬‬

‫𝑚𝑟𝑒𝑇‬ ‫𝑛𝑜𝑖𝑠𝑠𝑒𝑟𝑝𝑥𝐸 𝑒𝑔𝑎𝑡𝑆‬ ‫𝑛𝑜𝑖𝑠𝑠𝑒𝑟𝑝𝑥𝐸 ‪𝑃𝑎𝑡ℎ‬‬

‫𝑡𝑟𝑜𝑓𝑓𝐸 𝑙𝑎𝑐𝑖𝑔𝑜𝐿‬ ‫𝑖𝐶 𝑖𝑅‬

‫= 𝑖𝑔‬ ‫𝑖𝑔 ∏ = 𝐺‬
‫𝑣𝑛𝑖𝐶 𝑣𝑛𝑖𝑅‬

‫𝑡𝑟𝑜𝑓𝑓𝐸 𝑙𝑎𝑐𝑖𝑟𝑡𝑐𝑒𝑙𝐸‬ ‫𝑖‪𝐶𝑜𝑢𝑡,‬‬ ‫‪𝐶𝑜𝑢𝑡−𝑝𝑎𝑡ℎ‬‬

‫= 𝑖‪ℎ‬‬ ‫=𝐻‬
‫𝑖‪𝐶𝑖𝑛,‬‬ ‫‪𝐶𝑖𝑛−𝑝𝑎𝑡ℎ‬‬

‫𝑡𝑟𝑜𝑓𝑓𝐸‬ ‫𝑖‪𝑓𝑖 = 𝑔𝑖 ℎ‬‬ ‫𝑖𝑓 ∏ = 𝐻𝐺 = 𝐹‬

‫‪1‬‬
‫𝑦𝑎𝑙𝑒𝐷 𝑡𝑟𝑜𝑓𝑓𝐸‬ ‫𝑖𝑓‬ ‫𝑁 𝐹 = 𝑖̂𝑓 𝑟𝑜𝑓 𝑑𝑒𝑧𝑖𝑚𝑖𝑛𝑖𝑚 𝑖𝑓 ∑ = 𝐹𝐷‬

‫𝑦𝑎𝑙𝑒𝐷 𝑐𝑖𝑡𝑖𝑠𝑎𝑟𝑎𝑃‬ ‫𝑖𝑝‬ ‫𝑖𝑝 ∑ = 𝑃‬

‫𝑦𝑎𝑙𝑒𝐷‬ ‫𝑖𝑝 ‪𝑑 = 𝑓𝑖 +‬‬ ‫𝑃 ‪𝐷 = 𝐷𝐹 +‬‬

‫‪18‬‬
 ‫‪ .10‬סכמת תמורה של טרנזיסטור לאות קטן‪:‬‬

‫𝐷𝑖𝜕‬ ‫𝑆𝐷𝐼‪2‬‬
‫≜ 𝑚𝑔‬ ‫= 𝑆𝐷𝐼𝐾‪= 𝐾(𝑉𝐺𝑆 − 𝑉𝑇 ) = √2‬‬
‫𝑆𝐺𝑣𝜕‬ ‫𝑇𝑉 ‪𝑉𝐺𝑆 −‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝐷𝑖𝜕‬
‫≜‬ ‫𝑆𝐷𝐼𝜆 =‬
‫𝑆𝐷𝑣𝜕 𝑡𝑢𝑜𝑟‬
‫𝐷𝑖𝜕‬ ‫𝛾‬
‫≜ 𝑏𝑚𝑔‬ ‫𝑚𝑔 =‬ ‫𝑚𝑔𝜂 =‬
‫𝑆𝐵𝑣𝜕‬ ‫𝐵𝑆𝑉 ‪2√2𝜑𝐹 +‬‬
‫‪ .11‬דרגות הגבר בסיסיות‪:‬‬

‫𝑛𝑜𝑚𝑚𝑜𝐶‬
‫𝑚𝑟𝑒𝑇‬ ‫𝑛𝑜𝑚𝑚𝑜𝐶‬ ‫𝑛𝑜𝑚𝑚𝑜𝐶‬ ‫𝑛𝑜𝑚𝑚𝑜𝐶‬
‫𝑒𝑐𝑟𝑢𝑜𝑆‬
‫𝑒𝑐𝑟𝑢𝑜𝑆‬ ‫𝑛𝑖𝑎𝑟𝐷‬ ‫𝑒𝑡𝑎𝐺‬
‫מנוון‬

‫𝑡𝑖𝑢𝑐𝑟𝑖𝐶‬

‫𝑣𝐴‬ ‫𝐷𝑅 𝑜𝑟 𝑚𝑔‬ ‫) 𝑜𝑟|| 𝑆𝑅( 𝑚𝑔‬ ‫𝐷𝑅‬

‫) 𝑜𝑟|| 𝐷𝑅( 𝑚𝑔‪−‬‬ ‫‪−‬‬
‫𝑆𝑅 𝑜𝑟) 𝑏𝑚𝑔 ‪𝑅𝐷 + 𝑟𝑜 + 𝑅𝑠 + (𝑔𝑚 +‬‬
‫) 𝑜𝑟) 𝑏𝑚𝑔 ‪(1 + (𝑔𝑚 +‬‬
‫) 𝑜𝑟|| 𝑆𝑅() 𝑏𝑚𝑔 ‪1 + (𝑔𝑚 +‬‬ ‫𝑜𝑟 ‪𝑅𝐷 +‬‬

‫𝑣𝐴‬ ‫𝑆𝑅 𝑚𝑔‬

‫𝐷𝑅 𝑚𝑔‬
‫‪𝛾=0‬‬ ‫𝐷𝑅 𝑚𝑔‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫𝐷𝑅 𝑚𝑔‬
‫(‬ ‫)‬ ‫𝑆𝑅 𝑚𝑔 ‪1 +‬‬
‫‪𝜆=0‬‬ ‫𝑆𝑅 𝑚𝑔 ‪1 +‬‬

‫𝑛𝑖𝑅‬ ‫𝐷𝑅 ‪𝑟𝑜 +‬‬

‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫𝑜𝑟) 𝑏𝑚𝑔 ‪1 + (𝑔𝑚 +‬‬

‫𝑡𝑢𝑜𝑅‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫𝑜𝑟|| 𝐷𝑅‬ ‫) 𝑆𝑅 𝑜𝑟 𝑚𝑔 ‪𝑅𝐷 ||(𝑟𝑜 + 𝑅𝑠 +‬‬ ‫||‬ ‫𝑅|| 𝑟||‬ ‫𝑜𝑟|| 𝐷𝑅‬
‫𝑆 𝑜 𝑚𝑔 𝑏𝑚𝑔‬

‫‪19‬‬
 ‫‪ .12‬מגבר דיפרנציאלי – הגדרות‪:‬‬

‫‪𝑣𝑖𝑛1 − 𝑣𝑖𝑛2‬‬ ‫‪𝑣𝑖𝑛1 + 𝑣𝑖𝑛2‬‬

‫= 𝑑‪𝑣𝑖𝑛,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫= 𝑚𝑐‪𝑣𝑖𝑛,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑑‪𝑣𝑜𝑢𝑡,‬‬ ‫𝑚𝑐‪𝑣𝑜𝑢𝑡,‬‬
‫= 𝑑𝐴‬ ‫‪,‬‬ ‫= 𝑀𝐶𝐴‬
‫𝑑‪𝑣𝑖𝑛,‬‬ ‫𝑚𝑐‪𝑣𝑖𝑛,‬‬

‫𝑑𝐴‬ ‫𝑑𝐴‬
‫| ‪𝐶𝑀𝑅𝑅 = 20 log10‬‬ ‫‪|,‬‬ ‫| ‪𝑃𝑆𝑅𝑅 = 20 log10‬‬ ‫|‬
‫𝑀𝐶𝐴‬ ‫𝑠𝑝𝐴‬

‫‪ .13‬משפט מילר‪:‬‬

‫‪20‬‬
 ‫‪ .14‬ייצוג אפקטים של העמסת רשת המשוב בחוג פתוח‪:‬‬

‫זרם‬ ‫מתח‬ ‫האות הנדגם 𝒕𝒖𝒐𝒙‬

‫שמים נתק בצד של המוצא‬ ‫שמים אדמה בצד של המוצא‬ ‫אופן חישוב העומס‬
‫מכיוון המוצא‬
‫‪xf‬‬ ‫‪xout‬‬ ‫‪xf‬‬ ‫‪xout‬‬
‫‪it‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪it‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪vt‬‬ ‫‪vt‬‬

‫זרם‬ ‫מתח‬ ‫האות המוחזר‬

‫לכניסה 𝒇𝒙‬
‫שמים אדמה בצד של הכניסה‬ ‫שמים נתק בצד של הכניסה‬ ‫אופן חישוב העומס‬
‫מכיוון הכניסה‬
‫‪xf‬‬ ‫‪xout‬‬ ‫‪xf‬‬ ‫‪xout‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪it‬‬ ‫‪vt‬‬ ‫‪it‬‬ ‫‪vt‬‬

‫𝑓𝑥‬
‫= 𝐵 ‪ -‬אם מחזירים זרם אז שמים אדמה בהדק 𝑓𝑥‪ ,‬ואם מחזירים מתח אז שמים‬ ‫בעת חישוב גורם המשוב‬
‫𝑡𝑢𝑜𝑥‬

‫נתק‪.‬‬

‫‪ .15‬רעש תרמי בנגד‪:‬‬

‫𝑅𝑇𝑘‪𝑆𝑣 (𝑓) = 4‬‬

‫𝑇𝑘‪4‬‬
‫= )𝑓( 𝑖𝑆‬
‫𝑅‬

‫תמסורת הרעש‪:‬‬
‫𝑓( 𝐻| ∙ )𝑓( 𝑛𝑖𝑆 = )𝑓( 𝑡𝑢𝑜𝑆‬ ‫‪)|2‬‬

‫‪ .16‬רעש קוונטיזציה‪:‬‬
‫]𝐵𝑑[‪𝑆𝑁𝑅 = 6.02𝑁 + 1.76‬‬

‫𝐵𝑆𝐿𝑉‬
‫= 𝑛𝑞𝑣‬
‫‪√12‬‬

‫‪21‬‬