‫מבחן לדוגמה‪ :‬חינוך‪ ,‬הוראה ולמידה‬

‫שאלה ‪:1‬‬

‫האם סיפורים דמיוניים תורמים לפיתוח של חברה או רק מזיקים? מדוע? אם כן‪ ,‬תן דוגמא‪ 25( .‬נק‘)‬

‫סיפורים דמיוניים יכולים להיות בעלי השפעה חיובית או שלילית על פיתוח החברה‪ ,‬בהתאם לאופן שבו הם‬
‫מעובדים ומשולבים בתרבות ובחינוך‪.‬‬
‫היתרונות של סיפורים דמיוניים‪:‬‬
‫פיתוח דמיון וחשיבה יצירתית‪ :‬סיפורים דמיוניים מעודדים את הקורא לצאת מהמציאות המוכרת‬ ‫‪.1‬‬
‫ולהרחיב את האופקים‪ .‬הדבר יכול לפתח יצירתיות‪ ,‬פתיחות לרעיונות חדשים ויכולת לחשוב מחוץ‬
‫לקופסה‪.‬‬
‫העברת ערכים חברתיים‪ :‬סיפורים דמיוניים יכולים להעביר מסרים חברתיים חיוביים כמו אומץ‪ ,‬מסירות‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫צדק או סובלנות‪ .‬כך הם תורמים לעיצוב תרבות ערכית‪.‬‬
‫הבנת המציאות‪ :‬לעיתים‪ ,‬סיפורים דמיוניים משמשים כמשל או אלגוריה להבנת היבטים מורכבים של‬ ‫‪.3‬‬
‫המציאות החברתית והפוליטית‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬ספרי ג'ורג' אורוול כמו "‪ "1984‬והחיה הגדולה" משמשים כביקורת על ריכוזיות שלטונית ועל מניפולציה‬
‫של המונים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬סיפורים דמיוניים יכולים גם להיות בעלי השפעה שלילית‪:‬‬
‫בריחה מהמציאות‪ :‬קריאת סיפורים דמיוניים יכולה להוות בריחה מהמציאות החברתית והפוליטית‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫במקום להתמודד עימה‪.‬‬
‫הפצת אידיאולוגיות קיצוניות‪ :‬סיפורים דמיוניים המציגים אידיאולוגיות קיצוניות או דעות קדומות יכולים‬ ‫‪.2‬‬
‫להשפיע שלילית על עיצוב תרבות ותודעה חברתית‪.‬‬
‫פגיעה בחשיבה ביקורתית‪ :‬סיפורים דמיוניים המציגים עולם מושלם או מציאות חד‪-‬ממדית עלולים לפגוע‬ ‫‪.3‬‬
‫ביכולת החשיבה הביקורתית של הקוראים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬סיפורים דמיוניים יכולים להיות כלי חינוכי חשוב‪ ,‬אך יש להקפיד שהם מעוגנים במציאות החברתית‬
‫ומקדמים ערכים חיוביים‪ .‬השימוש הנכון בהם יכול לתרום לפיתוח חברה פתוחה‪ ,‬יצירתית וביקורתית‪.‬‬

‫שאלה ‪:2‬‬
‫מה ההבדל בין לרכל ללספר מיתוסים? מה התועלת מרכילות ומה התועלת ממיתוסים? (‪ 25‬נק‘)ההבדל העיקרי‬
‫בין רכילות לספר מיתוסים הוא‪:‬‬
‫רכילות‪:‬‬
‫רכילות מתייחסת להפצת שמועות ומידע לא מאומת על אנשים אחרים‪ ,‬לרוב באופן שלילי או מבזה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המטרה היא לספק עניין או להעלות את המעמד החברתי של המרכל על חשבון אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רכילות נחשבת לפעולה שלילית‪ ,‬שיכולה לפגוע במוניטין ובמערכות יחסים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מיתוסים‪:‬‬
‫מיתוסים הם סיפורים בדיוניים או מסורתיים המשקפים תפיסות עולם‪ ,‬ערכים ומשמעויות תרבותיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המטרה היא להעביר תובנות‪ ,‬להסביר תופעות טבעיות או להנחיל ערכים חברתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מיתוסים נחשבים לכלי חשוב בעיצוב התרבות והזהות החברתית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התועלת של רכילות‪:‬‬
‫יכולה לספק עניין ורגש לאנשים‪ ,‬אך בדרך כלל על חשבון אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולה לחזק קשרים חברתיים על ידי יצירת נושאי שיחה משותפים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במקרים מסוימים‪ ,‬רכילות יכולה לחשוף התנהגות לא אתית או בעייתית‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫התועלת של מיתוסים‪:‬‬
‫מעבירים ערכים‪ ,‬תובנות וסמלים תרבותיים בין דורות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מסייעים להבין את המציאות באמצעות סיפורים ודימויים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יוצרים תחושת שייכות וזהות משותפת בקרב קבוצות חברתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעודדים דמיון‪ ,‬יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בסיכום‪ ,‬רכילות מתמקדת בהפצת שמועות שליליות‪ ,‬בעוד מיתוסים משמשים ככלי תרבותי חשוב להנחלת‬
‫ערכים ותובנות‪ .‬השימוש הנכון במיתוסים יכול לתרום לפיתוח חברה בריאה ומלוכדת‪.‬‬

‫שאלה ‪:3‬‬

‫מה הקשר בין חוק ומשפט לדת? האם היו חוקים כתובים בחברה קדם‪-‬חקלאית? מדוע? תן\י שתי סיבות‪25( .‬‬
‫נק‘)‬
‫יש קשר הדוק בין חוק‪ ,‬משפט ודת‪ ,‬במיוחד בחברות קדם‪-‬חקלאיות‪:‬‬
‫המקור המשותף‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בחברות קדם‪-‬חקלאיות‪ ,‬החוק והמשפט נבעו בעיקר ממקורות דתיים וטקסים מסורתיים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫החוקים והנורמות המשפטיות נתפסו כמבוססים על רצון האלים או על סדר קוסמי‪-‬דתי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫תפקיד הדת בחברה‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בחברות קדם‪-‬חקלאיות‪ ,‬הדת מילאה תפקיד מרכזי בהסדרת החיים החברתיים והפוליטיים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫החוקים והנורמות המשפטיים נגזרו מהאמונות הדתיות ושימשו לחיזוק הסדר החברתי והמוסרי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫כך‪ ,‬בחברות קדם‪-‬חקלאיות לא היו חוקים כתובים במובן המודרני‪ ,‬מכמה סיבות‪:‬‬
‫העדר כתב‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫רוב החברות הקדם‪-‬חקלאיות לא פיתחו מערכת כתובה‪ ,‬והחוקים והנורמות הועברו בעל‪-‬פה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הכתיבה נשמרה לצרכים דתיים‪-‬טקסיים ולא למטרות משפטיות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫תפיסת החוק כדתי‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫החוקים והנורמות נתפסו כחלק בלתי נפרד מהסדר הדתי‪-‬קוסמי‪ ,‬ולא כמערכת נפרדת‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הפרת החוק נתפסה כחטא דתי ולא רק כעבירה חברתית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫לכן‪ ,‬בחברות קדם‪-‬חקלאיות‪ ,‬החוק‪ ,‬המשפט והדת היו קשורים בצורה הדוקה‪ ,‬והחוקים לא היו מנוסחים בצורה‬
‫כתובה ונפרדת מהמסורת הדתית‪.‬‬

‫שאלה ‪:4‬‬

‫הוגה מסוים ממאה ה‪ 18-‬טען שמונחים מתמטיים הם תוצאה מרפלקציה על ניסיון‪ .‬האם‪ ,‬לדעתך‪ ,‬מדובר‬
‫באמפיריציסט או ברציונליסט? מדוע? נמק\י‪ 25( .‬נק‘)‬
‫על פי התיאור‪ ,‬ההוגה מהמאה ה‪ 18-‬שטען שמושגים מתמטיים הם תוצאה של רפלקציה על ניסיון‪ ,‬נראה שהוא‬
‫יותר קרוב לגישה האמפיריציסטית מאשר לרציונליסטית‪ ,‬מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫הדגשת הניסיון‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫האמפיריציסטים מאמינים שהידע מקורו בניסיון חושי ובתצפית על המציאות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הטענה שמושגים מתמטיים נובעים מרפלקציה על ניסיון תואמת יותר את הגישה‬ ‫‪o‬‬
‫האמפיריציסטית‪.‬‬
‫הדגשת המקור האמפירי של הידע‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הרציונליסטים מאמינים שהידע נובע מהשכל והחשיבה הטהורה‪ ,‬ללא תלות בניסיון חושי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הטענה שמושגים מתמטיים נובעים מרפלקציה על ניסיון מרמזת על מקור אמפירי לידע‪ ,‬ולא על‬ ‫‪o‬‬
‫ידע מולד או טהור‪.‬‬
 ‫הדגשת הניסיון כבסיס למתמטיקה‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫האמפיריציסטים רואים במתמטיקה כלי לתיאור ולניבוי של התופעות הטבעיות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הטענה שמושגים מתמטיים נובעים מרפלקציה על ניסיון מדגישה את הקשר בין המתמטיקה‬ ‫‪o‬‬
‫לבין התצפית והניסיון האמפירי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬על בסיס התיאור שניתן‪ ,‬נראה שההוגה מהמאה ה‪ 18-‬נוטה יותר לגישה האמפיריציסטית מאשר‬
‫לרציונליסטית‪ ,‬שכן הוא מדגיש את המקור האמפירי של הידע המתמטי‪.‬‬

‫שאלת בונוס‪:‬‬

‫בספר "החוקים"‪ ,‬אפלטון טוען שמטרת החינוך היא להקנות לילדים צורת מחשבה שהחוק והנוהג קובעים שהיא‬
‫הנכונה‪ .‬האמצעי החינוכי החשוב ביותר‪ ,‬אם כן‪ ,‬הוא שירים‪ .‬הסבר\י‪ ,‬כיצד? (‪ 20‬נק‘)‬
‫על פי אפלטון בספר "החוקים"‪ ,‬השירה והמוסיקה הם האמצעי החינוכי החשוב ביותר להקניית צורת המחשבה‬
‫הרצויה על ידי החוק והנוהג‪.‬‬
‫אפלטון סבר שהחינוך צריך להיות מכוון לעיצוב האופי והאישיות של האזרחים‪ ,‬ולא רק להקניית ידע‪ .‬לשם כך‪,‬‬
‫הוא ראה בשירה ובמוסיקה כלי חינוכי מרכזי‪ ,‬מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫השפעה על הרגש והדמיון‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫השירה והמוסיקה פונות לרגש ולדמיון של הילדים‪ ,‬ולא רק לשכל‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הם יכולים להשפיע על התפתחות האופי והערכים באמצעות השפעה רגשית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הנחלת ערכים חברתיים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫השירים והמנגינות משקפים את הערכים והנורמות החברתיות המקובלות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫חשיפה לשירים "נכונים" מבחינה חברתית‪-‬מוסרית תעצב את האישיות בהתאם‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫יצירת הרגלים ותחושת שייכות‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ילדים נחשפים לשירים ומנגינות מגיל צעיר ומפתחים הרגלים וזיקה רגשית אליהם‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הדבר יוצר תחושת שייכות לחברה ולמסורת‪ ,‬ומעצב את האישיות בהתאם‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫השפעה על האסתטיקה והטעם‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫השירה והמוסיקה מעצבים את הטעם האסתטי של הילדים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫זה חשוב‪ ,‬מכיוון שהאסתטיקה משפיעה על האופי והתפיסות החברתיות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫לכן‪ ,‬אפלטון ראה בשירה ובמוסיקה כלי חינוכי מרכזי להנחלת הצורה הנכונה של מחשבה וערכים‪ ,‬בהתאם לחוק‬
‫ולנוהג החברתי‪ .‬זאת‪ ,‬באמצעות השפעה על הרגש‪ ,‬הדמיון‪ ,‬הרגלים והטעם האסתטי‪.‬‬

‫בהצלחה!‬