‫אבני היסוד של האתיקה הרפואית‬

‫אתיקה רפואית ‪ -‬הגדרה‬

‫‪ – COMPASSION‬חמלה •‬
‫‪ – COMPETENCE‬מיומנות •‬ ‫אתיקה רפואית היא תחום ידע פילוסופי‪ ,‬יישום מעשי של אתיקה‪,‬‬
‫‪ – AUTONOMY‬עצמאות •‬ ‫העוסק בניסוח ובניתוח העקרונות המוסריים המנחים את מקצוע הרפואה‬
‫‪- RESPECT OF HUMAN RIGHTS‬כיבוד זכויות אדם •‬ ‫‪.‬והמערכת הרפואית‬

‫‪ – SELF COMPASSION‬חמלה עצמית‬ ‫‪ - COMPASSION‬חמלה‬

‫בשנים האחרונות זוכה מושג החמלה לתשומת לב רבה בעולם‪ .‬חמלה‪-‬עצמית •‬ ‫‪:‬מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים •‬
‫היא גישה בריאה ליחסים עצמיים הכוללת הכרה )‪(Self-Compassion‬‬ ‫‪.‬להיות טובים לעצמנו )נדיבות עצמית( •‬
‫‪ ...‬וקבלת המציאות כמו שהיא והגברת היכולת‬ ‫‪.‬להרגיש שגם אנחנו אנושיים )ויכולים להיכשל‪ ,‬או לטעות( •‬
‫המחקר מראה כי אנשים עם חמלה עצמית נוטים להיות בריאים יותר בנפשם‪• ,‬‬ ‫‪ ...‬קשיבות •‬
‫מאשר אלה שאין להם חמלה עצמית‪ .‬למשל‪ ,‬חמלה עצמית מקושרת עם‬
‫‪".‬החמלה אינה דווקא הזדהות‪ ,‬אלא "הרצון שאחרים לא יסבלו •‬
‫שביעות רצון מהחיים‪ ,‬חוכמה‪ ,‬אושר‪ ,‬אופטימיות‪ ,‬סקרנות‪ ,‬קביעת מטרות‪,‬‬
‫חיבור חברתי‪ ,‬אחריות אישית‪ ,‬חוסן רגשי‪ .‬באותו הזמן‪ ,‬היא מזוהה פחות עם‬ ‫‪.‬חמלה אינה רק רגש‪ ,‬אלא גם מחשבה רציונלית •‬
‫‪ (rumination),‬נטייה לביקורת עצמית‪ ,‬דיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬מחשבות מעגליות‬
‫‪.‬דיכוי מחשבתי‪ ,‬פרפקציוניזם‪ ,‬והפרעות אכילה‬
 ‫חמלה ‪ -‬המשך‬
‫חמלה עצמית שונה מרחמים עצמיים‪ ,‬מצב נפשי או תגובה רגשית של אדם שמאמין שהוא •‬
‫אוּלַ י בְּ סוֹפוֹ שֶׁ ל דָּ בָ ר •‬
‫הָ יִיתִ י צְ ִריכָה לְ טַ פֵּ ל עֶ שְׂ ִרים שָׁ נָה •‬
‫חמלה עצמית שונה גם מהערכה עצמית‪ .‬הערכה עצמית היא כלי שפסיכולוגים מאוד קידמו •‬
‫כְּ דֵי לָ דַ עַ ת •‬
‫שֶׁ מֵּ עוֹלָ ם @א הָ יָה אָדָ ם •‬
‫זָקוּק לטִ פּוּל •‬
‫‪.‬אֶ לָּ א לְ אַהֲ בָ ה •‬
‫סוגי מיומנות‬
‫מיומנויות מוטוריות ‪ -‬התפתחות המיומנויות המוטוריות •‬
‫מתחילה בינקות וכוללת את הפיתוח של המוטוריקה הגסה‬
‫לצורך מיומנויות כגון ישיבה והליכה‪ .‬רכישה של‬
‫מיומנויות מוטוריות מתקדמות יותר מתאפשרת בהתאם‬
‫לשלבי ההתפתחות הגופנית‪ .‬כמו כן‪ ,‬לחזרתיות ואימון יש‬
‫חשיבות רבה עבור תהליך הרכישה של המיומנויות‬
‫המוטוריות]‪ .[2‬במהלך הילדות מתפתחות מיומנויות‬
‫מוטוריות עדינות יותר‪ ,‬אשר הולכות ומשתכללות עם‬
‫‪.‬ההתבגרות‪ ,‬למשל ציור‪ ,‬כתיבה‪ ,‬הקלדה עיוורת ועוד‬
‫מיומנויות קוגניטיביות ‪ -‬מתפתחות בהתאם להתפתחות •‬
‫הקוגניטיבית ומתייחסות לשימוש יעיל בתהליכים‬
‫חמלה עצמית ‪ -‬המשך‬
‫קורבן וחסרים לו הביטחון והיכולת כדי להתמודד עם המצב‪ [5].‬חמלה עצמית בניגוד‬
‫‪.‬לרחמים עצמיים מקדמת מוטיבציה חיובית‬
‫במשך השנים‪ .‬אך מחקרים חדשים קושרים אותה להתנהגויות ודפוסים בעייתיים‪ .‬המחקרים‬
‫מצביעים על תופעות כמו נרקיסיזם‪ ,‬ותפיסה עצמית מעוותת שתלויה במידה רבה בסביבה‪.‬‬
‫תופעה נוספת היא כעס ואלימות כלפי מי שמאיים על האגו שלנו‪ .‬נראה כי החמלה העצמית‬
‫מציעה את אותם יתרונות לבריאות נפשית‪ ,‬כמו הערכה עצמית‪ ,‬אבל עם פחות מחסרונות‬
‫‪.‬אלה‬
‫‪ - COMPETENCE‬מיומנות‬
‫מיומנות היא יכולת נרכשת או כישרון לבצע פעולות •‬
‫מסוימות המיועדות להניב תוצר או תוצאה רצויה‪ ,‬באופן‬
‫‪.‬יעיל מבחינת משאבי זמן ואנרגיה‬
‫רכישת מיומנות היא תהליך של למידה המשתמר בזיכרון •‬
‫הפרוצדורלי‪ .‬המיומנויות השונות נרכשות‬
‫לאורך התפתחותו של האדם באופן הדרגתי‪ ,‬מהמיומנויות‬
‫הפשוטות ועד למורכבות יותר‪ .‬בדומה לכל תהליך למידה‬
‫אחר‪ ,‬רכישת מיומנות מושפעת מגורמים כמו יכולות‬
‫האדם‪ ,‬ההתנסות הקודמת שלו‪,‬‬
‫המוטיבציה ללמידה‪ ,‬תרגול ועוד‪ .‬אדם אשר רכש מיומנות‬
‫‪.‬גבוהה במיוחד בתחום מסוים נקרא אומן בתחום זה‬
 ‫מיומנויות שחייבים לרכוש כדי לשרוד את שוק העבודה‬
‫העתידי‬ ‫מיומנות חברתיות‬
‫•‬ ‫‪.‬מיומנויות שחייבים לרכוש כדי לשרוד את שוק העבודה העתידי ‪5‬‬
‫•‬ ‫‪.‬כל עוד אנחנו לא יודעים להגדיר מה ידרוש מאיתנו שוק העבודה העתידי‪ ,‬נותר להתרכז במספר מיומנויות שיבטיחו את החסינות שלנו מפני תנודות‬
‫•‬ ‫‪:‬המכון הגדול בעולם בתחום הלמידה וההתפתחות הארגונית מצביע על ‪" 5‬סופר‪-‬מיומנויות" שכל אחד צריך כדי להתמודד עם העתיד ‪ ATD,‬מכון‬

‫•‬ ‫‪1.‬‬ ‫‪:‬מיתוג עצמי‪ -‬להפוך את עצמך למוכר‬

‫•‬ ‫הנראות שלנו בעתיד תהפוך ליותר ויותר חשיבה ועובדים צריכים לבנות לעצמם מותג אישי שיבליטו אותם ואת היכולות שלהם בעולם עם שינויים‬
‫‪.‬תכופים‪ .‬איך עושים את זה? כותבים ברשתות הפנימיות או החיצוניות ומדריכים את הצוותים בנושאים בהם יש לך עוצמות או יתרון יחסי‬
‫מיומנויות חברתיות הן המיומנויות אנו משתמשים כדי לתקשר •‬
‫•‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪:‬הבנת מערכות מורכבות‬
‫•‬ ‫העולם העתידי יהפוך ליותר ויותר מחובר‪ ,‬מערכות דיגיטליות יעטפו את תהליכי העבודה שלנו‪ .‬חשוב להכיר את המערכות האלו כדי לאפשר להן לתמוך‬ ‫אחד עם השני‪ ,‬באופן מילולי ולא‪-‬מילולי‪ ,‬דרך מחוות‪ ,‬שפת גוף‬
‫וההופעה האישית שלנו‪ .‬בני אדם הם יצורים חברותיים ופתחנו‬
‫‪.‬בנו בעבודה‬

‫•‬ ‫קהילה ‪3.‬‬ ‫‪:‬לבנות לעצמך‬

‫•‬ ‫אנו בונים קהילות על ידי חיבור עם אנשים עם רקע או תחומי עניין מקצועיים דומים‪ .‬הקהילות האלו הופכות להיות חשובות יותר ויותר‪ .‬כדאי לכל עובד‬ ‫דרכים רבות כדי לתקשר את המסרים‪ ,‬המחשבות וההרגשות שלנו‬
‫להשקיע בבנייה של רשת מקצועית‪ ,‬להגביר שיתוף פעולה עם עמיתים וכל זאת בעיקר באמצעים דיגיטליים שבהם אין חשיבות למיקום הפיזי של העמית‬
‫‪.‬המקצועי‬ ‫‪.‬עם אחרים‬
‫•‬ ‫‪4.‬‬ ‫‪:‬לחבק טכנולוגיה‬
‫•‬ ‫המכונות מסביבנו נעשות חכמות יותר‪ ,‬במקום לפחד שהמכונה תחליף אותנו‪ ,‬כדי להיעזר בה כדי להשתפר במה שאנחנו עושים‪ .‬הדבר נכון בעיקר לגבי‬
‫משימות טכניות שחוזרות על עצמן )לעיתים מדובר ברבע מהמשרה הנוכחית שלנו(‪ .‬כדאי שנחתור לאוטומציה של כל תהליך עבודה כזה כדי לפנות אותנו‬
‫‪.‬לעבודות של חשיבה מהותית יותר‬

‫•‬ ‫אישי ‪5.‬‬ ‫‪:‬גיבוש חוסן‬

‫•‬ ‫כדי להתמודד עם קצב שינויים מואץ צריך להיות חזק‪ .‬עובדים שמגיבים קשה לשינויים יתקשו יותר לעמוד בפרץ השינויים שלא נפסק‪ .‬שינוי יומיומי הוא‬
‫‪.‬בלתי נמנע והיכולת לפתח גמישות וחוסן לשינויים הופך לתכונה קריטית שכל אחד צריך לאמץ‬
‫•‬

‫‪ - AUTONOMY‬עצמאות‬
‫אחת השאלות המרכזיות בתיאוריה החינוכית היא בדבר היחס שבין אוטונומיה אישית לציות לטוב •‬
‫המוסרי ולכללי הצדק ‪ .‬הקושי עולה משום שבאוטונומיה אנו מבינים ‪ ,‬על פי רוב ‪ ,‬בחירה אישית‬
‫ועצמאית בסטנדרטים שעל פיהם הפרט מבקש להנהיג את חייו ‪ ,‬בעוד שההתנהגות המוסרית ) בדומה‬
‫לתפקוד נאות בתחומי הדעת השונים ( מחייבת נאמנות לסטנדרטים אובייקטיביים ‪ ,‬שזכו להכרה‬
‫אוטונומיה אישית היא החירות של הפרט לעשות ככל העולה על •‬
‫ציבורית כהולמים וראויים ‪ ,‬ושאינם בהכרח עולים בקנה אחד עם בחירתם העצמאית של פרט זה או‬ ‫‪.‬רוחו בכדי לבטא את אישיותו‬
‫אחר ‪ .‬להיות אוטונומי ‪ ,‬במובן הבסיסי ביותר ‪ ,‬משמעו להיות חופשי מהתניות ומגבלות חיצוניות ‪ ,‬בעוד‬
‫שלהתנהג באופן מוסרי מחייב קבלת גזרות ‪ ,‬הגבלות ונורמות שתוקפן ציבורי ‪ .‬כיצד ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬ניתן‬
‫‪.‬משטר ליברלי יבטיח אותה היא מתפרשת על כל תחומי המשפט •‬
‫לאמץ יחדיו הן את האוטונומיה האישית ואת ההתנהגות המוסרית כמטרות של החינוך ‪ ? ...‬מאחר‬ ‫האוטונומיה האישית של הפרט פירושה החופש של הפרט •‬
‫שמשמעו ) ‪" ( nomos‬שמשמעו "עצמי" ומ " נומוס ) ‪" ( auto‬שהמונח אוטונומיה מורכב מ"אוטו‬
‫"חוק ‪ " ,‬הרי כל עוד איננו מוסיפים סייגים למונח אוטונומיה ‪ ,‬אין בו שום דבר שיבטיח שהאוטונומיה‬ ‫לעשות ככל העולה על רוחו‪ ,‬כביטוי לאישיותו האינדיבידואלית‬
‫תעלה בקנה אחד עם כללי המוסר ‪ .‬במילים אחרות ‪ ,‬אין במונח עצמו שום דבר שימנע מן הפרט‬ ‫‪.‬ולמאווייו ולתכונותיו‬
‫‪.‬האוטונומי ל"חוקק עבור עצמו " ערכים ונהגים‬
 ‫זכויות טבעיות ) בסיסיות(‬ ‫‪- RESPECT OF HUMAN RIGHTS‬כיבוד זכויות אדם‬
‫זכויות האדם הוא רעיון שפותח במסגרת ההגות הליברלית וההומניסטית‪ ,‬הקובע כי •‬
‫קיימות זכויות להן זכאי כל אדם מעצם היותו אדם‪ .‬אדם הפועל לקידום ושמירה על זכויות‬
‫כויות טבעיות )בסיסיות(]עריכת קוד מקור | עריכה[ •‬ ‫‪.‬האדם מכונה פעיל זכויות אדם‬
‫ראו גם – זכויות אדם בסיסיותהזכויות הטבעיות הן •‬
‫בסיס התפיסה ההומניסטית‪ ,‬מניחים כי לכל אדם באשר הוא אדם יש זכויות טבעיות‪ .‬ככתוב •‬
‫הזכויות העוסקות בחירותו הפרטית של כל אדם‪ ,‬ובהגנתו‬ ‫בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם משנת ‪" :1948‬כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים‬
‫מעריצות השלטון‪ .‬ההגות הליברלית‪ ,‬בעקבות‬ ‫בערכם ובזכויותיהם‪ .‬כולם חוננו בתבונה ובמצפון‪ ,‬לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח‬
‫"‪.‬של אחווה‬
‫הפילוסוף ג'ון לוק‪ ,‬רואה בזכויות הטבעיות זכויות יסוד‪.‬‬
‫זכויות אלה קיימות לאדם מעצם היותו אינדיבידואל‪ ,‬בעל‬ ‫מקור הרעיון של זכויות האדם הוא ההכרה בערך כבוד האדם‪ .‬לכל אדם יש זכויות טבעיות הנגזרות •‬
‫תבונה ויכולת לנהל את חייו ולקחת אחריות על מעשיו‪.‬‬ ‫מכבודו האנושי‪ ,‬על‪-‬כן קיימת חובה להגן על כל פרט באשר הוא‪ ,‬מצד השלטון ומכל גורם אחר‪ .‬בהגות‬
‫המדינית המודרנית‪ ,‬התפתח רעיון זה בהדרגה‪ .‬חשובה בהקשר זה הגותו של ג'ון לוק המוצגת בספר "על‬
‫לכן‪ ,‬לפי גישה זו‪ ,‬זכויות אלה אינן תלויות בשלטון ‪ -‬אין‬ ‫הממשל המדיני" )‪ (1690‬בה הוא קובע כי השלטון מוחזק בידי השליט כפקדון‪ ,‬וכי מטרת השלטון היא‬
‫לשמור על ביטחונם ורכושם של הנתינים‪ .‬הוא גם קובע כי זכותם של הנשלטים שלא לציית לשליטים‬
‫הוא מעניק אותן ואין לו את הסמכות לשלול אותן‪.‬‬ ‫המפרים את אמונם‪ ,‬או המועלים באמונם ‪ -‬קביעה מהפכנית בימים שהשלטון ובית המלוכה נחשבו בעיני‬
‫‪.‬רוב האנשים כפקדון מן האל‬
‫‪:‬הזכויות הן‬

‫זכויות חברתיות‬ ‫זכויות אזרחיות‬

‫כויות חברתיות •‬ ‫זכויות אזרחיות •‬
‫ערך מורחב – הזכות לרמת חיים נאותהבסיווג זה •‬ ‫ערך מורחב – זכויות אזרחההוגים הליברלים הראשונים‪• ,‬‬
‫מאוגדות כל הזכויות שהן חירות חיובית וכפועל יוצא‬ ‫דוגמת ג'ון לוק‪ ,‬השתמשו רק במונח "זכויות אזרחיות" או‬
‫לצורך סיפוקן דרושים משאבים ממשלתיים‪ ,‬ובהן‪ :‬הזכות‬ ‫ולא במונח זכויות האדם‪ .‬זכויות אלה נחשבו בעיניהם‬
‫לחינוך‪ ,‬לבריאות‪ ,‬לדיור‪ ,‬זכויות עובדים‪ ,‬והזכות לקיום‬ ‫כזכויות טבעיות המוקנות לכל אדם‪ .‬לוק מנה את אותן‬
‫‪.‬בכבוד‬ ‫זכויות כזכות לחיים ולשלמות הגוף‪ ,‬הזכות לחירות‪ ,‬וזכות‬
‫בעוד שבמדינות הדמוקרטיות יש תמימות דעים לגבי •‬ ‫הקניין]‪ .[1‬בהצהרת זכויות האדם והאזרח‪ ,‬שפורסמה‬
‫הזכות לבחור ולהיבחר וחופש ההתאגדות‪ ,‬קיימת מחלוקת‬ ‫במהלך המהפכה הצרפתית‪ .‬בהקשר זה נראה שהכוונה‬
‫לגבי יישום הזכות לחינוך‪ ,‬הזכות לבריאות‪ ,‬הזכות לדיור‪,‬‬ ‫הייתה להבחין בין זכויות האדם‪ ,‬שמוקנות לכל אדם‬
‫זכויות עובדים ותנאי העסקה והזכות לקיום בכבוד במעמד‬ ‫באשר הוא‪ ,‬וזכויות המוקנות לאזרחים בלבד‪ ,‬כמו הזכות‬
‫להשתתף בתהליך החקיקה ולשאת במשרות ציבוריות‪.‬‬
 ‫המשך‬
‫זכויות טבעיות •‬
‫זכויות האדם הן זכויות בסיסיות המגיעות לכל אדם באשר •‬ ‫בבסיס העיקרון זכויות האדם והאזרח עומדות תפיסות הקשורות באדם‪• ,‬‬
‫הוא אדם‪ .‬זכויות האדם אינן מוענקות על ידי השלטון‪,‬‬
‫אינן תלויות בהסכמתו והשלטון אינו רשאי לקחת אותן‬
‫מאף אחד‪ .‬לכן זכויות האדם מכונות גם זכויות טבעיות‬
‫מכיוון שהאדם נולד איתן ואינו מקבל אותן‪ .‬זכויות האדם‬
‫כוללות את הזכות לחיים‪ ,‬הזכות לחירות‪ ,‬הזכות לשוויון‪,‬‬
‫‪.‬הזכות לכבוד‪ ,‬הזכות לקניין והזכות להליך הוגן‬
‫המשך‬
‫א( חופש מדת – כל אדם זכאי להחליט ‪ ,‬שאינו משתייך •‬
‫לדת כלשהי ‪ ,‬אינו אדם מאמין‪ ,‬ולכן אין לכפות עליו‬
‫‪.‬חוקים דתיים‬
‫הזכות לקניין חומרי – לכל אדם יש זכות לשמור על ‪• 8.‬‬
‫רכושו הפרטי שנצבר על ידו שקיבל או הרוויח ללא סכנה‬
‫‪.‬שרכושו יילקח ממנו ) דירה ‪ ,‬קרקע ‪ ,‬כסף (‬
‫א( הזכות לקניין רוחני – לכל אדם יש זכות לבעלות •‬
‫בלעדית על רכוש שיצר ‪ :‬תקליטים ‪ ,‬תוכנות‪ ,‬ספרים‪,‬‬
‫מאמרים‪ ,‬שירים ‪ ,‬מחזות ואין לשכפל‪,‬להעתיקן או‬
‫‪.‬להשתמש בהן ללא רשות היוצר‬
‫סיכום פרק זכויות האדם והאזרח‬
‫במדינה וביחסי הגומלין בניהם שהתפתחו במאות ה‪ 17-‬וה‪18-‬‬
‫‪.‬באירופה עם ראשיתה של המחשבה הליברלית והדמוקרטית‬
‫גישת זכויות האדם והאזרח רואה באדם היחיד כמרכיב הבסיסי של •‬
‫החברה ועל כן החברה צריכה להגן על זכויותיו והחירויות שלו‪ .‬מקובל‬
‫להבחין בין ארבעה סוגים של זכויות האדם והאזרח‪ :‬זכויות טבעיות )או‬
‫זכויות אדם(‪ ,‬זכויות אזרח )פוליטיות(‪ ,‬זכויות חברתיות וזכויות‬
‫‪.‬מיעוטים‬
‫המשך‬
‫הזכות לחירות‪ -‬זכותו של כל אדם לקבל בחירות ‪• .‬‬
‫חופשיות על התנהלות חייו כל עוד הוא לא פוגע בעצמו‬
‫‪.‬ובסביבתו‬
‫הזכות לחיים ולביטחון – כל אדם זכאי להגנה על חייו ‪• 2.‬‬
‫ובטחונו האישי מפני פגיעה גופנית ‪ ,‬מילולית או השפלה )‬
‫‪.‬בסיוע המדינה על ידי החוק‪ ,‬המשטרה או הצבא (‬
‫הזכות לכבוד – לכל אדם כפרט יש כבוד וזכותו לא ‪• 3.‬‬
‫‪.‬להיות נתון ליחס משפיל או מעליב‬
‫א( הזכות לפרטיות – כל אדם זכאי לחיות את חייו ללא •‬
‫‪.‬חשיפה‪ ,‬התערבות וחדירה לחייו‬
 ‫המשך‬ ‫המשך‬
‫זכויות אזרח‪/‬זכויות פוליטיות •‬
‫הזכות לשוויון ‪ -‬ישנה התייחסות שווה לכל אדם באשר הוא אדם ללא הבדל ‪• 13.‬‬
‫זכויות שאדם מקבל בזכות היותו אזרח במדינה‪ .‬זכויות •‬ ‫‪ :‬דת ‪ ,‬גזע ‪ ,‬מין ‪ ,‬לאום ושפה‪ .‬שוויון בפני החוק שיכול לקבל שתי משמעויות‬
‫אלה כוללות את כל הזכויות המוכרות במערכת החוקים‬ ‫‪,‬תוכן החוק שוויוני )כלומר‪ -‬יש להתייחס לכל בני האדם באופן שווה( •‬
‫של המדינה‪ .‬בין זכויות אלה נכללות הזכות לבחור‬ ‫‪.‬ואכיפת חוק שוויונית )כלומר‪ -‬חוק אחד לכולם( •‬
‫‪:‬בהמשך לזכות לשוויון יש להכיר ‪ 3‬מושגים חשובים •‬
‫ולהיבחר‪ ,‬חופש ההתארגנות‪ ,‬הזכות להליך משפטי הוגן‪,‬‬
‫א( הבחנה מבדלת‪ -‬הענקת יחס שאינו שוויוני‪ ,‬מסיבה מוצדקת‪ .‬למשל‪ :‬חניית •‬
‫‪.‬הזכות לא להיות מופלה לרעה )הזכות לשוויון(‬ ‫מיוחדת לנכים‪ ,‬שאלון מותאם לעולים חדשים‪ ,‬הארכת זמן לתלמידים לקויי למידה‪.‬‬
‫‪.‬מדיניות זו אינה זמנית ומטרתה יצירת שוויון מהותי‬
‫זכויות האזרח הן זכויות שניתנות לאדם בתור אזרח של •‬
‫ב( אפליה‪ -‬הענקת יחס שונה לאנשים מסיבה שאיננה מוצדקת‪ .‬למשל‪ :‬אי קבלת אדם •‬
‫מדינתו‪ .‬ברעיון של זכויות האזרח בא לידי ביטוי תפיסת‬ ‫‪.‬לעבודה מסיבות שאינן קשורות לטיב העבודה‪ ,‬כמו מין או לאום‬
‫העולם שרואה באדם בתור חלק מחברה מאורגנת שעליה‬ ‫ג( העדפה מתקנת‪ -‬מדיניות של הענקת יחס שונה לאנשים שהם שווים •‬
‫קמה המדינה )עקרון שלטון העם(‪ .‬זכויות האזרח כוללות‬ ‫ממהותם אך מצבם השונה נוצר בשל נסיבות חברתיות‪ ,‬החברה מעוניינת‬
‫לקדם את אותם אנשים המשתייכים בדרך כלל לקבוצות שהופלו בעבר‬

‫המשך‬
‫זכויות קבוצה )מיעוטים( •‬
‫זכויות מיעוט הן זכויות הניתנות לקבוצת מיעוט שמטרתן •‬
‫לאפשר למיעוט להגן על עצמו‪ ,‬לשמר את זהותו‬
‫התרבותית‪ ,‬הדתית והחברתית‪ .‬בין זכויות אלה הזכות‬
‫ללשון )הכרה בשפתו של המיעוט כשפה מוכרת(‪ ,‬הזכות‬
‫לקיים מערכת חינוך ממלכתית בלשונו‪ ,‬שבה ילמד את‬
‫ההיסטוריה שלו ואת דתו ותרבותו‪ ,‬הזכות לקיים את‬
‫תרבותו ואת דתו‪ .‬גם חופש ההתארגנות‪ ,‬המאפשר‬
‫‪.‬למיעוט להיאבק על זכויותיו כמיעוט‪ ,‬הוא זכות קבוצתית‬
‫הזכות לדיור – לכל אדם זכות לקורת גג ולמגורים נאותים‪ .‬הסיוע ‪• 2.‬‬
‫?כיצד מובטחות זכויות המיעוטים‪ /‬זכויות קבוצה •‬
‫המשך‬
‫זכויות חברתיות •‬
‫הזכויות החברתיות הן זכויות המוענקות לפרט על ידי המדינה והיא •‬
‫יכולה גם לבטלן‪ .‬מטרתן של הזכויות החברתיות היא להבטיח קיום‬
‫רמת חיים אנושית‪ ,‬סבירה‪ ,‬לכלל הפרטים החיים במדינה‪ .‬זכויות‬
‫חברתיות קשורות לשירותים חברתיים אותם מעניקה המדינה לבני‬
‫;האדם החיים בקרבה‬
‫הזכות לרמת חיים נאותה –אחת מהיסודות של מדינת הרווחה‪• 1. .‬‬
‫מדובר בזכות לחיות ברמה סבירה ואנושית‪ .‬זכות זו ניתנת למימוש ע"י‬
‫מתן קצבאות לנזקקים כמו‪ :‬השלמת הכנסה‪ ,‬קצבת נכות ומתן‬
‫‪.‬סובסידיות למוצרים חיוניים‬
‫הממשלתי יכול להינתן ע"י‪ :‬מענקים‪ ,‬משכנתאות‪ ,‬הלוואות בתנאים‬
 ‫שורשי האתיקה ברפואה‬
‫אתיקה רפואית עוסקת בשאלה כיצד ראוי שיתנהג רופא •‬
‫או עובד אחר בתחום הבריאות והסיעוד? לתחום זה‬
‫שורשים היסטוריים עמוקים‪ ,‬כפי שאפשר לראות במגוון‬
‫טקסטים העוסקים בו – שבועת היפוקרטס‪ ,‬תפילה לרופא‬
‫שחיבר הרמב"ם ואף שבועת הרופא העברי )היילפרין‪,‬‬
‫תשי"ב(‪ .‬הצורך באתיקה בתחום זה חזק מפני שהרופאים‬
‫משלבים בעבודתם בין מרכיבים עובדתיים‪ ,‬הנסמכים על‬
‫ממצאי מחקרים‪ ,‬ובין מרכיבים ערכיים מורכבים –‬
‫שההכרעה בהם תלויה בנסיבות ובהקשר‪ .‬סוגיות ממין זה‬
‫באות לידי ביטוי בימינו‪ ,‬למשל‪ ,‬כשהיכולת להאריך חיי‬
‫אדם גוברת ומתחדד המתח בין תוחלת החיים ובין‬
‫שבועת אסף הרופא‬
‫אל תצודו )תצדו( להמית כל נפש במשתה העקר; ואל •‬
‫תשקו אשה הרה לזנונים להפיל; ואל תחמודו כל יפי‬
‫תואר בנשים לנאפה בהן; ואל תגלו את סוד אדם אשר‬
‫האמין לכם; ואל תקחו כל כופר לחבל ולהשחית; ואל‬
‫תקשיחו לבב מלחמול על דל ואביון לרפא; ואל תאמרו על‬
‫טוב רע ועל רע טוב; ואל תלכו בחוקות המכשפים לחבר‪,‬‬
‫ולנחש‪ ,‬ולכשף‪ ,‬ולהפריד איש מאשת חיקו או אשה‬
‫מאלוף נעוריה; ולא לחמוד כל הון וכל כופר לעזרת אות‬
‫זימה; ולא להתעזר בכל עבודת אלילים לרפא בהם; ולא‬
‫להבטיח בכל דברי עבודתם לרפאות‪ ,‬כי אם לשקץ ולתאב‬
‫ולשנוא את כל עובדיהם והבוטחים בהם והמבטיחים בהם‪,‬‬
‫המשך‬
‫התנגשות בין זכויות •‬
‫זכויות האדם והאזרח הם לא זכויות מוחלטות‪ ,‬שכן הן •‬
‫מוגבלות ומתנגשות אלו עם אלו ולעיתים גם עם‬
‫האינטרסים של המדינה‪ .‬לפיכך זכויות האדם והאזרח הן‬
‫זכויות יחסיות‪ ,‬וכאשר ישנה התנגשות בין זכויות‬
‫מסוימות ומרכיבים אחרים של עקרונות המשטר‬
‫הדמוקרטי יש צורך באיזון שיבטיח כי הפגיעה בכל אחת‬
‫מהזכויות או כל אחד מהאינטרסים תהיה הקטנה ביותר‪-‬‬
‫‪.‬מידתיות‬
‫שבועת היפוקרטיס‬
‫שבועת הרופאים‪ ,‬או שבועת הִיפּוֹק ְָרטֵ ס‪• ,‬‬
‫היא שבועה שמקבלים על עצמם מרבית‬
‫הרופאים בתחילת דרכם‪ .‬נהוג לומר את השבועה עם סיום‬
‫‪.‬הלימודים בבית הספר לרפואה‬
‫השבועה נחשבת כבסיס לאתיקה הרפואית המודרנית‪• ,‬‬
‫אולם היא לא מהווה מסמך משפטי מחייב‪ .‬בשבועה‬
‫מתחייב הרופא לנסות להציל חיים‪ ,‬לא לגרום נזק לחולה‪,‬‬
‫לנהוג בטוהר מידות ולשמור על סודיות רפואית‪ .‬היות‬
‫שבשבועה המקורית‪ ,‬המיוחסת להיפוקרטס‪ ,‬מופיעים‬
‫סעיפים שאינם רלוונטיים לימינו‪ ,‬מקובל כיום להשתמש‬
‫בנוסחים מודרניים המבוססים על הגרסה הקדומה‪.‬‬
 ‫המשך‬
‫אתם חזקו ולא ירפו ידיכם‪ ,‬כי יש שכר לפעולותיכם וה' •‬
‫עמכם בהיותכם עמו‪ .‬אם אתם את בריתו תשמרו‪,‬‬
‫ובחוקותיו תלכו לדבקה בהם‪ ,‬ונחשבתם לקדושיו בעיני‬
‫כל בשר‪ ,‬ויאמרו אשרי העם שככה לו אשרי העם שה'‬
‫‪.‬אלקיו‬
‫ויענו תלמידיהם ויאמרו‪ :‬כל אשר הוכחתם אותנו וצויתם‬
‫עלינו נעשה‪ ,‬כי מצות התירה היא ועלינו לעשותה בכל‬
‫לבבנו ובכל נפשו ובכל מאודנו‪ ,‬לעשות לשמוע ולא‬
‫לנטות ולא לסור ימין ושמאל‪ .‬ויברכום בשם א‪-‬ל עליון‬
‫‪.‬קונה שמים וארץ‬
‫משפטי נירנברג‬
‫משפטי נירנברג היו סדרת משפטים שבהם הועמדו למשפט •‬
‫הנאשמים בפשעי המלחמה‪ ,‬פשעים נגד האנושות כגון רצח עם‪,‬‬
‫וראשי המשטר בגרמניה הנאצית‪ ,‬לאחר מלחמת העולם‬
‫השנייה בעיר נירנברג שבבוואריה )גרמניה(‪ .‬פסקי הדין שניתנו‬
‫במסגרתם קבעו הלכות חדשות בתחום דיני מלחמה‪,‬‬
‫‪.‬במסגרת המשפט הבינלאומי הפומבי‬
‫לאמור‪ :‬על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה לעמוד לימין •‬
‫המשך‬
‫ועתה בטחו בה' אלקיכם‪ ,‬א‪-‬ל אמת‪ ,‬א‪-‬ל חי‪ ,‬כי הוא •‬
‫הממית והמחיה‪ ,‬המוחץ והרופא‪ ,‬המלמד לאדם‪ .‬דעת וגם‬
‫להועיל‪ ,‬המוחץ בצדק ובמשפט‪ ,‬והרופא בחסד וברחמים‪,‬‬
‫לא יבצר ממנו כל מזימות ערמה‪ ,‬ואין נסתר מנגד עיניו;‬
‫המצמיח צמחי רפואות‪ ,‬והשם בלב חכמים תושיה לרפא‬
‫ברוב חסדיו ולספר נפלאות בקהל רבים‪ ,‬לדעת כל חי כי‬
‫הוא עושהו ואין בלעדיו מושיע‪ .‬כי הגויים בוטחים אל‬
‫עצביהם‪ ,‬אשר לא יושיעום ממצוקותיהם ולא יצילום‬
‫מצרותיהם‪ ,‬כי תוחלתם ותקותם אל המתים‪ .‬על כן נאה‬
‫לכם להבדל מהם ולשטות ולרחוק מכל תועבות גלוליהם‬
‫ולדבקה בשם ה' אלקי הרוחות לכל בשר‪ ,‬ובידו נפש כל‬
‫שבועת הרופא לפי פרופ‪ .‬הלפרין‬
‫השבועה העברית חוברה בשנת ‪ 1952‬על ידי פרופ' ליפמן •‬
‫היילפרין‪ ,‬מייסד המחלקה הנוירולוגית בבית החולים‬
‫"הדסה"‪ ,‬זוכה פרס ישראל )תשי"ג( לרגל סיום המחזור‬
‫הראשון של ‪ 63‬בוגרי בית ספר לרפואה באוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים בל"ג בעומר תשי"ב‪:‬וזאת הברית אשר‬
‫אנכי כורת אתכם היום‬
‫‪.‬החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה‬
‫ושמרתם עד מאוד חיי אדם מרחם אמו‪ ,‬והיה שלומו ראש •‬
‫‪.‬חרדתכם כל הימים‬
 ‫הצהרת הלסנקי‬
‫חקיקה מוסרית של ההסתדרות הרפואית •‬
‫העולמית‬
‫הצהרת הלסינקי‪1964 ,‬‬
‫הקדמה‬
‫שלמותם של הרופא והרפואה היא לשמור על‬
‫בריאותם של בני אדם‪ .‬ידיעותיהם ומצפונם‬
‫צריכים להיות מוקדשים כולם למילוי משימה זו‪.‬‬
‫הצהרת ג'נבה של ההסתדרות הרפואית העולמית‬
‫המשך‬
‫רופאים חייבים להימנע מעיסוק במחקרים בבני אדם‪• 7. ,‬‬
‫אם לא הונחה דעתם כי הסיכונים הכרוכים במחקר ניתנים‬
‫לחיזוי‪ .‬רופאים יחדלו מכל חקירה‪ ,‬אם הסיכונים נמצאו‬
‫‪.‬מכריעים במשקלם לעומת התועלת הצפויה‬
‫בפרסום תוצאות המחקר חייב החוקר לשמור על דיוק ‪8.‬‬
‫מרבי של התוצאות‪ .‬דיווחים על תוצאות ניסויים שנערכו‬
‫שלא בהתאם לעקרונות שנקבעו בהצהרה זו‪ ,‬לא יתקבלו‬
‫‪.‬לפרסום מדעי‬
‫בכל מחקר בבני אדם יש להודיע במידה מתאימה לכל ‪9.‬‬
‫המשך‬
‫משפטי נירנברג" היו סדרה של משפטים שנערכו בעיר" •‬
‫נירנברג ובהם נשפטו פושעי מלחמה נאצים‪ .‬המשפט‬
‫הראשי שהתנהל בפני בית המשפט הבינלאומי נגד ראשי‬
‫המשטר )המדינות התובעות נ‪ .‬הרמן גרינג ואחרים(‬
‫וסדרה של ‪ 12‬משפטים שהתנהלו בפני בתי דין צבאיים‬
‫של צבא ארצות הברית ובהם הועמדו לדין ‪ 185‬אישים‪,‬‬
‫מתוכם ‪ 142‬נמצאו אשמים‪ 24 .‬מתוכם הוענשו בהוצאה‬
‫להורג‪ 20 ,‬קיבלו מאסרי עולם‪ ,‬והשאר קיבלו עונשי‬
‫מאסר שונים באורכם‪ .‬המשפטים הצבאיים נגעו‬
‫לאיינזצגרופן )ארצות הברית נ‪ .‬אוטו אולנדורף ואחרים(‪,‬‬
‫לפיקוד העליון הגרמני )ארצות הברית נ‪ .‬וילהלם פון‬
‫המשך‬
‫א‪ .‬עקרונות יסודיים •‬
‫מחקר ביו‪-‬רפואי בבני אדם חייב להתאים לעקרונות ‪1.‬‬
‫מוסריים ומדעיים מקובלים המצדיקים מחקר רפואי‪ ,‬והוא‬
‫חייב להתבסס על ניסויים בחיות ובמעבדה‪ ,‬ועל עובדות‬
‫‪.‬מדעיות מבוססות אחרות‬
‫תכנונו וביצועו של כל מחקר ביו‪-‬רפואי בבני אדם ‪2.‬‬
‫צריך להיות מנוסח בבהירות בפרוטוקול ניסויי‪ ,‬שיועבר‬
‫לעיון‪ ,‬הערות והנחיות של וועדה בלתי תלויה שנתמנתה‬
‫‪.‬במיוחד לשם כך‬
 ‫המשך‬
• . ‫מחקר קליני בלתי טיפולי‬
1. ,‫ביישום מחקר קליני מדעי טהור המבוצע בבני אדם‬
‫חובתו של הרופא להישאר המגן על החיים והבריאות של‬
‫הנחקר אשר עליו מבוצע המחקר הקליני‬.
‫המשך‬
• ‫ מחקר קליני משולב עם טיפול מקצועי‬.‫ב‬
1. ‫בטיפול בחולה חייב הרופא להיות חופשי להשתמש‬
‫ אם לפי שיפוטו יש בכך‬,‫באמצעי אבחון או ריפוי חדש‬
‫ או הקלת הסבל‬,‫ שיקום הבריאות‬,‫תקווה להצלת חיים‬.

2. ‫ והם יכולים להיות בני אדם‬,‫הנחקרים יהיו מתנדבים‬ 2. ‫הנוחות הצפויים מהשיטה‬-‫ הסיכונים ואי‬,‫התועלת‬
‫ אשר מטרות המחקר ותוצאותיו אינן‬,‫בריאים או חולים‬ ‫הנחקרת צריכים להישקל לעומת היתרונות שבשיטות‬
‫קשורות למחלתם‬. ‫האבחון או הריפוי הנהוגות הטובות ביותר‬.

3. ‫בכל שלב של המחקר הקליני חופשי הנחקר או‬ 3. ‫בכל מחקר רפואי יבטיחו לכל חולה – לרבות אלו‬
.‫האפוטרופוס שלו לבטל את הסכמתו להמשך המחקר‬ ‫שבקבוצות הביקורת – את שיטות האבחון או הריפוי‬

‫קוד בינלאומי לאתיקה רפואית‬ ‫קוד בינלאומי לאתיקה רפואית‬

• DUTIES OF PHYSICIANS IN GENERAL
• A PHYSICIAN SHALL always exercise his/her independent professional judgment and maintain the

• ‫חובות רופאים באופן כללי‬ •

highest standards of professional conduct.
A PHYSICIAN SHALL respect a competent patient’s right to accept or refuse treatment.

• ‫רופא יפעיל תמיד את שיקול דעתו המקצועי העצמאי‬

• A PHYSICIAN SHALL not allow his/her judgment to be influenced by personal profit or unfair
discrimination.

‫וישמור על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של התנהגות‬ • A PHYSICIAN SHALL be dedicated to providing competent medical service in full professional and moral
independence, with compassion and respect for human dignity.

‫מקצועית‬. • A PHYSICIAN SHALL deal honestly with patients and colleagues, and report to the appropriate authorities
those physicians who practice unethically or incompetently or who engage in fraud or deception.

• ‫רופא יכבד את זכותו של מטופל כשיר לקבל או לסרב‬ • A PHYSICIAN SHALL not receive any financial benefits or other incentives solely for referring patients or
prescribing specific products.

‫לטיפול‬. • A PHYSICIAN SHALL respect the rights and preferences of patients, colleagues, and other health
professionals.

• ‫רופא לא יאפשר לשיקול דעתו להיות מושפע מרווח אישי‬ • A PHYSICIAN SHALL recognize his/her important role in educating the public but should use due caution
in divulging discoveries or new techniques or treatment through non-professional channels.
‫או אפליה בלתי הוגנת‬. • A PHYSICIAN SHALL certify only that which he/she has personally verified.
• A PHYSICIAN SHALL strive to use health care resources in the best way to benefit patients and their
• ‫רופא יהיה מסור למתן שירות רפואי בעצמאות מקצועית‬ community.
• A PHYSICIAN SHALL seek appropriate care and attention if he/she suffers from mental or physical illness.
‫ בחמלה ובכבוד לכבוד האדם‬,‫ומוסרית מלאה‬. • A PHYSICIAN SHALL respect the local and national codes of ethics.
 ‫המשך‬
• ‫חובות הרופאים למטופלים‬
• ‫רופא יזכור תמיד את החובה לכבד חיי אדם‬
• ‫רופא יפעל לטובת המטופל בעת מתן טיפול רפואי‬.
• ‫רופא חייב למטופליו נאמנות מלאה ולכל המשאבים‬
‫המדעיים העומדים לרשותו‬.
• ,‫בכל פעם שבדיקה או טיפול חורגים מיכולתו של הרופא‬
‫עליו להתייעץ עם או להפנות לרופא אחר שיש לו את‬
‫היכולת הנדרשת‬.
• ‫רופא יכבד את זכותו של המטופל לסודיות‬.
• ‫זה מוסרי לחשוף מידע סודי כאשר המטופל מסכים לכך‬
‫המשך‬
• ‫חובות הרופאים לעמיתים‬
• ‫היא היה רוצה שהם יתנהגו‬/‫רופא יתנהג כלפי עמיתים כפי שהוא‬
‫כלפיו‬.
• ‫רופא של עמיתים כדי למשוך‬-‫רופא לא יערער את יחסי המטופל‬
‫מטופלים‬.
• ‫רופא יתקשר בעת הצורך מבחינה רפואית עם עמיתים המעורבים‬
‫ תקשורת זו צריכה לכבד את סודיות‬.‫בטיפול באותו מטופל‬
‫המטופל ולהגביל אותה‬
• A PHYSICIAN SHALL when medically
‫המשך‬
• DUTIES OF PHYSICIANS TO PATIENTS
• A PHYSICIAN SHALL always bear in mind
the obligation to respect human life.
• A PHYSICIAN SHALL act in the patient’s
best interest when providing medical care.
• A PHYSICIAN SHALL owe his/her patients
complete loyalty and all the scientific
resources available to him/her. Whenever an
examination or treatment is beyond the
physician’s capacity, he/she should consult
‫המשך‬
• DUTIES OF PHYSICIANS TO
COLLEAGUES
• A PHYSICIAN SHALL behave towards
colleagues as he/she would have them behave
towards him/her.
• A PHYSICIAN SHALL NOT undermine the
patient-physician relationship of colleagues in
order to attract patients.
necessary, communicate with colleagues who
 ‫ניהול סיכונים‬ ‫ניהול סיכונים‬
‫מהו ניהול סיכונים •‬
‫ניהול הסיכונים הקליני הוא תחום חדש יחסית‪ ,‬בהשוואה •‬
‫לניהול הסיכונים שהחל להתפתח בעיקר אחרי מלחמת‬ ‫ניהול סיכונים מהו‪ :‬תהליך הקשור בניהול שוטף‪ ,‬שמטרתו •‬
‫העולם השנייה בתחומי הביטוח‪ ,‬התעשייה‪ ,‬התעשייה‬
‫‪.‬לאתר סיכונים ולהפחית ככל האפשר את השפעתם‬
‫הכימית‪ ,‬התעבורה הימית והאווירית‪ ,‬פעילות כורים‬
‫גרעיניים וכיו"ב‪ .‬לפחות בראשית הדרך‪ ,‬המשותף לכל‬
‫התחומים שבהם התפתח תחום ניהול הסיכונים היה קיומן‬
‫‪.‬של תאונות‪ ,‬שחייבו עריכת בירור של נסיבות התרחשותן‬
‫על פי ההגדרה ה"קלאסית"‪ ,‬ניהול סיכונים הוא תהליך •‬
‫שבו מחושבת עלות הסיכון‪ ,‬או תוצאת החשיפה אליו‬

‫ניהול סיכונים‬ ‫מהו סיכון‬

‫ניהול סיכונים מהו? תהליך מחזורי של איתור וזיהוי גורמי •‬
‫‪ .‬סיכון‬
‫מטרתו‪ • :‬לאתר סיכונים ולהפחית ככל האפשר את •‬
‫השפעתם‬
‫להעריך את רמת הסיכון ולתעדף את הטיפול בו • •‬
‫מהו סיכון •‬
‫סיכון‪ :‬תוצאה לא רצויה או מצב לא רצוי שקיימת סבירות •‬
‫מסוימת שיתרחש ואשר ממנו יגרם נזק‪ .‬ניתן במקרים‬
‫רבים למנוע את התממשותו‪ .‬נדרשת‪ :‬פעולה מונעת‬
‫בעיה‪ :‬תוצאה לא רצויה שכבר קרתה וגרמה נזק נדרשת‪:‬‬
‫פעולה מתקנת "בעיה" היא לעתים קרובות "סיכון"‬
‫‪.‬למעשה‪ ,‬והפך למצב לא רצוי שהתממש‬
 ‫?מדוע חשוב למנהל לנהל סיכונים‬ ‫?מדוע חשוב לנהל סיכונים‬
‫ניתוח סיכונים מאפשר לבחון את הסיכונים הניצבים •‬
‫‪:‬המנהל חשוף לשלושה סיכונים מרכזיים •‬ ‫מולכם‪/‬מול הארגון שלכם ולמנוע מהם להתפתח לבעיות‬
‫‪ .‬או משברים‬
‫חקירה פלילית‪• 1 .‬‬
‫ניתוח סיכונים פורמלי וניהול סיכונים מובנה עשויים •‬
‫תביעה משפטית‪• 2 .‬‬
‫לעזור להעריך סיכונים אלה ולהחליט אלו פעולות לנקוט‬
‫פגיעה תדמיתית – לו באופן אישי או לארגון שבראשו‪• 3 .‬‬ ‫‪ .‬כדי לצמצם אותם ככל האפשר‬
‫הוא עומד‬
‫הדבר יעזור גם להחליט האם האסטרטגיות שתנקטו כדי •‬
‫לשלוט בסיכון הן מוצדקות מבחינת היחס עלות‪-‬תועלת‬
‫‪.‬וכן יאפשר ניהול יוזם ולא ניהול מגיב‬

‫ניתוח והערכה של הסיכונים‬ ‫זיהוי סיכונים‬

‫רמת ההסתברות‪ :‬יש לתת לכל סיכון שזיהיתם ציון בין ‪• 5-‬‬ ‫המטרה בשלב הנוכחי היא להרכיב רשימה של כל •‬
‫‪ 1.‬להסתברות התממשותו‬ ‫‪.‬הסיכונים המהותיים‬
‫מידת ההשפעה‪/‬נזק הצפוי‪ :‬יש לתת לכל סיכון שזיהיתם •‬ ‫זיהוי הסיכונים יתבסס על לפחות ‪ 4‬קטגוריות של מקורות •‬
‫‪.‬ציון בין ‪ 5-1‬להשפעה או מידת הנזק שיגרום אם יתממש‬ ‫סיכון‬
‫השפעה‪/‬נזק = חומרת ‪ x‬קביעת חומרת הסיכון הסתברות •‬ ‫גורם אנושי )סגל( •‬
‫הסיכון‬ ‫תנאי הסביבה •‬
‫גבוהה ביותר ‪ :‬נדרשת פעולה מיידית שכן ההשלכות הן •‬ ‫שיטות העבודה •‬
‫‪.‬הרות אסון‬ ‫חיצוני‪ :‬קהילה ומשפחה •‬
‫‪.‬גבוהה‪ :‬נדרשת פעולה‪ ,‬שכן קיים פוטנציאל לנזק •‬ ‫כלי העבודה המומלצים‪ :‬סיעור מוחות עם אנשי הצוות •‬
‫בינונית‪ :‬יש להפנות את הנושא לגורמי טיפול מתאימים •‬
 ‫?מה קרה‬
‫?הגדרה‪ :‬מהו מקרה הכשל •‬
‫?מיקום‪ :‬היכן אובחן הכשל‪• 2 .‬‬
‫קצב ‪ /‬תדירות ‪ /‬מועד התרחשות הבעיה‪• 3 .‬‬
‫עוצמת הבעיה‪• 4 .‬‬
‫הגדרה כמותית ‪• -‬‬
‫האם ניתן היה למנוע את הכשל? ‪• 5 .6‬‬
‫חקיקה בתחום הרפואה‬
‫המלצת הצוות לתחקור והפקת לקחים מתורגמת לתכנית •‬
‫חוק‪-‬יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו •‬
‫מעלה התחקור והפקת לקחים‬
‫• ו‪ .‬ניסוי ובחינה •‬
‫• ה‪ .‬הפקת לקחים לתכנית שיפורים •‬
‫• ד‪ .‬העלאת פתרונות וניתוחם •‬
‫• ג‪ .‬מיפוי התהליך •‬
‫ב‪ .‬איתור הסיבות שתרמו לתופעה )למה?( •‬
‫א‪ .‬ניסוח נושא הסיכון )מה קרה?( •‬
‫מהפקת לקחים לתכנית שיפורים‬
‫‪:‬עבודה קונקרטית הכוללת‬
‫מה יש לבצע •‬
‫אחריות ביצוע •‬
‫איך מבצעים •‬
‫לוחות זמנים •‬
‫חלוקת סמכויות לביצוע •‬
‫בקרת הפעילות •‬
‫מעקב ודיווח •‬
 ‫המשך‬
‫ציאה מישראל וכניסה אליה •‬
‫‪.‬כל אדם חופשי לצאת מישראל )א( ‪• 6.‬‬
‫כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס )ב( •‬
‫‪.‬לישראל‬
‫פרטיות וצנעת הפרט •‬
‫‪.‬כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו )א( ‪• 7.‬‬
‫‪.‬אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו )ב( •‬
‫אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם‪ ,‬על גופו‪) ,‬ג( •‬
‫‪.‬בגופו או בכליו‬
‫אין פוגעים בסוד שיחו של אדם‪ ,‬בכתביו או )ד( •‬
‫חוק זכויות החולה‬
‫חוק זכויות החולה‪ ,‬התשנ"ו‪ 1996-‬נחקק באמצע שנת •‬
‫‪ ,1996‬ומטרתו )הכתובה בס' ‪ 1‬לחוק( היא לקבוע את‬
‫זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול‬
‫רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו‪ .‬החוק בא להסדיר‬
‫את מערכת היחסים בין הצוות הרפואי למטופלים והוא‬
‫מהווה את הבסיס החוקי לזכויותיהם של המטופלים‪.‬‬
‫הוראות החוק חלות על כל אדם )ולא‪ ,‬למשל‪ ,‬רק על‬
‫תושבי או אזרחי ישראל(‪ ,‬המבקש או המקבל טיפול‬
‫אין בחוק‪-‬יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה ‪• 10.‬‬
‫רפואי‪ ,‬ושמות דגש מיוחד על כבוד האדם שלו‪ ,‬ועל‬
‫‪.‬פרטיותו‬
‫חוק‪-‬יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‬
‫עקרונות יסוד •‬
‫זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה ‪• 1.‬‬
‫בערך האדם‪ ,‬בקדושת חייו ובהיותו בן‪-‬חורין‪ ,‬והן יכובדו‬
‫‪.‬ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל‬
‫מטרה •‬
‫א‪ .‬חוק‪-‬יסוד זה‪ ,‬מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו‪• 1,‬‬
‫כדי לעגן בחוק‪-‬יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה‬
‫‪.‬יהודית ודמוקרטית‬
‫שמירה על החיים הגוף‪ ,‬והכבוד •‬
‫אין פוגעים בחייו‪ ,‬בגופו‪ ,‬או בכבודו של אדם באשר ‪• 2.‬‬
‫המשך‬
‫סייג לגבי כוחות הבטחון •‬
‫אין מגבילים זכויות שלפי חוק‪-‬יסוד זה של המשרתים ‪• 9.‬‬
‫בצבא‪-‬הגנה לישראל‪ ,‬במשטרת ישראל‪ ,‬בשירות בתי‬
‫הסוהר ובארגוני הבטחון האחרים של המדינה‪ ,‬ואין מתנים‬
‫על זכויות אלה‪ ,‬אלא לפי חוק ובמידה שאינה עולה על‬
‫‪.‬הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות‬
‫שמירת דינים •‬
‫‪.‬קיים ערב תחילתו של חוק‪-‬היסוד‬
‫תחולה •‬
 ‫המשך‬ ‫המשך‬
‫עיקרי זכויות המטופל על פי החוק •‬
‫הזכות לטיפול רפואי ‪ -‬כל אדם הנזקק לטיפול רפואי •‬ ‫מטרת החוק •‬
‫זכאי לקבלו )בכפוף להסדרים הקיימים במערכת הבריאות‬ ‫חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש ‪• 1.‬‬
‫בישראל‪ ,‬כגון אלה הקבועים בחוק ביטוח בריאות‬ ‫טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל‬
‫‪.‬ממלכתי(‬ ‫‪.‬פרטיותו‬
‫‪.‬הזכות לזיהוי המטפל •‬
‫הזכות לקבל טיפול רפואי דחוף במצב חירום ללא •‬
‫‪.‬התניה‬
‫הזכות לקבל טיפול ללא הפליה‪ ,‬מטעמי דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪• ,‬‬
‫לאום‪ ,‬ארץ מוצא‪ ,‬נטיה מינית‪ ,‬גיל )בסייגים(‪ ,‬או מסיבה‬

‫המשך‬ ‫המשך‬
‫תשס"ח‪) 2008-‬תיקון מס' ‪) (5‬תיקון מס' ‪• (3‬‬ ‫הגדרות •‬
‫תש"ע‪2010-‬‬ ‫– בחוק זה ‪• 2.‬‬
‫•‬ ‫מטפל" – רופא‪ ,‬רופא שיניים‪ ,‬סטז'ר‪ ,‬אח או"‬ ‫•‬ ‫בית חולים" – כמשמעותו בסעיף ‪ 24‬לפקודת"‬
‫אחות‪ ,‬מיילדת‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬מרפא בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיסט‪,‬‬ ‫;בריאות העם‪1940 ,‬‬
‫קלינאי תקשורת‪ ,‬תזונאי‪-‬דיאטן‪ ,‬קרימינולוג קליני‪,‬‬ ‫•‬ ‫;ועדת אתיקה" – ועדה שהוקמה לפי סעיף ‪"24‬‬
‫פודיאטר‪ ,‬פודיאטר מנתח‪ ,‬כירופרקט‪ ,‬וכן כל בעל מקצוע‬
‫•‬ ‫חדר מיון" – מקום המיועד למתן טיפול רפואי"‬
‫שהכיר בו המנהל הכללי‪ ,‬בהודעה ברשומות‪ ,‬כמטפל‬
‫דחוף המאויש על ידי רופא אחד לפחות‪ ,‬ושהמנהל הכללי‬
‫;בשירותי הבריאות‬
‫;הכיר בו כחדר מיון לענין חוק זה‬
‫•‬ ‫מידע רפואי" – מידע המתייחס באופן ישיר למצב"‬
‫•‬ ‫טיפול רפואי" – לרבות פעולות איבחון רפואי‪",‬‬
‫בריאותו הגופני או הנפשי של מטופל או לטיפול הרפואי‬
‫;טיפול רפואי מונע‪ ,‬טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי‬
 ‫המשך‬
‫הזכות לטיפול רפואי •‬
‫כל הנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבלו בהתאם )א( ‪• 3.‬‬
‫לכל דין ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים‪ ,‬מעת לעת‪,‬‬
‫‪.‬במערכת הבריאות בישראל‬
‫•‬ ‫במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול )ב(‬
‫‪.‬רפואי דחוף ללא התניה‬
‫איסור הפליה )תיקון מס' ‪ (2‬תשס"ה‪) 2004-‬תיקון מס' •‬
‫‪ (4‬תש"ע‪) 2010-‬תיקון מס' ‪ (7‬תשע"ד‪2014-‬‬
‫מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל )א( ‪• 4.‬‬
‫למטופל מטעמי דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬לאום‪ ,‬ארץ מוצא‪ ,‬נטיה‬
‫המשך‬
‫שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל •‬
‫מטפל‪ ,‬כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן )א( ‪• 10.‬‬
‫כל עובד אחר של המוסד הרפואי ישמרו על כבודו ועל‬
‫‪.‬פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי‬
‫•‬ ‫מנהל מוסד רפואי יקבע הוראות בדבר )ב(‬
‫שמירה על כבודו ועל פרטיותו של המטופל הנמצא במוסד‬
‫‪.‬הרפואי‬
‫טיפול רפואי במצב חירום רפואי או סכנה חמורה •‬
‫בנסיבות שיש בהן לכאורה מצב חירום רפואי )א( ‪• 11.‬‬
‫או סכנה חמורה‪ ,‬והתבקש מטפל או מוסד רפואי לתת‬
‫המשך‬
‫תיקון מס' ‪ (3‬תשס"ח‪) 2008-‬תיקון מס' ‪• (5‬‬
‫תש"ע‪2010-‬‬
‫•‬ ‫מרפא בעיסוק"‪" ,‬פיזיותרפיסט"‪" ,‬קלינאי"‬
‫תקשורת"‪" ,‬תזונאי‪-‬דיאטן"‪" ,‬קרימינולוג קליני"‪,‬‬
‫"פודיאטר"‪" ,‬פודיאטר מנתח"‪" ,‬כירופרקט" – כהגדרתם‬
‫בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות‪,‬‬
‫;התשס"ח‪2008-‬‬
‫•‬
‫•‬ ‫מרפאה" – כמשמעותה בסעיף ‪ 34‬לפקודת"‬
‫בריאות העם‪ ,1940 ,‬שבה ניתן טיפול רפואי בידי חמישה‬
‫המשך‬
‫זכות לנוכחות מלווה בטיפול רפואי )תיקון מס' ‪• (8‬‬
‫תשע"ה‪2014-‬‬
‫א‪) .‬א( מטופל זכאי לכך שאדם המלווה אותו‪ ,‬לפי‪• 6‬‬
‫בחירתו )להלן – מלווה(‪ ,‬יהיה נוכח בעת קבלת טיפול‬
‫‪.‬רפואי‪ ,‬ובלבד שהמלווה לא יתערב במתן הטיפול הרפואי‬
‫•‬ ‫על אף האמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬מטפל רשאי )ב(‬
‫שלא לאפשר למלווה להיות נוכח בעת קבלת טיפול‬
‫– רפואי‪ ,‬אם סבר שיש בנוכחותו כדי‬
‫לפגוע בבריאות המטופל‪ ,‬המלווה או מטופלים )‪• (1‬‬
‫;אחרים‬
 ‫המשך‬
‫אופן מתן הסכמה מדעת •‬
‫הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב‪ ,‬בעל פה או )א( ‪• 14.‬‬
‫‪.‬בדרך של התנהגות‬
‫תשע"ו‪) 2016-‬תיקון מס' ‪• (9‬‬
‫•‬ ‫הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת )ב(‬
‫הראשונה תינתן במסמך בכתב‪ ,‬שיכלול את תמצית‬
‫‪.‬ההסבר שניתן למטופל‬
‫תשע"ו‪) 2016-‬תיקון מס' ‪• (9‬‬
‫•‬ ‫נזקק מטופל לטיפול רפואי המנוי בתוספת )ג(‬
‫הראשונה ונמנע ממנו לתת את הסכמתו מדעת בכתב‪,‬‬
‫המשך‬
‫תשע"ו‪) 2016-‬תיקון מס' ‪• (9‬‬
‫בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת )‪• (3‬‬
‫טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל‪,‬‬
‫אם בשל נסיבות החירום‪ ,‬לרבות מצבו הגופני או הנפשי‬
‫של המטופל‪ ,‬לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; טיפול‬
‫רפואי המנוי בתוספת הראשונה יינתן בהסכמת שלושה‬
‫‪.‬רופאים‪ ,‬אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת‬
‫מינוי בא כוח למטופל •‬
‫מטופל רשאי למנות בא כוח מטעמו שיהיה )א( ‪• 16.‬‬
‫מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי; בייפוי‬
‫המשך‬
‫הסכמה מדעת לטיפול רפואי •‬
‫לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן )א( ‪• 13.‬‬
‫‪.‬לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה‬
‫•‬ ‫לשם קבלת הסכמה מדעת‪ ,‬ימסור המטפל )ב(‬
‫למטופל מידע רפואי הדרוש לו‪ ,‬באורח סביר‪ ,‬כדי לאפשר‬
‫לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לענין זה‪" ,‬מידע‬
‫– רפואי"‪ ,‬לרבות‬
‫האבחנה )הדיאגנוזה( והסָכוּת )הפרוגנוזה( של מצבו )‪• (1‬‬
‫;הרפואי של המטופל‬
‫תיאור המהות‪ ,‬ההליך‪ ,‬המטרה‪ ,‬התועלת הצפויה )‪• (2‬‬
‫המשך‬
‫תשע"ו‪) 2016-‬תיקון מס' ‪• (9‬‬
‫מטפל רשאי לתת טיפול רפואי שאינו מנוי בתוספת )‪• (1‬‬
‫הראשונה‪ ,‬גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל אם‬
‫‪:‬נתקיימו כל אלה‬
‫מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר )א( •‬
‫;קבלת הסכמתו מדעת‬
‫לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד )ב( •‬
‫;לקבלת הטיפול הרפואי‬
‫אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא )ג( •‬
‫כוח מטעמו לפי סעיף ‪ ,16‬או אין אפשרות לקבל את‬
 ‫המשך‬
‫שמירת סודיות רפואית •‬
‫מטפל או עובד מוסד רפואי‪ ,‬ישמרו בסוד כל )א( ‪• 19.‬‬
‫מידע הנוגע למטופל‪ ,‬שהגיע אליהם תוך כדי מילוי‬
‫‪.‬תפקידם או במהלך עבודתם‬
‫•‬ ‫מטפל‪ ,‬ובמוסד רפואי – מנהל המוסד‪ ,‬ינקטו )ב(‬
‫אמצעים הדרושים כדי להבטיח שעובדים הנתונים‬
‫למרותם ישמרו על סודיות הענינים המובאים לידיעתם‬
‫‪.‬תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם‬
‫מסירת מידע רפואי לאחר •‬
‫מטפל או מוסד רפואי רשאים למסור מידע )א( ‪• 20.‬‬
‫המשך‬
‫ועדת בקרה ואיכות •‬
‫‪:‬בחוק זה‪" ,‬ועדת בקרה ואיכות" – אחת מאלה )א( ‪• 22.‬‬
‫ועדה פנימית של מוסד רפואי שהקים מנהל המוסד )‪• (1‬‬
‫לשם הערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכותו של‬
‫;הטיפול הרפואי‬
‫ועדה שהקים מנהל קופת חולים לשם שיפור איכות )‪• (2‬‬
‫;שירותי הבריאות במוסדות קופת החולים‬
‫ועדה שהקים המנהל הכללי לשם שיפור איכות )‪• (3‬‬
‫‪.‬שירותי הבריאות‬
‫•‬ ‫תוכן הדיונים שהתקיימו בועדת הבקרה )ב(‬
‫המשך‬
‫חובת ניהול רשומה רפואית •‬
‫מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה )א( ‪• 17.‬‬
‫רפואית; הרשומה הרפואית תכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬פרטים‬
‫מזהים של המטופל והמטפל וכן תכלול מידע רפואי בדבר‬
‫הטיפול הרפואי שקיבל המטופל‪ ,‬עברו הרפואי כפי‬
‫שמסר‪ ,‬איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול;‬
‫ואולם תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה‬
‫‪.‬הרפואית‬
‫•‬ ‫המטפל‪ ,‬ובמוסד רפואי – מנהל המוסד‪) ,‬ב(‬
‫אחראים לניהול השוטף והעדכני של הרשומה הרפואית‬
‫המשך‬
‫ועדת בדיקה •‬
‫בחוק זה‪" ,‬ועדת בדיקה" – ועדה שהוקמה )א( ]‪• 21.[1‬‬
‫לשם בדיקת תלונה של מטופל או של נציגו או לשם‬
‫בדיקת אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי‪ ,‬על ידי כל‬
‫‪:‬אחד מאלה‬
‫מנהל מוסד רפואי לגבי טיפול רפואי שניתן במסגרת )‪• (1‬‬
‫;אותו מוסד‬
‫מנהל קופת חולים לגבי טיפול רפואי שניתן במוסד )‪• (2‬‬
‫;ממוסדות קופת החולים‬
‫‪.‬המנהל הכללי או מי שהוא הסמיך )‪• (3‬‬
 ‫המשך‬
‫אחראי לזכויות המטופל •‬
‫מנהל מוסד רפואי ימנה עובד שיהיה אחראי לזכויות ‪• 25.‬‬
‫– המטופל שתפקידיו הם‬
‫מתן ייעוץ וסיוע למטופל בקשר למימוש זכויותיו על )‪• (1‬‬
‫;פי חוק זה‬
‫קבלת תלונות של מטופלים‪ ,‬בדיקתן והטיפול בהן; )‪• (2‬‬
‫תלונות שענינן איכות הטיפול הרפואי יועברו לטיפולו של‬
‫;מנהל המוסד הרפואי‬
‫הדרכה והנחיה של חברי הסגל הרפואי והמינהלי של )‪• (3‬‬
‫‪.‬המוסד הרפואי בכל הנוגע להוראות חוק זה‬
‫המשך‬
‫ועדות אתיקה )תיקון מס' ‪ (6‬תשע"ד‪• 2014-‬‬
‫המנהל הכללי ימנה ועדות אתיקה; כל ועדה )א( ‪• 24.‬‬
‫‪:‬תהיה בת שישה חברים וזה הרכבה‬
‫אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי מתוך )‪• (1‬‬
‫;רשימה שערך שר המשפטים‪ ,‬והוא יהיה היושב ראש‬
‫;שני רופאים מומחים‪ ,‬כל אחד מתחום התמחות אחר )‪• (2‬‬
‫;פסיכולוג או עובד סוציאלי )‪• (3‬‬
‫;נציג ציבור או איש דת )‪• (4‬‬
‫תשע"ד‪) 2014-‬תיקון מס' ‪• (6‬‬
‫‪.‬אחות מוסמכת )‪• (5‬‬

‫המשך‬
‫עונשין )תיקון מס' ‪ (2‬תשס"ה‪) 2004-‬תיקון מס' ‪• (7‬‬
‫תשע"ד‪2014-‬‬
‫מטפל או מוסד רפואי המפלה בין מטופלים )א( ‪• 28.‬‬
‫מטעמי דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬לאום‪ ,‬ארץ מוצא‪ ,‬נטיה מינית או‬
‫גיל‪ ,‬דינם – קנס כאמור בסעיף ‪)61‬א()‪ (3‬לחוק העונשין‪,‬‬
‫‪.‬תשל"ז‪1977-‬‬
‫•‬ ‫המפר חובה מן החובות המפורטות בסעיף )ב(‬
‫‪ ,17‬דינו – קנס כאמור בסעיף ‪)61‬א()‪ (2‬לחוק העונשין‪,‬‬
‫תשל"ז‪ ;1977-‬עבירה לפי סעיף קטן זה‪ ,‬אינה טעונה‬
‫‪.‬הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות‬
‫הוראות לגבי כוחות הבטחון •‬
‫מבלי לגרוע מהוראות סעיף ‪ 30‬בענין תחולת )א( ‪• 27.‬‬
‫החוק על המדינה‪ ,‬יחולו על צבא הגנה לישראל‪ ,‬על‬
‫משטרת ישראל ועל שירות בתי הסוהר הוראות חוק זה‬
‫‪:‬בהתאמות הבאות‬
‫לענין סעיפים ‪ 17 ,10 ,8 ,7‬עד ‪ ,23‬ו‪ ,26-‬יראו )‪• (1‬‬
‫כמוסד רפואי‪ ,‬את חיל הרפואה של צבא הגנה לישראל‪,‬‬
‫את מערך הרפואה של משטרת ישראל ואת מחלקת‬
‫;הרפואה של שירות בתי הסוהר‬
‫לקציני הרפואה הראשיים של צבא הגנה לישראל‪• (2) ,‬‬
 ‫המשך‬ ‫המשך‬
‫תשע"ו‪) 2016-‬תיקון מס' ‪• (9‬‬ ‫ביצוע ותקנות •‬
‫תוספת ראשונה •‬ ‫השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין ‪• 32.‬‬
‫)סעיפים ‪• (15 ,14‬‬ ‫– תקנות בכל הנוגע לביצועו ובכלל זה‬
‫‪• 1.‬‬ ‫‪.‬ניתוחים‪ ,‬למעט כירורגיה זעירה‬ ‫דרכי העברת מטופל למוסד רפואי מתאים‪ ,‬כאמור )‪• (1‬‬
‫‪• 2.‬‬ ‫‪.‬צינתורים של כלי דם‬ ‫;בסעיפים ‪ 11‬ו‪12-‬‬
‫‪• 3.‬‬ ‫‪.‬דיאליזה‬ ‫•‬ ‫;פרטים שיש לרשמם ברשומה רפואית )‪(2‬‬
‫‪• 4.‬‬ ‫‪.‬טיפול בקרינה מייננת )רדיותרפיה(‬ ‫באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת – תשלום )‪• (3‬‬
‫מרבי תמורת מסירת העתק של רשומה רפואית לסוגיה או‬
‫‪• 5.‬‬ ‫‪.‬טיפולי הפריה חוץ‪-‬גופית‬
‫;חלקים ממנה‪ ,‬או עיון בה או בחלקים ממנה‬
‫‪• 6.‬‬ ‫‪.‬כימותרפיה לטיפול בתהליכים ממאירים‬
‫דרכי מסירת מידע רפואי הנועד לפרסום בבטאון )‪• (4‬‬

‫חקיקת בריאות בישראל‬ ‫פקודת בריאות העם‬

‫מאז קום המדינה הוסדרה מערכת הבריאות בחקיקה •‬
‫ראשית ובחקיקה משנית‪ ,‬וכן בהנחיות מינהליות‬
‫שמפרסם משרד הבריאות‪ .‬הפקודות המנדטוריות‪,‬‬
‫העוסקות בעיקרן ברגולציה של נושאים שונים שיש להם‬
‫השלכה על בריאות הציבור‪ ,‬כגון רישוי בתי‪-‬חולים‬
‫)פקודת בריאות העם( ורישוי בעלי מקצוע‪ ,‬מהוות עדיין‬
‫הבסיס לחקיקה בתחום הבריאות‪ ,‬אולם עם השנים הוכנסו‬
‫בהן תיקונים כדי להתאימן למציאות המשתנה‪ .‬נוסף על‬
‫כך‪ ,‬ונחקקו חוקים שונים‪ ,‬כגון חוק מגן דוד אדום‪ ,‬חוק‬
‫‪.‬הפיקוח על מצרכים ושירותים וחוק הפסיכולוגים‬
‫החקיקה בתחומי בריאות הציבור עוסקת בתחומים הבאים‪• :‬‬
‫פקודת בריאות העם‪ 1940 ,‬היא פקודה שנחקקה •‬
‫בשנת ‪ 1940‬על ידי שלטונות המנדט הבריטי‪ ,‬המסדירה‬
‫את פעילות מערכת הבריאות בתחומים אלה‪ :‬בריאות‬
‫הציבור‪ ,‬סניטציה של מים וחלב‪ ,‬סידורי קבורה‪ ,‬רישוי‬
‫‪.‬מוסדות רפואיים‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬ועוד‬
‫מכוח פקודה זו מוסדרים בישראל בתקנות נושאים •‬
‫כגון ניסויים רפואיים בבני אדם‪ ,‬הפריה חוץ‪-‬‬
‫‪.‬גופית ובקרת מחלות כולל מחלות מידבקות‬
 ‫פקודת בריאות העם מס' ‪ 40‬לש' ‪1940‬‬
‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי‬
‫החוק מאפשר לכל תושב מדינת ישראל לקבל שירותי •‬
‫בריאות ממלכתיים באמצעות אחת מקופות החולים‪ .‬החוק‬
‫מסדיר את זכויות התושבים‪ ,‬סל שירותי הבריאות‪,‬‬
‫‪.‬הביטוח המשלים וההתנהלות מול קופות החולים‬
‫כל תושב ישראלי מבוטח בביטוח בריאות המקנה לו •‬
‫זכאות לשירותים בהיקף הקבוע בחוק ביטוח בריאות‬
‫ממלכתי‬
‫אי תשלום דמי ביטוח או פיגור בתשלומים אינם פוגעים •‬
‫בזכויות המבוטח‪ ,‬ואינם פוטרים את הקופה מחובתה‬
‫לספק למבוטח את שירותי הבריאות הכלולים בסל‬
‫המשך‬
‫על‪-‬פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬כל תושב •‬
‫ישראלי מבוטח בביטוח בריאות המקנה לו זכאות‬
‫‪.‬לשירותים הנכללים בסל שירותי הבריאות‬
‫השירותים הרפואיים להם זכאי כל תושב )סל הבריאות( •‬
‫קבועים בחוק ומתעדכנים מעת לעת‪ .‬סל שירותי הבריאות‬
‫הוא אחיד והזכאות לו אינה תלויה בשייכות לקופת חולים‬
‫‪.‬זו או אחרת‬
‫קופות החולים הן האחראיות‪ ,‬על‪-‬פי חוק‪ ,‬למתן שירותי •‬
‫הבריאות המצויים בתוספת השנייה לחוק‪ .‬החוק מחייב‬
‫את קופות החולים לקבל כל אדם המבקש להיות חבר‬
‫דוגמאות‬
‫אתר לבית עלמין חדש טעון אישור •‬
‫תנאים שיש לקיימם לפני שקוברים מת‬
‫הודעת מחלות מידבקות •‬
‫בידוד חולה הנגוע במחלה מידבקת •‬
‫הסמכות לבדוק מקום שלפי הסברה פשטה בו מחלה מידבקת •‬
‫העברת אנשים נגועים לבית החולים •‬
‫הסמכות להכנס ולחטא •‬
‫סמכויות המנהל ושר הבריאות לגבי מחלות ידועות •‬
‫בדיקת מחלבות וסמכות לאסור הספקת חלב •‬
‫עונשים על העמדת אנשים וחפצים נגועים גלויים לעין כל •‬
‫סגירת יחידה מקצועית או הפחתה במספר המיטות •‬
‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי‬
‫א‪ .‬כל תושב זכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה‪ ,‬אלא אם •‬
‫‪.‬כן הוא זכאי להם מכוח חיקוק אחר‬
‫ב‪ .‬המדינה אחראית למימון סל שירותי הבריאות •‬
‫‪.‬מהמקורות המנויים בסעיף ‪13‬‬
‫ג‪ .‬קופת חולים אחראית כלפי מי שרשום בה למתן מלוא •‬
‫שירותי הבריאות שלהם הוא זכאי לפי חוק זה ואולם לגבי‬
‫מי שרשום בתאגיד ייעודי ‪ -‬יהיה התאגיד הייעודי אחראי‬
‫כלפיו למתן שירותי רפואת השיניים הכלליים המנויים‬
‫‪.‬בתוספת השנייה‬
‫ד‪ .‬שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות •‬
 ‫פקודת הנזיקין‬ ‫המשך‬
‫פקודת הנזיקין היא פקודה )דהיינו חיקוק של המחוקק •‬ ‫תהליך מימוש הזכות •‬
‫המנדטורי‪ ,‬אשר נקלט במשפט הישראלי כבעל מעמד‬ ‫הזכות מוענקת לכלל תושבי הקבע בישראל באופן •‬
‫שווה לחוקי הכנסת( המסדירה את יסודות דיני‬ ‫‪.‬אוטומטי‪ ,‬באמצעות המוסד לביטוח לאומי‬
‫הנזיקין בישראל‪ ,‬וקובעת את עוולת הרשלנות ואת עוולת‬ ‫עולים חדשים יתבקשו להירשם לקופת חולים לצורך •‬
‫הפרת חובה חקוקה כעוולות מסגרת‪ .‬הפקודה אף קובעת‬ ‫‪.‬קבלת הזכות‪ ,‬וראו בהמשך‬
‫מספר מסוים של עוולות פרטיקולריות‪ .‬עוולות נזיקיות‬
‫תושבים חוזרים‪ ,‬או מי שחדלו להיות תושבי ישראל‪• ,‬‬
‫נוספות מצויות בחוקים אחרים )כדוגמת חוק איסור לשון‬
‫ייאלצו להמתין במשך תקופה מסוימת עד שיהיו זכאים‬
‫‪.‬הרע(‬
‫‪.‬שוב לביטוח בריאות‪ ,‬וראו בהמשך‬
‫היסטוריה חקיקתית •‬
‫‪.‬דמי ביטוח בריאות נגבים על‪-‬ידי המוסד לביטוח לאומי •‬
‫השירותים הרפואיים מוענקים לכל מבוטח על‪-‬ידי קופת •‬

‫רשלנות‬
‫רשלנות •‬ ‫פקודת הנזיקין כוללת מבחינה מבנית‪ /‬מהותית שלושה •‬
‫עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן‬
‫נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה‬
‫באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח יד פלוני לא השתמש‬
‫במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון‬
‫וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט‬
‫באותן נסיבות ‪ -‬הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור‬
‫ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא‬
‫לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק‬
‫‪.‬לזולתו עושה עוולה‬
‫המשך‬
‫‪:‬חלקים‬
‫חלק ראשון‪ :‬החלק של העוולות‪ ,‬בדומה לחלק של •‬
‫העבירות בחוק העונשין‪ .‬מסעיף ‪ 23‬עד ‪ .63‬העוולות‬
‫שונות זו מזו‪ ,‬אך באופן בסיסי‪ ,‬כדי להטיל אחריות‬
‫‪:‬בנזיקין לתשלום פיצויים יש למלא אחר שלוש דרישות‬
‫דרישה ראשונה – התנהגות עוולתית )אשם(‪ .‬אם עושים –‬
‫השאלה מהדין הפלילי‪ ,‬בחלק גדול מהמקרים לא נדרשת‬
‫אחריות מוחלטת‪ .‬על אדם לשלם אם התנהגותו נכנסת למסגרת‬
‫‪.‬של אחת העוולות‬
‫דרישה שנייה – קשר סיבתי‪ .‬נדרש שההתנהגות העוולתית –‬
 ‫סוגי הרשלנות הרפואית‬
‫בית המשפט בישראל הבחין בין שלושה סוגי רשלנות •‬
‫‪:‬רפואית]‪[1‬‬
‫התרשלות בטיפול הרפואי עצמו •‬
‫התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת]‪• [2‬‬
‫פגיעה באוטונומיה •‬
‫מאפיינים ייחודיים של עוולת הרשלנות בתחום הרפואה‬
‫חובת הזהירות •‬
‫חובת הזהירות נבחנת על פי שני תנאים מצטברים‪ :‬חובת •‬
‫זהירות מושגית‪ ,‬הבוחנת האם סוג המזיקים שאליו‬
‫משתייך המזיק אחראי לנזקים מסוג הנזק שאירע של סוג‬
‫הניזוקים אליו משתייך הניזוק‪ ,‬וחובת זהירות קונקרטית‬
‫‪.‬הנוגעת לנזק במקרה הספציפי‬
‫כאשר טוענים לקיומה של עוולת הרשלנות‪ ,‬באופן כללי‪• ,‬‬
‫רשלנות רפואית‬
‫רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים תוך •‬
‫סטייה מרמת הזהירות הסבירה‪ ,‬כאשר סטייה זו‬
‫גרמה נזק למטופל‪ ,‬שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו‪.‬‬
‫למשל‪ :‬רישום תרופה שאינה מתאימה‪ ,‬בעוד כל רופא‬
‫סביר לא היה רושם אותה בנסיבות המקרה‪ ,‬וגרימת נזק‬
‫‪.‬לחולה עקב נטילתה‬
‫רשלנות רפואית היא סוג מסוים של רשלנות‪ .‬תביעות •‬
‫אזרחיות בגין עוולת הרשלנות משויכות אל דיני הנזיקין‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬כאשר ניתן להוכיח כי התנהגות הנתבע‬
‫מהווה רשלנות‪ ,‬נוצרת זכות לקבל פיצויים מהנתבע בגין‬
‫הנזק שנגרם לתובע עקב הרשלנות‪ .‬הרשלנות במובן זה‬
‫עוולת הרשלנות‬
‫הגרעין הרעיוני המצוי בבסיסה של עוולת הרשלנות הוא •‬
‫לאפשר לניזוק לקבל כספים מן המזיק‪ .‬כלומר פיצוי כספי‬
‫‪).‬אין מדובר על סנקציה פלילית(‬
‫על מנת לקבוע מי הוא הניזוק ומי הוא המזיק‪ ,‬נניח‪ ,‬רק •‬
‫לצורך הסבר כאן‪ ,‬כי הניזוק הוא הצד שתובע בבית‬
‫המשפט )או שמתכוון לתובע בבית המשפט בגין הנזק‬
‫‪.‬שקרה לו(‬
‫‪:‬יש להצביע על התקיימותם של הרכיבים הבאים‬
‫‪.‬נזק )‪• 1‬‬
 ‫המשך‬ ‫המשך‬
‫סוד הנזק והקשר •‬ ‫התרשלות •‬
‫פיצוי בנזיקין יינתן רק כאשר נגרם לתובע נזק וכאשר •‬ ‫ליבה של עוולת הרשלנות הוא יסוד ההתרשלות‪ ,‬שכן •‬
‫‪.‬קיים קשר סיבתי בין התנהגות המזיק לאותו הנזק‬ ‫בניגוד למשטר אחריות מוחלטת בו הפיצוי ניתן על נזק‬
‫ללא תלות בהתנהגות המזיק‪ ,‬במשטר של רשלנות המזיק‬
‫‪.‬יחויב בפיצוי‪ ,‬רק אם התנהגות המזיק הייתה רשלנית‬
‫בתחום הרפואה קובע מבחן "הרופא הסביר" את סטנדרט •‬
‫ההתנהגות המצופה מרופא שחריגה ממנו תהווה רשלנות‪.‬‬
‫הסטנדרט הראוי נעזר במבחן "הפרקטיקה המקובלת"‬
‫הקובע שעל הרופא להשתמש ברמה של ידע ומקצועיות‬
‫הקיימת ומופעלת על ידי רופאים ברמה מקצועית טובה‬

‫סודיות רפואית‬
‫כל מטפל מחוייב לשמירה על הסודיות הרפואית של •‬
‫חוק זכויות החולה בישראל מורה‪ ,‬כי כל מטפל רפואי או •‬ ‫מטופליו‬
‫עובד מוסד רפואי ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל‪,‬‬ ‫במקרים שנדרשת בהם הפרה של הסודיות הרפואית‪ ,‬יש •‬
‫שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם‪,‬‬ ‫לבקש את הסכמתו של המטופל לפני מסירת המידע‬
‫ואף מחייב נקיטת צעדים כדי להבטיח שהסודיות אכן‬ ‫ישנן נסיבות המצריכות מסירת מידע רפואי לגורם •‬
‫‪.‬תישמר הלכה למעשה‬ ‫אחר גם ללא הסכמת המטופל‬
‫חובת שמירת הסודיות היתה קיימת גם לפני חקיקת חוק •‬
‫זכויות החולה בשנת ‪ ,1996‬מכוח נוהג שהפך מאליו‬
‫לחלק מהמערכת החוזית שבין המטפל למטופל‪ ,‬אף מבלי‬
‫שהדברים היו צריכים להיאמר במפורש‪ ,‬וכן מכוח‬
‫הוראות של חוק הגנת הפרטיות‪ .‬כיום זוכה הגנת‬
 ‫סודיות רפואית‬
‫הסודיות הרפואית היא אחת מאבני היסוד של יחסי האמון •‬
‫בין הרופא לחולה‪ .‬לא ניתן לקיים מערכת יחסים תקינה‬
‫בין רופא לחולה ללא הוודאות המוחלטת של החולה‬
‫שסודותיו הרפואיים שמורים ולא יועברו לידי גורמים לא‬
‫‪.‬רצויים‬
‫מרכזיותו וחשיבותו של נושא הסודיות הרפואית באות‬
‫לידי ביטוי במספר רב של חוקים ופסיקות‪ ,‬ביניהם חוק‬
‫זכויות החולה‪ ,‬חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪ ,‬חוק הגנת‬
‫‪.‬הפרטיות‪ ,‬חוק העונשין ועוד‬
‫גם כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית‪ ,‬המסדירים את‬
‫נורמות ההתנהגות של הרופאים‪ ,‬כוללים בתוכם חובת‬
‫המשך‬
‫החיסיון הרפואי הוא של המטופל כלפי הרופא‪ ,‬כך רק •‬
‫המטופל הוא בעל הזכות לוותר על החיסיון‪ .‬החיסיון הוא‬
‫תוכני ולא רק חיסיון אישי של בעל המקצוע ועל הרופא‬
‫המטפל חל איסור מכוח סעיף ‪ 498‬לחוק העונשין‪,‬‬
‫תשל"ז‪ 1977-‬לחשוף את סודו הרפואי של החולה‪ .‬תכלית‬
‫החיסיון הרפואי היא לשמור על סודיות הפרטים שמסר‬
‫המטופל לרופא או שהתגלו אגב הטיפול הרפואי‪ ,‬מבלי‬
‫לחשוש שהרופא יגלה מידע זה לאחרים‪ .‬בשורה של פסקי‬
‫דין נקבע‪ ,‬כי טובת הציבור מחייבת לאפשר פניה לרופא‬
‫מבלי שהפונה יצטרך לחשוש מפני גילוי דברים‪ ,‬אשר‬
‫‪.‬התכוון שיהיו בידיעתו הבלעדית של הרופא‬
‫בנוסף לחובת הסודיות המוטלת על המטפל ועל צוותו‪• ,‬‬
‫ולהוראות המיוחדות הקיימות בחוק לשמירה על פרטיות‬
‫ענייניו הרפואיים של אדם‪ ,‬העניק המחוקק‪ ,‬בפקודת‬
‫הראיות‪ ,‬גם חיסיון מיוחד למידע הרפואי ‪ -‬החיסיון‬
‫הרפואי‪ .‬המשמעות של חיסיון זה היא‪ ,‬כי בניגוד לכל‬
‫מידע או מסמך אחר שאדם הנקרא להעיד בבית משפט‬
‫חייב למסור אותו אם הוא נשאל או נחקר לגביו‪ ,‬רופא או‬
‫איש צוות רפואי‪ ,‬אינם חייבים למסור מידע או מסמך כזה‬
‫אם הוא מסוג הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך‬
‫כלל מתוך אמון שישמרם בסוד‪ .‬חיסיון זה חל גם ביחס‬
‫לחקירה משטרתית או אחרת‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לחייב רופא‬
‫סודיות רפואית‬
‫חיסיון רפואי או חֶסיון רופא‪-‬מטופל הוא כלל •‬
‫ראייתי המאפשר לרופא או מטפל שלא למסור ראיה על‬
‫דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותיו והמידע הגיע אליו תוך‬
‫עבודתו הטיפולית‪ .‬זאת‪ ,‬אלא אם המטופל בעצמו ויתר על‬
‫החיסיון‪ ,‬או שבית המשפט מצא שהצורך לגלות את‬
‫‪.‬הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה‬
 ‫המשך‬
‫כאשר חלה על המטפל או המוסד הרפואי חובה על פי ‪• 3.‬‬
‫דין למסור את המידע הרפואי‪ .‬קיימים מספר חוקים‬
‫ותקנות המחייבים את הרופא המטפל למסור מידע לגבי‬
‫המטופל‪ .‬במקרים אלה יחסי האמון עם המטופל מחייבים‬
‫את הרופא להסביר לו את החובה המוטלת עליו‪ ,‬ולהבהיר‬
‫לו איזה מידע יימסר‪ .‬הרופא מחויב למסור מידע כדי‬
‫למנוע סכנה מהזולת במקרים הבאים‪ :‬מחלות מסוכנות‬
‫לנהיגה‪ ,‬מחלות מסוכנות להחזקת נשק‪ ,‬הודעה על חשש‬
‫לאלימות‪ ,‬הודעה על פגיעה בקטינים וחסרי ישע‪ ,‬כוונה‬
‫‪.‬לביצוע פשע‬
‫הוראות החוק מחייבות רופא למסור מידע לגורמים‬
‫טופס ויתור על סודיות‬
‫כאשר יש צורך במסירת מידע בנוגע למטופל )או עובד( •‬
‫לגורמים שונים‪ ,‬יש לקבל את הסכמתו בכתב על ידי‬
‫‪.‬חתימה על טופס ויתור על סודיות‬
‫טופס ויתור על סודיות שנחתם על ידי המטופל צריך‬
‫להיות טופס ספציפי‪ .‬במידה שהטופס מנוסח באופן גורף‬
‫מדי‪ ,‬הרופא חייב לברר עם המטופל איזה מידע מותר‬
‫‪.‬להעביר ולמי מותר להעביר אותו‬
‫נושא זה מעוגן בחוק זכויות החולה‪ ,‬הקובע כי "הרופא‬
‫ימסור‪ ,‬לאחר ויתור על הסודיות‪ ,‬רק את המידע הרלוונטי‪,‬‬
‫‪".‬ורק לגורם הרלוונטי‬
‫כאשר ממלאים טופס ויתור על סודיות יש לשים לב‪ :‬כל‬
‫מתי יש צורך בוויתור על הסודיות‬
‫?הרפואית‬
‫‪.‬כאשר המטופל נתן את הסכמתו למסירת מידע רפואי ‪• 1.‬‬
‫כאשר מגיע אדם למקום עבודה חדש ונדרש למלא ‪2.‬‬
‫טופס ויתור על סודיות‪ ,‬כדי שמקום העבודה יוכל להעביר‬
‫פרטים רפואיים אודותיו לגורמים שונים כגון חברות‬
‫ביטוח‪ ,‬קרנות פנסיה וכדומה‪ .‬במקרים רבים קופות‬
‫החולים עצמן הן הגוף המבטח‪ ,‬ולכן הן דורשות לקבל‬
‫נתונים על מטופלים מרופאים ומבתי חולים‪ .‬גם במקרים‬
‫אלה יש צורך בוויתור על סודיות רפואית על ידי חתימה‬
‫‪.‬על טופס ויתור‬
‫המשך‬
‫כאשר מסירת המידע הרפואי היא למטפל אחר לצורך ‪• 4.‬‬
‫‪.‬טיפול במטופל‬
‫במקרה שבו הרופא המטפל יוזם פנייה לרופא אחר‬
‫ומבקש חוות דעת נוספת או ייעוץ‪ ,‬חלות על הרופא‬
‫המייעץ שתי מערכות יחסים מקבילות‪ :‬מערכת היחסים‬
‫בינו לבין המטופל‪ ,‬ומערכת היחסים בינו לבין הרופא‬
‫‪.‬המטפל שהזמין את הייעוץ‬
‫כללי האתיקה הרפואית קובעים כי חובת הסודיות חלה גם‬
‫ביחסים בין רופאים‪ .‬רופא ימסור מידע לרופא אחר רק‬
‫אם הדבר נחוץ לטיפול בחולה‪ ,‬ומסירת מידע לרופא אחר‬
‫‪.‬כפופה לאותן הגבלות החלות על כל אדם או מוסד‬
 ‫רישום ורשומות רפואיות‬ ‫רשומה רפואית‬
‫רשומה רפואית היא תיעוד מהלך הטיפול הרפואי של •‬ ‫•‬ ‫תקנות בריאות העם )שמירת רשומות(‪ :‬מהי רשומה‪" :‬כל כתב‬
‫המטופל‪ ,‬כולל התיק הרפואי שלו‬ ‫על גבי נייר או על גבי חומר אחר‪ ,‬כל תרשים‪ ,‬דיאגרמה‪ ,‬ציור‪,‬‬
‫תו‪ ,‬תיק‪ ,‬צילום‪ ,‬תצלום‪ ,‬סרט‪ ,‬תקליט וכיוצא באלה שנעשו‬
‫המידע צריך להיות מתועד בדרך של רישום או צילום‪ ,‬או •‬ ‫‪...".‬עקב קבלת אדם לבית חולים‪ ,‬הטיפול בו ושחרור ממנו‬
‫בכל דרך אחרת‬
‫•‬ ‫חוק זכויות החולה‪ ,‬סעיף ‪)17‬א(‪ :‬מטפל יתעד את מהלך‬
‫תרשומת אישית של המטפל‪ ,‬כגון התרשמות של הרופא‪• ,‬‬ ‫הטיפול הרפואי ברשומה רפואית; הרשומה הרפואית תכלול‪,‬‬
‫מחשבותיו וכו' אינה חלק מהרשומה הרפואית‬ ‫בין היתר‪ ,‬פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן תכלול מידע‬
‫דוגמא ‪ :‬מסמכים הנכתבים ע"י רופאים‪ ,‬מסמכי קבלה •‬ ‫רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל‪ ,‬עברו הרפואי‬
‫רפואית וסיעודית של אחיות‪ ,‬גליון קבלת חולה‪ ,‬גליון‬ ‫‪".‬כפי שמסר‪ ,‬איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול‬
‫בדיקה ומעקב‪ ,‬דו"ח ניתוח ‪ /‬לידה וכו'‪ ,‬סיכום מחלה‪,‬‬
‫מכתב שיחרור‪ ,‬הפניות ובקשות לבדיקות וצילומים‪,‬‬

‫תוכן הרשומה‬ ‫חובת ניהול הרשומה הרפואית‬

‫‪.‬אנמנזה מלאה ומפורטת •‬
‫‪.‬פרטי הבדיקה הקלינית •‬
‫‪.‬פרטי בדיקות העזר •‬
‫‪.‬התייעצויות •‬
‫‪.‬האבחנה •‬
‫‪.‬הדיון •‬
‫‪.‬ההחלטות •‬
‫‪.‬הטיפול שבוצע •‬
‫הרשומה הרפואית תכיל תוצאות של בדיקות עזר וכל ‪• 4.4‬‬
‫‪.‬הנחיות להמשך טיפול ומעקב •‬
‫מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה ‪• 1.4‬‬
‫‪.‬רפואית‬
‫הרשומה הרפואית תכיל מידע מתאים לזיהוי ‪• 2.4‬‬
‫המטופל‪ ,‬לתמיכה באבחנה‪ ,‬להצדקת הטיפול ומידע‬
‫‪.‬מתאים לתיעוד מהלך ותוצאות הטיפול‬
‫הרשומה הרפואית תכלול‪ :‬פרטים מזהים של ‪• 3.4‬‬
‫המטופל‪ ,‬מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל‪ ,‬עברו‬
‫הרפואי כפי שמסר או נאסף‪ ,‬אבחון מצבו הרפואי הנוכחי‬
‫‪.‬והוראות טיפול‬
 ‫דגשים ‪) -‬חוזר מנכ"ל ‪(1996‬‬
‫כל רישום יישא תאריך‪ ,‬שם הכותב‪ ,‬תפקידו‪ ,‬חתימה •‬
‫‪.‬וחותמת‬
‫יש לוודא כי הרישום נושא את הפרטים המזהים של •‬
‫‪.‬החולה‬
‫‪ - 03.04.2006‬מגילת זכויות המטופל בראיה של חובות‬
‫‪.‬הרישום צריך להתבצע עד כמה שניתן בזמן אמת •‬
‫תוספת מאוחרת תישא את התאריך והשעה בה הוספה‪• ,‬‬
‫‪'.‬פרטי הרושם וכו‬
‫תקופת השמירה של רשומות רפואיות‬
‫הדין מחייב לשמור רשומות רפואיות‪ ,‬על סוגיהן השונים‪• ,‬‬
‫בהתאם לקבוע בתקנות בריאות העם )שמירת רשומות(‪.‬‬
‫תקנות אלו קובעות תקופות שונות לחובה של בית החולים‬
‫לשמור רשומות רפואיות שבהחזקתו‪ :‬כך למשל‪ ,‬תיק‬
‫מהווה כלי עזר לניהול סיכונים‪ ,‬ניתוח נתונים לשם קביעת •‬
‫רפואי של מטופל בבית החולים יש לשמור למשך ‪20‬‬
‫שנים; צילום רנטגן יש לשמור למשך ‪ 10‬שנים; גיליון‬
‫סיכום מחלה – ‪ 100‬שנים; ספר לידות – ‪ 100‬שנים‬
‫‪.‬וכיו"ב‬
‫המשך‬
‫חקיקה ונהלים •‬
‫‪.‬חוק זכויות החולה‪ -‬סעיף ‪ ,2‬סעיף ‪)17‬א( •‬
‫חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' ‪ 6/96‬מיום •‬
‫‪ - 10.03.1996.‬הרשומה הרפואית‬
‫חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' ‪ 9/06‬מיום •‬
‫‪.‬המטפל‬
‫חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' ‪ 09/2019‬מיום •‬
‫‪ - 15.12.2019‬אמות מידה לניהול רשומת מטופל‬
‫‪.‬במערכת הבריאות‬
‫חשיבות הרשומה הרפואית‬
‫מסייעת לשמירה על רצף טיפולי •‬
‫משמשת כאמצעי לדיווח ולתקשורת בין מטפלים •‬
‫מאפשרת בקרה ומעקב על העשייה הרפואית והערכתה •‬
‫מדיניות וקבלת החלטות‬
‫מהווה בסיס למחקר וקידום הבריאות והרפואה •‬
‫כלי לתמחור‪ ,‬גבייה והתחשבנות כספית •‬
‫ראייה משפטית •‬
 ‫רשומות באחריות הצוות הרפואי‬
‫הפנייה‪/‬הזמנה לאשפוז או גליון מלר"ד •‬
‫מסמך קבלה רפואית •‬
‫דף הוראות הרופא •‬
‫רישום מעקב רפואי •‬
‫תיעוד בדיקות •‬
‫ברשומה הממוחשבת – יש ליצור גרסה חדשה או‪• 3.11 .‬‬
‫מסמך סיכום אשפוז •‬
‫‪.‬מסמך סיכום ביניים‪/‬העברה‪ ,‬במידה ונכתב •‬
‫‪ .‬מסמך סיכום טיפול למטופלים במרפאות ומכונים •‬
‫טפסי חובה מיוחדים •‬
‫רשומה באחריות מקצועות הבריאות‬
‫גליון ריפוי בעיסוק‪• .‬‬
‫גליון טיפול פיזיותרפי‪• .‬‬
‫גליון תזונה‪• .‬‬
‫גליון עבודה סוציאלית‪• .‬‬
‫רשומה של מקצועות הבריאות ‪ -‬הינה חלק בלתי נפרד‪• .‬‬
‫מרשומת המטופל‪ ,‬וככזאת חלות עליה כל ההנחיות לגבי‬
‫רשומת מטופל באשפוז‬
‫מכתב העברה סיעודי – לכל מטופל העובר למחלקה אחרת •‬
‫תיקון טעות ברשומה‬
‫אין להעלים את הרישום השגוי בכל צורה שהיא‪• 1.11 .‬‬
‫‪).‬כגון שימוש בנוזל לתיקון שגיאות(‬
‫ברשומה על הנייר ‪ -‬יש למתוח קו )יחיד( על‪• 2.11 .‬‬
‫הרישום השגוי‪ ,‬לציין לידו תאריך‪ ,‬שעה‪ ,‬שם‪ ,‬חותמת‬
‫‪.‬מתקן הטעות ולכתוב את הנכון‬
‫להוסיף רשומה חדשה ומתוקנת‪ ,‬תוך שמירת הגרסה‬
‫‪.‬הקודמת‬
‫צריך להימנע ממחיקות ומתיקונים שנועדו "ליפות"‪• 4.11 .‬‬
‫‪.‬את התמונה‬
‫רשומות באחריות הצוות הסיעודי‬
‫טופס הסכמה למסירת מידע לקרובים •‬
‫אנמנזה סיעודית •‬
‫גליון סיכום טיפול מאזן נוזלים‪/‬גיליון טיפול יומי‪• .‬‬
‫קרדקס דיווח סיעודי •‬
‫גיליון טיפול בחולה מורכב – במלר"ד‪• .‬‬
‫מסמך אחראית טיפול תומך •‬
‫מסמך יועצת הנקה •‬
‫מכתב שחרור סיעודי למטופל הזקוק להנחיות סיעודיות •‬
‫להמשך טיפול‬

‫סעיף ‪) 14‬ב( לחוק זכויות החולה קובע כי‪" :‬הסכמה •‬
‫מדעת לטיפול המנוי בתוספת תינתן במסמך בכתב שיכלול‬
‫את תמצית ההסבר שניתן למטופל"‪ .‬הטיפולים אליהם‬
‫‪:‬מתייחס החוק הם‬
‫ניתוחים‪ ,‬למעט כירורגיה זעירה •‬
‫צנתורים של כלי דם •‬
‫)‪ (Dialysis‬דיאליזה •‬
‫)‪ (Radiotherapy‬טיפול בקרינה מייננת •‬
‫כדי שהרשומות הרפואיות יכללו כל פעולה שמבצע •‬
‫טיפולי הפריה חוץ גופית •‬
‫לטיפול בתהליכים )‪ (Chemotherapy‬כימותרפיה •‬
‫– רישום שיקול הדעת‬
‫! מסייע גם בניהול הגנה בביהמ"ש‬
‫פסה"ד בעניין אלגרבלי )תסביב אשך(‬
‫העדפת התיעוד ברשומה על פני עדות בע"פ של התובע‪.‬‬
‫כמו כן ביהמ"ש מתייחס לממצאי הבדיקה הקלינית‬
‫שתועדה ‪ +‬מצאי הדמיות‪ ,‬ולבסוף דוחה את התביעה‪ .‬בין‬
‫היתר מעלה ביהמ"ש את האפשרות שהיתה טעות‬
‫בשיקול הדעת הקליני – ואולם לא כזו העולה כדי‬
‫רשלנות בטיפול‪ .‬כמובן‪ ,‬עצם תיעודו של שיקול הדעת‬
‫והביסוס לקבלת ההחלטות הקליניות כפי שהתקבלו –‬
‫מסייע לביהמ"ש לפסוק כאמור ]בדומה למקרה בפס"ד‬
‫‪.‬חיון לעיל[‬
‫עד כמה לתעד‬
‫אין ספק כי מאז רבו התביעות המשפטיות בגין •‬
‫רשלנות רפואית ‪ -‬עלתה כמות הרישומים הרפואיים ‪...‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ברור כי גם היום לא יירשם כל דבר שרופא‬
‫‪.‬עושה לקראת הניתוח‪ ,‬במהלכו‪ ,‬ולאחר סיומו‬
‫רופא לא ירשום בדו"ח כמה זמן רחץ את ידיו ובאיזה •‬
‫סבון‪ ,‬ואיזה כפפות לבש לניתוח או איזה חלוק‪ ,‬וכמה‬
‫זמן היה כל כלי בסטריליזציה‪ ...‬רופא גם לא ירשום כל‬
‫‪...‬בדיקה ובדיקה שעשה לחולה‬
‫רופא בחולה ‪ -‬יש להצמיד לכל רופא רשם מיוחד‬
‫המשך‬
‫ראוי לעשות איזון נאות בין החשיבות של התיעוד•‬
‫הרפואי‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬לבין הפרקטיקה המעשית ויחסי‬
‫האמון בין המטפל למטופל‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬פן ייווצר מצב‬
‫‪.‬של רפואה מתגוננת‬
‫העדר איזון ראוי יביא את הרופאים להשקיע את•‬
‫משאביהם ואת מרצם לתיעוד כל פעולה ופעולה‪ ,‬לרבות‬
‫פעולות שוליות‪ ,‬כדי להכין הגנה מפני תביעה משפטית‬
‫אפשרית‪ ,‬על חשבון הטיפול הרפואי ובניית מערכת של‬
‫‪.‬יחסי אמון עם המטופל‬
 ‫הסכמה מדעת‬ ‫תיעוד בדיעבד ‪ -‬דגשים‬
‫סעיף ‪ 13‬בחוק זכויות החולה התשנ"ו ‪ ,1996 -‬קובע •‬ ‫‪:‬ככלל‪ ,‬מותר לתקן‪ /‬לתעד בדיעבד‪ ,‬אך יש לשים לב‬
‫שמתן הסכמה מדעת לקבלת טיפול רפואי היא זכותו של‬ ‫רישום תאריך העדכון המדויק‪ ,‬כולל שעה •‬
‫כל מטופל לקבל החלטה חופשית על הטיפול הרפואי‬ ‫מי מעדכן )חתימה ‪ +‬חותמת( •‬
‫שיקבל‪ .2 .‬המטופל מביע את הסכמתו מדעת‪ ,‬לאחר‬
‫סיבת העדכון המאוחר‪ ,‬ככל שניתן •‬
‫שקיבל מידע רפואי רלוונטי הכולל את סוג הפעולה‪ ,‬את‬
‫מטרתה ואת הסיבוכים אפשריים‪ ,‬ולאחר שהבין את‬ ‫תיעוד בזמן סביר מהאירוע •‬
‫‪.‬המידע הרפואי והביע את רצונו לקבל את הטיפול‬ ‫‪...‬רצוי‪ :‬לפני תלונה ‪ /‬פנייה לצילום תיק וכיו"ב •‬
‫ללא מחיקה ‪" /‬דריסה" של התיעוד המקורי )בכתב יד‪• :‬‬
‫מחיקה בקו(‬

‫לאלו טיפולים יש צורך בקבלת הסכמה‬

‫החובה לקבל את הסכמת המטופל חלה על כל טיפול •‬
‫‪:‬רפואי‪ ,‬כולל‬
‫פעולות שמטרתן אבחון מצבו הרפואי של המטופל )למשל –‬
‫בדיקת דם(‬
‫טיפולים מונעים )למשל חיסונים( –‬
‫טיפולים שמטרתם שימור מצבו של המטופל )למשל טיפול –‬
‫סיעודי(‬
‫טיפול שאינו כרוך בשימוש בכוח נגד גופו של המטופל‪ ,‬כגון‪– :‬‬
‫טיפול פסיכולוגי‪ ,‬החלטה להפסיק טיפול רפואי‪ ,‬והחלטה שלא‬
‫לתת למטופל כל טיפול רפואי אקטיבי )למשל להורות לו‬
‫‪.‬לנוח(‬
‫מהי הסכמה מדעת ? קבלת הסכמה •‬
‫מדעת לטיפול רפואי הינה חובה בסיסית המוטלת על‬
‫רופאים מכוח הוראות הדין והפסיקה‪ ,‬כתנאי למתן טיפול‬
‫רפואי‪ .‬על הרופא למסור למטופל המידע הרפואי הדרוש‬
‫למטופל הסביר‪ ,‬כדי להחליט האם להסכים לטיפול‬
‫המוצע‪ .‬על הרופא להסביר למטופל על מצבו הרפואי‬
‫בשפה שתובן‬
 ‫מועד קבלת ההסכמה‬
‫על המטפל לבקש את הסכמת המטופל ולמסור לו את •‬
‫‪.‬המידע הנדרש זמן סביר לפני מתן הטיפול‬
‫ההכרעה בשאלה מהו "זמן סביר" לפני הטיפול‪ ,‬תיעשה •‬
‫בהתאם לנסיבות המקרה )למשל‪ ,‬בהתאם לסוג הטיפול‬
‫ולמצבו הרפואי של המטופל(‪ ,‬ובהתחשב ברצון לאפשר‬
‫למטופל להבין את המידע שנמסר לו ולקבל החלטה מרצון‬
‫‪.‬חופשי‬
‫אין לקבל את הסכמת המטופל לבדיקה חודרנית בסמוך •‬
‫לביצועה אלא אם קיימת הצדקה רפואית לכך‪ .‬אם ניתן‪,‬‬
‫יש להקדים ולקבל את הסכמתו המודעת לבדיקה לפני‬
‫מועד החתמת המטופל‬
‫סעיף ‪) 13‬ג( לחוק זכויות החולה קובע כי על המידע •‬
‫הרפואי הנדרש לחולה לשם קבלת הסכמתו לטיפול‬
‫להינתן "בשלב מוקדם ככל האפשר"‪ .‬המחשבה העומדת‬
‫מאחורי החוק ברורה‪ :‬אין משמעות להחלטה הנלקחת‬
‫בלחץ של זמן‪ ,‬כאשר המטופל כבר השלים עם הטיפול‪,‬‬
‫‪.‬ובנסיבות בהן יקשה עליו לחזור בו מהחלטתו‬
‫היטיב לתאר זאת בית המשפט העליון בערעור אזרחי •‬
‫)ע"א( ‪ 9636/10‬אברהם ניסנבאום נגד ד"ר יצחק זיסמן‬
‫ואחרים )'עניין ניסנבאום'(‪" :‬אין ספק כי החתמת המטופל‪,‬‬
‫סמוך לפני תחילת הטיפול עצמו‪ ,‬משהושלמו ההכנות‬
‫לטיפול‪ ,‬הן מצד הרופאים והן מצד המטופל‪ ,‬כשהוא מצוי‬
‫הדרך שבה ניתנת ההסכמה‬
‫ככלל‪ ,‬הסכמת המטופל לטיפול יכולה להינתן באחת •‬
‫‪:‬מהדרכים הבאות‬
‫הסכמה בכתב –‬
‫הסכמה בעל‪-‬פה –‬
‫הסכמה על‪-‬ידי התנהגות )למשל הנהון בראש( –‬
‫במקרים הבאים חובה לקבל את הסכמת המטופל •‬
‫‪:‬באמצעות טופס הסכמה בכתב‬
‫ניתוחים )למעט כירורגיה זעירה( –‬
‫צנתורים של כלי דם –‬
‫דיאליזה –‬
‫הסכמה חופשית ומרצון‬
‫כדי שהסכמת המטופל לטיפול תהיה תקפה‪ ,‬עליה להינתן •‬
‫מרצון חופשי‪ .‬כלומר‪ ,‬לא להינתן תחת לחץ או השפעה‬
‫‪.‬שהמטופל לא היה יכול להתנגד להם‬
‫על המטפל לנקוט אמצעים סבירים שיאפשרו למטופל •‬
‫‪.‬לקבל החלטה מרצון חופשי‬
‫אין לקבל את הסכמת המטופל לטיפול כאשר הוא נמצא •‬
‫‪.‬על שולחן הטיפולים‬
‫אין להפעיל לחץ כבד על המטופל להסכים לטיפול המוצע‪• ,‬‬
‫‪.‬בין ישירות ובין באמצעות קרובי משפחה‬
‫דוגמה •‬
 ‫טופס הסכמה‪ :‬אורטרוסקופיה‬
‫‪URETEROSCOPY‬‬
‫אורטרוסקופ הינו מכשיר קשיח או גמיש המצויד •‬
‫בטלסקופ‪ ,‬באמצעותו נית לסקור את דרכי השת‬
‫העליונות‪ ,‬ודרכו נית להעביר מכשירי שוני כגו מלקחיי‪,‬‬
‫צנתרי ע בלו או סלסלות ומרסקי אבני מסוגי שוני‪ ,‬לצור‬
‫איבחו וטיפול בגידולי‪ ,‬באבני‪ ,‬בהיצרויות ועוד‪ .‬המכשיר‬
‫מוחדר דר השופכה‪ ,‬בהרדמה מקומית‪ ,‬אזורית או כללית‪.‬‬
‫בתו האורטרוסקופיה יושאר לרוב צנתר פנימי בשופכ‪ ,‬בי‬
‫הכליה וכיס השת‪ ,‬על מנת לאפשר ניקוז הכליה עד חלו‬
‫הבצקת הנוצרת כתוצאה מהפעולה ‪ .‬ש החולה‪:‬‬
‫_____________________________________‬
‫_____________________________________‬
‫המשך‬ ‫מקרים בהם ניתן להעניק טיפול ללא הסכמה מדעת‬
‫בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא •‬
‫מתנגד לטיפול רפואי )שיש לתת בהקדם(‪ ,‬ניתן אישור‬
‫‪:‬של ועדת אתיקה ומתקיימים כל התנאים הבאים‬
‫אם הטיפול הרפואי לא יינתן למטופל‪ ,‬נשקפת סכנה לחייו או –‬
‫‪.‬קיימת סכנה שתיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה‬
‫ביצוע הטיפול הרפואי דרוש בהקדם להצלת חייו של המטופל –‬
‫או למניעת הנכות החמורה והבלתי הפיכה‪ .‬טיפול שאינו נדרש‬
‫‪.‬בדחיפות‪ ,‬אינו ממלא תנאי זה‬
‫הטיפול הרפואי צפוי לשפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי –‬
‫של המטופל‪ .‬למשל‪ ,‬לא ניתן לכפות טיפול רפואי על חולה‬
‫סופני שימיו ספורים‪ ,‬שכן הוא לא ישפר את מצבו הרפואי‬
‫טופס ההסכמה‬
‫טופס ההסכמה אמור לכלול את תמצית ההסבר שניתן‪• .‬‬
‫מכיוון שלא ניתן לייצר טופס הסכמה מיוחד לכל פעולה‬
‫רפואית‪ ,‬על הרופא להשלים על גבי הטופס את תמצית‬
‫‪.‬ההסברים הנוספים‪ ,‬שאינם מפורטים בו‬
‫בתי המשפט אינם מייחסים חשיבות יתירה לטופסי הסכמה •‬
‫וכוללניים אשר אינם מכוונים )‪"" (Standard‬סטנדרטיים‬
‫‪.‬לטיפול המסויים הנדון‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה קבע בתיק אזרחי ‪• 623-07‬‬
‫מרדכי מלכה ואחרים נגד ההסתדרות המדיצינית הדסה‬
‫ואחרים‪ ,‬כי הוספת מידע בכתב יד‪ ,‬שאינו כלול בטופס‬
‫סעיף ‪ 15‬לחוק זכויות החולה מפרט מספר מצבים •‬
‫שבהם מטפל רשאי לתת טיפול גם ללא הסכמתו מדעת‬
‫של המטופל‪:‬בנסיבות שבהן לא נשקפת למטופל סכנה‬
‫‪:‬חמורה ומתקיימים כל התנאים הבאים‬
‫מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר את קבלת –‬
‫‪.‬הסכמתו מדעת‬
‫לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת –‬
‫‪.‬הטיפול הרפואי‬
‫אין אפשרות לקבל את הסכמת מיופה כוחו של המטופל‪ ,‬או אין –‬
‫אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו ‪ -‬אם המטופל הוא קטין‬
‫‪.‬או פסול דין‬
 ‫במקרים הבאים ניתן לתת טיפול רפואי ללא הסכמת‬
‫המטופל‬
‫אדם שלקה בהתקף לב ויש לבצע החייאה באופן מיידי •‬
‫‪.‬לשם הצלת חייו‬
‫שבר בירך אצל קשישים מהווה "מצב חירום רפואי" •‬
‫וביצוע ניתוח לתיקון שבר בירך מהווה "טיפול רפואי"‬
‫דחוף שניתן לבצעו גם ללא הסכמת המטופל )על פי חוזר‬
‫‪.‬מינהל הרפואה ‪(30/2004‬‬
‫אדם שנפגע קשות בתאונה‪ ,‬איבד את הכרתו וזקוק לטיפול •‬
‫‪.‬רפואי מיידי לשם הצלת חייו‬
‫אדם שעובר ניתוח בהרדמה מלאה‪ ,‬במהלך הניתוח מצבו •‬
‫מתדרדר למצב מסכן חיים‪ ,‬ויש צורך בביצוע פעולות‬
‫הסיכון והרווח שבהשתתפות‬
‫אדם המשתתף במחקר מדעי עשוי לקחת עליו סיכונים •‬
‫‪:‬מכמה סוגים‬
‫סיכון לפגיעה בבריאותית )תרופה ניסיונית שהסתברה •‬
‫‪,‬כמזיקה במהלך הניסוי(‬
‫סיכון לפגיעה פסיכולוגית )גילוי עובדות על אודות עצמך •‬
‫שלא רצית לדעת‪ ,‬כמו במהלך הניסוי של מילגרם או ניסוי‬
‫‪,‬הכלא של סטנפורד(‬
‫סיכון לפגיעה חברתית )כישלון בשמירה על פרטיות •‬
‫‪,‬המשתתפים בראיון על הרגלי מין(‬
‫‪,‬סיכון לפגיעה כלכלית )אובדן ימי עבודה( •‬
‫המשך‬
‫בנסיבות של מצב חירום רפואי‪ ,‬שבהן לא ניתן לקבל את •‬
‫הסכמתו מדעת של המטופל או שאין זמן לכך‪ ,‬ניתן‬
‫להעניק טיפול רפואי גם ללא הסכמת המטופל‪ ,‬ובתנאי‬
‫שהתקיימו כל התנאים הבאים‪:‬המטופל מצוי בסכנה‬
‫מידית לחייו או קיימת סכנה מיידית שתיגרם לו נכות‬
‫‪.‬חמורה בלתי הפיכה‪ ,‬אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף‬
‫לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל )למשל אם •‬
‫הוא מחוסר הכרה או אינו כשיר לתת הסכמה כאשר הוא‬
‫סובל מכאבים עזים‪ ,‬ועקב דחיפות הטיפול לא ניתן‬
‫להמתין לקבלת הסכמתו(‬
‫ניסויים רפואיים בבני אדם‬
‫נוהל ניסויים רפואיים בבני אדם •‬
‫הנוהל מסדיר את אופן ההגשה‪ ,‬האישור והפיקוח של •‬
‫הניסויים והמחקרים הרפואיים בבני‪-‬אדם‪ ,‬ומגדיר את‬
‫‪.‬הדרישות הרגולטוריות ואת מסלולי הטיפול בבקשות‬
 ‫גרימת נזק בעקבות השימוש‬
‫על‪-‬פי הגדרתם‪ ,‬ניסויים קליניים הם טיפולים בבני אדם •‬
‫אשר אין דרך לדעת מראש את יעילותם ואת תופעות‬
‫הלוואי השליליות העלולות לנבוע מהם‪ .‬הנזקים של ניסוי‬
‫בבני אדם יכולים להיות נזקים רפואיים‪ ,‬פסיכולוגיים‪,‬‬
‫חברתיים‪ ,‬כלכליים )למשל‪ ,‬אובדן ימי עבודה( או פליליים‬
‫)למשל‪ ,‬התמכרות לסמים משכרים בעקבות ניסוי(‪ .‬כדי‬
‫לצמצם את הנזק הפוטנציאלי למשתתפי הניסוי ננקטים‬
‫‪:‬מספר צעדים‬
‫תרומת איברים ‪ -‬רקע כללי‬
‫כמו בכל מדינות המערב‪ ,‬גם ישראל מעודדת תרומת •‬
‫איברים כמחווה של אלטרואיזם וסולידריות אנושית‬
‫‪.‬וחברתית‬
‫פרוטוקול הניסוי מובא לאישור מוקדם של ועדת אתיקה •‬
‫המרכז הלאומי להשתלות‪ ,‬המנהל את כל נושא תרומות‬
‫האיברים‪ ,‬מודע לכך שתרומת איברים מן המת היא סוגיה‬
‫טעונה ומורכבת‪ ,‬באשר מותו של בן אנוש אחד הנו הצלת‬
‫חייו של בן אנוש אחר‪ .‬הפנייה אל המשפחות דווקא בזמן‬
‫זה של שיא הכאב‪ ,‬כאשר כל מחשבה על חיים של אחרים‬
‫נראית בלתי אפשרית‪ ,‬נעשית על ידי מתאמות ההשתלה‪,‬‬
‫נציגות המרכז‪ ,‬מתוך הבנה ואמפטיה ללא גבול‪ ,‬וגם מתוך‬
‫שיקולי אתיקה‬
‫במחקרים שמושאיהם הם בני אדם‪ ,‬על אנשי המדע •‬
‫להקפיד מאוד בנושאי אתיקה‪ .‬במדינות רבות‪ ,‬כל מחקר‬
‫כזה חייב על פי חוק המדינה להיות בפיקוח של ועדת‬
‫אתיקה הממונה על ידי הנהלת מכון המחקר וחייב להיות‬
‫מדווח גם לגוף חיצוני למכון המחקר‪ .‬הפיקוח כולל‬
‫אישור הצעת מחקר מפורטת לפני תחילת כל הליך‬
‫‪.‬מחקרי‬
‫גרימת נזק בעקבות השימוש‬
‫ניסויים פרמקולוגיים בבני אדם יבוצעו רק לאחר •‬
‫שהתרופה הוכיחה עצמה באורגניזם מודל שהשתתף‬
‫‪.‬בניסוי בבעלי חיים מבחינת בטיחות ויעילות‬
‫ותפקידה לשמור על ‪-FDA‬הפועלת לפי הנחיות ה‬
‫‪.‬האינטרסים של המטופל]‪[1‬‬
‫ועדת הלסינקי ‪ -‬השם המקובל בישראל לוועדה הבוחנת •‬
‫בקשות לאישור ניסויים רפואיים בבני אדם‪ .‬מקור השם‬
‫בכך שפעילות ועדות אלה מעוגנת בהצהרת הלסינקי הדנה‬
‫בניסויים רפואיים בבני אדם‪ .‬בדרך כלל ועדה כזו קיימת‬
 ‫תהליך תרומת האיברים‬
‫איתור מועמדים •‬
‫פנייה למשפחה ושמירת האיברים •‬
‫אם מתקבלת הסכמה •‬
‫מתקדמים לחיים •‬
‫מתאמת ההשתלות הארצית במרכז הלאומי להשתלות‬
‫מנצחת על התיאום בין התרומה להשתלה‬
‫להשתלות‪ .‬הכרטיס מהווה מעין צוואה רוחנית של הנפטר‬
‫הקצאת האיברים להשתלה •‬
‫ההחלטה מי יקבל את האיברים הנתרמים נעשית במרכז‬
‫‪.‬ההשתלות הלאומי‬
‫האחראית על רישום החולים להשתלה ועל הקצאת •‬
‫ועדות חוק זכויות החולה‬
‫ועדת בדיקה ‪ -‬ועדה המוקמת לשם בדיקת תלונה מסוימת •‬
‫או לשם בדיקת אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי‪.‬‬
‫בית משפט רשאי להורות על מסירת הפרוטוקול למטופל‪,‬‬
‫‪.‬לנציגו או למטפל‬
‫ועדת בקרה ואיכות ‪ -‬ועדה פנימית של מוסד רפואי לשם •‬
‫הערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכותו של הטיפול‬
‫‪.‬הרפואי‬
‫סמכויות ועדת האתיקה •‬
‫לפי חוק זכויות החולה ‪1.‬‬
‫א‪ .‬הימנעות ממסירת מידע למטופל בטרם קבלת‬
‫המשך‬
‫במדינות רבות במערב )בלגיה‪ ,‬אוסטריה ועוד( כבר יש •‬
‫חקיקה שאין צורך בחתימה על נכונות לתרומה‪ ,‬אלא‬
‫ההפך – רק מי שאינם רוצים לתרום לאחר מותם‪ ,‬צריכים‬
‫להצהיר על כך מראש‪ .‬בישראל נדרשת הסכמת‬
‫המשפחה‪ .‬על הנכונות לתרום איברים לאחר המוות‬
‫מודיעים באמצעות חתימה על כרטיס אדי במרכז הלאומי‬
‫לבני משפחתו‪ ,‬אך תמיד חייבים את אישור המשפחה לפני‬
‫תרומה בפועל‪ .‬מאגר החותמים‪ ,‬כמו גם כל תהליך‬
‫‪.‬התרומה‪ ,‬מנוהל על ידי המרכז הלאומי להשתלות‬
‫מוות מוחי נשימתי‬
‫ההתפתחויות הביו‪-‬רפואיות הביאו ליצירת קבוצה חדשה •‬
‫של מטופלים שמותם מאובחן על ידי קביעת מות המוח‬
‫ולא על ידי הפסקת פעולת הלב ומערכת כלי הדם‪ ,‬כפי‬
‫שהיה מקובל בעבר‪ .‬אבחון מוות מוחי נקבע רק במסגרת‬
‫בית חולים‪ ,‬בשל מצבו של המטופל באותה עת‪ :‬מחוסר‬
‫הכרה מונשם עם נזק מוחי בלתי הפיך‪ ,‬ובשל הצורך‬
‫בביצוע מבחנים קליניים שניתן לעשותם רק בבית חולים‬
‫‪.‬על פי נוהל קפדני ובאמצעות שני רופאים מומחים‬
‫•‬
‫מות המוח מוגדר כאיבוד כל תפקודי המוח באופן בלתי‬
‫‪.‬הפיך‪ ,‬הן תפקודי גזע המוח והן תפקודי המוח כולו‬
 ‫המשך‬
‫‪.‬מחלות נפש •‬
‫‪.‬מחלות מדבקות •‬
‫‪.‬התעללות בילדים •‬
‫יותר באופן מובהק מן הפתרונות האחרים‪ ,‬וכי כל פתרון‬
‫‪.‬אי כושר נהיגה •‬
‫המשך‬
‫המצב הרצוי הוא שכל מטפל יידע ויפנים את כללי •‬
‫האתיקה של מקצועו ואת החוקים המחייבים אותו‪ ,‬כך‬
‫שכאשר תיווצר דילמה אתית הוא יזהה אותה ויבחר‬
‫באופן אוטומטי בדרך הפעולה הראויה ביותר‪ .‬בפועל לא‬
‫כל המטפלים אכן בקיאים בכללי האתיקה והחוקים‬
‫המחייבים אותם‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬במציאות הבחירה בהתנהגות‬
‫האתית הרצויה ביותר איננה דבר כל כך פשוט וברור‪ .‬גם‬
‫למטפל הבקיא בכללי האתיקה קיים לעיתים קושי ממשי‬
‫במציאת הפתרון האתי הראוי‪ .‬הדבר נעוץ בכך‬
‫שהסיטואציות המציאותיות בהן נפגש איש המקצוע הן‬
‫פעמים רבות מורכבות מבחינה אתית‪ ,‬מעלות קונפליקטים‬
‫דילמות אתיות ברפואה‬
‫דילמה אתית‪ :‬התנגשות של שני אינטרסים‪/‬ערכים או •‬
‫יותר‪ ,‬שכל אחד מהם הוא אינטרס חשוב וראוי כשעצמו‪.‬‬
‫מצב זה כרוך לרב בתחושה‪ ,‬שאין פתרון אחד שהוא טוב‬
‫‪.‬יפגע בצורה כזו או אחרת באינטרס או ערך חשוב‬
‫המשך‬
‫עבודה מקצועית אחראית דורשת התמודדות מתמדת •‬
‫ומתמשכת עם דילמות מקצועיות‪ ,‬מוסריות וערכיות‬
‫מורכבות‪ .‬כפי שעל המטפל לבדוק באופן מתמיד את‬
‫האבחנות שהוא עושה‪ ,‬את הגישה הטיפולית‬
‫וההתערבויות בהן הוא בוחר‪ ,‬את התהליכים המורכבים‬
‫ביחסי מטפל‪-‬מטופל‪ ,‬את החוויה האישית שלו וכד' כך‪,‬‬
‫כחלק מהחשיבה המקצועית‪ ,‬עליו ללוות את כל אלה‬
‫בהתייחסות מתמדת להיבטים האתיים של הסיטואציה‬
‫ולאפשרות קיומן של דילמות אתיות שרק מאמץ מחשבתי‬
‫לפתרון הולם שלהן יבטיח טיפול הוגן‪ ,‬אחראי‪ ,‬המתחשב‬
‫בצרכים של לקוחותיו ובזכויותיהם‪ ,‬והממוקד בקידום‬
 ‫המשך – דוגמאות‬
‫האם תמשיך בטיפול מאריך חיים גם כאשר לדעתך אינו •‬
‫?צפוי להניב תוצאות‬
‫מהרופאים השיבו "כן"‪ 24% ,‬השיבו "לא"‪35% ,‬‬
‫ו‪ 41%-‬מתלבטים‪ ,‬והשיבו "תלוי בנסיבות"‪ .‬רופאים‬
‫שציינו כי ימשיכו בטיפול העירו כי נתקלו במקרים שבהם‬
‫טיפול כזה הניב תוצאה בלתי צפויה‪ ,‬כי המשך הטיפול‬
‫ייתן לבני המשפחה זמן להגיע ולהיפרד מהמטופל‪ ,‬וכי‬
‫לפעמים המשפחה צריכה לראות ניסיון טיפול‪ ,‬כדי שתוכל‬
‫‪.‬להיפרד‬
‫המשך ‪ -‬מחלות נפש‬
‫נאמנות כפולה היא נאמנות לשני אינטרסים נפרדים •‬
‫שכרוך בה פוטנציאל לניגוד עניינים‪ .‬בתחום‬
‫האתיקה מדובר על מצב בו אדם חב חובת נאמנות לשני‬
‫גופים‪ ,‬אשר פעולה למען האחד עלולה לבוא בסתירה‬
‫לחובת נאמנותו למען האחר‪ :‬רופא חייב לאזן בין חובת‬
‫נאמנותו למטופל אל מול חובת הנאמנות למוסד‪ ,‬או‬
‫‪.‬למערכת‪ ,‬בה הוא פועל‬

‫המשך ‪ -‬דוגמאות‬ ‫המשך ‪ -‬דוגמאות‬

‫האם יש לאפשר המתת חסד )או "התאבדות בסיוע •‬ ‫האם במקרים מסוימים תעדיף להשקיע משאבים יקרים •‬
‫?רפואי"( במצבים מסוימים‬ ‫?בטיפול במטופל צעיר יותר‪ ,‬במקום מטופל מבוגר יותר‬
‫לגבי החלטה זו הייתה תוצאת הסקר קרובה לשוויון ‪-‬‬ ‫השיבו "כן"‪ 39% ,‬השיבו "לא"‪ 35% ,‬השיבו ‪27%‬‬
‫‪ 47%‬השיבו "כן"‪ 40% ,‬השיבו "לא"‪ .‬המשיבים בחיוב‬ ‫"תלוי בנסיבות"‪ .‬רופאים שציינו כי יעדיפו את המטופל‬
‫התייחסו למניעת הסבל‪ ,‬ולקושי לעמוד מנגד כאשר‬ ‫הצעיר העירו כי יש להקדיש את המשאבים למי שצפויה‬
‫המטופל סובל ללא הצדקה‪ .‬המשיבים בשלילה סברו כי‬ ‫לו תוחלת החיים הארוכה יותר‪ ,‬או למי שיש לו סיכוי‬
‫‪.‬מדובר ברצח‪ ,‬העומד בניגוד לשבועת הרופא‬ ‫גבוה יותר לשרוד‪ ,‬וכי העדפה זו קיימת ברמה הלאומית‬
‫לגבי השתלות איברים‪ .‬רופאים שציינו כי לא יעדיפו את‬
‫המטופל הצעיר ציינו כי אין כל ערבון לכך שהמטופל‬
‫הצעיר יותר יחיה זמן רב יותר או שחייו יהיו "בעלי ערך"‬
‫‪.‬רב יותר‪ ,‬וכי אין מחיר לחיי אדם‪ ,‬ללא קשר לגיל‬
 ‫המשך‬
‫אם אתה בטוח שטיפול מסוים יועיל למטופל‪ ,‬האם מקובל •‬
‫בעיניך להמעיט בחשיבות הסיכונים על מנת שהמטופל‬
‫?יסכים לבצעו‬
‫השיבו בשלילה‪ ,‬ורק ‪ 10%‬השיבו בחיוב‪ .‬המשיבים ‪80%‬‬
‫בשלילה העירו כי המעטה בחשיבות הסיכונים פוגעת‬
‫ביכולת לקבל החלטה מודעת‪ ,‬וכי יש לסמוך על‬
‫המטופלים בקבלת החלטות מסוג זה‪ .‬המשיבים בחיוב‬
‫טענו כי עודף מידע לא תמיד מסייע בקבלת החלטה וגורם‬
‫מצוקה למטופל‪ ,‬וכי בחלק מהמקרים העדר השכלה או‬
‫יכולת שכלית פוגעים ביכולת המטופלים להבין את‬
‫המידע‪ .‬עוד טענו המשיבים בחיוב כי כי "אם תתאר‬
‫המשך‬
‫האם יש מקום לבצע בדיקות שאינן נחוצות‪ ,‬משיקולי •‬
‫?הימנעות מתביעת רשלנות רפואית‬
‫מהרופאים השיבו "כן"‪ 55% ,‬השיבו "לא"‪23% 22% ,‬‬
‫השיבו "תלוי בנסיבות"‪ .‬המשיבים בחיובי ציינו "אם‬
‫הבדיקה מיועדת למנוע תביעה‪ ,‬היא נחוצה!” וכן טענו כי‬
‫במקרים רבים מגלים שהבדיקה אינה נחוצה רק לאחר‬
‫קבלת התוצאות‪ .‬הם אף הביעו פחד מניצול "פספוס" על‬
‫ידי עורכי הדין‪ .‬המשיבים בשלילה ציינו כי "רפואה‬
‫מתגוננת" אינה תירוץ להימנעות מקבלת החלטות‪ ,‬כי‬
‫מדובר בבזבוז משאבים‪ ,‬וכי ניתן להימנע מתביעה‬
‫‪.‬באמצעות שימוש בשיפוט רפואי ובתיעוד מקיף‬
‫המשך‬
‫האם תסתיר ממטופל מידע לגבי מחלה סופנית כדי •‬
‫?"לעודד" אותו‬
‫רק ‪ 10%‬מהרופאים השיבו כן‪ ,‬לעומת ‪ 72%‬שהשיבו‬
‫"לא"‪ .‬רופאים שהשיבו בחיוב העירו כי כנות מלאה‬
‫משמעה לעתים אכזריות‪ ,‬ואילו רופאים שהשיבו בשלילה‬
‫העירו כי מניעת המידע תפגע ביכולתו של המטופל לקבל‬
‫החלטות‪ ,‬וכי יש לאפשר למטופל לקבל החלטות לגבי‬
‫‪.‬הטיפול בסוף חייו ולהתכונן למוות‬
‫המשך‬
‫האם מקובל בעיניך להפר סודיות רפואית כאשר המטופל •‬
‫עלול לפגוע באחרים בשל מצבו הרפואי )לדוגמא – מחלה‬
‫?מדבקת(‬
‫השיבו בחיוב‪ ,‬ורק ‪ 14%‬השיבו בשלילה‪ .‬המשיבים ‪63%‬‬
‫בחיוב טענו כי אם נגרם סיכון למטופלים אחרים שלהם‪,‬‬
‫הם מחויבים גם כלפיהם‪ ,‬כי יידעו את הגורם הייעודי לכך‬
‫בהתאם להנחיות‪ ,‬וכי יפנו לסיוע משפטי לפני שינהגו כך‪.‬‬
‫המשיבים בשלילה טענו כי יבקשו מהמטופל ליידע בעצמו‬
‫‪.‬את הנמצאים בסיכון‬
 ‫המשך‬
‫האם אי פעם התלבטת לגבי דיווח על חשש שמטופל שלך •‬
‫הוא קורבן התעללות בתוך המשפחה?התעללות בילדים‬
‫‪.‬למשל‬
‫דיווחו על התלבטות‪ 80% ,‬השיבו בשלילה‪17% .‬‬
‫המשיבים בחיוב העירו כי במקרים מסוימים דיווח יכול‬
‫להחמיר את המצב וכי במקרים מסוימים ילדים הועברו‬
‫למקום גרוע יותר עקב דיווח‪ ,‬ושלא ידווחו אם אינם‬
‫בטוחים‪ ,‬בשל הטלת ספק ביכולתם של הגורמים החוקרים‬
‫מקרי התעללות‪ .‬המשיבים בשלילה טענו כי מי שראה את‬
‫הנזק שנגרם לילד שסבל מהתעללות‪ ,‬ידווח מוקדם ככל‬
‫‪.‬האפשר‬
‫המשך‬
‫האם תדווח על עמית שהתמכרות לאלכוהול או מחלה •‬
‫‪.‬פוגעת בתפקודו? נהיגה למשל‬
‫במקרה זה רק ‪ 4%‬השיבו בשלילה‪ ,‬ו‪ 78%-‬השיבו‬
‫בחיוב‪ .‬המשיבים בחיוב העירו לגבי שמירה על בטיחות‬
‫המטופלים‪ ,‬אך חלקם ציינו כי ישוחחו תחילה עם העמית‬
‫ויתנו לו הזדמנות לתקן את דרכיו‪ .‬המשיבים בשלילה‬
‫העירו "עלי לעשות זאת‪ ,‬אך ככל הנראה לא הייתי עושה‬
‫‪.‬זאת בפועל"‪ ,‬או שהיו מדווחים רק באופן אנונימי‬

‫הרופא הלא כשיר‬ ‫דילמות אתיות ‪ -‬אי כושר נהיגה‬

‫נייר העמדה‪. 1 :‬רופא בלתי‪-‬כשיר‪ ,‬עם מגבלת תפקוד‪• ,‬‬
‫מכל סיבה שהיא‪ ,‬יימנע ממתן טיפול או מקבלת אחריות‬
‫רפואית לבריאותם של מטופליו‪. 2 .‬בכל מקרה של ספק‪,‬‬
‫יתייעץ רופא כזה עם מומחה רפואי אחר‪. 3 .‬על כל רופא‬
‫מוטלת החובה להגן על ציבור המטופלים מפני רופא‬
‫בלתי‪-‬כשיר‪. 4 .‬על כל רופא מוטלת החובה לעזור לרופא‬
‫הבלתי‪-‬כשיר וליידע אותו‪ ,‬על‪-‬פי הצורך‪ ,‬בחומרת מצבו‬
‫הרפואי‪. 5 .‬חשש מטעות‪ ,‬אי‪-‬נוחות חברתית או חשש‬
‫מתביעה אפשרית – אסור שימנעו או יעכבו זיהוי רופא‬ ‫כתפי הרופאים‪ ,‬שחלקם אפילו אינם ערים לחובה חוקית‬
‫בלתי‪ -‬כשיר‪. 6 .‬זיהוי רופא בלתי‪-‬כשיר ייעשה בזהירות‬
‫מרבית ומתוך שמירה מלאה על פרטיותו ושמו הטוב‪7 .‬‬
‫החוק נכשל בניסיון להפוך את הרופאים לשומרי הסף •‬
‫ביחס לכשירותם הבריאותית של הנהגים בישראל‪ .‬זו‬
‫גזירה שציבור הרופאים אינו יכול לעמוד בה‪ ,‬לפחות כל‬
‫עוד לא השתכנע כי הוא מקריב את הקשר המסורתי עם‬
‫המטופל מסיבה ראויה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מאחר שזהותו של‬
‫הרופא המדווח ידועה למטופל‪ ,‬קיים חשש מוחשי בקרב‬
‫הרופאים לאלימות נגדם בגין דיווח כזה‪ .‬נראה כי המדינה‬
‫אינה יכולה להטיל את אחריותה לבטיחות בדרכים על‬
‫זו‪ .‬יש להקפיא את החוק ולבחון מחדש את הגישה כולה‪.‬‬
‫מוטב כי האחריות לדיווח תוטל על הנהג בלבד‪ ,‬ולרופא‬
 ‫המשך‬
‫חובת הדיווח על כל התעללות בקטין או בחסר ישע •‬
‫מצוינת בחוק העונשין‪ .‬חובה זו מוטלת על כל אדם ועל‬
‫אנשי חינוך‪ ,‬אשר אחראים על קטין ומחויבים לדווח‬
‫לפקיד הסעד או למשטרה ‪ 1‬במציאות שבה ילדים הינם‬
‫קורבנות על קיום יסוד סביר לחשוב כי נעשה דבר עבירה‬
‫לקטין‪ .‬להתעללות על ידי בני משפחה ונעדרים את הידע‬
‫ואת היכולת להיחלץ בכוחות עצמם ממצב ההתעללות‬
‫שבו הם מצויים‪ ,‬הטלת חובת הדיווח תגרום לאנשי‬
‫המקצוע לדווח לרשויות המוסמכות‪ .‬אלו יוכלו להתערב‪,‬‬
‫לנקוט את הפעולות הנדרשות על מנת להפסיק את‬
‫‪.‬ההתעללות בילד ולהבטיח לו המשך דאגה וטיפול‬
‫המשך‬
‫נצרות •‬
‫הביטוי "קדושת חיים" בנצרות מתייחס לרעיון שחיי אדם •‬
‫הם קדושים ויקרים‪ .‬במדינות דוברות אנגלית נעשה בו‬
‫שימוש בעיקר בוויכוחים פוליטיים ומוסריים בנושאים‬
‫תחת מחלוקת כמו הפלה מלאכותית‪ ,‬אמצעי מניעה‪ ,‬המתת‬
‫חסד‪ ,‬מחקר תאי גזע עובריים ו"הזכות למות"‪ .‬גם בשפות‬
‫אחרות נעשה שימוש בביטויים דומים‪ .‬על אף שבמאה‬
‫ה‪ 19-‬הביטוי שימש בעיקר בשיח הפרוטסטנטי‪,‬‬
‫מאז מלחמת העולם השנייה נעשה שימוש בביטוי גם‬
‫בתאולוגיית המוסר הקתולית‪ ,‬ובעקבות פסק דין רו נגד‬
‫וייד גם ברטוריקת "המוסר הנוצרי" האוונגליסטית]‪.[3‬‬
‫חובת דיווח על אלימות פיזית של הורים‬
‫כלפי ילדיהם‬
‫אלימות פיזית של הורים כלפי ילדיהם הינה תופעה •‬
‫מורכבת ורב ממדית‪ .‬ההתמודדות עם התופעה מתייחסת‬
‫למניעת האלימות‪ ,‬לזיהוי מקרים של ילדים נפגעים‬
‫ולטיפול בהם‪ .‬מחנכים נמצאים בקשר רציף עם‬
‫התלמידים‪ ,‬ובכך הופכים ל"שומרי סף" בזיהוי מקרי‬
‫אלימות‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחקרים מצביעים על כך שקיימות‬
‫דילמות בקרב אנשי חינוך באשר לדיווח על אירועי‬
‫‪.‬אלימות במשפחה‬
‫קדושת החיים וקדושת הגוף‬
‫ביהדות •‬
‫ביהדות עשרת הדיברות שהם •‬
‫הציוויים הדתיים והמוסריים השורשיים]‪ .[1‬הדיבר‬
‫השישי הוא "לא תרצח"‪ .‬על פיו התורה אסורה הפגיעה‬
‫בחיי אדם אחר‪ .‬ציווי הפגיעה בחיי אדם הוא אוניברסלי‬
‫ולא תקף ליהודים בלבד‪ ,‬לכן הוא גם חלק משבע מצוות‬
‫‪.‬בני נח‬
‫ביהדות הביטוי "קדושת החיים" עושה •‬
‫שימוש מטאפורי במושג "קדושה"‪ .‬לא לחיים עצמם‬
‫הקדושה ולהם אין ערך עצמאי‪ .‬אלא על האדם לקדש את‬
 ‫ניסויים רפואיים בבני אדם‬
‫ניסויים בבני אדם •‬
‫מבחינת השיטה המדעית‪ ,‬ניסוי בבני אדם הוא מחקר •‬
‫מדעי שהמושא שלו הוא בני אדם ושבו המדען משווה שני‬
‫מצבים‪ ,‬שבאחד מהם הוא מחולל שינוי משמעותי‬
‫בסביבתם המיידית או בחייהם של בני האדם המשתתפים‬
‫במחקר‪ .‬שינוי זה מאפשר לבדוק השערה בדבר‬
‫קשר סיבה ומסובב בין הגורם שהמדען חולל בו שינוי‪,‬‬
‫לבין גורמים אחרים במערכת המחקר‪ .‬שינוי זה הכרחי‬
‫‪.‬כדי להגדיר את המחקר כניסוי‬
‫מבחינת האתיקה המקצועית של המדע‪ ,‬גם מחקרים שאין •‬
‫המשך‬
‫שיקולי אתיקה •‬
‫במחקרים שמושאיהם הם בני אדם‪ ,‬על אנשי המדע •‬
‫להקפיד מאוד בנושאי אתיקה‪ .‬במדינות רבות‪ ,‬כל מחקר‬
‫כזה חייב על פי חוק המדינה להיות בפיקוח של ועדת‬
‫אתיקה הממונה על ידי הנהלת מכון המחקר וחייב להיות‬
‫מדווח גם לגוף חיצוני למכון המחקר‪ .‬הפיקוח כולל‬
‫אישור הצעת מחקר מפורטת לפני תחילת כל הליך‬
‫‪.‬מחקרי‬
‫נושא האתיקה בעריכת ניסויים בבני אדם‪ ,‬וניסויים •‬
‫רפואיים בבני אדם בפרט‪ ,‬קיבל תשומת לב ציבורית‬
‫המשך‬
‫באסלאם •‬
‫לפי האסלאם‪ ,‬התאבדות או המתת חסד אסורות מתוך •‬
‫האמונה שאללה הפקיד בידי האדם את השמירה על חייו‬
‫‪.‬עד שיגיע המוות‬
‫מועצת הפסיקות העליונה מתירה להפסיק טיפול בחולה‪• ,‬‬
‫כולל ניתוק ממכונות הנשמה‪ ,‬רק במצב של מוות מוחי או‬
‫של חוסר יכולת לרפא את החולה ובאישור שלושה‬
‫‪.‬רופאים]‪[9‬‬
‫האימאם אל‪-‬תרמיד'י פסק כי חורבן העולם קל יותר •‬
‫על אללה מאשר הריגת אדם מוסלמי אחד]‪ .[10‬עם זאת‪,‬‬
‫המשך‬
‫הסיכון והרווח שבהשתתפות •‬
‫אדם המשתתף במחקר מדעי עשוי לקחת עליו סיכונים •‬
‫‪:‬מכמה סוגים‬
‫סיכון לפגיעה בבריאותית )תרופה ניסיונית שהסתברה •‬
‫‪,‬כמזיקה במהלך הניסוי(‬
‫סיכון לפגיעה פסיכולוגית )גילוי עובדות על אודות עצמך •‬
‫‪,‬שלא רצית לדעת(‬
‫סיכון לפגיעה חברתית )כישלון בשמירה על פרטיות •‬
‫‪,‬המשתתפים בראיון על הרגלי מין(‬
‫‪,‬סיכון לפגיעה כלכלית )אובדן ימי עבודה( •‬
 ‫המשך‬
‫עובר בן פחות מארבעים יום •‬
‫עובר אנושי באורך של כעשרה מ"מ בשבוע השביעי •‬
‫להיריון‪ ,‬בתוך ארבעים יום להיווצרו‬
‫המחלוקת לגבי מעמדו של העובר היא בעיקר לגבי עובר •‬
‫לאחר ארבעים יום ליצירתו]‪ ,[1‬בעוד קודם לכן הוא‬
‫נחשב כ"מיא בעלמא"]‪) ,[2‬כלומר כגוף חסר חיות(‪ .‬על‬
‫פי המדרש‪ ,‬ביום ה־‪ 40‬ליצירת העובר נזרקת‬
‫‪.‬בו נשמה]‪ ,[3‬וביום זה מסתיימת 'יצירת העובר']‪[4‬‬
‫יש מהאחרונים שכתבו שאף שבמהלך ‪ 40‬היום הראשונים •‬
‫ליצירתו העובר נחשב "מיא בעלמא"‪ ,‬ואין הריגתו‬
‫המשך‬
‫במרבית המדינות ההגבלות על הפסקות היריון תלויות בשלב ההיריון‪• .‬‬
‫בשלבים הראשונים של ההיריון המדיניות בנוגע להפלות גמישה יותר‪,‬‬
‫ואילו בשלבי ההיריון האחרונים אפשר על‪-‬פי רוב לעבור הפלה רק‬
‫במקרים של סכנה לחייה של האישה או לבריאותה‪ ,‬או אם יש חשש‬
‫מצדו האחד של המתרס ניצבים מי שטוענים כי הפלות הן‬
‫למומים בעובר‪ .‬המדיניות הנוקשה יותר בשלבים האחרונים של‬
‫ההיריון נובעת מכך שבשלבים אלו העובר כבר נחשב בר‪-‬קיימא‬
‫‪.‬מבחינה רפואית‬
‫‪.‬במרבית המדינות ההגבלות על הפסקות היריון תלויות בשלב ההיריון •‬
‫בישראל ביצוע הפלות מותנה באישור של ועדה מיוחדת‪ ,‬ואישור •‬
‫זה ניתן רק בהתקיים הנסיבות הקבועות בחוק‪ .‬החוק אינו מבחין‬
‫בין הפלות בשלבים הראשונים של ההיריון לבין הפלות בשלביו‬
‫‪.‬האחרונים‬
‫עוברים כבני אדם – הפלות ופונדקאות‬
‫מעמד העובר בהלכה •‬
‫מעמד העובר בהלכה היא סוגיה בעלת משמעויות •‬
‫הלכתיות רחבות‪ ,‬המשיקות חלקית לשאלות הנידונות‬
‫באתיקה רפואית‪ .‬תוצאה ישירה של סוגיה זו היא שאלת‬
‫ביצוע הפלה מלאכותית באופן יזום מסיבות שונות על פי‬
‫ההלכה‪ .‬סוגיה זו התעוררה בעיקר בעידן המודרני‪ ,‬היות‬
‫שבזמן עבר לא היו בדיקות סקר בהיריון באמצעותן ניתן‬
‫לגלות מומים בעובר )ובעקבותיהן לשקול ביצוע הפלה‬
‫מלאכותית(‪ ,‬וביצוע יזום של הפלה מלאכותית היה קשה‬
‫‪.‬עד בלתי אפשרי‬
‫הפלות‬
‫הפסקות היריון יזומות הן סוגיה טעונה ומעוררת מחלוקת •‬
‫שכרוכות בה שאלות רפואיות‪ ,‬מוסריות‪ ,‬אתיות ודתיות‪.‬‬
‫ביטוי לזכותה של האישה על גופה‪ ,‬ומהצד השני ניצבים‬
‫מי שרואים בעובר יצור חי הזכאי להגנה על חייו ככל‬
‫יצור חי אחר‪ .‬בפועל‪ ,‬הגבלות החקיקה על הפסקות היריון‬
‫יזומות שונות בכל מדינה ומדינה‪ .‬חלק מהמדינות מגבילות‬
‫מאוד את האפשרות של נשים לעבור הפלה‪ ,‬ואילו‬
‫באחרות יש מידה רבה יותר של חופש בעניין זה‪.‬‬
‫להפסקת היריון עשויות להיות השפעות בריאותיות‬
‫ונפשיות על הנשים העוברות אותן‪ ,‬ולכן חשוב שייעשו‬
 ‫המתת חסד‬
‫בלועזית‪ :‬אאותנסיה‪ ,‬אותנסיה או בהיגוי( המתת חסד •‬
‫פירושה )"מיתה טובה" ‪" Euthanasia,‬אנגלי "איתנזיה‬
‫המתת אדם או בעל חיים מתוך מטרה להיטיב עמו כאשר‬
‫‪.‬הוא סובל ממחלה סופנית‬
‫ברפואה קיים ויכוח סוער על השימוש בהמתות חסד כדי •‬
‫לזרז את קיצם של חולים סופניים ולגרום למותם‪ ,‬כדי‬
‫לקצר את תקופת סבלם‪ ,‬הנושא מהווה אחת מנקודות‬
‫המחלוקת המרכזיות באתיקה הרפואית‪ .‬לצד המתת החסד‬
‫האקטיבית )פעילה( קיים סוג נוסף של המתת חסד שבו‬
‫נעשה שימוש נרחב ברפואה והוא המתת חסד פסיבית‬
‫)סבילה( ‪ -‬הימנעות מטיפולים מאריכי חיים במקרים‬
‫פונדקאות בישראל‬
‫לביצוע הליך הפונדקאות בישראל מספר יתרונות ברורים‪• ,‬‬
‫ובראשם טעמי הדת‪ ,‬השפה ויכולתם של ההורים‬
‫המיועדים להיות שותפים מלאים להליך ולקחת בו חלק‬
‫‪.‬משמעותי ואינטגרלי‬
‫הפונדקאות בישראל מוסדרת ומאושרת מתוקף “חוק •‬
‫הסכמים לנשיאת עוברים )אישור הסכם ומעמד יילוד( –‬
‫התשנ”ו‪ ,”1996 ,‬המוכר יותר בשם “חוק הפונדקאות‬
‫בישראל”‪ .‬החוק נחקק לאחר פסיקה תקדימית של בית‬
‫המשפט העליון‪ ,‬כתולדה של מאבק ארוך שנים להסדרת‬
‫הזכויות והחובות של כל הצדדים המעורבים‪ .‬החוק‬
‫בישראל מתיר לזוגות הטרוסקסואלים – נשואים וכאלה‬