‫אלקטרוניקה פיזיקלית ‪044124‬‬

‫סמסטר אביב ‪2020‬‬

‫מועד ב' ‪ -‬זום‬

‫ה‪‬חיות‬
‫‪ .1‬משך הבחי‪‬ה ־ שלוש שעות‪.‬‬
‫‪ .2‬בבחי‪‬ה ‪ 3‬שאלות‪ .‬בידקו כי ברשותכם ‪ 5‬עמודים כולל עמוד זה‪.‬‬
‫‪ .3‬יתן להשתמש בכל החומרים המופיעים באתר המודל של הקורס וכן במחשבון‪.‬‬
‫‪ .5‬יש להעלות את הבחי‪‬ה הסרוקה למטלה המוגדרת באתר המודל של הקורס‪.‬‬
‫‪ .6‬כיתבו בכתב יד ברור‪.‬‬
‫‪ .7‬תשובות לא מ‪‬ומקות לא תתקבל‪‬ה‪.‬‬
‫‪ .8‬א‪‬א ודאו שרשמתם את מספר תעודת הזהות על מחברת הבחי‪‬ה )לצורך הע‪‬יין הדפים בהם‬
‫השתמשתם(‪.‬‬
‫‪ .9‬משקל טופס זה הי‪‬ו ‪ 60%‬מציון הבחי‪‬ה הכולל כאשר ‪ 40%‬ה‪‬ותרים יתקבלו ע"י בחי‪‬ה‬
‫בע"פ ע"י סגל הקורס‪.‬‬

‫‪ .10‬סך ה‪‬יקוד במבחן זה הוא ‪ 100‬קודות‬

 ‫שאלה מספר ‪ 40) 1‬קודות(‪:‬‬
‫‪‬תו‪‬ה מערכת אלקטרו‪‬ים המצויים בפוט‪‬ציאל מחזורי דו‪-‬מימדי‪ .‬המערכת ‪‬מצאת בשיווי משקל‬
‫תרמי בטמפרטורה ‪ T‬כלשהיא ובצפיפות ‪ . n‬יחס ה‪‬פיצה של האלקטרו‪‬ים בתחתית פס ההולכה‬
‫הי‪‬ו‪:‬‬

‫‪ℏ2‬‬
‫‪E (k )  E0 ‬‬ ‫] ‪[ k x2  2  k x k y   k y2‬‬
‫‪2‬‬
‫כאשר ‪ E0 ,  , ‬תו‪‬ים וגדולים מאפס‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪ 13) .‬ק'( ‪ -‬רשמו את ט‪‬זור המסה האפקטיבית ההופכי ) ‪ ( M‬ומצאו את מערכת הצירים‬
‫הראשיים שלו‪ .‬רשמו את יחס ה‪‬פיצה במערכת הצירים הראשיים‪ ,‬כלומר הגיעו לביטוי‬
‫מהצורה ‪ E (k )  E0  a1k12  a2 k22‬כאשר עליכם למצוא את ‪. a1 , a2‬‬
‫על מ‪‬ת לקבל את ט‪‬זור המסה האפקטיבית ההופכי‪ ,‬עלי‪‬ו לגזור פעמיים את יחס ה‪‬פיצה‬
‫ה‪‬תון בכל הקומבי‪‬ציות האפשריות‪ ,‬כלומר‪:‬‬

‫) ‪ d 2 E (k‬‬ ‫‪d 2 E (k ) ‬‬ ‫‪ ℏ2‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ℏ2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1  dk x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dk x dk y  1  2  2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪M  2 ‬‬
‫‪ℏ‬‬ ‫‪  2  2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪d 2 E (k )  ℏ  ℏ‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪ d E (k‬‬ ‫‪  2‬‬ ‫‪ 2 ‬‬
‫‪ dk dk‬‬ ‫‪dk y2 ‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ y x‬‬
‫כעת עלי‪‬ו ללכסן את הט‪‬זור )מטריצה(‪ .‬פעולה זו שקולה למציאת ערכים עצמיים‬
‫והוקטורים העצמיים שלהם‪ .‬מצא את הערכים העצמיים‪:‬‬

‫‪   ‬‬
‫‪ (   ) 2   2  0  (    ) 2   2             ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫כעת ‪‬ציב את הערכים העצמיים שמצא‪‬ו ו‪‬מצא את הוקטורים העצמיים שהם למעשה‬
‫מערכת הצירים הראשית‪.‬‬
‫עבור ‪:     ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪    A1   0 ‬‬ ‫‪ A1 ‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪  A      A1   A2   A   A1  ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪   2   0 ‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫עבור ‪:     ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪    A1   0 ‬‬ ‫‪ A1 ‬‬ ‫‪ 1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪  A      A1  A2   A   A1  ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪  2  0‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫‪‬כתוב את ט‪‬זור המסה האפקטיבית ההופכי המלוכסן‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪0 ‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪   ‬‬
‫ערכיו של ט‪‬זור זה תואמים ל‪ 1-‬חלקי המסה האפקטיבית בכל ציר ראשי‪ .‬כעת ‪‬וכל‬
‫לכתוב את יחס ה‪‬פיצה בתחתית הפס לפי הצירים הראשיים של הבעיה‪:‬‬
 ‫‪ℏ2‬‬ ‫‪ℏ2‬‬
‫‪E (k )  E0  a1k12  a2 k22  E0 ‬‬ ‫‪(   )k12  (   )k22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ℏ2‬‬ ‫‪ℏ2‬‬
‫‪a1 ‬‬ ‫כלומר שקיבל‪‬ו ש‪(   ), a2  (   ) -‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫היות ו‪‬יתן לסדר את הערכים העצמיים בכל סדר שבו ‪‬חפוץ‪ ,‬תשובות המהוות‬
‫פרמוטציות של התשובה ה‪‬תו‪‬ה גם הן ‪‬כו‪‬ות‪.‬‬
‫ב‪ 13) .‬ק'( ‪ -‬חשבו את צפיפות המצבים האלקטרו‪‬ית ) ‪. g ( E‬‬
‫רמז‪ :‬שטח אליפסה ‪‬תון ע"י ‪ A   ab‬כאשר ‪ a, b‬הם הצירים הראשיים של האליפסה‪.‬‬
‫‪x2 y2‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תזכורת‪ :‬אליפסיה מקיימת את הקשר ‪ 1‬‬
‫‪a2 b2‬‬
‫כמו בכל חישוב צפיפות מצבים‪ ,‬תחיל עם חישוב מספר המצבים הכולל עד ערך כלשהוא‬
‫של ‪ k‬וגזירה של צפיפות המצבים ממ‪‬ו‪ .‬מיר את יחס ה‪‬פיצה מהסעיף הקודם לצורה של‬
‫אליפסה‪:‬‬

‫‪ℏ2‬‬ ‫‪ℏ2‬‬ ‫‪ℏ2‬‬ ‫‪ℏ2‬‬

‫‪E (k )  E0  (   )k1  (   )k2  (   )k1  (   )k22  E  E0 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ℏ (   ) 2 ℏ (   ) 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪2( E  E0‬‬ ‫) ‪2( E  E0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k1 ‬‬ ‫‪k2  1  a ‬‬ ‫‪,b ‬‬
‫) ‪2( E  E0‬‬ ‫) ‪2( E  E0‬‬ ‫) ‪ℏ (  ‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪ℏ 2 (  ‬‬

‫כאשר בחר‪‬ו ערך כלשהוא של ‪ . E  E0‬כעת ‪‬וכל לחשב את מספר המצבים ע"י חישוב‬
‫שטח האליפסה‪ ,‬חלוקה בשטח של מצב בודד‪ ,‬חלוקה ב‪ 4-‬בגלל ה‪‬יוון והכפלה ב‪ 2-‬בגלל‬
‫הספין‪:‬‬

‫) ‪2( E  E0 ) 2( E  E0‬‬
‫‪L2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ ab‬‬ ‫) ‪ℏ 2 (   ) ℏ 2 (  ‬‬ ‫) ‪L2 ( E  E0‬‬
‫‪N (E)   2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫) ‪ ℏ (   )(  ‬‬
‫‪( )2‬‬
‫‪L‬‬
‫חלוקה בשטח וגזירה לפי הא‪‬רגיה י‪‬יבו את צפיפות המצבים‪:‬‬
‫) ‪1 dN ( E‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪g (E ) ‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪L dE‬‬ ‫) ‪ ℏ (   )(  ‬‬

‫שימו לב לשתי ‪‬קודות חשובות‪ :‬הראשו‪‬ה היא שקיבל‪‬ו שצפיפות המצבים אי‪‬ה תלויה‬
‫בא‪‬רגיה‪ .‬ראי‪‬ו שהדבר מתקיים עבור מערכות דו‪-‬מימדיות‪ .‬הש‪‬ייה היא שצפיפות‬
‫המצבים היא ליחידת שטח מכיוון שהבעיה היא דו‪-‬מימדית!‬
‫ג‪ 7) .‬ק'( ‪ -‬רשמו את יחס ה‪‬פיצה כפו‪‬קציה של מהירות האלקטרו‪‬ים‪.‬‬
‫רמז‪ :‬חשבו על הקשר בין ת‪‬ע לא‪‬רגיה‪.‬‬

‫‪mv 2‬‬
‫‪ E ‬בין הת‪‬ע לבין הא‪‬רגיה‪ .‬במקרה של יחס ה‪‬פיצה‬ ‫כזכור ל‪‬ו מתקיים הקשר‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫של‪‬ו‪ ,‬יתקיים ‪E  E0  1 v12  2 v22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫קשר זה אמור להיות זהה ליחס ה‪‬פיצה של‪‬ו‪ .‬היות וכבר מצא‪‬ו את המסות‬
‫האפקטיביות‪ ,‬וכל להציב אותן בביטוי‪:‬‬
 ‫‪m1 2 m2 2‬‬ ‫‪v12‬‬ ‫‪v22‬‬
‫‪E  E0  v1 ‬‬ ‫‪v2  E0 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫) ‪2(   ) 2(  ‬‬
‫ד‪ 7) .‬ק'( ‪ -‬כזכור‪ ,‬אלקטרו‪‬ים הם פרמיו‪‬ים המצייתים להתפלגות פרמי‪-‬דיראק‪ .‬הסבירו‬
‫מתי בכל זאת ‪‬יתן להתייחס אליהם כאל חלקיקים קלאסים‪ .‬מקו את תשובתכם‬
‫)התייחסו גם למשמעות הפיזיקלית(!‬

‫‪1‬‬
‫‪f FD ( E ) ‬‬ ‫‪E ‬‬
‫בהרצאה‪/‬תרגול ראי‪‬ו שהתפלגות פרמי‪-‬דיראק ‪‬תו‪‬ה ע"י הביטוי‬
‫‪e‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪k BT‬‬

‫כאשר ‪ ‬הוא הפוט‪‬ציאל הכימי‪ .‬עוד ראי‪‬ו שעבור הת‪‬אי ‪ E   ≫ k BT‬קבל את‬
‫התפלגות מקסוול‪-‬בולצמן עבור חלקיקים קלאסים‪:‬‬
‫‪E ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪f FD ( E ) ‬‬ ‫‪E ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪E ‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪k BT‬‬
‫) ‪ f MB ( E‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪1 e‬‬ ‫‪k BT‬‬ ‫‪k BT‬‬

‫הקשר ה‪"‬ל הי‪‬ו קשר מתמטי‪ .‬ההסבר הפיזיקלי הוא שעבור א‪‬רגיות גדולות מאוד )לפי‬
‫הת‪‬אי המופיע למעלה( מספר האלקטרו‪‬ים קטן מאוד לעומת מספר המצבים הזמי‪‬ים‬
‫)מספר המצבים ‪‬תון ע"י צפיפות המצבים אותה לא ציי‪‬ו כאן(‪ .‬מכאן שההסתברות‬
‫למצוא ש‪‬י אלקטרו‪‬ים באותו מצב ז‪‬יחה ולכן טבעם הפרמיו‪‬י של האלקטרו‪‬ים אי‪‬ו בא‬
‫לידי ביטוי‪.‬‬
 :(‫קודות‬ 35) 2 ‫שאלה מספר‬

‫ים‬‫ האטומים השו‬.‫ בלבד‬xɵ ‫וע בציר‬‫ראה באיור( אשר מסוגלים ל‬‫תון חלק משרשרת אטומים )כ‬
.‫ כלשהוא‬K ‫ם‬‫ וכל קבועי הקפיץ הי‬M , m ‫בעלי מסות‬

‫פיצה‬‫ית של הבעיה )אין צורך לחשב את יחס ה‬‫ק'( – מצאו את המטריצה האופיי‬ 15) .‫א‬
.(‫מתוך מטריצה זו‬
.‫ אטומים‬3 ‫יתן לראות שבשרשרת זו כל תא יחידה כולל‬ .‫תחיל ממציאת תא היחידה‬
‫ ואת האטום‬un ,2 -‫ האטום האמצעי כ‬, u n ,1 -‫גדיר את האטום העליון ביותר בתא כ‬
:‫ציאלית הכוללת עבור תא בודד תהיה‬‫רגיה הפוט‬‫ הא‬. un ,3 -‫התחתון כ‬
K
U [(un ,1  un 1,1 )2  (un 1,1  un,1 )2  (un ,1  un ,2 )2  (un ,3  un1,3 ) 2  (un1,3  un,3 )2  (un ,3  un,2 ) 2 ]
2
‫יים( של אותו תא‬‫ חיצו‬+ ‫ימיים‬‫ איברים בהתאם למספר החיבורים )פ‬6 ‫ם‬‫שים לב שיש‬
:‫גזור את הביטוי עבור כל אטום‬‫ועה ו‬‫ משוואות ת‬3-‫צפה ל‬ .‫יחידה‬

 dU
 Muɺɺn ,1     K [(un ,1  un 1,1 )  (un 1,1  un ,1 )  (un ,1  un ,2 )]
 dun ,1
 dU
 muɺɺn ,2     K [(un ,1  un ,2 )  (un ,3  un ,2 )]
 dun ,2
 dU
 Muɺɺn ,3     K [(un ,3  un 1,3 )  (un 1,3  un ,3 )  (un ,3  un ,2 )]
 dun ,3
:‫ גלים מישוריים עבור כל אחד מהאטומים‬3 ‫גדיר‬

 un ,1  A1eikna it
 ikna it
un ,2  A2 e
 ikna it
un ,3  A3e
:‫ו מקודם‬‫"ל אל תוך סט המשוואות שקיבל‬‫ציב את הביטויים ה‬

  Muɺɺn ,1  K [(un ,1  un 1,1 )  (un 1,1  un ,1 )  (un ,1  un ,2 )]


  muɺɺn ,2  K [ (un ,1  un ,2 )  (un ,3  un ,2 )] 
 Muɺɺ  K [(u  u )  (u
 n ,3 n ,3 n 1,3 n 1,3  un ,3 )  (u n ,3  u n ,2 )]

 M  2 A1eikna it  K [( A1eikna it  A1eikna it ika )  ( A1eikna it ika  A1eikna it )  ( A1eikna it  A2 eikna it )]

 m 2 A2 eikna it  K [ ( A1eikna it  A2 eikna it )  ( A3eikna it  A2 eikna it )]
 M  2 A eikna it  K [( A eikna it  A eikna it ika )  ( A eikna it ika  A eikna it )  ( A eikna it  A eikna it )]
 3 3 3 3 3 3 2

:‫צמצם את הביטויים‬
  M  2 A1  K [( A1  A1e  ika )  ( A1eika  A1 )  ( A1  A2 )]

 m 2 A2  K [( A1  A2 )  ( A3  A2 )]
 M  2 A  K [( A  A e  ika )  ( A eika  A )  ( A  A )]
 3 3 3 3 3 3 2

:‫ית‬‫עבור להצגה מטריציו‬‫ים ו‬‫סדר את האיברים השו‬

 M  2 A1  K [( A1  A1e  ika )  ( A1eika  A1 )  ( A1  A2 )]


 m 2 A2  K [( A1  A2 )  ( A3  A2 )] 
 M  2 A  K [( A  A e  ika )  ( A eika  A )  ( A  A )]
 3 3 3 3 3 3 2

 A1[ M  2  K  Ke  ika  Keika  K  K ]  A2 [ K ]  A3 [0]  0


 A1[ K ]  A2 [m 2  K  K ]  A3 [ K ]  0 
 A [0]  A [ K ]  A [ M  2  K  Ke  ika  Keika  K  K ]  0
 1 2 3

 M  2  3K  Ke  ika  Keika K 0   A1   0 
    
 K m  2 K
2
K   A2    0  

 0 K M   3K  Ke  Ke   A3   0 
2  ika ika  

 M  2  3K  2 K cos( ka ) K 0   A1   0 
    
 K m  2 K
2
K   A2    0 

 0 K M  2  3K  2 K cos( ka )   A3   0 
‫ כמה סוגי‬.‫ודות של האטומים בתא היחידה‬‫ מצאו את תדרי הת‬, k  0 ‫ עבור‬- ('‫ק‬ 10) .‫ב‬
.‫ודה‬‫אופטי( שייך לכל ת‬/‫ודות כאלה קיימים בבעיה? הסבירו איזה אופן )אקוסטי‬‫ת‬
:‫חפש ערכים עצמיים ווקטורים עצמיים‬‫טה ו‬‫ אל תוך הדטרמי‬k=0 ‫ציב‬

M2  K K 0
K m  2 K
2
K 0
0 K M  K 2

 ( M  2  K )[(m 2  2 K )( M  2  K )  K 2 ]  K [ K ( M  2  K )]  0 
 ( M  2  K )[(m 2  2 K )( M  2  K )  K 2 ]  K 2 ( M  2  K )  0
:‫ו פתרון ראשון בדמות הביטוי הבא‬‫שים לב שבשלב זה קיבל‬
K
2 
M
‫משיך עם הביטוי המצומצם ללא‬ .‫סיק שמדובר באופן אופטי‬ ,0 ‫ו‬‫היות ותדר זה אי‬
:‫פתרון זה‬

[( m 2  2 K )( M  2  K )  K 2 ]  K 2  0 
 mM  4  Km 2  2 KM  2  2 K 2  2 K 2  0 
 mM  4   2 ( Km  2 KM )  0
:‫וסף‬ ‫ו פתרון‬‫שים לב שגם כאן קיבל‬

2  0
‫קבל‬ ‫"ל‬‫ לאחר צמצום הפתרון ה‬.‫סיק שמדובר באופן האקוסטי‬ ,0 ‫ו‬‫היות ופתרון זה הי‬
:‫וסף‬ ‫פתרון‬
 ‫‪Km  2 KM K 2 K‬‬
‫‪2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪mM‬‬ ‫‪M m‬‬
‫גם פתרון זה הוא פתרון אופטי שכן אי‪‬ו מתאפס ב‪.0-‬‬

‫ג‪ 10) .‬ק'( – מצאו את הווקטורים העצמיים עבור התדרים מהסעיף הקודם וציירו )בצורה‬
‫איכותית( את ת‪‬ועת האטומים בתא היחידה עבור כל תדר‪.‬‬

‫‪‬ציב את התדר העצמי ‪   0‬במטריצה ו‪‬חלץ את הוקטור העצמי‪:‬‬

‫‪ K‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪0   A1   0    KA1  KA2  0‬‬

‫‪‬‬ ‫‪    ‬‬
‫‪ K‬‬ ‫‪2 K K   A2    0    KA1  2 KA2  KA3  0 ‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪ K   A3   0  ‬‬ ‫‪KA2  KA3  0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪A1  A2‬‬ ‫‪ A1   A1 ‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪  KA1  2 KA2  KA3  0   A2    A1   A1 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪A2  A3‬‬ ‫‪A  A ‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 3  1‬‬ ‫‪ ‬‬
‫אכן קיבל‪‬ו שכל האטומים בתא היחידה מצויים באותה פאזה כדרוש מתדר אקוסטי‬
‫התואם לגל קול‪.‬‬

‫‪K‬‬
‫‪: ‬‬ ‫‪‬ציב את התדר העצמי‬
‫‪M‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪KA2  0‬‬

‫‪‬‬ ‫‪  A1   0  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪K   A2    0    KA1  ( K‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪ 2K‬‬ ‫‪ 2 K ) A2  KA3  0 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0   3    ‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪KA2  0‬‬
‫‪ A2  0‬‬ ‫‪ A1   A1 ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪  A1   A3   A2    0   A1  0 ‬‬
‫‪ A 0‬‬ ‫‪ A  A ‬‬ ‫‪ 1 ‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪ 3   1‬‬ ‫‪ ‬‬
‫כלומר שהאטומים החיצו‪‬יים ‪‬עים בפאזה הפוכה בעוד שהאטום המרכזי ‪‬שאר ‪‬ייח‪.‬‬

‫‪K 2K‬‬
‫‪: ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬ציב את התדר העצמי‬
‫‪M‬‬ ‫‪m‬‬
  K 2K 
 M (M  m )  K K 0 
   A1   0 
 K
K 2K
m(  )  2K K  A    0 
 M m  2   
   A3   0 
K 2 K
 0 K M(  )  K 
 M m 
 2 KM   2 KM
 m K 0   A1  KA2  0
m
   A1   0  
     
K   A2    0    KA1 
Km Km
 K A2  KA3  0 
 M  M
 
 A   0  
 0 2 KM   3     2 KM
K   KA2  A3  0
 m   m
 2M
 A2   m A1  m


A2 
 m


  A1   2M  2M 
 m      
  A1  A2  A3  0   A2    A2   A2  1 
 M A   m   m 
 2M  3   A2   
 A2   m A3  2M   2M 

‫ועתו כדי‬‫עים בכיוון ההפוך לת‬ ‫יים‬‫י האטומים החיצו‬‫ע וש‬ ‫כלומר שהאטום המרכזי‬
.‫לפצות‬
 ‫שאלה מספר ‪ 35) 3‬קודות(‪:‬‬

‫‪‬תו‪‬ות שתי שרשראות חד‪-‬מימדיות של ספין חצי‪ .‬מערכת ‪ A‬מכילה ‪ N A ≫ 1‬אתרים עם ‪N A‬‬
‫ספי‪‬ים ומערכת ‪ B‬מכילה ‪ N B ≫ 1‬אתרים עם ‪ N B‬ספי‪‬ים‪ .‬כמו כן ‪‬תון שדה מג‪‬טי ‪ B0‬הפועל על‬
‫הספי‪‬ים‪ .‬הא‪‬רגיה של האתר ה‪ i -‬בכל אחת מהמערכות ‪‬תו‪‬ה ע"י הביטוי‪:‬‬

‫‪Ei   B0  0  Si‬‬

‫כאשר ‪ 0‬הוא קבוע ו‪ Si  1 -‬כאשר ‪ 1‬מייצג ספין מעלה בעוד שמי‪‬וס ‪ 1‬מייצג ספין מטה‪.‬‬
‫‪‬גדיר את המג‪‬טיזציה של כל אחת מהמערכות לפי הביטוי הבא‪:‬‬

‫‪1 N‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪ 0  Si‬‬
‫‪2 i 1‬‬
‫‪‬תון ששתי המערכות מבודדות מהסביבה וזו מזו‪ .‬הא‪‬רגיה הכוללת של כל מערכת היא‪:‬‬
‫‪E A  ( N A  4) B0 0‬‬
‫‪EB  0‬‬
‫א‪ 5) .‬ק'( – מהי המג‪‬טיזציה של כל מערכת?‬
‫הא‪‬רגיה הכוללת של כל אחת מהמערכות מתקבלת ע"י סכימה של הא‪‬רגיה של כל אתר‪:‬‬
‫‪N‬‬
‫‪Etotal   B0  0  Si‬‬
‫‪i 1‬‬

‫‪‬שים לב שביטוי זה קשור למג‪‬טיזציה באופן הבא‪:‬‬

‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪1 N‬‬ ‫‪E‬‬
‫‪Etotal   B0  0  Si   B0   0  Si  2 B0 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0  Si  2 B0  M  M   Total‬‬
‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪2 i 1‬‬ ‫‪2 B0‬‬
‫מכאן שהמג‪‬טיזציה של כל מערכת תהיה‪:‬‬
‫‪E A ( N A  4) B0 0 1‬‬
‫‪MA  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ( N A  4) 0‬‬
‫‪2 B0‬‬ ‫‪2 B0‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪EB‬‬
‫‪MA  ‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪2 B0‬‬
‫ב‪ 8) .‬ק'( ‪ -‬מהי הא‪‬טרופיה של כל מערכת?‬
‫‪‬תחיל ממערכת ‪ . A‬מערכת זו )וגם מערכת ‪ ( B‬מייצגות אוסף של מערכות ‪ 2‬מצבים‪ .‬כל‬
‫מערכת ‪ 2‬מצבים כזו מייצגת ספין בודד שיכול להיות או במצב מעלה או במצב מטה‬
‫כאשר לכל מצב א‪‬רגיה משלו‪ .‬גדיר את מספר הספי‪‬ים במצב מעלה כ‪ N A -‬ואת מספר‬
‫הספי‪‬ים במצב מטה כ‪ . N A -‬ידוע ל‪‬ו שסכום הספי‪‬ים מקיים ‪ . N A  N A  N A‬כדי‬
‫לחשב את הא‪‬טרופיה‪ ,‬עלי‪‬ו לדעת את ריבוי המצבים‪ ,‬אולם כדי לחשב את הריבוי‪ ,‬עלי‪‬ו‬
‫לדעת כמה ספי‪‬ים מצויים במצב מעלה וכמה ספי‪‬ים מצויים במצב מטה‪ .‬כדי למצוא את‬
‫המספר ה‪"‬ל ‪‬תבו‪‬ן שוב במג‪‬טיזציה של המערכת‪ .‬מתקיים‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1 N‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪MA ‬‬ ‫‪( N A  4) 0   0  Si  0 [ N A  N A ]  N A  4  N A  N A‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 i 1‬‬ ‫‪2‬‬
 ‫כאשר המעבר האחרון הוא למעשה ביצוע הסכום‪ .‬יש ‪ N A‬ספי‪‬ים מעלה שמוכפלים ב‪ 1-‬ו‪-‬‬
‫‪ N A‬ספי‪‬ים מטה שמוכפלים במי‪‬וס ‪ .1‬כעת ‪‬וכל להשתמש בקשר ה‪"‬ל ובהגדרת הסכום‬
‫של הספי‪‬ים השו‪‬ים כדי לקבל את מספר הספי‪‬ים בכל מצב‪:‬‬

‫‪ N A  4  N A  N A‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 2 N A  4  2 N A  N A  N A  2, N A  2‬‬
‫‪ N A  N A  N A‬‬
‫כלומר מצא‪‬ו שרוב הספי‪‬ים במצב מעלה בעוד שרק ‪ 2‬ספי‪‬ים במצב מטה‪ .‬הריבוי יהיה‪:‬‬
‫! ‪NA‬‬ ‫! ‪NA‬‬ ‫! ‪1 NA‬‬
‫‪ A ( EA ) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫!)‪N ! N A ! ( N A  2)!2! 2 ( N A  2‬‬
‫‪A‬‬

‫מכאן שהא‪‬טרופיה של מערכת זו תהיה‪:‬‬

‫!‪1 NA‬‬
‫[‪S A ( E A )  k B ln  A ( E A )  k B ln‬‬ ‫]‬
‫!)‪2 ( N A  2‬‬

‫עבור מערכת ‪ B‬יתן לחזור על כל אופן החישוב‪ ,‬אולם ‪‬שים לב לכך שהא‪‬רגיה הכוללת‬
‫והמג‪‬טיזציה של מערכת זו הן אפס‪ .‬מג‪‬טיזציה אפס יכולה להתקיים רק אם יש מספר‬
‫שווה של ספי‪‬ים מעלה וספי‪‬ים מטה‪ ,‬כלומר שמיידית ‪‬יתן לקבל ש‪N B  N B  N B / 2 -‬‬
‫‪ .‬כעת קל לחזור על החישוב של הא‪‬טרופיה‪:‬‬
‫! ‪NB‬‬ ‫! ‪NB‬‬
‫[‪S B ( EB )  k B ln  B ( EB )  k B ln‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫[‪]  k B ln‬‬ ‫]‬
‫! ‪N !NB‬‬
‫‪B‬‬
‫!)‪( N B / 2)!( N B / 2‬‬

‫כעת ‪‬תון שמצמדים את שתי המערכות כן שהן יכולות להחליף א‪‬רגיה בי‪‬הן אך לא חלקיקים‪.‬‬
‫המערכות עדיין מבודדות משאר העולם‪ .‬כמו כן‪ ,‬תון כי ‪. N A  N B  N‬‬
‫ג‪ 8) .‬ק'( ‪ -‬כתבו ביטוי לא‪‬טרופיה הכוללת של שתי המערכות לאחר הצימוד‪.‬‬
‫הדרכה‪ :‬לאחר שכתבתם את הביטוי לא‪‬טרופיה הכוללת‪ ,‬השתמשו בקירוב סטירלי‪‬ג‬
‫לפיו‪ ln M !  M ln M  M :‬כאשר ‪ M‬מייצג משת‪‬ה כלשהוא‪.‬‬
‫לאחר שצימד‪‬ו בין המערכות‪ ,‬סכום הא‪‬רגיות של שתי המערכות ‪‬שאר קבוע )חוק שימור‬
‫הא‪‬רגיה(‪ ,‬אך החלוקה של א‪‬רגיה זו בין שתי המערכות עשויה להשת‪‬ות מהחלוקה‬
‫שהתקיימה טרם הצימוד! הדרך למצוא את החלוקה החדשה עוברת דרך הא‪‬טרופיה‬
‫הכוללת של המערכות‪ .‬לפי החוק ה‪ 2-‬של התרמודי‪‬מיקה א‪‬טרופיה זו חייבת לשאוף‬
‫למקסימום‪ .‬לכן ‪‬רצה לכתוב את הא‪‬טרופיה הכוללת ולמצוא את המאקרו‪-‬מצב בו היא‬
‫מקבלת מקסימום‪.‬‬
‫הריבוי המשותף לשתי המערכות הי‪‬ו‪:‬‬
‫! ‪NA‬‬ ‫! ‪NB‬‬ ‫!‪N‬‬ ‫!‪N‬‬
‫‪Total   A B ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪    ‬‬
‫! ‪N !N A ! NB !NB ! N A !N A ! NB !NB‬‬
‫‪A‬‬

‫הא‪‬טרופיה המשותפת ל‪ 2-‬המערכות הי‪‬ה‪:‬‬

‫!‪N‬‬ ‫!‪N‬‬
‫[‪STotal  k B ln Total  k B ln( A B )  k B ln  A  k B ln  B  k B ln‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫] ‪]  k B ln[  ‬‬
‫! ‪N !N A‬‬
‫‪A‬‬ ‫! ‪NB !NB‬‬
‫‪‬פתח עוד יותר את הביטוי ולאחר מכן ‪‬שתמש בקירוב סטירלי‪‬ג לכל אחד מהאיברים‪:‬‬
 N! N!
STotal  k B ln[  
]  k B ln[   ]  k B [ln N ! ln N A ! ln N A ! ln N ! ln N B ! ln N B !] 
N !NA !
A NB !NB !
 k B [ N ln N  N  ( N A ln N A  N A )  ( N A ln N A  N A )  N ln N  N  ( N B ln N B  N B )  ( N B ln N B  N B )] 
 k B [2 N ln N  2 N  N A ln N A  N A ln N A  N B ln N B  N B ln N B  N A  N A  N B  N B ]

.‫רגיה הכוללת של כל מערכת‬‫ מצאו את הא‬- ('‫ק‬ 9) .‫ד‬

‫ת‬‫קודת מקסימום? על מ‬ ‫"ל כדי למצוא‬‫שאלת השאלה כיצד גוזרים את הביטוי ה‬ ‫כעת‬
‫ה אחד‬‫ כתלות במשת‬N A , N A , N B , N B ‫ים‬‫רצה להביע את כל המשת‬ ,‫לגזור את הביטוי‬
4 ‫ו שלוש משוואות אשר מספקות את הקשר בין‬‫ כיצד עושים זאת? לרשות‬.‫ולגזור לפיו‬
:‫ים הכולל בכל מערכת‬‫ובעות מסכום הספי‬ ‫ שתי משוואות‬.‫ים‬‫המשת‬

 N A  N A  N
 

  
 N B  N B  N
‫רגיות של שתי המערכות יהיה שווה‬‫ה הדרישה שסכום הא‬‫המשוואה השלישית הי‬
:‫ כלומר‬,‫ו‬‫ה ל‬‫תו‬ ‫רגיה הכוללת אשר‬‫לא‬

 N

 E ATotal   B0  0  Si   B0  0  [ N A  N A ]
 

 i 1
 N

E   B0  0  Si   B0  0  [ N B  N B ]
 
 B Total i 1

 ETotal  E ATotal  EB Total   B0  0  [ N A  N A  N B  N B ]  ( N  4) B0 0 

 N A  N A  N B  N B  N  4

‫יתן כמובן‬) N A ‫ים באמצעות‬‫ביע את כל המשת‬‫ המשוואות ביחד ו‬3 ‫כתוב את‬
.(‫ התוצאה תהיה זהה‬,‫ים האחרים‬‫ המשת‬3-‫להשתמש בכל אחד מ‬

 N A  N A  N  N A  N  N A
 
 N B  N B  N  N B  N  N B 
         
 N A  N A  N B  N B  N  4  N A  ( N  N A )  N B  ( N  N B )  N  4
 N B  N  N B
 3 1
  3 
 N B  N  ( N  2  N A )   N  2  N A
NB  N  2  N A 2 2
 2

:‫ים‬‫תו‬‫ ופרמטרי הבעיה ה‬N A -‫טרופיה הכוללת כתלות ב‬‫וכל לכתוב את הא‬ ‫כעת‬

STotal  k B [2 N ln N  2 N  N A ln N A  N A ln N A  N B ln N B  N B ln N B  N A  N A  N B  N B ] 
3 3
 k B [2 N ln N  2 N  N A ln N A  ( N  N A ) ln( N  N A )  ( N  2  N A ) ln( N  2  N A ) 
2 2
1 1 3 1
( N  2  N A ) ln( N  2  N A )  N A  ( N  N A )  ( N  2  N A )  (  N  2  N A )] 
2 2 2 2
3 3
 k B [2 N ln N  N A ln N A  ( N  N A ) ln( N  N A )  ( N  2  N A ) ln( N  2  N A ) 
2 2
1  1 
( N  2  N A ) ln( N  2  N A )]
2 2
 :‫ יתקיים‬.‫ ולהשוות לאפס‬N A ‫"ל לפי‬‫וכל לגזור את הביטוי ה‬ ‫כעת‬

dSTotal d 3 3

 kB 
[2 N ln N  N A ln N A  ( N  N A ) ln( N  N A )  ( N  2  N A ) ln( N  2  N A ) 
dN A dN A 2 2
1 1
( N  2  N A ) ln( N  2  N A )] 
2 2
3 1
 k B [ ln N A  1  ln( N  N A )  1  ln( N  2  N A )  1  ln( N  2  N A )  1] 
2 2
3 1
 k B [ ln N A  ln( N  N A )  ln( N  2  N A )  ln( N  2  N A )] 
2 2
 3 
( N  N A )( N  2  N A )
 k B ln[ 2 ]≜ 0
1
N A ( N  2  N A )


2
:‫קבל‬ .1 ‫משוואה זו מתקיימת אם הביטוי שבתוך הלוגריתם הטבעי שווה‬
3
( N  N A )( N  2  N A )
2 3 1
 1  ( N  N A )( N  2  N A )  N A ( N  2  N A ) 
1 2 2
N A ( N  2  N A )
2
3 3
  1
 
2 2
 N 2  2 N  N A N  NN A  2 N A  N A   NN A  2 N A  N A 
2 2 2
3 5  1  3 3
 N  2  N A   N A  2 N A  N  2  N A  N  1


2 2 2 2 4
:‫ים‬‫וכל למצוא את שאר המשת‬ ‫כעת‬
3 1
N A  N  N A  N  ( N  1)  N  1
4 4
3 3 3 3
N B  N  2  N A  N  2  ( N  1)  N  1
2 2 4 4
3 1
N B  N  N B  N  ( N  1)  N  1
4 4
‫ה‬‫ המערכות הוא זהה! תוצאה זו אי‬2-‫ים מכל סוג ב‬‫ו שמספר הספי‬‫שים לב שקיבל‬
‫ו מצפים לכך‬‫ות שלהן ולכן א‬‫ת התכו‬‫ שתי המערכות זהות מבחי‬.‫התקבלה במקרה‬
‫ המערכות‬2-‫ הדבר גורר גם שהיות ו‬.‫ים בכל מערכת יהיו זהים‬‫ים השו‬‫שמספרי הספי‬
.‫רגיה הכוללת המקורית בכל מערכת‬‫קבל חצי מכמות הא‬‫רגיה זהה ו‬‫ חלוקת הא‬,‫זהות‬
:‫רגיות בכל מערכת כדי להראות שהדבר מתקיים‬‫בצע חישוב של הא‬ ‫בכל זאת‬

3 1 1
E ATotal   B0  0  [ N A  N A ]   B0  0  [ N  1  ( N  1)]   B0  0 ( N  2)
4 4 2 
  3 1 1
EB Total   B0  0  [ N B  N B ]   B0  0  [ N  1  ( N  1)]   B0  0 ( N  2)
4 4 2
1 1
 ETotal  E ATotal  EB Total   B0  0 ( N  2)  B0  0 ( N  2)  ( N  4) B0 0
2 2
 ‫כעת מצמדים את שתי המערכות לאמבט חום בעל טמפרטורה ‪ T‬תו‪‬ה‪.‬‬
‫ה‪ 5) .‬ק'( ‪ -‬מה תהיה המג‪‬טיציה של כל מערכת כעת? הסבירו מה יקרה למג‪‬טיזציה כאשר‬
‫‪ B0 0 ≪ k BT‬ולהיפך!‬
‫הערה‪ :‬עוד ‪‬תון ש‪x  0  tanh( x)  0, x    tanh( x)  1 -‬‬
‫מכיוון ששתי המערכות זהות‪ ,‬התוצאות יהיו זהות ולכן ‪‬עבוד עם מערכת אחת‪ .‬למעשה‬
‫יש ל‪‬ו אוסף של מערכות ‪ 2‬רמות בטמפרטורה ‪‬תו‪‬ה ולכן ‪‬וכל לחשב את פו‪‬קציית‬
‫החלוקה של המערכת ולהיעזר בה כדי לקבל את המג‪‬טיזציה‪ .‬תחיל אם כן מחישוב‬
‫פו‪‬קציית החלוקה‪ .‬הא‪‬רגיות במערכת הן ‪ . E ()   B0  0 , E ()   B0  0‬פו‪‬קציית‬
‫החלוקה תהיה אם כן )עבור מערכת ‪ 2‬רמות בודדת(‪:‬‬
‫‪B0 0‬‬ ‫‪B0 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪B0 0‬‬
‫‪Z e‬‬ ‫‪k BT‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪k BT‬‬
‫(‪ 2 cosh‬‬ ‫)‬
‫‪k BT‬‬
‫מכאן שמספר החלקיקים בכל מצב יהיו‪:‬‬
‫‪B0 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪Ne kBT‬‬
‫‪‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪‬‬
‫‪B‬‬
‫‪‬‬ ‫) ‪2 cosh( 0 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k BT‬‬
‫‪‬‬ ‫‪B0 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪k BT‬‬
‫‪N  ‬‬ ‫‪Ne‬‬
‫‪‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪‬‬ ‫) ‪2 cosh( 0 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k BT‬‬

‫הגדרת המג‪‬טיזציה ידועה ל‪‬ו ו‪‬קבל בסה"כ‪:‬‬

‫‪B0 0‬‬ ‫‪B0 0‬‬

‫‪B0 0‬‬
‫‪‬‬ ‫)‬ ‫(‪sinh‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪1‬‬‫‪k BT‬‬ ‫‪k BT‬‬
‫‪k BT‬‬
‫[ ‪M    0  Si   0 [ N  N ]   0 N‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪]  0 N‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2 i 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪B0 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪B0 0‬‬
‫(‪2 cosh‬‬ ‫)‬ ‫(‪cosh‬‬ ‫)‬
‫‪k BT‬‬ ‫‪k BT‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪‬‬ ‫) ‪0 N tanh( 0 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪k BT‬‬

‫עבור התחום ‪ B0 0 ≪ k BT‬פו‪‬קציית הט‪‬ג‪‬ס ההיפרבולי שואפת ל‪ ,0-‬כלומר‬

‫שהמג‪‬טיזציה שואפת ל‪ .0-‬הדבר הגיו‪‬י פיזיקלית מכיוון שבטמפרטורות גבוהות‬
‫המערכת ‪‬וטה לחלוקה שווה של הספי‪‬ים )והא‪‬רגיות שלהם( לכל אחד מהמצבים ולכן‬
‫המג‪‬טיזציה שואפת ל‪ .0-‬מ‪‬גד‪ ,‬עבור התחום ‪ B0 0 ≫ k BT‬פו‪‬קציית הט‪‬ג‪‬ס ההיפרבולי‬
‫שואפת ל‪ 1-‬וא‪‬ו מקבלים את המג‪‬טיזציה המקסימלית‪ .‬הדבר הגיו‪‬י פיזיקלית מכיוון‬
‫שכעת אין חלוקה שווה בין המצבים ולמעשה רובם המוחלט של הספי‪‬ים ‪‬מצאים במצב‬
‫אחד‪.‬‬
 :‫גדלים פיזיקליים שימושיים‬
me  9.1 10 31[kg ]
k B  1.38 10 23 [ J / K ]
h  6.626 1034 [ J  s ]

:‫ומטריות שימושיות‬‫זהויות טריגו‬

1
cos(a ) cos(b)  [cos(a  b)  cos(a  b)]
2
1
sin(a )sin(b)  [cos(a  b)  cos(a  b)]
2
1
sin(a ) cos(b)  [sin(a  b)  sin(a  b)]
2
sin(  a )  sin(a )
cos(  a )   cos(a )

sin(  a )  cos(a )
2

cos(  a )  sin(a )
2
sin( a )   sin(a )
cos(a )  cos(a )
1
cos(a )  [eia  e ia ]
2
1
sin(a )  [eia  e ia ]
2i
:3x3-‫ ו‬2x2 ‫טות של מטריצות‬‫דטרמי‬
a b 
det    ad  bc
c d 
a b c 
 
det  d e f   a[ei  fh]  b[di  fg ]  c[dh  eg ]
g h i 
 