Download as pdf or txt
Download as pdf or txt
You are on page 1of 8

‫קול‬

‫ה‬
‫את‬
‫לש חרר‬

‫סברדלוב‬ ‫חנה‬
‫קלינאית תקשורת ‪MA‬‬

‫קול‬
‫ה‬
‫את‬
‫לש חרר‬

‫סברדלוב‬ ‫חנה‬
‫קלינאית תקשורת ‪MA‬‬

‫מדריך להורים‬

‫גמגום‬
‫בגיל הרך‬
‫קול‬
‫ה‬
‫את‬
‫לש חרר‬

‫סברדלוב‬ ‫חנה‬
‫קלינאית תקשורת ‪MA‬‬

‫הילד‪/‬ה שלכם התחיל‪/‬ה לגמגם‪.‬‬


‫מה זה?‬
‫מה קרה לו פתאום?‬
‫וואו‪ ,‬הוא לא מצליח להוציא מילה מהפה‪.‬‬
‫מתי זה יעבור?‬
‫להגיד משהו? לא להגיד?‬
‫להגיד במקומו את המילה?‬

‫מידע על קצה המזלג‪:‬‬


‫גמגום אצל ילדים קטנים היא תופעה נפוצה במהלך ההתפתחות השפתית‪,‬‬
‫לרוב היא חולפת לאחר זמן‪-‬מה‪ .‬הגמגום מתבטא בחזרות קצרות על חלקי‬
‫מילה או על מילה שלמה‪ ,‬בהיתקעויות‪" ,‬בלוקים"‪ ,‬קצרים או ארוכים‪ ,‬ולפעמים‬
‫גם בתנועות לוואי כמו מצמוץ‪ ,‬הרמת הקול‪ ,‬עווית בפה או תנועות אחרות‪.‬‬

‫אין טיפול אחד בגמגום‪ ,‬קיימים בשוק מגוון הצעות ואפשרויות לטיפול‪ .‬החל‬
‫מטיפול קלינאית תקשורת ועד טיפולים אלטרנטיביים שונים‪.‬‬
‫חשוב לדעת שגמגום מופיע בכל תרבות‪ ,‬בכל סוגי האוכלוסיה‪ ,‬אצל בנים יותר‬
‫מאשר אצל בנות‪ .‬אצל ‪ 80%‬מהילדים שמתחילים לגמגם הגמגום יעבור לבד‪.‬‬
‫חשוב גם לדעת שאתם ההורים לא אשמים בגמגום‪ .‬אז אפשר להפסיק עם‬
‫ההלקאה העצמית (לא מספיק נתנו תשומת לב‪/‬צעקנו עליו יותר מידי‪/‬אני אמא‬
‫מידי קפדנית‪.)...‬‬
‫אין גורם אחד בלבד לגמגום‪ ,‬לרוב זהו שילוב של נטיה פיזיולוגית יחד עם נתוני‬
‫הסביבה‪ ,‬נתוני האישיות של הילד‪ ,‬המצב השפתי שלו ועוד ועוד‪.‬‬
‫קול‬
‫ה‬
‫את‬
‫לש חרר‬

‫סברדלוב‬ ‫חנה‬
‫קלינאית תקשורת ‪MA‬‬

‫האם לדבר על זה?‬

‫כן‪ ,‬בהחלט‪ .‬אסור שהגמגום יהיה סוד שלא מדברים עליו‪ .‬הגמגום הוא כמו פיל‬
‫גדול באמצע החדר ואי אפשר להתעלם ממנו‪ .‬הילד לא מבין מה קורה לו ולמה‬
‫המילים לא יוצאות לו מהפה‪ .‬הוא חייב לקבל התייחסות ומענה‪ ,‬אחרת הוא‬
‫נשאר לבד עם תחושות מבוכה‪ ,‬בושה וחוסר וודאות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המתח אצלנו משפיע גם הוא על הילד‪ .‬תחשבו מה הוא מרגיש‪ -‬קורה‬
‫לו משהו לא ברור‪ ,‬אמא בלחץ‪ ,‬מסתכלת עליו במבט מוזר אבל לא אומרת‬
‫כלום‪.‬‬
‫ברגע שניתן לזה שם ונסביר שזה קורה‪ ,‬זה מוכר והכל בסדר‪ ,‬נוריד מאד‬
‫את מפלס המתח והחרדה‪ .‬לפעמים רק השיחה על הנושא משחררת הרבה‬
‫מהגמגום‪.‬‬
‫מה כדאי להגיד? משפט שמכיר בקושי‪ ,‬נותן לו לגיטימציה‪ ,‬ונותן תמיכה‪" :‬שמתי‬
‫לב שקשה לך להוציא את המילים מהפה‪ .‬קוראים לזה גמגום‪ .‬זה קורה להרבה‬
‫ילדים וזה בסדר‪ .‬אני מקשיבה לך"‪.‬‬

‫אז מה באמת עושים?‬

‫לחכות בסבלנות‪ ,‬לתת לו את כל הזמן שבעולם לסיים את המשפט‪ .‬לשדר‬


‫לילד‪ -‬הכל בסדר‪ ,‬אני שומע‪.‬‬
‫לחכות‪ ,‬בלי להשלים את המילה‪ .‬לא לעזור לו לדבר‪ .‬השלמת המילה במקומו‬
‫תתפרש כביקורת יותר מאשר כעזרה‪.‬‬
‫לחכות‪ ,‬בלי הצעות יעול כמו תנשום עמוק‪ ,‬תתחיל מהתחלה‪ ,‬תדבר לאט‪.‬‬
‫אם הגמגום ארוך במיוחד‪ ,‬אפשר לשאול את הילד אם הוא רוצה שנעזור לו‬
‫להגיד את המילה‪ ,‬ואז לנסות ביחד איתו להגיד את המילה לאט לאט‪ .‬אחרי‬
‫שהילד אמר מה שרצה‪ ,‬אפשר לחזור על המילה או על המשפט בצורה ארוכה‬
‫קול‬
‫ה‬
‫את‬
‫לש חרר‬

‫סברדלוב‬ ‫חנה‬
‫קלינאית תקשורת ‪MA‬‬

‫ומתנגנת‪ .‬למשל‪" :‬אה‪ ,‬א‪-‬ת‪-‬ה רו‪-‬צה ל‪-‬ש‪-‬תות!"‪ ,‬ולענות לו באותה צורה‪" :‬ה‪-‬‬
‫נה א‪-‬ביא ל‪-‬ך מ‪-‬י‪-‬ם"‬
‫ליצור שינוי בסיטואציה‪ .‬אם אתם עומדים והילד עומד לידכם‪ ,‬אפשר לרדת‬
‫אליו‪ ,‬ללטף את הכתף‪.‬‬
‫לא לחפש קשר עין בכוח‪ .‬לרוב הילד ימנע מקשר עין בזמן שמגמגם‪.‬‬

‫להתחיל לדבר עם הילד בצורה איטית ומתנגנת‪ ,‬בדיבור רחב ופתוח‪" ,‬למתוח"‬
‫את המילים‪ .‬העצה הזו קשה לרוב ההורים לביצוע כי כולנו מדברים מהר מאד‪.‬‬
‫האמת היא שקצב החיים שלנו מהיר מאד‪ ,‬ולעצור את הכל פתאום ולדבר לאט‬
‫נדמה לנו כבלתי אפשרי‪ .‬אפשר ליישם את הדיבור האיטי במשפטים שמופנים‬
‫רק לילד ולא כל הזמן‪ .‬למשל‪" :‬יו‪-‬סי בו‪-‬א ל‪-‬א‪-‬כו‪-‬ל"‪.‬‬
‫הרעיון הוא שילדים נוטים לחקות את דגם הדיבור שהם שומעים‪ .‬בנוסף‪ ,‬דיבור‬
‫איטי אוסף את הילד‪ ,‬מוריד את הלחץ של הזמן‪ ,‬מוריד את הלחץ של לענות‬
‫מהר משהו ומאפשר לילד להתארגן על המשפט שרוצה להגיד‪.‬‬

‫איך אנחנו מדברים בכלל?‬

‫אנחנו רוצים לאפשר את הדיבור ולא להכריח אותו‪ .‬לפתוח את האפשרות‬


‫לדבר‪ ,‬והילד יבחר על מה‪ ,‬מתי וכמה לדבר‪ ,‬ואם בכלל‪.‬‬
‫האם השיח שלנו עם הילד כולל שאלות ותשובות של מה אכלת‪ ,‬איך היה‪ ,‬מה‬
‫עשית‪ ,‬מה הגננת אמרה‪ ....‬או שיש שם שיחה?‬
‫אם אני רוצה לשוחח‪ ,‬קודם כל אשתוק ואתן לילד ליזום את נושא השיחה‪.‬‬
‫אקשיב לו עד הסוף בלי לקטוע אותו בהערות או בשאלות‪ .‬אחרי שסיים אתרום‬
‫את חלקי בשיחה‪" :‬וואו! איזה מעניין‪ .‬גם אני היום הלכתי ברחוב ופתאום‬
‫ראיתי‪ ."...‬או‪" :‬גם אני כשהייתי קטנה אהבתי לצבוע בגואש"‪.‬‬
‫נשמור על איזון בשיחה‪ ,‬שלא יהיה מצב שבו רק אני מדברת והילד מהנהן או‬
‫קול‬
‫ה‬
‫את‬
‫לש חרר‬

‫סברדלוב‬ ‫חנה‬
‫קלינאית תקשורת ‪MA‬‬

‫עונה כן ולא‪ .‬אפשר בהחלט גם לשתוק!‬

‫נשתדל לדבר במשפטים ופחות בשאלות‪ .‬שאלות לפעמים מלחיצות‪ .‬למשל‬


‫שמתי לב שיש לי ילדים שאם אני שואלת אותם "איך היה?" הם לא עונים כלום‪.‬‬
‫השאלה הזאת גדולה עליהם‪ .‬אם אני אומרת משפטים ממוקדים‪" :‬בטח היום‬
‫שיחקת במגנטים‪ "...‬או‪" :‬נראה לי היה היום אורז בצהרון" פתאום הילד מעצמו‬
‫מתעורר לענות לי וממשיך לדבר‪.‬‬
‫אם הילד מתחיל לדבר איתי אבל אני בדיוק לא פנויה‪ ,‬אפשר להגיד‪" :‬אני רוצה‬
‫מאד לשמוע אותך אבל עכשיו התינוק בוכה‪/‬יש לי טלפון חשוב‪ ,‬מיד אחרי זה‬
‫אהיה פנויה לשמוע הכל"‪.‬‬

‫נוריד את הלחצים סביב נושא הדיבור‪ .‬לא נכריח את הילד לדבר‪" .‬תספר‬
‫לסבתא מה הגננת אמרה"‪" ,‬תגיד תודה רבה"‪ .‬שוב‪ ,‬אנחנו רוצים לאפשר את‬
‫התקשורת ולא להכריח אותה‪ .‬אפשר גם להדריך את הגננת או את המורה‬
‫להימנע משאלות ישירות מול כל הגן‪ ,‬דבר שיכול ליצור מתח ולחץ‪.‬‬

‫ניצור זמן מיוחד‪ ,‬אפילו ‪ 5‬דקות ביום‪ ,‬בו אנחנו נמצאים עם הילד בלי עוד ילדים‬
‫מסביב‪ ,‬בלי הסחות דעת (פלאפון‪ ,‬דיבורים)‪ .‬בזמן הזה ניתן לילד להוביל את‬
‫השיחה או המשחק לאן שירצה‪ .‬אפשר להציע משחק פתוח (לא משחק קופסא‬
‫עם כללים) בו הילד מוביל‪ ,‬ונצטרף אליו‪ .‬בזמן הזה נשתדל לכוון את תשומת‬
‫הלב שלנו לילד בלבד‪ .‬לא להעיר הערות ולא להציע הצעות יעול‪ ,‬אלא להגיב‬
‫במשפטים קצרים ולהשתתף איתו במה שהוא עושה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אם הצענו פליימוביל והילד מתחיל להסיע את מכבי‪-‬האש ואומר "וויאוו‬
‫ווייאווו"‪ ,‬נביא אנשים שיחכו לעלות בסולם‪ .‬או שנצטרף לקולות הסירנה‪ .‬לא‬
‫נשאל‪" :‬לאן הוא נוסע?" "להביא אנשים?" אלא נצטרף כאילו שאנחנו גם ילדים‬
‫שמתעניינים עכשיו רק במכבי אש‪.‬‬
‫קול‬
‫ה‬
‫את‬
‫לש חרר‬

‫סברדלוב‬ ‫חנה‬
‫קלינאית תקשורת ‪MA‬‬

‫בזמן הזה אפשר לדבר בקצב איטי יותר‪ ,‬בדיבור רך ומתנגן‪.‬‬


‫זה לא יהיה קל! לא קל לכבות את המנוע הפנימי שלנו שגורם לנו לזוז‪ ,‬לעשות‪,‬‬
‫לקום‪ ,‬לדבר‪ ,‬לשאול‪ ,‬להזיז את המציאות‪...‬‬
‫לחילופין אפשר לעשות את הזמן המיוחד בזמן בו נמצאים עם הילד בלי אף‬
‫אחד‪ .‬זה יכול להיות ברכב‪ ,‬בדרך למקום כלשהו‪ ,‬בקניות וכד'‪ .‬בזמן הזה נשתדל‬
‫להתנתק מהכל ולהיות איתו‪ .‬ניתן לו להוביל את השיחה‪ .‬ואם הוא שותק? אז‬
‫גם אני אשתוק‪.‬‬

‫מתי ללכת לקלינאית תקשורת?‬

‫מומלץ לפנות לאבחון אצל קלינאית תקשורת אם אתם לחוצים או דואגים‬


‫במיוחד‪ ,‬ו‪/‬או אם הגמגום נמשך זמן רב‪ .‬קלינאית התקשורת תפגוש את ההורים‬
‫ואת הילד‪ ,‬תבצע הערכה של המצב ותמליץ על טיפול ו‪/‬או הדרכת הורים‪.‬‬
‫אפשר לדבר עם הילד על הגמגום ולהציע לפנות לקבלת עזרה‪" :‬שמתי לב‬
‫שעדין המילים נתקעות לך בפה‪ .‬זה קורה להרבה ילדים‪ .‬אפשר ללכת למישהי‬
‫שתלמד אותך איך לעזור למילים לצאת מהפה בקלות"‪.‬‬

‫אם נזהה התנהגויות נוספות אצל הילד‪ ,‬כמו ירידה בביטחון העצמי‪ ,‬הימנעות‬
‫מדיבור‪ ,‬חרדות‪ ,‬קשיי הסתגלות לשינויים‪ ,‬גמגום שהולך ומחמיר‪ ,‬מודעות‬
‫גבוהה של הילד לגמגום‪ ,‬ואם קיימים גורמים נוספים כמו למשל רקע משפחתי‬
‫של גמגום ו‪/‬או קשיי שפה או היגוי אצל הילד‪ ,‬כדאי לפנות לקלינאית תקשורת‬
‫בהקדם‪.‬‬

‫נחזור להתחלה‪...‬‬

‫הילד‪/‬ה שלכם התחיל‪/‬ה לגמגם‪.‬‬


‫קול‬
‫ה‬
‫את‬
‫לש חרר‬

‫סברדלוב‬ ‫חנה‬
‫קלינאית תקשורת ‪MA‬‬

‫זה מלחיץ מאד‪ .‬קודם כל נושמים עמוק ונרגעים‪ .‬קיבלתם מתנה‪ .‬קיבלתם‬
‫אתגר שבא ללמד אתכם כמה דברים עליכם‪ ,‬על האופי של הילד‪ ,‬על מה‬
‫שעובר עליו‪ ,‬על התקשורת שלכם ושלו‪ .‬קיבלתם הזדמנות פז להתבוננות‪,‬‬
‫למידה ויצירת שינוי‪.‬‬

‫אז מה למדנו פה‪:‬‬

‫למדנו קצת על הגמגום‪:‬‬


‫•מה לעשות ברגע הגמגום‬
‫•מה לא לעשות‪...‬‬
‫•לדבר עם הילד בדיבור מתמשך ומתנגן‬
‫•למדנו לשוחח עם הילד בצורה מאפשרת ונינוחה‬
‫•למדנו מתי צריך לפנות לקלינאית תקשורת‬

‫אשמח לשמוע איך המדריך עזר לכם‪chana.sverdlov@gmail.com :‬‬


‫אני קוראת כל תגובה!‬

‫מתלבטים? רוצים להתייעץ? לשיחת יעוץ חינמית (‪ 10‬דקות) השאירו פרטים‬


‫במייל ‪ chana.sverdlov@gmail.com‬ואחזור אליכם בהקדם‪.‬‬

‫ס‬
‫קול‬
‫ה‬
‫את‬
‫לש חרר‬

‫סברדלוב‬ ‫חנה‬
‫קלינאית תקשורת ‪MA‬‬

‫מי אני?‬

‫חנה סברדלוב‪ ,‬קלינאית תקשורת בעלת תואר שני בהפרעות בתקשורת‪.‬‬


‫נשואה ואמא לארבעה מתוקים‪ .‬בעלת ניסיון של ‪ 8‬שנים בתחום‪.‬‬
‫במשך שנים התמודדתי בעצמי עם גמגום‪ ,‬גלוי וסמוי‪ ,‬ובמסגרת עבודתי‬
‫כקלינאית תקשורת התמקצעתי והעמקתי בשיטות טיפול בתחום הקרוב לליבי‬
‫ביותר‪.‬‬
‫במקביל לטיפול הסטנדרטי בגמגום‪ ,‬אני משלבת גם טיפול רגשי בשיטת‬
‫מאסטר טאפינג לשחרור חסימות מתת המודע‪ .‬מתוך ניסיון בעבודה עם‬
‫עשרות מטופלים אני רואה כי שילוב השיטות הטכניות עם התייחסות לרגשות‬
‫המודחקים העומדים בבסיס הגמגום מביא לתוצאות מיטביות בטיפול‪.‬‬

You might also like