‫הסתברות‬

‫סיכום‪ ,‬דגשים וטיפים‬

‫‪ 5‬יחידות לימוד במתמטיקה – שאלון מספר ‪ ,581‬שאלה מספר ‪3‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫עמוד‬ ‫נושא‬ ‫מס"ד‬

‫‪2‬‬ ‫פתח דבר ‪........................................................................................................‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪3‬‬ ‫הסתברות ‪ -‬מבוא ‪............................................................................................‬‬ ‫‪2‬‬

‫מושגים ראשונים ‪4 .............................................................................................‬‬ ‫‪3‬‬

‫מאורעות תלויים ומאורעות בלתי תלויים ‪5 ...........................................................‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪6‬‬ ‫דיאגרמת עץ ‪...................................................................................................‬‬ ‫‪5‬‬

‫התפלגות בינומית (נוסחת ברנולי) ‪9 ......................................................................‬‬ ‫‪6‬‬

‫טבלה דו ממדית ‪10 ..............................................................................................‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪12‬‬ ‫הסתברות מותנית ‪...........................................................................................‬‬ ‫‪8‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לפלדמן דיגיטל בע"מ‬

‫מקבוצת אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬
‫‪www.aviramfeldman.co.il‬‬
‫‪1‬‬
 ‫פתח דבר‬
‫בחינות הבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד כוללות שני שאלונים‪ ,‬האחד שאלון מספר ‪035581‬‬
‫והשני שאלון שמספרו ‪ .035582‬השאלה השלישית בשאלון הראשון שמספרו ‪ 035581‬עוסקת בהסתברות‪.‬‬
‫הקובץ שלפניך מכיל את הסיכום של כלל החומר התיאורטי הנדרש כדי להצליח לפתור את השאלה‬
‫בהסתברות בבחינות הבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד‪ ,‬בפרט את ההגדרות הנדרשות‪ ,‬את‬
‫הנוסחאות הנדרשות‪ ,‬דגשים וטיפים חשובים להצלחתך וכן מספר דוגמאות במקומות בהם מצאנו לנכון‪.‬‬

‫מטרתו המרכזית של הקובץ הנ"ל היא לרכז תחת קורת גג אחת את כל המידע החיוני הקשור לשאלה‬
‫בהסתברות בבחינות הבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד תוך הקפדה ברורה לא לצרף שאלות‬
‫לתרגול ולחזרה שכן מהותו של הקובץ היא לסכם את נושא זה תוך הוספת דגשים וטיפים חשובים‪.‬‬

‫תכני הקובץ נשענים בהקפדה יתרה על תוכנית הלימודים של משרד החינוך לטובת נבחני הבגרות ברמת חמש‬
‫יחידות לימוד והוקפד לא לחרוג מכך‪ ,‬בפרט לנסח את תוכנו בטרמינולוגיה המקובלת במתמטיקה התיכונית‬
‫במטרה לאפשר לקוראו להטמיע את המונחים החשובים‪ ,‬את הנוסחאות החיוניות ובכלל זה לרכוש את‬
‫הכלים הדרושים לו להתמודד היטב עם השאלה בהסתברות בבחינות הבגרות הנ"ל‪.‬‬

‫בשל העובדה שהקובץ שלפניך מסכם‪ ,‬כאמור‪ ,‬את כל אשר נדרש הקשור להסתברות לטובת בחינות הבגרות‬
‫הללו נכון יהיה להגישו לתלמיד בתום הלימוד הכולל של סדרות במטרה לסייע לו לזכור את תוכנו של הקובץ‪.‬‬
‫תוכנו לא נכתב במטרה להחליף את המורה המלמד בכיתה את תלמידיו אלא במטרה לסייע למורה ולתלמיד‬
‫כאחד בהגשת תכניו‪.‬‬

‫תלמיד אשר יפתור שאלות מילוליות תוך כדי התבוננות מתמדת בתכני הקובץ הנ"ל יפנים את תכניו בצורה‬
‫טובה מאוד ויקל על עצמו במלאכת זכירת כלל התכנים הללו ובכך‪ ,‬מטבעו של דבר‪ ,‬ישפר את סיכוייו לפתור‬
‫בהצלחה את השאלות המילוליות בבחינות הבגרות ברמת חמש יחידות לימוד‪.‬‬

‫בברכה ובהצלחה‪,‬‬
‫צוות פלדמן דיגיטל‬
‫מבית אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬

‫© כל הזכויות שמורות לפלדמן דיגיטל בע"מ‬

‫מקבוצת אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬
‫‪www.aviramfeldman.co.il‬‬
‫‪2‬‬
 ‫הסתברות – מבוא‬
‫השאלה השלישית אשר תופיע בבחינות הבגרות בשאלון הראשון ברמת ‪ 5‬יחידות לימוד במתמטיקה‪ ,‬שאלון‬
‫שמספרו ‪ 035581‬תעסוק בהסתברות‪ .‬אופייה של השאלה הזו הוא אינטגרטיבי (משלב) שכן היא בדרך כלל‬
‫בודקת מרכיבי ידע שונים הקשורים להסתברות‪ ,‬כך למשל ייתכן שילוב בין דיאגרמת עץ לבין הסתברות‬
‫מותנית תוך שימוש בנוסחת ברנולי או למשל‪ ,‬שילוב בין טבלה דו ממדית לבין נוסחת ברנולי תוך התייחסות‬
‫לבדיקת החשיבה ההסתברותית וכן ייתכנו צירופים נוספים‪ .‬נכון הוא כי ניתן למיין את תתי הנושאים‬
‫המשתייכים להסתברות באופנים שונים‪ ,‬אנו מיינו זאת עבורכם בדפי הסיכום הללו באופן הנראה לנו כנכון‬
‫ביותר‪ ,‬להלן‪:‬‬

‫מושגים ראשונים‬ ‫‪-‬‬

‫מאורעות תלויים ומאורעות בלתי תלויים‬ ‫‪-‬‬
‫דיאגרמת עץ‬ ‫‪-‬‬
‫התפלגות בינומית (נוסחת ברנולי)‬ ‫‪-‬‬
‫טבלה דו ממדית‬ ‫‪-‬‬
‫הסתברות מותנית‬ ‫‪-‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לפלדמן דיגיטל בע"מ‬

‫מקבוצת אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬
‫‪www.aviramfeldman.co.il‬‬
‫‪3‬‬
 ‫מושגים ראשונים‬
‫ניסוי מקרי – ניסוי בו אין יכולת לקבוע מראש את התוצאה‪ ,‬דוגמה‪ :‬הטלת קובייה‪.‬‬

‫מרחב המדגם – קבוצת התוצאות האפשריות אשר יכולה להתקבל בעת עריכת ניסוי מקרי‪ .‬הסימון המקובל‬
‫למרחב המדגם הוא על ידי האות היוונית ה־ ‪ 24‬והאחרונה ‪( Ω‬אומגה)‪.‬‬

‫מאורע – תוצאה היכולה להתקבל בעת עריכת ניסוי מקרי‪ .‬הסימונים המקובלים למאורעות הם על ידי‬
‫האותיות הלטיניות הגדולות‪ ,‬כגון‪.A,B,C :‬‬

‫מאורע משלים – המאורע המשלים של ‪ A‬נקרא "‪ A‬משלים" או "‪ A‬גג" ומסומן על ידי ̅‬
‫‪ A‬והוא מוגדר‬
‫להיות מאורע המכיל את התוצאות האפשריות המצויות במרחב המדגם פרט לאלה המופיעות במאורע ‪.A‬‬

‫מאורע וודאי – מאורע שהתרחשותו וודאית לחלוטין‪.‬‬

‫מאורע בלתי אפשרי – מאורע שאין כל היתכנות להתרחשותו‪ ,‬נקרא גם "מאורע ריק"‪.‬‬

‫הסתברות (סיכוי) – ההסתברות לכך שהמאורע ‪ A‬יתרחש נקראת "ההסתברות של ‪ ,"A‬הסתברות זו‬
‫מסומנת על ידי )‪ ,P(A‬ומוגדרת להיות היחס בין מספר התוצאות האפשריות של המאורע ‪ A‬לבין מספר‬
‫התוצאות האפשריות של מרחב המדגם‪.‬‬

‫נוסחה מספר ‪𝟎 ≤ 𝐏(𝐀) ≤ 𝟏 :1‬‬

‫נוסחה מספר ‪𝐏(Ω) = 𝟏 :2‬‬

‫נוסחה מספר ‪̅ ) = 𝟏 :3‬‬

‫𝐀(𝐏 ‪𝐏(𝐀) +‬‬

‫נוסחה מספר ‪) = 𝟏 :4‬מאורע וודאי(𝐏‬

‫נוסחה מספר ‪) = 𝟎 :5‬מאורע בלתי אפשרי(𝐏‬

‫חיתוך מאורעות – חיתוך המאורעות ‪ A‬ו־ ‪ B‬מסומן על ידי ‪ A ∩ B‬ומוגדר להיות המאורע המכיל את כל‬
‫התוצאות המשותפות למאורע ‪ A‬ולמאורע ‪ ,B‬כלומר מאורע החיתוך מכיל את כל התוצאות השייכות‬
‫למאורע ‪ A‬וגם למאורע ‪.B‬‬

‫מאורעות זרים – שני מאורעות שאין להם תוצאה אפשרית משותפת קרויים מאורעות זרים‪ , .‬לשון אחר‪,‬‬
‫שני מאורעות אשר מאורע החיתוך שלהם ריק קרויים כך‪.‬‬

‫נוסחה מס' ‪ :6‬אם ‪ A‬ו־ ‪ B‬מאורעות זרים‪ ,‬אז 𝟎 = )𝐁 ∩ 𝐀(𝐏‬

‫איחוד מאורעות – איחוד המאורעות ‪ A‬ו־ ‪ B‬מסומן על ידי ‪ A ∪ B‬ומוגדר להיות המאורע המכיל את כל‬
‫התוצאות השייכות למאורע ‪ A‬או למאורע ‪ B‬או לשניהם‪.‬‬

‫נוסחה מס' ‪ :7‬לכל שני מאורעות ‪ A‬ו־ ‪𝐏(𝐀 ∪ 𝐁) = 𝐏(𝐀) + 𝐏(𝐁) − 𝐏(𝐀 ∩ 𝐁) ,B‬‬

‫נוסחה מס' ‪ :8‬לכל שני מאורעות זרים ‪ A‬ו־ ‪𝐏(𝐀 ∪ 𝐁) = 𝐏(𝐀) + 𝐏(𝐁) ,B‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לפלדמן דיגיטל בע"מ‬

‫מקבוצת אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬
‫‪www.aviramfeldman.co.il‬‬
‫‪4‬‬
 ‫מאורעות תלויים ומאורעות בלתי תלויים‬
‫מאורעות תלויים‬

‫שני המאורעות ‪ A‬ו־ ‪ B‬ייקראו מאורעות תלויים אם ידיעת התרחשותו של אחד מהם משנה את ההסתברות‬
‫להתרחשותו של האחר‪.‬‬

‫מאורעות בלתי‪-‬תלויים‬

‫שני המאורעות ‪ A‬ו־ ‪ B‬ייקראו מאורעות בלתי תלויים אם ידיעת התרחשותו של אחד מהם אינה משנה את‬
‫ההסתברות להתרחשותו של האחר ולהפך‪.‬‬

‫מכפלת הסתברויות של מאורעות בלתי תלויים‬

‫אם שני המאורעות ‪ A‬ו־ ‪ B‬בלתי תלויים זה בזה‪ ,‬אז מכפלת ההסתברות של המאורע ‪ A‬בהסתברות של‬
‫המאורע ‪ B‬שווה להסתברות של המאורע ‪.A ∩ B‬‬

‫נוסחה מס' ‪ :9‬לכל שני מאורעות ‪ A‬ו־ ‪ B‬אשר בלתי תלויים זה בזה‪ ,‬מתקיימת המשוואה הבאה‬

‫)𝐁 ∩ 𝐀(𝐏 = )𝐁(𝐏 ∙ )𝐀(𝐏 (בנוסחה זו פעולת הכפל שקולה למילה "וגם")‪.‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לפלדמן דיגיטל בע"מ‬

‫מקבוצת אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬
‫‪www.aviramfeldman.co.il‬‬
‫‪5‬‬
 ‫דיאגרמת עץ‬
‫דיאגרמת עץ היא מעין תרשים‬
‫הטלת קובייה‬ ‫‪1‬‬ ‫זרימה המתאר את השתלשלות‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬ ‫האירועים בשאלה‪ .‬דיאגרמת עץ‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫בהסתכלות מזווית נוספת‪ ,‬היא‬
‫כד ב'‬ ‫כד א'‬
‫(התקבל מספר השונה מ‪)"1" -‬‬ ‫(התקבל המספר "‪)"1‬‬ ‫כלי עבודה נהדר המסייע בעריכת‬
‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נתוני השאלה שכן היא מאפשרת‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫"להתבונן" בנתוני השאלה במבט‬
‫על‪ ,‬ומקלה במלאכת הבנת אופייה‬
‫כדור כחול‬ ‫כדור צהוב‬ ‫כדור כחול‬ ‫כדור צהוב‬
‫של השאלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כך לפחות על‬
‫‪25‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פי רוב‪ ,‬השאלות אשר "מזמינות" רצועת‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪48‬‬ ‫ביטחון‬
‫שימוש בדיאגרמת עץ הן בעלות‬
‫אופי השם דגש על קרות אירועי‬
‫השאלה באופן כרונולוגי‪ ,‬כלומר‬
‫כזה המבחין בסדר התרחשותם‪.‬‬
‫נתבונן עתה‪ ,‬למשל‪ ,‬בדיאגרמת‬
‫העץ המוצגת בפניכם משמאל‪,‬‬
‫המתאימה להיות תרשים עזר לשאלה הבאה‪ :‬מטילים קוביית משחק הוגנת פעם אחת‪ ,‬אם‬

‫המספר המתקבל הוא "‪ "1‬אז מוציאים באקראי כדור מכד א‪ ,‬בו מצויים ‪3‬‬

‫כדורים צהובים ו־ ‪ 5‬כורים כחולים‪ .‬אם המספר המתקבל הוא לא "‪ "1‬אז‬

‫מוציאים כדור מכד ב בו מצויים ‪ 2‬כדורים צהובים ו־ ‪ 5‬כדורים כחולים‪.‬‬

‫דגשים עבור הדוגמה מעלה‬

‫‪ .1‬שאלה זו מתאימה באופייה להיפתר על ידי דיאגרמת עץ מפני שיש משמעות כרונולוגית לפעולות‬
‫המתוארות בשאלה דהיינו הטלת הקובייה בהכרח תיעשה לפני הוצאת הכדור מהכד‪ .‬לא זאת בלבד‪,‬‬
‫תוצאת הטלת הקובייה תיקבע מאיזה כד יוצא הכדור‪ ,‬ולכן דיאגרמת העץ הזו מתאימה לשאלה זו‪.‬‬

‫‪ .2‬דיאגרמת העץ קרויה כך כי תרשים הזרימה‪ ,‬במידת מה‪ ,‬מזכיר בצורתו עץ עם ענפים‪.‬‬

‫‪ .3‬בתחתית כל ענף תואר במילים המאורע המתאים‪.‬‬

‫‪ .4‬בראש הדיאגרמה כתוב "הטלת קובייה" ומנקודה זו הוצאו שני ענפים‪ ,‬האחד ימינה והשני שמאלה‪.‬‬
‫מימין לענף הימני כתובה ההסתברות לקבל את המספר "‪( "1‬ובכך "להיכנס" לכד א) בהטלת קובייה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫הלא היא ‪ ,6‬ומשמאל לענף השמאלי כתובה ההסתברות לקבל מספר שהוא לא "‪( "1‬ובכך "להיכנס" לכד‬
‫‪5‬‬
‫ב) בהטלת קובייה‪ ,‬הלא היא ‪ .6‬אין זה מפתיע שסך ההסתברויות הללו הוא ‪ ,1‬שכן שני המאורעות –‬

‫© כל הזכויות שמורות לפלדמן דיגיטל בע"מ‬

‫מקבוצת אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬
‫‪www.aviramfeldman.co.il‬‬
‫‪6‬‬
‫קבלת "‪ "1‬ואי קבלת "‪ - "1‬משלימים זה את זה‪ .‬עקרונית‪ ,‬סך ההסתברויות הכתובות משני צידי ענפים‪,‬‬
‫או יותר משניים במקרים מסוימים‪ ,‬היוצאים מאותה נקודה יהיה תמיד שווה ל־ ‪.1‬‬
‫‪ .5‬המאורעות "כדור כחול" וכן "כדור צהוב" נכתבו מטה משום שאלה התוצאות היכולות להתקבל‬
‫בהוצאת כדור מאחד הכדים‪ .‬ההסתברויות אשר נכתבו מימין‪ ,‬או משמאל‪ ,‬לענפים מתאימות להרכב‬
‫הכדורים בכל כד (כמות הכדורים מכל צבע)‪ ,‬בהתאם לנתוני השאלה‪.‬‬

‫‪ .6‬בתוך "רצועת הביטחון"‪ ,‬כך אנו מכנים זאת‪ ,‬אשר צוירה בתחתית דיאגרמת העץ כתובות ארבע‬
‫‪25‬‬
‫הסתברויות שסכומן הכולל שווה ל־ ‪ .1‬ההסתברות השמאלית ביותר‪ , 42 ,‬מתאימה למאורע "התקבל‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫ו‪ .7 -‬באופן‬ ‫‪6‬‬
‫מספר שונה מ‪ "1"-‬וגם הוצא כדור כחול" והיא התקבלה על‪-‬ידי מכפלת ההסתברויות‬
‫‪10‬‬
‫דומה‪ ,‬ההסתברות מימינה‪ , 42 ,‬מתאימה למאורע "התקבל מספר שונה מ‪ "1"-‬וגם הוצא כדור צהוב"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ ,‬מתאימה למאורע "התקבל המספר "‪ "1‬וגם הוצא כדור כחול" וההסתברות‬ ‫ההסתברות מימינה‪,‬‬
‫‪48‬‬
‫‪3‬‬
‫הימנית ביותר‪ , 48 ,‬שייכת למאורע "התקבל המספר "‪ "1‬וגם הוצא כדור צהוב"‪.‬‬

‫דיאגרמת עץ – טיפים כללים‬

‫‪ .1‬כרונולוגיה – אם בשאלה ישנו רצף אירועים המתואר על פי סדר התרחשותם אז בחירתך בדיאגרמת עץ‬
‫כאמצעי לעריכת הנתונים ראויה‪.‬‬

‫‪ .2‬מלל מתחת לכל ענף – זכור לכתוב מתחת לכל ענף את המילים המתארות את המאורע המתאים לו‪.‬‬

‫‪ .3‬הסתברות מצד כל ענף – זכור לכתוב לצד כל ענף את ההסתברות המתאימה למאורע אשר תואר קודם‬
‫לכן מילולית מתחת לאותו הענף‪.‬‬

‫‪ .4‬סך ההסתברויות ‪ – 1‬וודא כי סך כל ההסתברויות הכתובות לצד כל הענפים‪ ,‬שניים או שלושה במרבית‬
‫המקרים‪ ,‬היוצאים מאותה "נקודה" שווה ל‪.1-‬‬

‫‪ .5‬ימין או שמאל – אם שאלה מסוימת עוסקת‪ ,‬למשל‪ ,‬בהוצאת שני כדורים בזה אחר זה מכד והחלטת‬
‫לפתור אותה באמצעות דיאגרמת עץ‪ ,‬ובשלב הראשון של הדיאגרמה כתבת את המאורע "כדור צהוב"‬
‫בענף הימני‪ ,‬ואת המאורע "כדור כחול" בענף השמאלי אז המלצתנו היא שתקפיד על כך גם בעת בניית‬
‫השלב השני בדיאגרמת העץ‪ ,‬כך לאורך כל התרגיל "ייטבע" בזיכרונך כי "כדור צהוב" מצוי מימין לעומת‬
‫"כדור כחול" המצוי משמאל‪.‬‬

‫‪ .6‬מסלולים – חשב את ההסתברויות של כל אחד מן "המסלולים" שנוצרו בדיאגרמת העץ‪ ,‬עשה זאת‬
‫באמצעות פעולת כפל (השקולה למילה "וגם") ההסתברויות הכתובות לכל אורכו של "המסלול" וכתוב‬
‫בתחתית "המסלול" את ההסתברות‪.‬‬

‫‪ .7‬רצועת הביטחון – סך ההסתברויות אשר רשמת בתחתית כל "מסלול" חייבות להסתכם ל‪ ,1-‬וודא זאת‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬היעזר "ברצועת הביטחון" כדי להשיב על השאלות שלבטח תישאל בתום בניית דיאגרמת העץ‪.‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לפלדמן דיגיטל בע"מ‬

‫מקבוצת אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬
‫‪www.aviramfeldman.co.il‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .8‬המילה "וגם" והמילה "או" ‪ -‬במרבית המקרים‪ ,‬ובהנחה שדיאגרמת העץ נבנתה על ידך כראוי‪ ,‬אם‬
‫ייעשה שימוש תחבירי במילה "או" אז מתמטית פעולת החיבור תתאים "להחליף" את המילה "או"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אם ייעשה שימוש תחבירי במילה "וגם" אז מתמטית פעולת הכפל תתאים "להחליף" את המילה‬
‫"וגם"‪ .‬אין לראות בכך כלל מחייב אולם‪ ,‬בפועל‪ ,‬זו המציאות במרבית המקרים‪.‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לפלדמן דיגיטל בע"מ‬

‫מקבוצת אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬
‫‪www.aviramfeldman.co.il‬‬
‫‪8‬‬
 ‫התפלגות בינומית (נוסחת ברנולי)‬
‫נוסחת ברנולי מופיעה בנוסחאון הבגרות‪ ,‬ובכל זאת אנו ממליצים לכם לזכור אותה בעל פה מפני שזכירתה‪,‬‬
‫במידת מה‪ ,‬מעידה על הבנתה‪ .‬נוסחת ברנולי נלמדת תחת הנושא התפלגות בינומית‪ ,‬והשימוש בה שכיח‬
‫למדי בבחינות הבגרות‪ .‬השימוש בנוסחת ברנולי מותנה בקיום תנאים מצטברים אשר נדון בדברם אולם‪,‬‬
‫קודם לכן נציג את הסימונים המקובלים השייכים לנושא זה‪ ,‬וכן את ההגדרות הרלוונטיות לנושא‪ ,‬להלן‪:‬‬

‫‪ = n‬מספר "הניסיונות" המוצגים בשאלה ‪ /‬מספר הפעמים בהם נערך ניסוי ברנולי (ניסוי בו יש רק שתי‬
‫תוצאות אפשריות; האחת מכונה "הצלחה"‪ ,‬והשנייה מכונה "כישלון")‪ .‬חשוב לוודא כי הניסיונות הללו‬
‫בלתי תלויים זה בזה‪ ,‬דהיינו התוצאות האפשריות בניסיון כלשהו אינן מושפעות מהתוצאות שהתקבלו‬
‫בניסיון‪ ,‬זה או אחר וכן‪ ,‬ואינן משפיעות על תוצאות ניסיון זה או אחר‪.‬‬

‫‪ = k‬מספר "ההצלחות"‪ ,‬מתוך ‪" n‬הניסיונות" הנ"ל‪ ,‬בו אנו מעוניינים בשאלה הנידונה ("הצלחה" אינה‬
‫מוגדרת להיות בהכרח תרחיש חיובי‪ ,‬המילה "הצלחה" משמעה קרות התרחיש בו אנו מעוניינים ובאופן‬
‫דומה‪" ,‬כישלון" אינו בהכרח תרחיש שלילי אלא התרחיש בו איננו מעוניינים)‪.‬‬

‫‪ = p‬ההסתברות "להצליח" בכל אחד מתוך ‪" n‬הניסיונות" הנ"ל‪ ,‬ומטבע הדברים ‪ 1 − p‬היא ההסתברות‬
‫"להיכשל" בכל אחד מתוך ‪" n‬הניסיונות" הללו‪.‬‬

‫𝐧‬
‫נוסחת ברנולי – להלן נוסחה מס' ‪ , 𝐏𝐧 (𝐤) = ( ) ∙ 𝐩𝐤 ∙ (𝟏 − 𝐩)𝐧−𝐤 :10‬כאשר‪𝐤 = 𝟎, 𝟏, 𝟐, … , 𝐧 :‬‬
‫𝐤‬
‫‪n‬‬ ‫!‪n‬‬
‫= ) (‪ ,‬וכן‪. n! = n ∙ (n − 1) ∙ (n − 2) ∙ … ∙ 1 :‬‬ ‫כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫‪k‬‬ ‫!)‪k!∙(n−k‬‬

‫התפלגות בינומית – טיפים‬

‫‪ .1‬נוסחת העבודה – נוסחת ברנולי היא נוסחת העבודה היחידה הנלמדת תחת נושא זה‪ ,‬זכור אותה בעל‬
‫פה אף על פי שהיא נתונה לך בדפי הנוסחאות שתקבל בעת בחינות הבגרות‪.‬‬

‫‪ .2‬צורת כתיבה – בעת פתרון שאלות הבגרות נא הקפד על צורת הכתיבה הבאה )‪ Pn (k‬אשר "אומרת"‬
‫בשפת ההסתברות כך‪ ... " :‬ההסתברות "להצליח" בדיוק ‪ k‬פעמים מתוך ‪" n‬ניסיונות" היא ‪ " ...‬מפני‬
‫שהיא המקובלת‪.‬‬

‫‪ .3‬לפחות ארבעה "ניסיונות" – אנו ממליצים לזהות שאלות בהן הליך כלשהו חוזר על עצמו לפחות ארבע‬
‫פעמים כשאלות בהן‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬תידרשו להשתמש בנוסחת ברנולי‪ .‬ואולם‪ ,‬אין לראות בכך חוק בל‬
‫יעבור כי ישנם יוצאים מן הכלל‪ ,‬אך בהחלט על פי רוב כך ייעשה‪.‬‬

‫‪ .4‬חשיבה במונחי "המאורע המשלים" – שאלות רבות העוסקות בהתפלגות בינומית בנויות‪ ,‬תחבירית‪,‬‬
‫באופן כזה בו נוח יותר לפתור סעיפים מסוימים תוך חשיבה על המאורע המשלים‪ ,‬תנו לכך את הדעת‪.‬‬

‫‪ .5‬שתי התפלגויות בינומיות – ישנן סיטואציות בהן משתלבות שתי התפלגויות בינומיות באותה השאלה‪,‬‬
‫אל תופתעו אם תתקלו בכך‬

‫© כל הזכויות שמורות לפלדמן דיגיטל בע"מ‬

‫מקבוצת אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬
‫‪www.aviramfeldman.co.il‬‬
‫‪9‬‬
 ‫טבלה דו ממדית‬
‫בדומה לדיאגרמת העץ‪ ,‬גם טבלה דו ממדית היא כלי עזר נהדר לעריכת נתוני שאלות מסוימות‪ .‬בניגוד‬
‫לשאלות שבהן נוח מאד להשתמש בדיאגרמת עץ‪ ,‬השאלות שבהן נוח מאד להשתמש בטבלה דו ממדית‬
‫מאופיינות בכך שבהן אין משמעות כרונולוגית להופעת תרחישי השאלה‪.‬‬

‫טבלה דו ממדית הסתברותית קלאסית‪ ,‬המכונה פעמים רבות "טבלה דו ממדית מהצורה שתיים על שתיים"‪,‬‬
‫יכולה להיראות‪ ,‬למשל‪ ,‬כך‪:‬‬

‫̅‬
‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬
‫סה"כ‬
‫בנות‬ ‫בנים‬
‫‪B‬‬
‫) ‪P( B‬‬ ‫) ‪P( A ∩ B‬‬ ‫) ‪P( A ∩ B‬‬
‫אוהבים גלידה‬

‫‪B‬‬
‫) ‪P( B‬‬ ‫) ‪p( A ∩ B‬‬ ‫) ‪P( A ∩ B‬‬
‫אינם אוהבים גלידה‬

‫‪1‬‬ ‫) ‪P( A‬‬ ‫) ‪P( A‬‬ ‫סה"כ‬

‫נוסחה מספר ‪( 11‬נראית היטב בטבלה)‪𝑷(𝑨 ∩ 𝑩) + 𝑷(𝑨 ∩ 𝐁) = 𝑷(𝑨) :‬‬

‫נוסחה מספר ‪( 12‬נראית היטב בטבלה)‪𝐏( 𝐀 ∩ 𝐁 ) + 𝐏( 𝐀 ∩ 𝐁 ) = 𝐏(𝐀) :‬‬

‫טבלה דו‪-‬ממדית – טיפים‬

‫‪ .1‬כרונולוגיה – אם בשאלה אין רצף של אירועים המתוארים על פי סדר התרחשותם אז בחירתך בטבלה‬
‫דו ממדית כאמצעי לעריכת הנתונים ראויה‪.‬‬

‫‪ .2‬מילים ואותיות – רשום בראש כל עמודה‪ ,‬וכן מימין לכל שורה את האות המתאימה המתארת את‬
‫המשתנה‪ ,‬אולם הוסף תיאור מילולי קצרצר מתחת לאות‪.‬‬

‫‪ .3‬תשעת התאים הלבנים הפנימיים (ראה טבלה מעלה) – שימו לב‪:‬‬

‫(‪ )1‬הסתברות תא בשורה התחתונה = סכום ההסתברויות של שני התאים שמעליו‪.‬‬
‫(‪ )2‬הסתברות תא בעמודה השמאלית = סכום ההסתברויות של שני התאים שמימינו‪.‬‬
‫(‪ )3‬הסתברות התא השמאלי התחתון = סכום ההסתברויות של ארבעת התאים הממוקמים מימין‬
‫ולמעלה‪ ,‬והיא שווה ל‪ 1-‬תמיד‪ ,‬וללא קשר לנתוני השאלה‪.‬‬

‫‪ .4‬משתנים – אל תתפלאו אם תידרשו לסמן על ידי ‪ x‬או על ידי ‪ y‬משתנים בתוך הטבלה‪ ,‬ואז לבנות‬
‫משוואה או מערכת של שתי משוואות על‪-‬מנת למלא את תאי הטבלה מפני שהליך זה שכיח למדי‪.‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לפלדמן דיגיטל בע"מ‬

‫מקבוצת אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬
‫‪www.aviramfeldman.co.il‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .5‬טבלה דו ממדית מהצורה שתיים על שלוש ‪ -‬סטטיסטית‪ ,‬הסיכוי שתידרשו להיעזר בטבלה דו ממדית‬
‫הסתברותית‪ ,‬זו המכונה פעמים רבות "טבלה דו ממדית מהצורה שתיים על שלוש"‪ ,‬הוא נמוך למדי‪.‬‬
‫טבלה מעין זו יכולה להיראות‪ ,‬למשל‪ ,‬כך‪:‬‬

‫̅‬
‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬
‫סה"כ‬
‫בנות‬ ‫בנים‬

‫‪B‬‬
‫) ‪P( B‬‬ ‫) ‪P( A ∩ B‬‬ ‫) ‪P( A ∩ B‬‬
‫כיתה א‪1-‬‬

‫‪C‬‬
‫) ‪P( C‬‬ ‫) ‪p( A ∩ C‬‬ ‫) ‪P( A ∩ C‬‬
‫כיתה א‪2-‬‬

‫‪D‬‬
‫) ‪P( D‬‬ ‫) ‪P( A ∩ D‬‬ ‫) ‪P( A ∩ D‬‬
‫כיתה א‪3-‬‬

‫‪1‬‬ ‫) ‪P( A‬‬ ‫) ‪P( A‬‬ ‫סה"כ‬

‫© כל הזכויות שמורות לפלדמן דיגיטל בע"מ‬

‫מקבוצת אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬
‫‪www.aviramfeldman.co.il‬‬
‫‪11‬‬
 ‫הסתברות מותנית‬
‫המשמעות של המילה מותנית‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬נעוצה במילה תנאי‪ .‬אנו דנים‪ ,‬כאן‪ ,‬במצבים בהם אנו מחפשים‬
‫אחר ההסתברות להתרחשות של המאורע ‪ A‬בהינתן שהמאורע ‪ B‬כבר אירע‪ .‬לשון אחר‪ ,‬אנו מחפשים את‬
‫ההסתברות המותנית של ‪ A‬בהינתן ‪ ,B‬וזאת משום שהחיפוש שלנו אחר ההסתברות של המאורע ‪ A‬תלויה‬
‫לחלוטין בכך שהמאורע ‪ B‬כבר קרה‪ ,‬מה שהופך את המאורע ‪ B‬להיות תנאי‪ ,‬מעין נתון עובדתי אשר לא ניתן‬
‫לחלוק על קיומו‪.‬‬

‫לשם הפשטות‪ ,‬נניח כי ‪ A‬הינו המאורע אותו אנו מחפשים‪ ,‬ונניח גם כי ‪ B‬הינו התנאי (המאורע שכבר אירע)‪,‬‬
‫הסימון המקובל להיות המאורע ‪ A‬בהינתן ‪ B‬הינו )𝐁‪ , 𝐏(𝐀/‬והוא מוגדר היטב על ידי הנוסחה הבאה‪ ,‬להלן‬
‫)𝐁∩𝐀(𝐏‬
‫= )𝐁‪ , 𝐏(𝐀/‬כאשר יודגש כי המאורע הנכתב משמאל לקו הנטוי הוא המאורע‬ ‫)𝐁(𝐏‬
‫נוסחה מס' ‪:13‬‬
‫אותו אנו מחפשים (המאורע הרצוי) לעומת המאורע הנכתב מימין לקו הנטוי‪ ,‬הוא התנאי‪ ,‬הוא המאורע‬
‫שאירע (המאורע המצוי)‪.‬‬

‫נוסחת בייס‬

‫נוסחת בייס מכונה גם "נוסחת היפוך הקשר"‪ ,‬והיא חלק מתכנית הלימודים במתמטיקה ברמת חמש יחידות‬
‫)𝐀(𝐏‬
‫∙ )𝐀‪𝐏(𝐀/𝐁) = 𝐏(𝐁/‬‬ ‫‪:14‬‬ ‫לימוד‪ ,‬להלן נוסחה מס'‬
‫)𝐁(𝐏‬

‫הסתברות מותנית – טיפים‬

‫‪ .1‬מבנה תחבירי – זיהוי המאורע המבוקש וזיהוי הנתון (המאורע שכבר אירע) ייקבע אך ורק על פי הניסוח‬
‫התחבירי של השאלה אשר תישאלו ולכן יש לייחס חשיבות רבה לעניין ההבנה של הנקרא בעת השאלה‪.‬‬

‫‪ .2‬הסתברות מותנית בשילוב דיאגרמת עץ – השילוב בין דיאגרמת עץ לבין הסתברות מותנית נפוץ מאד‪,‬‬
‫בדרך כלל שאלת הסתברות מותנית תתבסס על דיאגרמת העץ ועל פי רוב "נקודת התורפה" של‬
‫תלמידים רבים היא במציאת המונה של הנוסחה‪ ,‬כלומר בהסתברות של חיתוך התנאי והמאורע‬
‫המבוקש (ראה נוסחה מס' ‪.)13‬‬

‫‪ .3‬הסתברות מותנית בשילוב טבלה דו ממדית – השילוב בין טבלה דו ממדית לבין הסתברות מותנית נפוץ‬
‫מאד‪ ,‬ופשוט למדי מפני שחישוב ההסתברות המותנית‪ ,‬כך על פי רוב‪ ,‬נעשה תוך "משיכת" נתונים‬
‫מספריים מן הטבלה‪.‬‬

‫‪ .4‬מסקנה מטיפ מס' ‪ 2‬ומטיפ מס' ‪3‬‬

‫אם תינתן בידיכם אפשרות הבחירה‪ ,‬אז תעדיפו לעסוק בהסתברות מותנית בשילוב טבלה דו ממדית על‬
‫פני הסתברות מותנית בשילוב דיאגרמת עץ‪.‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לפלדמן דיגיטל בע"מ‬

‫מקבוצת אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬
‫‪www.aviramfeldman.co.il‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .5‬הסתברות מותנית בשילוב התפלגות בינומית – שילוב זה פחות נפוץ מן השניים הקודמים אולם אפשרי‬
‫בהחלט‪ ,‬וכבר הופיע בבחינות הבגרות‪ .‬במצב זה‪ ,‬תצטרכו לחשוב בעת השימוש בנוסחת העבודה של‬
‫ההסתברות המותנית (ראה נוסחה מספר ‪ )13‬כי לא תוכלו להתנהל אחרת‪.‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לפלדמן דיגיטל בע"מ‬

‫מקבוצת אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי‬
‫‪www.aviramfeldman.co.il‬‬
‫‪13‬‬