‫גישות ותיאוריות‬

‫להסבר המשפחה‬
 ‫גישות להסבר המשפחה‬

‫• גישות ותיאוריות בסוציולוגיה מציעות דרכים‬

‫שונות להתבונן על המשפחה ועל משמעויותיה‬
‫החברתית‬
‫• נבחן את מוסד המשפחה באמצעות שלוש‬
‫גישות‪:‬‬
‫הגישה הפונקציונליסטית‪,‬‬
‫גישת הקונפליקט (נקודת מבט פמיניסטית)‬
‫תיאוריית האינדיבידואליזציה‪.‬‬
 ‫הגישה הפונקציונליסטית‬

‫• לפי גישה הפונקציונליסטית‪ ,‬המשפחה היא אוניברסל תרבותי‪ ,‬כלומר‪,‬‬

‫היא תופעה הקיימת בכל התרבויות ובכל החברות (בכל תרבות היא‬
‫תיראה קצת אחרת‪.)..‬‬
‫• האוניברסליּות של המשפחה נובעת‬
‫מכך שהיא עונה על צרכים אנושיים‬
‫בסיסיים של הפרט (צרכים‬
‫המשותפים לכל התרבויות)‪.‬‬
‫• במלים אחרות‪ ,‬המשפחה ממלאת‬
‫פונקציה חברתית‬
‫(פונקציה = תכלית‪ ,‬תפקיד)‬
‫פונקציות מרכזיות אותן ממלאת‬
‫המשפחה‬
‫פונקציות אותן ממלאת המשפחה‬

‫‪ . 1‬המשכיּות‬
‫החברה‬

‫הולדת ילדים‬
‫וגידולם מבטיחים‬
‫את המשכיותה של‬
‫החברה‬
 ‫הידעתם ?‬

‫על מנת לעודד ילודה בישראל‪,‬‬

‫מעניקה מדינת ישראל קצבה חודשית‬
‫להורים לילדים‪ .‬זאת לצד הטבות‬
‫נוספות‪ ,‬כגון פטור ממס להורים‬
‫עובדים (עד גיל ‪.)5‬‬
‫והיא לא היחידה‪.‬‬
‫לכתבה‪" :‬עשו זאת למען דנמרק"‬
 ‫‪ . 2‬הסדרת יחסים‬
‫מיניים‬

‫• יצר המין הוא יצר בסיסי‬

‫של האדם‬
‫• המשפחה (והנישואין)‬
‫היא אחד הפתרונות‬
‫הלגיטימיים והיציבים‬
‫לקיום יחסי מין‬
 ‫פונקציות אותן ממלאת המשפחה‬

‫‪ . 3‬הענקת תמיכה‬
‫רגשית וחומרית‬

‫המשפחה עונה על‬

‫הצרכים‬
‫האקספרסיביים‬
‫והאינסטרומנטליים‬
‫צרכים אינסטרומנטליים = צרכים חומריים‬
‫(מזון‪ ,‬מחסה‪ ,‬תמיכה כספית‪)..‬‬
‫של היחיד‬
‫צרכים אקספרסיביים = צרכים רגשיים (תשומת‬
‫לב‪ ,‬אינטימיּות‪ ,‬הכלה‪ ,‬כר לביטוי עצמי‪)..‬‬
‫פונקציות אותן ממלאת המשפחה‬

‫‪ . 4‬חִ בְ רּות‬

‫• משפחה היא סוכנת‬

‫החברות הראשונית של‬
‫ִ‬
‫הילד‪ ,‬המכינה אותו‬
‫לחיים החברתיים‪.‬‬
‫• המשפחה משמשת‬
‫מקור ראשון ללמידה‬
‫במגוון תחומים כגון‬
‫ערכים‪ ,‬נורמות‪ ,‬דת‪,‬‬
‫הקניית שפה‪ ,‬תפיסה‬
‫מגדרית ועוד‬
 ‫חשיבות המשפחה עבור‬
‫החברה‬

‫• למשפחה תפקיד מרכזי‬

‫בהמשכיותה של החברה‪.‬‬
‫• היא משמשת סוכן מרכזי‬
‫להעברה התרבותית מדור לדור‬
‫באמצעות תהליך החברות‪.‬‬
‫• הערכים והנורמות נשמרים ובכך‬
‫נשמרת היציבות החברתית‪.‬‬
 ‫חשיבות המשפחה עבור‬
‫היחיד‬

‫• המשפחה משמשת לפרט‬

‫כקבוצה ראשונית‪ ,‬העונה על‬
‫הצרכים האקספרסיביים‬
‫והאינסטרומנטליים שלו‬
‫קבוצה ראשונית‪ :‬קבוצה בה הקשר בין‬
‫חברי הקבוצה הוא מטרת קיום הקבוצה‪.‬‬
‫היחסים בתוכה הם אינטימיים‪ ,‬אישיים‬
‫וספונטניים‪ ,‬החברים בקבוצה מכירים‬
‫לעומק האחד את השני‪.‬‬
 ‫ביקורת על הגישה‬
‫הפונקציונליסטית‬

‫• כיצד ניתן להסביר את כל מקרי האלימות‬

‫בתוך המשפחה‪ ,‬או את שיעורי הגירושין‬
‫הגבוהים?‬

‫• ישנן גישות ותיאוריות אחרות על‬

‫מוסד המשפחה‪ ,‬שבאמצעותם ניתן‬
‫להבין את התופעות הללו‪ .‬הבולטת‬
‫שבהן היא גישת הקונפליקט‬
‫גישת הקונפליקט‬
 ‫נעים להכיר‪ :‬משפחת ישראלי‬

‫• מי לדעתכם מרוויח יותר ‪ -‬הגבר‬

‫או האישה?‬
‫• מי משקיע יותר שעות במטלות‬
‫הבית? ‪-‬‬
‫‪ o‬בכביסה?‬
‫‪ o‬בניקיונות?‬
‫‪ o‬בגידול הילדים?‬
‫• מי מקבל טלפונים מבית הספר‪/‬‬
‫מי מוזמן לשיחת הורים ‪ -‬האמא‬
‫או האבא?‬
‫גישת הקונפליקט‬
‫להסבר משפחה‬
 ‫גישת הקונפליקט‬
‫להסבר המשפחה‬

‫• גישת הקונפליקט רואה את‬

‫המשפחה כשדה קרב בין‬
‫יחידים בעלי אינטרסים‬
‫שונים ומנוגדים‪.‬‬
‫• גישה זו מדגישה את התחרות‬
‫ואת ניגודי האינטרסים בין‬
‫חברי המשפחה‪.‬‬
‫• כמו כן היא מדגישה את‬
‫הקשר בין המשפחה לבין‬
‫קיומו של אי‪-‬שוויון חברתי‪.‬‬
 ‫גישת הקונפליקט להסבר‬
‫המשפחה‬

‫• לפי גישה זו לאורך ההיסטוריה התפתח‬

‫אי שוויון בין גברים ונשים‪ ,‬מה שבא לידי‬
‫ביטוי גם במוסד המשפחה‪.‬‬
‫• הגברים צברו יתרון ושליטה במשאבים‬
‫חברתיים כמו כוח‪ ,‬יוקרה וכסף‪ ,‬ונוצרה‬
‫תלות של האישה (וילדיה) באב המפרנס‪.‬‬
‫• בד בבד התפתחה חלוקת תפקידים‬
‫מגדרית בתוך המשפחה (מי על פי רוב‬
‫המפרנס העיקרי? ומי בדרך כלל אחראי‬
‫על מטלות הבית?)‬
 ‫גישת הקונפליקט להסבר המשפחה‬

‫כיום‪ ,‬בניגוד לתחילת המאה ה‪,21-‬‬

‫מרבית הנשים הן חלק בלתי נפרד‬
‫משוק העבודה במדינות המפותחות‪.‬‬
‫מהבחינה הזו החברה הפכה לשוויונית‬
‫יותר‪.‬‬
‫ועדיין‪ ,‬רוב מטלות הבית מּוטלות גם‬
‫כיום על נשים ולא על גברים‪.‬‬
‫גישת הקונפליקט להסבר‬
‫המשפחה‬

‫• אימהות רבות מסיימות את יום‬

‫העבודה שלהן‪ ,‬ומיד מתחילות‬
‫בביתן את המשמרת השנייה‪.‬‬
‫• אולם בעוד שגברים מתוגמלים‬
‫כספית על כל שעות העבודה שלהם‪,‬‬
‫נשים אינן מתוגמלות על עבודות‬
‫הבית‬
‫• כלומר‪ ,‬חלוקת התפקידים‬
‫המגדרית מגדילה את הפער בין‬
‫גברים ונשים בשוק העבודה‪..‬‬
‫המשמרת השנייה של אימהות‬
 ‫גישת הקונפליקט להסבר‬
‫משפחה‬

‫• על פי גישות פמיניסטיות‪ ,‬רבים‬

‫מהחוקים והנורמות בחברה‬
‫מובילים ליצירה ולשימור ההיררכיה‬
‫בין גברים לנשים‪.‬‬
‫• למשל‪ ,‬מוסד הגירושין בישראל‪:‬‬
‫הדין היהודי מאפשר לגברים‬
‫להשתחרר מנישואיהם במידה‬
‫והאישה אינה מוכנה להתגרש‪ ,‬אך‬
‫פמיניזם הוא אסופה של אידאולוגיות‪ ,‬תנועות‬
‫חברתיות ותאוריות אשר מטרתן קידומן של‬ ‫לא מתיר זאת לנשים שבעליהן אינם‬
‫נשים וקידום שוויון מגדרי‬ ‫מוכנים לתת להן גט‪.‬‬
 ‫גישת הקונפליקט להסבר‬
‫משפחה‬

‫• לפי גישות פמיניסטיות‪ ,‬לגברים אין‬

‫עניין לקדם נשים‪ ,‬כי מהלך זה עשוי‬
‫לבוא על חשבונם (למשל‪ ,‬יציאת‬
‫נשים לשוק העבודה מחייבת אותם‬
‫להשקיע יותר שעות בבית‪)..‬‬

‫• על כן מוטל על הנשים עצמן להיאבק‬

‫פמיניזם הוא אסופה של אידאולוגיות‪ ,‬תנועות‬ ‫למען שינוי המצב‬
‫חברתיות ותאוריות אשר מטרתן קידומן של נשים‬
‫וקידום שוויון מגדרי‬
 ‫המשפחה לפי‬
‫גישת‬
‫הקונפליקט‬

‫לפי גישת הקונפליקט‪,‬‬

‫מוסד המשפחה מנציח‬
‫שני סוגים של אי‬
‫שוויון‪:‬‬
‫• אי שוויון בין המינים‬
‫• אי שוויון מעמדי‬
‫המשפחה לפי גישת הקונפליקט‬

‫הנצחת אי ‪ -‬שוויון‬
‫בין המינים‬

‫• המשפחה מנציחה ומשמרת את‬

‫ההיררכיה ואת האי‪-‬שוויון בין נשים‬
‫וגברים‪ ,‬באמצעות תפקידי המין‬
‫המסורתיים‪.‬‬
‫• חלוקת התפקידים המגדרית בתוך‬
‫המשפחה‪ ,‬משמרת את פערי השכר בין‬
‫גברים ונשים בשוק העבודה‪.‬‬
‫• מהצד השני‪ ,‬הפערים בין גברים ונשים‬
‫בשוק העבודה‪ ,‬מנציחים את חלוקת‬
‫העבודה המגדרית בתוך הבית‪.‬‬
‫• כלומר‪ ,‬יש כאן מעגל קסמים שמונע‬
‫שוויון מנשים‬
 ‫המשפחה לפי גישת הקונפליקט‬

‫הנצחת אי שוויון מעמדי‬

‫• לפי גישת הקונפליקט‪ ,‬המשפחה‬

‫מנציחה ומשכפלת את האי‪-‬שוויון‬
‫באמצעות מנהג הירושה‪.‬‬
‫• כאשר אנשים מתחתנים בנישואים‬
‫אנדוגמיים‪ ,‬כלומר נישואים עם‬
‫אנשים הדומים להם מבחינת‬
‫הקטגוריות החברתיות אליהם הם‬
‫משתייכים (מעמד‪ ,‬גזע‪ ,‬אתניות)‪ ,‬נוצר‬
‫מצב שמחזק את ההיררכיה ואת האי‪-‬‬
‫שוויון החברתי (כלומר מתרחש‬
‫שעתוק של הפערים החברתיים)‪.‬‬
 ‫תיאוריית האינדיבידואליזציה‬

‫על פי תיאוריית האינדיבידואליזציה‪ ,‬בעשורים האחרונים מתרחש‬ ‫●‬

‫מעבר מחיים תחת מחויבות חברתית או קולקטיבית‪ ,‬לחיים‬
‫אינדיבידואליים יותר‪ ,‬בהם הפרט הוא שנמצא במרכז‪ ,‬ולא‬
‫החברה או הקולקטיב‪.‬‬
‫שינוי זה פירושו שליחיד יש כיום חופש גדול יותר לעצב את חייו‬ ‫●‬
‫ואת זהותו‪ ,‬והוא מוגבל פחות על ידי צרכים‪ ,‬אילוצים או ציפיות‬
‫חברתיות‪.‬‬
‫בו בזמן‪ ,‬שינוי זה הופך את החיים החברתיים למלאים באי‪-‬ודאות‬ ‫●‬
‫ובחוסר‪-‬ביטחון‪ ,‬מכיוון שמוסדות מסורתיים כגון משפחה‪ ,‬דת‪,‬‬
‫עבודה‪ ,‬או קהילה‪ ,‬מאבדים את הכוח שהיה להם כמקור ליציבות‬
‫ולמשמעות חברתית עבור האדם‪.‬‬
 ‫תיאוריית האינדיבידואליזציה‬

‫על פי תיאוריית האינדיבידואליזציה‪ ,‬המשפחה היא אחד המוסדות‬ ‫●‬

‫שעוברים שינוי משמעותי במאה האחרונה‪.‬‬
‫יחסי סמכות‪ ,‬היררכיה וציפיות חברתיות נוקשות מפנות את מקומן‬ ‫●‬
‫לטובת ערכים כגון שוויון‪ ,‬פשרה‪ ,‬כבוד הדדי ואמון‪ .‬כמו כן יש דגש‬
‫רב יותר על האוטונומיה של היחיד ועל חופש הבחירה שלו‪ ,‬לעיתים‬
‫על חשבון צרכים משפחתיים‪.‬‬
‫אם בעבר המשפחה נתפסה בעבר כמוסד שנועד במהותו לשרת את‬ ‫●‬
‫החברה‪ ,‬כיום המשפחה נתפסת כמוסד שנועד לשרת את היחיד‪.‬‬
 ‫תיאוריית האינדיבידואליזציה‬

‫תהליך האינדיבידואליזציה משמעותו שלצד מבנה המשפחה הגרעינית‬ ‫●‬

‫המסורתי (אבא‪-‬אמא‪-‬ילדים) ניתן לזהות צורות מגוונות יותר של חיי‬
‫משפחה‪ ,‬כגון משפחות חד‪-‬הוריות‪ .‬כמו כן חלה ירידה בשיעור‬
‫הנישואים הכולל‪ ,‬ועליה בשיעור הגירושין‪ .‬במרבית המדינות אנשים‬
‫נוטים נוטים כיום להקים משפחות בשלב מאוחר יותר בחיים‪ ,‬וניכרת‬
‫ירידה במספר הילדים הממוצע למשפחה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הלגיטימציה לאוטונומיה‬ ‫●‬
‫ולחופש של היחיד‪ ,‬משמעותה‬
‫יותר אפשרויות בחירה בהיבט‬
‫המשפחתי‪ ,‬אולם יש לכך 'מחיר' ‪-‬‬
‫חוסר יציבות וחוסר ודאות גוברת‬
‫בחיי המשפחה בהשוואה לעבר‪.‬‬
 ‫תיאוריית האינדיבידואליזציה‬
‫‪https://bit.ly/3A6RqWw‬‬
‫אוהבת‬
‫‪https://bit.ly/3d127zo‬‬
‫הזוגות‬
‫רשת‬
‫‪Show‬‬
‫וארבע')‬
‫‪Couples‬‬
‫מהללות‬
‫‪https://goo.gl/oZXJlh‬‬
‫כאן‬
‫‪https://bit.ly/2NLO30g‬‬
‫טוק‬
‫באינסטגרם‬
‫❤💔‬ ‫בווטסאפ‪|,‬‬
‫אנחנו‬
‫לא‬
‫אחרינו‬
‫כאן‬
‫קשיים‬‫◄‬
‫◄‬
‫אני |‬‫אולי◄‬
‫וזכתה‬
‫כאן‬ ‫◄‬
‫‪https://www.facebook.com/TipulZugiConfessions/‬‬
‫‪https://www.tiktok.com/@kan_il‬‬
‫בטוויטר‬
‫‪https://twitter.com/kann‬‬
‫‪https://www.instagram.com/kan_israel/‬‬
‫האינטרנט‬
‫‪http://www.kan.org.il/‬‬
‫ועוד‬ ‫יישומון‬
‫בטיק‬
‫בטלגרם‬
‫של‬
‫‪Time‬‬
‫וטיפולים‬
‫על‬
‫באמת‬
‫'‪08‬‬
‫לביקורות|‬
‫""‪Therapy‬‬
‫"‪Therapy‬‬
‫גם‬
‫‪:‬קצת‬
‫כאן‬
‫להורדת‬
‫אתר‬
‫השאלה'‪,‬‬ ‫לעקוב‬
‫על‬
‫גרושים‪,‬‬
‫לשימוש‬
‫‪9102‬‬
‫('סליחה‬
‫מוזמנים‪- 2‬‬
‫פרק‬
‫ב‪-‬‬
‫נישואים‪,‬‬
‫זמינים‬ ‫?טיפול◄‬
‫לשידור|‬
‫הפקות"‬
‫זוגי‬ ‫הסטיקרים‬
‫פרדות‪,‬‬
‫לראשונה‬
‫"יולי‪-‬אוגוסט‬
‫אהבות‪,‬‬
‫‪.‬עלתה‪-‬‬
‫שלנו‬
‫זוגיות‪,‬ידי‬
‫האהובות‬
‫‪.‬ומופקת על‬
‫בנושא‬
‫התוכניות‬
‫להביעכלבקול רם"‬
‫וסטיקרים של‬
‫שקשה לכם‬
‫רינגטונים‬
‫להורידכל מה‬
‫שם את‬‫בעילוםבואו‬
‫מדבקים!‬
‫לכתוב‬ ‫◄😉‬
‫תכלוכאן‬ ‫👈 מוזמנות ומוזמנים להצטרף לעמוד וידויים חדש בו‬
‫‪.‬תמר ואגמון ‪ -‬רופאה ואיש הייטק מהצפון הרחוק הנמצאים במשבר זוגיות חריף על סף פירוק •‬
‫👈‬
‫נטליכאן‬
‫השאלה)‬
‫👈‬ ‫הפרקים‬‫של‬
‫לידה על‬
‫ארוכה‪ .‬כל‬
‫(סליחה‬ ‫לאחר‬‫דכאון לוי‬
‫זוגיות‬
‫ובימאית‪ :‬עדי‬
‫ומשבר‬
‫המוכרות מכל‬
‫השני‬
‫הבןעורכת‬
‫המורכבויות‬
‫אחרי הולדת‬
‫נחשפות‬
‫בטיפולכשנה‬
‫הזוגיות‪.‬מגיעים‬
‫בפרק ב'‪,‬‬‫הואאת‬
‫להציל‪,‬‬
‫מרמלה‪,‬‬
‫ולפעמים אף‬
‫ג'אגלרית וספר‬
‫במטרה‪-‬לשקם‪,‬‬ ‫◄ כאן ‪ | 11‬תיעוד אינטימי ואותנטי של טיפול זוגי‪ .‬לאורך חצי שנה‪ ,‬נפגשו ארבעה זוגות עם הפסיכולוגית שרון ברעם ‪.‬נטלי‬
‫וולובסקי‪ ,‬ומושיקו‬
‫דקות ‪12‬‬
‫👈‬ ‫ניסיון‪82‬והכנה‬
‫פרק ‪-‬‬‫ללאכלכל‬‫משך‬ ‫‪.‬פרקים‪,‬אבל‬
‫‪.‬רינת ועמנואל ‪ -‬אשת כוח אדם ומורה‪ ,‬דתיים מחריש שמתמודדים עם זוגיות מלאת רצון טוב‬
‫‪.‬הדס וליאור ‪ -‬הוא בעלים של חברת הגברה‪ ,‬היא עובדת איתו‪ ,‬מגיעים לתחזוק מערכת יחסים שעובדת אבל חורקת ולומדים בדרך כמה חשוב שבאו👈‬

‫לופיט"•‬
‫המשרהל‬
‫ץורעל"יגוז‬
‫דוביע איה‬
‫ילארשי| ןאכ‬ ‫◄‬
‫הרדסלבויטויב‬

‫לפניכם קטע מתוך הסדרה‬

‫הדוקומנטרית "טיפול זוגי" (כאן‬
‫‪ .)11‬צפו במפגש עם רינת ועמנואל‬
‫(מהדקה ה‪ ,)17-‬וענו על השאלות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫כיצד תהליך האינדיבידואליזם‬ ‫‪-‬‬
‫בא לידי ביטוי בקטע הנוכחי?‬
‫עד כמה לדעתכם רינת ועמנואל‬ ‫‪-‬‬
‫מייצגים את המשפחה‬
‫הישראלית? האם שיחה שכזו‬
‫יכולה להתקיים בכל בית ובכל‬
‫משפחה בישראל?‬
 ‫תיאוריית האינדיבידואליזציה‬

‫● תיאוריית האינדיבידואליזציה מדגישה את היכולת של היחיד לקחת חלק‬

‫פעיל בעיצוב חייו המשפחתיים ולהשפיע עליהם‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬תהליך‬
‫האינדיבידואליזציה מתקיים בכל העולם‪ ,‬בדרגות ובעוצמות משתנות‪.‬‬
‫● יחד עם זאת‪ ,‬אין מדובר בתהליך מוחלט; הוא מאפיין חברות וקבוצות‬
‫מסוימות בחברה יותר מאחרות (למשל‪ ,‬יש הבדלים במוסד המשפחה‬
‫בישראל בין החברה החילונית לחברה הדתית‪/‬החרדית‪ ,‬או בין החברה‬
‫היהודית לחברה הערבית)‬

‫● מכאן שתהליך האינדיבידואליזציה אינו חל באותה‬

‫צורה ובאותה מידה על כל חלקי החברה ועל כל‬
‫הקבוצות בחברה‪ .‬דפוסי העבר עדיין קיימים‪ ,‬ויחד‬
‫איתם קיימים גם מוסדות מסורתיים (משפחה‪ ,‬קהילה‪,‬‬
‫דת וכו') אשר ממשיכים להשפיע על בחירותיו‪,‬‬
‫התנהגותו וחייו של הפרט‪.‬‬
 ‫סיכום ‪-‬‬
‫גישות להסבר המשפחה‬

‫הגישה הפונקציונליסטית‬
‫גישת הקונפליקט‬
‫תיאוריית האינדיבידואליזציה‬

‫איזו גישה שכנעה אתכן יותר?‬

‫האם שלושתן רלוונטיות?‬