‫שחר ביאלר‬

‫‪1‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫יחידה ‪ – 1‬פרקים ‪ – 1-4‬תזכורת מתמטית‬

‫‪11‬‬ ‫𝑦𝑦‪𝑎𝑎 𝑧𝑧 × 𝑎𝑎 𝑦𝑦 = 𝑎𝑎 𝑧𝑧+‬‬

‫𝑧𝑧 𝑎𝑎‬
‫𝑦𝑦‪= 𝑎𝑎 𝑧𝑧−‬‬
‫𝑦𝑦 𝑎𝑎‬
‫𝑎𝑎 = ‪𝑎𝑎1‬‬
‫‪𝑎𝑎0 = 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫חוקי‬
‫𝑧𝑧 = 𝑧𝑧‪𝑎𝑎−‬‬ ‫חזקות‬
‫𝑎𝑎‬
‫𝑦𝑦 𝑏𝑏 × 𝑧𝑧 𝑎𝑎 = 𝑧𝑧)𝑏𝑏 × 𝑎𝑎(‬
‫𝑧𝑧 𝑎𝑎 𝑧𝑧 𝑎𝑎‬
‫𝑧𝑧 = � �‬
‫𝑏𝑏‬ ‫𝑏𝑏‬
‫𝑦𝑦×𝑧𝑧 𝑎𝑎 = 𝑦𝑦) 𝑧𝑧 𝑎𝑎(‬
‫‪12‬‬ ‫𝑧𝑧‬
‫‪1‬‬
‫𝑧𝑧 𝑎𝑎 = 𝑎𝑎√‬
‫𝑧𝑧‬ ‫𝑧𝑧‬ ‫𝑦𝑦‬ ‫חוקי‬
‫�𝑎𝑎√ � = 𝑦𝑦 𝑎𝑎√‬ ‫שורשים‬
‫𝑧𝑧‬
‫𝑧𝑧‬
‫𝑦𝑦𝑎𝑎 = 𝑦𝑦 𝑎𝑎√‬
‫‪13‬‬ ‫𝑏𝑏 = 𝑧𝑧 𝑎𝑎‬
‫𝑏𝑏 𝑎𝑎 ‪𝑧𝑧 = log‬‬
‫𝑏𝑏 = 𝑏𝑏 𝑎𝑎‪𝑎𝑎log‬‬
‫𝑦𝑦 𝑎𝑎 ‪log 𝑎𝑎 𝑧𝑧 × 𝑦𝑦 = log 𝑎𝑎 𝑧𝑧 + log‬‬ ‫חוקי‬
‫𝑧𝑧‬ ‫לוגריתמים‬
‫𝑦𝑦 𝑎𝑎 ‪log 𝑎𝑎 = log 𝑎𝑎 𝑧𝑧 − log‬‬
‫𝑦𝑦‬
‫𝑧𝑧 𝑎𝑎 ‪log 𝑎𝑎 (𝑧𝑧 𝑦𝑦 ) = 𝑦𝑦 × log‬‬
‫‪14‬‬ ‫𝑎𝑎 = 𝛼𝛼 ‪ sin‬סינוס 𝛼𝛼 שווה ליחס בין הניצב מול 𝛼𝛼 לבין היתר‬
‫𝑐𝑐‬
‫‪15‬‬
‫𝑏𝑏 = 𝛼𝛼 ‪ cos‬קוסינוס 𝛼𝛼 שווה ליחס בין הניצב ליד 𝛼𝛼 לבין היתר‬
‫𝑐𝑐‬ ‫טריגו‬
‫𝑎𝑎‬
‫= 𝛼𝛼 ‪ tan‬טנגנס 𝛼𝛼 שווה ליחס בין הניצב מול 𝛼𝛼 לבין הניצב ליד 𝛼𝛼‬
‫𝑏𝑏‬
‫‪15‬‬ ‫‪ - Arc‬מציאת זווית ע"פ יחס נתון של הצלעות ופונקציה‬ ‫𝑎𝑎‬ ‫𝑎𝑎‬
‫‪arcsin‬‬ ‫𝛼𝛼 = ‪= sin−1‬‬
‫טריגונומטרית מסויימת‪.‬‬ ‫𝑐𝑐‬ ‫𝑐𝑐‬
‫‪sin 𝛼𝛼 ≠ (sin 𝛼𝛼 )−1‬‬
‫‪−1‬‬ ‫𝑏𝑏‬ ‫𝑏𝑏‬ ‫טריגו הפוך‬
‫𝛼𝛼 = ‪arccos = cos −1‬‬
‫𝑐𝑐‬ ‫𝑐𝑐‬
‫𝑎𝑎‬ ‫𝑎𝑎‬
‫𝛼𝛼 = ‪arctan = tan−1‬‬
‫𝑏𝑏‬ ‫𝑏𝑏‬
‫‪15‬‬ ‫‪sin2 𝛼𝛼 = (sin 𝛼𝛼)2‬‬
‫‪16‬‬ ‫) 𝛼𝛼 ‪sin 𝛼𝛼 = cos(90° −‬‬
‫)𝛼𝛼 ‪cos 𝛼𝛼 = sin(90° −‬‬ ‫חוקי‬
‫‪1‬‬ ‫טריגו‬
‫= 𝛼𝛼 ‪tan‬‬
‫) 𝛼𝛼 ‪tan(90° −‬‬
‫𝛼𝛼 ‪sin‬‬
‫= 𝛼𝛼 ‪tan‬‬
‫𝛼𝛼 ‪cos‬‬
‫‪sin2 𝛼𝛼 + cos 2 𝛼𝛼 = 1‬‬
‫‪17‬‬ ‫𝑦𝑦 = 𝜃𝜃 ‪ – θ .1 sin‬זווית בין רדיוס ‪ r‬לבין החלק הימני של ציר ‪y‬‬ ‫טריגו‬
‫𝑟𝑟‬
‫‪ – y .2‬אורך האנך המורד מ‪ A-‬לציר ‪ y>0 .x‬כאשר הוא מעל‬ ‫במעגל‬
‫ציר ‪x‬‬ ‫𝑥𝑥‬
‫= 𝜃𝜃 ‪cos‬‬
‫‪ – x .3‬המרחק בין מרכז המעגל לבין נקודת המפגש של ‪y‬‬ ‫𝑟𝑟‬
‫עם ציר ‪ x>0 .x‬כאשר הוא מימין לציר ‪y‬‬ ‫𝑦𝑦‬
‫𝑥𝑥 = 𝜃𝜃 ‪r>0 .4 tan‬‬
‫‪sin 0° = 0 cos 0° = 1 tan 0° = 0‬‬
‫‪sin 90° = 1 cos 90° = 0 tan 90° → 0‬‬
‫‪18‬‬ ‫ברביע ‪y>0 x<0 – 2‬‬ ‫) 𝜃𝜃 ‪sin 𝜃𝜃 = sin(180° −‬‬
‫) 𝜃𝜃 ‪sin 𝜃𝜃 = −cos(180° −‬‬
‫) 𝜃𝜃 ‪sin 𝜃𝜃 = −tan(180° −‬‬
‫ברביע ‪y<0 x<0 – 3‬‬ ‫) ‪sin 𝜃𝜃 = −sin(𝜃𝜃 − 180°‬‬
‫) ‪sin 𝜃𝜃 = −cos(𝜃𝜃 − 180°‬‬
‫)‪sin 𝜃𝜃 = tan(𝜃𝜃 − 180°‬‬ ‫טריגו‬
‫ברביע ‪y<0 x>0 – 4‬‬ ‫) 𝜃𝜃 ‪sin 𝜃𝜃 = −sin(360° −‬‬ ‫ברביעים‬
‫) 𝜃𝜃 ‪sin 𝜃𝜃 = cos(360° −‬‬
‫) 𝜃𝜃 ‪sin 𝜃𝜃 = −tan(360° −‬‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪2‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫‪19‬‬ ‫זווית שלילית היא זווית הנמדדת מהרביע הרביעי)ימין למטה(‬ ‫𝜃𝜃 ‪sin(−𝜃𝜃) = − sin‬‬
‫בכיוון השעון‪ .‬זווית שלילית ‪ = 360 +‬זווית חיובית המשלימה‬ ‫𝜃𝜃 ‪cos(−𝜃𝜃) = − cos‬‬
‫אותה‬ ‫𝜃𝜃 ‪tan(−𝜃𝜃) = − tan‬‬

‫𝛽𝛽 ‪sin(𝛼𝛼 + 𝛽𝛽 ) = sin 𝛼𝛼 × cos 𝛽𝛽 + cos 𝛼𝛼 × sin‬‬

‫𝛽𝛽 ‪sin(𝛼𝛼 − 𝛽𝛽 ) = sin 𝛼𝛼 × cos 𝛽𝛽 − cos 𝛼𝛼 × sin‬‬ ‫טריגו‬
‫𝛽𝛽 ‪cos(𝛼𝛼 + 𝛽𝛽 ) = cos 𝛼𝛼 × cos 𝛽𝛽 − sin 𝛼𝛼 × sin‬‬ ‫חיבור‬
‫𝛽𝛽 ‪cos(𝛼𝛼 − 𝛽𝛽 ) = cos 𝛼𝛼 × cos 𝛽𝛽 + sin 𝛼𝛼 × sin‬‬ ‫זוויות‬
‫הוכחה לפי 𝛽𝛽 = 𝛼𝛼 והצבה במשוואות למעלה‬ ‫𝛼𝛼 ‪sin(2 × 𝛼𝛼) = 2 × sin 𝛼𝛼 × cos‬‬ ‫טריגו‬
‫𝛼𝛼 ‪cos(2 × 𝛼𝛼 ) = cos 2 𝛼𝛼 − sin2‬‬ ‫מכפלת‬
‫‪cos 2 𝛼𝛼 + sin2 𝛼𝛼 = 1‬‬ ‫זוויות‬
‫𝛽𝛽 ‪tan 𝛼𝛼 + tan‬‬
‫= )𝛽𝛽 ‪tan(𝛼𝛼 +‬‬
‫𝛽𝛽 ‪1 − tan 𝛼𝛼 × tan‬‬
‫𝛽𝛽 ‪tan 𝛼𝛼 − tan‬‬ ‫חוקי טנגנס‬
‫= )𝛽𝛽 ‪tan(𝛼𝛼 −‬‬
‫𝛽𝛽 ‪1 + tan 𝛼𝛼 × tan‬‬
‫𝛼𝛼 ‪2 × tan‬‬
‫= 𝛼𝛼 × ‪tan 2‬‬
‫𝛼𝛼 ‪1 − tan2‬‬
‫‪20‬‬ ‫𝑙𝑙 = 𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝜃𝜃 זווית ברדיאנים נמדדת ע"י היחס בין אורך הקשת לאורך‬
‫𝑟𝑟‬
‫הרדיוס‪.‬‬
‫𝑙𝑙‬ ‫𝑙𝑙‬ ‫‪2×𝜋𝜋×𝜃𝜃°‬‬
‫היחס אינו תלוי בגודל הרדיוס כאשר הזווית קבועה‪ ,‬בגלל‬ ‫= 𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝜃𝜃 =‬
‫𝑟𝑟‬ ‫𝑟𝑟‬ ‫‪360°‬‬
‫‪2π𝑟𝑟×𝜃𝜃 °‬‬
‫= 𝑙𝑙‬ ‫שהיקף המעגל שווה ל‪ ,2𝜋𝜋𝜋𝜋 -‬ו‪-‬‬ ‫רדיאנים‬
‫‪360°‬‬
‫כאשר ‪𝜶𝜶 ≪ 𝟑𝟑𝟑𝟑𝟑𝟑°‬‬ ‫𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝛼𝛼 ≈ 𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝛼𝛼 ‪sin‬‬
‫𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝛼𝛼 ≈ 𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝛼𝛼 ‪tan‬‬
‫‪cos 𝛼𝛼𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟 ≈ 1‬‬
‫‪23‬‬ ‫פונקציה ליניארית‬ ‫𝑏𝑏 ‪𝑦𝑦 = 𝑎𝑎𝑎𝑎 +‬‬
‫שיפוע‬ ‫‪𝑦𝑦2 − 𝑦𝑦1‬‬
‫= 𝑎𝑎‬
‫‪𝑥𝑥2 − 𝑥𝑥1‬‬
‫‪25‬‬ ‫פונקציה ריבועית – פרבולה‪ – a>0 .‬שמחה‪ - a<0 .‬עצובה‬ ‫𝑐𝑐 ‪𝑦𝑦 = 𝑎𝑎𝑥𝑥 2 + 𝑏𝑏𝑏𝑏 +‬‬
‫‪26‬‬ ‫פונקציה מעריכית‪ - a>1 .‬עולה בתלילות‪ – a<1 ,‬יורדת‬ ‫𝑥𝑥 𝑎𝑎𝑏𝑏 = 𝑦𝑦‬ ‫פונקציות‬
‫בתלילות‬
‫‪27‬‬ ‫פונקציה לוגריתמית‪y< – a<1 ,y>0 – a>1.‬‬ ‫𝑥𝑥 ‪𝑦𝑦 = 𝑏𝑏 log a‬‬
‫פונקציות טריגונומטריות‪ X .‬נמדד ברדיאנים‪ y .‬חוזר על עצמו‬ ‫𝑥𝑥 ‪y = sin‬‬
‫כל 𝜋𝜋‪2‬‬
‫𝜋𝜋‬
‫‪𝑥𝑥 = 0 → 𝑦𝑦 = 0 , 𝑥𝑥 = → 𝑦𝑦 = 1 , 𝑥𝑥 = 𝜋𝜋 → 𝑦𝑦 = 0‬‬ ‫𝑥𝑥 ‪𝑦𝑦 = cos‬‬
‫‪2‬‬
‫𝜋𝜋‬
‫‪𝑥𝑥 = 0 → 𝑦𝑦 = 1 , 𝑥𝑥 = → 𝑦𝑦 = 0 , 𝑥𝑥 = 𝜋𝜋 → 𝑦𝑦 = −1‬‬
‫‪2‬‬
‫נקודת מינימום או מקסימום של פרבולה‪.‬‬ ‫𝑏𝑏‬ ‫מינימום‬
‫‪𝑥𝑥𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚\𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚 = −‬‬ ‫ומקסימום‬
‫מציבים ‪ X‬כדי להגיע ל‪Y-‬‬ ‫𝑎𝑎‪2‬‬
‫‪118‬‬ ‫נקודת מינימום של פונקציה כאשר הנגזרת שלה מתאפסת‬ ‫‪𝑦𝑦𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚\𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚 → 𝑦𝑦 ′ = 0‬‬
‫‪30‬‬ ‫ביטויים שונים לנגזרת)אין הבדל(‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑦𝑦∆‬ ‫𝑑𝑑‬ ‫𝑑𝑑‬ ‫נגזרות‬
‫=‬ ‫=‬ ‫= ) 𝑥𝑥(𝑓𝑓‬ ‫‪𝑦𝑦 = 𝑦𝑦′‬‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑥𝑥∆‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬
‫ערך הנגזרת‪ .‬שיפוע הקו המשיק לפונקציה בנקודה ‪,x‬‬ ‫𝑦𝑦∆‬ ‫)𝑥𝑥(𝑓𝑓 ‪𝑓𝑓 (𝑥𝑥 + ∆𝑥𝑥 ) −‬‬
‫‪𝑦𝑦 ′ = lim‬‬ ‫‪= lim‬‬
‫כאשר המשיק עובר בין הנקודות 𝑥𝑥∆ ו‪.𝑥𝑥 + ∆𝑥𝑥 -‬‬ ‫𝑥𝑥∆ ‪∆𝑥𝑥→0‬‬ ‫‪∆𝑥𝑥→0‬‬ ‫𝑥𝑥∆‬
‫‪34‬‬ ‫𝑛𝑛 𝑑𝑑‬ ‫‪𝑛𝑛−1‬‬
‫‪30‬‬ ‫𝑥𝑥𝑛𝑛 = 𝑥𝑥‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬
‫‪31‬‬ ‫) 𝑥𝑥 ∙ 𝑎𝑎 ‪𝑑𝑑 (sin‬‬
‫𝑥𝑥 ∙ 𝑎𝑎 ‪= 𝑎𝑎 ∙ cos‬‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬
‫) 𝑥𝑥 ∙ 𝑎𝑎 ‪𝑑𝑑 (cos‬‬ ‫כללי גזירה‬
‫𝑥𝑥 ∙ 𝑎𝑎 ‪= −𝑎𝑎 ∙ sin‬‬ ‫פשוטים‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬
‫‪1‬‬
‫= ‪(tan 𝑥𝑥)′‬‬
‫𝑥𝑥 ‪cos 2‬‬
‫‪34‬‬ ‫כאשר גוזרים פונקציה טריגונומטרית בחזקה‪ ,‬צריך לשים לב‬ ‫(‬ ‫‪2‬‬
‫𝑥𝑥 ∙ 𝑎𝑎 ‪𝑑𝑑 sin‬‬ ‫)‬
‫שמחסרים ‪ 1‬מהחזקה‪ ,‬הפונקציה הטריגונומטרית נשארת‬ ‫) 𝑥𝑥 ∙ 𝑎𝑎(‪= sin(𝑎𝑎 ∙ 𝑥𝑥 ) ∙ 2 ∙ 𝑎𝑎 ∙ cos‬‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬
‫כפי שהיא – והיא מוכפלת בנגזרת שלה‬
‫‪32‬‬ ‫גזירת חיבור פונקציות‬ ‫‪(𝑦𝑦1 + 𝑦𝑦2 )′ = 𝑦𝑦 ′1 + 𝑦𝑦 ′ 2‬‬
‫גזירת חיסור פונקציות‬ ‫‪(𝑦𝑦1 − 𝑦𝑦2 )′ = 𝑦𝑦 ′1 − 𝑦𝑦 ′ 2‬‬
‫‪33‬‬ ‫גזירת מכפלת פונקציות‬ ‫‪(𝑦𝑦1 × 𝑦𝑦2 )′ = 𝑦𝑦1′ × 𝑦𝑦2 + 𝑦𝑦2′ × 𝑦𝑦1‬‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪3‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫גזירת מנת פונקציות‬ ‫‪𝑦𝑦1 ′ 𝑦𝑦1′ × 𝑦𝑦2 − 𝑦𝑦2′ × 𝑦𝑦1‬‬

‫= � �‬ ‫כללי גיזרה‬
‫‪𝑦𝑦2‬‬ ‫‪𝑦𝑦22‬‬
‫‪33‬‬ ‫כלל השרשרת‪ :‬כאשר ‪ z‬הוא פונקציה של ‪ y‬ו‪ Y-‬הוא פונקציה‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑑𝑑𝑑𝑑‬ ‫מתקדמים‬
‫‪34‬‬ ‫=‬ ‫∙‬
‫של ‪x‬‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑑𝑑𝑑𝑑‬
‫כאשר ‪ a‬הוא קבוע ונכלל בנגזרת‪ ,‬הוא לא משתנה‬ ‫) ‪(𝑎𝑎 ∙ 𝑥𝑥 )′ = 𝑎𝑎(𝑥𝑥 ′‬‬
‫‪38‬‬ ‫הנגזרת השנייה של ‪ .X‬נגזרת של נגזרת של ‪X‬‬ ‫𝑦𝑦 ‪𝑑𝑑 2‬‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑑𝑑‬
‫= ‪𝑦𝑦 ′′ = 2‬‬ ‫∙‬
‫𝑥𝑥𝑑𝑑‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑑𝑑𝑑𝑑‬
‫‪39‬‬ ‫אינטגרלים מידיים‪.‬‬
‫𝐶𝐶 ‪� 𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎 = 𝑎𝑎𝑎𝑎 +‬‬
‫‪ dx‬מציין את המשתנה הבלתי תלוי)‪ ,(x‬שעליו מתבצעת‬
‫𝐶𝐶 ‪ ∫ 𝑥𝑥 𝑏𝑏 𝑑𝑑𝑑𝑑 = 1 ∙ 𝑥𝑥 𝑏𝑏+1 +‬הגזירה‪ ,‬אילו היו גוזרים את תוצאת האינטגרל‪.‬‬ ‫)‪(𝑏𝑏 ≠ −1‬‬
‫‪ C‬הוא קבוע שבעת גזירתו הופך ל‪ .0-‬לכן באינטגרציה חייבים‬ ‫‪𝑏𝑏+1‬‬ ‫אינטגרלים‬
‫להוסיף אותו‪.‬‬ ‫𝐶𝐶 ‪� sin 𝑥𝑥 𝑑𝑑𝑑𝑑 = − cos 𝑥𝑥 +‬‬ ‫מידיים‬

‫𝐶𝐶 ‪� cos 𝑥𝑥 𝑑𝑑𝑑𝑑 = sin 𝑥𝑥 +‬‬

‫𝑏𝑏‬
‫𝐶𝐶 ‪� 𝑏𝑏 ∙ sin(𝑎𝑎𝑎𝑎 ) 𝑑𝑑𝑑𝑑 = − cos(𝑎𝑎𝑎𝑎 ) +‬‬
‫𝑎𝑎‬
‫𝑏𝑏‬
‫𝐶𝐶 ‪� 𝑏𝑏 ∙ cos(𝑎𝑎𝑎𝑎 ) 𝑑𝑑𝑑𝑑 = sin(𝑎𝑎𝑎𝑎 ) +‬‬
‫𝑎𝑎‬
‫‪39‬‬ ‫כאשר ‪ a‬הוא קבוע‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑) 𝑥𝑥(𝑓𝑓 � 𝑎𝑎 = 𝑑𝑑𝑑𝑑) 𝑥𝑥( 𝑎𝑎𝑎𝑎 �‬
‫‪ ∫[𝑓𝑓1 (𝑥𝑥 ) ± 𝑓𝑓2 (𝑥𝑥 )]𝑑𝑑𝑑𝑑 = ∫ 𝑓𝑓1 (𝑥𝑥 )𝑑𝑑𝑑𝑑 ±‬סכום אינטגרלים של ‪ 2‬פונקציות שווה לאינטגרל סכום ‪2‬‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑) 𝑥𝑥( ‪ ∫ 𝑓𝑓2‬הפוקנציות‬
‫‪41‬‬ ‫כאשר ‪ A‬הוא אינטגרל מסויים)מספר יחיד(‪ ,‬ו‪ F-‬היא פונקציה‬ ‫) 𝑎𝑎𝑥𝑥( 𝐹𝐹 ‪𝐴𝐴(𝑥𝑥 ) = 𝐹𝐹 (𝑥𝑥𝑏𝑏 ) −‬‬
‫קדומה כלשהי של ‪ .f‬ההפרש בין הפונקציה הקדומה בין ‪2‬‬
‫נקודות‪ ,‬הוא האינטגרל המסויים‪.‬‬
‫חוקי‬
‫האינטגרל המסויים מייצג את השטח מתחת לגרף הפונקציה‬ ‫𝑏𝑏‬ ‫אינטגרלים‬
‫הערה‪ :‬האינטגרל נותן את השטח מעל ציר ה‪ .X-‬במידה‬ ‫)𝑎𝑎( 𝐹𝐹 ‪� 𝑓𝑓(𝑥𝑥 )𝑑𝑑𝑑𝑑 = 𝐹𝐹 (𝑏𝑏) −‬‬
‫וקיים שטח מתחת לציר ה‪ ,X-‬אז הוא יתקבל כסימן מינוס‪.‬‬ ‫𝑎𝑎‬
‫במידה וקיימים שטחים גם מעל וגם מתחת לציר ה‪,X-‬‬
‫ההפרש ביניהם יתקבל‬
‫‪43‬‬ ‫סכום שטחי כל המלבנים האנכיים מציר ה‪ X-‬ועד גובה‬ ‫𝑏𝑏‬ ‫𝑛𝑛‬
‫הפונקציה – החל מנקודה ‪ a‬ועד נקודה ‪b‬‬ ‫𝑥𝑥∆) 𝑖𝑖𝑥𝑥(𝑓𝑓 � ‪� 𝑓𝑓(𝑥𝑥 )𝑑𝑑𝑑𝑑 = lim‬‬
‫‪∆𝑥𝑥→0‬‬
‫𝑎𝑎‬ ‫‪𝑖𝑖=0‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪𝑆𝑆𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐 = 𝜋𝜋 ∙ 𝑅𝑅2‬‬ ‫שטחים)‪(S‬‬
‫‪51‬‬ ‫שטח פנים של כדור‬ ‫‪𝑆𝑆𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏 = 4 ∙ 𝜋𝜋 ∙ 𝑅𝑅2‬‬ ‫ונפחים)‪(V‬‬
‫בטרפז ‪ a‬ו‪ b-‬הם הבסיסים‪ h ,‬הוא הגובה‬ ‫‪(𝑎𝑎 + 𝑏𝑏) ∙ ℎ‬‬ ‫לא‬
‫= ‪𝑆𝑆Trapezoid‬‬ ‫אינטואיטיב‬
‫‪2‬‬
‫במנסרה ישרה‪ S ,‬הוא שטח הבסיסים‬ ‫‪𝑉𝑉𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝 = 𝑆𝑆 ∙ ℎ‬‬
‫בפירמידה מרובעת‪ S ,‬הוא שטח הבסיס‬ ‫‪𝑆𝑆 ∙ ℎ‬‬
‫= 𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝‪𝑉𝑉𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐−‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑆𝑆 ∙ ℎ‬‬
‫= 𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑉𝑉‬
‫‪3‬‬
‫‪𝑉𝑉𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐 = ℎ ∙ 𝜋𝜋 ∙ 𝑅𝑅2‬‬
‫נפח כדור שווה בדיוק ל‪ 2/3‬נפח הגליל החוסם אותו‬ ‫‪4 ∙ 𝜋𝜋 ∙ 𝑅𝑅3 2‬‬
‫= 𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑉𝑉‬ ‫𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑉𝑉 ∙ =‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫יש פונקציות שהנגזרת שלהם אינה מוגדרת בכל נקודה‪ .‬אם יש אי רציפות או שהיא לא חלקה‪ ,‬אלו נקודות שהנגזרת לא מוגדרת‪.‬‬ ‫•‬
‫ערך הנגזרת תלוי במיקום ‪ ,x‬לכן הנגזרת של ‪ x‬היא גם פונקציה של ‪ .x‬עמוד ‪30‬‬ ‫•‬
‫כאשר גודל מסויים משתנה עם הזמן‪ ,‬הנגזרת שלו לפי הזמן היא קצב השינוי‪ .‬עמוד ‪30‬‬ ‫•‬
‫מימדי אורך זמן ומסה – עמוד ‪51‬‬ ‫•‬
‫חישוב כמות ע"י גרף של קצב כפונקציה של זמן הוא חישוב השטח מתחת לגרף‪.‬‬ ‫•‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪4‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫יחידה ‪ – 1‬פרקים ‪ – 5-6‬ווקטורים ומכניקה בסיסית‬

‫‪53‬‬ ‫סך כל ההעתק שעבר גוף חלקי סך כל הזמן שלקח לו‬ ‫‪𝑥𝑥2 − 𝑥𝑥1‬‬
‫= 𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑣𝑣‬
‫להגיע לשם‬ ‫‪𝑡𝑡2 − 𝑡𝑡1‬‬
‫רק כאשר ‪ v1‬היא המהירות של חצי הזמן הראשון ו‪v2-‬‬ ‫‪𝑣𝑣1 + 𝑣𝑣2‬‬ ‫מהירות‬
‫= 𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑣𝑣‬
‫היא המהירות של חצי הזמן השני‬ ‫‪2‬‬ ‫ממוצעת‬
‫‪90‬‬ ‫רק כאשר ‪ v1‬היא המהירות של חצי הדרך הראשון ו‪v2-‬‬ ‫‪2 ∙ 𝑣𝑣1 ∙ 𝑣𝑣2‬‬
‫= 𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑣𝑣‬
‫היא המהירות של חצי הדרך השני‬ ‫‪𝑣𝑣1 + 𝑣𝑣2‬‬
‫‪53‬‬ ‫קצב ההשתנות של מיקום הגוף‪ ,‬של ‪ ,x‬כלומר נגזרת של ‪x‬‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬ ‫)𝑡𝑡( 𝑥𝑥 ‪𝑥𝑥 (𝑡𝑡 + ∆𝑡𝑡) −‬‬ ‫מהירות‬
‫= )𝑡𝑡( 𝑣𝑣‬ ‫‪= lim‬‬ ‫רגעית‬
‫לפי ‪ .t‬כאשר )‪ x(t‬הוא ‪ x‬בזמן ‪ t‬ו‪ 𝑥𝑥 (𝑡𝑡 + ∆𝑡𝑡) -‬הוא ‪ x‬בזמן‬ ‫‪𝑑𝑑𝑑𝑑 ∆𝑡𝑡→0‬‬ ‫𝑡𝑡∆‬
‫𝑡𝑡∆ ‪𝑡𝑡 +‬‬
‫‪55‬‬ ‫𝑣𝑣∆‬ ‫תאוצה‬
‫= 𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎‬
‫𝑡𝑡∆‬ ‫ממוצעת‬
‫‪56‬‬ ‫הנגזרת של ‪ v‬לפי ‪ .t‬כלומר‪ ,‬הנגזרת השנייה של ‪.x‬‬ ‫𝑥𝑥 ‪𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑑𝑑 2‬‬ ‫תאוצה‬
‫= 𝑎𝑎‬ ‫=‬ ‫ממוצעת‬
‫‪𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑑𝑑𝑡𝑡 2‬‬
‫‪57‬‬ ‫אינטגרל של )‪ v(t‬הוא )‪ x(t‬ובאמצעותו אינטגרציה ניתן‬ ‫‪𝑥𝑥 (𝑡𝑡) = 𝑣𝑣0 𝑡𝑡 + 𝑥𝑥0‬‬ ‫תנועה‬
‫למצוא אותו‪ ,‬כאשר ‪𝑣𝑣(𝑡𝑡) = 𝑣𝑣0 , 𝑎𝑎 = 0‬‬ ‫במהירות‬
‫‪𝑥𝑥 (𝑡𝑡) = � 𝑣𝑣 (𝑡𝑡)𝑑𝑑𝑑𝑑 = � 𝑣𝑣0 𝑑𝑑𝑑𝑑 = 𝑣𝑣0 𝑡𝑡 + 𝑥𝑥0‬‬
‫זוהי משוואת ישר של מיקום הגוף כפונקציה של הזמן‬ ‫קבועה‬
‫‪59‬‬ ‫כאשר 𝟎𝟎 ≠ 𝒂𝒂‪ a .‬הוא הנגזרת של ‪ ,v‬ולכן ‪ v‬הוא האינטגרל‬ ‫‪𝑣𝑣(𝑡𝑡) = 𝑎𝑎𝑎𝑎 + 𝑣𝑣0‬‬ ‫תנועה‬
‫‪60‬‬ ‫של ‪ .a‬הצבת ערך ‪ v‬באינטגרל של ‪ x‬תניב משוואה‬ ‫‪𝑎𝑎𝑡𝑡 2‬‬ ‫בתאוצה‬
‫= )𝑡𝑡( 𝑥𝑥‬ ‫‪+ 𝑣𝑣0 𝑡𝑡 + 𝑥𝑥0‬‬ ‫קבועה‬
‫ריבועית למציאת ‪ .x‬הערה‪ 𝑥𝑥0 :‬הוא הסכום של ‪ 𝑐𝑐2‬ו ‪,𝑐𝑐1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪62‬‬ ‫שהם קבועי האינטגרציה של ‪ tdt‬ושל ‪1dt‬‬ ‫𝑥𝑥∆𝑎𝑎‪𝑣𝑣 2 − 𝑣𝑣02 = 2‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪𝑣𝑣 + 𝑣𝑣0‬‬ ‫מהירות‬
‫= ‪𝑥𝑥 − 𝑥𝑥0‬‬ ‫𝑡𝑡 ∙‬
‫‪63‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פונקציה‬
‫‪𝑥𝑥 − 𝑥𝑥0‬‬ ‫ליניארית של‬
‫= ̅𝑣𝑣‬
‫𝑡𝑡‬ ‫זמן‬
‫‪𝑣𝑣 + 𝑣𝑣0‬‬
‫= ̅𝑣𝑣‬
‫‪2‬‬
‫‪104‬‬ ‫כאשר‪:‬‬ ‫‪𝑣𝑣02‬‬ ‫חישוב‬
‫𝟎𝟎 = )𝒕𝒕(𝒗𝒗‬ ‫= )𝑡𝑡(𝑥𝑥‬ ‫עצירה‬
‫|𝑎𝑎|‪2‬‬
‫𝟎𝟎 = 𝟎𝟎𝒙𝒙‬ ‫‪𝑣𝑣0‬‬
‫= 𝑡𝑡‬
‫𝑎𝑎‪−‬‬
‫‪67‬‬ ‫כאשר‪ :‬התנועה היא במימד אחד‪.‬‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬ ‫משואוות‬
‫במידה ויש ברשותנו את פונקציית המיקום‪ ,‬המהירות או‬ ‫= 𝑣𝑣‬ ‫כלליות‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬
‫התאוצה‪ ,‬ניתן להגיע לאחרות באמצעות גזירות ו\או‬ ‫𝑥𝑥 ‪𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑑𝑑 2‬‬ ‫למיקום‬
‫אינטגרלים‪.‬‬ ‫= 𝑎𝑎‬ ‫=‬ ‫מהירות‬
‫‪𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑑𝑑𝑡𝑡 2‬‬
‫ותאוצה‬
‫𝑣𝑣𝑣𝑣𝑣𝑣 � = 𝑥𝑥‬

‫𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎 � = 𝑣𝑣‬
‫‪y2 − y1‬‬ ‫קצב של ‪ Y‬כפונקציה של ‪ x‬הוא שיפוע הגרף )או‬ ‫מציאת כמות‬
‫= 𝑚𝑚‬
‫‪x2 − x1‬‬ ‫נגזרת הפונקציה(‬ ‫וקצב ע"פ‬
‫אינטגרל הפונקציה או חישוב שטח הגרף‬ ‫כמות היא השטח מתחת לגרף‬ ‫גרף‬
‫‪71‬‬ ‫בין ‪ 2‬נקודות במישור על מערכת קרטזית‪ ,‬בהתבסס על‬ ‫‪���� = �(𝑥𝑥𝐵𝐵 − 𝑥𝑥𝐴𝐴 )2 + (𝑦𝑦𝐵𝐵 − 𝑦𝑦𝐴𝐴 )2‬‬
‫𝐴𝐴𝐴𝐴‬ ‫חישוב מרחק‬
‫חישוב יתר במשולש ישר זווית‪ ,‬לפי משפט פיתגורס‬
‫‪74‬‬ ‫���� בין ‪ 2‬נקודות במרחב‬
‫= 𝐴𝐴𝐴𝐴‬
‫‪�(𝑥𝑥𝐵𝐵 − 𝑥𝑥𝐴𝐴 )2 + (𝑦𝑦𝐵𝐵 − 𝑦𝑦𝐴𝐴 )2 + (𝑧𝑧𝐵𝐵 − 𝑧𝑧𝐴𝐴 )2‬‬
‫‪78‬‬ ‫𝐵𝐵 ‪ 𝐶𝐶⃗ = 𝐴𝐴⃗ +‬סכום הוקטורים הוא סכום רכיבי הוקטורים‬‫⃗�‬ ‫𝑦𝑦𝐵𝐵 ‪𝐶𝐶𝑥𝑥 = 𝐴𝐴𝑥𝑥 + 𝐵𝐵𝑥𝑥 𝐶𝐶𝑦𝑦 = 𝐴𝐴𝑦𝑦 +‬‬ ‫חיבור וקטורי‬
‫‪80‬‬ ‫𝐵𝐵 ‪ 𝐶𝐶⃗ = 𝐴𝐴⃗ −‬הפרש הוקטורים הוא הפרש רכיבי הוקטורים‬ ‫⃗�‬ ‫𝑦𝑦𝐵𝐵 ‪𝐶𝐶𝑥𝑥 = 𝐴𝐴𝑥𝑥 − 𝐵𝐵𝑥𝑥 𝐶𝐶𝑦𝑦 = 𝐴𝐴𝑦𝑦 −‬‬ ‫חיסור וקטורי‬
‫‪80‬‬ ‫מכפלת וקטור בסקלר – כיוון הוקטור נשמר‪ ,‬גודלו כגודל‬ ‫⃗𝐴𝐴𝑠𝑠 = 𝑠𝑠 × ⃗𝐴𝐴‬ ‫וקטור וסקלר‬
‫מכפלת גודלו בגודל הסקלר‬
‫‪81‬‬ ‫נניח שוקטור ‪ A‬משתנה עם הזמן ‪)t‬בגודלו‪ ,‬כיוונו או‬ ‫)𝑡𝑡( 𝑦𝑦𝐴𝐴 = 𝑦𝑦𝐴𝐴 ‪𝐴𝐴𝑥𝑥 = 𝐴𝐴𝑥𝑥 (𝑡𝑡) ,‬‬ ‫נגזרת‬
‫שניהם(‪ ,‬אזי רכיביו יהיו פונקציות של זמן‪.‬‬ ‫𝑥𝑥𝐴𝐴𝑑𝑑‬ ‫𝑦𝑦𝐴𝐴𝑑𝑑‬ ‫וקטורית‬
‫= )𝑡𝑡( 𝑥𝑥𝐵𝐵‬ ‫= )𝑡𝑡( 𝑦𝑦𝐵𝐵 ‪,‬‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬
‫נגזרתו תהיה וקטור ‪B‬‬
‫‪82‬‬ ‫חיסור בין וקטור המקום הסופי לוקטור המקום ההתחלתי‬ ‫‪𝑑𝑑⃗ = 𝑟𝑟���⃗2 − 𝑟𝑟���⃗1‬‬ ‫וקטור‬
‫ההעתק‬
‫‪82‬‬ ‫𝑥𝑥𝑟𝑟𝑑𝑑 = 𝑣𝑣 הרכיבים של וקטור המהירות ⃗𝑣𝑣 הם נגזרות של רכיבי‬ ‫= 𝑦𝑦𝑣𝑣‬
‫𝑦𝑦𝑟𝑟𝑑𝑑‬ ‫וקטור‬
‫𝑥𝑥‬
‫וקטור המקום לפי הזמן ‪t‬‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬ ‫מהירות‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪5‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫‪83‬‬ ‫הרכיבים של וקטור התאוצה ⃗𝑎𝑎 הם נגזרות של רכיבי‬ ‫= 𝑥𝑥𝑎𝑎‬

‫𝑥𝑥𝑣𝑣𝑑𝑑‬
‫=‬
‫𝑥𝑥𝑟𝑟 ‪𝑑𝑑 2‬‬
‫= 𝑦𝑦𝑎𝑎‬
‫𝑦𝑦𝑣𝑣𝑑𝑑‬
‫=‬
‫𝑦𝑦𝑟𝑟 ‪𝑑𝑑 2‬‬ ‫וקטור‬
‫וקטור המהירות לפי זמן ‪ ,t‬או נגזרות שניות של וקטור‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬ ‫‪𝑑𝑑𝑡𝑡 2‬‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬ ‫‪𝑑𝑑𝑡𝑡 2‬‬ ‫תאוצה‬
‫המקום לפי זמן ‪t‬‬

‫‪72‬‬ ‫ציור משולשים ישרי זווית על מערכת הצירים‪ ,‬כך שכל‬ ‫מציאת‬
‫‪73‬‬ ‫מרחק הוא יתר במשולש‪ ,‬ניצב ‪ a‬הוא מול הזווית הידועה‪,‬‬ ‫מרחק שעבר‬
‫ו‪ b-‬ליד הזווית הידועה‪.‬‬ ‫גוף במערכת‬
‫מאחר והזווית ידועה ואורך היתר ‪ c‬ידוע‪ ,‬ניתן למצוא את‬ ‫= ‪sin 𝛼𝛼1‬‬
‫‪𝑎𝑎1‬‬
‫= ‪cos 𝛼𝛼1‬‬
‫‪𝑏𝑏1‬‬ ‫קרטזית‪ ,‬ע"פ‬
‫אורכי הניצבים‬ ‫‪𝑐𝑐1‬‬ ‫‪𝑐𝑐1‬‬ ‫מרחקים‬
‫אורך הניצב שווה לנקודה על הציר הרלוונטי‬ ‫‪𝑥𝑥1 = 𝑎𝑎1‬‬ ‫‪𝑦𝑦1 = 𝑏𝑏1‬‬ ‫ישרים‬
‫חזרה על שלב זה שוב‪ ,‬עם הזווית של המרחק השני‪,‬‬ ‫= ‪sin 𝛼𝛼2‬‬
‫‪𝑎𝑎2‬‬
‫= ‪cos 𝛼𝛼2‬‬
‫‪𝑏𝑏2‬‬

‫והיתר של המשולש השני‪ .‬חישוב הניצבים של המשולש‬ ‫‪𝑐𝑐2‬‬ ‫‪𝑐𝑐2‬‬

‫השני‬
‫הנקודות השניות הם חיבור של הראשונות עם המרחקים‬ ‫‪𝑥𝑥2 = 𝑥𝑥1 + 𝑎𝑎2‬‬ ‫‪𝑦𝑦2 = 𝑦𝑦1 + 𝑏𝑏2‬‬
‫השניים‬
‫חישוב המרחק‬ ‫‪���� = �(𝑥𝑥2 − 0)2 + (𝑦𝑦2 − 0)2‬‬
‫𝑂𝑂𝑂𝑂‬
‫‪77‬‬ ‫מציאת גודל הוקטור‬ ‫מציאת‬
‫𝑦𝑦‪𝐴𝐴 = �𝐴𝐴2𝑥𝑥 + 𝐴𝐴2‬‬
‫‪78‬‬ ‫וקטור ע"פ‬
‫מציאת זווית הוקטור‪ .‬יש לשים לב לפי הנתונים האם‬ ‫𝑦𝑦𝐴𝐴‬ ‫רכיביו‬
‫= 𝜃𝜃 ‪tan‬‬
‫להשתמש ב‪ tan 𝜃𝜃 -‬או ב‪tan−1 𝜃𝜃 -‬‬ ‫𝑥𝑥𝐴𝐴‬
‫הערה‪ :‬אם שני הרכיבים במינוס‪ ,‬אמנם המינוס‬
‫מצטמצם‪ ,‬אבל חשוב לזכור להוסיף ‪ 180‬מעלות לתוצאה‬ ‫𝑦𝑦𝐴𝐴‬
‫‪𝜃𝜃 = tan−1‬‬
‫בסוף‪ ,‬מאחר והוא בוודאות ברביע השלישי‬ ‫𝑥𝑥𝐴𝐴‬
‫בנוסף‪ ,‬חשוב תמיד לבדוק את הקשר בין המינוס לכיוון‬
‫הווקטורים הסופיים‪.‬‬
‫‪78‬‬ ‫מציאת היטל ‪X‬‬ ‫מציאת רכיבי‬
‫𝜃𝜃 ‪𝐴𝐴𝑥𝑥 = 𝐴𝐴 ∙ cos‬‬
‫מציאת היטל ‪Y‬‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝐴𝐴𝑦𝑦 = 𝐴𝐴 ∙ sin‬‬‫וקטור ע"פ‬
‫גודלו וזוויתו‬
‫‪78‬‬ ‫סרטוט אחד הוקטורים כך שזנבו הוא המשכו של ראש‬ ‫מציאת סכום‬
‫‪79‬‬ ‫הוקטור השני‬ ‫וקטורי ע"י‬
‫תיאור‬
‫השלמת הצלע השלישית במשולש‪ ,‬זהו סכום הוקטורים‪.‬‬ ‫גאומטרי –‬
‫שיטת‬
‫המשולש‬
‫השלמת ‪ 2‬הוקטורים למקבילית‬ ‫מציאת סכום‬
‫וקטורי ע"י‬
‫תיאור‬
‫האלכסון במקבילית הוא סכום הוקטורים‬ ‫–‬ ‫גאומטרי‬
‫שיטת‬
‫המשולש‬
‫הערה‪ :‬בחיסור וקטורי ניתן להשתמש באותן שיטות‪ ,‬כאשר הוקטור שבמינוס שומר על גודלו אך הופך את כיוונו‬

‫היטל ‪ -‬צל של נקודה‪ ,‬ישר או גוף – שנמצאים במרחב‪ ,‬ומוטלים על המישור‪ ,‬אילו פנס היה מאיר מעליהם לכיוון המישור‪ .‬עמוד ‪74‬‬ ‫•‬
‫כלל יד ימין ‪ -‬כאשר כף יד ימין פרושה קדימה‪ ,‬האגודל פונה ימינה‪ ,‬האצבע המורה קדימה והאמה למעלה)הקמיצה והזרת סגורות(‪,‬‬ ‫•‬
‫כל אצבע מייצג כיוון חיובי של צירים ‪ y ,x‬ו‪ z-‬לפי סדר האצבעות אגודל‪ ,‬מורה ואמה – בהתאם‪ .‬עמוד ‪74‬‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪6‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫יחידה ‪ – 2‬מכניקה‬

‫‪128‬‬ ‫כל גוף מתמיד במצב של מנוחה או במצב של תנועה‬ ‫חוק ראשון‬
‫במהירות קבועה בקו ישר – כל עוד לא פועל עליו כוח‬
‫‪129‬‬ ‫כוח שווה למכפלת המסה בתאוצה‪ .‬כיוון התאוצה הוא‬ ‫⃗𝑎𝑎𝑚𝑚 = ⃗𝐹𝐹‬ ‫חוק שני‬
‫ככיוון הכוח יש לזכור כי קיים קבוע פרופורציה ‪ k‬בנוסחה‬
‫𝐹𝐹‬
‫המקורית ∙ 𝑘𝑘 = 𝑎𝑎 והוא מוגדר ‪ 1‬בעזרת הגדרות‬
‫𝑚𝑚‬
‫מתאימות של מסה ומשקל‪.‬‬
‫‪129‬‬ ‫אם גוף א' מפעיל כוח על גוף ב'‪ ,‬אזי גוף ב' מפעיל באותו‬ ‫חוק שלישי‬
‫זמן כוח על גוף א'‪ ,‬ושני הכוחות הללו שווים בגודלם‬
‫והפוכים בכיוונם‬
‫𝑚𝑚‬ ‫𝑚𝑚 ∙ 𝑘𝑘𝑘𝑘‬
‫‪131‬‬ ‫יחידת כוח המעניקה למסה של ‪ 1kg‬תאוצה של ‪1 2‬‬ ‫ניוטון‬
‫𝑐𝑐𝑠𝑠𝑠𝑠‬ ‫‪1𝑁𝑁 = 1‬‬
‫‪𝑠𝑠𝑒𝑒𝑒𝑒 2‬‬
‫‪135‬‬ ‫‪𝑁𝑁 × 𝑚𝑚2‬‬ ‫‪𝐺𝐺 ∙ 𝑚𝑚1 ∙𝑚𝑚2‬‬ ‫חוק הכבידה‬
‫‪𝐺𝐺 = 6.67 × 10−11‬‬ ‫= 𝐹𝐹‬
‫‪𝑘𝑘𝑔𝑔2‬‬ ‫‪𝑟𝑟 2‬‬
‫‪136‬‬ ‫שקול הכוחות של כל חלקיק בכל גוף הוא כוח אחד הפועל‬
‫בין ‪ 2‬מרכזי המסה של שני הגופים‪.‬‬
‫לכן ‪ r‬הוא המרחק בין מרכזי הגופים‬
‫‪136‬‬ ‫כאשר ‪ R‬הוא רדיוס הפלנטה ומזניחים את מרחק הגוף‬ ‫𝑀𝑀 ∙ 𝐺𝐺‬ ‫תאוצת‬
‫= 𝑔𝑔‬
‫מאדמת הפלנטה‪ M .‬הוא מסת הפלנטה‪.‬‬ ‫‪𝑅𝑅2‬‬ ‫הכבידה‬
‫‪138‬‬ ‫כאשר ‪ g‬הוא תאוצת הפלנטה‪ ,‬ו‪ h-‬הוא הגובה שממנו נופל‬ ‫𝐺𝐺𝐺𝐺‬ ‫‪𝑔𝑔𝑅𝑅2‬‬ ‫תאוצת‬
‫‪188‬‬ ‫הגוף‬ ‫= )‪𝑔𝑔(ℎ‬‬ ‫=‬ ‫הכבידה‬
‫‪(𝑅𝑅 + ℎ)2 (𝑅𝑅 + ℎ)2‬‬
‫ביחס לגובה‬
‫‪138‬‬ ‫מסה – יחס בין הכוח השקול הפועל על גוף – לבין תאוצת‬ ‫⃗𝑔𝑔𝑚𝑚 = ⃗���‬
‫𝑊𝑊‪−‬‬ ‫משקל‬
‫הגוף‬
‫משקל – גודלו של כוח הכבידה הפועל על גוף‪ .‬נמדד‬
‫בניוטונים‪.‬‬
‫‪141‬‬ ‫כאשר מזיזים משקל בין ‪ 2‬מקומות עם כבידה שונה‪ ,‬כיול‬
‫‪188‬‬ ‫המשקל נשאר זהה‪ ,‬וצריך להתחשב בזה כאשר מחשבים‬
‫את המסה שהמד מראה‪ .‬לפי שאלה ‪2.6‬‬
‫‪141‬‬ ‫צפיפות היא מסה חלקי נפח‬ ‫𝑚𝑚‬ ‫צפיפות‬
‫= 𝜌𝜌‬
‫𝑉𝑉‬
‫‪142‬‬ ‫צפיפות יחסית היא יחס בין צפיפות החומר לבין צפיפות‬ ‫𝜌𝜌‬ ‫צפיפות‬
‫= 𝑠𝑠‬
‫מים ב℃‪ ,4‬שהיא ‪ 1000‬ק"ג למטר מעוקב‪ .‬ללא יחידות‬ ‫𝑘𝑘𝑘𝑘‬ ‫יחסית‬
‫‪103 3‬‬
‫𝑚𝑚‬
‫‪143‬‬ ‫מקובל להגדיר את הכיוון למעלה כחיובי‪ ,‬ולכן נפילה‬ ‫𝑔𝑔𝑔𝑔 ‪𝑣𝑣(𝑡𝑡) = 𝑣𝑣0 −‬‬ ‫זריקה אנכית‬
‫חופשית היא כוח הכבידה שלילי‪.‬‬ ‫למעלה‬
‫𝑚𝑚𝑡𝑡 מוגדר כזמן שבו הגוף מגיע לשיא הגובה‬ ‫‪𝑣𝑣0‬‬
‫= 𝑚𝑚𝑡𝑡‬
‫𝑔𝑔‬
‫גובה כפונקציה של זמן‬ ‫‪𝑔𝑔𝑡𝑡 2‬‬
‫‪𝑦𝑦(𝑡𝑡) = 𝑣𝑣0 𝑡𝑡 −‬‬
‫‪2‬‬
‫מהירות ביחס למהירות התחלתית וגובה‬ ‫𝑔𝑔𝑔𝑔‪𝑣𝑣 2 = 𝑣𝑣02 − 2‬‬
‫גובה מקסימלי‬ ‫‪𝑣𝑣02‬‬
‫‪144‬‬ ‫= 𝑚𝑚𝑦𝑦‬
‫𝑔𝑔‪2‬‬
‫‪144‬‬ ‫בהנחה שמגדירים את נקודת ההתחלה כ‪ ,y=0‬והתזוזה‬ ‫𝑔𝑔𝑔𝑔 ‪𝑣𝑣(𝑡𝑡) = −𝑣𝑣0 −‬‬ ‫זריקה אנכית‬
‫היא על ציר ‪ y‬כלפי הכיוון השלילי‬ ‫‪𝑔𝑔𝑡𝑡 2‬‬ ‫למטה‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪𝑦𝑦 𝑡𝑡 = −𝑣𝑣0 𝑡𝑡 −‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑔𝑔𝑔𝑔‪𝑣𝑣 2 = 𝑣𝑣02 − 2‬‬
‫במשוואה זו ה‪ Y-‬צפוי להיות שלילי‪ ,‬ולכן המהירות חיובית‬
‫‪146‬‬ ‫כוח הפועל בכיוון מעלה על גוף‪ ,‬הפוך מכיוון כוח המשקל‬ ‫𝑊𝑊‪�⃗ = 𝑚𝑚𝑔𝑔⃗ = −‬‬
‫𝑁𝑁‬ ‫⃗���‬ ‫כוח נורמלי‬
‫‪150‬‬ ‫כאשר תאוצת מעלית חיובית‪ ,‬היא עולה במספר חיובי או‬
‫‪192‬‬ ‫יורדת במספר שלילי‪ .‬הכוח הנורמלי הפועל על הגוף‬
‫במעלית הוא שקול הכוחות הנורמליים של תאוצת‬
‫המעלית והכבידה‪ .‬לפי שאלה ‪3.8‬‬
‫‪147‬‬ ‫כאשר גוף נע במהירות קבועה‪ ,‬משמעות הדבר שיש כוח‬ ‫𝐹𝐹‪𝑓𝑓 = −‬‬ ‫כוח חיכוך‬
‫הדוחף אותו‪ .‬אבל במהירות קבועה שקול הוקטורים הוא ‪0‬‬
‫אז חייב להיות כוח שקול בכיוון ההפוך לכוח הדחיפה‬
‫‪148‬‬ ‫חיכוך מתעורר כאשר יש מגע בין גוף נע לגוף נע\נח‬
‫‪ .1‬כוח החיכוך ביחס ישר לכוח הנורמלי ‪N‬‬
‫‪ .2‬אינו תלוי בשטח המגע בין הגוף למשטח‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪7‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫‪148‬‬ ‫הכוח הדרוש לגרום לגוף נח להתחיל לנוע‪ .‬כוח הפועל על‬ ‫𝑁𝑁 ∙ 𝑠𝑠𝜇𝜇 ≤ 𝑠𝑠𝑓𝑓‬ ‫כוח חיכוך‬
‫‪149‬‬ ‫הגוף ומופעל על ידי המשטח‪ .‬הוא ביחס ישר לכוח‬ ‫סטטי‬
‫הנורמלי המופעל מהרצפה‪.‬‬
‫כאשר הכוח החיצוני קטן מידי כדי לגרום לתנועה‪ ,‬כוח‬
‫החיכוך קטן מהמכפלה‬
‫כאשר הכוח החיצוני בדיוק מספיק לגרום לתזוזה‪𝜇𝜇𝑠𝑠 .‬‬ ‫𝑁𝑁 ∙ 𝑠𝑠𝜇𝜇 = 𝑠𝑠𝑓𝑓‬
‫נקרא מקדם החיכוך הסטטי‪ .‬חסר מימדים‬
‫‪149‬‬ ‫הכוח הדרוש לתנועה במהירות קבועה על משטח‪ .‬גם הוא‬ ‫𝑁𝑁 ∙ 𝑘𝑘𝜇𝜇 = 𝑘𝑘𝑓𝑓‬ ‫כוח חיכוך‬
‫ביחס ישר לכוח הנורמלי ‪ 𝜇𝜇𝑘𝑘 .N‬נקרא מקדם החיכוך‬ ‫קינטי‬
‫הקינטי‪ .‬חסר מימדים‬
‫‪152‬‬ ‫כאשר 𝜽𝜽 היא זווית המדרון‪ ,‬וכאשר אין חיכוך‪ .‬מאיץ‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝑎𝑎 = 𝑔𝑔 ∙ sin‬‬ ‫החלקה על‬
‫למטה או מאט למעלה‬ ‫מדרון‬
‫כאשר 𝜽𝜽 היא זווית המדרון‪ .‬הכוח הנורמלי הניצב למדרון‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝑁𝑁 = 𝑊𝑊 ∙ cos‬‬
‫כאשר 𝜽𝜽 היא זווית המדרון‪ .‬הכוח הנורמלי הניצב למדרון‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝑁𝑁𝑦𝑦 = 𝑁𝑁 ∙ cos‬‬
‫שווה לכוח הנורמלי כפול קוסינוס הזווית‬
‫‪153‬‬ ‫כאשר 𝜇𝜇 מקדם החיכוך הקינטי\הסטטי‪ .‬מאיץ למטה או‬ ‫)𝜃𝜃 ‪𝑎𝑎 = 𝑔𝑔(sin 𝜃𝜃 − 𝜇𝜇 cos‬‬
‫‪193‬‬ ‫מאט למעלה‪ .‬לפי שאלה ‪3.12‬‬
‫‪153‬‬ ‫כאשר 𝜽𝜽 היא זווית המדרון‪ .‬מקדם החיכוך הסטטי כתלות‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝜇𝜇𝑠𝑠 = tan‬‬
‫‪193‬‬ ‫של זווית המדרון‪ .‬לפי שאלה ‪3.13‬‬
‫‪154‬‬ ‫‪ 𝑎𝑎 = 𝑔𝑔 ∙ 𝑚𝑚1 −𝑚𝑚2‬כאשר מסת החבל זניחה‪ a .‬מייצג את תאוצת הירידה של‬ ‫‪𝑚𝑚1 > 𝑚𝑚2‬‬ ‫תנועה על‬
‫‪𝑚𝑚1 +𝑚𝑚2‬‬
‫‪ 𝑚𝑚1‬ותאוצת העלייה של ‪𝑚𝑚2‬‬ ‫גלגלת‬
‫‪154‬‬ ‫‪ T 𝑇𝑇 = 𝑔𝑔 ∙ 2∙𝑚𝑚1 ∙𝑚𝑚2‬מייצג את מתיחות החוט‪ .‬הכוח הפועל בין החוט לבין‬ ‫‪𝑚𝑚1 > 𝑚𝑚2‬‬
‫‪𝑚𝑚1 +𝑚𝑚2‬‬
‫הגוף‪ .‬הביטויים פה הן דוגמאות לתרגיל בספר‬
‫‪155‬‬ ‫גוף ‪ 𝑚𝑚2‬מחליק על מישור‪ ,‬קשור לחבל‪ ,‬לגלגלת‪ ,‬ומשם‬ ‫𝑎𝑎 ∙ ‪� 𝐹𝐹𝑥𝑥 = 𝑇𝑇 = 𝑚𝑚2‬‬ ‫תנועה על‬
‫‪155‬‬ ‫לגוף ‪. 𝑚𝑚1‬‬ ‫גלגילה‬
‫כאשר החיכוך מוזנח‬ ‫𝑎𝑎 ∙ ‪� 𝐹𝐹𝑦𝑦 = 𝑇𝑇 − 𝑚𝑚1 ∙ 𝑔𝑔 = −𝑚𝑚1‬‬
‫‪𝑚𝑚1‬‬
‫הביטויים פה הן דוגמאות לתרגיל בספר‬ ‫∙ 𝑔𝑔 = 𝑎𝑎‬
‫‪𝑚𝑚1 + 𝑚𝑚2‬‬
‫‪𝑚𝑚1 ∙ 𝑚𝑚2‬‬
‫∙ 𝑔𝑔 = 𝑎𝑎 ∙ ‪𝑇𝑇 = 𝑚𝑚2‬‬
‫‪𝑚𝑚1 + 𝑚𝑚2‬‬
‫‪156‬‬ ‫גוף ‪ 𝑚𝑚2‬מחליק על מישור‪ ,‬קשור לחבל‪ ,‬לגלגילה‪ ,‬ומשם‬ ‫𝑎𝑎 ∙ ‪� 𝐹𝐹𝑥𝑥 = 𝑇𝑇 = 𝑚𝑚2‬‬ ‫תנועת‬
‫דרך גלגלת לתקרה‪ .‬גוף ‪ 𝑚𝑚1‬קשור לגלגלת בחוט אחר‬ ‫גלגלות‬
‫𝑎𝑎 ∙ ‪−𝑚𝑚1‬‬
‫ויורד למטה‪.‬‬ ‫= 𝑔𝑔 ∙ ‪� 𝐹𝐹𝑦𝑦 = 2𝑇𝑇 − 𝑚𝑚1‬‬ ‫משולבת‬
‫כאשר החיכוך מוזנח‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝑚𝑚1‬‬
‫𝑚𝑚 ∙ 𝑔𝑔 = 𝑎𝑎‬
‫‪1‬‬
‫הביטויים פה הן דוגמאות לתרגיל בספר‬ ‫‪+ 2𝑚𝑚2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑚𝑚2 ∙ 𝑚𝑚1‬‬
‫𝑚𝑚 ∙ 𝑔𝑔 = 𝑇𝑇‬
‫‪1‬‬
‫‪+ 2𝑚𝑚2‬‬
‫‪2‬‬
‫מנוחה ‪ 𝑇𝑇1 = 𝑇𝑇2 + 𝑇𝑇2‬שחוט אחד מושך גלגלת עם שני חוטים‪ ,‬כוח המתיחות‬
‫תאוצה ‪ 𝑚𝑚𝑎𝑎1 = 𝑇𝑇1 − 𝑇𝑇2 − 𝑇𝑇2‬של החוט הבודד שווה לסכום הכוח של שני החוטים‬
‫‪166‬‬ ‫לחץ הוא היחס בין הכוח הניצב לשטח‪ ,‬המופעל על שטח‬ ‫𝐹𝐹‬ ‫לחץ‬
‫= 𝑃𝑃‬
‫‪167‬‬ ‫לבין השטח‪.‬‬ ‫𝑆𝑆‬
‫‪167‬‬ ‫𝑘𝑘𝑘𝑘‬ ‫‪N‬‬
‫= 𝑃𝑃𝑃𝑃‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= 2‬‬
‫𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠 × 𝑚𝑚‬ ‫𝑚𝑚‬
‫𝑘𝑘𝑘𝑘𝑘𝑘 ‪1bar = 105 𝑃𝑃𝑃𝑃 = 100‬‬
‫𝑃𝑃𝑃𝑃 ‪1𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎 = 1.01325 × 105‬‬
‫𝑎𝑎𝑃𝑃 ‪1𝑇𝑇𝑇𝑇𝑇𝑇𝑇𝑇 = 1𝑚𝑚𝑚𝑚 𝐻𝐻𝐻𝐻 = 133.3‬‬
‫‪167‬‬ ‫חוק פסקל‪ :‬לחץ המופעל על נוזל מתפשט באופן שווה‬
‫לכל הכיוונים)ללא תלות בצורת הכלי(‬
‫‪169‬‬ ‫כוח לחץ הידרוסטטי השורר בנוזל ממשקל הנוזל עצמו‪.‬‬ ‫𝑔𝑔 ∙ 𝜌𝜌 ∙ ‪𝐹𝐹 = 𝑚𝑚𝑚𝑚 = 𝑠𝑠 ∙ ℎ‬‬ ‫לחץ‬
‫‪" – s‬פיסת שטח" בנוזל‬ ‫הידרוסטטי‬
‫‪ – h‬גובה "עמוד" הנוזל מעל פיסת השטח‬
‫𝜌𝜌 – צפיפות הנוזל‬

‫‪171‬‬ ‫לחץ הידרוסטטי הוא הכוח המופעל חלקי שטח המים‪.‬‬ ‫𝐹𝐹‬
‫= 𝑃𝑃‬ ‫𝑔𝑔 ∙ 𝜌𝜌 ∙ ‪= ℎ‬‬
‫לחץ הוא גודל סקלרי‬ ‫𝑠𝑠‬
‫נוסחה זו נכונה גם עבור חישוב לחץ אוויר בברומטר‬
‫כספית‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪8‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫‪171‬‬ ‫ההפרש בין הלחץ בכלי לבין הלחץ האטומספרי‪ ,‬מבוטא‬ ‫𝑔𝑔 ∙ ‪∆𝑃𝑃 = 𝑃𝑃 − 𝑃𝑃𝑎𝑎 = 𝜌𝜌 ∙ ℎ‬‬ ‫לחץ מנומטר‬
‫בעלייה\ירידה של גובה הכספית‪ .‬יכול להיות שלילי‪.‬‬
‫𝑃𝑃∆ מייצג לחץ מנומטרי‪ ,‬אשר מתחשב בהפרש הלחצים‬
‫‪172‬‬ ‫שקול הכוחות האנכי הוא הפרש בין כוח העילוי למשקל‪.‬‬ ‫𝜌𝜌 ∙ 𝑔𝑔 ∙ 𝑉𝑉 = 𝐹𝐹‬ ‫כוח עילוי‬
‫אם צפיפות הנוזל גבוהה יותר‪ ,‬כוח העילוי חזק יותר והגוף‬ ‫� )𝑠𝑠(𝜌𝜌 ‪∑𝐹𝐹𝑦𝑦 = 𝑉𝑉 ∙ 𝑔𝑔 ∙ �𝜌𝜌(𝑙𝑙) −‬‬
‫צף‬
‫‪173‬‬ ‫כאשר )𝑙𝑙(𝑉𝑉 הוא נפח המוצק השקוע בנוזל ו‪ 𝑉𝑉(𝑠𝑠) -‬הוא נפח‬ ‫)𝑠𝑠(𝜌𝜌 ∙ 𝑔𝑔 ∙ )𝑠𝑠(𝑉𝑉 ‪∑𝐹𝐹𝑦𝑦 = 𝑉𝑉(𝑙𝑙) ∙ 𝑔𝑔 ∙ 𝜌𝜌(𝑙𝑙) −‬‬
‫‪197‬‬ ‫המוצק‬
‫‪174‬‬ ‫‪ – Y‬מודול יאנג – קבוע הקשיחות של מקל\חוט מוצק‬ ‫𝐹𝐹‬ ‫מודולי‬
‫‪175‬‬ ‫אלסטי )‪(Pa‬‬ ‫𝑌𝑌 = 𝐿𝐿 ∙ 𝐹𝐹 = 𝐴𝐴‬ ‫אלסטיות‬
‫𝐿𝐿∆ ∙ 𝐴𝐴 𝐿𝐿∆‬
‫‪ – F‬הכוח המופעל משני קצוותיו של הגוף )‪(N‬‬
‫𝐿𝐿‬
‫‪ – A‬גודל השטח בקצוותיו של הגוף ) ‪(𝑚𝑚2‬‬
‫‪ – L‬אורך הגוף )‪(m‬‬
‫𝐿𝐿∆ – השינוי באורך הגוף )‪(m‬‬

‫𝑁𝑁‬ ‫‪F‬‬
‫�‬ ‫‪ -‬מאמץ מתיחה\לחיצה �𝑃𝑃𝑃𝑃 או‬
‫‪𝑚𝑚2‬‬ ‫‪A‬‬
‫𝐿𝐿‬
‫∆ ‪ -‬מעוות )חסר יחידות\מימדים(‬
‫𝐿𝐿‬
‫‪ – B‬מודול נפח – קבוע הקשיחות של גוף מוצק אלסטי‬ ‫𝑃𝑃‬ ‫𝑉𝑉 ∙ 𝑃𝑃‬
‫‪−‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫𝐵𝐵 =‬
‫כאשר נפחו קטן )‪(Pa‬‬ ‫𝑉𝑉∆‬ ‫𝑉𝑉∆‬
‫‪ – V‬נפח הגוף ) ‪(𝑚𝑚3‬‬ ‫𝑉𝑉‬
‫‪3‬‬
‫𝑉𝑉∆ – השינוי בנפח הגוף ) ‪(m‬‬
‫‪ – P‬הלחץ שפועל על הגוף מכל הכיוונים )‪(Pa‬‬
‫‪ – S‬מודול גזירה – קבוע הקשיחות של חומר המעוות את‬ ‫𝐹𝐹‬
‫צורתו בזווית 𝜙𝜙‪ .‬ע"פ עמוד ‪) 175‬נמדד ב‪Pa‬‬ ‫𝑆𝑆 = 𝐹𝐹 = 𝐴𝐴‬
‫𝜙𝜙 – זווית העיוות‪ ,‬נמדד ברדיאנים‬ ‫𝜙𝜙 ∙ 𝐴𝐴 𝜙𝜙‬

‫𝐹𝐹‬ ‫𝐺𝐺𝐺𝐺𝐺𝐺‬ ‫𝑮𝑮𝑮𝑮‬

‫= 𝑔𝑔 – מסת הגוף לא נמצאת במשוואה‪ ,‬היא‬ ‫= 𝐹𝐹‬ ‫= 𝒈𝒈 →‬ ‫הסיבה שמסת גוף לא משפיעה על מהירות נפילתו‬ ‫•‬
‫𝑚𝑚‬ ‫‪𝑅𝑅2‬‬ ‫𝟐𝟐𝑹𝑹‬
‫הצטמצמה‪ .‬עמוד ‪137‬‬
‫טבלת צפיפויות – עמוד ‪142‬‬ ‫•‬
‫טבלת חיכוכים – עמוד ‪149‬‬ ‫•‬
‫חיכוך החלקה – תלוי במקצת במהירות תנועת הגוף‪ ,‬אך זניח‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬חיכוך בגז או בנוזל – גדל ביחס ישר למהירות‪.‬‬
‫‪ o‬חיכוך גלגול – חיכוך של גלגל\כדור\גליל שמתגלגל על מישור‪ .‬קטן בהרבה מחיכוך החלקה‪ .‬עמוד ‪150-151‬‬
‫גוף קשיח –‬ ‫•‬
‫‪ o‬קו פעולה – קו ישר המדמה את כיוון התנועה המדוייק של הכוח‪ .‬לא רק כיוונו אלא גם מיקומו‪.‬‬
‫‪ o‬שני כוחות הפועלים על גוף קשיח לא נקודתי‪ ,‬שווים בגודלם‪ ,‬הפוכים בכיוונם אך אינם בעלי קו פעולה משותף – לא ישנו‬
‫את מצב התנועה ההעתקית מאחר והשקול שווה ‪ – 0‬אך ישנו את גודל או כיוון מהירות הסיבוב שלו)יסובבו אותו(‪.‬‬
‫‪ o‬שני כוחות הפועלים על קו פעולה משותף – לא יגרמו לסיבוב לא משנה אם השקול שווה או לא שווה ל‪ .0-‬עמוד ‪165‬‬
‫חוק הוק ‪ -‬גוף אלסטי – הכוח פרופורציוני למידת האלסטיות‬ ‫•‬
‫‪ o‬ע"מ למתוח קפיץ פי ‪ ,2‬צריך להפעיל כוח פי ‪2‬‬
‫‪ o‬ע"מ לכופף פס אלסטי בזווית כפולה‪ ,‬צריך כוח כפול‪ .‬עמוד ‪173‬‬
‫טבלת מודולי אלסטיות בעמוד ‪175‬‬ ‫•‬
‫כוח החיכוך פועל נגד כיוון החלקה‪ ,‬לא נגד כיוון התנועה!‬ ‫•‬
‫כדי להרים גלגלת ניידת מטר אחד‪ ,‬צריך למשוך חוט בודד שני מטרים‬ ‫•‬
‫ההעתק כפול‪ ,‬המהירות כפולה והתאוצה כפולה‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪9‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫יחידה ‪ – 3‬אנרגיה ועבודה‬

‫‪9‬‬ ‫על גוף הנע בקו ישר פועל כוח שכיוונו ככיוון התנועה‬ ‫𝑥𝑥 ∙ 𝐹𝐹 = 𝑊𝑊‬
‫‪ – W‬עבודה‬
‫‪ – F‬כוח‬
‫‪ – x‬מרחק שעבר‬
‫‪10‬‬ ‫על גוף הנע בקו ישר פועל כוח שכיוונו אינו ככיוון‬ ‫𝑥𝑥 ∙ 𝜃𝜃 ‪𝑊𝑊 = 𝐹𝐹𝑥𝑥 ∙ 𝑆𝑆 = 𝐹𝐹 cos‬‬
‫התנועה‬
‫𝜃𝜃 – הזווית ביחס למישור‬
‫לשים לב שכאשר הזווית היא ‪ 180‬מעלות)כלומר הפוכה‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝑊𝑊 = 𝐹𝐹 ∙ cos 𝛼𝛼 ∙ ∆𝑥𝑥 ∙ cos‬‬
‫לכיוון התנועה‪ ,‬הכוח שלילי‪ ,‬ולכן גם העבודה‪.‬‬
‫‪𝑥𝑥2‬‬
‫‪10‬‬ ‫תוך כדי תנועה משתנה גודלו ו\או כיוונו של הכוח‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑥𝑥𝐹𝐹 � = 𝑊𝑊‬
‫‪𝑥𝑥1‬‬ ‫עבודה‬
‫‪11‬‬ ‫ג'אול – יחידת המדידה של עבודה‪ .‬סקלר‪.‬‬ ‫𝑚𝑚‪1𝐽𝐽 = 1𝑁𝑁 ∙ 1‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪ – W‬עבודה של הכוח השקול – אנרגיה קינטית‬ ‫‪𝑚𝑚𝑣𝑣 2‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ - v‬המהירות הסופית של הגוף‬ ‫𝐾𝐾‬ ‫=‬ ‫𝑊𝑊‬ ‫=‬
‫‪2‬‬
‫כאשר אין חיכוך‬
‫עבודה זו שווה לעבודה של תאוטת הגוף עד מהירות ‪.0‬‬
‫‪13‬‬ ‫העבודה של הכוח השקול שווה לשינוי באנרגיה‬ ‫‪𝑚𝑚𝑣𝑣22 𝑚𝑚𝑣𝑣12‬‬
‫הקינטית – כאשר הגוף שינה מהירותו מ‪ v1-‬ל‪.v2-‬‬ ‫𝑊𝑊‬ ‫=‬ ‫𝐾𝐾∆‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫כלומר‪ ,‬שווה להפרש בין האנרגיה הקינטית הסופית‬
‫להתחלתית‪.‬‬
‫השינוי באנרגיה הקינטית שווה לסכום כל העבודות‬ ‫𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑊𝑊 = 𝑘𝑘𝐸𝐸∆‬
‫חוק שימור האנרגיה – השינוי באנרגיה המכנית הכוללת‬ ‫𝒏𝒏𝒏𝒏𝑾𝑾 = 𝑬𝑬∆‬
‫𝑓𝑓𝑓𝑓𝑊𝑊 = � 𝑘𝑘𝑘𝑘𝐸𝐸 ‪ 𝑈𝑈𝑓𝑓 + 𝑈𝑈𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠 + 𝐸𝐸𝑘𝑘𝑘𝑘 − �𝑈𝑈𝑖𝑖 + 𝑈𝑈𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠 +‬הוא העבודה של הכוחות הלא משמרים‬
‫רק כוח הכבידה‪ ,‬ומתיחות קפיץ משמרים‬
‫‪15‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית כובדית‬ ‫‪𝑈𝑈 = 𝑚𝑚𝑚𝑚ℎ‬‬ ‫אנרגיה‬
‫‪15‬‬ ‫אנרגיה)מכנית( היא סכום האנרגיה הכובדית והקינטית‪.‬‬ ‫‪𝑚𝑚𝑣𝑣 2‬‬ ‫בנפילה‬
‫משוואה זו נכונה לכל מיקום בין ‪ h‬לקרקע‬ ‫𝐸𝐸‬ ‫=‬ ‫𝑈𝑈‬ ‫‪+‬‬ ‫𝐾𝐾‬ ‫=‬ ‫‪𝑚𝑚𝑚𝑚ℎ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫חופשית‬
‫‪2‬‬
‫‪16‬‬ ‫כאשר לגוף יש מהירות התחלתית ‪ ,v0‬האנרגיה שלו בכל‬ ‫‪𝑚𝑚𝑣𝑣02‬‬
‫נקודה בין ‪ h‬לקרקע שווה לסכום זה‬ ‫‪𝐸𝐸 = 𝑚𝑚𝑚𝑚ℎ +‬‬
‫‪2‬‬
‫‪16‬‬ ‫הכוח הדרוש לדחוף גוף במעלה מישור משופע בזווית 𝜃𝜃‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝐹𝐹 = 𝑚𝑚𝑚𝑚 sin‬‬
‫העבודה שהגוף עושה במהלך עלייתו מרחק ‪ L‬במעלה‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝑊𝑊 = 𝐹𝐹𝐹𝐹 = 𝐿𝐿 𝑚𝑚𝑚𝑚 sin‬‬ ‫עבודה‬
‫המישור‬ ‫ואנרגיה‬
‫ע"פ טריגונומטריה‬ ‫‪𝐿𝐿 sin 𝜃𝜃 = ℎ‬‬ ‫במישור‬
‫העבודה שהגוף עושה שווה בדיוק לאנרגיה הפוטנציאלית‬ ‫‪𝑊𝑊 = 𝑚𝑚𝑚𝑚ℎ‬‬ ‫משופע‬
‫שלו‪ ,‬ללא תלות במסלול שעשה)כל עוד אין שינוי מהירות‬
‫ואין חיכוך(‬
‫‪16‬‬ ‫חוק שימור האנרגיה המכנית – כשאין חיכוך‪ ,‬העבודה‬ ‫𝐸𝐸∆ = )𝐿𝐿 ∙ 𝐹𝐹(∑ = 𝑊𝑊‬
‫המושקעת בגוף ע"י כל הכוחות הפועלים עליו)מלבד כוח‬ ‫שימור‬
‫הכובד( שווה לשינוי באנרגיה הקינטית של הגוף‬ ‫אנרגיה‬
‫‪19‬‬ ‫כאשר כל הכוחות הפועלים על גוף הם משמרים‪,‬‬ ‫𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐 = 𝑈𝑈 ‪𝐸𝐸 = 𝐾𝐾 +‬‬
‫האנרגיה המכנית הכוללת נשארת קבועה‬
‫‪23‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית של קפיץ‪ .‬מינוס מאחר שהכוח‬ ‫‪𝑘𝑘𝑥𝑥 2‬‬
‫המופעל ע"י הקפיץ הפוך לכיוון מתיחתו\כיווצו‪.‬‬ ‫𝑈𝑈‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬
‫‪2‬‬

‫קפיץ‬
‫𝑁𝑁‬
‫‪ K‬הוא קבוע הקפיץ ) (‬
‫𝑚𝑚‬
‫‪ – X‬הוא המרחק שהקפיץ התארך\התכווץ‬
‫כוח משמר‬
‫‪183‬‬ ‫כוח מחזיר‬ ‫𝑘𝑘𝑘𝑘 = 𝐹𝐹‬
‫‪23‬‬ ‫העבודה הנדרשת לשינוי אורך של קפיץ מ‪ x1-‬ל‪x2-‬‬ ‫‪𝑘𝑘𝑥𝑥22 𝑘𝑘𝑥𝑥1 2‬‬
‫= 𝑊𝑊‬ ‫‪−‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫אנרגיה מכנית כוללת‬ ‫𝑘𝑘𝐸𝐸 ‪𝐸𝐸 = 𝑈𝑈 + 𝑈𝑈𝑠𝑠𝑠𝑠 +‬‬
‫‪25‬‬ ‫קלוריה ‪ 1‬דרושה להעלאת טמפ' צלזיוס ‪ 1‬לגרם ‪ 1‬מים‬ ‫𝐽𝐽‪1𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐 = 4.184‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪𝑇𝑇(𝐾𝐾 ) = 𝑇𝑇(℃) + 273‬‬ ‫)℃(𝑇𝑇∆ = ) 𝐾𝐾(𝑇𝑇∆‬
‫‪27‬‬ ‫אנרגיה שדרושה לחימום מסת מים שווה למסת המים‬ ‫𝑇𝑇∆ 𝑤𝑤𝑤𝑤𝑤𝑤𝑤𝑤𝑤𝑤𝑚𝑚 = 𝑄𝑄‬
‫כפול הפרש הטמפ' בצלזיוס\קלווין)כאשר המים ב℃‪(25‬‬
‫‪28‬‬ ‫החום הסגולי של מים‬ ‫𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐‬ ‫𝑘𝑘𝑘𝑘‬
‫‪𝑐𝑐𝑤𝑤𝑤𝑤𝑤𝑤𝑤𝑤𝑤𝑤 = 1‬‬ ‫‪= 4.184‬‬
‫℃ ∙ 𝑔𝑔‬ ‫𝐾𝐾 ∙ 𝑘𝑘𝑘𝑘‬
‫‪29‬‬ ‫קיבול חום סגולי‪ .‬נמדד ביחידה אנרגיה חלקי מעלה‪.‬‬ ‫𝑐𝑐 ∙ 𝑚𝑚 = 𝐶𝐶‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪10‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫מכפלה של מסה בחום סגולי ובשינוי טמפ'‬

‫כמות החום הדרושה להעלאת טמפ' של גוף היא מכפלת‬ ‫𝑇𝑇∆ ∙ 𝑐𝑐 ∙ 𝑚𝑚 = 𝑇𝑇∆𝐶𝐶 = 𝑄𝑄‬
‫קיבול החום שלו בשינוי הטמפ'‬

‫חום‬
‫‪30‬‬ ‫הטמפ הסופית של שני גופים בעלי קיבולי חום וטמפ'‬ ‫‪𝐶𝐶1 𝑇𝑇1 + 𝐶𝐶2 𝑇𝑇2 𝑐𝑐1 𝑚𝑚1 𝑇𝑇1 + 𝑐𝑐2 𝑚𝑚2 𝑇𝑇2‬‬
‫= 𝑇𝑇‬ ‫=‬
‫‪70‬‬ ‫התחלתיות שונות‪ .‬זה נכון כאשר הטמפ' של שני הגופים‬ ‫‪𝐶𝐶1 + 𝐶𝐶2‬‬ ‫‪𝑐𝑐1 𝑚𝑚1 + 𝑐𝑐2 𝑚𝑚2‬‬
‫השתוו‪.‬‬
‫נוסחה זו נכונה מאחר וקיבול החום המשותף של שני‬
‫הגופים הוא הטמפ' שלו כפול סכום קיבולי החום‬
‫‪31‬‬ ‫‪ – H‬קצב שינוי החום ‪ -‬כמות החום העוברת בכל שנייה‬ ‫) ‪∆𝑄𝑄 𝑘𝑘𝑘𝑘(𝑇𝑇2 − 𝑇𝑇1‬‬
‫= 𝐻𝐻‬ ‫=‬
‫דרך שטח חתך של הגוף‬ ‫𝑡𝑡∆‬ ‫𝐿𝐿‬
‫‪ – K‬קבוע מוליכות תרמית של החומר‬ ‫𝐽𝐽‬ ‫𝑊𝑊‬
‫= 𝑘𝑘‬ ‫=‬
‫‪ – A‬שטח הפנים של הגוף שדרכו עובר חום‬ ‫𝐾𝐾 ∙ 𝑚𝑚 𝐾𝐾 ∙ 𝑚𝑚 ∙ 𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠‬
‫‪ – L‬אורך הגוף )או אורך הגבול שדרכו נכנס החום(‬
‫‪ – T2‬הטמפ' בבסיס החם יותר‬
‫‪34‬‬ ‫התפשטות תרמית – שינוי ב‪) L-‬התפשטות חום קווית( או‬ ‫𝑇𝑇∆ ∙ 𝐿𝐿 ∙ 𝛼𝛼 = 𝐿𝐿∆‬
‫‪) V‬נפחית( פרופורציונית לאורך\נפח‪ ,‬ולשינוי בטמפ'‪.‬‬ ‫𝑇𝑇∆ ∙ 𝑉𝑉 ∙ 𝛾𝛾 = 𝑉𝑉∆‬
‫‪1‬‬
‫אלפא וגאמא הם מקדמי התפשטות ווית\נפחית‪ .‬יחידה‬
‫℃‬
‫‪35‬‬ ‫ניתן להזניח את האיברים בחזקות במידה וערך אלפא‬ ‫𝛼𝛼‪𝛾𝛾 = 3𝛼𝛼 + 3𝛼𝛼 2 + 𝛼𝛼 3 ≈ 3‬‬
‫נמוך מאוד‬
‫‪35‬‬ ‫חישוב גידול שטח‬ ‫𝑇𝑇∆𝛽𝛽𝛽𝛽 = 𝑆𝑆∆‬
‫𝛼𝛼‪𝛽𝛽 ≈ 2‬‬
‫‪..37‬‬ ‫חום הדרוש להיתוך\הקפאה\אידוי\עיבוי\המראה הוא‬ ‫𝑄𝑄‬
‫= 𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑄𝑄 = 𝑣𝑣𝑣𝑣𝑣𝑣𝑄𝑄 = 𝑓𝑓𝑓𝑓𝑓𝑓𝑄𝑄‬ ‫𝑚𝑚 ∙ 𝐿𝐿 =‬
‫‪...‬‬ ‫חילוק כמות החום המסופק בכמות החומר‬ ‫𝑚𝑚‬
‫‪48‬‬ ‫הספק ‪ P‬הוא כמות העבודה)‪ (W‬חלקי כמות הזמן‬ ‫𝑊𝑊‬ ‫𝐽𝐽‪1‬‬
‫= 𝑃𝑃‬ ‫= 𝑊𝑊‪1‬‬
‫שהעבודה בוצעה‪ .‬יחידות המדידה הן וואט ‪W‬‬ ‫𝑡𝑡‬ ‫𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠‪1‬‬
‫‪48‬‬ ‫כאשר מכפילים הספק בזמן מקבלים את העבודה‬ ‫𝐸𝐸 = 𝑊𝑊 = 𝑡𝑡 ∙ 𝑃𝑃‬
‫‪49‬‬
‫‪49‬‬
‫שבוצעה‪ ,‬או את האנרגיה‬
‫הספק רגעי הוא נגזר העבודה כפונקציה של זמן‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬
‫הספק‬
‫= 𝑃𝑃‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬
‫הספק רגעי ‪ P‬עבור גוף אשר נע במהירות משתנה ע"י‬ ‫𝜽𝜽 𝐜𝐜𝐜𝐜𝐜𝐜 ∙ 𝒗𝒗 ∙ 𝑭𝑭 = 𝑣𝑣 ∙ 𝐹𝐹 = 𝑃𝑃‬
‫כוח ‪ ,F‬היא מכפלת הכוח במהירות הרגעית שלו‬
‫‪51‬‬ ‫נצילות ‪ E‬היא היחס בין עבודה מופקת לעבודה מושקעת‬ ‫‪𝑊𝑊2‬‬
‫= 𝐸𝐸‬ ‫‪≤1‬‬
‫‪𝑊𝑊1‬‬
‫‪51‬‬ ‫יתרון מכני ‪ R‬הוא היחס בין הכוח שהמכונה מפעילה לכוח‬ ‫‪𝐹𝐹2‬‬
‫= 𝑅𝑅‬
‫המופעל עליה‪.‬‬ ‫‪𝐹𝐹1‬‬
‫יתרון מכני אידיאלי הוא ללא חיכוך‪ .‬היחס בין הממשי‬ ‫𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝑅𝑅‬
‫𝐸𝐸 =‬
‫לאידאלי הוא הנצילות‬ ‫𝑖𝑖𝑖𝑖𝑖𝑖𝑖𝑖𝑖𝑖𝑅𝑅‬
‫‪52‬‬ ‫מנוף – יתרון מכני אידיאלי‪ ,‬או היחס בין הכוח שמופעל‬ ‫‪𝐹𝐹2 𝑑𝑑1 𝑙𝑙1‬‬
‫‪53‬‬ ‫= 𝐼𝐼𝑅𝑅‬ ‫=‬ ‫=‬
‫על הזרוע הקצרה ‪ F2‬לכוח המופעל על הזרוע הארוגה ‪F1‬‬ ‫‪𝐹𝐹1 𝑑𝑑2 𝑙𝑙2‬‬
‫שווה ליחס ההפוך בין המרחקים)‪ (D‬שקצוות הזרועות‬
‫עברו‪ ,‬וזה שווה ליחסים ההפוכים בין אורכי הזרועות)‪(L‬‬
‫כאשר‪ :‬אין חיכוך בין הציר לבין הזרוע כולה‬
‫כאשר‪ :‬המרחקים ‪ d‬קטנים מספקי כדי שהכוחות עדיין‬
‫יהיו ניצבים‬
‫וכאשר‪ :‬מסת הזרועה כולה זניחה‬ ‫מכונות‬
‫‪54‬‬ ‫כאשר זרוע המנוף יורדת בזווית לא זניחה 𝜃𝜃 הכוח‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝐹𝐹𝑦𝑦 = 𝐹𝐹 ∙ sin‬‬
‫המופעל כלפי מטה)או מעלה(הוא הכוח כפול סינוס הזווית‬
‫‪54‬‬ ‫כאשר זרוע המנוף יורדת בזווית לא זניחה 𝜃𝜃‪ ,‬יחס הכוחות‬ ‫‪𝐹𝐹2 sin 𝜃𝜃2 𝑙𝑙1‬‬
‫=‬
‫הפועלים כלפי מטה על כל קצה מנוף)כפול סינוס הזווית(‪,‬‬ ‫‪𝐹𝐹1 sin 𝜃𝜃1 𝑙𝑙2‬‬
‫הוא ביחס הפוך לאורכי הזרועות‬
‫‪55‬‬ ‫מומנט הכוח ‪ M‬הוא מכפלה של אורך זרוע המנוף בכוח‬ ‫𝜃𝜃 𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠 ∙ ⃗𝐹𝐹 ∙ 𝑙𝑙 = ⃗��‬
‫𝑀𝑀‬
‫הפועל עליו)כפול סינוס הזווית(‪ .‬נחשב חיובי כאשר‬
‫מסתובב נגד כיוון השעון‪ .‬המומנט הוא וקטור‬
‫‪ L‬הוא המרחק בין הציר לבין נקודת האחיזה של הכוח‪,‬‬
‫‪56‬‬ ‫בד"כ יהיה אורך הזרוע‪ ,‬אבל לא במקרה שהזרוע איננה‬
‫ישרה‪.‬‬
‫לוודא שהזווית ביחס לאנך או לאופק לפי ההגיון‪ .‬סינוס ‪0‬‬
‫או ‪ 180‬הוא ‪ ,0‬לבדוק מתי זה הגיוני שהמומנט הוא ‪.0‬‬
‫‪55‬‬ ‫בשיווי משקל‪.‬‬ ‫‪𝐹𝐹2 sin 𝜃𝜃2 𝑙𝑙2 − 𝐹𝐹1 sin 𝜃𝜃1 𝑙𝑙1 = 0‬‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪11‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫‪56‬‬ ‫גם כאשר יש יותר מ‪ 2‬כוחות‪ ,‬סכום המומנטים אמור‬

‫להיות שווה ל‪ 0-‬כדי לאפשר שיווי משקל‬
‫‪57‬‬ ‫עבודה שמתבצעת על מנוף היא סכום המומנטים הפועלים‬ ‫𝑀𝑀∑ = 𝑊𝑊‬
‫עליו‪.‬‬
‫אנרגיה קינטית – עבודה שגוף נע מבצע‪ .‬עמוד ‪12‬‬ ‫•‬
‫כוח משמר – כאשר כוח פועל על גוף‪ ,‬והעבודה הדרושה להסיע אותו ממקום מסויים למקום אחר מבלי תלות במסלול‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬הגדרה נוספת לכוח משמר – כאשר הוא פועל על גוף‪ ,‬העבודה הכוללת שיש להשקיע כדי להסיע את הגוף במסלול סגור‬
‫היא ‪ .0‬עמוד ‪18‬‬
‫טבלת חום סגולי – עמוד ‪28‬‬ ‫•‬
‫טבלת מוליכויות תרמיות – עמוד ‪32‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬קצב איבוד החום הוא לא קבוע בכל טמפ'‪ ,‬במידה והטמפ' משתנה בכמות משמעותית‪ ,‬אפשר לחשב את הממוצע בין קצב‬
‫איבוד החום בטמפ' ההתחלתית – ובסופית‪ ,‬ולהניח שזה קצב איבוד החום הממוצע‪ .‬ואז ניתן להשתמש בו בתור ‪ .H‬עמוד‬
‫‪72 ,32‬‬
‫טבלאות חום בעירה – עמוד ‪33‬‬ ‫•‬
‫טבלת מקדמי התפשטות קווית ונפחית – עמוד ‪34‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬נפח וקוטור של חללים בתוך גופים גדלים באופן פרופורציוני לגופים אילו הם לא היו חלולים‪ .‬עמוד ‪36‬‬
‫טבלת נקודות היתוך\רתיחה חום אידוי\היתוך – עמוד ‪37‬‬ ‫•‬
‫טבלת המרות אנרגיה – עמוד ‪46‬‬ ‫•‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪12‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫יחידה ‪ – 4‬תנע‪ ,‬התנגשויות‪ ,‬כבידה‪ ,‬תנועה מעגלית והרמונית‬

‫‪91‬‬ ‫)‪(momentum‬תנע ‪ p‬הוא וקטור שכיוונו ככיוון המהירות‪.‬‬ ‫⃗𝑣𝑣𝑚𝑚 = ⃗𝑝𝑝‬

‫‪91‬‬ ‫קצב שינוי התנע ביחס לזמן שווה לכוח‪.‬‬ ‫⃗𝑝𝑝𝑑𝑑‬
‫= ⃗𝐹𝐹‬
‫‪92‬‬ ‫קצב שינוי התנע של הגוף ביחס ישר לכוח הפועל עליו‪.‬‬
‫המשוואה נכונה לכל היטלי הווקטור‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬
‫𝑥𝑥𝑝𝑝𝑑𝑑‬
‫תנע‬
‫= 𝑥𝑥𝐹𝐹‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑‬
‫𝑡𝑡‬
‫מתקף ‪ – Impulse‬מייצג את השטח מתחת לגרף של כוח‬
‫‪92‬‬ ‫‪ Fx‬כפונקציה של זמן‬ ‫𝑑𝑑𝑑𝑑 𝑥𝑥𝐹𝐹 �‬

‫ִמ ְת ָקף‬
‫‪0‬‬
‫מתקף כאשר הכוח קבוע ופועל במשך זמן ‪t‬‬ ‫𝑡𝑡 ∙ 𝑥𝑥𝐹𝐹‬
‫מתקף הוא ההפרש בין התנע הסופי להתחלתי‬ ‫𝑡𝑡‬
‫)‪� 𝐹𝐹𝑥𝑥 𝑑𝑑𝑑𝑑 = 𝑝𝑝𝑥𝑥 (𝑡𝑡) − 𝑝𝑝𝑥𝑥 (0‬‬
‫‪0‬‬
‫𝑛𝑛‬
‫‪94‬‬ ‫סכום התנע הכולל ‪ P‬תמיד נשאר קבוע – כאשר לא פועלים‬
‫כוחות חיצוניים על מערכת גופים‪.‬‬ ‫𝑛𝑛𝑛𝑛𝑛𝑛𝑐𝑐𝑐𝑐 = )𝑡𝑡( 𝑖𝑖⃗𝑣𝑣 ∙ )𝑡𝑡( 𝑖𝑖𝑚𝑚 � = ⃗�𝑃𝑃‬
‫המסה והמהירות תלויים בזמן‪ ,‬אם אחד משתנה השני‬ ‫‪𝑖𝑖=1‬‬
‫‪109‬‬
‫חוק שימור‬
‫ישתנה בהתאם כדי לשמור על תנע קבוע‬
‫‪96‬‬ ‫ביטוי של חוק שימור התנע – בהתנגשות אלסטית חד‬ ‫‪𝑚𝑚1 𝑣𝑣1 + 𝑚𝑚2 𝑣𝑣2 = 𝑚𝑚1 𝑉𝑉1 + 𝑚𝑚2 𝑉𝑉2‬‬ ‫התנע‬
‫מימדית – ה‪ v-‬הן המהירויות לפני ההתנגשות ו‪ – V-‬אחרי‬
‫ההתנגשות‪.‬‬
‫‪97‬‬ ‫בהתנגשות אלסטית חד מימדית – המהירות היחסית בין‬ ‫‪𝑣𝑣2 − 𝑣𝑣1 = 𝑉𝑉1 − 𝑉𝑉2‬‬
‫שני הגופים שווה בגדולה והפוכה בכיוונה‬
‫‪98‬‬ ‫בהתנגשות אלסטית כאשר הגוף ‪ m2‬במנוחה‬ ‫‪𝑚𝑚1 − 𝑚𝑚2‬‬
‫∙ ‪𝑉𝑉1 = 𝑣𝑣1‬‬ ‫התנגשות‬
‫‪2‬ג‬ ‫‪𝑚𝑚1 + 𝑚𝑚2‬‬
‫‪160‬‬ ‫‪2𝑚𝑚1‬‬ ‫אלסטית‬
‫∙ ‪𝑉𝑉2 = 𝑣𝑣1‬‬
‫‪𝑚𝑚1 + 𝑚𝑚2‬‬
‫‪99‬‬ ‫כאשר שני הגופים ממשיכים לנוע יחד לאחר ההתנגשות‪.‬‬ ‫) ‪𝑚𝑚1 𝑣𝑣1 + 𝑚𝑚2 𝑣𝑣2 = 𝑉𝑉(𝑚𝑚1 + 𝑚𝑚2‬‬
‫האנרגיה המכנית אינה משתמרת‪ ,‬חלקה מומרת לחום‬ ‫התנגשות‬
‫‪100‬‬ ‫היחס בין האנרגיה הקינטית הכוללת לאחר התנגשות‬ ‫𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎𝑎‪𝐸𝐸𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡−‬‬ ‫‪𝑚𝑚1‬‬
‫=‬ ‫פלסטית‬
‫פלסטית לאנרגיה הקינטית לפני התנגשות פלסטית כאשר‬ ‫‪𝐸𝐸𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡−𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏 𝑚𝑚1 + 𝑚𝑚2‬‬
‫גוף ‪ m2‬במנוחה‬
‫‪101‬‬ ‫‪𝑚𝑚1 𝑣𝑣1‬‬
‫= 𝑉𝑉‬
‫‪2.9‬‬ ‫‪𝑚𝑚1 + 𝑚𝑚2‬‬ ‫מטוטלת‬
‫א‬ ‫‪𝑚𝑚12 𝑣𝑣12‬‬
‫‪161‬‬ ‫=‪ℎ‬‬ ‫בליסטית‬
‫‪2𝑔𝑔 ∙ (𝑚𝑚1 + 𝑚𝑚2 )2‬‬
‫אע"פ שאין שימור אנרגיה‪ ,‬יש עדיין שימור תנע וניתן‬ ‫‪𝑚𝑚1 𝑣𝑣1 + 𝑚𝑚2 𝑣𝑣2 = 𝑚𝑚1 𝑉𝑉1 + 𝑚𝑚2 𝑉𝑉2‬‬ ‫התנגשות‬
‫להתייחס להתנגשות כאילו היא אלסטית‪ ,‬מבחינת חישובי‬ ‫אי אלסטית‬
‫התנע‬
‫‪105‬‬ ‫אלסטית‬ ‫𝑥𝑥‪𝑚𝑚1 𝑣𝑣1𝑥𝑥 + 𝑚𝑚2 𝑣𝑣2𝑥𝑥 = 𝑚𝑚1 𝑉𝑉1𝑥𝑥 + 𝑚𝑚2 𝑉𝑉2‬‬
‫‪106‬‬ ‫פלסטית‬ ‫‪𝑚𝑚1‬‬ ‫‪𝑚𝑚2‬‬
‫= 𝑥𝑥𝑉𝑉‬ ‫‪∙ 𝑣𝑣1𝑥𝑥 +‬‬ ‫𝑣𝑣 ∙‬
‫‪𝑚𝑚1 + 𝑚𝑚2‬‬ ‫𝑥𝑥‪𝑚𝑚1 + 𝑚𝑚2 2‬‬
‫התנגשות‬
‫‪106‬‬ ‫בהתנגשות פלסטית – התנע הכולל הסופי אשר מתחשב‬
‫‪2.13‬‬ ‫בווקטורים של כל אחד מהתנעים‪.‬‬ ‫= ‪𝑝𝑝1‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑥𝑥‪�𝑝𝑝1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑦𝑦‪𝑝𝑝1‬‬ ‫במספר‬
‫א‬ ‫ממדים‬
‫‪165‬‬ ‫‪𝑝𝑝𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 = �𝑝𝑝12 + 𝑝𝑝22‬‬
‫‪108‬‬ ‫ממש כמו התנגשות פלסטית‪ ,‬אבל הפוך‪ .‬חוק שימור התנע‬ ‫‪𝑉𝑉 (𝑚𝑚1 + 𝑚𝑚2 ) = 𝑚𝑚1 𝑣𝑣1 + 𝑚𝑚2 𝑣𝑣2‬‬ ‫התפוצצות‬
‫מתקיים‪.‬‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪13‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫‪111‬‬ ‫בתנועה מעגלית קצובה – כאשר המהירות קבועה והכיוון‬ ‫‪1‬‬

‫= 𝑓𝑓‬
‫לא ‪ -‬תדירות הסיבוב ‪ f‬אשר מגדיר מספר סיבובים בשנייה‬ ‫𝑇𝑇‬
‫הוא ‪ 1‬חלקי זמן הסיבוב ‪ T‬בשניות‬
‫‪112‬‬ ‫מהירות זוויתית – הזווית ברדיאנים חלקי פרק הזמן‬ ‫𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝜃𝜃‬
‫= 𝜔𝜔‬
‫𝑡𝑡∆‬
‫הקשר בין המהירות הזוויתית לבין תדירות הסיבוב או זמן‬ ‫𝜋𝜋‪2‬‬
‫𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟𝑟‬ ‫= 𝜔𝜔‬ ‫𝜋𝜋𝜋𝜋‪= 2‬‬
‫הסיבוב‪ .‬היחידה היא‬ ‫𝑇𝑇‬
‫𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠‬
‫המהירות המשיקית היא מכפלה של המהירות הזוויתית‬ ‫𝜋𝜋𝜋𝜋‪2‬‬
‫= 𝑣𝑣‬ ‫𝜔𝜔𝜔𝜔 =‬
‫ברדיוס המעגל‪ R .‬הוא המרחק בין ציר הסיבוב לגבול‬
‫החיצוני של המעגל‪ ,‬בין אם מדובר בגוף הנע בתנועה‬
‫𝑇𝑇‬
‫𝑣𝑣‬ ‫תנועה‬
‫= 𝜔𝜔‬
‫מעגלית או בגוף המסתובב סביב עצמו‪ .‬הקשר הזה‬ ‫𝑅𝑅‬ ‫מעגלית‬
‫מתקיים ללא תנאי של מהירות זוויתית קבועה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כאשר המהירות הזוויתית קבועה‪ ,‬המהירות‬
‫המשיקית תלויה באורך הרדיוס ועשויה להשתנות‪.‬‬
‫‪116‬‬ ‫בין אם המהירות המשיקית קבועה או לא‬ ‫‪𝑣𝑣 2‬‬
‫‪3.6‬‬ ‫= 𝑎𝑎‬
‫𝑅𝑅‬

‫𝜃𝜃 ‪𝑣𝑣𝑥𝑥 = 𝑣𝑣 cos‬‬

‫‪114‬‬ ‫הזווית בין כיוון המהירות המשיקית לבין הקו המקביל לציר‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝑣𝑣𝑦𝑦 = −𝑣𝑣 sin‬‬
‫‪115‬‬ ‫ה‪ X-‬אשר חותך את נקודת ההשקה – שווה – לזווית בין‬ ‫‪𝑣𝑣 2‬‬
‫𝑅𝑅 ‪𝑎𝑎 = = 𝑣𝑣𝑣𝑣 = 𝜔𝜔2‬‬
‫הרדיוס המאונך למהירות הזוויתית לבין ציר ‪.Y‬‬ ‫𝑅𝑅‬
‫ההיטלים של המהירות הזוויתית בהתאם לזווית זו‪.‬‬ ‫𝑡𝑡 ∙ 𝜔𝜔 = 𝜃𝜃‬
‫‪116‬‬ ‫התאוצה הצנטרפטלית – מכוונת תמיד לכיוון מרכז‬ ‫)𝑡𝑡 ∙ 𝜔𝜔(‪𝑣𝑣𝑥𝑥 = 𝜔𝜔 ∙ 𝑅𝑅 ∙ cos‬‬
‫המעגל – על הרדיוס‪ .‬תמיד ניצבת למהירות המשיקית‬ ‫)𝑡𝑡 ∙ 𝜔𝜔(‪𝑎𝑎𝑥𝑥 = −𝑎𝑎 ∙ sin‬‬
‫הזווית שווה למכפלה בין זמן ההגעה לנקודה מסויימת ובין‬
‫המהירות הזוויתית‪.‬‬
‫‪117‬‬ ‫כוח צנטרפטלי – מכוון למרכז המעגל‬ ‫‪𝑚𝑚𝑣𝑣 2‬‬
‫= 𝐹𝐹‬ ‫𝑅𝑅 ‪= 𝑚𝑚𝜔𝜔2‬‬
‫𝑅𝑅‬
‫‪118‬‬ ‫לפי איור ‪ .3.12‬בתנועה במעגל ללא שום דבר שקושר‬ ‫‪𝑚𝑚𝑣𝑣 2‬‬
‫למרכז המעגל‪ ,‬הכוח היחיד שמחזיק את הגוף הוא כוח‬ ‫𝜇𝜇𝜇𝜇𝜇𝜇 =‬
‫𝑅𝑅‬
‫החיכוך‬
‫‪119‬‬ ‫לפי איור ‪ .3.13‬בתנועה במעגל ללא שום דבר שקושר‬ ‫‪𝑣𝑣 2‬‬
‫למרכז המעגל‪ ,‬וללא חיכוך‪ ,‬ניתן לשמור על התנועה‬ ‫= 𝜃𝜃 ‪tan‬‬
‫𝑅𝑅𝑅𝑅‬
‫בעזרת זווית המסלול‪ ,‬לכיוון מרכז המעגל‪.‬‬
‫נכון גם עבור מטוס באוויר כאשר מבצע פנייה בזווית‪.‬‬
‫נכון גם עבור מטוטלת קונית‬
‫מטוטלת קונית – כוח הכבידה שווה למתיחות החוט ‪ F‬כפול‬ ‫𝑚𝑚𝑚𝑚 = 𝜃𝜃 ‪𝐹𝐹 cos‬‬
‫קוסינוס הזווית‪ ,‬והכוח הצנטרפטלי שווה לכוח המתיחות‬ ‫‪𝑚𝑚𝑣𝑣 2‬‬
‫בחוט כפול סינוס הזווית‪.‬‬ ‫= 𝜃𝜃 ‪𝐹𝐹 sin‬‬
‫𝑅𝑅‬
‫‪120‬‬ ‫הכוח השקול הפועל על הגוף בחלק העליון של המעגל‬ ‫‪2‬‬
‫𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑣𝑣𝑚𝑚‬
‫‪3.11‬‬ ‫𝑚𝑚𝑚𝑚 ‪= 𝑇𝑇𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 +‬‬
‫𝑅𝑅‬
‫‪171‬‬ ‫הכוח השקול הפועל על הגוף בחלק התחתון של המעגל‬ ‫‪2‬‬
‫𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑣𝑣𝑚𝑚‬
‫𝑚𝑚𝑚𝑚 ‪= 𝑇𝑇𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏 −‬‬
‫תנועה‬
‫ההפרש באנרגיה הקינטית מלמטה למעלה הוא האנרגיה‬ ‫‪2‬‬
‫𝑅𝑅‬
‫𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑣𝑣𝑚𝑚‬ ‫‪2‬‬
‫𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑣𝑣𝑚𝑚‬ ‫מעגלית‬
‫הפוטנציאלית שהגוף צבר‬ ‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫𝑅𝑅‪+ 𝑚𝑚𝑚𝑚2‬‬
‫אנכית‬
‫המהירות המינימלית שצריך להקנות לגוף בתחתית מעגל‬ ‫𝑔𝑔𝑔𝑔‪𝑣𝑣𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏−𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚 = �5‬‬
‫אנכי‬
‫המהירות המינימלית שאמורה להיות לגוף בחלק העליון של‬ ‫𝑔𝑔𝑔𝑔� = 𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚‪𝑣𝑣𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡−‬‬
‫מעגל אנכי‬
‫‪121‬‬ ‫הכוח הנורמלי ביחס לסיבוב כדה"א – ההפרש בין כוח‬ ‫𝐺𝐺𝐺𝐺𝐺𝐺‬
‫= 𝑁𝑁‬ ‫𝑐𝑐𝑎𝑎𝑚𝑚 ‪−‬‬
‫הכבידה העולמי לבין התאוצה הצנטרפטלית של כדה"א‪.‬‬
‫בקטבים ‪𝑎𝑎𝑐𝑐 = 0‬‬
‫‪𝑅𝑅2‬‬ ‫תנועה‬
‫‪121‬‬ ‫התאוצה הצנטרפטלית של כדה"א בקו המשווה‬ ‫‪𝑎𝑎𝑐𝑐 = 𝜔𝜔2 𝑅𝑅 ≈ 0.034‬‬
‫𝑚𝑚‬ ‫מעגלית‬
‫‪172‬‬ ‫𝒄𝒄𝐅𝐅 ‪ -‬הכוח הצנטרפטלי‪ – α .‬זווית הסטייה של הכוח‬
‫‪𝑠𝑠𝑠𝑠𝑐𝑐 2‬‬
‫𝜃𝜃 ‪𝐹𝐹 − 𝑁𝑁 cos 𝛼𝛼 = 𝐹𝐹𝑐𝑐 cos‬‬ ‫של‬
‫‪3.12‬‬ ‫הנורמלי ‪ N‬מהאנך שהוא אמור להיות בו‪ – 𝜃𝜃 .‬זווית המיקום‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝑁𝑁 sin 𝛼𝛼 = 𝐹𝐹𝑐𝑐 sin‬‬ ‫כדה"א‬
‫בכדה"א ביחס לקו המשווה‬
‫זווית הסטיה של ‪ N‬מהאנך המקורי של ‪ N‬בכדה"א‬ ‫= 𝛼𝛼 ‪tan‬‬
‫𝜃𝜃 ‪𝜔𝜔2 𝑅𝑅𝑅𝑅𝑅𝑅𝑅𝑅 𝜃𝜃 sin‬‬
‫=‬
‫𝜃𝜃 ‪0.0337𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐𝑐 𝜃𝜃 sin‬‬
‫𝜃𝜃 ‪𝑔𝑔0 −𝜔𝜔2 𝑅𝑅 cos2‬‬ ‫𝜃𝜃 ‪9.81−0.0337 cos2‬‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪14‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫‪123‬‬ ‫הכוח הצנטריפוגלי – מתקיים כאשר מתייחסים אל הגוף‬ ‫𝑅𝑅 ‪𝑓𝑓𝑐𝑐 = 𝑚𝑚𝜔𝜔2‬‬
‫המסתובב כאל גוף נח במערכת צירים מסתובבת‪ .‬הכוח‬
‫מכוון ממרכז המעגל החוצה‬
‫הכוח הצנטרפטלי שווה לשקול הכוחות על גוף נח‬ ‫‪𝐹𝐹𝑐𝑐 = ∑𝐹𝐹 = 0‬‬
‫במערכת צירים מסתובבת‪ ,‬ושווה ל‪ 0-‬מאחר והוא נח‪.‬‬
‫ניתן למצוא את זווית הסטייה של ‪ N‬באמצעות העובדה‬ ‫‪𝑁𝑁 + 𝑓𝑓𝑐𝑐 − 𝐹𝐹𝑐𝑐 = 0‬‬
‫שהכוח הצנטרפוגלי‪ ,‬הכובד ונורמלי חייבים להיות שווים ‪0‬‬
‫– כאש מערכת הצירים מסתובת והגוף נע – סביב כדה"א‬
‫‪124‬‬ ‫כוח קוריוליס – מרחק הסטייה של גוף כאשר נזרק מגוף‬ ‫‪𝑥𝑥 = 𝜔𝜔𝜔𝜔𝑡𝑡 2‬‬
‫מסתובב‪ V .‬הוא מהירות הגוף ההתחלתית‬
‫כוח קוריוליס – תאוצת הגוף‬ ‫𝜔𝜔𝜔𝜔‪𝑎𝑎 = 2‬‬
‫כוחות‬
‫כוח קוריוליס‬ ‫𝜔𝜔𝜔𝜔 𝑚𝑚‪𝐹𝐹 = 2‬‬ ‫פיקטיביים‬
‫‪127‬‬ ‫מהירות גבולית – מהירות הפרדה של נוזלים בצפיפויות‬ ‫‪2𝑟𝑟 2 (𝜌𝜌 − 𝜌𝜌0 ) ∙ �𝑔𝑔2 + (𝜔𝜔 2 𝑅𝑅)2‬‬
‫שונות‪ ,‬כאשר השורש הוא שקול הכוחות של הכבידה והכוח‬ ‫= 𝑚𝑚𝑣𝑣‬
‫𝜂𝜂‪9‬‬
‫הצנטרפוגלי‪.‬‬
‫𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠∙𝑁𝑁‬
‫𝜂𝜂 – צמיגות‪ ,‬ביחידות של ‪ . 2‬צמיגות הנוזל‪.‬‬
‫𝑚𝑚‬
‫‪ – r‬רדיוס החלקיקים השוקעים‬
‫‪ – R‬רדיוס הצנטריפוגה‬

‫‪130‬‬ ‫חוק שימור התנע הזוויתי – מכפלת הכוח החדש שהופעל‬

‫תנע זוויתי‬ ‫𝜔𝜔 ‪𝐽𝐽 = 𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚 = 𝑚𝑚𝑅𝑅2‬‬
‫𝐽𝐽∆ = 𝑡𝑡 ∙ 𝑟𝑟 ∙ 𝐹𝐹‬ ‫תנע‬
‫במרחק אנכי שהכוח החדש עבר)‪ (r‬ובזמן שהוא הופעל‪,‬‬
‫כלומר מיתקף כפול זמן = שווה לשינוי בתנע הזוויתי‬
‫זוויתי‬
‫‪128‬‬ ‫אנרגיה קינטית לפי מומנט התמד ‪ I‬ומהירות זוויתית‪.‬‬ ‫‪𝐼𝐼𝜔𝜔2‬‬
‫יחידות מומנט ההתמד הם ‪𝑘𝑘𝑘𝑘 ∙ 𝑚𝑚2‬‬ ‫= 𝐾𝐾‬
‫‪2‬‬
‫‪134‬‬ ‫כוח הכבידה שווה לכוח הצנטרפטלי ‪𝑟𝑟 = 𝑅𝑅 + ℎ‬‬ ‫‪𝐺𝐺𝐺𝐺𝐺𝐺 𝑚𝑚𝑣𝑣 2‬‬
‫‪𝑁𝑁𝑚𝑚2‬‬ ‫=‬
‫‪𝑟𝑟 2‬‬ ‫𝑟𝑟‬
‫‪G = 6.673 × 10−11‬‬
‫‪𝑘𝑘𝑔𝑔2‬‬
‫‪136‬‬ ‫𝟔𝟔‬
‫𝒎𝒎 𝟎𝟎𝟏𝟏 × 𝟑𝟑𝟑𝟑 ‪𝑹𝑹 = 𝟔𝟔.‬‬ ‫𝐺𝐺𝐺𝐺‬
‫𝒌𝒌𝒌𝒌 𝟐𝟐𝟐𝟐𝟎𝟎𝟏𝟏 × 𝟗𝟗𝟗𝟗 ‪𝑴𝑴 = 𝟓𝟓.‬‬
‫= 𝑔𝑔‬
‫‪𝑅𝑅2‬‬ ‫לוויינים‬
‫‪134‬‬ ‫מהירות משיקית של הלוויין‪ ,‬כאשר ‪ g‬הוא כוח הכבידה‬ ‫𝑔𝑔‬
‫בארץ‪𝑟𝑟 = 𝑅𝑅 + ℎ .‬‬ ‫�𝑅𝑅 = 𝑣𝑣‬
‫𝑟𝑟‬
‫‪2𝜋𝜋√𝑟𝑟 3‬‬
‫= 𝑇𝑇‬
‫𝑔𝑔� 𝑅𝑅‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪15‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫‪139‬‬ ‫‪ – F‬הכוח המחזיר‪ – X .‬המרחק מנקודת שיווי המשקל‪– K .‬‬ ‫𝑘𝑘𝑘𝑘‪𝐹𝐹 = −‬‬
‫קבוע הכוח‪.‬‬
‫ככל שהגוף מתרחק מנקודת שיווי המשקל‪ ,‬הכוח הפועל‬
‫עליו גדל לכיוון ההפוך‪.‬‬
‫תאוצת הגוף‬ ‫𝐹𝐹‬ ‫𝑘𝑘‬
‫𝑥𝑥 ‪= 𝑎𝑎 = −‬‬
‫𝑚𝑚‬ ‫𝑚𝑚‬
‫‪140‬‬ ‫האנרגיה המכנית נשמרת – כלומר‪ ,‬סכום האנרגיה‬ ‫‪𝑘𝑘𝑥𝑥 2 𝑚𝑚𝑣𝑣 2 𝑘𝑘𝐴𝐴2‬‬
‫הקינטית הפוטנציאלית של הגוף קבוע בכל נקודה שהגוף‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫נמצא בה‪.‬‬
‫סכום זה שווה לאנרגיה הפוטנציאלית המקסימלית‪ ,‬כאשר‬
‫הגוף נמצא בנקודה ‪ ,A‬שהיא הנקודה הרחוקה ביותר‬
‫מנקודת שיווי המשקל‪.‬‬
‫‪140‬‬ ‫הסימן ‪ -+‬מסמל שזהו גודל המהירות וסימנה תלויה‬
‫בכיוונה‬ ‫�‪𝑣𝑣 (𝑥𝑥 ) = ±‬‬
‫𝑘𝑘‬
‫‪∙ �𝐴𝐴2 − 𝑥𝑥 2‬‬
‫תנועה‬
‫מקור הנוסחה הוא סכום האנרגיה הפוטנציאלית והקינטית‬ ‫𝑚𝑚‬ ‫הרמונית‬
‫שווה לאנרגיה המקסימלית כשהגוף במשרעת‬
‫𝑚𝑚‬ ‫𝑘𝑘‬
‫‪143‬‬ ‫‪𝑣𝑣 = 0‬‬ ‫כאשר 𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠‪ 𝑥𝑥 = 𝐴𝐴 ,𝑡𝑡 = 0‬ו‪-‬‬
‫𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠‬ ‫= ‪𝜔𝜔2‬‬
‫𝑚𝑚‬
‫פונקציית מיקום זמן – כאשר ‪ 𝜑𝜑0‬הוא המופע ההתחלתי ש‬ ‫) ‪𝑥𝑥 (𝑡𝑡) = 𝐴𝐴 sin(𝜔𝜔𝜔𝜔 + 𝜑𝜑0‬‬
‫הגוף‪ .‬ברדיאנים‬
‫כאשר 𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠‪ 𝑥𝑥0 = 0 ,𝑡𝑡 = 0‬ברדיאנים‬ ‫𝜔𝜔𝜔𝜔 ‪𝑥𝑥 (𝑡𝑡) = 𝐴𝐴 sin‬‬
‫𝑚𝑚‬
‫‪ 𝑣𝑣0 = 0‬ברדיאנים‬ ‫כאשר 𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠‪ 𝑥𝑥0 = 𝐴𝐴 ,𝑡𝑡 = 0‬ו‪-‬‬ ‫𝜔𝜔𝜔𝜔 ‪𝑥𝑥 (𝑡𝑡) = 𝐴𝐴 cos‬‬
‫𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠‬
‫𝜔𝜔𝜔𝜔 ‪𝑣𝑣(𝑡𝑡) = −𝜔𝜔 𝐴𝐴 sin‬‬
‫𝜔𝜔𝜔𝜔 ‪𝑎𝑎(𝑡𝑡) = −𝜔𝜔2 𝐴𝐴 cos‬‬
‫‪144‬‬ ‫‪ T‬ו‪ f-‬אינם תלויים במשרעת ‪.A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜋𝜋‪2‬‬
‫= 𝑇𝑇 =‬
‫𝑓𝑓‬ ‫𝜔𝜔‬
‫‪146‬‬ ‫תנועה הרמונית אנכית – כוח הכובד שווה למכפלת קבוע‬ ‫‪𝑚𝑚𝑚𝑚 = 𝑘𝑘𝑥𝑥0‬‬
‫הכוח בהתארכות ההתחלתית של הקפיץ – לפני מתיחתו‬
‫‪147‬‬ ‫𝜃𝜃 – הזווית ברדיאנים‪ – X .‬המסלול שהגוף עבר ‪ -‬אורך‬ ‫𝐴𝐴 𝑥𝑥‬
‫= 𝜃𝜃‬ ‫=‬
‫הקשת‪ – L .‬אורך החוט‪.‬‬ ‫𝐿𝐿 𝐿𝐿‬
‫‪148‬‬ ‫הכוח המחזיר‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝐹𝐹 = −𝑚𝑚𝑚𝑚 sin‬‬
‫𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚‪𝐹𝐹 = −‬‬
‫𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚‬
‫כאשר הזווית קטנה מאוד ונמדדת ברדיאנים 𝜃𝜃 ≈ 𝜃𝜃 ‪sin‬‬
‫‪𝐹𝐹 = −‬‬
‫𝐿𝐿‬
‫מטוטלת‬
‫)כאשר ‪ θ ≤ 15°‬ההפרש בין ‪ T‬המדוייק לנתון בחצי אחוז(‬ ‫= 𝑘𝑘‬
‫𝑚𝑚𝑚𝑚‬ ‫פשוטה‬
‫𝐿𝐿‬
‫𝐿𝐿‬
‫�𝜋𝜋‪𝑇𝑇 = 2‬‬
‫𝑔𝑔‬

‫חשוב לזכור – חוק שימור האנרגיה פועל רק על מערכת עם גופים שפועלים עליהם כוחות משמרים‬ ‫•‬
‫חוק שימור התנע פועל רק על מערכת ללא כוחות חיצוניים‬
‫אין אף תנאי קיום בין שני חוקי השימור הנ"ל‪ .‬עמוד ‪95‬‬
‫התנגשות אלסטית – התנגשות שבה האנרגיה המכנית נשמרת‪ .‬עמוד ‪96‬‬ ‫•‬
‫התנגשות אי‪-‬אלסטית – התנגשות שבה פועלים על הגופים המתנגשים כוחות לא משמרים‪ .‬התנע עדיין נשמר‪.‬‬ ‫•‬
‫התנגשות פלסטית – התנגשות שבה שני הגופים נצמדים זה לזה וממשיכים לנוע כגוף אחד‪ .‬נקרא גם התנגשות אי‪-‬אלסטית‬ ‫•‬
‫לחלוטין‪ .‬עמוד ‪99‬‬
‫מומלץ לפרק התנגשויות ל‪ 2-‬שלבים‪ ,‬ולהתייחס לכל אחד בנפרד‪ ,‬שימור\אי שימור התנע ושימור\אי שימור האנרגיה המכנית‪.‬‬ ‫•‬
‫כאשר יש חיכוך בין ‪ 2‬גופים הנעים זה ביחס לזה‪ ,‬התנע נשמר מאחר וניתן להתייחס לכוח החיכוך ככוח משמר‪ .‬עמוד ‪102‬‬ ‫•‬
‫התפוצצות\רתיעה – מערכת שנמצאת במנוחה או בתנועה מתפרקת ברגע מסויים לכמה חלקים הנעים לכיוונים שונים‪ .‬עמוד ‪108‬‬ ‫•‬
‫כאשר חלקיק מתפרק ל‪ 3-‬חלקיקים – הם ינועו על מישור אחד‪ .‬עמוד ‪109‬‬ ‫•‬
‫בתנועה הרמונית פשוטה – אין הבדל בין תנועה אנכית לאופקית‪ .‬בתנועה אנכית כוח הכובד הוא קבוע ושקול הכוחות הוא הכוח‬ ‫•‬
‫המחזיר‪ .‬עמוד ‪146‬‬
‫חוקי קפלר וטבלת נתונים על כוכבי לכת והשמש – עמודים ‪137-138‬‬ ‫•‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪16‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫יחידה ‪ – 5‬אלקטרוסטטיקה‬

‫יחידה עמוד‬ ‫תנאים והסברים‬ ‫נוסחה‬ ‫גודל‬

‫‪20‬‬ ‫‪−7‬‬
‫הקבוע שווה ל ‪ 10‬מהירות האור בריבוע‬ ‫‪1‬‬
‫‪= 9 ∙ 10‬‬‫𝑚𝑚𝑁𝑁 ‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫𝐽𝐽𝐽𝐽‬
‫=‬
‫𝑉𝑉𝑉𝑉‬
‫‪= 10−7 ∙ 𝑐𝑐 2‬‬
‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬ ‫‪𝐶𝐶 2‬‬ ‫‪𝐶𝐶 2‬‬ ‫𝐶𝐶‬
‫‪𝐶𝐶 2‬‬
‫‪𝜀𝜀0 = 8.85415 × 10−12‬‬
‫‪𝑁𝑁𝑚𝑚2‬‬
‫מטען האלקטרון‬ ‫𝐶𝐶 ‪𝑒𝑒 = ±1.6022 × 10−19‬‬ ‫קבועים‬
‫קולון אחד במטען אלקטרוני‬ ‫𝑒𝑒 ‪1𝐶𝐶 = 6.24142‬‬
‫‪59‬‬ ‫מסת האלקטרון‬ ‫𝑘𝑘𝑘𝑘 ‪𝑚𝑚𝑒𝑒 = 9.11 × 10−31‬‬
‫‪12‬‬ ‫מסת הפרוטון‬ ‫𝑘𝑘𝑘𝑘 ‪𝑚𝑚𝑝𝑝 = 1.67 × 10−27‬‬
‫אלקטרון וולט‪ .‬כמות האנרגיה שמתווספת לחלקיק‬ ‫𝐽𝐽 ‪1𝑒𝑒𝑒𝑒 = 1.6 × 10−19‬‬
‫שמטענו ‪ e‬באמצעות תאוצה ממתח של ‪1V‬‬
‫עבור חלקיקים עם מטען ‪ ,e‬עבור כל ‪ X‬מתח גדלה‬ ‫𝑒𝑒𝑒𝑒‪∆𝑉𝑉 = 1𝑉𝑉, 𝑞𝑞 = 𝑒𝑒 → 𝑈𝑈 = 1‬‬
‫האנרגיה הפוטנצילאית\קינטית פי ‪X‬‬ ‫𝑒𝑒𝑒𝑒‪∆𝑉𝑉 = 2𝑉𝑉, 𝑞𝑞 = 𝑒𝑒 → 𝑈𝑈 = 2‬‬
‫𝑚𝑚‬ ‫חישוב התאוצה לפי מהירות בנקודה מסויימת לאחר‬ ‫𝑣𝑣‬
‫= 𝑎𝑎‬
‫‪𝑠𝑠𝑠𝑠𝑐𝑐 2‬‬ ‫זמן מסויים‪ .‬נכון רק לתאוצה קבועה‬ ‫𝑡𝑡‬
‫חישוב מרחק בתאוצה קבועה ביחס לזמן‬
‫= 𝑥𝑥‬
‫‪𝑎𝑎𝑡𝑡 2‬‬ ‫תאוצה‬
‫‪2‬‬
‫יחס בין תאוצה כוח ומסה‬ ‫𝐹𝐹‬
‫= 𝑎𝑎‬
‫𝑚𝑚‬

‫כוח‬
‫𝑁𝑁‬ ‫חישוב כוח לפי תאוצתו ומסתו‬ ‫𝑚𝑚𝑚𝑚 = 𝐹𝐹‬
‫‪18‬‬ ‫הכוח החשמלי הפועל בין שני מטענים נקודתיים ‪ q1‬ו‪-‬‬ ‫‪1 𝑞𝑞1 ∙ 𝑞𝑞2‬‬
‫= 𝐹𝐹‬ ‫∙‬
‫‪ q2‬כאשר ‪ L‬הוא המרחק ביניהם‪ .‬יש משמעות לכיוון‪,‬‬ ‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬ ‫‪𝐿𝐿2‬‬
‫לא רק למרחק‬
‫יש לשים לב ש‪ L-‬הוא עדיין המרחק האמיתי בין‬ ‫‪1 𝑞𝑞1 ∙ 𝑞𝑞2‬‬
‫= 𝑥𝑥𝐹𝐹‬ ‫∙‬ ‫𝜃𝜃 ‪∙ sin‬‬
‫המטענים‪ ,‬ולא המרחק של ההיטל‬ ‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬ ‫‪𝐿𝐿2‬‬
‫‪21‬‬ ‫הכוח החשמלי של מטען ‪ q2‬שמופעל ע"י שדה של‬ ‫‪𝐹𝐹2 = 𝐸𝐸1 ∙ 𝑞𝑞2‬‬
‫מטען ‪ .q1‬יש משמעות לכיוון‪ ,‬לא רק למרחק‬

‫𝑁𝑁‬ ‫השדה הנוצר ע"י מטען ‪ q1‬הוא היחס הקבוע בין כוחו‬
‫החשמלי לבין מטענו‬ ‫⃗����‬
‫= ‪𝐸𝐸2‬‬
‫⃗���‬
‫‪𝐹𝐹1‬‬
‫‪𝑞𝑞1‬‬ ‫שדה‬
‫השדה החשמלי שנוצר ע"י מטען ‪ q1‬במרחק ‪ L‬ממנו‪.‬‬ ‫‪1 𝑞𝑞1‬‬
‫𝐶𝐶‬ ‫יש משמעות לכיוון‪ ,‬לא רק למרחק‬
‫השדה בהיטל מסויים הוא מכפלת ההיטל‬
‫= ⃗�𝐸𝐸‬
‫‪1‬‬
‫∙‬
‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0 𝐿𝐿2‬‬
‫𝑞𝑞‬
‫= 𝑥𝑥𝐸𝐸‬ ‫𝜃𝜃 ‪∙ 2 ∙ sin‬‬
‫בסינוס\קוסינוס המתאים‪ .‬יש לשים לב ש‪ L-‬הוא‬ ‫𝐿𝐿 ‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬
‫עדיין המרחק האמיתי בין המטען לבין הנקודה‪ ,‬ולא‬
‫המרחק של ההיטל‬
‫‪25‬‬ ‫𝜃𝜃 ‪ 𝐸𝐸 = 1 ∙ 𝑞𝑞∙𝐿𝐿 = 1 ∙ 𝑞𝑞∙cos3‬שדה של טבעת טעונה‬
‫‪26‬‬ ‫‪ – q‬המטען הכולל של הטבעת‬ ‫‪4𝜋𝜋∙𝜀𝜀0 (𝑅𝑅2 2 )32‬‬ ‫‪4𝜋𝜋∙𝜀𝜀0‬‬ ‫‪𝐿𝐿2‬‬
‫𝐿𝐿‪+‬‬
‫‪ – L‬המרחק של נקודה מסויימת ממרכז הטבעת – על‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝑞𝑞 ∙ cos‬‬
‫= 𝐸𝐸‬ ‫‪∙ 2‬‬
‫ציר ‪ .Z‬בדומה לקודקוד חרוט‬ ‫‪4𝜋𝜋 ∙ 𝜀𝜀0 𝑅𝑅 + 𝐿𝐿2‬‬
‫‪ – R‬רדיוס הטבעת‬
‫𝜃𝜃 – הזווית בין האנך ‪ L‬של החרוט לבין "צלע" החרוט‬
‫– קו המחבר בין נקודה במעגל לבין הקודקוד‬
‫‪26‬‬ ‫עזרה לחישוב קוסינוס הזווית בין האנך של החרוט‬ ‫𝐿𝐿‬
‫= 𝜃𝜃 ‪cos‬‬
‫לבין הקצה שלו‬ ‫‪√𝑅𝑅2 + 𝐿𝐿2‬‬
‫‪28‬‬ ‫שדה של תיל ישר ‪ – L -‬אורך האנך שיוצא ממרכז‬ ‫𝜙𝜙 ‪1 2𝜆𝜆 sin‬‬
‫𝑁𝑁‬ ‫התיל לבין נקודה במרחק ‪ L‬מסויים‬
‫‪ – Φ‬הזווית בין האנך במרכז התיל לבין הקו המחבר‬
‫= 𝐸𝐸‬
‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬
‫∙‬
‫𝐿𝐿‬
‫שדה‬
‫את הנקודה ואת קצה התיל‬
‫𝐶𝐶‬ ‫𝜆𝜆 – צפיפות מטען קווית‬
‫שדה של תיל ישר אינסופי – נכון גם עבור תיל סופי‬ ‫𝜆𝜆‪1 2‬‬
‫כאשר מרחק הנקודה מהתיל קטן מאוד ביחס לאורך‬ ‫= 𝐸𝐸‬ ‫∙‬
‫𝐿𝐿 ‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬
‫התיל‬
‫‪30‬‬ ‫� 𝐿𝐿 ‪ 𝐸𝐸 = 𝜎𝜎 ∙ (1 − cos 𝜙𝜙) = 𝜎𝜎 ∙ �1 −‬שדה של דיסקה טעונה ‪-‬‬
‫𝜎𝜎 – צפיפות מטען שטחית‬ ‫‪2𝜀𝜀0‬‬ ‫‪2𝜀𝜀0‬‬ ‫‪√𝑅𝑅2 +𝐿𝐿2‬‬
‫‪ – Φ‬הזווית בין האנך במרכז המעגל לבין הקו‬
‫המחבר את הנקודה בקצה האנך וקצה הדיסקה‬
‫‪ – R‬רדיוס הדיסקה‬
‫‪ – L‬המרחק בין הנקודה לבין מרכז הדיסקה‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪17‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫שדה של מישור אינסופי בנקודה מסויימת על‬ ‫𝜎𝜎‬

‫= 𝐸𝐸‬
‫המישור‬ ‫‪2𝜀𝜀0‬‬
‫השדה האחיד בין שני לוחות טעונים כאשר אחד‬ ‫𝜎𝜎‬ ‫‪𝜎𝜎1‬‬ ‫‪𝜎𝜎2‬‬
‫שדה‬
‫= =‪E‬‬ ‫‪+‬‬
‫חיובי ואחד שלילי‬ ‫‪𝜀𝜀0 2𝜀𝜀0 2𝜀𝜀0‬‬
‫‪32‬‬ ‫עוצמת השדה על נקודה שנמצאת על ישר שעובר‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑞𝑞 ∙ 𝑑𝑑 ∙ ‪2‬‬
‫𝑁𝑁‬ ‫בניצב למרכז דיפול חשמלי‪ d .‬הוא המרחק בין‬
‫מטען אחד לבין הישר‪ L .‬הוא המרחק בין מרכז‬
‫‪𝐸𝐸 = −‬‬
‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬
‫∙‬
‫‪(𝑑𝑑 2 + 𝐿𝐿2 )2‬‬
‫‪3‬‬

‫הדיפול לבין הנקודה‬

‫𝐶𝐶‬ ‫כאשר ‪ ,L>>2d‬כלומר המרחק בין הנקודה לבין‬
‫הדיפול משמעותית גדול יותר מהמרחק בין‬ ‫‪𝐸𝐸 = −‬‬
‫𝑑𝑑𝑑𝑑‪1 2‬‬
‫∙‬

‫‪65‬‬
‫𝑁𝑁‬ ‫המטענים‪.‬‬
‫כוח השדה החשמלי בכיוון ציר ‪ Y‬הרחוק מרחק ‪y‬‬
‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0 𝐿𝐿3‬‬

‫𝑑𝑑𝑑𝑑‪1 4‬‬
‫= 𝑦𝑦𝐸𝐸‬ ‫∙‬
‫‪41‬‬ ‫𝐶𝐶‬ ‫ממנו על ציר זה‪ .‬כלומר היטל ‪ y‬של השדה‬
‫השדה החשמלי על פני כדור טעון אחיד‪.‬‬
‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0 𝑦𝑦 3‬‬
‫=‪E‬‬
‫𝜎𝜎‬
‫‪3.3‬‬
‫‪83‬‬
‫נכון גם עבור גוף לא כדורי עם צפיפות מטען שטחית‬
‫לא אחידה‪ ,‬אך עם צפיפות מטען שטחית מקומית‬
‫‪𝜀𝜀0‬‬
‫שדה‬
‫‪45‬‬ ‫אחידה‪.‬‬
‫‪42‬‬ ‫שדה של כדור כאשר ‪ L‬הוא המרחק ממרכז הכדור‬ ‫𝑞𝑞∑ ‪1‬‬
‫וסכום המטענים שבתוכו הוא 𝑞𝑞∑‪ .‬נכון גם עבור‬ ‫= 𝐸𝐸‬ ‫∙‬
‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0 𝐿𝐿2‬‬
‫צפיפות נפחית אחידה וגם עבור צפיפות שטחית‬
‫אחידה‪ ,‬כלומר גם עבור כדור שהמטען מתפרש על‬
‫𝑁𝑁‬ ‫כולו וגם רק שטח הפנים שלו‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי כל עוד ‪ L<R‬השדה שווה ל‪0-‬‬
‫‪68‬‬ ‫שדה שעל פני כדור טעון עם צפיפות מטען אחידה‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑞𝑞‬
‫‪5.1‬‬
‫‪89‬‬
‫𝐶𝐶‬ ‫כאשר ‪ R‬הוא רדיוס הכדור‬
‫= 𝐸𝐸‬ ‫‪∙ 2‬‬
‫𝑅𝑅 ‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬

‫= 𝐸𝐸 לפי שטח פנים של כדור‪ ,‬מטען על כדור אחיד ושדה‪.‬‬ ‫𝜎𝜎‬

‫𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑆𝑆 ∙ 𝜎𝜎 = 𝑞𝑞 ‪𝑆𝑆𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏𝑏 = 4𝜋𝜋𝑅𝑅 2‬‬
‫‪𝜀𝜀0‬‬
‫‪42‬‬ ‫שדה של כדור טעון עם צפיפות נפחית אחידה בתוך‬ ‫𝜌𝜌 ∙ 𝐿𝐿‬
‫‪3.4‬‬
‫‪82‬‬
‫הכדור במרחק ‪ L‬ממרכזו‬
‫= 𝐸𝐸‬
‫‪3𝜀𝜀0‬‬ ‫שדה‬
‫‪58‬‬ ‫שדה בין ‪ 2‬לוחות טעונים מקבילים בעלי צפיפות‬ ‫𝑉𝑉∆‬
‫‪𝐸𝐸 = −‬‬
‫מטען 𝜎𝜎 במרחק ‪ L‬אחד מהשני‪ ∆𝑉𝑉 .‬הוא מתח‪ ,‬לא‬ ‫𝐿𝐿‬
‫פוטנציאל‪ .‬המינוס קבוע ללא קשר לסימני המטענים‬
‫‪27‬‬ ‫𝐶𝐶‬ ‫צפיפות מטען קווית היא מטען התיל הכולל חלקי‬ ‫𝑞𝑞‬ ‫צפיפות‬
‫= 𝜆𝜆‬
‫𝑚𝑚‬ ‫אורך התיל‬ ‫𝑥𝑥‬ ‫מטען קווית‬
‫‪31‬‬ ‫𝐶𝐶‬ ‫צפיפות המטען השטחית היא המטען הכולל על הלוח‬ ‫𝑞𝑞‬ ‫צפיפות‬
‫‪𝜎𝜎 = 2‬‬
‫‪𝑚𝑚2‬‬ ‫חלקי השטח שלו‬ ‫𝑥𝑥‬ ‫מטען‬
‫שטחית‬
‫‪42‬‬ ‫𝐶𝐶‬ ‫צפיפות מטען נפחית היא המטען הכולל על הכדור‬ ‫𝑞𝑞‪3‬‬ ‫צפיפות‬
‫= 𝜌𝜌‬
‫‪3.4‬‬ ‫‪𝑚𝑚3‬‬ ‫חלקי נפח הכדור‬ ‫‪4𝜋𝜋𝑅𝑅3‬‬ ‫מטען‬
‫‪82‬‬ ‫נפחית‬
‫‪37‬‬ ‫‪𝑁𝑁𝑚𝑚2‬‬ ‫שטף – מכפלה השדה החשמלי בגודל השטח‬ ‫‪Φ = 𝐴𝐴 ∙ 𝐸𝐸1 ∙ cos 𝜃𝜃1 + 𝐴𝐴 ∙ 𝐸𝐸2 ∙ cos 𝜃𝜃2‬‬
‫𝐶𝐶‬ ‫שחוסם את השדה החשמלי‪ – A .‬גודל השטח‪E1 .‬‬
‫הוא עוצמת השדה של המטען הראשון‪ ,‬אפשר להסיק‬
‫𝐽𝐽𝐽𝐽‬ ‫על כל כמות מטענים‪ .‬הזווית היא זווית הנטייה של‬
‫𝐶𝐶‬ ‫המשטח ביחס לווקטרים שיוצאים מהשדה החשמלי‬

‫שטף‬
‫‪38‬‬ ‫שטף של כל משטח סגור בתוכו יש מטען ‪q‬‬ ‫𝑞𝑞‬
‫=‪Φ‬‬
‫𝑉𝑉𝑉𝑉‬ ‫‪𝜀𝜀0‬‬
‫‪39‬‬ ‫חוק גאוס – השטף הכולל על משטח סגור הוא סכום‬ ‫𝑞𝑞∑‬
‫המטענים המוקפים ע"י המשטח‪ .‬אין חשיבות‬ ‫=‪Φ‬‬
‫‪𝜀𝜀0‬‬
‫למטענים מחוץ למשטח‪ ,‬ולמיקום המטענים בתוך‬
‫המשטח‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪18‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫עבודה היא מכפלת הכוח הפועל על גוף – במרחק‬ ‫𝑥𝑥 ∙ 𝐹𝐹 = 𝑊𝑊‬

‫שעבר‪ .‬יש משמעות לכיוון‪ ,‬לא רק למרחק‬
‫עבודה ביחס לזווית נטייה‬ ‫𝜃𝜃 ‪𝑊𝑊 = 𝐹𝐹 ∙ 𝑥𝑥 ∙ cos‬‬
‫‪49‬‬
‫𝐽𝐽‬ ‫כאשר אחד המטענים מקובע במקומו‪ ,‬שניהם בעלי‬
‫מטען עם סימן זהה ומסיעים במהירות קבועה את‬
‫המטען השני לעבר המטען הראשון‪ .‬המרחקים ‪ x1‬ו‪-‬‬
‫= 𝑥𝑥∆𝑊𝑊‬
‫‪𝑞𝑞1 . 𝑞𝑞2 1‬‬
‫� ‪.� −‬‬
‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0 𝑥𝑥2 𝑥𝑥1‬‬
‫‪1‬‬
‫עבודה‬
‫)אנרגיה(‬
‫‪ x2‬הם המרחק הסופי בין המטענים וההתחלתי‪.‬‬
‫‪54‬‬ ‫העבודה הדרושה להעברת מטען ‪ q‬מנקודה ‪ 1‬עם‬ ‫) ‪𝑊𝑊∆𝑥𝑥 = 𝑞𝑞 (𝑉𝑉2 − 𝑉𝑉1‬‬
‫פוטנציאל ‪ V1‬לנקודה ‪ 2‬עם פוטנציאל ‪V2‬‬
‫‪62‬‬ ‫עבודה של מטען בין שני לוחות טעונים מקבילים‬ ‫) 𝐴𝐴𝑉𝑉 ‪𝑊𝑊∆𝑥𝑥 = 𝑞𝑞(𝑉𝑉𝐵𝐵 −‬‬
‫‪88‬‬ ‫בשדה אחיד‪ .‬הכיוון לא משנה‪ ,‬רק הפוטנציאל בכל‬
‫נקודה‬
‫‪50‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית חשמלית – של מטען ‪ q1‬אשר‬ ‫‪1 𝑞𝑞1 . 𝑞𝑞2‬‬
‫= 𝑈𝑈‬ ‫‪.‬‬
‫‪51‬‬ ‫נמצא בשדה שיוצר ‪ q2‬וכאשר ‪ x‬הוא המרחק ביניהם‪.‬‬ ‫𝑥𝑥 ‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬
‫חיובית עבור דחייה ושלילית עבור משיכה‪ .‬אין‬

‫‪53‬‬
‫𝐽𝐽‬ ‫משמעות למסלול‪ ,‬רק למיקום ההתחלתי והסופי‬
‫הכוח החשמלי שמאפשר את העבודה הוא משמר‬
‫האנרגיה הפוטנציאלית הכוללת של מערכת היא‬ ‫𝑈𝑈∑ = 𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑈𝑈‬
‫‪4.2‬ד‬ ‫סכום האנרגיות הפוטנציאליות מכל צמד מטענים‬ ‫אנרגיה‬
‫‪53‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית חשמלית – של מטען ‪q1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪𝑞𝑞2‬‬ ‫‪𝑞𝑞3‬‬ ‫‪𝑞𝑞4‬‬ ‫פוטנציאלית‬
‫= 𝑈𝑈‬ ‫� ‪. 𝑞𝑞1 .‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫�⋯ ‪+‬‬
‫בשדה שנוצר ע"י מספר מטענים אחרים‪ .‬כל מרחק‬ ‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬ ‫‪𝑥𝑥12 𝑥𝑥13 𝑥𝑥14‬‬
‫שנמדד הוא בין המטען שבודקים לבין כל מטען אחר‬
‫שיוצר את השדה‪ .‬יש משמעות לסימן המטען‪ ,‬אין‬

‫𝐽𝐽‬ ‫משמעות לכיוון‬

‫האנרגיה הפוטניאלית הכוללת האגורה בכל‬
‫המערכת היא סכום האנרגיות של כל צמד מטענים‬
‫⋯ ‪∑𝑈𝑈 = 𝑈𝑈12 + 𝑈𝑈13 + 𝑈𝑈23 +‬‬

‫‪86‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית של מטען‪ 3‬כאשר הוא צמוד‬ ‫‪𝑈𝑈 = ∆𝑉𝑉12 𝑞𝑞3‬‬
‫‪4.6‬‬ ‫ללוח טעון במטען אחר‪ 2‬בעל מתח)הנוצר מלוח טעון‬
‫במטען נוסף‪(1‬‬
‫‪59‬‬ ‫שימור האנרגיה בין קינטית לחשמלית‪ A .‬ו‪B-‬‬ ‫𝐵𝐵𝑈𝑈 ‪𝐾𝐾𝐴𝐴 + 𝑈𝑈𝐴𝐴 = 𝐾𝐾𝐵𝐵 +‬‬
‫מייצגות את המיקומים של המטענים‬
‫‪ V‬מייצג פוטנציאל בעוד ש‪ v-‬מייצג מהירות‪ A .‬ו‪B-‬‬ ‫𝑚𝑚‬
‫) 𝐵𝐵𝑉𝑉 ‪∙ (𝑣𝑣𝐵𝐵2 − 𝑣𝑣𝐴𝐴2 ) = 𝑞𝑞 ∙ (𝑉𝑉𝐴𝐴 −‬‬
‫מייצגות את המיקומים של המטענים‬ ‫‪2‬‬ ‫אנרגיה‬
‫‪69‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית חשמלית של גוף שקיבולו ‪,C‬‬ ‫‪𝑞𝑞𝑞𝑞 𝐶𝐶𝑉𝑉 2 𝑞𝑞 2‬‬ ‫פוטנציאלית‬
‫מטענו ‪ q‬והפוטנציאל על פניו הוא ‪ .V‬יש לזכור כי ‪C‬‬ ‫= 𝑈𝑈‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝐶𝐶‪2‬‬
‫הוא קבוע לכל גוף‬
‫‪71‬‬ ‫לא לבלבל את הנוסחה הזאת מהקודמת‪ .‬פה‬ ‫‪𝑈𝑈1 = 𝑞𝑞1 ∙ 𝑉𝑉2‬‬
‫‪2‬ב‬ ‫הפוטנציאל הוא הפוטנציאל סביבו אשר נוצר‬
‫ממטענים אחרים‬
‫‪55‬‬ ‫פוטנציאל של נקודה ממרחק מסויים ממטען מסויים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑞𝑞‬ ‫פוטנציאל‬
‫𝑉𝑉‬ ‫פוטנציאל הוא ללא כיוון‪ ,‬לא מתבטל מכיוונים‬
‫מנוגדים וללא קשר לזוויות‪ .‬יש משמעות לסימן‬
‫= 𝑉𝑉‬ ‫‪.‬‬
‫𝑥𝑥 ‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬

‫המטען‬
‫‪55‬‬ ‫פוטנציאל של נקודה מסויימת ממרחקים מסויימים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪𝑞𝑞1 𝑞𝑞2‬‬
‫= 𝑉𝑉‬ ‫�⋯ ‪.� + +‬‬
‫ממספר מטענים‪ .‬כל מרחק רלוונטי למטען שלו‬ ‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0 𝑥𝑥1 𝑥𝑥2‬‬
‫‪55‬‬
‫‪4.5‬‬
‫𝐽𝐽‬ ‫פוטנציאל של נקודה שבמרחק ‪L‬ממרכז טבעת‬
‫טעונה שרדיוסה ‪.R‬כלומר המרחק מהנקודה ועד לכל‬ ‫= 𝑉𝑉‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫𝜋𝜋𝜋𝜋‪𝜆𝜆 ∙ 2‬‬
‫𝑅𝑅 ‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0 √𝐿𝐿 +‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫𝑞𝑞‬
‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0 √𝐿𝐿 + 𝑅𝑅2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪86‬‬ ‫מקטע בטבעת‬

‫𝐶𝐶‬ ‫פוטנציאל של מרכז טבעת טעונה‬

‫= 𝑉𝑉‬
‫‪1‬‬
‫‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬
‫‪.‬‬
‫𝜋𝜋𝜋𝜋‪𝜆𝜆 ∙ 2‬‬
‫𝑅𝑅‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫𝑅𝑅 ‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬
‫𝑞𝑞‬

‫פוטנציאל בתוך\על פניו של כדור טעון‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑞𝑞‬

‫= 𝑉𝑉‬ ‫‪.‬‬
‫𝑅𝑅 ‪4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬
‫‪67‬‬ ‫פוטנציאל הוא גם מטען הגוף חלקי קיבול הגוף‬ ‫𝑞𝑞‬
‫= 𝑉𝑉‬
‫𝐶𝐶‬
‫הפוטנציאל הכולל על שני גופים מוליכים המחוברים‬ ‫‪𝑉𝑉𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 = 𝑉𝑉1 = 𝑉𝑉2‬‬
‫בתילים מוליכים שווה לפוטנציאל בכל אחד מהם‬
‫בנפרד‪ .‬הכוונה פה היא לאחר החיבור בלבד‪ ,‬לא‬
‫לפוטנציאל לפני ואחרי‪.‬‬
‫‪69‬‬ ‫הקשר בין פוטנציאל על פני הגוף‪ ,‬אנרגיה‬
‫𝑈𝑈‪2‬‬ ‫𝑈𝑈‪2‬‬
‫פוטנציאלית‪ ,‬מטען וקיבול‬ ‫= 𝑉𝑉‬ ‫�=‬
‫𝑞𝑞‬ ‫𝐶𝐶‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪19‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫‪71‬‬ ‫פוטנציאל של גוף אחד אשר נוצר בגלל גוף אחר‬ ‫‪𝑈𝑈2‬‬ ‫פוטנציאל‬
‫= ‪𝑉𝑉1‬‬
‫‪2‬ב‬ ‫‪𝑞𝑞2‬‬
‫מתח הוא הפרש פוטנציאלים‬ ‫‪∆𝑉𝑉 = 𝑉𝑉2 − 𝑉𝑉1‬‬
‫‪58‬‬ ‫מתח בין שני לוחות טעונים מקבילים בגודל ‪A‬‬ ‫𝐿𝐿 ∙ 𝑞𝑞‬
‫= 𝑉𝑉∆‬
‫‪58‬‬
‫במרחק ‪ L‬אחד מהשני‬
‫שדה בין ‪ 2‬לוחות טעונים מקבילים בעלי צפיפות‬
‫𝐴𝐴 ∙ ‪𝜀𝜀0‬‬
‫𝐿𝐿 ∙ 𝐸𝐸‪∆𝑉𝑉 = −‬‬
‫מתח‬
‫מטען 𝜎𝜎 במרחק ‪ L‬אחד מהשני‪ .‬המינוס קבוע ללא‬
‫קשר לסימני המטענים‬
‫‪67‬‬ ‫𝐹𝐹‬ ‫המטען הכולל של מספר מטענים המחוברים בתילים‬ ‫𝑞𝑞∑ = 𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑞𝑞‬
‫פָ ָראד‬ ‫מוליכים‪ ,‬הוא בדיוק סכום המטענים‪ .‬יש לשים לב‬
‫שסכום הפוטנציאלים לא בהכרח הפוטנציאל הכולל‬
‫𝐶𝐶‬ ‫קיבול חשמלי של מוליך בודד הוא המנה בין המטען‬ ‫𝑞𝑞‬
‫= 𝐶𝐶‬
‫𝑉𝑉‬
‫𝐶𝐶‪1‬‬
‫לבין הפוטנציאל‬
‫‪𝐶𝐶 2‬‬
‫𝑉𝑉‬ ‫קיבול‬
‫= 𝐹𝐹‪1‬‬ ‫=‬ ‫היחידה היא 𝐹𝐹 פאראד‬
‫‪𝐶𝐶 2‬‬ ‫𝑉𝑉‪1‬‬ ‫𝐽𝐽‬
‫‪68‬‬ ‫הקיבול הכולל של מספר גופים מוליכים המחוברים‬ ‫𝐶𝐶∑ = 𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝐶𝐶‬
‫𝐽𝐽‬
‫‪5.1‬‬ ‫בתילים מוליכים‪ ,‬הוא בדיוק סכום הקיבולים‬
‫‪68‬‬ ‫קיבול של כדור‪ ,‬איננו תלוי במטענו‪.‬‬ ‫𝑅𝑅 ‪𝐶𝐶 = 4𝜋𝜋𝜀𝜀0‬‬
‫‪69‬‬ ‫הקשר בין קיבול של גוף‪ ,‬האנרגיה הפוטנציאלית שלו‪,‬‬ ‫‪2𝑈𝑈 𝑞𝑞 2‬‬
‫המטען שלו‪ ,‬הפוטנציאל על פניו‬ ‫= ‪𝐶𝐶 = 2‬‬
‫𝑉𝑉‬ ‫𝑈𝑈‪2‬‬

‫מטען חשמלי – יישות פיזיקלית היכולה לעבור מגוף לגוף‪ .‬גודל סקלרי‪ ,‬יכול להיות חיובי‪ ,‬שלילי או אפס‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬קיים חוק שימור מטען חשמלי – סך כל המטען החשמלי בעולם נשאר קבוע‪ .‬אם נוצר מטען חיובי חייב להיווצר איתו מטען‬
‫שלילי באותו גודל‪.‬‬
‫‪ o‬מטענים בעלי סימן זהה יוצרים דחייה‪ ,‬מטענים בעלי סימן שונה יוצרים משיכה‪ .‬עמוד ‪10‬‬
‫כיוון הזרם ככיוון התנועה של המטענים החיוביים‪ .‬אם ישנה רק תנועה של מטענים שליליים‪ ,‬אז כיוון הזרם הפוך לה‪ .‬עמוד ‪11‬‬ ‫•‬
‫השדה החשמלי הוא יישות פיזיקלית עצמאית – האנרגיה שעוברת לטעינת המטען מתפצלת בין המטען ובין השדה החשמלי‬ ‫•‬
‫שסביבו‪ .‬כאשר המטען נעלם‪ ,‬השדה נשאר זמן קצר לאחר מכן‪ .‬עמוד ‪11-12‬‬
‫כל מטען חשמלי הוא כפולה של מטען האלקטרון‪ .‬עמוד ‪20‬‬ ‫•‬
‫עוצמת השדה ‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬של מטען נקודתי ביחס הפוך לריבוע המרחק‬
‫‪ o‬של ישר אינסופי ביחס הפוך למרחק‬
‫‪ o‬של מישור אינסופי ללא תלות במרחק‬
‫ישר אינסופי ומישור אינסופי הם בקירוב ישר ומישור שמרחק הנקודה מהישר\מישור קטנים משמעותית מאורך הישר\המישור‪.‬‬ ‫•‬
‫עמוד ‪30‬‬
‫אם המרווח בין לוחות טעונים הוא קטן יחסית לממדיהם‪ ,‬אז בקירוב טוב השדה החשמלי ביניהם אחיד‪ ,‬ומחוץ לשדות הוא ‪0‬‬ ‫•‬
‫דיפול חשמלי – זוג מטענים שווי‪-‬גודל והפוכי‪-‬סימן שהמרחק שלהם אחד מהשני קבוע‪ .‬עמוד ‪31‬‬ ‫•‬
‫שימושים של חוק גאוס‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬השדה החשמלי בנקודה מסויימת‪ ,‬שיוצר כדור שמטענו מפוזר בצורה אחידה‪ ,‬זהה למטען שווה ונקודתי‪.‬‬
‫‪ o‬השדה בתוך קליפה כדורית אשר טעונה באופן אחיד הוא אפס‪ .‬עמודים ‪40-41‬‬
‫‪ ‬כל המטען החשמלי מצטבר על פני הגוף‪ ,‬כאשר מדובר בחומר מוליך‪ ,‬לא משנה מהי צורתו עמוד ‪45‬‬
‫‪ ‬בכל נקודה על פני מוליך טעון‪ ,‬השדה החשמלי ניצב לפני השטח‪ .‬עמוד ‪45‬‬
‫‪ o‬השדה של התפלגות מטען בעלת סימטריה כדורית זהה לשדה של מטען נקודתי‪ .‬עמודים ‪40-41‬‬
‫משטח שווה פוטנציאל – משטח שבכל נקודותיו יש לפוטנציאל אותו ערך‪ .‬עמוד ‪62‬‬ ‫•‬
‫שדה חשמלי הוא מקבילה של שדה הכובד‪ .‬פוטנציאל חשמלי הוא מקבילה של גובה‬ ‫•‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪20‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫יחידה ‪ – 6‬מעגלים חשמליים‬

‫‪109‬‬ ‫זרם מוגדר כיחידת מטען ליחידת זמן‪ .‬אמפר ‪ A‬מוגדר‬

‫= 𝐴𝐴‪1‬‬
‫𝐶𝐶‪1‬‬
‫כקולון לשניה‬
‫= 𝐼𝐼‬
‫𝑞𝑞∆‬
‫𝑡𝑡∆‬
‫חוק‬
‫אוהם‬
‫𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠‪1‬‬
‫‪113‬‬ ‫חוק אוהם – זרם מוגדר כמתח חלקי התנגדות‪ .‬יחידת‬ ‫𝑉𝑉‬
‫‪1V‬‬ ‫= 𝐼𝐼‬
‫התנגדות היא אוהם = ‪1Ω‬‬ ‫𝑅𝑅‬
‫‪1A‬‬
‫‪114‬‬ ‫התנגדות תלויה באורך התיל ‪ ,L‬חתך התיל ‪) A‬מטר‬ ‫𝐿𝐿‬
‫∙ 𝜌𝜌 = 𝑅𝑅‬
‫בריבוע( וההתנגדות הסגולית 𝜌𝜌 הנמדדת ב‪Ω𝑚𝑚-‬‬ ‫𝐴𝐴‬
‫צפיפות זרם‬ ‫𝐼𝐼‬
‫= 𝐽𝐽‬
‫𝐴𝐴‬
‫‪117‬‬ ‫סכום ההתנגדויות היא ההתנגדות הכוללת‬ ‫‪𝑅𝑅𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 = 𝑅𝑅1 + 𝑅𝑅2‬‬ ‫חיבור‬
‫‪118‬‬ ‫סכום המתחים הוא המתח הכולל‬ ‫‪𝑉𝑉𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 = 𝑉𝑉1 + 𝑉𝑉2‬‬
‫אותו זרם זורם בכל אחד מהנגדים‬ ‫‪𝐼𝐼𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 = 𝐼𝐼1 = 𝐼𝐼2‬‬
‫נגדים‬
‫בטור‬
‫‪119‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫… ‪+‬‬
‫‪174‬‬ ‫‪𝑅𝑅𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 𝑅𝑅1 𝑅𝑅2 𝑅𝑅3‬‬
‫‪2.3‬‬ ‫‪𝑅𝑅1 𝑅𝑅2‬‬
‫ב‬ ‫= 𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑅𝑅‬
‫‪𝑅𝑅1 + 𝑅𝑅2‬‬
‫לשים לב – כאשר מספר הנגדים גדל‪ ,‬הנוסחה הזאת‬
‫= 𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑅𝑅‬
‫‪𝑅𝑅1 𝑅𝑅2 𝑅𝑅3‬‬ ‫חיבור‬
‫משתנה לא כצפוי‬ ‫‪𝑅𝑅1 𝑅𝑅2 + 𝑅𝑅1 𝑅𝑅3 + 𝑅𝑅2 𝑅𝑅3‬‬ ‫נגדים‬
‫אין הבדל במתחים בין ‪ 2‬נקודות במסלול כזה או אחר‬ ‫‪𝑉𝑉𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 = 𝑉𝑉1 = 𝑉𝑉2‬‬
‫סכום הזרמים בשני הנגדים הוא הזרם הכולל‬ ‫‪𝐼𝐼𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 = 𝐼𝐼1 + 𝐼𝐼2‬‬
‫במקביל‬
‫בחיבור שני נגדים‬ ‫‪𝑅𝑅1 𝑅𝑅2‬‬
‫∙ 𝐼𝐼 = 𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑅𝑅𝐼𝐼 = 𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑉𝑉‬
‫‪𝑅𝑅1 + 𝑅𝑅2‬‬
‫‪𝑅𝑅2‬‬
‫∙ 𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝐼𝐼 = ‪𝐼𝐼1‬‬
‫‪𝑅𝑅1 + 𝑅𝑅2‬‬
‫‪134‬‬ ‫כאשר יש התייחסות להתנגדות הפנימית של מקור‬ ‫𝜀𝜀‬
‫= 𝐼𝐼‬
‫‪4.1‬‬ ‫המתח ‪ ,r‬כאשר הכא"מ שלו)מתח ללא התייחסות‬ ‫𝑟𝑟 ‪𝑅𝑅 +‬‬
‫א‬ ‫‪V‬‬ ‫𝑅𝑅 ∙ 𝜀𝜀‬
‫להתנגדות הפנימית( הוא 𝜀𝜀‪ ,‬אז הזרם הוא כמו‬ ‫= 𝑉𝑉‬
‫‪175‬‬ ‫𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡‪R‬‬ ‫𝑟𝑟 ‪𝑅𝑅 +‬‬ ‫כא"מ‬
‫כאשר מתייחסים להתנגדות הפנימית ולנגד כמו חיבור‬
‫נגדים בטור‪ .‬המתח האמיתי הוא הזרם כפול ההתנגדות‬ ‫והתנגדות‬
‫החיצונית‬ ‫פנימית‬
‫‪135‬‬ ‫דרך אחרת להציג אותה הנוסחה בשילוב עם חוק אוהם‬ ‫𝐼𝐼𝐼𝐼 ‪𝑉𝑉 = 𝐼𝐼𝐼𝐼 = 𝜀𝜀 −‬‬
‫‪136‬‬ ‫חיבור תאים חשמליים בטור – פלוס למינוס‬ ‫‪𝜀𝜀𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 = 𝜀𝜀1 + 𝜀𝜀2‬‬
‫‪𝑟𝑟𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 = 𝑟𝑟1 + 𝑟𝑟2‬‬
‫חיבור תאים חשמליים בטור – פלוס לפלוס‬ ‫‪𝜀𝜀𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 = 𝜀𝜀1 − 𝜀𝜀2‬‬
‫‪𝑟𝑟𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 = 𝑟𝑟1 + 𝑟𝑟2‬‬
‫‪139‬‬ ‫חוק הצומת ‪ -‬סכום הזרמים שנכנסים לצומת במעגל‬ ‫‪∑𝐼𝐼𝑗𝑗𝑗𝑗𝑗𝑗𝑗𝑗 = 0‬‬
‫שווה בגודלו לסכום הזרמים שיוצאים מהצומת‪ .‬זרם‬
‫חיובי אם הוא נכנס לצומת ושלילי אם הוא יוצא מצומת‬ ‫חוקי‬
‫חוק הלולאה ‪ -‬סכום המתחים בלולאה סגורה הוא ‪0‬‬
‫חוק הלולאה ‪ -‬סכום הכא"מים בתוך לולאה שווה לסכום‬
‫‪∑𝑉𝑉𝑙𝑙𝑙𝑙𝑙𝑙𝑙𝑙 = 0‬‬
‫קירכהוף‬
‫𝐼𝐼𝐼𝐼∑ = 𝑙𝑙𝑙𝑙𝑙𝑙𝑙𝑙𝜀𝜀∑‬
‫מכפלות הזרם‪-‬התנגדות בתוך אותה לולאה‬
‫אם כיוון הזרם הפוך מכיוון הלולאה‪ ,‬יש לשים מינוס‬
‫לפני כל זרם שהפוך לכיוון הלולאה‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪21‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫‪142‬‬ ‫= 𝑊𝑊‪1‬‬
‫𝐽𝐽‪1‬‬
‫יחידות ההספק הן וואט 𝐴𝐴‪= 1𝑉𝑉 ∙ 1‬‬ ‫𝑞𝑞‬ ‫‪𝑉𝑉 2‬‬
‫‪143‬‬ ‫𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠‪1‬‬ ‫= 𝑃𝑃‬ ‫= 𝑅𝑅 ‪∙ (𝑉𝑉2 − 𝑉𝑉1 ) = 𝐼𝐼𝐼𝐼 = 𝐼𝐼 2‬‬
‫𝑡𝑡‬ ‫𝑅𝑅‬
‫ההספק המופק בפועל‬ ‫𝐼𝐼𝐼𝐼 = 𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑃𝑃‬
‫ההספק האפשרי ממקור המתח‬ ‫𝐼𝐼𝐼𝐼 = 𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑃𝑃‬
‫ההספק של ההתנגדות הפנימית‬ ‫𝑟𝑟 ‪𝑃𝑃𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝 = 𝐼𝐼 2‬‬
‫ההספק המופק בפועל הוא ההפרש בין ההספק‬ ‫𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑃𝑃 ‪𝑃𝑃𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝 = 𝑃𝑃𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠 −‬‬
‫הפוטנציאלי של מקור המתח פחות ההספק של‬
‫ההתנגדות הפנימית של מקור הכוח‬
‫‪ – eta‬נצילות – היחס בין ההספק המופק בפועל להספק‬ ‫𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑝𝑃𝑃‬
‫הספק‬
‫המושקע ממקור המתח‬ ‫= 𝜂𝜂‬
‫𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑃𝑃‬
‫כרך‬ ‫‪ Q‬מייצג אנרגיית חום‬ ‫𝑄𝑄 = 𝑃𝑃𝑃𝑃‬
‫‪1‬‬ ‫קיבול חום סגולי‪ .‬נמדד ביחידה אנרגיה חלקי מעלה‪.‬‬ ‫𝑐𝑐 ∙ 𝑚𝑚 = 𝐶𝐶‬
‫‪29‬‬ ‫מכפלה של מסה בחום סגולי ובשינוי טמפ'‬
‫‪48‬‬ ‫כמות החום הדרושה להעלאת טמפ' של גוף היא מכפלת‬ ‫𝑇𝑇∆ ∙ 𝑐𝑐 ∙ 𝑚𝑚 = 𝑇𝑇∆𝐶𝐶 = 𝑄𝑄‬
‫קיבול החום שלו בשינוי הטמפ'‪ Q .‬במקרה זה יכול לייצג‬
‫כל סוג של אנרגיה‪ ,‬קינטית‪ ,‬פוטנציאלית כובדית‪,‬‬
‫פוטנציאלית קפיצית‪ ,‬פוטנציאלית חשמלית או חום‬
‫‪147‬‬ ‫‪𝐶𝐶 2‬‬
‫‪𝜀𝜀0 = 8.85415 × 10−12‬‬
‫‪𝑁𝑁𝑚𝑚2‬‬
‫השדה האחיד בין ‪ 2‬לוחות טעונים מקבילים‪.‬‬ ‫𝜎𝜎‬ ‫𝑞𝑞‬
‫= = 𝐸𝐸‬
‫𝜎𝜎 ‪ -‬צפיפות מטענית שטחית‪ – A ,‬שטח‬ ‫𝐴𝐴 ‪𝜀𝜀0 𝜀𝜀0‬‬
‫המתח הוא השדה כפול המרחק בין הלוחות ‪d‬‬
‫= 𝑑𝑑 ∙ 𝐸𝐸 = 𝑉𝑉‬
‫𝑑𝑑 ∙ 𝑞𝑞‬ ‫קבלים‬
‫נכון גם כאשר אחד הלוחות מוארק‪ ,‬וגם כאשר הקבל‬ ‫𝐴𝐴 ‪𝜀𝜀0‬‬
‫מורכב מלוחות לא מקבילים‪ ,‬בקירוב‬
‫קיבול של קבל הוא היחס בין המטען בחיובי לבין המתח‪.‬‬ ‫𝑞𝑞‬
‫= 𝐶𝐶‬
‫היחידה היא פאראד ‪ ,F‬והיחס הזה הוא קבוע לקבל בעל‬ ‫𝑉𝑉‬
‫צורה קבועה וגודל קבוע‪ ,‬אך איננו תלוי בגודל המטען או‬
‫המתח‬
‫‪148‬‬ ‫היכולת קיבול של קבל תלויה ביחס בין שטח הלוח‬ ‫𝐴𝐴‬
‫∙ ‪𝐶𝐶 = 𝜀𝜀0‬‬
‫למרחק בין הלוחות‬ ‫𝑑𝑑‬
‫‪149‬‬ ‫המתח בין שני הקבלים הוא סכום המתחים על כל אחד‬ ‫‪𝑉𝑉 = 𝑉𝑉1 + 𝑉𝑉2‬‬
‫מהקבלים‬
‫המטען זהה בין הקבלים ושווה למטען הכולל שהגיע‬ ‫‪𝑞𝑞𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠 = 𝑞𝑞1 = 𝑞𝑞2 = 𝑞𝑞3‬‬
‫אליהם‬
‫� ∙ 𝑞𝑞 = 𝑉𝑉‬
‫‪1‬‬
‫� ‪+‬‬
‫‪1‬‬ ‫חיבור‬
‫‪𝐶𝐶1 𝐶𝐶2‬‬
‫‪150‬‬ ‫𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝐶𝐶 – מייצג את הקיבול השקול‪ .‬ניתן להחליף את כל‬ ‫‪1‬‬
‫‪= +‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קבלים‬
‫הקבלים בטור בקבל אחד שזהו קיבולו‬ ‫‪𝐶𝐶𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠 𝐶𝐶1 𝐶𝐶2‬‬
‫‪𝐶𝐶1 𝐶𝐶2‬‬ ‫בטור‬
‫= 𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝐶𝐶‬
‫‪𝐶𝐶1 + 𝐶𝐶2‬‬
‫‪𝐶𝐶1 𝐶𝐶2 𝐶𝐶3‬‬
‫𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝐶𝐶‬ ‫=‬
‫‪𝐶𝐶1 𝐶𝐶2 + 𝐶𝐶1 𝐶𝐶3 + 𝐶𝐶2 𝐶𝐶3‬‬
‫המתח של כל אחד מהקבלים שווה‪ ,‬ושווה ולמקור המתח‬ ‫‪𝑉𝑉𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 = 𝑉𝑉1 = 𝑉𝑉2‬‬
‫‪𝑞𝑞1 + 𝑞𝑞2‬‬
‫חיבור‬
‫= 𝐶𝐶‬
‫𝑉𝑉‬ ‫קבלים‬
‫סך כל המטען שיצא מהסוללה מתחלק בין כל הקבלים‪,‬‬
‫‪𝐶𝐶𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠𝑠 = 𝐶𝐶1 + 𝐶𝐶2‬‬
‫‪𝑞𝑞𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡𝑡 = 𝑞𝑞1 + 𝑞𝑞2‬‬
‫במקביל‬
‫לכן סכום כל המטענים על כל הקבלים שווה למטען הכולל‬
‫‪152‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית של קבל טעון‪ .‬נכון לכל סוג של קבל‬
‫= 𝑈𝑈‬
‫‪𝑞𝑞𝑞𝑞 𝐶𝐶𝑉𝑉 2 𝑞𝑞 2 𝐴𝐴 ∙ 𝑑𝑑 ∙ 𝜀𝜀0 ∙ 𝐸𝐸 2‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫אנרגיה‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝐶𝐶‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪153‬‬ ‫צפיפות אנרגיה – כמות האנרגיה ליחידת נפח‪ .‬נמדד ב‬ ‫𝐸𝐸 ∙ ‪𝜀𝜀0‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑈𝑈‬ ‫של‬
‫‪ . 3‬נכון לכל מקור מתח‪ ,‬ולכל שדה חשמלי‬
‫𝐽𝐽‬
‫𝑚𝑚‬
‫= 𝑢𝑢‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫𝐴𝐴𝐴𝐴‬ ‫קבלים‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪22‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫‪155‬‬ ‫הקיבול לאחר הוספת החומר הדיאלקטרי הוא מכפלת‬ ‫‪𝐶𝐶 = 𝜅𝜅 ∙ 𝐶𝐶0‬‬
‫הקבוע הדיאלקטרי של החומר בקיבול המקורי של הקבל‬
‫‪156‬‬ ‫הנוסחה הכללית לקיבול של קבל לוחות מקבילים‪,‬‬ ‫𝐴𝐴‬
‫∙ ‪𝐶𝐶 = 𝜅𝜅𝜀𝜀0‬‬
‫המתחשבת גם בחומר המפריד את הלוחות‬ ‫𝑑𝑑‬
‫‪159‬‬ ‫היחס בין שדה חשמלי לפני ואחרי חומר דיאלקטרי‬ ‫‪𝐸𝐸0‬‬
‫= 𝜅𝜅‬
‫המוכנס בין לוחות קבל 𝟎𝟎𝑬𝑬 הוא השדה לפני הוספת‬ ‫𝐸𝐸‬ ‫חומרים‬
‫החומר הדיאלקטרי‬
‫‪1‬‬ ‫דיאלקטריים‬
‫‪160‬‬
‫� ‪𝜎𝜎 = 𝜎𝜎0 �1 −‬‬
‫𝜅𝜅‬
‫‪162‬‬ ‫זמן פריקת קבל כאשר אין מקור מתח מחובר‬ ‫𝑅𝑅𝑅𝑅 = 𝑡𝑡‬
‫לאחר זמן ‪ t‬שווה ל‪ RC-‬נותרים רק ‪ 37%‬מהמטען‬ ‫‪𝑞𝑞𝑡𝑡 = 0.37 ∙ 𝑞𝑞0‬‬
‫המקורי בקבל‪ .‬נקרא קבוע הזמן של המעגל‬
‫שדה בין לוחות קבל‬ ‫𝑉𝑉‬
‫= 𝐸𝐸‬
‫𝑑𝑑‬
‫‪154‬‬ ‫ָקפָּ ה –קבוע דיאלקטרי ‪ -‬כאשר הסוללה מחוברת לקבל‬ ‫𝑞𝑞‬ ‫𝐶𝐶‬
‫= 𝜅𝜅‬ ‫=‬
‫יחס קבוע בין מטען הקבל עם חומר דיאלקטרי מבודד בין‬ ‫‪𝑞𝑞0 𝐶𝐶0‬‬
‫הלוחות – לבין המטען לפני החומר המבודד‪ .‬נכון גם‬ ‫חומרים‬
‫עבור הקיבול עם החומד המבודד ביחס לקיבול ללא‬ ‫דיאלקטריים‬
‫החומר המבודד‪ .‬זה מתאפשר מאחר והמתח לא משתנה‬ ‫– סוללה‬
‫עם או בלי החומר המבודד‪ 𝑪𝑪𝟎𝟎 .‬ו‪ 𝒒𝒒𝟎𝟎 -‬הם הקיבול והמטען‬ ‫מחוברת‬
‫לפני הוספת החומר המבודד‬
‫‪198‬‬ ‫מטען מושרה של חומר דיאלקטרי המפריד בין קבלים‬ ‫‪1‬‬
‫� ‪𝑞𝑞𝑑𝑑 = 𝑞𝑞 �1 −‬‬
‫‪25‬ה‬ ‫כאשר הסוללה מחוברת‬ ‫𝜅𝜅‬
‫כאשר הסוללה מחוברת המתח קבוע ושווה למתח של‬ ‫‪𝑉𝑉 = 𝑉𝑉0‬‬
‫מקור המתח‬
‫‪155‬‬ ‫כאשר הקבל טעון והסוללה מנותקת – אין שינוי במטען‬ ‫‪𝑉𝑉0‬‬ ‫𝐶𝐶‬ ‫חומרים‬
‫= 𝜅𝜅‬ ‫=‬
‫כי הסוללה מנותקת‪ ,‬אבל המתח משתנה‪ ,‬ולכן גם‬ ‫‪𝑉𝑉 𝐶𝐶0‬‬ ‫דיאלקטריים‬
‫הקיבול‪.‬‬ ‫– סוללה‬
‫𝟎𝟎𝑽𝑽 הוא המתח לפני הוספת החומר המבודד‬ ‫מנותקת‬
‫‪183‬‬ ‫חומר מבודד משנה את האנרגיה של הקבל כאשר‬ ‫‪𝑈𝑈0‬‬
‫= 𝜅𝜅‬
‫‪6.10‬‬ ‫הסוללה מנותקת‬ ‫𝑈𝑈‬
‫𝟎𝟎𝑼𝑼 היא האנרגיה לפני הוספת החומר הדיאלקטרי‬
‫‪185‬‬ ‫מטען מושרה של חומר דיאלקטרי המפריד בין קבלים‬ ‫‪1‬‬
‫� ‪𝑞𝑞𝑑𝑑 = 𝑞𝑞0 �1 −‬‬
‫‪6.12‬‬ ‫כאשר הסוללה מנותקת‬ ‫𝜅𝜅‬
‫מטען הקבל – נשאר זהה כאשר מקור המתח מנותק‬ ‫‪𝑞𝑞 = 𝑞𝑞0‬‬
‫ולוחות הקבל לא מחוברים אחד לשני‪ .‬למטען אין לאן‬
‫ללכת‬
‫𝑡𝑡‬
‫𝑅𝑅𝑅𝑅 𝑒𝑒 ∙ ‪𝐼𝐼 = 𝐼𝐼0‬‬
‫𝜀𝜀‬
‫טעינה כאשר הכא"מ הוא הכאמ של הסוללה‬ ‫= ‪𝐼𝐼0‬‬
‫𝑅𝑅‬
‫קבלים ‪-‬‬
‫𝑡𝑡‬
‫� 𝑅𝑅𝑅𝑅‪𝑞𝑞 = 𝑞𝑞𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚 ∙ �1 − 𝑒𝑒 −‬‬ ‫טעינה‬
‫𝑡𝑡‬
‫� 𝑅𝑅𝑅𝑅‪𝑉𝑉 = 𝑉𝑉𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚𝑚 ∙ �1 − 𝑒𝑒 −‬‬

‫= ‪𝐼𝐼0‬‬
‫‪𝑉𝑉0‬‬
‫𝑅𝑅‬
‫קבלים‬
‫= 𝑞𝑞‬
‫𝑡𝑡‬
‫𝑅𝑅𝑅𝑅 𝑒𝑒 ∙ ‪𝑞𝑞0‬‬ ‫–‬
‫= 𝑉𝑉‬
‫𝑡𝑡‬
‫𝑅𝑅𝑅𝑅 𝑒𝑒 ∙ ‪𝑉𝑉0‬‬ ‫פריקה‬
 ‫שחר ביאלר‬
‫‪23‬‬ ‫‪shaharbialer@gmail.com‬‬

‫זרם אחיד לכל אורך התיל – גם אם שטח החתך של התיל איננו אחיד‪.‬‬ ‫•‬
‫כיוון הזרם מוגדר ככיוון השדה החשמלי – כלומר מפוטנציאל גבוה לנמוך‪ .‬עמוד ‪110‬‬ ‫•‬
‫מקור מתח באיור כך שהקו הגדול הוא החיובי –‬ ‫•‬
‫נגדים‪,‬נורות והתקנים חשמליים מסומנים כו שבור אלכסוני ‪ ./\/\/\ -‬נגד שהתנגדותו ניתנת לשינוי מופיע עם חץ אלכסוני עליו‬ ‫•‬
‫קבל מסורטט כמו מקור מתח‪ ,‬עם קווים בעלי אורך זהה –‬ ‫•‬
‫טבלת התנגדויות סגוליות של חומרים – עמוד ‪114‬‬ ‫•‬
‫חוק אוהם – מתקיים רק בחומרים בעלי התנגדות אוהמית‪ ,‬כאשר המתח אינו גבוה מידי‪ ,‬ולא בכל החומרים‪ .‬עמוד ‪115‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬בחומרים אוהמיים – הגרף בין הזרם כפונקציה של המתח הוא גרף ישר המתחיל מראשית הצירים‪ .‬בחומרים לא אוהמיים‬
‫הגרף איננו ישר‪ ,‬כגון בתמיסה מוליכה או בשפופרת אלקטרונית‪ .‬עמוד ‪115‬‬
‫‪ o‬אפשר להשתמש בחוק אוהם על כל ‪ 2‬נקודות במעגל חשמלי‪ .‬עמוד ‪116‬‬
‫נגד – חלק במעגל חשמלי שהתנגדותו שונה מ‪ .0-‬עמוד ‪117‬‬ ‫•‬
‫מד זרם – אמפרמטר – מכשיר עם התנגדות אפסית המחובר בטור לנגד‪ .‬עמוד ‪120‬‬ ‫•‬
‫מד מתח – וולטמטר – מכשיר עם התנגדות כמעט אינסופית המחובר במקביל לנגד‪ .‬עמוד ‪120‬‬ ‫•‬
‫פוטנציאל של נקודה מוארקת במעגל זרם ישר היא ‪ .0‬עמוד ‪137‬‬ ‫•‬
‫שלבים לשימוש בחוקי קירכהוף – עמוד ‪:138-141‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬א – הגדרת כיוון שרירותי לכל זרם במעגל‪ .‬אם יתברר זרם שלילי‪ ,‬אז הזרם בפועל בכיוון ההפוך‬
‫‪ o‬ב – כתיבת משוואות חוק הצומת‪ .‬יש לחפש כל צומת במעגל הכולל‪ ,‬ולחסר את הזרם שנכנס אליו מהזרמים שיוצאים‬
‫ממנו‬
‫‪ o‬ג – הגדרת לולאות וכיוון חיובי של הלולאה)עם השעון או נגד( –‬
‫‪ ‬עבור כא"מים – כא"מ ייחשב חיובי אם הכיוון החיובי של הלולאה נכנס להדק השלילי ויוצא מהחיובי‪.‬‬
‫‪ ‬עבור זרמים – זרם ייחשב חיובי אם כיוונו מתלכד עם כיוון הלולאה‪.‬‬
‫‪ o‬ד – שימוש במשוואות חוק הלולאה‬
‫‪ ‬אם כיוון הזרם הפוך מכיוון הלולאה‪ ,‬יש לשים מינוס לפני כל זרם שהפוך לכיוון הלולאה‬
‫חומר דיאלקטרי – חומר המגדיל את הקיבול של קבל‪ .‬עמוד ‪154‬‬ ‫•‬
‫טבלת קבועים דיאלקטריים – עמוד ‪155‬‬ ‫•‬
‫טבלת נוסחאות עבור חומרים דיאלקטריים – עמוד ‪160‬‬ ‫•‬