‫אוניברסיטת בר ‪ -‬אילן‬

‫הפקולטה למשפטים‬

‫קורס בדיני חוזים תשע"ו ‪ -‬עבודה מספר ‪1‬‬

‫הנחיות‬
‫העבודה מבוססת על הפרק בסילבוס בנושא פגמים בכריתת חוזה (פרק ‪ )4‬בנושאים‪ :‬טעות‪ ,‬הטעיה‪ ,‬כפיה‬ ‫‪.1‬‬
‫ועושק‪.‬‬
‫אין צורך לדון בסוגיות נוספות כלשהן‪ ,‬גם אם אלה עשויות להיות רלבנטיות לדעתכם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ניתן להיעזר בפרקים הרלבנטיים בספר‪ :‬גבריאלה שלו‪ ,‬דיני חוזים החלק הכללי – לקראת קודיפיקציה של‬ ‫‪.3‬‬
‫המשפט האזרחי (תשס"ה)‪( .‬הספר מצוי בטקסט מלא באתר נבו)‪.‬‬
‫חובה לבסס את העבודה על אסמכתאות משפטיות רלבנטיות (חקיקה‪ ,‬פסיקה‪ ,‬ספרות)‪ .‬האסמכתאות יובאו‬ ‫‪.4‬‬
‫בהערות שוליים בתחתית העמוד‪ .‬האזכור יהיה בהתאם לכללי הציטוט האחיד‪.‬‬
‫דרישות טכניות‪ :‬העבודה תוגש כשהיא מודפסת‪ ,‬אורך התשובה לא יעלה על ‪ 3‬עמודים‪ ,‬גודל אותיות‬ ‫‪.5‬‬
‫מינימאלי בגוף הטקסט ‪ ,12‬פונט ‪ ,David‬רווח שוליים ‪ 2.5‬ס"מ לכל כיוון‪ ,‬רווח שורה וחצי בין השורות‪ ,‬גודל‬
‫אותיות מינימאלי בהערות השוליים ‪ .10‬עמוד השער יכלול את פרטי המגיש (שם‪ ,‬ת‪.‬ז)‪.‬‬
‫את העבודה יש לכתוב באופן עצמאי‪ .‬העתקה‪/‬עבודות זהות יגררו פסילת העבודה והדבר אף עלול להיחשב‬ ‫‪.6‬‬
‫כעבירת משמעת‪.‬‬
‫העבודה תוגש ביום שלישי ‪.3/1/17‬‬ ‫‪.7‬‬

‫שאלה‬
‫יעקב פליישר הוא קשיש ערירי‪ ,‬שמתפרנס למחייתו מחנות לממכר מוצרי בשר שבבעלותו (אטליז)‪ .‬החנות‬
‫מצויה בקומת הקרקע של בניין ישן ‪ .‬מעל לחנותו של פליישר בנויה עוד קומה אחת בה דירת מגורים‪ .‬הדירה‬
‫מושכרת והיא שייכת ליזם נדלן בשם גיא כהן‪.‬‬
‫בשל קשריו בעירייה‪ ,‬נודע לגיא כי עומדת להתפרסם תכנית מתאר חדשה‪ ,‬לפיה ניתן יהיה להקים על‬
‫המגרש (שעליו בנוי הבניין הישן) בניין חדש בן ‪ 10‬קומות ובו ‪ 40‬דירות‪ .‬עוד בטרם פרסמה העירייה את‬
‫התכנית‪ ,‬פנה גיא לפליישר והתעניין ברכישת החנות (מבלי שסיפר לו דבר על התכנית הצפויה)‪ .‬פליישר‬
‫סירב בתוקף ואמר‪" :‬כל עוד אני יכול להתפרנס בכוחות עצמי‪ ,‬אני לא מתכוון לעזוב את האטליז"‪.‬‬
‫כעבור שבוע הגיע גיא שוב לחנותו של פליישר‪ .‬הפעם איים גיא כי בשל קשרים שיש לו במועצה הדתית‬
‫וברבנות הראשית‪ ,‬הוא יכול לגרום לכך שתישלל תעודת הכשרות מהאטליז ובכך תקופח פרנסתו של‬
‫פליישר (עובדתית‪ ,‬לגיא לא היו קשרים כאלה והאיום היה איום סרק‪ ,‬אך פליישר לא ידע זאת)‪ .‬פליישר‬
‫המבוהל ביקש שהות קלה לחשוב על הדברים‪ .‬שנתו נדדה כל הלילה מרוב חרדה ולמחרת בבוקר הודיע לגיא‬
‫כי הוא מסכים למכור את החנות‪ .‬כעבור כמחצית השעה הגיע גיא לחנות ובידיו חוזה מודפס למכירת‬
‫החנות‪ .‬פליישר עיין בחוזה‪ ,‬לא הבין חלק ניכר מהכתוב בו‪ ,‬אך הבין היטב כי המחיר שנרשם הוא ‪700,000‬‬
‫‪ .₪‬פליישר אמר כי הוא סבור ששווי החנות גבוה יותר והוא צריך לבדוק זאת‪ .‬גיא אמר‪" :‬אין לך מה לבדוק‪.‬‬
‫אני בדקתי וזה המחיר‪ .‬בכל מקרה אני לא מתכוון לשלם לך שקל אחד יותר ואם לא תחתום מיד על החוזה‬
‫אתה תיתקע עם חנות עלובה‪ ,‬בלי תעודת כשרות‪ ,‬בבניין ישן ומוזנח ואיש לא יסכים לשלם לך את המחיר‬
‫שאני מציע"‪ .‬בלית ברירה חתם פליישר על החוזה‪ .‬עובדתית‪ ,‬שווי החנות באותו זמן היה ‪₪ 1,000,000‬‬
‫(וזאת מבלי לקחת בחשבון את התכנית העתידית)‪.‬‬
‫כעבור מספר חודשים פרסמה העירייה את תכנית המתאר החדשה‪ .‬כתוצאה מכך זינק כמובן שוויה של‬
‫החנות (שוויה לאחר פרסום התכנית עמד על ‪ .)₪ 6,000,000‬לפליישר נודע הדבר במקרה‪ ,‬כשעבר ליד‬
‫חנותו (לשעבר) וראה שלט גדול המודיע כי במקום עתיד להיבנות בניין מגורים מפואר בן ‪ 10‬קומות‪.‬‬
‫האם יוכל פליישר לחזור בו ולבטל את החוזה?‬
‫ב ה צ ל ח ה !!!‬
‫מחוון פתרון לדוגמא ‪-‬‬

‫הטעיה (סעיף ‪: )15‬‬

‫קיומה של טעות אופרטיבית שאינה טעות בכדאיות העסקה); טעות יסודית‪ :‬טעות יסודית‪ ,‬חמורה‬
‫ושורשית במבחן אובייקטיבי של האדם הסביר ‪ -‬כל דיון שכלל גם יישום ראוי התקבל; קשר סיבתי בין הטעות‬
‫להתקשרות החוזית (ר' דיון להלן בעילת ההטעיה)‬
‫הטעיה ‪-‬‬
‫חוזה – יסוד ראשון לקיומה של עילת ההטעיה הוא קיומו של חוזה תקף‪ .‬יישום‪.‬‬
‫טעות אופרטיבית ‪ -‬מחשבה או אמונה של צד לחוזה שאינה תואמת את המציאות (שלו)‪ .‬יכולה להיות‬
‫בעובדה או בדין‪ .‬בעניינו – טעות בעובדה‪.‬‬
‫בעניינו‪ ,‬יעקב טעה בשלושה מישורים ‪-‬‬
‫יעקב האמין כי לגיא קשרים בעירייה המסכנים את המשך פעילות האטליז עם תעודת הכשר; יעקב טעה‬
‫ביחס למחירו הריאלי של הנכס בעת המכירה (מחיר הנמוך ב ‪ 30% -‬ממחיר שווי שוק הנכס); יעקב לא ידע‬
‫על תכנית המתאר שיש בה כדי להשביח את הנכס באופן ממשי ומשמעותי‪.‬‬
‫טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה לפי סעיף ‪14‬ד'?‬
‫על פי גישתו של השופט אשר (ספקטור נ' צרפתי)‪ ,‬טעות שאינה אלא בכדאיות היא טעות הנוגעת לשווי‪ ,‬אך‬
‫לא לתכונות הממכר ‪ .‬בעניינו‪ ,‬הטעות של יעקב נובעת מאי ידיעה על תכנית המתאר ואף היעדר ידיעה אודות‬
‫מחירו הריאלי של הנכס בהתעלם מתכנית המתאר‪ .‬האם מדובר בטעות שהיא‬
‫א‪ .‬טעות ביחס לשווי הממכר (ספקטור נ' צרפתי);‬
‫ב‪ .‬טעות ביחס להתפתחות עתידית (טדסקי) האם תכנית המתאר מהווה התפתחות עתידית?;‬
‫ג‪ .‬גישת "אלמנט הסיכון" (פרידמן‪ ,‬סוויסה נ' חברת זאגא) – כל חוזה מבטא הערכת סיכונים בין הצדדים‪.‬‬
‫במידה והצד הטועה הוא שנטל על עצמו את הסיכון (במפורש או במשתמע) והוא מתממש אזי זוהי טעות‬
‫שאינה אלא בכדאיות העסקה והחוזה לא יבוטל‪.‬‬
‫קשה לומר שיעקב נטל במודע סיכונים חוזיים הנוגעים לשווי הנכס‪ .‬כל הדרך‪ ,‬יעקב הוטעה ביחס ל"עסקה"‬
‫שגיא רקם עמו לרכישת האטליז‪ .‬מאידך‪ ,‬נתון כי יעקב ביקש שהות קלה (יממה) לחשוב על הדברים‪ ,‬האם‬
‫יעקב באמת שקל את הסיכונים שבמכירה? (התקבלו תשובות אחדות כל עוד הדיון היה רלבנטי)‪ .‬הטעיה‬
‫התנהגות מטעה (מסר טרום חוזי כוזב –פרופ' שלו) של הצד השני (או אחר מטעמו)‪ .‬במעשה – אמירות או‬
‫התנהגות‪ .‬בעניינו מתקיים‪ .‬גיא מסר ליעקב מידע כוזב על היותו בעל קשרים בעירייה שעלולים להביא‬
‫לביטול הכשר האטליז ובכך תמרץ את יעקב למכור את הנכס‪ .‬אמירות ביחס למחיר הנכס שאינן תואמות את‬
‫המציאות וכו'‪.‬‬

‫במחדל ‪ -‬אי הגילוי‪ .‬לא כל דבר צריך לגלות ולכן יש לערוך דיון במקורות החובה לגלות‪.‬‬
‫דין חיצוני – לפי נתוני השאלה לא ידוע לנו על מקורות חיצוניים עצמאיים המטילים חובות גילוי‪ .‬סעיף ‪:12‬‬
‫חובת גילוי של פרטים מסוימים בכח סעיף ‪ 12‬לחוק החוזים‪ .‬נוהג ‪ -‬נדרשת הוכחת קיומו של הנוהג‪ .‬אין‬
‫במקרה שלנו נתונים עובדתיים לגבי כך‪ .‬נסיבות‪ .‬יש לבחון את נסיבות המקרה שלנו וליישם‪ .‬בעניין‬
‫קיסטלינגר הכירו בפערי שפה כנסיבה מצדיקה גילוי מוגבר‪ .‬בעניינו ניתן להתייחס לפערי הידע‪ ,‬כמו גם‬
‫לנתוני החולשה הנוספים (יעקב קשיש וערירי)‪ .‬גיא מעורה בעולן הנדל"ן וזה עיסוקו – מאידך יעקב שכנו‬
‫לבניין‪ ,‬נמצא בנחיתות מולו בעניין זה לנוכח נתוני המקרה‪ .‬נראה כי אלו נסיבות העשויות לחייב חובת גילוי‬

‫גישות מדיניות כללית באשר לחובת הגילוי ‪.‬חובת גילוי מוגברת ‪ /‬מצומצמת ?‪ -‬בפס"ד ספקטור (הש'‬
‫אשר) ‪ -‬מצדד בגישה מרחיבה ‪ -‬גם אם ליעקב הייתה אפשרות לקבל מידע על תכנית המתאר אין בכך כדי‬
‫לפטור את גיא מחובתו לגלות את המידע במהלך המו"מ‪ .‬התוצאה היא שהתנהגותו של גיא מפרה את חובת‬
‫הגילוי ובכך תיחשב ככזו שגרמה להטעייתו של יעקב‪ .‬לנדוי מציג גישת מצמצמת (לפיה "ייזהר הקונה"‪,‬‬
‫שפיגלמן נ' צ'פניק) – נדמה כי יעקב לא באמת שקל למכור את הנכס ולא ויתר במודע על אפשרות‬
‫הבדיקה‪ .‬בנסיבות אלה לא ניתן להחיל על המקרה את גישתו של של הש' לנדוי‪ ,‬לפיה "יש גבול לתפקיד‬
‫האפוטרופוס שימלא בית המשפט"‪.‬‬

‫שיקולים כלכליים ביחס להיקף חובת הגילוי (‪ .)Kronman‬בהקשר זה יש להבחין בין מידע שהושג באקראי‬
‫למידע שהושג במאמץ‪ .‬האם גיא השקיע מאמץ בהשגת המידע על תכנית המתאר? אם כן אז לפי הגישה‬
‫הכלכלית‪ ,‬אין לכאורה להטיל עליו חובת גילוי‪ .‬מאידך‪ ,‬נתון כי גיא עוסק בתחום ולא מן הנמנע כי המידע‬
‫הגיע אליו באורח אגבי בשל עיסוקו בתחום‪ .‬אם כך‪ ,‬יש הצדקה להרחיב כאן את היקף חובת הגילוי‪.‬‬
‫קשר סיבתי כפול – בין ההטעיה ובין הטעות‪ ,‬ובין הטעות וההתקשרות‬
‫משתמע מהנסיבות‪ ,‬סובייקטיבי‪ ,‬לא נדרשת "סיבה בלעדיה אין"‪ .‬אם גיא היה מגלה את המידע אודות‬
‫תכנית המתאר ופוטנציאל שווי הנכס ליעקב‪ ,‬ולא היה שולח לעברו איומי סרק על קשרים (שלא היו לו)‬
‫לשלילת הכשר האטליז – לא היה יעקב מתקשר בחוזה‪ .‬לנוכח נחרצותו שלא למכור את האטליז כל עוד כוחו‬
‫במותניו‪ ,‬נראה כי אין מקום לחשוב כי היה מתקשר בחוזה עם גיא גם אלמלא הטעות‪.‬‬
‫דרישות היסוד הנפשי של המטעה – האם רק הטעיה בזדון‪ /‬חוסר תום לב (לפחות מודעות ‪ -‬שפיגלמן נ'‬
‫צפ'ניק) או גם אפשרי להטעות גם בתום לב ‪ /‬ברשלנות (שלו)? אין הכרעה ברורה‪ ,‬נטייה לדרישה הכוללת‬
‫כוונה להטעו ת‪ .‬נדרש יישום‪ .‬נראה כי לגיא הייתה הרמה הגבוהה ביותר הנרשת להוכחת היסוד הנפשי –‬
‫כוונה להטעות את יעקב‪.‬‬

‫כפיה ‪:‬‬
‫תנאים לקיומה – ‪ .1‬קיומו של חוזה (ר' דיון לעיל); ‪ .2‬אלמנט הכפיה על ידי צד לחוזה או צד שלישי ‪ -‬יש‬
‫להוכיח כפיה שנעשתה על ידי הצד השני לחוזה או על ידי מישהו מטעמו‪ .‬על הכפיה להיות בכח או באיום‬
‫בדרך כלל‪ ,‬נגדיר כפיה בכח כהתנהגותית‪ ,‬בעניינו‪ ,‬מדובר בכפיה באיום‪ ,‬המוגדרת ככפייה מילולית‪ ,‬קרי‪,‬‬
‫אמירה של צד אחד לחוזה לצד השני במסגרתה הוא מאיים בדברים שונים כדי לגרום לצד המאוים להיקשר‬
‫בחוזה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות איננה בגדר איום לעניין פגם זה‪.‬‬
‫אזהרה בדבר זכות שלא קיימת היא אזהרה שלא בתום לב ולא חוסה תחת הסייג‪ ,‬אזהרה בדבר זכות שאיננה‬
‫חוקית היא אזהרה שלא בתום לב‪( .‬היקש ואבחנה מעניין שפיר נ' אפל) נדרש יישום ודיון תוך העלאת‬
‫טענות חלופיות; ‪ .3‬קשר סיבתי‪ -‬יש להוכיח קשר סיבתי בין הכפיה לבין כריתת החוזה‪" ,‬מי שהתקשר‬
‫בחוזה עקב כפיה‪ ."...‬הקשר הסיבתי הנדרש הינו סובייקטיבי‪ ,‬כלומר‪ ,‬אין צורך בכך שהכפיה תהיה הסיבה‬
‫הבלעדית להתקשרות בחוזה‪ ,‬אלא די בכך שהיא השפיעה על רצונו של הצד התם בהטילה בו חששות‬
‫ופחד‪ ..‬נדרש יישום ודיון תוך העלאת טענות חלופיות‪ .‬כפיה כלכלית (נדרש דיון בפס"ד מאיה נ' פנפורד) ‪-‬‬
‫מדובר בסוג ספציפי של פגם הכפיה אשר דרכי הוכחתו שונות במקצת‪ .‬על מנת להוכיח כפיה כלכלית יש‬
‫להראות שהתקיימו התנאים הבאים (זאת בנוסף למבחני הכפיה הרגילים)‪:‬‬
‫צד אחד איים על הצד השני באיום מפתיע‪ ,‬כאשר הנזק הצפוי לצד המאוים במימושו הינו חמור ביותר ובלתי‬
‫הפיך ‪ .‬נראה כי מתקיים לפנינו‪ .‬מימוש האיום היה מציב את יעקב עם אטליז ללא הכשר שכנראה ממילא‬
‫היה מביא לסגירתו‪.‬‬
‫עיתוי האיום צריך להיות כזה שדווקא בו יהיה הצד השני חשוף ופגיע ביותר‪.‬‬
‫מבחן איכות הלחץ הכלכלי‪ -‬יש להוכיח כפייה או לחץ שיש בהם פסול מוסרי־חברתי־כלכלי‪ ,‬ואשר חיי עסקים‬
‫ומסחר תקינים והוגנים לא יוכלו לשאתם‪ .‬זאת להבדיל מלחצים עסקיים רגילים הקיימים בעולם המסחר‬
‫והעסקים‪ .‬נראה כי התנהגותו של גיא עונה על מידת איכות הלחץ הכלכלי הנדרשת לעניין סעיף זה‪.‬‬
‫מבחן עוצמת הלחץ הכלכלי‪ -‬המבחן המקובל לקביעת עוצמת הלחץ יימצא בתשובה לשאלה אם הייתה לצד‬
‫הנכפה חלופה שלא להיכנע לאותו לחץ‪ .‬לפי השופט המנוח חשין‪ ,‬על מנת שתקום עילת הכפיה הכלכלית‬
‫יש להוכיח שלא הייתה בפני הצד הנכפה אף חלופה "סבירה ומעשית שלא להיכנע לאותו לחץ"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫אילו יוכח שהייתה בפני הצד התם חלופה מעשית וסבירה שלא להיכנע ללחץ הכלכלי‪ -‬לא תקום עילת‬
‫הכפיה הכלכלית‪ .‬לעומתו‪ ,‬השופט שמגר מדבר על חלופה סבירה‪ ,‬אשר אף אם איננה מעשית לחלוטין ‪-‬‬
‫קיומה איננו מאפשר לטעון לכפיה כלכלית‪ .‬נדרש יישום ודיון תוך העלאת טענות חלופיות‪.‬‬

‫עושק (סעיף ‪)18‬‬

‫הערה מקדימה ‪ :‬יד הפסיקה קמוצה באשר לשימוש בעילת העושק‪ .‬הדבר מתבטא בקביעת תנאים‬
‫מכבידים ומחמירים‪ .‬נבחן את יסודות העילה‪.‬‬
‫חוזה – הפניה לדיון בקיומו של חוזה לעיל‪.‬‬
‫מצוקה‪ :‬ממוקדת בעשוק‪ ,‬מדובר בשינוי פתאומי המביא ללחץ כלכלי או פסיכולוגי חמור (שלו‪ .)346 ,‬נחפש‬
‫פערי כוחות‪( ,‬ככל שחלש יותר‪ -‬יותר במצוקה)‪.‬‬
‫קיום אלטרנטיבות – האם ליעקב (החלש) הייתה אלטרנטיבה? (מאיה נ' פנפורד – גולדברג ושמגר‪ :‬חלופה‬
‫סבירה היא אפשרות שלא תרע את מצב החלש‪ ,‬לאו דווקא חלופה יעילה וטובה באותה מידה) ככל שיש‬
‫פחות אלטרנטיבות המצוקה גדלה‪ .‬בענייננו נראה שליעקב לא הייתה אלטרנטיבה לנוכח איום ביטול תעודת‬
‫הכשרות לאטליז‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ליעקב לא היו לו קרובים או מכרים לפנות אליהם‪ .‬ייתכן שעובדה זו תומכת‬
‫במסקנה בדבר העדר חלופה סבירה‪.‬‬
‫חולשה שכלית‪/‬גופנית – מדובר ברפיון שכל של ממש‪ ,‬ולא רק חוסר הבנה של המצב‪ .‬פער בהשכלה בין‬
‫הצדדים אינו מספיק‪ .‬המועד הקובע לגבי חולשה שכלית וגופנית הוא מועד ההתקשרות‪ .‬בענייננו נתון מצבו‬
‫של יעקב וגילו המתקדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא נתון במקרה מידע על מצבו הגופני גרוע או על חולשה שכלית‬
‫מיוחדת‪ .‬אדרבא‪ ,‬יעקב תפקד וניהל את עסק האטליז בנכס והתכוון לעשות זאת גם בעתיד ככל שיתאפשר‬
‫לו‪.‬‬
‫מצוקה זמנית‪ -‬בתנאי שהיא חמורה (שפיר נ' אפל)‪ :‬לא יכולה להיות מחלקות אמיתית כי מאז "ביקורו" של‬
‫גיא והמסרים שסינן לעברו של יעקב‪ ,‬היה השני נתון במצוקה קשה‪ .‬בפרק זמן קצר מאוד‪ ,‬יעקב הקשיש‬
‫הערירי חתם על ההסכם‪ ,‬תוך ששיקול דעתו מוסט מהנתיב הנכון [שפיר נ' אפל]‪ ,‬ותוך שהוא שרוי באמונה‬
‫כי אם לא ימכור כעת את האטליז‪ ,‬הוא יוותר מול שוקת שבורה‪ .‬אין פה תהליך של דין ודברים פנימי מושכל –‬
‫השוואה ואבחנה מעניין גנז נ' כץ‪.‬‬
‫חוסר ניסיון (שלו‪ :) 347 ,‬חוסר מומחיות או ניסיון ספציפי בתחום העסקה יכול להוביל לעסקה‪ ,‬אבל נדרש‬
‫חוסר ניסיון הנובע ממגבלות חברתיות וחינוכיות המאפיין את האדם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לא כל אי שוויון יוצר את‬
‫עילת העושק (כהן נ' הרשקוביץ')‪ .‬נדרש יישום ודיון תוך העלאת טענות חלופיות‪.‬‬
‫התוצאה השלילית לא יכולה להעיד לבדה על המצוקה העובדה שיעקב "הפסיד" סכום רב ממכירת האטליז‬
‫לגיא‪ ,‬לא בהכרח מעידה – כשלעצמה ‪ -‬על קיום המצוקה‪.‬‬
‫ניצול מצוקה –‬
‫נתמקד בעושק‪ .‬נדרש להיות לפחות ער למצוקה‪.‬‬
‫במקרה שלנו‪ ,‬גיא כשכנו של יעקב ככל הנראה ער לעובדת היותו של יעקב ערירי‪ .‬גיא גם מודע לכך שיעקב‬
‫לא מעוניין למכור את הנכס‪ .‬באופן פסול‪ ,‬מביא גיא את יעקב לכדי חתימה על הסכם‪ ,‬בהפרש של חצי שעה‬
‫מרגע הבעת הסכמתו של יעקב להתקשרות בהסכם‪ ,‬בלי שמתנהל מו"מ מהותי‪ .‬מהירות ההליך והמצג‬
‫הטרום חוזי מעידים על ניצול המצוקה‪.‬‬
‫קש"ס סובייקטיבי‪ :‬בין התנהגות העושק (כלומר ניצול המצוקה) להתקשרות החלש‪ ,‬כפי שעולה מלשון‬
‫החוק‪ .‬לא נדרשת יסודיות‪ .‬נחפש אינדיקציות סובייקטיביות בהתנהגות העשוק‪" :‬שיער שהאטליז יהיה‬
‫בסכנת סגירה אם לא ישתף פעולה עם גיא‪ ,‬חש שאין לו ברירה"‪" ,‬שנתו נדדה כל הלילה"‪.‬‬
‫גריעות תנאים המבחן אובייקטיבי חיצוני‪ ,‬נטל ההוכחה כיום על העשוק‪ .‬שני חלקים למבחן‪:‬‬
‫"המקובל" – השוואת החוזה שנכרת בעקבות הפגם‪ ,‬לחוזה שהיה נכרת לולא המצוקה‪ .‬איתור המקובל –‬
‫(‪ )1‬המחיר – נתון שהמחיר עובר ההשבחה היה מוערך ב – ‪ 300‬אש"ח יותר מהמחיר בו מכר יעקב את‬
‫הנכס‪ .‬ניתן לומר שבעניין זה יש פער מהמקובל‪.‬‬
‫אין די בגריעות התנאים‪ – .‬התנאים צריכים להיות גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל‪ .‬נדרש יישום ודיון‬
‫תוך העלאת טענות חלופיות‪.‬‬
‫הצטברות היסודות‪ :‬קיימת זיקה בין היסודות (מצוקה‪ ,‬ניצולה וגריעות התנאים) והוכחת אחד יכולה להשפיע‬
‫על האחרים (מחקשווילי נ' מיכקשווילי)‪.‬‬
‫בעניינו‪ ,‬נראה כי יעקב יתקשה להוכיח את התגבשות יסודותיה של עילת העושק‪ .‬גם מסקנה הפוכה‬
‫התקבלה ובלבד שנערך דיון מקיף בעילה‪.‬‬

‫תוצאות הפגמים‬
‫בהתקיים עילות עושק והטעיה החוזה אינו בטל‪ ,‬אלא ניתן לביטול‪ .‬בשתי העילות רשאי יעקב לבטל את‬
‫החוזה‪ ,‬בהודעה תוך זמן סביר (§‪ .)20‬בעילת הכפייה‪ ,‬רשאי יעקב לבטל החוזה זה בהודעה לצד השני תוך‬
‫זמן סביר מאז שנודע לו שפסקה הכפיה‪.‬‬