‫ביום ‪ ,21.04.2018‬בהיותה בת ‪ 92‬שנים‪ ,‬חתמה שרה על מסמך הנושא את הכותרת "זיכרון‬ ‫‪.

1‬‬
‫דברים והסכם לשכירות"‪ ,‬שלפיו השכירה ליוסף את בית המגורים שלה‪ ,‬בית בן שלושה חדרים‬
‫הבנוי על שטח של חצי דונם‪ ,‬לתקופה של ‪) 9‬תשע( שנים‪ ,‬ללא בטחונות וללא ערבויות‪ ,‬תמורת‬
‫‪ ₪ 3500‬לחודש‪ .‬ההסכם נחתם בחדרה של המערערת בבית אבות בחולון שם שהתה אותה עת‬
‫שרה‪ .‬עוד ידוע כי יוסף הכתיב למטפלת של שרה את תנאי ההסכם‪ ,‬כאשר באותה עת שרה‬
‫נמנמה על הכורסא עליה היא נוהגת לישון‪ ,‬כך ששרה חתמה על ההסכם כשהיא לא בערנות‬
‫מלאה‪ .‬נתון כי שרה לא הוכרזה כפסול דין בבית המשפט‪.‬‬
‫על פי הדין הנוהג‪:‬‬
‫א‪ .‬לא נכרת חוזה בין הצדדים‪ ,‬מאחר שעל פי מצבה שרה פסולת דין‪.‬‬
‫ב‪ .‬במידה שנכרת חוזה‪ ,‬נראה כי שרה תוכל לבטלו בעילת העושק‪ ,‬בכפוף לכך שתנאי‬
‫ההסכם שנכרת בין שרה ויוסף גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל‪.‬‬
‫ג‪ .‬במידה שנכרת חוזה‪ ,‬נראה כי שרה לא תוכל לבטלו בעילת העושק‪ ,‬שכן שרה לא הוכרזה‬
‫כפסול דין‪.‬‬
‫ד‪ .‬במידה שנכרת חוזה‪ ,‬נראה כי שרה תוכל לבטלו בעילת העושק‪ ,‬וזאת גם אם מדובר‬
‫בחוזה שתנאיו אינם גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל‪.‬‬

‫שרה היא תושבת ישראל‪ .‬אחיה של שרה גרים בקנדה מזה שנים רבות‪ .‬לשרה ולאחיה‬ ‫‪.2‬‬
‫דירות בבניין בעיר תל אביב‪ .‬דירתה של שרה בקומה השנייה של הבניין‪ ,‬בעוד דירתם‬
‫של האחים מצויה בקומה השלישית של הבניין‪ .‬בשלב מסוים נודע לשרה‪ ,‬כי אחיה‬
‫מכרו את הדירה שבבעלותם‪ .‬לאור זאת‪ ,‬הבינה שרה‪ ,‬כי אין סיכוי רב שאחיה יחזרו‬
‫להשתקע בישראל‪ ,‬וכי מבחינת קשריה עם בני משפחתה‪ ,‬היא ככל הנראה תישאר לבדה‬
‫בישראל עד סוף ימיה‪ .‬עניין זה גרם לשרה לעצבות רבה‪ ,‬ולמצוקה מסוימת‪ .‬על רקע זה‪,‬‬
‫התקשרה שרה בחוזה למכירת דירתה עם גיא )היינו‪ ,‬על פי החוזה שרה תמכור את‬
‫הדיר ה לגיא(‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬לאחר כריתת החוזה בין שרה לבין גיא‪ ,‬מבקשת שרה לבטל את החוזה‪ .‬האם‬
‫ביכולתה לעשות כן‪:‬‬
‫א ‪ .‬שרה יכולה לבטל את החוזה בעילת העושק‪ ,‬כיוון שהיא הייתה במצוקה בעת‬
‫כריתת החוזה‪.‬‬
‫ב ‪ .‬שרה יכולה לבטל את החוזה בעילת העושק‪ ,‬אם יתברר כי מצוקתה בעת הכריתה‬
‫הייתה משמעותית באופן שפגע בשיקול הדעת שלה‪ ,‬ובנוסף לכך‪ ,‬כי מבחינת תוכן‬
‫החוזה‪ ,‬מדובר בתנאים הגרועים באופן בלתי סביר מהמקובל‪.‬‬
‫ג ‪ .‬שרה אינה יכולה לבטל את החוזה‪ ,‬כיוון שמצוקתה היא אישית ולא מצוקה‬
‫כלכלית‪.‬‬
‫ד ‪ .‬שרה יכולה לבטל את החוזה בעילת העושק‪ ,‬וזאת אם יתברר כי מצוקתה בעת‬
‫הכריתה הייתה משמעותית באופן שפגע בשיקול הדעת שלה‪ ,‬או לחלופין ‪ ,‬אם‬
‫יתברר שמבחינת תוכן החוזה‪ ,‬מדובר בתנאים הגרועים באופן בלתי סביר‬
‫מהמקובל‪.‬‬
 ‫ראובן הוא זמר מצליח‪ .‬שמעון הוא נגן גיטרה‪ ,‬אשר ליווה את ראובן בהופעותיו במשך שנים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בשלב מסוים‪ ,‬הקליט שמעון כמה שירים‪ ,‬והשמיע אותם לראובן במספר הזדמנויות‪ .‬לאחר‬
‫שמיעת השירים‪ ,‬התגבש אצל ראובן הרצון לשתף פעולה עם שמעון‪ ,‬והפיכת השירים שהקליט‬
‫שמעון למיזם מוזיקלי מיוחד – שותפות בין השניים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הזמין ראובן את שמעון לשיר עימו‬
‫מספר פעמים במהלך הופעותיו‪ .‬לאחר תקופה‪ ,‬החל שמעון לפעול בשיתוף פעולה עם מפיק‬
‫מוזיקלי אחר‪ .‬ראובן מתרעם על כך וטוען להפרת חוזה מצד שמעון‪ .‬שמעון טוען‪ ,‬כי השתתפותו‬
‫כזמר בהופעותיו של ראובן נעשו במסגרת חברתית בלבד‪.‬‬
‫מה משקף נכונה את הדין הנוהג‪:‬‬

‫לא ניתן להסיק על כוונה ליצור יחסים משפטיים של הצדדים‪ ,‬כיוון שאין בין השניים מסמך‬ ‫א‪.‬‬
‫בכתב‪.‬‬
‫יש לבחון את נסיבות ההסכמה שבין הצדדים ואת התנהגותם‪ ,‬על מנת לברר מנסיבות‬ ‫ב‪.‬‬
‫העניין האם התגבשה אצל הצדדים כוונה ליצור יחסים משפטיים‪.‬‬
‫גם אם התגבשה אצל הצדדים הסכמה ליצור יחסים משפטיים‪ ,‬הרי שמדובר בהסכם שאינו‬ ‫ג‪.‬‬
‫שפיט‪.‬‬
‫מאחר שמדובר בנושא מסחרי )שותפות בתחום המוזיקה(‪ ,‬ברור שלצדדים הייתה כוונה‬ ‫ד‪.‬‬
‫ליצור יחסים משפטיים‪.‬‬

‫ראובן ולאה ניהלו מערכת יחסים זוגית במשך מספר חודשים‪ .‬בשלב מסוים‪ ,‬הציע ראובן‬ ‫‪.4‬‬
‫ללאה נישואין‪ .‬ההצעה נעשתה במהלך מסיבת אירוסין‪ ,‬תוך שראובן נותן ללאה טבעת‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬חזר בו ראובן מרצונו לשאת את לאה לאשה‪ .‬לאה מגישה כנגד ראובן‬
‫תביעה לפיצויים בשל הפרת חוזה‪.‬‬

‫מה מתאר נכונה את הדין הנוהג‪:‬‬

‫הבטחת נישואין אינה יכולה לקיים את דרישת השפיטות‪ ,‬ולפיכך לא ניתן לתבוע‬ ‫א‪.‬‬
‫פיצויים בשל הפרת חוזה‪.‬‬
‫לא ניתן לשלול על הסף כי בית המשפט יחליט מתוך נסיבות העניין להחיל את דיני‬ ‫ב‪.‬‬
‫החוזים בסכסוך זה‪.‬‬
‫לא ניתן לתבוע פיצויים בשל הפרת חוזה‪ ,‬מאחר שלצדדים לא הייתה כוונה ליצור‬ ‫ג‪.‬‬
‫יחסים משפטיים‪.‬‬
‫ניתן לתבוע על הפרת חוזה‪ ,‬וזאת גם במידה שרק לאחד הצדדים הייתה כוונה ליצור‬ ‫ד‪.‬‬
‫יחסים משפטיים‪ ,‬מאחר שמדובר בנושא שפיט‪.‬‬

‫מרים היא סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה‪ .‬לאחר שנת לימודים‪ ,‬הגישה מרים הצעת‬ ‫‪.5‬‬
‫מחקר‪ .‬בתקנון האוניברסיטה נקבע כי "לוועדה היחידתית בכל פקולטה הסמכות לבדוק ולאשר‬
‫תכניות מחקר של תלמידים‪ ,‬לאחר קבלת חוות דעת מקצועית"‪ .‬בעניינה של מרים‪ ,‬הוועדה‬
‫היחידתית קיבלה חוות דעת מקצועית ממספר בודקים חיצוניים‪ ,‬אשר רובם סברו כי הצעת‬
‫המחקר אינה מתאימה לעבודת תואר שני‪ .‬האוניברסיטה הודיעה למרים על הפסקת לימודיה‪.‬‬
‫מרים מגישה לבית המשפט בקשה כי בית המשפט יורה לאוניברסיטה להמשיך את לימודיה –‬
‫שכן בין חוות הדעת שהוגשו לוועדה היחידתית היו גם חוות דעת חיוביות‪ .‬כמו כן מגישה מרים‬
‫תביעה לפיצויים‪.‬‬
‫מה משקף נכונה את הדין הנוהג‪:‬‬
‫א‪ .‬מדובר בחוזה בו מתחייבת האוניברסיטה ליתן תואר "על פי הכרעה או הערכה" של‬
‫הגורמים המוסמכים בה‪ .‬לפי הוראת חוק החוזים‪ ,‬בחוזים מסוג זה אין ההכרעה או‬
‫ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבימ"ש‪.‬‬
‫ב‪ .‬על בית המשפט להיעתר לתביעתה של מרים‪ ,‬מאחר שלצדדים בהחלט הייתה כוונה ליצור‬
‫יחסים משפטיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מדובר בחוזה בו מתחייבת האוניברסיטה ליתן תואר "על פי הכרעה או הערכה" של‬
‫הגורמים המוסמכים בה‪ .‬לפי הוראת חוק החוזים‪ ,‬בחוזים מסוג זה לבית המשפט שיקול‬
‫דעת להורות על אכיפתם‪ ,‬ועל פסיקת פיצויים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מדובר בחוזה בו מתחייבת האוניברסיטה ליתן תואר "על פי הכרעה או הערכה" של‬
‫הגורמים המוסמכים בה‪ .‬לפי הוראת חוק החוזים‪ ,‬בחוזים מסוג זה לבית המשפט שיקול‬
‫דעת לפסוק פיצויים‪ ,‬אך אין לבית המשפט סמכות להורות על אכיפתם‪.‬‬

‫על פי העמדה המקובלת בפסיקה )למעט מקרים חריגים(‪ :‬כאשר ניתן לפרש את החוזה על פי‬ ‫‪.6‬‬
‫החוזה ונסיבות העניין‪:‬‬
‫א‪ .‬חובה לפנות לתכלית האובייקטיבית של החוזה‪ ,‬ולפרש על פיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש לפרש את החוזה על פי החוזה ונסיבות העניין בלבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬חובה לפנות לכלל שלפיו פירוש המקיים את החוזה עדיף‪.‬‬
‫ד‪ .‬חובה לפנות לכלל שלפיו יש לפרש את החוזה לרעת המנסח‪.‬‬

‫על פי הדין הנוהג‪:‬‬ ‫‪.7‬‬

‫א‪ .‬יש לפרש חוזים על פי שיטת שני השלבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין לפרש חוזה על פי שיטת שני השלבים‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש לפרש את החוזה על פי שיטת שני השלבים‪ ,‬וזאת רק כאשר לא ניתן לפרש חוזה על פי‬
‫התכלית האובייקטיבית‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין לפרש חוזה על פי שיטת שני השלבים‪ ,‬כיוון שעל השופט לפרש את החוזה על פי‬
‫החוזה בלבד‪ ,‬ללא היזקקות לנסיבות חיצוניות שמעבר לחוזה‪.‬‬

‫כאשר מדובר בטעות שאינה אלא בכדאיות העסקה‪:‬‬ ‫‪.8‬‬

‫ניתן לבטל את החוזה רק בעילת ההטעיה אך לא בעילת הטעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ניתן לבטל את החוזה רק בעילת הטעות ולא בעילת ההטעיה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ניתן לבטל את החוזה בשתי העילות‪ :‬טעות והטעיה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא ניתן לבטל את החוזה בעילות של טעות או הטעיה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
 ‫מאיר מכר את חלקו בבניין )‪ (25%‬לאחותו דפנה‪ .‬בחוזה בין השניים נקבע במפורש כי "המוכר‬ ‫‪.9‬‬
‫מצהיר כי הוא מוכר את הבניין במצבו ‪ AS IS‬על כל הפגמים והליקויים שקיימים בו‪ ,‬וכי אין‬
‫ולא תהיה לו כל אחריות היא באשר למצבו של הממכר"‪ .‬מאיר גם לא שעה לעצת עורכי דינו‬
‫ולא התייעץ עם שמאי טרם המכירה‪ .‬מאיר סבר כי ייעודו של הבניין הוא למסחר בלבד ולא ידע‬
‫כי הוא מיועד גם למגורים ולכן שוויו גבוה בהרבה מהמחיר החוזי שנקבע‪ .‬גם דפנה לא ידעה על‬
‫ייעודו של הבניין למגורים‪ .‬מאיר מעוניין לבטל את החוזה בשל טעות‪.‬‬
‫מה הדין?‬
‫א‪ .‬מאיר צודק‪ .‬טעות בכל הנוגע לייעודו של הנכס ולשווי הזכויות הנגזרות מכך היא טעות‬
‫המאפשרת לבטל את החוזה באופן אוטונומי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאיר טועה‪ .‬אפשר לבטל את החוזה בנסיבות המקרה‪ ,‬רק אם יוכח כי דפנה הייתה‬
‫מודעת לייעוד האמיתי של הנכס‪.‬‬
‫ג‪ .‬מאיר צודק‪ .‬טעות בכל הנוגע לייעוד הנכס ולשווי הזכויות הנגזרות מכך היא טעות‬
‫המאפשרת לבטל את החוזה‪ ,‬אך יש צורך לפנות לשם כך לבית המשפט‪.‬‬
‫ד‪ .‬מאיר טועה‪ .‬בנסיבות המקרה מדובר בטעות בכדאיות העסקה‪ ,‬ועל כן אי אפשר לבטל את‬
‫החוזה מחמת טעות‪.‬‬

‫ראובן‪ ,‬מנהל חברת נדלן‪ ,‬נפגש עם דוד – אשר התעניין ברכישת דירה מהחברה‪ .‬לאחר מו"מ‬ ‫‪.10‬‬
‫נכרת חוזה בין החברה לבין דוד‪ .‬במהלך המו"מ הציג ראובן בפני דוד פרוספקט של הבניין‬
‫שעתיד להיבנות‪ ,‬כאשר בפרוספקט‪ ,‬מול המגרש מופיעה גינה עם מדשאות ירוקות‪ .‬ברם‪ ,‬לאחר‬
‫שנכרת החוזה מגלה דוד כי בשונה מן המופיע בפרוספקט‪ ,‬מול הבניין שבו רכש דירה עתיד‬
‫להיבנות מפעל העוסק בחומרים מסוכנים‪ .‬ידוע כי החברה וראובן ידעו בעת כריתת החוזה על‬
‫הכוונה להקים מפעל מול המגרש‪.‬‬
‫שאלה א' ‪ -‬על פי הדין הנוהג‪:‬‬

‫דוד יכול לתבוע את החברה ואת ראובן באופן אישי‪ ,‬בעילה של חוסר תום לב במו"מ‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫דוד יכול לתבוע את ראובן באופן אישי בעילה של חוסר תום לב במו"מ‪ ,‬אך לא את‬ ‫ב‪.‬‬
‫החברה‪.‬‬
‫דוד יכול לתבוע את החברה בלבד‪ ,‬בעילה של חוסר תום לב במו"מ‪ ,‬אך לא את ראובן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫דוד צריך לבחור בין אפשרות לתבוע את החברה לבין אפשרות לתבוע באופן אישי את‬ ‫ד‪.‬‬
‫ראובן‪ ,‬בעילה של חוסר תום לב במו"מ ‪.‬‬

‫שאלה ב' – על פי הדין הנוהג‪:‬‬ ‫‪.11‬‬

‫א‪ .‬ייתכן שבית המשפט יקבע שמדובר בחוסר תום לב של החברה וראובן כלפי דוד‪ ,‬וזאת גם‬
‫אם לראובן לא הייתה כוונה להטעות את דוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקרה זה‪ ,‬בהכרח אין מדובר בחוסר תום לב של החברה ושל ראובן‪ ,‬מאחר שמדובר‬
‫במידע פומבי‪ ,‬שדוד יכול היה לגלותו בעצמו‪.‬‬
‫ג‪ .‬בית המשפט יקבע שמדובר בחוסר תום לב של החברה ושל ראובן‪ ,‬רק אם יתברר‬
‫שלראובן‪ ,‬אשר פעל בשם החברה – הייתה כוונת זדון להטעות את דוד‪.‬‬
 ‫ד‪ .‬במקרה זה‪ ,‬בהכרח אין מדובר בחוסר תום לב של החברה ושל ראובן‪ ,‬וזאת רק מאחר‬
‫שמדובר בפרט שאיננו מתייחס למגרש שעליו בונה החברה‪ ,‬אלא על מגרש אחר‪ ,‬המצוי‬
‫מול מגרשה של החברה‪.‬‬

‫ראובן כתב באתר אינטרנט‪“ :‬אני מעוניין למכור את הרכב שלי‪ .‬כל מי שמעוניין להתקשר איתי‬ ‫‪.12‬‬
‫בחוזה‪ ,‬מתבקש לשלוח לי הודעת מייל‪ ,‬ובה הצעה לרכישה‪ ,‬עד ליום ‪ 1.11.2018‬בשעה ‪.”20:00‬‬
‫שמעון ולוי שלחו לראובן הצעות בתאריך ‪ .27.10.18‬לעומת זאת‪ ,‬לאה שלחה לראובן הצעה רק‬
‫ביום ‪ .3.11.2018‬ראובן מעוניין להתקשר בחוזה עם לאה‪:‬‬
‫א‪ .‬התקשרות של ראובן עם לאה עלולה להיחשב כחוסר תום לב במו"מ שנוהל בין ראובן‬
‫לבין שמעון ולוי‪ ,‬והם )שמעון ולוי( יהיו זכאים לפיצויי קיום‪.‬‬
‫ב‪ .‬התקשרות של ראובן עם לאה היא בהכרח לגיטימית‪ ,‬ועל פי הפסיקה אין דרישה של‬
‫שוויון במכרז פרטי‪.‬‬
‫ג‪ .‬התקשרות של ראובן עם לאה‪ ,‬איננה בהכרח לגיטימית‪ .‬על פי העמדה המקובלת כיום‬
‫בפסיקה – יש חובת שוויון במכרז פרטי‪.‬‬
‫ד‪ .‬התקשרות של ראובן עם לאה‪ ,‬טעונה אישור של בית המשפט‪.‬‬

‫על פי הדין הנוהג‪:‬‬ ‫‪.13‬‬

‫א‪ .‬כל פרישה מאוחרת ממו"מ תוביל לפסיקת פיצויי קיום‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרישה מאוחרת ממו"מ עקב חוסר תום לב קיצוני יכולה להוביל לפסיקת פיצויי קיום‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל פרישה ממו"מ תוביל לפסיקת פיצויי הסתמכות‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל פרישה ממו"מ יכולה להוביל לפסיקת פיצויי קיום או אכיפה‪.‬‬

‫כאשר בעל המכרז כותב בהזמנה להציע הצעות‪" :‬אני מתחייב לבצע קיבול רק לקבלן שישתתף‬ ‫‪.14‬‬
‫בסיור קבלנים"‪ .‬על פי הדין הנוהג במכרז פרטי‪:‬‬

‫בעל המכרז יכול לבצע קיבול גם לקבלן שלא השתתף בסיור קבלנים‪ ,‬אם הדבר נעשה‬ ‫א‪.‬‬
‫באישור בעל המכרז מראש‪ ,‬או שהקבלן האמור יתחייב להשלים את הסיור במועד‬
‫מאוחר יותר‪.‬‬
‫בעל המכרז יכול לבצע קיבול גם לקבלן שלא השתתף בסיור קבלנים‪ ,‬מאחר שמדובר‬ ‫ב‪.‬‬
‫במכרז פרטי‪.‬‬
‫במידה שבעל המכרז יבצע קיבול לקבלן שלא השתתף בסיור קבלנים‪ ,‬הרי שמדובר‬ ‫ג‪.‬‬
‫בחוסר תום לב במו"מ כלפי המשתתפים האחרים‪ ,‬והמשתתפים האחרים יהיו זכאים‬
‫לפיצויי קיום מאת הקבלן‪.‬‬
‫במידה שבעל המכרז יבצע קיבול לקבלן שלא השתתף בסיור קבלנים‪ ,‬הרי שמדובר‬ ‫ד‪.‬‬
‫בהפרת חוזה נספח שנכרת בין בעל המכרז לבין המשתתפים האחרים‪.‬‬

‫על פי הפסיקה‪:‬‬ ‫‪.15‬‬

‫א‪ .‬אין להכיר בכפייה כלכלית במשפט הישראלי‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש להכיר בכפייה כלכלית במשפט הישראלי‪.‬‬
 ‫ג‪ .‬יש להכיר בכפייה כלכלית במשפט הישראלי‪ ,‬אך זאת רק במקרה שמדובר בצדדים שלא‬
‫היו מיוצגים על ידי עורך דין בעת ההתקשרות בחוזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש להכיר בכפייה כלכלית במשפט הישראלי‪ ,‬אך ביטול החוזה יהיה בשיקול דעת בית‬
‫המשפט ולא בפעולה חד צדדית של הנפגע‪.‬‬

‫‪ .16‬דוד עוסק בארגון ירידים‪ .‬שאול הוא בעל קרקע‪ .‬דוד ושאול התקשרו בחוזה ולפיו דוד ישלם‬
‫לשאול ‪ 500,000‬ש"ח בגין קיום יריד על הקרקע במשך ‪ 3‬ימים‪ .‬הסכום ישולם חודש לאחר‬
‫סיום היריד‪ .‬לאחר יומיים שבהם התקיים היריד התבשר שאול כי היריד איננו נוחל הצלחה‪.‬‬
‫במצב זה הודיע לדוד שאם לא יסכים לשלם סכום של ‪ 400,000‬ש"ח בתוך ‪ 24‬שעות יאסור‬
‫שאול על קיום היריד ביום השלישי‪ .‬דוד הסכים לדרישה‪ ,‬ובין הצדדים נכרת חוזה נוסף המעגן‬
‫אותה‪ .‬לאחר קיום היריד ביום השלישי הודיע דוד לשאול על ביטול החוזה הנוסף מטעמי‬
‫כפייה ולא שילם את הסכום של ‪ 400,000‬ש"ח‪.‬‬
‫מה הדין?‬
‫א‪ .‬דוד אינו יכול לטעון לכפייה משום שלא היה שימוש בכוח או באיום כמשמעו בחוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬דוד אינו יכול לטעון לכפייה מרגע שהסכים לכרות חוזה נוסף עם שאול‪.‬‬
‫ג‪ .‬דוד יכול לטעון לכפייה‪ ,‬שכן מדובר בלחץ או מצוקה כלכלית שהופעלו עליו‪.‬‬
‫ד‪ .‬דוד יכול לטעון לכפייה‪ ,‬שכן דרישה לתשלום כספי מידי הוכרה בפסיקה כאיום פיזי‪.‬‬

‫ראובן‪ ,‬בעל עסק לפעולות ספורט‪ ,‬ניסח חוזה אחיד שעמו הוא מתקשר עם לקוחותיו‪ .‬בחוזה‬ ‫‪.17‬‬
‫כתב ראובן כי‪" :‬לראובן לא תהא כל אחריות לנזק גוף שייגרם למשתתפים בפעילות‬
‫ספורטיבית – וזאת מכל סיבה שהיא!"‪ .‬על פי הדין‪:‬‬
‫א‪ .‬סעיף זה בטל;‬
‫ב‪ .‬סעיף זה מהווה חזקת קיפוח‪ ,‬אך ראובן יכול לשכנע כי עדיין מדובר בהסדר הוגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסעיף לגיטימי כיוון שמדובר בפעילות ספורט‪ ,‬וכל מי שמשתתף בפעילות יודע כי הוא‬
‫עלול להיפגע‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסעיף לגיטימי‪ ,‬כיוון שמדובר בהסדר שעליו מסכימים הצדדים ברצון חופשי‪ ,‬ללא לחץ‬
‫ומתוך ידיעה ברורה‪.‬‬

‫ראובן ביקש למכור שתי דירות שבבעלותו‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניסח ראובן חוזה‪ ,‬מתוך כוונה להשתמש‬ ‫‪.18‬‬
‫בחוזה זה למכירת שתי הדירות‪ .‬בחוזה נכתב כי לראובן לא תהא אחריות כלשהי בגין חריגות‬
‫בניה שנעשו בדירות‪ ,‬וכי לקונה לא תהא כל זכות או תרופה כלפי ראובן‪ ,‬בגין חריגות בניה‬
‫כלשהן‪.‬‬
‫על פי הדין הנוהג‪:‬‬
‫א‪ .‬סעיף זה בטל‪ ,‬כיוון שמדובר בהכרח בתנאי מקפח בחוזה אחיד‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיימת חזקה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד‪.‬‬
‫ג‪ .‬סעיף זה בטל‪ ,‬כיוון שמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד‪ ,‬אך זאת בתנאי ששתי הדירות‬
‫יימכרו לאותו הרוכש‪ ,‬כיוון שאחרת אין מדובר כאן חוזה אחיד כלל‪.‬‬
‫ה‪ .‬סעיף זה בטל‪ ,‬כיוון שמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד‪ ,‬אך זאת בתנאי ששתי הדירות לא‬
‫יימכרו לאותו הרוכש‪ ,‬כיוון שאחרת אין מדובר כאן בחוזה אחיד כלל‪.‬‬
 ‫ראובן ושמעון התקשרו בחוזה‪ ,‬תוך שסוכם ביניהם על ביצוע העלמת מס‪ .‬על פי הדין הנוהג‪:‬‬ ‫‪.19‬‬
‫א‪ .‬החוזה בטל‪ ,‬ובית המשפט לא יכול לאשר את קיומו של חוזה‪ ,‬כאשר הצדדים לחוזה ניסו‬
‫לבצע העלמת מס‪.‬‬
‫ב‪ .‬החוזה בטל‪ ,‬אך לבית המשפט סמכות להורות לצדדים על קיום החוזה‪ .‬וזאת‪ -‬על בסיס‬
‫שיקולי צדק‪ ,‬בתנאים שבית המשפט ימצא לנכון‪ ,‬ובמידה שהצדדים כבר החלו בביצועו‬
‫של החוזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬החוזה בטל‪ ,‬ולבית המשפט סמכות להורות לצדדים על קיום החוזה‪ .‬וזאת‪ -‬על בסיס‬
‫שיקולי צדק‪ ,‬בתנאים שבית המשפט ימצא לנכון ואף במידה שהצדדים טרם החלו‬
‫בביצועו של החוזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬החוזה בטל‪ ,‬ולבית המשפט ישנה סמכות אך ורק לפטור את הצדדים מהשבה‪ ,‬במידה‬
‫שהחוזה כבר בוצע‪ .‬ברם‪ ,‬לבית המשפט אין סמכות לחייב את אחד הצדדים בקיום‬
‫התחייבותו‪ ,‬שבה טרם החל‪.‬‬

‫ראובן ושמעון ניהלו עסק משותף בתחום הטקסטיל‪ .‬בחוזה שנכרת ביניהם סוכם כי עם תום‬ ‫‪.20‬‬
‫פעילותם בעסק המשותף‪ ,‬ייאסר על שמעון להקים עסק מתחרה בתחום הטקסטיל וזאת למשך‬
‫‪ 5‬שנים )מתום פעילותם בעסק המשותף(‪.‬‬
‫על פי הדין‪:‬‬
‫א‪ .‬בעת המשפט יכול להתערב בתוכן החוזה – לבטל או לשנות את הסכמת הצדדים בעניין‬
‫אי תחרות‪ ,‬מאחר שמדובר בתוכן המנוגד לזכויות יסוד של הצדדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית המשפט איננו יכול להתערב בחוזה המנוגד לזכויות יסוד של הצדדים‪ ,‬כיוון שחוקי‬
‫היסוד אינם רלוונטיים להתקשרויות פרטיות של צדדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בית המשפט יכול להתערב בתוכן החוזה‪ ,‬ובמסגרת זו להפחית במעט את ההסכמה על אי‬
‫תחרות‪ ,‬אך אין לבית המשפט סמכות לבטל באופן מוחלט את הסכמת שני הצדדים‪.‬‬

‫ד‪ .‬בית המשפט יכול להתערב בתוכן החוזה ולבטל את תניית אי התחרות‪ ,‬אך זאת רק‬
‫מאחר שמדובר בתנייה שנוסחה בחוסר שוויון‪ ,‬תוך שהיא מתייחסת לשמעון בלבד‪ ,‬ולא‬
‫על ראובן‪.‬‬

‫בזכרון דברים שערכו צדדים נקבע כי‪" :‬חוזה מפורט ייערך בין הצדדים בתוך ‪ 30‬יום"‪ .‬ברם‪,‬‬ ‫‪.21‬‬
‫למרבה הצער הצדדים לא ערכו חוזה מפורט‪ .‬על פי הדין הנוהג במקרה זה‪:‬‬
‫א‪ .‬זכרון הדברים עצמו ייחשב כחוזה בין הצדדים‪ ,‬וכל הפרטים שלא סוכמו על ידי הצדדים‬
‫– באשר הם ‪ -‬יושלמו על ידי מנגנוני ההשלמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬זכרון הדברים עצמו לא יוכל להיחשב כחוזה‪ ,‬ולא ניתן לפנות למנגנוני ההשלמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬זכרון הדברים יוכל להיחשב כחוזה‪ ,‬במידה שיש העדה על גמירת דעת של הצדדים‪.‬‬
‫ד‪ .‬זכרון הדברים יוכל להיחשב כחוזה‪ ,‬רק במידה שהצדדים ציינו זאת במפורש בזכרון‬
‫הדברים‪.‬‬
 ‫כאשר צדדים עורכים זכרון דברים‪:‬‬ ‫‪.22‬‬
‫א‪ .‬נדרשת חתימה של שני הצדדים על מנת שיהיה למסמך תוקף משפטי‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין הכרח בחתימה של הצדדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬נדרשת חתימה של אחד הצדדים בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬נדרשת חתימה של המציע‪ ,‬אך אין צורך בחתימה של הניצע‪.‬‬

‫ראובן ושמעון ניהלו מו"מ לכריתת חוזה למכירת מקרקעין‪ .‬בפגישה ראשונה שקיימו הצדדים‪,‬‬ ‫‪.23‬‬
‫סוכמו ביניהם בכתב הפרטים הבאים‪ :‬הצדדים‪ ,‬הנכס‪ ,‬העסקה )הצדדים ערכו מסמך בכתב אך‬
‫לא חתמו עליו(‪ .‬בפגישה נוספת שקיימו הצדדים‪ ,‬סוכמו ביניהם בעל פה‪ ,‬הפרטים הבאים‪:‬‬
‫המחיר‪ ,‬מועדי תשלום‪ ,‬מועד מסירה‪ ,‬ומספר פרטים נוספים‪ .‬כעת אחד הצדדים מבקש לחזור‬
‫בו מן העסקה‪.‬‬
‫על פי הדין הנוהג‪:‬‬
‫א‪ .‬בהנחה שהתקיימו הדרישות של העדה על גמירת דעת ומסוימות‪ ,‬הרי שנכרת חוזה‪,‬‬
‫כיוון שקיים כאן גם מסמך בכתב‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא התקיימה במקרה זה דרישת הכתב במקרקעין מאחר שאין חתימה של הצדדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם הצדדים יעלו על הכתב גם את המחיר שישלם הקונה תמורת המקרקעין‪ ,‬הרי‬
‫שבכך תושלם בוודאות דרישת הכתב הנדרשת‪ ,‬וניתן יהיה לקבוע שנכרת חוזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬נראה כי במקרה זה לא נכרת חוזה‪ ,‬שכן לא התקיימה דרישת הכתב הנדרשת בעסקת‬
‫מקרקעין‪.‬‬

‫דרישת הכתב שבחוק המקרקעין‪ ,‬היא‪:‬‬ ‫‪.24‬‬

‫א‪ .‬דרישת כתב מהותית‪.‬‬
‫ב‪ .‬דרישת כתב ראייתית‪.‬‬
‫ג‪ .‬דרישת כתב מהותית‪ ,‬אך במידה שאחד הצדדים בחוסר תום לב לא אפשר את קיום‬
‫הכתב‪ ,‬הדרישה תהפוך להיות דרישה ראייתית‪.‬‬
‫ד‪ .‬דרישת כתב מהותית‪ ,‬אך בכל מקרה של חוסר תום לב במו"מ‪ ,‬ניתן יהיה להכיר בכריתת‬
‫חוזה גם בהיעדר כתב‪.‬‬

‫לאה הציעה לראובן לרכוש ממנה נכס מקרקעין‪ .‬בהצעתה של לאה לא נכתב המועד לביצוע‬ ‫‪.25‬‬
‫קיבול‪ .‬לאחר שחלפו שנתיים מן המועד שבו ההצעה נמסרה לראובן‪ ,‬הודיע ראובן ללאה כי הוא‬
‫מקבל את הצעתה‪ .‬ברם כעת מודיעה לאה כי היא אינה מעוניינת בעסקה‪ .‬על פי הדין הנוהג‪:‬‬
‫א‪ .‬ראובן רשאי לקבל כעת את הצעתה של לאה‪ ,‬מאחר שהצעתה לא הוגבלה בזמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬ראובן איננו זכאי כעת לבצע קיבול להצעתה של לאה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לאה רשאית להתנגד לעסקה‪ ,‬כיוון שאין תוקף משפטי להצעה שלא נקבע בה המועד‬
‫לביצוע קיבול‪.‬‬
 ‫ד‪ .‬ראובן רשאי לקבל כעת את הצעתה של לאה‪ ,‬מאחר שעל לאה הייתה חובה להודיע‬
‫לראובן כאשר היא רוצה לחזור בה מהצעתה‪.‬‬

‫ראובן שלח ללאה הצעה לרכישת מניות בחברה‪ .‬ההצעה נשלחה בדואר רשום‪ .‬בהצעה נכתב כי‬ ‫‪.26‬‬
‫על לאה להשיב להצעה בתוך שבעה ימים מיום ההצעה‪ .‬בו ביום שבו נתקבלה ההצעה אצל‬
‫לאה‪ ,‬פנתה לאה לדואר ושלחה לראובן בדואר רשום הודעה כי היא נענית להצעתו והיא‬
‫מסכימה לרכוש את המניות‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬ומבלי שלאה יכולה הייתה לדעת על כך‪ ,‬בעקבות‬
‫בעיות בהעברת הדואר‪ ,‬הגיע מכתבה של לאה לראובן רק כעבור עשרה ימים מיום ההצעה‪ .‬על‬
‫פי הדין הנוהג‪:‬‬
‫א‪ .‬לא נכרת חוזה בין הצדדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬נכרת חוזה המחייב את שני הצדדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬נכרת חוזה‪ ,‬אך למרות זאת יוכל ראובן לחזור בו מן הצעתו‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא נכרת חוזה‪ ,‬אך על ראובן לתת ללאה הצעה חדשה‪.‬‬

‫ראובן הציע ללאה לרכוש ממנו מלאי של ‪ 120‬מכשירים סלולריים‪ .‬לאה השיבה לראובן כי היא‬ ‫‪.27‬‬
‫מעוניינת ברכישת ‪ 150‬מכשירים‪ .‬על פי הדין הנוהג‪:‬‬
‫א‪ .‬לא נכרת חוזה בין הצדדים‪ ,‬אך חובה על ראובן להודיע ללאה מיד אם הוא מסכים‬
‫למכור לה ‪ 150‬מכשירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא נכרת חוזה בין הצדדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬נכרת חוזה בין הצדדים למכירת ‪ 120‬מכשירים‪ ,‬אך חובה על ראובן להודיע ללאה תוך‬
‫זמן סביר אם הוא מסכים למכור לה ‪ 30‬מכשירים נוספים‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא נכרת חוזה בין הצדדים‪ ,‬אך חובה על לאה להודיע לראובן תוך זמן סביר אם היא‬
‫מסכימה לרכוש ממנו ‪ 120‬מכשירים בלבד‪.‬‬

‫שרה‪ ,‬בת ‪ ,84‬סובלת ממחלת נפש קשה‪ ,‬ומאושפזת בבית חולים סיעודי‪ .‬היא לא הוכרזה על ידי‬ ‫‪.28‬‬
‫בית המשפט כפסול דין‪ .‬בבעלותה של שרה מגרש בשכונת מגורים יוקרתית ברמת השרון‬
‫)המגרש רשום על שמה במרשם המקרקעין(‪ .‬לשרה שני בנים‪ :‬יורם ורחמים‪ .‬בעבר‪ ,‬בטרם‬
‫מחלתה‪ ,‬ציינה שרה פעמים רבות כי חלומה הוא לבנות על המגרש שתי יחידות דיור‪ ,‬ולראות‬
‫את שני בניה )ומשפחותיהם( גרים בשכנות טובה במגרש‪ .‬ברם‪ ,‬לאור גודלו של המגרש‪ ,‬לא ניתן‬
‫היה לקבל היתר בניה לבניית שתי יחידות דיור במגרש )היינו – ניתן היה לקבל היתר ליחידת‬
‫דיור אחת בלבד(‪ .‬לאחרונה פנה יורם‪ ,‬שהחל את דרכו בעולם העסקים‪ ,‬לבנק הבנקאים בע"מ‬
‫)"הבנק"( בבקשה לקבלת הלוואה – עבור עסקיו‪ .‬כבטוחה להלוואה‪ ,‬הציע יורם לבנק כי הוא‬
‫ישעבד לטובת הבנק את המגרש שבבעלותה של אמו )לצורך כך‪ ,‬תידרש כמובן הסכמתה של‬
‫שרה(‪ .‬יום אחד‪ ,‬מגיע יורם אל בית החולים בו אושפזה שרה‪ .‬יורם מספר לשרה כי הצליח‬
‫לשכנע את רשויות התכנון לאפשר בניית שתי יחידות דיור במגרש ברמת השרון‪ ,‬וכי לצורך‬
‫קבלת האישור הסופי‪ ,‬עליה לנסוע איתו לעיריית רמת השרון‪ ,‬ולחתום על המסמכים הנדרשים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬נוסעים השניים אל סניף הבנק שממוקם בסמוך לבניין העירייה‪ .‬בבנק חותמת שרה על‬
 ‫מסמך שלפיו היא מסכימה לשעבד את המגרש כבטוחה להלוואה שמקבל יורם מהבנק‪,‬‬
‫כשבאותה עת היא חושבת שהיא חותמת על מסמכים לקבלת היתרי בניה‪ .‬שרה חתמה מיד על‬
‫המסמכים שהגיש לה פקיד הבנק‪ ,‬מבלי לעיין במסמך או לקרוא את תוכנו‪ .‬מספר ימים לאחר‬
‫מכן‪ ,‬הועברו כספי ההלוואה מהבנק ליורם‪ .‬כעבור זמן‪ ,‬בעקבות אי פירעון ההלוואה על ידי‬
‫יורם‪ ,‬ביקש הבנק לפעול למימוש השעבוד )היינו – למכור את המגרש ושהתמורה ממכירת‬
‫המגרש תשמש לפירעון ההלוואה(‪ .‬הבנק פנה אל שרה‪ ,‬שנדהמה לגלות לראשונה על קיומו של‬
‫השעבוד‪ ,‬ועל כך שחתמה על מסמך אחר מזה שחשבה שעליו היא חותמת‪.‬‬

‫על פי הדין הנוהג‪:‬‬

‫א‪ .‬בין הבנק לבין שרה נכרת חוזה‪ ,‬שכן המבחן לכריתת חוזה הוא אובייקטיבי‪ ,‬ומתוך‬
‫התנהגות שני הצדדים‪ ,‬הייתה העדה על גמירת דעת‪.‬‬
‫ב‪ .‬שרה תוכל לטעון שלא נכרת חוזה‪ ,‬במידה שתצליח לשכנע כי לבנק לא הייתה‬
‫הסתמכות על חתימתה או במקרה שתתקבל טענת 'לא נעשה דבר'‪.‬‬
‫ג‪ .‬שרה תוכל לטעון שלא נכרת חוזה‪ ,‬וזאת אך ורק במידה שתצליח לשכנע כי לבנק לא‬
‫הייתה הסתמכות על חתימתה‪ ,‬אך במשפט הישראלי אין תחולה לטענת 'לא נעשה‬
‫דבר'‪.‬‬
‫ד‪ .‬שרה תוכל לטעון שלא נכרת חוזה‪ ,‬וזאת אך ורק במידה שתצליח לשכנע כי התקיימו‬
‫התנאים לקבלת טענת 'לא נעשה דבר'‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬גם אם תצליח שרה לשכנע את‬
‫בית המשפט כי לבנק לא הייתה הסתמכות על חתימתה‪ ,‬הרי שעדיין אין בכך כדי‬
‫למנוע טענה שעקב התנהגותה של שרה נכרת חוזה בין הצדדים‪.‬‬

‫כאשר צדדים להסכם שכירות לא סיכמו על המועד למסירת החזקה בנכס לשוכר‪:‬‬ ‫‪.29‬‬
‫א‪ .‬הדבר מלמד על כך שלא נכרת חוזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בכל מקרה ניתן יהיה להשלים זאת באמצעות נוהג או באמצעות הוראות חוק‬
‫דיספוזיטיביות‪.‬‬
‫ג‪ .‬רק במידה שיש העדה על גמירת דעת‪ ,‬ניתן יהיה להשלים זאת באמצעות נוהג או‬
‫באמצעות הוראות חוק דיספוזיטיביות‪.‬‬
‫ד‪ .‬המועד למסירת החזקה בנכס הוא עניין קוגנטי‪ ,‬ולפיכך לא נדרשת הסכמת הצדדים‬
‫בעניין זה‪.‬‬

‫על מנת שייכרת חוזה למכירת מטלטלין‪ ,‬יש צורך לאתר נקודת זמן שבה‪:‬‬ ‫‪.30‬‬
‫יש העדה על גמירת דעתם של הצדדים והסכמה על הפרטים המהותיים של‬ ‫א‪.‬‬
‫העסקה‪.‬‬
‫יש העדה על גמירת דעתם של הצדדים‪ ,‬הסכמה על הפרטים המהותיים של‬ ‫ב‪.‬‬
‫העסקה‪ ,‬ולפחות אחד הצדדים חתם על מסמך בכתב‪.‬‬
‫יש העדה על גמירת דעתם של הצדדים‪ ,‬והסכמה על לפחות ארבעה פרטים חשובים‬ ‫ג‪.‬‬
‫של העסקה‪.‬‬
‫יש העדה על גמירת דעתם של הצדדים‪ ,‬והסכמה על לפחות ששה פרטים חשובים‬ ‫ד‪.‬‬
‫של העסקה‪.‬‬
 ‫ביום ‪ ,21.04.2018‬בהיותה בת ‪ 92‬שנים‪ ,‬חתמה שרה על מסמך הנושא את הכותרת "זיכרון‬ ‫‪.31‬‬
‫דברים והסכם לשכירות"‪ ,‬שלפיו השכירה ליוסף את בית המגורים שלה‪ ,‬בית בן שלושה חדרים‬
‫הבנוי על שטח של חצי דונם‪ ,‬לתקופה של ‪) 9‬תשע( שנים‪ ,‬ללא בטחונות וללא ערבויות‪ ,‬תמורת‬
‫‪ ₪ 3500‬לחודש‪ .‬ההסכם נחתם בחדרה של המערערת בבית אבות בחולון שם שהתה אותה עת‬
‫שרה‪ .‬עוד ידוע כי יוסף הכתיב למטפלת של שרה את תנאי ההסכם‪ ,‬כאשר באותה עת שרה‬
‫נמנמה על הכורסא עליה היא נוהגת לישון‪ ,‬כך ששרה חתמה על ההסכם כשהיא לא בערנות‬
‫מלאה‪ .‬נתון כי שרה לא הוכרזה כפסול דין בבית המשפט‪.‬‬
‫על פי הדין הנוהג‪:‬‬
‫א‪ .‬לא נכרת חוזה בין הצדדים‪ ,‬מאחר שעל פי מצבה שרה פסולת דין‪.‬‬
‫ב‪ .‬במידה שנכרת חוזה‪ ,‬נראה כי שרה תוכל לבטלו בעילת העושק‪ ,‬בכפוף לכך שתנאי‬
‫ההסכם שנכרת בין שרה ויוסף גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל‪.‬‬
‫ג‪ .‬במידה שנכרת חוזה‪ ,‬נראה כי שרה לא תוכל לבטלו בעילת העושק‪ ,‬שכן שרה לא‬
‫הוכרזה כפסול דין‪.‬‬
‫ד‪ .‬במידה שנכרת חוזה‪ ,‬נראה כי שרה תוכל לבטלו בעילת העושק‪ ,‬וזאת גם אם מדובר‬
‫בחוזה שתנאיו אינם גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל‪.‬‬

‫שרה היא תושבת ישראל‪ .‬אחיה של שרה גרים בקנדה מזה שנים רבות‪ .‬לשרה ולאחיה‬ ‫‪.32‬‬
‫דירות בבניין בעיר תל אביב‪ .‬דירתה של שרה בקומה השנייה של הבניין‪ ,‬בעוד דירתם‬
‫של האחים מצויה בקומה השלישית של הבניין‪ .‬בשלב מסוים נודע לשרה‪ ,‬כי אחיה‬
‫מכרו את הדירה שבבעלותם‪ .‬לאור זאת‪ ,‬הבינה שרה‪ ,‬כי אין סיכוי רב שאחיה יחזרו‬
‫להשתקע בישראל‪ ,‬וכי מבחינת קשריה עם בני משפחתה‪ ,‬היא ככל הנראה תישאר לבדה‬
‫בישראל עד סוף ימיה‪ .‬עניין זה גרם לשרה לעצבות רבה‪ ,‬ולמצוקה מסוימת‪ .‬על רקע זה‪,‬‬
‫התקשרה שרה בחוזה למכירת דירתה עם גיא )היינו‪ ,‬על פי החוזה שרה תמכור את‬
‫הדיר ה לגיא(‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬לאחר כריתת החוזה בין שרה לבין גיא‪ ,‬מבקשת שרה לבטל את החוזה‪.‬‬
‫האם ביכולתה לעשות כן‪:‬‬
‫א‪ .‬שרה יכולה לבטל את החוזה בעילת העושק‪ ,‬כיוון שהיא הייתה במצוקה‬
‫בעת כריתת החוזה‪.‬‬
‫ב ‪ .‬שרה יכולה לבטל את החוזה בעילת העושק‪ ,‬אם יתברר כי מצוקתה בעת‬
‫הכריתה הייתה משמעותית באופן שפגע בשיקול הדעת שלה‪ ,‬ובנוסף‬
‫לכך‪ ,‬כי מבחינת תוכן החוזה‪ ,‬מדובר בתנאים הגרועים באופן בלתי סביר‬
‫מהמקובל‪.‬‬
‫ג ‪ .‬שרה אינה יכולה לבטל את החוזה‪ ,‬כיוון שמצוקתה היא אישית ולא‬
‫מצוקה כלכלית‪.‬‬
‫ד ‪ .‬שרה יכולה לבטל את החוזה בעילת העושק‪ ,‬וזאת אם יתברר כי מצוקתה‬
‫בעת הכריתה הייתה משמעותית באופן שפגע בשיקול הדעת שלה‪ ,‬או‬
 ‫לחלופין ‪ ,‬אם יתברר שמבחינת תוכן החוזה‪ ,‬מדובר בתנאים הגרועים‬
‫באופן בלתי סביר מהמקובל‪.‬‬

‫בוריס הציע ללאה בהודעה בכתב )אך במסמך לא חתום(‪ ,‬להעביר לבעלותה ספרים עתיקים‬ ‫‪.33‬‬
‫בשווי ‪ ₪ 15,000‬המצויים בבעלותו‪ .‬בתמורה‪ ,‬ביקש בוריס מלאה כי תשלם לו סכום של ‪. ₪ 50‬‬
‫ההודעה נמסרה ללאה‪ ,‬אך למרות שחלפו שלושה חודשים‪ ,‬לאה )שידעה על ההצעה( שתקה‪,‬‬
‫וטרם השיבה להצעתו של בוריס‪ .‬מה מתאר נכונה את הדין הנוהג‪:‬‬
‫א ‪ .‬לאה אינה מחויבת לקבל את הצעתו של בוריס‪ ,‬כיוון שחלף הזמן הסביר‪ ,‬והיא לא‬
‫מסרה הודעת קיבול‪.‬‬
‫ב ‪ .‬חזקה על לאה שהסכימה לעסקה עם בוריס‪ ,‬וזאת מאחר שלאה לא הודיעה לבוריס‬
‫על דחיית ההצעה תוך זמן סביר לאחר שנודע לה עליה‪.‬‬
‫ג ‪ .‬לאה אינה מחויבת לעסקה עם בוריס‪ ,‬כיוון שהצעתו של בוריס לא הייתה חתומה‬
‫ד ‪ .‬לאה מחויבת לקבל את הצעתו של בוריס‪ ,‬ושתיקה עלולה להיחשב כהתנהגות‬
‫מחפירה‪.‬‬

‫ראובן התחייב כלפי לאה‪ ,‬לתת לה במתנה מחשב נייד שבבעלותו‪ .‬התחייבותו של ראובן‬ ‫‪.34‬‬
‫א ‪ .‬טעונה רישום בלשכת רישום המטלטלין‪.‬‬
‫ב ‪ .‬טעונה מסמך בכתב וחתימות של שני הצדדים‪.‬‬
‫ג ‪ .‬טעונה מסמך בכתב‬
‫ד ‪ .‬טעונה מסמך בכתב וחתימה של ראובן ‪.‬‬

‫מיכל התחייבה בהתחייבות בלתי חוזרת‪ ,‬ובכתב‪ ,‬לתת במתנה לחברתה רחל שרשרת בשווי של‬ ‫‪.35‬‬
‫‪. ₪ 1,000‬ברם‪ ,‬בטרם בוצעה העברת הבעלות בשרשרת‪ ,‬באחת הפגישות ביניהן‪ ,‬אמרה רחל‬
‫למיכל כי‪" :‬השרשרת שהבטחת לתת לי‪ ,‬היא בכלל שרשרת מכוערת‪ ."...‬לאור זאת ‪,‬מבקשת‬
‫מיכל לחזור בה מהתחייבותה לתת לרחל את השרשרת במתנה‪ .‬האם יכולה מיכל לעשות כן?‬
‫א‪ .‬ם אם התנהגותה של רחל עולה כדי "התנהגות מחפירה"‪ ,‬מיכל לא יכולה לחזור בה‪,‬‬
‫כיוון שמדובר בהתחייבות בלתי חוזרת‪ ,‬ובכתב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מיכל יכולה לחזור בה‪ ,‬כיוון שמדובר בנכס נד‬
‫ג‪ .‬ספק רב אם מיכל יכולה לחזור בה‪ .‬אמנם ‪,‬הפסיקה נוקטת בגישה מרחיבה בפירוש‬
‫המונח‪" :‬התנהגות מחפירה"‪ ,‬אך ספק רב אם בנסיבות המתוארות התנהגותה של‬
‫רחל עולה כדי התנהגות מחפירה‪.‬‬
‫ד‪ .‬גם אם התנהגותה של רחל איננה עולה כדי "התנהגות מחפירה"‪ ,‬מיכל יכולה לחזור‬
‫בה‪ ,‬כיוון שלא מדובר במצב שבו רחל שינתה לרעה את מצבה בהסתמך על‬
‫ההתחייבות‪.‬‬

‫ההנחה הבסיסית שבחופש החוזים היא‪-‬‬ ‫‪.36‬‬

‫א‪ .‬הנחת החוזים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנחת הפרטיות‪.‬‬
 ‫ג‪ .‬הנחת החיובים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הנחת השויון‪.‬‬

‫חנה שוחחה עם עו"ד תמר בטלפון על מנת שזאת תייצגה בפני בית המשפט‪ .‬עו"ד תמר הסכימה‬ ‫‪.37‬‬
‫לכך‪ ,‬אבל טענה כי חנה תצטרך לכתוב לה ייפוי הכוח בכתב‪ ,‬כי ללא כך לא תוכל לייצגה‪,‬‬
‫בתורת שליחות‪ ,‬מול ערכאות משפטיות‪ .‬מה הדין?‬
‫א ‪ .‬לפי חוק השליחות‪ ,‬ייפוי כוח יכול לעשות גם בעל פה‪.‬‬
‫ב ‪ .‬לפי חוק השליחות ייפוי כוח יכול להעשות רק בכתב‪.‬‬
‫ג ‪ .‬לפי חוק השליחות ייפוי כול יכול להעשות בכל צורה‪ ,‬למעט מקרים של מינוי עו"ד‬
‫לייצוג מול ערכאות שיפוטיות‪.‬‬
‫ד ‪ .‬אין צורך למנות עו"ד לייצוג בפני בית המשפט‪ .‬כל עו"ד יכול לייצג גם בלי שקיבל‬
‫ייפוי כוח לכך‪.‬‬

‫בשמו בלשכת רישום המקרקעין‪ .‬המינוי נעשה באמצעות הודעה קולית בווטסאפ‪ .‬ישי פנה‬ ‫‪.38‬‬
‫לרשם לביצוע הפעולה בשמו של יוני‪ ,‬והלה ביקש ממנו להציג לו מסמך בכתב המעיד על ייפוי‬
‫הכוח‪ .‬ישי השמיע לרשם את ההודעה הקולית‪ ,‬אולם הרשם עמד על כך שיציג לו מסמך בכתב‪,‬‬
‫וישאיר לו עותק ממנו‪ .‬ישי עמד על כך שהשמעת ההודעה הקולית מהווה ראיה מספקת למינויו‬
‫כשליח‪ .‬עם מי הצד‬

‫אין מגבלה צורנית למתן הרשאה לשליחות‪ ,‬ולכן לא רשאי הרשם שלא להכיר‬ ‫א‪.‬‬
‫בשליחות‪.‬‬
‫לא ניתן להעניק הרשאה לשליחות בעל פה ולכן רשאי הרשם שלא להכיר בשליחות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫רשאי הרשם לדרוש ראייה על הרשאת השליחות‪ ,‬והודעה קולית מהווה ראיה כזו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אין מגבלה צורנית למתן הרשאה לשליחות‪ ,‬אולם רשאי הרשם לדרוש ראייה בכתב‬ ‫ד‪.‬‬
‫ועותק מהמסמך‪.‬‬

‫‪ .39‬החל מחודש ינואר ‪ ,2016‬סובל פלוני מליקוי קוגניטיבי‪ ,‬ומבעיות פסיכיאטריות הפוגעות‬
‫קשות בכושר השיפוט שלו‪ .‬במהלך התקופה שבין ינואר ‪ 2017‬ועד יוני ‪ ,2018‬רכש פלוני‬
‫מחברת ‪ ABC‬מכשירים סלולריים וטלוויזיות בסך כולל של ‪ .₪ 22,000‬פלוני שילם‬
‫בכרטיס אשראי‪ ,‬והתמורה נפרסה ל‪ 36 -‬תשלומים )מדובר בכרטיס אשראי שהונפק‬
‫לפלוני על ידי חברת האשראי עוד בשנת ‪ .(2015‬בחודש אוגוסט ‪ 2018‬הוכרז פלוני בבית‬
‫המשפט כפסול דין ומונה לו נציג‪ .‬כעת מבקש פלוני לבטל את ההתקשרויות שלו עם‬
‫חברת ‪ ABC‬לרכישת המוצרים‪.‬‬
‫מה מתאר נכונה את הדין הנוהג‪:‬‬
‫א‪ .‬פלוני יכול לבטל את ההתקשרויות‪ ,‬כיוון שבעת ההתקשרויות כבר סבל מבעיות‬
‫פסיכיאטריות הפוגעות קשות בכושר השיפוט שלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬פלוני יכול לבטל את ההתקשרויות‪ ,‬כיוון שהעסקה לא אושרה על ידי בית המשפט‪.‬‬
 ‫ג‪ .‬פלוני הוא בעל כשרות משפטית להתקשר בעסקה‪ .‬ייתכן שיוכל לבטל את ההתקשרויות‬
‫מכח עילות אחרות שבדיני החוזים‪.‬‬
‫ד‪ .‬פלוני יכול לבטל את ההתקשרויות‪ ,‬כיוון שעל פי חוק הכשרות נדרש בעסקה כזו אישור‬
‫נציגו של פסול הדין‪ ,‬ובמקרה דנן לא ניתן אישור נציגו של פסול הדין לעסקה‪.‬‬

‫‪ .40‬כיצד תשתנה התשובה לשאלה ‪ ,1‬אם נתון שההכרזה על פלוני כפסול דין נעשתה כבר‬
‫בשנת ‪?2016‬‬
‫א‪ .‬פלוני ייחשב כפסול דין בעת שביצע את העסקה‪ .‬פלוני יוכל לבטל את ההתקשרות‪,‬‬
‫כיוון שעסקאות שביצע פסול דין‪ ,‬דינן בטלות אוטומטית‪.‬‬
‫ב‪ .‬פלוני ייחשב כפסול דין בעת שביצע את העסקה‪ .‬פלוני יוכל לבטל את ההתקשרויות‪,‬‬
‫מאחר שלא ניתנה הסכמת נציגו לעסקה‪ ,‬וללא הסכמה כזו אין לעסקה תוקף‪.‬‬
‫ג‪ .‬פלוני לא ייחשב כפסול דין בעת שביצע את העסקה‪ ,‬כיוון שההכרזה על פסול דין‬
‫תוקפה למשך שנה אחת בלבד‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא יוכל פלוני לבטל את ההתקשרויות עם‬
‫חברת ‪.ABC‬‬
‫ד‪ .‬פלוני ייחשב כפסול דין בעת שביצע את העסקה‪ ,‬פלוני יוכל לבטל את ההתקשרויות‪,‬‬
‫כיוון שלא ניתן להן אישור של בית המשפט‪.‬‬

‫פלונית‪ ,‬בת ‪ ,17‬התקשרה בהסכם לרכישת אופניים חשמליים‪ ,‬ושילמה תמורתם במזומן‪.‬‬ ‫‪.41‬‬
‫על פי הדין הנוהג‪:‬‬
‫פלונית תוכל לבטל את ההתקשרות אם מדובר בהתקשרות שגרמה לה לנזק של ממש‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫פלונית לא תוכל לבטל את ההתקשרות‪ ,‬מאחר שמדובר בפעולה משפטית בין קטין לבין‬ ‫ב‪.‬‬
‫אדם שלא ידע ושלא היה עליו לדעת ‪ -‬שעל פי הדין‪ ,‬אסור להתקשר בחוזה עם קטינים‪.‬‬
‫פלונית לא תוכל בשום אופן לבטל את ההתקשרות‪ ,‬מאחר שמדובר בפעולה משפטית‬ ‫ג‪.‬‬
‫שדרכם של קטינים לעשות כמוה‪.‬‬
‫פלונית תוכל לבטל את ההתקשרות‪ ,‬מאחר שהיא פסולת דין‪ ,‬והתקשרות של פסולת דין –‬ ‫ד‪.‬‬
‫אין לה תוקף משפטי‪.‬‬
‫לאה הציעה לראובן לרכוש ממנה נכס מקרקעין‪ .‬בהצעתה של לאה לא נכתב המועד‬ ‫‪.42‬‬
‫לביצוע קיבול‪ .‬לאחר שחלפו שנתיים מן המועד שבו ההצעה נמסרה לראובן‪ ,‬הודיע ראובן‬
‫ללאה כי הוא מקבל את הצעתה‪ .‬ברם כעת מודיעה לאה כי היא אינה מעוניינת בעסקה‪.‬‬
‫על פי הדין הנוהג‪:‬‬

‫ראובן רשאי לקבל כעת את הצעתה של לאה‪ ,‬מאחר שהצעתה לא הוגבלה בזמן‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫ראובן איננו זכאי כעת לבצע קיבול להצעתה של לאה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫לאה רשאית להתנגד לעסקה‪ ,‬כיוון שאין תוקף משפטי להצעה שלא נקבע בה המועד‬ ‫ז‪.‬‬
‫לביצוע קיבול‪.‬‬
‫ראובן רשאי לקבל כעת את הצעתה של לאה‪ ,‬מאחר שעל לאה הייתה חובה להודיע‬ ‫ח‪.‬‬
‫לראובן כאשר היא רוצה לחזור בה מהצעתה‪.‬‬
 ‫‪ .43‬ראובן שלח ללאה הצעה לרכישת מניות בחברה‪ .‬ההצעה נשלחה בדואר רשום‪ .‬בהצעה‬
‫נכתב כי על לאה להשיב להצעה בתוך שבעה ימים מיום ההצעה‪ .‬בו ביום שבו נתקבלה‬
‫ההצעה אצל לאה‪ ,‬פנתה לאה לדואר ושלחה לראובן בדואר רשום הודעה כי היא נענית‬
‫להצעתו והיא מסכימה לרכוש את המניות‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬ומבלי שלאה יכולה הייתה‬
‫לדעת על כך‪ ,‬בעקבות בעיות בהעברת הדואר‪ ,‬הגיע מכתבה של לאה לראובן רק כעבור‬
‫עשרה ימים מיום ההצעה‪ .‬על פי הדין הנוהג‪:‬‬

‫לא נכרת חוזה בין הצדדים‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫נכרת חוזה המחייב את שני הצדדים‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫נכרת חוזה‪ ,‬אך למרות זאת יוכל ראובן לחזור בו מן הצעתו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫לא נכרת חוזה‪ ,‬אך על ראובן לתת ללאה הצעה חדשה‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬

‫‪ .44‬ראובן הציע ללאה לרכוש ממנו מלאי של ‪ 120‬מכשירים סלולריים‪ .‬לאה השיבה לראובן‬
‫כי היא מעוניינת ברכישת ‪ 150‬מכשירים‪ .‬על פי הדין הנוהג‪:‬‬
‫ה‪ .‬לא נכרת חוזה בין הצדדים‪ ,‬אך חובה על ראובן להודיע ללאה מיד אם הוא מסכים‬
‫למכור לה ‪ 150‬מכשירים‪.‬‬
‫ו‪ .‬לא נכרת חוזה בין הצדדים‪.‬‬
‫ז‪ .‬נכרת חוזה בין הצדדים למכירת ‪ 120‬מכשירים‪ ,‬אך חובה על ראובן להודיע ללאה תוך‬
‫זמן סביר אם הוא מסכים למכור לה ‪ 30‬מכשירים נוספים‪.‬‬
‫ח‪ .‬לא נכרת חוזה בין הצדדים‪ ,‬אך חובה על לאה להודיע לראובן תוך זמן סביר אם היא‬
‫מסכימה לרכוש ממנו ‪ 120‬מכשירים בלבד‪.‬‬

‫‪ .45‬בזכרון דברים שערכו צדדים נקבע כי‪" :‬חוזה מפורט ייערך בין הצדדים בתוך ‪ 30‬יום"‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬למרבה הצער הצדדים לא ערכו חוזה מפורט‪ .‬על פי הדין הנוהג במקרה זה‪:‬‬

‫זכרון הדברים עצמו ייחשב כחוזה בין הצדדים‪ ,‬וכל הפרטים שלא סוכמו על ידי הצדדים‬ ‫ה‪.‬‬
‫– באשר הם ‪ -‬יושלמו על ידי מנגנוני ההשלמה‪.‬‬
‫זכרון הדברים עצמו לא יוכל להיחשב כחוזה‪ ,‬ולא ניתן לפנות למנגנוני ההשלמה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫זכרון הדברים יוכל להיחשב כחוזה‪ ,‬במידה שיש העדה על גמירת דעת של הצדדים‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫זכרון הדברים יוכל להיחשב כחוזה‪ ,‬רק במידה שהצדדים ציינו זאת במפורש בזכרון‬ ‫ח‪.‬‬
‫הדברים‪.‬‬

‫‪ .46‬כאשר צדדים עורכים זכרון דברים‪:‬‬

‫נדרשת חתימה של שני הצדדים על מנת שיהיה למסמך תוקף משפטי‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫אין הכרח בחתימה של הצדדים‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫נדרשת חתימה של אחד הצדדים בלבד‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫נדרשת חתימה של המציע‪ ,‬אך אין צורך בחתימה של הניצע‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬
 ‫‪ .47‬ראובן ושמעון התקשרו בחוזה‪ ,‬תוך שסוכם ביניהם על ביצוע העלמת מס‪ .‬על פי הדין‬
‫הנוהג‪:‬‬
‫א‪ .‬החוזה בטל‪ ,‬ובית המשפט לא יכול לאשר את קיומו של חוזה‪ ,‬כאשר הצדדים לחוזה ניסו‬
‫לבצע העלמת מס‪.‬‬
‫ב‪ .‬החוזה בטל‪ ,‬אך לבית המשפט סמכות להורות לצדדים על קיום החוזה‪ .‬וזאת‪ -‬על בסיס‬
‫שיקולי צדק‪ ,‬בתנאים שבית המשפט ימצא לנכון‪ ,‬ובמידה שהצדדים כבר החלו בביצועו‬
‫של החוזה‪.‬‬

‫ג‪ .‬החוזה בטל‪ ,‬ולבית המשפט סמכות להורות לצדדים על קיום החוזה‪ .‬וזאת‪ -‬על בסיס‬
‫שיקולי צדק‪ ,‬בתנאים שבית המשפט ימצא לנכון ואף במידה שהצדדים טרם החלו‬
‫בביצועו של החוזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬החוזה בטל‪ ,‬ולבית המשפט ישנה סמכות אך ורק לפטור את הצדדים מהשבה‪ ,‬במידה‬
‫שהחוזה כבר בוצע‪ .‬ברם‪ ,‬לבית המשפט אין סמכות לחייב את אחד הצדדים בקיום‬
‫התחייבותו‪ ,‬שבה טרם החל‪.‬‬

‫‪ .48‬ראובן ושמעון ניהלו עסק משותף בתחום הטקסטיל‪ .‬בחוזה שנכרת ביניהם סוכם כי עם‬
‫תום פעילותם בעסק המשותף‪ ,‬ייאסר על שמעון להקים עסק מתחרה בתחום הטקסטיל‬
‫וזאת למשך ‪ 5‬שנים )מתום פעילותם בעסק המשותף(‪.‬‬

‫על פי הדין‪:‬‬

‫א‪ .‬בית המשפט יכול להתערב בתוכן החוזה – לבטל או לשנות את הסכמת הצדדים בעניין אי‬
‫תחרות‪ ,‬מאחר שמדובר בתוכן המנוגד לזכויות יסוד של הצדדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית המשפט איננו יכול להתערב בחוזה המנוגד לזכויות יסוד של הצדדים‪ ,‬כיוון שחוקי‬
‫היסוד אינם רלוונטיים להתקשרויות פרטיות של צדדים‪.‬‬

‫ג‪ .‬בית המשפט יכול להתערב בתוכן החוזה‪ ,‬ובמסגרת זו להפחית במעט את ההסכמה על אי‬
‫תחרות‪ ,‬אך אין לבית המשפט סמכות לבטל באופן מוחלט את הסכמת שני הצדדים‪.‬‬
‫ד‪ .‬בית המשפט יכול להתערב בתוכן החוזה ולבטל את תניית אי התחרות‪ ,‬אך זאת רק‬
‫מאחר שמדובר בתנייה שנוסחה בחוסר שוויון‪ ,‬תוך שהיא מתייחסת לשמעון בלבד‪ ,‬ולא‬
‫על ראובן‪.‬‬

‫‪ .49‬ראובן ושמעון התקשרו בחוזה למכירת רכב‪ ,‬שבמסגרתו התחייב ראובן למכור לשמעון‬
‫את רכבו‪ .‬שמעון החליט שלא לקחת את הרכב לבדיקה במכון מורשה‪ .‬זמן קצר לאחר‬
‫כריתת החוזה‪ ,‬מגלה שמעון בעיות ברכב‪ .‬הניחו כי בעת כריתת החוזה‪ ,‬ראובן לא היה‬
‫מודע בפועל לליקויים ברכב – אך הליקויים כבר היו קיימים בעת כריתת החוזה‪ .‬עוד‬
‫הניחו כי בחוזה נכתב במפורש שלראובן אין שום אחריות בנוגע לליקויים ברכב‪ .‬על פי‬
‫הדין הנוהג‪:‬‬
 ‫גם אם מדובר בטעות שבעובדה‪ ,‬ושאינה בכדאיות העסקה‪ ,‬שמעון לא יוכל לבטל את‬ ‫א‪.‬‬
‫החוזה‪ ,‬כיוון שהוא לא לקח את הרכב לבדיקה‪.‬‬
‫שמעון אינו זכאי לבטל את החוזה‪ ,‬וזאת רק מאחר שראובן לא היה מודע בפועל‬ ‫ב‪.‬‬
‫לליקויים ברכב‪.‬‬
‫העובדה ששמעון לא לקח את הרכב לבדיקה בטרם כריתת החוזה‪ ,‬אינה מונעת מסקנה‬ ‫ג‪.‬‬
‫ששמעון יוכל לבטל את החוזה בעילת הטעות‪ ,‬בכפוף לכך שיתברר כי הטעות אינה‬
‫בכדאיות העסקה‪.‬‬
‫שמעון יוכל לבטל את החוזה‪ ,‬אך זאת רק בעילה של הפרת חוזה‪ ,‬ולא בשל פגם בכריתה –‬ ‫ד‪.‬‬
‫גם אם מדובר בטעות שאינה בכדאיות העסקה‪.‬‬

‫‪ .50‬ראובן‪ ,‬מנהל חברת הפקות‪ ,‬ביקש לבחון זמר‪ ,‬לצורך הופעה שתתקיים בקיץ הקרוב‪.‬‬
‫הזמר נפגש עם ראובן‪ ,‬ושר בפניו מספר שירים‪ .‬לאחר פגישתם של הצדדים‪ ,‬הודיע ראובן‬
‫לזמר כי הוא מעוניין לשתפו בהופעה שתתקיים בקיץ‪ ,‬ברם‪ ,‬בשלב זה טרם סוכם השיר‬
‫שאותו ישיר הזמר בהופעה‪ .‬כעבור מספר ימים מבקש ראובן שלא לכלול את הזמר‬
‫בהופעה‪ .‬הזמר מבקש לתבוע את ראובן בעילה של הפרת חוזה‪ .‬על פי הדין הנוהג‪:‬‬

‫לא נכרת חוזה בין הצדדים רק כיוון שלא נכרת חוזה בכתב‪ ,‬ומאחר שהצדדים לא חתמו‬ ‫א‪.‬‬
‫על מסמך‪.‬‬
‫העובדה שטרם נבחר השיר שאותו ישיר הזמר בהופעה‪ ,‬אינה מונעת מסקנה כי בין‬ ‫ב‪.‬‬
‫הצדדים כבר נכרת חוזה‪.‬‬
‫העובדה שבפגישתם שר הזמר מספר שירים בפני מנהל חברת ההפקות‪ ,‬מספיקה‬ ‫ג‪.‬‬
‫כשלעצמה כדי לקבוע שנכרת חוזה בין הצדדים‪.‬‬
‫בהכרח שנכרת חוזה בין הצדדים‪ ,‬כיוון שהצדדים כבר נפגשו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫ראובן‪ ,‬איש עסקים‪ ,‬ביקש להגיש תביעה כנגד חברת אינטרנט‪ .‬בחוזה שנכרת בין הצדדים‬ ‫‪.51‬‬
‫נקבע כי במקרה של התדיינות‪ ,‬ההכרעה בתביעה תהא לפי דיני מדינת קליפורניה‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬
‫על פי הדין הנוהג‪:‬‬
‫א‪ .‬מדובר בהכרח בתנאי מקפח בחוזה אחיד‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין מדובר בהכרח בתנאי מקפח בחוזה אחיד‪ .‬ניתן להוכיח אחרת‪.‬‬
‫ג‪ .‬תנייה מסוג זה בחוזה אחיד‪ ,‬דינה בטלות‪.‬‬
‫ד‪ .‬תנייה מסוג זה בחוזה – גם אם אין מדובר בחוזה אחיד‪ ,‬דינה בטלות‪.‬‬

‫‪ .52‬על פי פקודת העיריות ]נוסח חדש[ – חוזה שנעשה על ידי העירייה‪ ,‬מחייב חתימות‬
‫של ראש העיריה והגזבר‪ .‬עיריית חשמונאי‪ ,‬התקשרה בחוזה עם חברה א'‪ ,‬בלא‬
‫שהגזבר חתם על החוזה‪ .‬החוזה בוצע‪ ,‬כך שחברה א' ביצעה את חלקה על פי‬
‫החוזה‪ .‬כעת‪ ,‬טוענת העירייה כי אין לתת תוקף לחוזה זה‪ ,‬מאחר שחסרה חתימת‬
‫הגזבר‪ ,‬והדבר מנוגד לחוק‪ .‬על פי הדין הנוהג‪:‬‬
 ‫א‪ .‬מדובר בחוזה בלתי חוקי‪ .‬דינו של החוזה בטלות‪ ,‬ללא שיקול דעת של בית‬
‫המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקרה זה‪ ,‬קיים לבית המשפט שיקול דעת רחב האם להורות על השבה של‬
‫הדברים שהתקבלו על פיו של החוזה הבלתי חוקי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מדובר בחוזה בלתי חוקי‪ ,‬בית המשפט יכול להורות על ביצוע החוזה‪ ,‬גם‬
‫כאשר טרם הוחל בביצוע העסקה‪ ,‬היינו גם אם חברה א' לא הייתה מבצעת‬
‫עדיין את חלקה על פי החוזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬על אף שמדובר בחוזה בלתי חוקי‪ ,‬בית המשפט חייב להורות על קיום‬
‫החוזה‪.‬‬

‫‪ .53‬על פי דיני החוזים‪ ,‬כאשר מדובר בחוזה על תנאי‪ ,‬צד אשר פעל לסיכולו של תנאי‬
‫בחוזה‪:‬‬

‫א‪ .‬אינו זכאי ככלל להסתמך על אי קיומו‪.‬‬

‫ב‪ .‬זכאי בכל מקרה להסתמך על אי קיומו‪.‬‬
‫ג‪ .‬יחויב בהכרח לשלם פיצויים עונשיים לצד שכנגד‪.‬‬
‫ד‪ .‬יחויב בהכרח לבטל את החוזה בשל ההפרה‪ ,‬וזאת בהודעה תוך זמן סביר‪.‬‬

‫‪ .54‬כאשר מדובר בחוזה אחיד‪:‬‬

‫עדיין ניתן לבטלו בכל העילות של פגמים בכריתה‪ ,‬בכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים‬ ‫א‪.‬‬
‫בפרק ב' של חוק החוזים הכללי‪.‬‬
‫ניתן לבטלו בעילת העושק בלבד‪ ,‬אך לא בשאר העילות של פרק ב' של חוק החוזים הכללי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ניתן לבטלו בעילת הכפיה או בעילת ההטעיה בלבד‪ ,‬אך לא בשאר העילות של פרק ב' של‬ ‫ג‪.‬‬
‫חוק החוזים הכללי‪.‬‬
‫לא ניתן לבטלו בשום מקרה‪ ,‬בעילות של פרק ב' של חוק החוזים הכללי‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .55‬בוריס התקשר בחוזה לרכישת דירה מאת לאה‪ .‬הצדדים התקשרו בחוזה מפורט בכתב‪,‬‬
‫שנעשה ונחתם במשרד עורכי דין‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬העותקים של החוזה כולם נשמרו ברכבו‬
‫של עורך הדין שייצג את הצדדים‪ ,‬ובאחד הימים נגנב לפתע רכבו של עורך הדין‪ ,‬כך‬
‫שלצדדים לא נותרו עותקים של החוזה‪ .‬הניחו כי הצדדים טרם החלו בביצוע העסקה‪,‬‬
‫וטרם שילמו מס כנדרש‪ .‬על פי הדין הנוהג‪:‬‬

‫א‪ .‬ללא עותקים של החוזה‪ ,‬ובטרם תשלום המיסים לא יוכל בוריס לטעון בבית המשפט כי‬
‫נכרת חוזה בין הצדדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ללא עותקים של החוזה‪ ,‬וללא קשר להיבט המס‪ ,‬לא יוכל בוריס לטעון בבית המשפט כי‬
‫נכרת חוזה בין הצדדים‪.‬‬
 ‫ג‪ .‬במידה שלאה תתכחש לעסקה‪ ,‬יכול בוריס לטעון לאור הנסיבות המתוארות בלבד‪,‬‬
‫לקיומה של עילת ההטעיה או לקיומה של עילת העושק‪.‬‬
‫ד‪ .‬בוריס יוכל לטעון בבית המשפט כי נכרת חוזה‪ ,‬למרות שאין בידו עותק של החוזה‪.‬‬

‫‪ .56‬ראובן התחייב בחוזה מפורט‪ ,‬שנעשה בכתב‪ ,‬למכור לשמעון מגרש שבבעלותו של ראובן‬
‫בשטח של ‪ 250‬מ"ר‪ .‬לאחר כריתת החוזה התברר כי שטח המגרש הינו ‪ 215‬מ"ר בלבד‪.‬‬
‫ידוע כי לשמעון נחוץ מגרש בשטח מינימלי של ‪ 250‬מ"ר‪ ,‬כדי שיוכל לבנות ‪ 2‬יחידות שונות‬
‫במגרש‪ ,‬ובמגרש של ‪ 215‬מ"ר הדבר איננו אפשרי‪ .‬ידוע כי שמעון לא בדק את המגרש‬
‫בטרם כריתת החוזה‪ .‬עוד ידוע כי כל המקרקעין הסמוכים למגרש האמור שייכים‬
‫לעירייה‪ ,‬וכי העירייה הודיעה באופן ברור כי אין בכוונתה למכור את המקרקעין‬
‫הסמוכים )בשלמותם או בחלקם(‪ .‬על פי הדין הנוהג‪:‬‬

‫א‪ .‬שמעון יוכל לזכות במקרה זה באכיפה מלאה של החוזה או בפיצויים בשל ההפרה – על פי‬
‫בחירתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬שמעון לא יוכל לזכות באכיפה מלאה של החוזה‪ ,‬אך הוא יוכל לתבוע פיצויים בשל הפרת‬
‫חוזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬שמעון התרשל בכך שלא בדק את שטח המגרש טרם ההתקשרות‪ .‬לפיכך אין לשמעון‬
‫עילת תביעה כנגד ראובן‪.‬‬
‫ד‪ .‬מדובר בהפרה שהיא בהכרח בגדר זוטי דברים‪ .‬לפיכך‪ ,‬שמעון לא יהיה זכאי כלל‬
‫לתרופות בשל הפרת החוזה‪.‬‬

‫‪ .57‬על מנת לזכות בפיצויים בשל הפרת חוזה‪:‬‬

‫א‪ .‬בכל מקרה הנפגע צריך להוכיח שנגרם לו נזק כלשהו‪.‬‬

‫ב‪ .‬בכל מקרה הנפגע צריך להוכיח שנגרם לו נזק של ממון‪.‬‬
‫ג‪ .‬לעיתים אין הכרח שהנפגע יוכיח שנגרם לו נזק‪.‬‬
‫ד‪ .‬על הנפגע להוכיח שלמפר הייתה כוונת זדון להפר את החוזה‪.‬‬

‫‪ .58‬הפרה צפויה של החוזה‪:‬‬

‫‪ .1‬איננה מאפשרת לנפגע מן ההפרה לבטל את החוזה מייד‪.‬‬
‫‪ .2‬איננה מאפשרת לנפגע מן ההפרה לתבוע פיצויי קיום )פיצויים חיוביים(‪.‬‬
‫‪ .3‬איננה מאפשרת להקדים את המועד שנקבע לקיום החוזה‪.‬‬
‫‪ .4‬איננה מאפשרת לנפגע לתבוע צו אכיפה כלל‪.‬‬

‫‪ .59‬על פי הפסיקה‪:‬‬

‫אין להכיר בכפייה כלכלית במשפט הישראלי‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫יש להכיר בכפייה כלכלית במשפט הישראלי‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
 ‫יש להכיר בכפייה כלכלית במשפט הישראלי‪ ,‬אך זאת רק במקרה שמדובר‬ ‫ז‪.‬‬
‫בצדדים שלא היו מיוצגים על ידי עורך דין בעת ההתקשרות בחוזה‪.‬‬
‫יש להכיר בכפייה כלכלית במשפט הישראלי‪ ,‬אך ביטול החוזה יהיה בשיקול דעת‬ ‫ח‪.‬‬
‫בית המשפט ולא בפעולה חד צדדית של הנפגע‪.‬‬

‫‪ .59‬דוד עוסק בארגון ירידים‪ .‬שאול הוא בעל קרקע‪ .‬דוד ושאול התקשרו בחוזה‬
‫ולפיו דוד ישלם לשאול ‪ 500,000‬ש"ח בגין קיום יריד על הקרקע במשך ‪ 3‬ימים‪.‬‬
‫הסכום ישולם חודש לאחר סיום היריד‪ .‬לאחר יומיים שבהם התקיים היריד‬
‫התבשר שאול כי היריד איננו נוחל הצלחה‪ .‬במצב זה הודיע לדוד שאם לא יסכים‬
‫לשלם סכום של ‪ 400,000‬ש"ח בתוך ‪ 24‬שעות יאסור שאול על קיום היריד ביום‬
‫השלישי‪ .‬דוד הסכים לדרישה‪ ,‬ובין הצדדים נכרת חוזה נוסף המעגן אותה‪.‬‬
‫לאחר קיום היריד ביום השלישי הודיע דוד לשאול על ביטול החוזה הנוסף‬
‫מטעמי כפייה ולא שילם את הסכום של ‪ 400,000‬ש"ח‪.‬‬

‫מה הדין?‬
‫ה‪ .‬דוד אינו יכול לטעון לכפייה משום שלא היה שימוש בכוח או באיום כמשמעו בחוק‪.‬‬
‫ו‪ .‬דוד אינו יכול לטעון לכפייה מרגע שהסכים לכרות חוזה נוסף עם שאול‪.‬‬
‫ז‪ .‬דוד יכול לטעון לכפייה‪ ,‬שכן מדובר בלחץ או מצוקה כלכלית שהופעלו עליו‪.‬‬
‫ח‪ .‬דוד יכול לטעון לכפייה‪ ,‬שכן דרישה לתשלום כספי מידי הוכרה בפסיקה כאיום פיזי‪.‬‬

‫‪ .60‬ראובן כתב באתר אינטרנט‪“ :‬אני מעוניין למכור את הרכב שלי‪ .‬כל מי שמעוניין‬
‫להתקשר איתי בחוזה‪ ,‬מתבקש לשלוח לי הודעת מייל‪ ,‬ובה הצעה לרכישה‪ ,‬עד‬
‫ליום ‪ 1.11.2018‬בשעה ‪ .”20:00‬שמעון ולוי שלחו לראובן הצעות בתאריך‬
‫‪ .27.10.18‬לעומת זאת‪ ,‬לאה שלחה לראובן הצעה רק ביום ‪ .3.11.2018‬ראובן‬
‫מעוניין להתקשר בחוזה עם לאה‪:‬‬

‫התקשרות של ראובן עם לאה עלולה להיחשב כחוסר תום לב במו"מ שנוהל בין ראובן‬ ‫א‪.‬‬
‫לבין שמעון ולוי‪ ,‬והם )שמעון ולוי( יהיו זכאים לפיצויי קיום‪.‬‬
‫התקשרות של ראובן עם לאה היא בהכרח לגיטימית‪ ,‬ועל פי הפסיקה אין דרישה של‬ ‫ב‪.‬‬
‫שוויון במכרז פרטי‪.‬‬
‫התקשרות של ראובן עם לאה‪ ,‬איננה בהכרח לגיטימית‪ .‬על פי העמדה המקובלת כיום‬ ‫ג‪.‬‬
‫בפסיקה – יש חובת שוויון במכרז פרטי‪.‬‬
‫התקשרות של ראובן עם לאה‪ ,‬טעונה אישור של בית המשפט‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .61‬על פי הדין הנוהג‪:‬‬

‫א‪ .‬כל פרישה מאוחרת ממו"מ תוביל לפסיקת פיצויי קיום‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרישה מאוחרת ממו"מ עקב חוסר תום לב קיצוני יכולה להוביל לפסיקת פיצויי קיום‪.‬‬
 ‫ג‪ .‬כל פרישה ממו"מ תוביל לפסיקת פיצויי הסתמכות‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל פרישה ממו"מ יכולה להוביל לפסיקת פיצויי קיום או אכיפה‪.‬‬

‫‪ .62‬כאשר בעל המכרז כותב בהזמנה להציע הצעות‪" :‬אני מתחייב לבצע קיבול רק‬
‫לקבלן שישתתף בסיור קבלנים"‪ .‬על פי הדין הנוהג במכרז פרטי‪:‬‬

‫בעל המכרז יכול לבצע קיבול גם לקבלן שלא השתתף בסיור קבלנים‪ ,‬אם הדבר נעשה‬ ‫א‪.‬‬
‫באישור בעל המכרז מראש‪ ,‬או שהקבלן האמור יתחייב להשלים את הסיור במועד‬
‫מאוחר יותר‪.‬‬
‫בעל המכרז יכול לבצע קיבול גם לקבלן שלא השתתף בסיור קבלנים‪ ,‬מאחר שמדובר‬ ‫ב‪.‬‬
‫במכרז פרטי‪.‬‬
‫במידה שבעל המכרז יבצע קיבול לקבלן שלא השתתף בסיור קבלנים‪ ,‬הרי שמדובר‬ ‫ג‪.‬‬
‫בחוסר תום לב במו"מ כלפי המשתתפים האחרים‪ ,‬והמשתתפים האחרים יהיו זכאים‬
‫לפיצויי קיום מאת הקבלן‪.‬‬
‫במידה שבעל המכרז יבצע קיבול לקבלן שלא השתתף בסיור קבלנים‪ ,‬הרי שמדובר‬ ‫ד‪.‬‬
‫בהפרת חוזה נספח שנכרת בין בעל המכרז לבין המשתתפים האחרים‪.‬‬

‫‪ .63‬על פי הגישה המרכזית בפסיקה כיום‪:‬‬

‫בכל מקרה‪ ,‬יש לפרש חוזה על פי לשון החוזה בלבד‪ .‬רק אם לשון החוזה אינה ברורה‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫יש לפנות לתכלית האובייקטיבית‪.‬‬
‫יש לפרש חוזה על פי לשון החוזה והנסיבות‪ ,‬תוך שככל שלשון החוזה ברורה‪ ,‬יש ליתן‬ ‫ב‪.‬‬
‫לה משקל מכריע‪.‬‬
‫המרכיב המרכזי בפרשנות חוזים כיום הוא ערכי החברה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫יש לפרש חוזה על פי שיטת שני השלבים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .64‬המונח‪" :‬לא כל החוזים נולדו שווים"‪ ,‬מלמד כי‪:‬‬

‫על בית המשפט לנהוג בשוויון‪ ,‬ולפרש את כל החוזים באופן דומה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫על בית המשפט לקבוע את המרכיב המשמעותי בפרשנות חוזים‪ ,‬בהתחשב במידת ההשקעה‬ ‫ב‪.‬‬
‫של הצדדים בעת כריתת החוזה‪ ,‬או על פי מערכת היחסים שבין הצדדים‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬המרכיב המשמעותי בפרשנות חוזים הוא לשון החוזה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הכלל המשמעותי והראשון בחשיבותו בפרשנות חוזים הוא 'פירוש לרעת המנסח' )מאחר‬ ‫ד‪.‬‬
‫שהצד שאינו מנסח את החוזה איננו מצוי בשוויון כוחות עם הצד השני לחוזה(‪.‬‬
 ‫חוסר תום לב במו"מ‬

‫שתי השאלות שלהלן מתייחסות לארועון זה‪:‬‬

‫ראובן‪ ,‬מנהל חברת נדלן‪ ,‬נפגש עם דוד – אשר התעניין ברכישת דירה מהחברה‪ .‬לאחר מו"מ נכרת‬
‫חוזה בין החברה לבין דוד‪ .‬במהלך המו"מ הציג ראובן בפני דוד פרוספקט של הבניין שעתיד‬
‫להיבנות‪ ,‬כאשר בפרוספקט‪ ,‬מול המגרש מופיעה גינה עם מדשאות ירוקות‪ .‬ברם‪ ,‬לאחר שנכרת‬
‫החוזה מגלה דוד כי בשונה מן המופיע בפרוספקט‪ ,‬מול הבניין שבו רכש דירה עתיד להיבנות מפעל‬
‫העוסק בחומרים מסוכנים‪ .‬ידוע כי החברה וראובן ידעו בעת כריתת החוזה על הכוונה להקים מפעל‬
‫מול המגרש‪.‬‬

‫שאלה א' ‪ -‬על פי הדין הנוהג‪:‬‬

‫א‪ .‬דוד יכול לתבוע את החברה ואת ראובן באופן אישי‪ ,‬בעילה של חוסר תום לב במו"מ‪.‬‬
‫ב‪ .‬דוד יכול לתבוע את ראובן באופן אישי בעילה של חוסר תום לב במו"מ‪ ,‬אך לא את‬
‫החברה‪.‬‬

‫ג‪ .‬דוד יכול לתבוע את החברה בלבד‪ ,‬בעילה של חוסר תום לב במו"מ‪ ,‬אך לא את ראובן‪.‬‬
‫ד‪ .‬דוד צריך לבחור בין אפשרות לתבוע את החברה לבין אפשרות לתבוע באופן אישי את‬
‫ראובן‪ ,‬בעילה של חוסר תום לב במו"מ ‪.‬‬

‫שאלה ב' – על פי הדין הנוהג‪:‬‬

‫א‪ .‬ייתכן שבית המשפט יקבע שמדובר בחוסר תום לב של החברה וראובן כלפי דוד‪ ,‬וזאת גם‬
‫אם לראובן לא הייתה כוונה להטעות את דוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקרה זה‪ ,‬בהכרח אין מדובר בחוסר תום לב של החברה ושל ראובן‪ ,‬מאחר שמדובר‬
‫במידע פומבי‪ ,‬שדוד יכול היה לגלותו בעצמו‪.‬‬

‫ג‪ .‬בית המשפט יקבע שמדובר בחוסר תום לב של החברה ושל ראובן‪ ,‬רק אם יתברר‬
‫שלראובן‪ ,‬אשר פעל בשם החברה – הייתה כוונת זדון להטעות את דוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬במקרה זה‪ ,‬בהכרח אין מדובר בחוסר תום לב של החברה ושל ראובן‪ ,‬וזאת רק מאחר‬
‫שמדובר בפרט שאיננו מתייחס למגרש שעליו בונה החברה‪ ,‬אלא על מגרש אחר‪ ,‬המצוי‬
‫מול מגרשה של החברה‪.‬‬