‫מבחן ‪6‬‬

‫רוני הינו איש עשיר מאוד‪ .‬לפני מספר שנים פרץ סכסוך בין רוני לבין בתו ריטה והוא החליט להוריש את כל הונו‪ -‬סך של ‪ 10‬מליון‬
‫ש"ח‪ -‬לבנו הבכור דני‪ .‬רוני פנה לרמי‪ ,‬עורך הדין שלו וביקש מממנו כי ינסח את הצוואה בהתאם‪ .‬רמי פעל בהתאם להוראה של‬
‫רוני לקוחו וערך צוואה המותירה את כל הונו של רוני לדני‪ .‬לאחר כשנתיים נולד לריטה ולבן זוגה ילד‪ ,‬נכד ראשון לרוני‪ .‬כחלק‬
‫מהאירוע המשמח החליט רוני להשלים עם ריטה‪ .‬במהלך הברית שערכה המשפחה לנכד‪ ,‬בישר רוני לריטה כי הוא יתקן את הצוואה‬
‫ויחלק את כל הונו בינה לבין אחיה דני‪ .‬למחרת הברית‪ ,‬פנה רוני לרמי עורך דינו וביקש ממנו לתקן את הצוואה בהתאם‪ .‬לאחר‬
‫כחודש‪ ,‬פנה רוני לרמי לבדוק אם הצוואה תוקנה‪ .‬רמי השיב לרוני כי יש לו דברים יותר דחופים לטפל בהם‪ .‬הוא הודיע לרמי כי‬
‫הצוו אה המתוקנת תהיה מוכנה בתוך חודש לכל המאוחר‪ .‬הודעה זו הרגיעה את רוני והוא לא פנה יותר לרמי בעניין‪ .‬כעבור חצי‬
‫שנה‪ ,‬נהרג רוני בתאונת דרכים‪ .‬מספר שבועות לאחר מותו של רוני‪ ,‬פנו ריטה ודני לרמי בבקשה לקבל לידיהם את הצוואה כדי‬
‫לקיימה‪.‬‬

‫עם קבלת הצוואה גילתה ריטה לתדהמתה כי הצוואה לא תוקנה וכי דני הינו היורש היחידי‪ .‬לאור זאת‪ ,‬הגישה ריטה תביעה‬
‫המבוססת על עוולת הרשלנות כנגד רמי בגין הנזק הכספי שנגרם לה‪ .‬ריטה טענה כי מייד לאחר מותו של רוני‪ ,‬היא רכשה דירת‬
‫פנטהאוז בשווי של ‪ 5‬מליון ש"ח‪ ,‬וזאת על בסיס ההבטחה של רוני‪ ,‬בעודו בחיים‪ ,‬שהצוואה תתוקן כך שהיא תקבל מחצית מההון‬
‫שלו‪ .‬ריטה טענה עוד שנוכח התרשלותו של רמי היא לא רק צריכה לוותר על הדירה שרכשה‪ ,‬אלא שעל פי ההסכם שחתמה עם‬
‫הקבלן היא לא תקבל חזרה את מליון השקלים שכבר שלמה לו במסגרת התשלום הראשון‪ .‬לאור זאת‪ ,‬תבעה ריטה את רמי על סך‬
‫‪ 6‬מיליון ש"ח‪.‬‬

‫בכתב ההגנה‪ ,‬טען רמי כי הוא לא חב בחובה כלשהי לריטה שכן הוא לא פגש בה מעולם‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬טען רמי כי הלקוח שלו היה‬
‫רוני וכי ריטה מעולם לא יזמה קשר איתו‪ .‬עוד טען רמי כי תיקון הצוואה לא נועד לאפשר לריטה לרכוש דירה אלא לממש את רצונו‬
‫של רוני אשר השתנה לאור הולדת נכדו‪ .‬רמי הוסיף וטען כי הוא לא התכוון שריטה תסתמך על תיקון הצוואה‪ ,‬אבל שאם הדבר היה‬
‫חשוב לה‪ ,‬הרי שהיה עליה לבדוק לפני רכישת הדירה כי אכן הצוואה של אביה תוקנה‪ .‬רמי טען כי ריטה היתה להוטה לרכוש את‬
‫הדירה ללא קשר לצוואה‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬האם חב רמי בחובת זהירות כלפי ריטה? (אין לדון ביסודות אחרים של עוולת הרשלנות)‬

‫פתרון ‪ -‬באיזה מודל יש לבחור? (‪ 5‬נק'‪ ,‬כלל‪ 3 -‬נק'‪ ,‬יישום‪ 2 -‬נק')‬

‫הכלל‪ -‬קיימים שני מודלים עיקריים בפסיקה‪:‬‬

‫(‪ )1‬הש' ברק בפס"ד ועקנין הדורש להוכיח חו"ז מושגית וקונקרטית‬

‫(‪ )2‬הנשיא שמגר במד"י נ' לוי‪ -‬התמקדות בחובת זהירות קונקרטית ובהוכחת שלושה יסודות‪ :‬צפיות טכנית (האם יכול היה הנתבע‬
‫לצפות ברמה העובדתית את התרחשות הנזק)‪ ,‬יחסי שכנות (האם היו יחסי קרבה בין הצדדים)‪ ,‬ושיקולי מדיניות (האם צודק‪ ,‬הוגן‬
‫וסביר להטיל חובת זהירות על הנתבע בנסיבות המקרה)‪.‬‬

‫יישום‪ -‬באיזה מודל רצוי לבחור כאן? לפי פס"ד וגנר נ' עבדי‪ ,‬חו"ז מושגית תיבחן רק כשמדובר במערכת יחסים חדשה ובסוג חדש‬
‫של מקרים שטרם נדון קודם בפסיקה‪ .‬אבל‪ ,‬במצב שבו נקבע בפסיקה שכבר יש חובת זהירות בין נתבעים ותובעים באותו תחום‬
‫הרי שאז יש לפנות ולדון רק בחובת הזהירות הקונקרטית על שלוש יסודותיה‪.‬‬

‫מפס"ד וגנר נ' עבדי עצמו (השופט הנדל‪ ,‬פיסקה ‪ ) 21‬עולה כי עורכי דין חבים בחובת זהירות כלפי מי שאינו לקוח שלהם‪ ,‬אבל‬
‫השאלה היא אם חובה עקרונית זו חלה בנסיבות אותו מקרה‪ .‬השופט הנדל משייך זאת לקבוצת המקרים הגבולית‪ ,‬כלומר קבוצה‬
‫אשר במסגרתה יש לבחון את התקיימותם של שלושת הרכיבים‪ -‬צפיות טכנית‪ ,‬שכנות ושיקולי מדיניות‪.‬‬

‫לאור זאת‪ ,‬עקרונית‪ ,‬אין צורך לנתח את יסוד חובת הזהירות‪.‬‬

‫סוג הפעולה (‪ 10‬נק'‪ ,‬כלל‪ 5 -‬נק'‪ ,‬יישום‪ 5 -‬נק')‪ -‬כלל‪ :‬הפסיקה התייחסה בתחילה רק לחוות דעת רשלנית או מתן עצה רשלנית‬
‫(ויינשטיין נ' קדימה)‪ ,‬אבל בהמשך החילה את הכללים של אחריות לנזק כלכלי טהור גם על מעשה ומחדל (קורנפלד נ' שמואלוב)‬
‫ולמצג עובדתי רשלני (אילנקו)‪ .‬יישום‪ :‬ניתן להגדיר את ההתנהלות של רמי‪ ,‬עורך הדין של רוני כמצג עובדתי רשלני שכן רמי הודיע‬
‫לרוני שהצוואה המתוקנת תהיה מוכנה בתוך חודש‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לראות בהתנהלות של רמי כמתן חוות דעת שכן רוני ביקש ממנו‬
‫כעורך דין המתמחה בצוואות וירושות לתקן את הצוואה‪ .‬כך או כך המשמעות היא כי כללי הלכת ויינשטיין חלים על המקרה‪.‬‬

‫חובת זהירות קונקרטית‬

‫צפיות טכנית (‪ 15‬נק'‪ ,‬כלל‪ 5 -‬נק'‪ ,‬יישום‪ 10 -‬נק')‪ -‬הכלל‪ -‬האם רמי כנתבע יכול היה לצפות עובדתית שריטה‪ ,‬הבת של רוני הלקוח‬
‫שלו‪ ,‬עשוייה להיפגע בשל התנהלותו בכל הקשור לעריכת הצוואה? יישום‪ -‬ניתן לטעון כי התשובה חיובית שכן הצוואה הראשונה‬
‫לא כללה את ריטה ונוכח הפיוס שחל בין רוני לבינה‪ ,‬פנה אליו רוני במיוחד כדי שיתקן את הצוואה‪ .‬מכאן‪ ,‬שרמי העריך‪ ,‬ובסבירות‬
‫גבוהה ידע‪ ,‬שאם לא יתקן את הצוואה בהתאם להוראת לקוחו רוני‪ ,‬רינה תיפגע‪.‬‬

‫שכנות (סה"כ‪ 30 -‬נק'‪ ,‬כלל‪ 15 -‬נק'‪ ,‬יישום‪ 15 -‬נק'‪ -‬לפחות ‪ 5‬כללים מתוך ‪ 6‬כדי לקבל ניקוד מלא)‪-‬‬

‫ניתוח לפי וינשטיין‪-‬‬

‫כלל‪ :‬ניתן להטיל חו"ז בגין נזק כלכלי טהור כשמדובר בהקשר עסקי ומקצועי ולא חברתי‪.‬‬

‫יישום‪ -‬נראה כי כלל זה מתקיים כאן‪ .‬רוני פנה לרמי בהקשר מקצועי כי רצה לקבל שירות משפטי בנושא הצוואה שלו‪.‬‬

‫כלל‪ :‬חובת זהירות תוטל כשחוות הדעת‪/‬המידע הרשלני ניתנו למטרת עסקה מסוימת שכתוצאה ממנה נגרם הנזק הכלכלי‬
‫שמשמש יסוד לתביעה‪.‬‬
‫יישום‪ -‬מצד אחד‪ ,‬ניתן לטעון שכלל זה מתקיים שכן רוני פנה לרמי לצורך מטרה מסוימת והיא תיקון צוואתו‪ .‬מנגד‪ ,‬ניתן לטעון כי‬
‫מדובר בעסקה‪ ,‬שכן עסקה בדרך כלל נערכת בין שני צדדים ואילו כאן פנה הלקוח רוני לקבל שירות משפטי‪.‬‬
‫כלל‪ :‬חו"ז תוטל רק כשניתן להעריך מראש את היקף הנזק הכלכלי שייגרם‪.‬‬
‫יישום‪ -‬ריטה תטען כי רמי יכול היה להעריך מראש את הנזק שייגרם לה שכן הוא ידע מה סך ההון שרוני התכוון להוריש ויכול היה‬
‫להעריך מה יהיה היקף הפגיעה המקסימלי אם הוא לא יתקן את הצוואה הנדרש‪ .‬לכן‪ ,‬נראה כי כלל זה מתקיים כאן‪.‬‬
‫כלל‪ :‬חו"ז תוטל רק כשניתן לזהות מראש מיהם האנשים ‪ -‬כיחידים או כקבוצה מוגדרת ‪ -‬אשר עלולים להיפגע‪.‬‬
‫יישום‪ -‬מצד אחד‪ ,‬רמי יטען כי היא לא הכיר את ריטה וכי הוא מחויב אך ורק ללקוח שלו רוני שכבר נפטר‪ .‬מנגד‪ ,‬ריטה תטען כי רמי‬
‫יכול היה לזהות אותה בקלות כנפגעת פוטנציאלית שכן רוני הורה לו מפורשות להוסיף אותה לצוואה‪ ,‬ולכן רמי יכול היה לדעת‪ ,‬וגם‬
‫ידע‪ ,‬כי אם לא יתקן את הצוואה בזמן וכנדרש ריטה תיפגע בכיסה‪.‬‬
‫כלל‪ :‬חו"ז תקום כשבעל המקצוע (ויינשטיין נ' קדימה) נתן את חוות הדעת או הציג מצג עובדתי מתוך כוונה שהניזוק יסתמך עליה‬
‫בקשר לעניין שלשמו נערכה חוות הדעת‪ .‬מדובר ביסוד ההסתמכות‪.‬‬
‫יישום‪ :‬מצד אחד‪ ,‬רמי יטען כי הוא לא התכוון שריטה תסתמך על השירות המשפטי שהוא נתן לרוני שכן היא לא הייתה לקוחה שלו‪.‬‬
‫הוא יטען כי הוא התכוון שרוני יסתמך על השירות שהוא נתן אבל רוני לא תבע (שכן הוא כבר נפטר)‪ .‬מצד שני‪ ,‬ריטה תטען כי היא‬
‫יחד עם רוני אביה הסתמכו בצורה מלאה על השירות המשפטי שרמי נתן כיוון שהם היו בטוחים שהצוואה תתוקן תוך זמן קצר וכך‬
‫במקרה שרוני ימות היא תקבל מחצית מהכסף שהשאיר‪ .‬ניתן לטעון בהתאם לפס"ד לויט‪ ,‬כי יש כאן הסתמכות שכן לפי פס"ד לויט‬
‫אין זה משנה כי מי יזם את הפנייה לקבל מידע או עצה מאיש המקצוע‪ .‬בפס"ד לויט נקבע כי בעולם הבנקאות הבנקאי שאליו פנה‬
‫בנקאי אחר לקבל מידע ועצה צריך לדעת שיש לקוח שעבורו מבקש הבנקאי את המידע והעצה‪ .‬גם כאן‪ ,‬ריטה תטען כי אין זה משנה‬
‫שמי שפנה לרמי היה אביה שלא נהנה מתיקון הצוואה‪ .‬היא תטען כי רמי ידע שהיא זו שתסתמך בפועל על השירות המשפטי שהוא‬
‫ייתן וכיוון שהוא לקח על עצמו לתקן את הצוואה הוא למעשה התכוון וידע שריטה תסתמך על שירותיו‪.‬‬
‫כלל‪ :‬חו"ז לא תוטל אם בעל המקצוע יכול היה להניח הגיונית שחוות דעתו תיבדק בדיקה נוספת בלתי תלויה בטרם יפעלו לפיה‪.‬‬
‫יישום‪ -‬האם יכולה הייתה להתבצע כאן בדיקה נוספת? נראה שלא שכן רוני פנה באופן ספציפי לעורך הדין שלו ומבחינת הפרקטיקה‬
‫המקצועית לקוח שמבקש שיתקנו עבורו צוואה קיימת לא פונה אחר כך לעורך דין נוסף כדי לבדוק שעורך הדין הראשון תיקן את‬
‫הצוואה כמו שצריך‪.‬‬