‫תקציר‬

‫מעמדן של הנשים הערביות בישראל מושפע מהיותה של החברה הערבית בישראל חלק מהחברות‬

‫הערביות במזרח התיכון‪ ,‬המתאפיינות בשמרנות המשתקפת בכל התחומים החברתיים‪ ,‬ובעיקר‬

‫במבנה המשפחה ובחלוקת התפקידים בתוכה‪ .‬מסורתיות זו משמרת את אי – השוויון בין גברים‬

‫לנשים‪ ,‬ומנציחה את הדומיננטיות הפטריארכאלית בתחומי החברה השונים‪ .‬נוסף על כך מעמדן‬

‫מושפע גם מתהליכים מתמשכים של שינוי חברתי ותרבותי העוברים על החברה הערבית כתוצאה‬

‫ממפגשה עם תרבות הרוב היהודי‪ ,‬הנשענת בעיקרה על תרבותו של המערב‪.‬‬

‫הנשים‪ ,‬שבמוקד המחקר‪ ,‬מצויות בנקודת המפגש שבין החברה הערבית הנוטה‪ ,‬לפי הספרות‬

‫התיאורטית‪ ,‬לערכים קולקטיביים לבין החברה היהודית והשפעותיה של החברה המערבית אשר‬

‫מעודדת פיתוח " עצמי " שהוא יותר אינדיבידואלי באופיו‪ .‬השאיפה במחקר זה היא להמשיג‬

‫היבטים הקשורים לגיבוש זהות אישית במצב של מפגש בין‪ -‬תרבותי ובמשמעותם של ציפיות‬

‫חברתיות ותהליכי התפתחות אישיים‪.‬‬

‫המחקר מתבסס על עריכת ראיונות עם נשים ערביות מוסלמות ואזרחיות ישראל שחלקן לא‬

‫אקדמיות וחלקן אקדמיות‪ ,‬אשר עברו מכפר מוצאן ומתגוררות בירושלים‪ ,‬הרחוק מבית‬

‫משפחתן‪ -‬לשם רכישת השכלה‪ ,‬או לשם התפתחות מקצועית‪ .‬בעבור הנשים ירושלים מייצגת‬

‫מרחב בין – תרבותי‪ ,‬שבו הן מנהלות אורח חיים עצמאי ובאות עם מגע אינטנסיבי עם התרבות‬

‫היהודית‪ -‬ישראלית‪.‬‬

‫מטרתו של מחקר הנוכחי הזה היא לבחון באמצעות שיטת מחקר איכותני ‪:‬‬

‫כיצד המודרניזציה בישראל משפיעה על מעמדה המסורתי של האישה הערבייה‬ ‫‪.1‬‬

‫המוסלמית בישראל ?‬

‫לעמוד על אסטרטגיות התמודדות שונות של נשים אקדמיות בחברה הערבית בישראל עם‬ ‫‪.2‬‬

‫הציפיות החברתיות המופנות כלפיהן ‪ ,‬כפי שהן מבינות אותן‪ ,‬וללמוד על התהליך שהן‬

‫עוברות כשהן באות עם מגע עם התרבות היהודית‪ -‬ישראלית‪ .‬בהנחה שבהשפעת‬

‫הלימודים הן רוכשות העצמה‪ ,‬ולבדוק אם בעקבות ההשכלה וההתמקצעות מתרחש‬

‫בקרבן תהליך של ניעות כלפי מעלה‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫פרק ראשון‪ :‬סקירת ספרות‬

‫‪ .1‬רקע תיאורטי‬

‫סקירת הספרות מתייחסת לידע קיים אודות מאפייניה המרכזיים של החברה הערבית המסורתית‬

‫בכלל ולמאפייניה של החברה הערבית בישראל בפרט‪ .‬וכן למגמות השימור והשינוי שחלו‬

‫במאפייניה של האישה הערבייה בישראל ולסיבות שקידמו או עיכבו מגמות אלו כפי שעולה‬

‫ממחקרים מדעיים או מפרשנות חוקרים‪.‬‬

‫האישה הערבייה בישראל פועלת בתוך ארבעה מעגלים חברתיים עיקריים‪ )1( :‬מדינת ישראל‬

‫והחברה הישראלית; (‪ )2‬העולם הערבי המוסלמי; (‪ )3‬החברה הערבית בישראל; (‪ )4‬המשפחה‬

‫הערבית בישראל‪ .‬המעגלים קשורים זה לזה‪ ,‬ולכן כדי להסביר את המציאות הקיימת ולנבא‬

‫מגמות עתידיות‪ ,‬עלינו לבחון את מאפייניהם ואת השינויים החלים בהם‪.‬‬

‫‪ 1.2‬החברה הישראלית‬

‫מאפיינים כלכליים‪ -‬כגון התוצר הלאומי לנפש‪ ,‬התפלגות התעסוקות בשוק העבודה וההשקעה‬

‫הממשלתית במדע ובטכנולוגיה ביחס לתוצר הלאומי‪ -‬משייכים את ישראל לקבוצת המדינות‬

‫המפותחות בעולם‪ .) Yuchtman-Yaar 2002 ( ,‬נוסף על ההתפתחות הכלכלית – הטכנולוגית‬

‫המאפיינת את ישראל‪ ,‬היא מתאפיינת גם במשפחתיות ממוסדת ובכך שדיני האישות הם בסמכות‬

‫דתית‪ ,‬ולא אזרחית‪ .‬המשפחתיות הממוסדת משמעה שהמשפחה הנורמטיבית תופסת מקום‬

‫מרכזי בחיי הפרט והכלל‪ .‬כלומר‪ ,‬הנישואים נתפסים כמסגרת שמטרתה הבאת ילדים לעולם‪,‬‬

‫האישה נתפסת קודם‪ -‬כל כרעיה וכאם‪ ,‬ותפקידו הראשוני של הגבר הוא לדאוג לפרנסת המשפחה‬

‫( פוגל‪ -‬ביז'אוי‪ .) 1999 ,‬משפחתיות כזו‪ ,‬אשר מבוססת על אידיאולוגיה מסורתית בדבר חלוקת‬

‫התפקידים המגדרית‪ ,‬מעונות בהסדרים חברתיים‪ ,‬כגון שיטת המיסוי והאחריות למעונות‪ -‬יום‪.‬‬

‫לצד הדומיננטיות של הדת בהסדרת מעמדה של האישה בחברה ובמשפחה בישראל‪ ,‬קיימות‬

‫מגמות אוניברסאליות של שינויים ערכיים היוצרים שינוי בהסדרים ממסדיים‪ .‬השינויים‬

‫הערכיים מתבטאים בתהליכי אינדיווידואליזציה העוברים על החברה‪ ,‬ובתוכה גם על המשפחה‪.‬‬

‫תהליכים אלה מתבטאים במאבקים למען זכויות הפרט והאזרח ללא הבדל דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬לאום‬

‫ועדה‪ ,‬תוך הפיכתן של זכויות הפרט לבסיס לסולידריות חברתית‪ .) Stacy 1990 ( ,‬קידום זכויות‬

‫‪2‬‬
 ‫הנשים בישראל מתבטא בחקיקה בנושאים כגון איסור פוליגמיה‪ ,‬גיל‪ -‬סף לנישואי נשים‪ ,‬איסור‬

‫אלימות נגד נשים ושוויון הזדמנויות בעבודה‪.‬‬

‫‪ 1.3‬החברה הערבית ‪ -‬המוסלמית‬

‫החברה הערבית המוסלמית מתוארת בספרות המחקרית כתרבות קולקטיביסטית‪ ,‬מסורתית‪,‬‬

‫בולט בה היחס הפטריארכאלי כלפי נשים‪ .( Haj-Yahia 2000 ( .‬החברה הערבית המוסלמית‬

‫מדגישה את ההרמוניה והקשר בין האדם לסביבתו ומחשיבה במיוחד נאמנות בין‪ -‬אישית‪ ,‬כבוד‬

‫הדדי כבסיס ליחסי אנוש ומתן כבוד והערכה לזקני המשפחה (חאג' יחיא‪ .) 1994 ,‬המשפחה‬

‫מהווה הגרעין של הסדר החברתי והפעילויות הכלכליות והפוליטיות‪ ,‬וממנה יורשים היחידים את‬

‫ההשתייכויות הדתיות‪ ,‬העידיות‪ ,‬והגזעיות והמעמדיות‪ ,‬וגם האימונים הקונפדרציות הפוליטיות‪,‬‬

‫( ברכאת ‪ .) 2000‬החמולה מהווה מסגרת חשובה לקשרי נישואין‪ ,‬בילוי‪ ,‬סולידריות ופוליטיקה‬

‫בחברה הערבית ( סמוחה ‪ .) 2001 ,‬במשפחה המסורתית האדם הוא חבר יותר מאשר פרט עצמאי‪,‬‬

‫ההחלטות היסודיות הנם עניין משפחתי ולא אישי‪ ,‬לכן כל התנהגות או החלטה שמתקבלת באופן‬

‫עצמאי במיוחד מטעם הנשים‪ ,‬נחשבת לחריגה מכללי היחידה המשפחתית‪ ( .‬ברכאת ‪.) 2000‬‬

‫להלן נתייחס לשני מאפיינים עיקריים של המשפחה המסורתית הטיפוסית‪ -‬מבנה משפחה‬

‫פטריארכאלי ומבנה משפחה מורחב‪.‬‬

‫‪ 1.3.1‬מבנה משפחה פטריארכאלי‬

‫מבנה המשפחה הערבית המסורתית הוא אבהי‪ ,‬פטריארכאלי‪ ,‬בו האב משתלט על ראש הפירמידה‬

‫וחלוקת התפקידים נעשית על בסיס מין וגיל כאשר סמכות האב ונחיתות מעמד האישה והילד‬

‫מהווים מאפיינים עיקריים בתרבות הערבית המסורתית‪ ( ,‬שראבי ‪ .) 1991‬הבעל או האב הוא‬

‫מקור הסמכות והוא אחראי על פרנסת משפחתו והגנתה‪ .‬הוא מצפה מחברי משפחתו ציות‪,‬‬

‫קונפורמיות והענות לרצונותיו והוראותיו מבלי לאפשר להם להתדיין אתו או להתערב בפרטי‬

‫חייו‪ .‬מטעם כוחו ומקומו במעלה הפירמידה‪ ,‬הוא מכתיב את הוראותיו והנחיותיו וגם איומיו לכל‬

‫חברי משפחתו‪ .‬במידה ולאישה או הילדים יש בקשות או הסתייגויות‪ ,‬הם מתחננים בפניו‬

‫ומבקשים את סלחנותו וחסדיו ( ברכאת ‪ .) 2000‬במערך תרבותי זה‪ ,‬זכויותיהן החברתיות של‬

‫נשים מותנות בסדר הפטריארכאלי ובמיקומן הנחות במדרג החברתי שהגברים הם השולטים בו‪,‬‬

‫(יחיא‪ -‬יונס והרצוג ‪ ,) Sharabi 1988 ( .) 2005‬ניסה להסביר מדוע מבנים פטריארכאליים בחברה‬

‫הערבית אינם מצליחים לקבל צורה מודרנית‪ ,‬כפי שקרה בחברה האירופית כבר לפני שנים רבות‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫לדעתו‪ ,‬במקום להפך למודרנית‪ ,‬החברה הערבית והמבנים שמרכיבים אותה לבשו צורה מסורתית‬

‫" מודרנית " ‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬החברה הערבית אימצה לעצמה היבטים חומריים רבים מהעולם‬

‫המודרני‪ ,‬מה שגורם לכך שהיא נראית מודרנית‪ ,‬אך מאידך גיסא‪ ,‬הפטריארך של המשפחה נשאר‬

‫הדמות הדומיננטית‪ ,‬ומערכת היחסים בתוך המשפחה נותרה אנכית‪.‬‬

‫‪ 1.3.2‬מבנה משפחה מורחב‬

‫המשפחה הערבית המסורתית הטיפוסית היא על פי רוב‪ ,‬משפחה מורחבת וקולקטיבית‪,‬‬

‫‪ .) )Barakat 1993; Dwairy, 2004a‬הכוללת לא רק ההורים‪ ,‬אלא גם את בניהם ובנותיהם‬

‫הנשואים והלא נישואים‪ ,‬כאשר הפרט מתייחס לכל האחרים בקבוצה זו קרובי‪ -‬משפחה ( אבו‬

‫בקר ‪ .) 2007‬מרבית המשפחות המסורתיות מנהלות חיים משותפים בראשות האב‪ ,‬והן מתפקדות‬

‫כיחידת צריכה או ייצור אחת ( אלחאג' ‪ ; 1983‬שראבי ‪ .) 1987‬החקלאות מהווה לרוב את מקור‬

‫פרנסתן של משפחות אלו‪ ,‬ובני המשפחה מעבדים יחד את האדמות‪ ,‬בעודם חולקים יחידת מגורים‬

‫קולקטיבית‪ ,‬מנהלים תקציב משותף וסועדים יחדיו ( שטנדל‪ ; 1992 ,‬ששון‪ -‬לוי ‪Abu ; 1990‬‬

‫‪ . ) Rakba, 1993‬על פי הנהוג‪ ,‬אין הבנים עוזבים את המשפחה טרם הנישואים‪ .‬לאחר שהם‬

‫נישאים‪ ,‬יבנה להם האב חדר או חדרים אחדים‪ ,‬שיתווספו למערך המגורים הקיים‪ .‬הקשרים ביו‬

‫בני המשפחה המורחבת מאופיינים כמלוכדים‪ ,‬כתומכים וכמבוססים על עזרה הדדית‪ ,‬כאשר כל‬

‫אחד תורם את חלקו למען שיפור מעמדה ותנאי מחייתה של המשפחה‪ .‬היחסים המשפחתיים‬

‫מתבססים על ערכים המדגישים כבוד למבוגר‪ ,‬שימור קשרים משפחתיים וראיית הקולקטיב‬

‫במרכז ( ‪ . )Haj- Yahia, 1995‬אבו בקר ודווירי ‪ , ))Abu-Baker& Dwairy, 2003‬טוענים‬

‫שהאמרה " כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם " מסמלת את אופי היחסים במשפחה הערבית‬

‫המורחבת‪ ,‬שבה מתבקש הפרט להצניע את צרכיו האישיים ולהעמיד בראש סדר עדיפויותיו את‬

‫הקולקטיב‪ .‬יש לציין כי הערכים הקולקטיביים העומדים בבסיס המשפחה המסורתית המורחבת‬

‫משפיעים על מידת העצמאות של חבריה‪ :‬קיימת צפייה שתהליך קבלת ההחלטות באופן אישי‬

‫ועצמאי עלולה להיתפס כהתנגדות למשפחה‪ ,‬כפגיעה בלכידותה‪ ,‬ואף לשדר חוסר הכרה בטובתה‬

‫‪.( ) Dwairy & Van- Sickle, 1996‬‬

‫‪4‬‬
 ‫‪ 1.4‬החברה הערבית המוסלמית בישראל‬
‫החברה הערבית המוסלמית בישראל היא חברה מסורתית ביסודה אשר נחשפת לתהליכי‬

‫מודרניזציה מואצים ואינטנסיביים‪ .‬למן קום המדינה‪ ,‬בשנת ‪ ,1948‬החברה הערבית בישראל‬

‫עוברת שינויים ותמורות כמעט בכל תחומי החיים ( אלחאג' ‪ .) 1997‬המגע עם האוכלוסייה‬

‫היהודית המהווה לערבים סוכן מודרניזציה‪ ,‬התחזק במשך הזמן‪ .‬בד בבד‪ ,‬עברו הערבים תהליך‬

‫עמוק של דו‪ -‬לשוניות ודו תרבותיות‪ .‬תהליך זה לווה בחשיפה לאמצעי תקשורת המונית בערבית‬

‫ובעברית ( סמוחה ‪ , 1989‬בתוך‪ :‬אלחאג' ‪ .) 1996‬תהליכי השינוי החלים אצל ערביי ישראל‬

‫כתוצאה מהגלובליזציה המואצת‪ ,‬מציבים לפניהם אתגרים ובעיות שלא ידעו בעבר‪ .‬גם מעמדן של‬

‫הנשים בחברה הערבית נפגע עקב תהליכים אלה‪ ,‬שכן בעבר הן מילאו תפקיד חשוב במשק הבית‪,‬‬

‫בחקלאות ובמשפחה‪ ,‬ובשל השינויים במקורות התעסוקה המסורתיים הן איבדו מכוחן‬

‫ומחשיבותן כתורמות לכלכלת המשפחה‪ ,‬השינויים הללו חושפים את אוכלוסיית ערביי ישראל‬

‫למציאות חדשה ומסובכת‪ .‬לחלק ניכר מן המשפחות מעבר זה הינו טראומטי וגורם לבעיות‬

‫פסיכו‪-‬סוציאליות רבות‪ ( ,‬הנוש ‪ .)1990‬עם שינויים אלו חלה גם טרנספורמציה בדפוסי החיים של‬

‫המשפחה‪ .‬המעבר מחקלאות לעבודה שכירה גרם לפיצול ולהיחלשותה של המשפחה המורחבת‬

‫הטיפוסית ולערעור המשטר הפטריארכאלי בתוך המשפחה ( אלחאג' ‪.) 1996‬‬

‫שינוי מהותי חל ביחסים בין הפרט לחמולה‪ .‬בחברה המסורתית היה מעמדו של הפרט קשור הדוק‬

‫למעמד החמולה בקהילה‪ ,‬היום פחתה במידה ניכרת השפעתם של קשרי המשפחה על מעמדו‬

‫החברתי‪ -‬כלכלי של הערבי בישראל ואת מקומם תפס הגורם ההישגי‪ .( Rosenfeld 1973 ( ,‬לפי‬
‫טענתה של ( אבו‪ -‬בקר ‪ ,) 2007‬שמעמדה של החמולה בחברה הערבית בישראל עברה שינויים‬

‫משמעותיים לאורך הזמן‪ ,‬והשינוי במידת מרכזיותם של תפקידיה השונים של החמולה השפיע על‬

‫אופן השתייכותו של הפרט אל המעגלים המשפחתיים השונים‪ .‬כך‪ ,‬הפרט משתייך בו‪ -‬זמנית‬

‫למשפחה הגרעינית‪ ,‬שהיא המסגרת שבה רוב הפרטים בחברה הערבית בישראל חיים את חיי‬

‫המשפחה שלהם‪ ,‬ולמשפחה המורחבת‪ .‬מעל למשפחה המורחבת נמצאת החמולה‪ ,‬יחידת הייחוס‬

‫המשפחתית‪ ,‬המוגדרת כ " קבוצה פטריארכאלית המורכבת מכל האנשים אשר משתייכים או‬

‫משייכים את עצמם לאב הראשון של אותה חמולה‪ ,‬כאשר קרבת – הדם היא הגורם המיידי‬

‫הראשון המקשר בין בניה‪ ,‬נוסף על אלה שקשרו את עצמם באופן חברתי אל חמולה מסוימת על –‬

‫מנת להשיג את התמיכה והזכויות של אותה חמולה‪ ) ,‬רוזינפלד ‪ .( 1981‬מבנה זה קיים עדיין‬

‫בעיקר ביישובים כפריים‪ ,‬והינה עדיין מוסד מרכזי‪ ,‬ומנהיגיה מציגים את עצמם בתוך מדרג‬

‫‪5‬‬
 ‫פטריארכאלי המסדיר שליטה לפי מין וגיל‪ ,‬ומבססים את כוחם על ידי הסדרת מבנים‬

‫ואידיאולוגיות שבטיות ומעמדיות דרך קבוצת השארות‪ . ) Joseph, 1993 ( ,‬החמולה עברה‬

‫שינויים‪ ,‬אך בין החוקרים קיימים חילוקי‪ -‬דעות לגבי כיוונם ועוצמתם‪ .‬חלקם מצאו מגמות‬

‫מעורבות ומנוגדות של התחזקות והיחלשות של החמולה‪ ,‬ואילו אחרים דיברו דווקא על מגמת‬

‫התחזקות של החמולה כתוצאה מתהליך המודרניזציה‪ .‬בשנות השמונים ניסה‪Al-Haj ( 1988 ) ,‬‬

‫לשלב במחקריו את הגורמים הפוליטיים והכלכליים ואת השפעותיה של המודרניזציה על מבנה‬

‫החמולה בשפרעם‪ .‬הוא מצא כי החמולה לא נעלמה עם תהליכי המודרניזציה שעברה האוכלוסייה‬

‫הערבית‪ ,‬אולם קבע כי עצם הישרדותה אין משמעה שלא חל שינוי בה או במעמדה‪ .‬רוב החוקרים‬

‫התייחסו להשפעה שיש להמשך קיומו של מבנה החמולה על מעמדן של נשים הערביות בישראל‪,‬‬

‫נטען כי המשך קיומה של החמולה כמבנה פטריארכאלי משפיע על שאר תחומי החיים ומערים‬

‫קשיים ומחסומים בפני שיפור מעמדן של הנשים‪ ,‬במיוחד במצבים שבהם אותה חברה חווה‬

‫קונפליקט לאומי מתמשך‪ ,‬אשר מחזק את המבנים המסורתיים ודוחק את הנשים צידה‪ ( ,‬אבו –‬

‫בקר ‪.)2007‬‬

‫העלייה ברמת החיים והחשיפה לחברה היהודית ואמצעי התקשורת‪ ,‬יצרו דפוסי צריכה חדשים‪,‬‬

‫חוללו שינוי באוכלוסייה הערבית שמתבטא בשותפות הבנות בבחירות בן זוגן וצפייה לצמצום‬

‫גודל המשפחה המתוכננת‪ .‬נשים וילדים‪ ,‬שהשפעתם במסגרת המשפחה הייתה בעבר מוגבלת‪,‬‬

‫שולית‪ ,‬ממלאים היום תפקיד חשוב בתהליך קבלת ההחלטות של המשפחה ( אלחאגי ‪ 1988‬ב)‪.‬‬

‫לדעת כפיר איילון ושפירא (‪ ,) 1990‬הקרבה למגזר היהודי מגדילה סיכויי בני שני המינים להיפתח‬

‫להשפעת ערכי תרבות המערב המביאה עמה עליה במוטיבציה להשכלה‪ .‬אולם‪ ,‬למרות הקידום‬

‫שחל במעמד האישה הערבייה במאה העשרים‪ ,‬בתריס ( ‪ ,) 2000‬גורסת שהיא לא הצליחה‬

‫להשתחרר ממשקעי העבר ומעמדה העיקרי המשיך להיות מותווה על‪ -‬פי המסורת שכופפת אותה‬

‫לגבר‪ ,‬מעריכה אותה כייצור חלש ושולי‪ ,‬תפקידה העיקרי לטפל במשק הבית‪ ,‬לשרת את הבעל‬

‫ולגדל ילדים‪ .‬תהליכי האורבניזציה והמודרניזציה מביאים להופעת הדילמות החברתיות‬

‫הפנימיות של האוכלוסייה הערבית כיום‪ .‬הרוב המכריע של הערבים בישראל נולדו לאחר קום‬

‫המדינה‪ ,‬החינוך הפורמלי של הערבים הוא חינוך מטעם מדינת ישראל‪ ,‬ואורח החיים‪ ,‬המושגים‬

‫והאידיאלים הפכו את הערבים בישראל לחלק מחברה ותרבות חדשה שהיא לא ערבית פלסטינית‬

‫ולא ישראלית גרידא‪ ,‬אלא מיזוג של שתיהן‪ ,‬דבר שתרם בעקיפין ליצירת זהות מעורבת על‬

‫הערבים בישראל‪ .‬רוחאנה (‪ ,)1987‬מסביר את התמורות הללו על – ידי כך שאצל הצעיר הערבי‬

‫שנולד וחונך בארץ התפתחה מערכת התייחסות דו‪ -‬תרבותית‪ ,‬שבולטות בה תופעות דו‪-‬לשוניות‪,‬‬

‫‪6‬‬
 ‫הפנמה של כמה מערכי החברה הישראלית‪ -‬המערבית‪ ,‬קליטת התרבות הפוליטית הישראלית‬

‫ויצירת מגע מתמיד עם היהודים‪ .‬על‪ -‬פי ג'ובראן (‪ ,) 1995‬הדור הצעיר משתדל לאמץ לעצמו‬

‫מושגים שונים מאלה הנהוגים גם בתרבותו הערבית הישראלית‪ ,‬ובוודאי בעולם הערבי בכלל‪.‬‬

‫יתירה מזו נוצרה תופעה תרבותית מעניינת במיוחד‪ ,‬השפה‪ ,‬התרבות והספרות העברית‪ ,‬השפיעו‬

‫על התודעה‪ ,‬החוויה והשאיפה של האדם הערבי המבקש להיות אינטלקטואלי‪.‬‬

‫העלייה ברמת ההשכלה היא אחד השינויים הבולטים ביותר מתוך כלל השינויים הניכרים שעברו‬

‫על הערבים בישראל‪ ( ,‬אלחאג' ‪ .) 1996‬מחקרים מראים‪ ,‬כי קיימת היום שאיפה חזקה בקרב‬

‫המשפחות הערביות להקנות לילדים השכלה גבוהה‪( ,‬מרעי ובנימין ‪ .) 1975‬מרעי (‪ ) 1978‬רואה‬

‫בנשים המועסקות בהוראה גורם חברתי ראשון במעלה שכן הן ההוכחה החיה לאן נשים יכולות‬

‫להגיע‪ ,‬הוכחה המרככת את התנגדות ההורים ללימודי הבנות‪.‬‬

‫‪ 1.5‬מעמדה של האישה בעולם הערבי המוסלמי‬

‫נשים ערביות חשופות לצורות שונות של דיכוי לאומי‪ ,‬מעמדי ומיני‪ .‬הסיבה לדיכוי משולש זה‬

‫איננה האיסלאם ‪ ,‬אלא השיטה הפטריארכאלית‪ ,‬שנתמכת על ידי הקפיטליזם והאימפריאליזם‬

‫ואף על ידי משטרים של ארצות העולם השלישי‪ . )Saadawi, 1997 ( ,‬אלח'מאש ( ‪ ,) 1973‬טוענת‬

‫שדת האיסלאם והמסורת הערבית מעוררים השראה של נחיתות במעמד האישה‪ .‬בחברה הערבית‬

‫קיימים ערכים מסורתיים מיושנים שגוזרים על האישה מעמד נחות לעומת הגבר‪ .‬האסלאם‬

‫והתרבות הערבית מילאו תפקיד משמעותי בעיצוב משמעות הגוף בקרב נשים ערביות לאורך‬

‫ההיסטוריה הערבית‪ ,‬מושגים כמו "חישמה" ( ענווה)‪",‬סותרה" (צניעות( ‪",‬עיב" (בושה חברתי"‪,‬‬

‫( חראם" ( איסור דתי ) ו" חיג'אב " ( רעלה) עיצבו ועדיין מעצבים את התנהגותם המינית של‬

‫מוסלמים‪ -‬גברים ונשים ‪ (,‬אבו בקר ‪ .) 2002‬כללי – החראם ( האיסור הדתי )‪ ,‬טבועים עמוק‬

‫בהתנהגותם היומיומית של המוסלמים‪ ,‬ומגבילים את ניידותה של האישה ואוסרים עליה‬

‫אינטראקציה עם גברים שאינם בני משפחתה‪ ,‬ואליהם נוספו כללי העיב‪ ,‬שהם איסורים חברתיים‬

‫שהפרתם מביישת את האדם ( אבו בקר ‪ .) 2002 ,2001‬על הבניית זהות האישה המוסלמית השפיע‬

‫גם הקוד הדתי והחברתי של החיג'אב‪ ,‬פריט לבוש המסתיר את פני האישה‪ ,‬משמעותו המיידית‬

‫וארוכת הטווח כאחת היא ההבחנה בין תחום הפרטי לתחום הציבורי‪ ,‬תוך גיבוש תודעה מגדרית‬

‫רצויה לאסלאם‪ .‬בעקבות קוד זה עלול כל מפגש בין גברים ונשים להיחשב כהפרת כללי הצניעות‪,‬‬

‫כהפרת טוהר המידות הדתי‪ ,‬הפרת החראם והפרת העיב‪ ( ,‬אבו בקר ‪ .) 2001, 2002‬הנורמות‬

‫החברתיות והמסורת מגבילות את ניידותה של האישה ואוסרות עליה אינטראקציה עם גברים‬

‫‪7‬‬
 ‫שאינם בני משפחתה‪ ,‬אלו מחייבות את האישה להישאר קשורה וקרובה פיזית לבית‪ ,‬וכך‬

‫מתאפשר פיקוח גברי עליה ‪ .‬עוצמתן של נורמות אלו מסייעת בשליטה על האישה ובבידודה‪ ,‬והן‬

‫מופעלות בעזרת רשת של קרובי המשפחה שמקבלים לגיטימציה לכך בהסתמך על הקוד המסורתי‬

‫של " כבוד המשפחה "‪ .‬קוד זה הוא מכניזם ממוסד‪ ,‬המופעל ביעילות כדי לבודד נשים‬

‫מאלטרנטיבות שמחוץ לנישואים ומונע מהן להשתתף בפעילויות ציבוריות המניחות מראש קשר‬

‫עם גברים (‪ . )Lewin- Epstein & Semyono, 1992‬חסן הציגה את ההבחנה שעשה אבו זייד (‬

‫‪ ) )Abu- Zeid 1965‬בין שני סוגי הבושה‪ ,‬עיב ועאר‪ " :‬מעשה הבושה שהוא עיב משפיע ומבייש את‬

‫עושה המעשה בלבד מבלי שישפיע על מבני משפחתו‪ ,‬ולכן אין הוא קשור לכבוד המשפחה‪ .‬העאר‬

‫לעומת זאת‪ ,‬כמו במקרה של ניאוף‪ ,‬מבייש לא רק את עושה המעשה אלא גם את בני משפחתו‪,‬‬

‫ולכן מחייב עונש חמור ביותר עד כדי רצח "‪ .‬לפי חסן‪ ,‬מדובר למעשה בכבודה של המשפחה‬

‫כיחידה פטריארכאלית‪ ,‬שהכוונה היא לכבוד של הגברים בתוך המשפחה‪ .‬קיום כבוד המשפחה‬

‫פירושו קיומה של שליטה גברית‪ ,‬ופגיעה בכבוד פירושה ערעור על שליטה זו‪ .‬קיומה של שליטה זו‬

‫מתאפשר דרך הפעלתו של קודקס חוקים שחל בעיקר על נשים וקובע את התנהגותן‪ ,‬את פעילותן‬

‫ואפילו את רצונן ומחשבותיהן‪ ( ,‬חסן ‪ .) 1999‬וכך תיארה חסן מושג זה‪" :‬המושג כבוד המשפחה‬

‫משמש מעין חומת ביצורים שמאחוריה מתכנסים כל הכוחות המגבילים את חירותה של האישה‪,‬‬

‫שומרים על ניחותה הכלכלית והחברתית ומנסים להנציח את זכויות היתר של הגבר‪ ,‬הן באמצעים‬

‫אידיאולוגים והן באמצעי כפייה המגיעים עד רצח"‪ .‬הדבר נעשה באמצעות הצדקת המסורת‬

‫ובאמצעות חיפוי של הממסד הדתי על גברים שפגעו בנשים ‪ (,‬חסן ‪ .) 1999‬בחברות הערביות‬
‫במדינות ערב התופעה נתמכת על ידי מערכת חוקים הפוטרים את הרוצחים מעונש‪ .‬בירדן‬

‫ובמדינות מוסלמיות נוספות‪ ,‬כדוגמת פקיסטן‪ ,‬קיימים סעיפים בחוק העונשין המקבלים בעונשם‬

‫של הרוצחים על " חילול כבוד המשפחה" ואף פוטרים אותם מכל עונש‪ ,‬מערכות חוקים אלה‬

‫מנציחות את התופעה‪ ,‬משום שהן משרתות את השלטונות ואת שומרי המסורת ויוצרות ברית‬

‫ביניהן‪ ( ,‬ורצברג ‪.) 2001‬‬

‫‪8‬‬
 ‫‪ 1.6‬מגמות ההתפתחות והשינוי במעמדן של הנשים הערביות בישראל‬
‫מעמדן של הנשים הערביות בישראל מושפע מהיותה של החברה הערבית בישראל חלק מהחברות‬

‫הערביות במזרח התיכון‪ ,‬המתאפיינות בשמרנות מסורתית המשתקפת בכל התחומים החברתיים‪,‬‬

‫ובעיקר במבנה המשפחה ובחלוקת התפקידים בתוכה‪ .‬מסורתיות זו משמרת את אי‪ -‬השוויון בין‬

‫גברים לנשים‪ ,‬ומנציחה את הדומיננטיות הפטריארכאלית בתחומי החברה השונים‪ .‬נוסף על כך‬

‫מעמדן מושפע גם מתהליכים מתמשכים של שינוי חברתי ותרבותי העוברים על החברה הערבית‬

‫כתוצאה ממפגשה עם תרבות הרוב היהודי‪ ,‬הנשענת בעיקרה על תרבותו של המערב‪ .‬מעמדן של‬

‫הנשים הערביות נתון אם כן להשפעתם של שינויים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים שעברו על‬

‫החברה הערבית בכללותה בעשירונים האחרונים‪ .‬רבים סבורים כי שינויים אלה דווקא הגבירו‬

‫את דבקותה של החברה הערבית במסורת התרבותית‪ ,‬והפכו את השליטה באישה למדד שעל –פיו‬

‫נשפטת יכולתה של החברה הערבית לשמור על עצמה‪. ) Al-Haj 1988 ( ,‬‬

‫המגע עם החברה הישראלית הרחבה וחקי המדינה הרלבנטיים ( חוק שיווי זכויות האישה חוק‬

‫חינוך חובה‪ ,‬החוק נגד ריבוי נשים ונגד גירוש אישה כנגד רצונה והגבלת גיל הנישואים ל‪ ,) 17-‬שינו‬

‫את מעמד האישה הערבייה בישראל באורח חלקי (כפיר‪ ,‬איילון ושפירא ‪ .)1990‬ניתן להבחין‬

‫שהיחס המעליב לאישה משורש עמוק בתרבות הערבית המסורתית‪ ,‬אך למרות המציאות‬

‫המורכבת שהאישה הערבייה נתונה בה‪ ,‬חלו תמורות מרחיקות לכת במעמדה בתחומים שונים‪.‬‬

‫השתתפותה בכוח העבודה גדלה באופן ניכר עם התפשטות החינוך וההשכלה‪ ,‬עליית גיל‬
‫הנישואים‪ ,‬הבחירה העצמית בבן‪-‬זוגה‪ ,‬הרחבת היקף תכנון המשפחה והתפצלות המשפחה‬

‫המורחבת‪ ( ,‬רכס ‪ .) 1993‬אך החוקרים השונים טוענים כי השינויים שחלו במעמדה של האישה‬

‫הם יותר בגדר " שינויים כמותיים" שמחוץ למסגרת המשפחתית בעיקר בהשכלה ובתעסוקה‪,‬‬

‫ולא " שינויים איכותיים " בסיסיים המשנים את מעמדה בתוך המשפחה‪ ( ,‬חאג'‪ -‬יחיא ‪.) 1994‬‬

‫כאמור‪ ,‬השינויים המשמעותיים ביותר במצבן של הנשים הערביות חלו בתחום ההשכלה‪ ,‬לאורך‬

‫שנים חלה עלייה משמעותית במספר שנות הלימוד של האישה‪ ,‬היום בולטת עלייה במשקלן‬

‫היחסי של הסטודנטיות הערביות‪ ,‬ומבין הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר ראשון בישראל‬

‫‪ 51%‬הם נשים‪ .‬ראוי לציין שחתך אוכלוסיית הסטודנטיות גבוה במיוחד‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ספק אם‬

‫הדבר מוביל ליתר הגמשה בחלוקה המגדרית של כוח‪ ,‬יוקרה והשפעה‪ ,‬ונראה שבוודאי לא בטווח‬

‫מיידי ‪(,‬רבינוביץ' ואבו‪-‬בקר ‪ .) 2002‬שיעור הנשים הערביות בכוח העבודה האזרחי נמוך עדיין‪ -‬הן‬

‫‪9‬‬
 ‫לעומת שיעור השתתפות של גברים ערבים והן לעומת ההשתתפות של נשים יהודיות‪ .‬לפי הלשכה‬

‫המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬בשנת ‪ 2003‬השתתפו בכוח העבודה האזרחי כ‪ 65,000 -‬נשים ערביות‬

‫שהן ‪ 17%‬מהנשים הערביות בנות החמש‪-‬עשרה ומעלה לשם השוואה‪ ,‬שיעור ההשתתפות של נשים‬

‫יהודיות בגילאים אלה הוא ‪ ( 54%‬למ"ס ‪ .) 2005‬בהשוואה לגברים‪ 62% ,‬מהנשים הערביות שהן‬

‫בעלות תואר אקדמי משתייכות לכוח העבודה‪ ,‬לעומת ‪ 84%‬מהגברים הערבים בעלי אותו תואר‬

‫(למ"ס ‪ .) 2005‬זאת ועוד הגורמים החברתיים‪ ,‬התרבותיים והפוליטיים ברמות השונות משפיעים‬

‫על האופן שבו נשים ערביות משתלבות בשוק העבודה‪ .‬אחד הגורמים המרכזיים הוא מערכת‬

‫הערכים המסורתית‪ ,‬שעל‪-‬פיה האישה נושאת עדיין בעול המשרה הראשונית והעיקרית שלה‪ ,‬על‪-‬‬

‫פי מיטב המסורת‪ ,‬היא האחראית לעבודות משק הבית ולגידול הילדים ‪ (,‬בדר‪-‬עארף ‪.) 1995‬‬

‫כתוצאה מכך‪ ,‬לפי אבו בקר‪ ,‬העלייה בהשכלתן של הנשים הערביות והשתלבותן בשוק העבודה לא‬

‫הביאה לידי חלוקה שוויונית בתפקידי המשפחה‪ .‬עד מהרה התברר לנשים הערביות‪ ,‬כמו לנשים‬

‫במקומות אחרים בעולם‪ ,‬כי הוספת התפקיד החוץ‪-‬ביתי לחייהן אינה מביאה בהכרח לידי שינוי‬

‫במדיניות לגבי חלוקת הכוח בתוך המשפחה או בנורמות החברתיות הקשורות לכך‪ .‬לכן‪ ,‬בעוד‬

‫הנשים מתחלקות עם הגברים בהתחייבויות הכספיות של המשפחה‪ ,‬הגברים מסרבים לשנות את‬

‫תפקידיהם החברתיים המסורתיים‪ ,‬וסירובם זה נתמך רבות על‪-‬ידי נורמות חברתיות‪ ,‬פוליטיות‬

‫היסטוריות‪ ,‬תרבותיות ודתיות‪ Abu-Baker 2003(. ) ,‬על רקע זה אין פלא שקיימת עדיין העדפה‬

‫שהנשים הערביות המשכילות המשתתפות בכוח העבודה מועסקות במגזר הציבורי הערבי‪,‬‬

‫במקומות הקרובים לבתיהן ובמקצועות הנחשבים נשיים‪ ,‬כגון סיעוד‪ ,‬הוראה ועבודה סוציאלית‪.‬‬
‫אחד ההסברים לכך הוא שנשים עובדות חייבות למצוא דרך לשלב בין שני תפקידיהן ‪-‬משפחה‬

‫ועבודה‪ -‬וסוג זה של עבודות מאפשר זאת ( הרצוג ‪ .) 2003‬מנשים גם מצופה לוותר על קידום‬

‫מקצועי לטובת גברים כדי להימנע מערעור המבנה הפטריארכאלי של החברה הערבית‪ ,‬המאיים‬

‫על מעמד הגברים‪Addi- Raccah 2006; ( ,‬אבו בקר ‪ .) 1998‬גורם נוסף המשפיע על אופן‬

‫השתלבותן של הנשים הערביות בשוק העבודה הוא הגורם הפוליטי‪ ,‬ייצוגן של הנשים הערביות‬

‫שולי אף יותר‪ ,‬מאחר שהן צריכות להתמודד בו זמנית עם שני אתגרים‪ :‬הסדר החברתי המגדרי‬

‫והשתייכותן למיעוט‪ ( ,‬הרצוג ‪ .) 1994‬שכן האישה הערבייה נתפסת באמצעות תפקידה הביולוגי‬

‫וקשריה עם הגברים בחייה‪ ,‬ורק לעיתים נדירות היא מתוארת כאדם בלתי תלוי ובעל זכויות‬

‫משלו (‪.)Shaloufeh -Khazan 1991‬‬

‫‪10‬‬
 ‫במחקר שהתקיים בבתי ספר ערבים אף נמצא כי מורות ומנהלות מוסלמיות תפסו את ההשכלה‬

‫הגבוהה כמנוף לשינוי‪ .) Hertz-lazarowitz,& Shapira 2002( ,‬אולם במחקר אחר נטען כי מעמדן‬

‫העולה של נשים ערביות ישראליות משכילות לא הביא הישגים של ממש בתוך המשפחה‪ ,‬וכי עדיין‬

‫מצופה מנשים שהן יהיו עקרות בית ואמהות על‪ -‬פי השיטה המסורתית‪ ,‬גם אם הן עובדות מחוץ‬

‫לבית (‪ . )Gorkin & Othman 1996‬נראה אפוא כי שמירת ההפרדה בין התחום הפרטי לתחום‬

‫הציבורי משמשת מנגנון בולם עבור נשים במגזר הערבי‪ ( ,‬הרצוג ‪.)1994‬‬

‫במסגרת מחקר על האוכלוסייה הערבית בעכו מצאו מרעי ומרעי‪ ,‬כי נשים ערביות בכלל נמצאות‬

‫בתהליך של היפרדות מתפקידיהן השוליים והפסיביים המסורתיים‪ ,‬וכי בישראל הפכו נשים‬

‫ערביות למשתתפות אקטיביות יותר הן בתחום קבלת ההחלטות במשפחה‪ ,‬הן בתחומי החיים‬

‫הציבוריים‪ ,‬שבאופן מסורתי היו אסורים עליהן לפי הכותבים‪ ,‬חינוך גבוה ועצמאות כלכלית הם‬

‫בעלי השפעה חברתית ופוליטית על נשים אלו‪ ,‬והן נעשות פעילות בתהליך ההתחדשות התרבותית‬

‫לאחר שזכו בהשכלה גבוהה‪ .‬הם הציגו את הנשים הערביות בישראל כסוכנות שינוי וטענו כי יש‬

‫לכך קשר חזק עם חינוך‪ .)Mari& Mari1985 ( ,‬במחקר נוסף נמצא כי החיים בעכו‪ ,‬בהשוואה‬

‫לחיים ביישוב ערבי‪ ,‬היו בעלי השפעה רבה על שיפור במעמד האישה‪ . )Abu-Baker 1985( ,‬ניתן‬

‫להסיק כי ממצאים אלה של מודרניזציה ואקטיביות מאפיינים את חייהן של ערביות בעיר‬

‫מעורבת שבה חיים יהודים וערבים‪.‬‬

‫במחקר על אקדמיות ערביות תושבות כפרים‪ ,‬ערים ערביות וערים מעורבות‪ ,‬נמצא כי הסגנון‬

‫הבולט אצל נשים משכילות ערביות היה הסתגרות‪ ,‬אם כי נמצא‪ ,‬בניהן גם מספר נשים שהיו‬

‫פעילות פוליטיות וקהילתיות‪ .‬נשים אלו פילסו את דרכן בדרך לשינוי אישי במשפחה ובעבודה‪,‬‬

‫תפסו רכישת ההשכלה והמקצוע כשינוי עמוק בהשוואה לדור האמהות ובהשוואה לנשים רבות‬

‫אחרות‪ ,‬אך העדיפו לעשות את השינוי בדרך מתונה מבלי " לנוף דגל "‪ ,‬כאילו עצם " העשייה היא‬

‫המרידה " ( הרצוג ובדר עארף ‪ ,2000‬ע' ‪.) 32‬‬

‫תפקידו רב‪ -‬העוצמה של החינוך תואר ככוח מניע למודרניזציה‪ ,‬כשהמפתח להתקדמות טמון‬

‫בנגישות של החינוך ושל לימודים סדירים‪ . )Mari, 1983( ,‬לימודים והשכלה הם התשתית‬

‫שיכולה להקנות לנשים את הכלים הנאותים להתמודד על שיפור מעמדן במשפחה ובחברה‪,‬‬

‫‪11‬‬
‫(בדר‪ -‬עארף ‪ ,1995‬אבו‪-‬עסבה‪ .) ;Pessate-Schuber,2003 2005 ,‬אך נשאלת השאלה מדוע למרות‬

‫העלייה בהשכלתן של הנשים הערביות הישראליות בכלל‪ ,‬ושל המוסלמיות בפרט‪ ,‬רק נשים‬

‫מעטות מאוד מצליחות לממש את הפוטנציאל התעסוקתי שלהן‪.‬‬

‫בתרבויות שונות‪ ,‬כפי שהדגימה קנדיוטי (‪ ,)Kandiyoti ,1988‬נשים נוקטות אסטרטגיות מגוונות‬

‫לשינוי מצבן‪ ,‬להעצמה עצמית ולניהול משא ומתן עם גורמים חברתיים‪ ,‬פנימיים וחיצוניים‪,‬‬

‫לשיפור הישגיהן ולקידום האינטרסים שלהן‪ .‬נשים בחברה הערבית מוסלמית בכלל‪ ,‬ובחברה‬

‫הערבית‪ -‬מוסלמית בישראל בפרט‪ ,‬נזקקות לאמצעים נוספים לשם תמרון ופילוס דרך בין הדת‪,‬‬

‫המסורת‪ ,‬הפטריארכיה והשמרנות מצד אחד לבין המודרניזציה‪ ,‬ההשכלה והפתיחות לתקשורת‬

‫ולחברה החיצונית מצד אחר‪ .‬שלמרות התמורות והשינויים שעברה החברה הערבית במהלך‬

‫המאה ה‪ ,20‬בולט בה מעמדה השולי של האישה בתחום הציבורי‪ ,‬ועדיין קיימים בה כוחות‬

‫החוסמים התפתחות של נשים לקראת תפקידי מנהיגות‪ ( ,‬אבו בקר ‪ ;1998‬הרצוג ובדר עארף‪,‬‬

‫‪ ; 2000‬ברקול וקופפברג ‪.) 2001‬‬

‫וכן מטרתו של מחקר נוכחי זה הוא לבחון השפעת המודרניזציה על מעמדה המסורתי של‬ ‫‪.1‬‬

‫האישה המוסלמית‪.‬‬

‫ולעמוד על אסטרטגיות התמודדות שונות של נשים אקדמיות בחברה הערבית בישראל‬ ‫‪.2‬‬

‫עם הציפיות החברתיות המופנות כלפיהן‪ ,‬כפי שהן מבינות אותן‪ ,‬וללמוד על התהליך שהן‬

‫עוברות כשהן באות עם מגע עם התרבות היהודית‪ -‬ישראלית‪ .‬בהנחה שבהשפעת‬

‫הלימודים הן רוכשות העצמה‪ ,‬ולבדוק אם בעקבות ההשכלה וההתמקצעות מתרחש‬

‫בקרבן תהליך של ניעות כלפי מעלה‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫‪ . 2‬שיטה‬

‫המחקר הזה התבסס על עקרונות המחקר האיכותני‪ ,‬המילים הם האמצעי העיקרי שבאמצעותו‬

‫בני האדם מספרים את סיפוריהם‪ ,‬סימן ההיכר של המחקר האיכותני הם הסיפורים והמילים‪.‬‬

‫התיאור האיכותני אינו צירוף של מילים בלבד‪ ,‬אלא צירוף של מילים לשם הצגת סיפור בעל‬

‫משמעות‪ .‬המחקר האיכותני מבקש לרדת לעומקו של עולם נחקריו ולחשוף את המשמעות‬

‫שמאחורי המילים והסיפורים שלהם‪ ( ,‬שקדי‪.) 2003 ,‬‬

‫‪ 2.1‬אוכלוסיית המחקר‬

‫במחקר השתתפו ‪ 10‬נשים ערביות מוסלמות אזרחיות ישראל‪ ,‬מתוך שני כפרים ערביים שכנים‬

‫שיש להם אותו אופי ואותו סגנון חיים בנוסף ששייכים לאותה עדה והיא העדה האסלאמית‪ ,‬חמש‬
‫מהנחקרות הן לא אקדמיות אשר לא למדו בשום מוסד להשכלה גבוהה‪ ,‬ונשארו בכפר מוצאן ללא‬

‫השכלה כל שהיא‪ ,‬שהן נשואות ועקירות בית‪ .‬וחמש הן אקדמיות אשר עברו מכפר מוצאן‬

‫והתגוררות בירושלים‪ ,‬הרחוק מבית משפחתן‪ -‬לשם רכישת השכלה‪ ,‬או לשם התפתחות מקצועית‪.‬‬

‫בחירת המרואיינות נעשתה במטרה להביא לידי ביטוי את המאפיינים שאותם תפסנו כמקור‬

‫מייצג וכמקור להבדלים‪ :‬סוג הישוב‪ ,‬תפקיד‪ ,‬גיל‪ .‬זהו " מדגם מכוון " ) ‪,) purposeful sample‬‬

‫המתמקד בבחירת מרואיינים המייצגים בדרך הטובה ביותר את האוכלוסייה שבה התקיים‬

‫המחקר והיכולים ללמד את החוקר בצורה הטובה ביותר על התופעה הנחקרת‪.) Mason, 1996 ( ,‬‬

‫גם יכולתם של המרואיינים להתבטא בחופשיות ומידת רגישותם החברתית והמגדרית הובאה‬

‫בחשבון‪.) Fetterman, 1998 ( ,‬‬

‫‪ 2.2‬הליך המחקר‬

‫הגעתי לנשים דרך היכרות אישית‪ ,‬חלק מהן היו העמיתות שלי בבית ספר תיכון‪ ,‬וחלק אחר שהן‬

‫קרובות משפחה‪ ,‬ואחרות שהן חברות שלי מהכפר‪ .‬איסוף הנתונים בוצע על ידי ראיונות עומק חצי‬

‫מובנים על מנת להשמיע את קולם של הנחקרים ולהבינם טוב יותר‪ ( ,‬שקדי‪ .) 2003 ,‬לפני הראיון‬

‫הנחקרות קבלו הסבר קצר על המחקר וכמו כן חתמו על כתב הסכמה מדעת שבו מצוינת‬

‫אנונימיות השאלון (ראה נספח א')‪ ,‬השאלות היו בנושאים שונים כמו שאלות לגבי מעמד האישה‪,‬‬

‫תפיסתה של הנחקרת את התרבות שלה ועוד‪ ,‬בהתחלה הנשים נשאלו שאלות פשוטות המדברות‬

‫‪13‬‬
 ‫על מקום מגורים‪ ,‬תפקיד‪ ,‬גיל‪ .‬הראיונות נערכו בביתן של אותן נשים שבתוך כפר מוצאן על מנת‬

‫לתת להן הרגשה נוחה יותר לענות על השאלות‪ ,‬המרואיינות הראו חשש לגבי השלכותיהן של‬

‫תשובותיהן במחקר וכן חשש מההקלטה‪ ,‬אך עצם היכרותי המוקדמת עם הנשים הנחקרות‪ ,‬נתנה‬

‫הרגשת פתיחות טובה יותר כך שהן יכלו להביע את עצמן בצורה טובה יותר בלי לחשוש‪.‬‬

‫‪ 2.3‬כלי המחקר‬

‫המחקר נערך בעזרת ראיון עומק חצי מובנה‪ ,‬בבסיס ראיון העומק עומד הרצון להבין את ניסיונם‬

‫של אחרים ואת משמעותו עבורם‪ .‬מכיוון שגילוי עניין באחרים הוא המפתח לכמה מהנחות היסוד‬

‫של כלי מחקר זה נבחר ראיון העומק ככלי במחקר‪ .‬הראיון הוא אחת הדרכים הנפוצות המסייעות‬

‫בהבנת בני אדם‪ ,‬ולכן חשוב מאוד שבמהלכו יתפתח אמון בין המראיין ומרואיינו‪Fontana & ( ,‬‬

‫‪ .) Frey, 2005‬ההתלהבות שחש המראיין מהנושא והעניין שהוא מגלה בנאמר‪ ,‬במרואיין עצמו‬

‫ובתחושותיו מעודד אנשים להרחיב את דבריהם‪ .‬בכך מצמצם את הלחץ הנובע מדיבור בפתיחות (‬

‫‪ .) Rubin & Rubin, 2005‬הראיונות התנהלו בסגנון פתוח ואפשרו למרואיינות להתבטא‬

‫בחופשיות‪ ,‬לפרט ולהרחיב לפי רצונן או בעידוד החוקרת – באמצעות שאלות המבקשות פירוט או‬

‫" שאלות מעוררות" ( שקדי‪ 2003 ,‬עמ' ‪ .) 76‬הראיון מורכב מ‪ 30-‬שאלות מנחות‪ ,‬בתחילת הראיון‬

‫נשאלו שאלות דמוגרפיות וזאת על מנת לתת תמונה כללית על הנשים הנחקרות‪ ,‬בהמשך נשאלו‬

‫המרואיינות שאלות יותר אישיות שתפקידן לשפוך אור על חייהן האישיים‪ ,‬מעמדן המסורתי‪,‬‬

‫תפיסת "העצמי" במערכות התרבותיות השונות שעימן באות הנשים במגע‪ ,‬ומתוך כך ננסה להבין‬

‫את מורכבות התמודדותן בגיבוש זהותן האישית‪ ,‬דוגמאות לשאלות מנחות‪ " :‬האם את שותפה‬

‫בקבלת ההחלטות במשפחה שלך?" ו " האם בתרבות שלך היחסים בין גברים לנשים הוא‬

‫שוויוני?" איך התרבות שלך תופסת נשים בעלות יוזמה?" האם את תופסת את עצמך כיכולה‬

‫להכניס חידושים ושינויים בכפר לגבי מעמד האישה?" ( ראה נספח ב' ) ‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫ממצאי המחקר‬

‫בפרק זה יבואו ממצאי המחקר האיכותני‪ ,‬המבוססים על ‪ 10‬ראיונות‪ .‬הראיונות מתמקדים‬

‫בשלושה נושאים רחבים‪ .‬מעמדה המסורתי של האישה הערבייה וסוגיות שונות הקשורות אליו‬

‫כפי שעלו בראיונות‪ :‬חסימת הנשים כחלק מהתרבות‪ ,‬כבוד המשפחה ופגיעה בחופש התנועה של‬

‫הבת‪ ,‬חסימת הבנות על ידי המשפחה‪ ,‬הנושא השני הוא השפעת המודרניזציה על מעמדה‬

‫המסורתי של האישה הערבייה‪ ,‬וסוגיות שונות הקשורות אליהן כפי שעלו בראיונות כמו‪:‬‬

‫אסטרטגיות התמודדות שונות שנשים נוקטות כדי להתקדם ולממש את משאלותיהן האישיות‪.‬‬

‫הנושא השלישי הוא את המשמעות שנשים ערביות מוסלמיות בישראל מקנות ללימודיהן‪.‬‬

‫מעמדה המסורתי של האישה הערבייה בישראל‬

‫מתוך הראיונות עולה כי אחד הלחצים המרכזיים בקונפליקט שבין משאלותיהן האישיות לציפיות‬

‫החברתיות של הנשים הוא הדרישה כי ייענו לנורמות ולחוקים החברתיים גם במחיר של ויתור על‬

‫משאלות אישיות‪ .‬הערכים המעודדים קונפורמיות לזהות הקולקטיבית והצפייה כי ימומשו‪ ,‬הם‬

‫ויתור דומיננטיים בעבור נשים בחברה הערבית‪ .‬מתוך דבריה של לילה למשל מתארת את‬

‫ההמשכיות ההיסטורית – תרבותית – חברתית‪ ,‬העומדת מאחורי הציפיות החברתיות המופנמות‬

‫כלפיה‪:‬‬

‫" כפי שנהוג בכל משפחה‪ ,‬כל בחורה ערבייה‪ ,‬האידיאל של בחורה ערבייה‪ ,‬שהיא מסיימת‬

‫ללמוד או אם היא לא לומדת באוניברסיטה‪ ,‬היא מי שמתחתנת‪ ,‬מביאה ילדים‪ ,‬שומרת‬

‫על המשפחה כלומר עקרת בית בסטאטוס שלה וחוזרת על אותה היסטוריה של ההורים‪,‬‬

‫אותו כפר‪ ,‬והיא לא יוצאת מהכפר‪ ,‬והאידיאל של החברה זו היסטוריה שחוזרת על‬

‫עצמה‪ ,‬זה מה שמדכא אותי"‬

‫חסימת הבנות על ידי המשפחה‬

‫מג'דולין מתארת כי אמה לוחצת עליה להיענות לדרישות החברתיות ולהתאים את עצמה‬

‫לנורמות בסביבתה‪ .‬האם אומרת לה כי היא צריכה " לקבל את הדברים איך שהם בנויים"‪ ,‬כלומר‬

‫להכיר בנורמות של החברה ו " לכופף את הראש " בהמשך הריאיון מג'דולין מתארת את אמה כ"‬

‫‪15‬‬
 ‫כפופה לכל מיני אנשים "‪ ,‬לבקשתי היא מסבירה את כוונתה כי כשהיא מדברת על " כיפוף‬

‫הראש" ‪:‬‬

‫" להיות כמו האחרים‪ .‬כאילו לחשוב כמו האחרים‪ ,‬להתנהג כמו אחרים‪ ,‬לא להיות‬

‫מובדלת מהאחרים‪ ,‬לא להיות בולטת יותר מידי‪ ,‬להתחתן‪ ,‬להביא ילדים כמו כולם‪" .‬‬

‫אחרי הפסקה ושתיקה של דקה מג'דולין ממשיכה את דבריה ואומרת‪:‬‬

‫" אני לא רוצה להיות כמו אמי‪ ,‬מצד שני אני לא רוצה להתנגד לכללי וחוקי החברה שלי‪,‬‬

‫אני אף פעם לא התקוממתי‪ ,‬אף פעם לא מרדתי‪ ,‬ידועה כבחורה ממושמעת צייתנית‪,‬‬

‫בחורה שכולם רוצים‪ ,‬בחורה אידיאלית בכפר‪ ,‬זה פשוט הכי טוב‪ .‬אני רוצה ללמוד‬

‫ולהתקדם כי אני מאמינה ביכולות שלי‪ ,‬אני תמיד הייתי מצטיינת בבית הספר‪ .‬היא‬

‫ממשיכה ואומרת " אני נמצאת בדילמה ‪,‬החברה מבקשת ממני ויתור על השאפות שלי‬

‫והחלומות שלי להתקדם ולהיות עצמאית‪ ,‬וזה למען " שמירת כבוד המשפחה"‬

‫חינוך הבנות במשפחה משפיע אולי יותר מכל כיצד יראה עתידן‪ ,‬כי אם לא מאפשרים להן ללמוד‪,‬‬

‫הסיכוי שלהן להתפתח במסגרת הנישואין קטן מאוד והן נדונות לחיות לפי הנורמות השמרנית של‬

‫דור האמהות‪ .‬סמירה מספרת‪:‬‬

‫" המשפחה זה הכי חזק שחוסם‪ ,‬לפני כשבע עשרה שנים החלטתי ללמוד‪ ,‬ואז פניתי‬

‫להורים שלי לספר להם על החלטתי‪ ,‬שאני הולכת ללמוד מורה בבית ברל‪ ,‬ואצלנו בכפר‬

‫היה עדיין אין עידוד לגבי השכלת האישה‪ ,‬אז ההורים שלי כעסו‪ ,‬ואז הדבר הגיע לחמולה‬

‫למשפחה‪ ,‬דודות‪ ,‬דודים שלי‪ ,‬התחילו ‪ ' :‬לא‪ ,‬מה פתאום ללמוד‪ ,‬בשביל מה‪ ,‬מחר היא‬

‫תתחתן'‪ .‬אני אמרתי‪ ":‬אם מחר אתחתן בעלי לא ייתן לי ללמוד"‪.‬‬

‫מה שחוסם זה החינוך מהילדות‪ ,‬כי לבת אסור‪ ,‬זה מונע ממנה להיות עצמאית ושיהיה לה ביטחון‬

‫עצמי לעשות מה שהיא שואפת‪ .‬מקפחים אותה משהיא צעירה‪ .‬אם גם ההורים לא כל כך‬

‫משכילים גם זה משפיע‪ .‬מורות מתארות את הנורמה השלטה בחברה‪ ,‬שבה הבית והילדים‬

‫נמצאים באחריות בלעדית של האישה‪ ,‬גם במשפחות של בני זוג מורים‪ ,‬שם מצופה חלוקת‬

‫תפקידים שוויונית יותר‪ .‬אמינה שהיא מורה בכפר בירושלים מתארת את החסימות שלה‬

‫להתקדם במקצוע שלה ‪:‬‬

‫‪16‬‬
 ‫" החסימות הן עכשיו הילדים‪ .‬ילדים קטנים בבית שזה האחריות על האישה יותר‪ .‬אני‬

‫הולכת‪ ,‬למשל ‪ ,‬להשתלמות‪ ,‬התמחות במתמטיקה בירושלים ‪ .‬הבת שלי בת השנה וחצי‪,‬‬

‫אז הוא [ הבעל ] עוזר לי ביום כזה‪ ,‬אבל אם אני רוצה עוד יום‪ ,‬זה יהיה קשה‪ .‬יש לו גם‬

‫עבודה אחרי הצהריים‪ ,‬הוא לא רוצה והוא לא יכול ‪ . . .‬אז אני חוסמת את עצמי‪ ,‬כן‪ .‬לא‬

‫רוצה להיות משהו‪ .‬עכשיו לא רוצה‪ .‬רק אימא ומורה"‪ .‬ומסכמת נג'לה‪:‬‬

‫" האישה הערבית תלויה מאוד במשפחה‪ .‬מה יגידו עליה? ' היא עזבה את הילדים שלה‬

‫הקטנים בבית והלכה ללימודים' ‪ .‬אין מספיק עידוד‪ .‬בעלי מורה‪ ,‬אבל הוא מעדיף שאני‬

‫אשאר בבית"‪.‬‬

‫" מה שיכול לחסום זה קודם כל המשפחה הגרעינית‪ .‬אם ילדה שהיא מאוד טובה‬

‫בלימודים והיא מאוד חזקה תרצה לצאת ללמוד ואבא יגיד לה‪ ,‬תשמעי‪ ,‬את עכשיו יושבת‬

‫בבית ואת מתחתנת וזהו‪ ,‬אז זה מה שיקרה‪ .‬החסימה הראשונה היא במשפחה הגרעינית‬

‫על ידי האבא‪ .‬החסימה השנייה יכולה להיות אחרי שהיא מתחתנת ובעלה לא מסכים‬

‫שהיא תצא ללמוד או להתפתח‪ .‬החסימה השלישית היא אנשי דת שיטילו חרם על נשים‬

‫שיוצאות לעבוד מחוץ לכפר או שיוצאות ללמוד" ( נעימה )‪.‬‬

‫כבוד המשפחה ופגיעה בחופש התנועה של הבת‬

‫ניתן לומר שהתפיסה של " כבוד המשפחה" מכתיבה חלק משמעותי מהנורמות המקובלות בחברה‬

‫הערבית‪ .‬ולמעשה קובעת את דרך החינוך של הבת ברבות מהמשפחות‪ .‬התוצאה היא הגבלת חופש‬

‫התנועה של הבת ופיקוח מתמיד עליה מגיל צעיר מאוד ועד לנישואיה‪ .‬דבר זה גורם לכך שבנות‬

‫רבות אינן יכולות לצאת ללימודים גבוהים‪ : .‬סמירה מספרת‬

‫" בכפר שלי‪ ,‬מבחינת המשפחה‪ ,‬האימא או האבא רוצים לחתן את הבת‪ ,‬כדי לשמור על‬

‫הכבוד של המשפחה‪ .‬עדיין הם חושבים במחשבה של שנות העשרים‪ ,‬מחשבה פרימיטיבית‬

‫כזאת‪ .‬למשל‪ ,‬אישה שיש לה שבע בנות כבר חיתנה שלוש מהן‪ .‬אף אחת מהן לא נכנסה‬

‫לאוניברסיטה או ללמוד"‪.‬‬

‫עקרון שמירת הכבוד הוא עקרון חברתי מנחה העומד מאחורי הלחצים החברתיים המופנים כלפי‬

‫נשים‪ ,‬הוא מייצר רבות מן המגבלות ומן הציפיות החברתיות שהנשים חוות ומשפיע עליהן ‪ .‬מונא‬

‫מתארת כיצד הנשים המוחלשות בחברת " הדרת כבוד " יכולות להשיג הערכה וכבוד דרך היענות‬

‫לקוד הצניעות‪ ,‬הצייתנות ומוסריותן לנורמות החברתיות המופנמות כלפיהן‪ .‬היא מתארת את‬

‫‪17‬‬
 ‫הצורך בשמירת פניה של המשפחה‪ ,‬אשר במקרים רבים מועדף על פני מימוש צרכים ומשאלות‬

‫אישיות‪ .‬אחת הציפיות החברתיות המרכזיות כמעט אצל כל המרואיינות היא כי בתום לימודיהן‬

‫ישובו הנשים לכפר מוצאן‪ ,‬יינשאו ויקימו משפחה‪ .‬מונא מספרת כי היא נתקלת בחוסר הבנה‬

‫לרצונה להישאר בירושלים לצורכי עבודה‪ ,‬או מסיבות אישיות שלה וכי הרצון לעבוד ולהתגורר‬

‫הרחק מהבית אינו לגיטימי מבחינה חברתית‪:‬‬

‫" כשאומרים עלי שאני לומדת זה בסדר‪ ,‬אבל כששומעים שאני עובדת אז אומרים‪ :‬מה ?‬

‫היא גבר ? מה היא עושה שם ?‪ .‬אימא שלי ואני נמצאות בריב קשה כי אימא שלי לא רוצה‬

‫להגיד שאני עובדת‪ ,‬כי אז יש לה חשבונות " ‪.‬‬

‫הצורך בשמירת פני המשפחה‪ ,‬הוא הצורך של הנשים לשמור על כבודן‪ .‬המרואיינות משתדלות‬

‫לשמור על שמן הטוב‪ ,‬להימנע מהתנהגות שתפגע בכבודן‪ ,‬או לפחות להסתירה‪ .‬סחר מתארת כי‬

‫כבר מילדות לימדו אותה לשמור על כבודה של המשפחה‪ ,‬כלומר אילו התנהגויות אסורות עליה‬

‫כבת‪ .‬היא מתארת כיצד בהיותה רחוקה מבית הוריה היא " שומרת על עצמה "‪ ,‬על כבודה ועל‬

‫הנורמות המצופות ממנה‪.‬‬

‫" אני גרה בירושלים‪ ,‬חברה שהיא " מאוד פתוחה "‪ ,‬אך במקביל אני שומרת ‪ ,‬כאילו‪,‬‬

‫אסור לי ‪ ,‬מותר לי‪ ,‬בואי נגיד‪ ,‬לרצות ולדבר עם משהו וידבר איתי‪ ,‬ויאהב אותי‪ ,‬אבל לא‬

‫מותר לי להיות איתו ולשכב איתו‪ .‬ואני יודעת הגבולות האלה‪.‬‬

‫גם מרים מספרת שבאה לירושלים לשם מטרה ברורה ( לימודים ) וכי עליה לשמור על עצמה‬

‫ולהימנע מדברים העשויים לגרום לה בעיות חברתיות מאוחר יותר‪:‬‬

‫" כל הזמן‪ ,‬כל הזמן יש לי ביקורת עצמית‪ ,‬כל הזמן אני אומרת‪ ,‬גם אם אני כאן לבד אני‬

‫לא כאן לבד בשביל לעשות את מה שאני רוצה‪ ,‬אני כאן לבד בשביל טובת או בשביל‬

‫לתרום לעצמי‪ ,‬אך אני אעשה הכי טוב בשביל עצמי‪ ,‬אני אנצל את המקום הזה הכי טוב‬

‫בשביל לתרום לי לחיוב‪ ,‬אבל לא שיהיו לי דברים שאני ארצה להתחרט עליהם או לשמור‬

‫אותם בסוד‪".‬‬

‫מרים מספרת עוד כי היא חוששת שמא תגיע אל הוריה רכילות על אודותיה ותפגע בהם‪:‬‬

‫‪18‬‬
 ‫" חשוב לי הדעה החברתית עליי‪ ,‬חשוב לי שאני עדיין אראה כ 'נורמלית' ‪ ,‬לי חשוב‬

‫בגלל‪ ...‬האמת שלי חשוב יותר בגלל שאני לא רוצה משהו שיעשה משהו רע להורים שלי‪,‬‬

‫זה יותר משהו שייפול על ההורים שלי מאשר עלי"‪.‬‬

‫חסימת הנשים כחלק מהתרבות ‪.‬‬

‫אחד הנושאים שהתקבלו לגביו ממצאים מפורטים מהמרואיינות הוא תיאור התרבות הערבית‬

‫כחוסמת נשים‪ .‬נשים אינן זוכות בעידוד חברתי‪ ,‬רובן מתמודדות לבדן עם מטלות הבית וגידול‬

‫הילדים‪ ,‬מאמינות שזהו סדר העולם הנכון‪ .‬הסדר מגדרי זה בחברה הערבית הוא אחד הכוחות‬

‫החוסמים החזקים ביותר‪ ,‬ולזה מצטרף המושג " כבוד האישה " ‪ :‬המרואיינות מתארות את‬

‫הכוחות שחוסמים התקדמותן‪ ,‬מדברי המרואיינות עולה כי חסימת נשים היא בעלת מאפיינים‬

‫חברתיים‪ ,‬תרבותיים ומגדריים‪ .‬נג'לה מתארת את החוסם הראשון שלה ללמוד ולהתקדם‬

‫ואומרת‪:‬‬

‫" התפקיד הראשון שהאישה הערבייה צריכה לנהל בחברה המסורתית שהיא חיה בתוכה‬

‫זה להתחתן ולהביא ילדים ולדאוג להם ולמשפחה שלה שזה הוא התפקיד החשוב‬

‫והמחייב של האישה‪ ,‬אישה שהיא מגיעה לגיל ‪ 20‬ועוד לא נשואה‪ ,‬מתוך בחירתה לוותר‬

‫על הערך הזה למען ההגשמה העצמית ובחירתה לחפש ללמוד היא נחשבת לאישה‬

‫שמאבדת את הכבוד שלה‪ ,‬ומקבלת יחס לא טוב מהחברה‪ ,‬לפי דעתי הבית‪ ,‬הילדים‬
‫הבעל‪ ,‬הם מחסום כבד"‪.‬‬

‫"התרבות שלנו היא חוסם חזק‪ ,‬היא מכתיבה לנשים מה ללמוד ומה צריך לעבוד‪ ,‬מה‬

‫המקצועות שמותר להן ומה המקצועות שלא יתאימו לתפקידן העתידי כאמהות וכנשים‬

‫נשואות"‪ ( .‬מרים )‪.‬‬

‫בעוד מוסיפה סחר שהיא סיימה הלימודים לתואר שני בחינוך‪:‬‬

‫" אני רוצה ללמוד עכשיו תואר שלישי באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬כמה אנשים‬

‫מעודדים אותי ? מעט מאוד‪ .‬ומסתכלים על 'כבוד האישה ' על הגוף שלה‪ .‬לא מסתכלים‬

‫על הראש שלה"‬

‫‪19‬‬
 ‫" אני חושבת שזה תרבות‪ .‬אני ערבייה‪ ,‬צמחתי בבית ערבי וחונכתי לשתוק‪ ,‬לא לעשות‬

‫ככה‪ ,‬כשגדלתי אני חינכתי עצמי שאני רוצה את זה‪ ,‬אבל עד שהגעתי לזה לקח לי הרבה‬

‫דמעות‪ ,‬הרבה ויכוחים‪ ,‬הרבה הרבה כאב " (מונא )‪.‬‬

‫כפי שעולה מהראיונות שניהלתי עם הנשים‪ ,‬שכן שלימודים והשכלה הם התשתית שיכולה‬

‫להקנות לנשים את הכלים הנאותים להתמודד על שיפור מעמדן במשפחה ובחברה‪ ,‬אבל עדיין‬

‫מעמד האישה בעבודה מוגבל על ידי נורמות תרבותיות פטריארכאליות‪ ,‬נורמות אלו מגבילות‬

‫תעסוקת נשים לסביבה המקומית והמשפחתית ומעכבות אותן להתקדם ולהתפתח בעבודה שלהן‪.‬‬

‫אימן שהיא מורה למדעים בבית ספר תיכון מתארת הקשיים שהיא נתקלת כאשר שאפה להתקדם‬

‫ולהתפתח במסגרת העבודה שלה‪:‬‬

‫" אני ויתרתי על הרבה דברים בגלל שהילדים שלי היו קטנים‪ .‬התחלתי להתפתח‬

‫ולהתקדם כשהם קצת גדלו‪ .‬העדיפות הראשונה שלי זה הילדים שלי והבית שלי‪ .‬זה היה‬

‫חוסם ראשון אצלי‪ .‬זה בא מהתרבות‪ ,‬מהחברה" בעוד מג'דולין מוסיפה‪:‬‬

‫" הבית‪ ,‬הילדים‪ ,‬הבעל‪ ,‬הם מחסום כבד‪ .‬אישה שעוזבת את הילדים שלה תמיד מאשימה‬

‫עצמה‪ .‬אין ממש הרבה גברים שלוקחים חלק בתפקיד המשפחתי בעניין הניקיון ובעניין‬

‫הבישולים ובעניין הכביסה‪ .‬אפילו אם זה בא מתוך האישה עצמה‪ ,‬זה מתהווה דרך‬

‫היווצרות של מחשבות ושל תפקידים שהחברה יצרה‪ .‬החברה לימדה אותה לחשוב ככה‪,‬‬

‫זה מאוד חזק בפנים"‬

‫" נגיד אישה רוצה ללמוד אבל מבחינה כלכלית לא יכולה‪ ,‬מבחינת שיש לה ילדים קטנים‬

‫והיא לא יכולה‪ ...‬מי יעזור לה? איך תתקדם ? אני מתכוונת לאישה שהתחתנה ויש לה‬

‫ילדים" ( נעימה )‪.‬‬

‫מהראיונות עולה כי רוב המרואיינות מתארות את ההסדרה המגדרית המסורתית שמקבלת את‬

‫כוחה מן הדת ומתבטאת בהפעלת שליטה על נשים לגבי נישואין‪ ,‬לידה והקמת משפחה‪ ,‬והטלת‬

‫סנקציות חברתיות על כל סטייה מתפקיד זה‪ .‬מונא מתארת ואומרת בהקשר זה‪:‬‬

‫" בנקודה הזאת את נמצאת‪ ,‬את ובעלך והילדים שלך‪ .‬אם בתוך הנקודה הזאת הקטנה‬

‫יש מחסומים‪ ,‬איך תצאי לחברה? לא את מחליטה‪ ,‬הוא המחליט הראשון במשפחה‪.‬‬

‫תדמייני לעצמך שאת הולכת להשתלמות‪ ,‬חוזרת‪ ,‬והוא לא מאכיל הילדים‪ ,‬הילדים לא‬

‫אכלו‪ ,‬אבל אם הוא תומך הוא גם משפיע על אחרים שיתמכו"‪.‬‬

‫‪20‬‬
‫ביקורת מופנית גם אל הנשים עצמן‪ ,‬שאינן מעריכות את עצמן‪ ,‬שהן בעלות דימוי עצמי נמוך ואינן‬

‫מודעות ליכולתן להתקדם ולרכוש השכלה‪ .‬מצב זה מקורו בתרבות שחוסמת את הבנות מילדות‪.‬‬

‫מילים שנעימה מעלה מהראיון איתה‪:‬‬

‫" נשים בסקטור הערבי לא די מפותחות‪ .‬הן חושבות עצמן כאילו הן פחות מהגבר‪ .‬כאילו‬

‫הגבר הוא החזק‪ ,‬הוא יכול‪ ,‬אני לא? זו החסימה האמיתית לאישה הערבייה בפני‬

‫התקדמות‪ .‬זה מסורת וחינוך שמחנכים את הבת שלנו שאת פחות מהילד הזכר‪ .‬אם אני‬

‫מתקדמת יתחילו לדבר פה ושם‪' .‬אה‪ ,‬מה היא רוצה' ? ' היא גברית ' ‪ .‬מתחילים להדביק‬

‫לך כל מיני תיאורים לא נעימים‪ .‬ואם רווקה רוצה להתקדם יתחילו ללכלך עליה‪ .‬ואצלנו‬

‫הכבוד של האישה זה דבר שאנחנו כל כך שומרים עליו‪ .‬אז ימצאו דרך ללכלך עליה‬

‫ולחסום אותה‪" .‬‬

‫מדברי המרואיינות עולה כי חסימת נשים היא בעלת מאפיינים חברתיים‪ ,‬תרבותיים ומגדריים‪.‬‬

‫נשים נחסמות במשפחה ובחברה עוד בשלבים הראשונים‪ ,‬כשהן רוצות ללמוד כדי להתקדם‪ .‬בשלב‬

‫גבוה יותר כשהן מגיעות למקצועיות ומנהיגות עדיין נמנע מהן‪.‬‬

‫השפעת המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה הערבייה‬

‫תפקידו רב‪ -‬העוצמה של החינוך תואר ככוח מניע למודרניזציה‪ ,‬כשהמפתח להתקדמות טמון‬

‫בנגישות של החינוך ושל לימודים סדירים‪ ,‬לנשים מאפשרת ההשכלה להרחיב את עולמן החברתי‬

‫ולשנות את מעמדן הן בתחום הפרטי והן בתחום הציבורי‪ .‬בעקבות התרחבותה של מערכת החינוך‬

‫בישראל‪ ,‬נשים ניסו לשפר באמצעות הישגים בחינוך את מעמדן ולזכות בהכרה של החברה‬

‫הרחבה והעלייה בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה קשורה לעלייה בהישגים ההשכלתיים‪.‬‬

‫אסטרטגיות התמודדות‬

‫האסטרטגיות שבהן משתמשות המרואיינות לצורך התמודדותן עם לחצי החברה וציפיותיה‪,‬‬

‫מאפשר הבנה רחבה יותר של השפעת המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה המוסלמית‪,‬‬

‫וללמוד על התהליך שהן עוברות כשהן באות עם מגע עם התרבות היהודית‪ -‬ישראלית‪ .‬אפשר‬

‫לראות הימנעות מניסיון לשינוי במעמדה המסורתי של האישה הערבייה‪ ,‬בראיון עם לילה‪ .‬לילה‬

‫מספרת על הקונפליקט והעימותים שהיא חייה עם משפחתה‪ .‬ואומרת‪:‬‬

‫" אני התעייפתי ממלחמות עם משפחתי ואז אני בחרתי לוותר על המשאלות והחלומות‬

‫שלי בקשר ללימודים‪ ,‬ונכנעתי לדרישות שלהם ובחרתי להיות האישה המסורתית‬

‫‪21‬‬
 ‫המקובלת במשפחה ובכפר וכבר התחתנתי וניהלתי אורח חיים של אישה ערבייה‬

‫מוסלמית שמקיימת הנורמות והדרישות של התרבות שלה‪ ,‬אפילו בלי להתנגד גם לבעלי‬

‫בשום דבר‪ ,‬וזה הרבה פעמים מביא אותי למצב נפשי קשה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬ואפילו לשנאה‬

‫עצמית"‪.‬‬

‫דוגמה להתנהלות של חיים כפולים‪ ,‬אפשר לראות מדבריה של מרים שהיא מתארת כיצד היא‬

‫ממשיכה לחיות את חייה כ" חיים כפולים " ומתאימה את עצמה בכל מקום לנורמות המקובלות‪:‬‬

‫" אני מדברת על חיים כפולים – החיים שלי בירושלים והחיים שלי בכפר – אני זהירה‬

‫ויותר מסורתית שאני חוזרת הביתה‪ .‬זה לא משחק אלא זו דרך להתאקלם‪.‬‬

‫סחר מתארת את המאבק שלה בקשר לניהול מערכות יחסים וייזומן‪ .‬סחר מספרת כי הייתה‬

‫מעוניינת בבן זוג‪ ,‬אולם מתוך היענות לתפיסות החברתיות נמנעה מליזום קשר‪:‬‬

‫" אני לא מחליטה‪ ,‬החברה מחליטה בשבילי‪ ,‬אני לא יכולה‪ ,‬אם אני אוהבת מישהו להגיד‬

‫לו‪ ,‬אני אוהבת אותך‪ ,‬אישית אין לי בעיה‪ ,‬אבל הבחורים יש להם בעיה‪ ,‬כי הם יבינו את‬

‫זה אחרת‪ ,‬הם יבינו שאני בחורה לא טובה‪ ,‬אין בחורה ערבייה תגיד לבחור שאני אוהבת‬

‫אותך ותתחיל איתי‪ ,‬והכוונות שלי לא ככה‪ ,‬אבל אני לא יכולה לעשות את זה"‪.‬‬

‫סחר מתארת כי למרות שהייתה מעוניינת ליזום בעצמה מערכת יחסים‪ ,‬הרי שמי שיוזמת מערכת‬

‫יחסים שכזו נחשבת לבעייתית‪ .‬היוזמה נתפסת כבעייתית לא רק מבחינה חברתית‪ ,‬אלא גם מצידו‬

‫של הגבר עצמו‪ ,‬זה אומר הפנמת הנורמות החברתיות ויישומן מתרחשת הן אצל הנשים המוכפפות‬

‫חברתית והן אצל הגברים בני הקבוצה המכפיפה‪ .‬על הנשים להשלים עם האפשרות כי ייתכן שלא‬

‫יינשאו‪ ,‬כי לא נתונה בידן האפשרות ליזום בעצמן מערכות יחסים‪ .‬לעומתן‪ ,‬גברים הם בעלי סיכוי‬

‫יותר גבוה להינשא‪.‬‬

‫פעמים רבות מתארות המרואיינות כי מצופה מהנשים שיהיו קורבן המוותר על משאלותיו ועל‬

‫מימושו העצמי‪ .‬אימאן מתארת כיצד אחיה הבכור מבקש ממנה להקריב את משאלותיה‬

‫והשאיפות למימוש העצמי למען המשפחה וכבוד המשפחה‪ ,‬והיא מביעה חוסר נכונותה לשלם‬

‫המחיר הזה‪ ,‬ואת משאלתה " לדאוג לעצמה "‪:‬‬

‫" אני זוכרת היום שפניתי לאימא‪ ,‬ובקשתי ממנה שתשכנע אבא שאלך ללמוד‬

‫באוניברסיטה בירושלים‪ ,‬ביום הזה פנה אלי אחי הבכור עם כעס והתנגדות להחלטתי‬

‫הזו‪ .‬הוא רצה שאהיה כמו אימא שלי‪ ,‬שהיא לא באה בטענות‪ ,‬לא מתקוממת‪ ,‬היא לא‬

‫יוצאת מהבית‪ ,‬בשביל אחי אימא היא מבחינה חברתית אישה האידיאלית‪ ,‬שמקריבה את‬

‫עצמה בשביל משפחתה והילדים שלה‪ ,‬וזה ממש לא יקרה איתי"‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫בדומה למרואיינות אחרות אמינה מתארת את עצמה באופן מנוגד לחברותיה שנשארו בכפר‪.‬‬

‫החברות מתוארות כפסיביות‪ ,‬כמי שיושבות בבית ומחכות לחתן‪:‬‬

‫" אני לא כמו לחברות שלי שנשארו בכפר‪ ,‬שלא עשו כלום להתקדמות עצמן או להצלחה‬

‫עצמית‪ ,‬אני עמדתי מול הרבה התנגדויות‪ ,‬כדי שאגיע להשכלה גבוהה‪ ,‬אני לא וויתרתי על‬

‫זכותי להגשים את עצמי"‪.‬‬

‫גם מונא מציגה לעומתן את עצמה כמתנגדת לפסיביות הנשית ביחסים ביו המינים‪ ,‬כאשר היא‬

‫מספרת‪:‬‬

‫"בזה אני עוד לא יודעת‪ ,‬זה עדיף להיות במערכת יחסים לפני הנישואין כדי שתוכלי להבין הבחור‬

‫שאת הולכת להתחתן אבל הבעיה שהבחור הערבי תופס את האישה שיוזמת או שמנהלת יחסים‬

‫לפני הנישואין כאישה סוטה אפילו אם ראה בה כבחורה מחונכת ומכובדת הוא יתפוס אותה בסוף‬

‫כאישה לא מקובלת מצידו‪ ,‬אז כך האישה לא תתחתן‪ ,‬והשאלה אז עדיף ללכת על שיטת השידוך‪,‬‬

‫כי אני לא מעיזה לייזום ביחסים עם בחור לפני הנישואין"‪.‬‬

‫החיים בעיר מתוארים כמאפשרים צמיחה ומגוון רחב יותר של אפשרויות חיים‪ .‬המעבר‬

‫לירושלים מתואר ככזה המאפשר התנהלות עצמאית‪ ,‬וכמשחרר ממחויבויות חברתיות הקיימות‬

‫בכפר‪ .‬מרים מתארת כי בכפר‪:‬‬

‫" את לא יכולה להתרחק‪ ,‬את לא יכולה להתחמק מהקשרים החברתיים שלהם‪ ,‬את‬

‫צריכה להיות בקרבת כל אירוע‪ ,‬כל מסיבה כל דבר שמתרחש בחברה הערבית"‪.‬‬

‫היא משווה מצב זה לחייה בירושלים‪:‬‬

‫" אני משוחררת מהמחויבות החברתית‪ ,‬אני קובעת לעצמי את לוח הזמנים שאני רוצה‪,‬‬

‫לבד"‪.‬‬

‫אמינה מתארת את משמעות המרחק הפיזי בעבורה‪:‬‬

‫" שאת בחוץ ומסתכלת את רואה את התמונה אחרת‪ ,‬את יכולה לטפל בה יותר טוב‪ ,‬אבל‬

‫כשאת בתוכה‪ ,‬את לא יכולה‪ ,‬כי את לא יודעת מה‪ ,‬את לא יודעת שאת בבעיה‪ ,‬את צריכה‬

‫להיות רחוקה בשביל זה‪.‬‬

‫המרואיינות מתארות את המעבר לירושלים ככזה המאפשר חשיפה לנורמות תרבותיות ולאופני‬

‫חיים אחרים ביחס לאורחות החיים שהיו מוכרים להן לפני המעבר‪ .‬מונא מתארת את ילדותה‬

‫‪23‬‬
 ‫ואת נעוריה בכפר כתקופה שבה הייתה סגורה ולא נחשפה לעולם סביבה‪ .‬היא מתארת את עצמה‬

‫אז כסגורה וביישנית‪:‬‬

‫הייתי תמימה מעבר לכל גבול‪ ,‬באמת הייתי‪ ...‬הייתי ילדה שלא נחשפה בכלל לעולם‪.‬‬

‫ממש‪ ,‬הייתי ילדה‪ ,‬בגיל ‪ 18‬עוד הייתי ילדה ממש"‪.‬‬

‫בהמשך היא מתארת את ההבדלים שבין חיי הכפר לחיים בירושלים‪:‬‬

‫" זה שני עולמות נפרדים‪ ,‬מחיי הכפר הפשוטים‪ ,‬לא יודעת‪ ,‬ה ‪ ...‬למקום פתוח‪ ,‬מאתגר‪,‬‬

‫יש בו כל מיני הזדמנויות‪ ,‬יש בו פתיחות‪ ,‬הוא מכיר בך‪ ,‬הוא אומר לך כל הכבוד"‪.‬‬

‫" היום הממסד היהודי בא יותר לכיוון האישה‪ ,‬אני לא חושבת שמשם יש מחסומים‪ ,‬אני‬

‫אומרת מה שאני חושבת ‪ . . .‬שומעים אותי מכבדים את המילה שלי "‪.‬‬

‫מרים מתארת איך היא הצליחה לשכנע את הוריה לשאר בירושלים כדי להמשיך את לימודיה‬

‫לתואר שני‪:‬‬

‫" החברה שלנו מאוד רגשנית‪ ,‬הם לא חברה רציונאלית‪ ,‬בואי אני אדבר על ההורים שלי‪,‬‬

‫המשפחה שלי‪ ,‬אני גם התחלתי להבין שצריך לעבוד על הצד הרגשי‪ ,‬על הצד הרגשי‪ ,‬ולא‬

‫לבוא ב ‪ . . .‬לא להביא את המטען הרציונאלי‪ ,‬הם ההורים שלי‪ ,‬הם לא מבינים אותי‬

‫במטען האינטלקטואלי‪ ,‬אין להם את המטען‪ ,‬יש להם המטען הרגשי‪ .‬אז תעבדי על זה‪,‬‬

‫תכניסי מהבחינה הרגשית‪ ,‬וזה מה שעשיתי‪ ,‬אני לא מרימה קול‪ ,‬אני לא מתעצבנת‪ ,‬אני‬

‫מאוד בגישה חביבה‪ ,‬רגשנית"‪.‬‬

‫חלק המרואיינות מתארות כיצד בניסיון לממש את משאלותיהן האישיות ולשאר בירושלים ולא‬

‫לחזור לכפר‪ ,‬הן הציגו את עצמן שמתכוונות להתפתח ולהמשיך את לימודיהן בירושלים‪ ,‬או כמי‬

‫שמנסות למצוא עבודה בירושלים‪ ,‬סחר מספרת‪:‬‬

‫" באמת באיזה שהוא שלב רציתי לעשות את התואר שלישי כדי לא לחזור לכפר‪ ,‬לא‬

‫רציתי לחזור לכפר לא רציתי‪ ,‬אני לא רוצה לחיות בכפר‪ ,‬ואין דבר כזה שאת כבר‬

‫מבוגרת‪ ,‬את כבר לא ילדה קטנה‪ ,‬שתחליטי לעצמך‪ ,‬איפה את אוהבת לחיות‪ ,‬איפה את‬

‫רוצה להמשיך לחיות‪ ,‬אין דבר כזה‪ .‬אפילו זה לא מקובל שאני כבר חמש שנים בירושלים‪,‬‬

‫די‪ ,‬כבר‪ ,‬זהו‪ ,‬בסדר הם נתנו לי‪ ,‬אבל אימא שלי אומרת לי כבר זהו נתנו לך ללמוד‪ ,‬אני‬

‫לא רציתי שתחיי את החיים הקשים שהיו לי‪ ,‬אני רציתי שתהיה משכילה‪ ,‬שתלמדי‪,‬‬

‫תעבדי‪ ,‬שתהיי עצמאית‪ ,‬אבל גם זהו‪ ,‬די‪ ,‬לומדים‪ ,‬מסיימים ללמוד וחוזרים לכפר‪,‬‬

‫מתחתנים מישהו מהכפר‪ ,‬מישהו מכפר ליד ‪." . . .‬‬

‫‪24‬‬
 ‫סחר בוחרת ללמוד לקראת תואר שלישי כאסטרטגיה לקבלת לגיטימציה להישאר בירושלים‪.‬‬

‫וכאסטרטגיה של התמודדות עם הציפיות החברתיות המופנות כלפיהן‪ ,‬היא מציעה אפשרות של‬

‫כניעה לדרישה החברתית‪ ,‬להפסיק את המרד ולהיענות למה שמצופה ממנה‪.‬‬

‫הפער בין העולם החיצוני שבו עסוקים בריצוי דרישותיהם של אחרים‪ ,‬לבין הצורך לבטא צרכים‬

‫או גישות בפרטיות כדי למנוע סנקציות חברתיות‪ ,‬בא לידי ביטוי בחלק ניכר עם המרואיינות‬

‫שהמשיכו את לימודיהן האקדמיות‪ .‬המרואיינות מספרות על רעיון ההסתרה‪ ,‬משתמשות ברעיון‬

‫זה כאסטרטגיה של התמודדות עם הפער בין הציפיות החברתיות המופנות כלפיהן‪ ,‬לבין המגע עם‬

‫התרבות היהודית‪ -‬ישראלית‪ .‬אמינה מדברת על דברים פרטיים שהיא עושה בלי ידיעת החברה‪:‬‬

‫" יש הרבה דברים פרטיים שאני מחליטה לעשות ואני יודעת שבחברה זה לא מקובל‪ ,‬ואף‬

‫אחד לא יקבל את זה‪ ,‬אבל אני עושה אותם"‪.‬‬

‫אמינה מספרת‪:‬‬

‫" שתיתי אלכוהול‪ ,‬עישנתי‪ ,‬את מבינה‪ ,‬הכל מאחורי הקלעים‪ ,‬זה לא מספרים לאף‬

‫אחד"‪.‬‬

‫העצמה באמצעות לימודים באוניברסיטה‬

‫מהראיונות עולה כי המרואיינות האקדמיות מתארות כי בהשפעת הלימודים הן רוכשות העצמה‪.‬‬

‫במהלך לימודיהן הן מתארות משאבים שחסרים בחייהן‪ ,‬שיכולים לתרום בפועל לחייהן‪ .‬הן‬

‫הופכות את הידע שרכשו באמצעות הלימודים לכוח‪ ,‬שאותו הן חוות כרכישת העצמה אישית‪.‬‬

‫בראיון עם מונא היא מספרת איך הלימודים עזרו לה‪:‬‬

‫"הלימודים נתנו לי כוח‪ ,‬חיזקו אותי‪ ,‬עשו לי סדר עם עצמי‪ ,‬זאת אומרת מין חיזוק כזה‪,‬‬

‫הלימודים נותנים לי את הידע‪ ,‬הכלים והכוח לפעול למען נשים‪ ,‬אני מעצימה את עצמי‬

‫דרך הלימודים"‪.‬‬

‫אמינה מספרת‪:‬‬

‫" אני חושבת שיש לי הרבה כוח‪ ,‬צברתי את זה מהלימודים‪ ,‬בלי הלימודים הייתי מיתה‪,‬‬

‫באמצעות הלימודים אני מממשת את עצמי"‪.‬‬

‫מדבריה של אימאן ניתן לראות בפנייה ללימודים גבוהים ביטוי להתנגדות מוסרית היא מזכירה‬

‫בראיון שהיא יכולה להבין את הבעיה של החברה שלה יותר‪:‬‬

‫" בלימודים אני מגשימה את עצמי מתוך תמיכה באמונות שלי‪ ,‬אני מרגישה היום שאני‬

‫יכולה להגיד ויכולה לעשות יותר את מה שאני חושבת ‪ ,. . .‬יכולה להתנגד למסורת‬

‫‪25‬‬
 ‫הגברית והשלטון הגברי שהוא כל הזמן מכתיב לנו לנשים מה לעשות בלי התנגדות‬

‫לגבריות הזו"‪.‬‬

‫מרים מספרת‪:‬‬

‫" בתקופת הלימודים הבהרתי לעצמי את ערכי ומטרותיי כאישה‪ ,‬אני מכירה בנות‬

‫שאפילו ברחו מהבית כדי ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬זה אחד הדברים שהאקדמיה מקנה‬

‫לאישה‪ ,‬לדעת איפה יש לה זכות ואיפה לא"‪.‬‬

‫היא מתארת הלימודים הגבוהים כדרך לרכישת משאבי ידע‪ ,‬ושדרך הלימודים היא יכלה להגשים‬

‫את עצמה‪:‬‬

‫" ככה אני רואה את עצמי‪ ,‬לומדת‪ ,‬מפיקה תועלת ממה שאני לומדת‪ ,‬שאני משתמשת‬

‫במה שאני לומדת על האנשים מסביבי או על עצמי‪ ,‬ככה אני רואה מימוש עצמי‪ ,‬קראתי‬

‫המון ונתתי משמעות לכל תהליך ולכל שינוי שמתרחש אצלי במהלך ובעקבות‬

‫הלימודים"‪.‬‬

‫סחר מתארת איך היא יכלה להתנגד לעניין הנישואים‪ ,‬ולבטא התנגדות מוסרית לתכתיבים‬

‫שונים‪ ,‬וזה שהיא מסתייעת בלגיטימציה המוענקת ללימודים הגבוהים‪:‬‬

‫" תמיד בחברה שלנו יש עין על הבת‪ ...‬תמיד אומרים שטוב לבנות להתחתן‪ ,‬אבל‬

‫כשרואים שהיא עסוקה במשהו כמו לימודים‪ ,‬זה הכי טוב"‪.‬‬

‫העיסוק בלימודים מאפשר אפוא להרוויח זמן – להאריך את משך הזמן ללא נישואים‪ ,‬סחר‬

‫מספרת‪:‬‬

‫" ההיגיון הוא שאחרי התואר הראשון אני מתחתנת‪ ,‬אני יודעת את זה‪ ,‬ואני גם יודעת‬

‫שאם אני מסיימת את התואר‪ ,‬הסיכויים קלושים לחזור לאוניברסיטה‪ ,‬אז אני רוצה‬

‫להמשיך קדימה לתואר שלישי ולא לחזור"‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫‪ .4‬דיון‬

‫מתוך ממצאי המחקר עולה כמה נושאים חשובים בהקשר של צעירות ערביות שמוצאות עצמן על‬

‫הצומת שבין כמה מערכות תרבות שונות‪ :‬חברה קהילייתית לעומת חברה הנוטה לעודד ערכים‬

‫אינדיבידואלית‪ ,‬חברה מסורתית ומפגש עם ערכי המודרניזציה‪ ,‬חברה כפרית לעומת חברה‬

‫עירונית‪ ,‬חברה ערבית לעומת המפגש הבין – תרבותי עם החברה היהודית בישראל‪ .‬במצבים אלה‬

‫נקלעות הנשים להתמודדות עם דילמות בקשר למציאות היומיומית שבה הן חיות ובה הן שואפות‬

‫למצוא את עתידן‪ ,‬ובקשר לציפיות החברתיות המופנמות אליהן מבית‪ .‬מתוך סקירת הספרות‬

‫עולה כי מעמדן של הנשים הערביות בישראל מושפע מהיותה של החברה הערבית בישראל חלק‬

‫מהתרבות הערביות במזרח התיכון‪ ,‬המתאפיינות בשמרנות מסורתית המשתקפת בכל התחומים‬

‫החברתיים‪ ,‬ובעיקר במבנה המשפחה ובחלוקת התפקידים בתוכה‪ .‬מסורתיות זו משמרת את אי –‬

‫השוויון בין גברים לנשים‪ ,‬ומנציחה את הדומיננטיות הפטריארכאלית בתחומי החברה השונים‪.‬‬

‫נוסף על כך מעמדן מושפע גם מתהליכים מתמשכים של שינוי חברתי ותרבותי העוברים על‬

‫החברה הערבית כתוצאה ממפגשה עם תרבות הרוב היהודי‪ ,‬הנשענת בעיקרה על תרבותו של‬

‫המערב‪ .) Al – Haj, 1995 ( ,‬לדעת כפיר איילון ושפירא ( ‪ ,) 1990‬הקרבה למגזר היהודי מגדילה‬

‫סיכויי בני המינים להיפתח להשפעת ערכי תרבות המערב המביאה עמה עלייה במוטיבציה‬

‫להשכלה‪.‬‬

‫הנושא הראשון שעלה מתוך הראיונות הוא‪ ,‬מעמדה המסורתי של האישה הערבייה בישראל‪,‬‬

‫המרואיינות מתארות את ההמשכיות ההיסטורית – תרבותית – חברתית‪ ,‬העומדת מאחורי‬

‫הציפיות החברתיות המופנמות כלפיהן‪ .‬הציפייה מאישה להתחתן‪ ,‬להביא ילדים לעולם ולסיים‬

‫לעבוד בשעות נורמאליות (" כמו כולם" )‪ ,‬מביאה אותנו למערכת לחצים נוספת שהנשים מתארות‬

‫ואשר קשורה לציפייה כי הן יענו על דגם של התנהגות מגדרית ספציפית המוגדרת בעבורן זהות‬

‫נשית קונפורמית‪ ,‬המבכרת את הזהות החברתית על פני זהותן כפרטית‪ .‬המרואיינות מתארות‬

‫‪27‬‬
 ‫דגם המצופה מילדות לבין זה המצופה מנשים‪ .‬בהסתמך על הספרות המחקרית הקיימת ניתן‬

‫לטעון כי התהליכים והתמורות שעברו על האוכלוסייה הערבית בעשורים האחרונים לא הולידו‬

‫שינויים במהותם של המבנים המסורתיים כמצופה במדינות המערב‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬השינויים‬

‫במעמדן של הנשים הערביות‪ ,‬בדומה לשינויים חברתיים אחרים‪ ,‬מתרחשים בד בבד עם‬

‫הישרדותם של מבנים וערכים מסורתיים‪ ,‬אשר התאימו את עצמם לאותם שינויים תוך שמירה על‬

‫ההסדר הפטריארכאלי שביסודם‪ ,‬המכפיף נשים לגברים‪ .‬בתריס ( ‪ ) 2000‬גורסת כי למרות‬

‫הקידום שחל במעמד האישה הערבייה במאה העשרים‪ ,‬היא לא הצליחה להשתחרר ממשקעי‬

‫העבר ומעמדה העיקרי המשיך להיות מותווה על – פי המסורת שכופפת אותה לגבר‪ ,‬תפקידה‬

‫העיקרי לטפל במשק הבית‪ ,‬לשרת את הבעל ולגדל ילדים‪ .‬רבים סבורים כי שינויים פוליטיים‪,‬‬

‫כלכליים וחברתיים שעברו על החברה בערבית בכללותה בעשורים האחרונים‪ ,‬שיפרו ככלל את‬

‫מעמדה של האישה‪ ,‬אך יש הטוענים כי שינויים אלה דווקא הגבירו את דבקותה של החברה‬

‫הערבית במסורת התרבות‪ ,‬והפכו את השליטה באישה למדד שעל – פיו נשפטת יכולתה של‬

‫החברה הערבית לשמור על עצמה‪ ( ,‬אבו בקר ‪ .)2008‬כמה סוגיות שונות שעולות ממצאי המחקר‬

‫הנוכחי בהיקשר של מעמדה המסורתי של האישה הערבייה בישראל‪ ,‬סוגיה ראשונה היא "‬

‫חסימת הבנות על ידי המשפחה" מתוך דברי מרואיינות עלו תיאורים על הגבלות וחסימות‬

‫בחופש על ידי המשפחה‪ ,‬חינוך הבנות במשפחה משפיע אולי יותר מכל כיצד יראה עתידן‪ ,‬כי אם‬

‫לא מאפשרים להן ללמוד‪ ,‬הסיכוי שלהן להתפתח במסגרת הנישואין קטן מאוד והן נדונות לחיים‬

‫לפי הנורמה השמרנית של דור האימהות‪ .‬ממצאי המחקר הנוכחי העלו שניכרת חסימה של הגישה‬

‫להשכלה גבוהה ושל הגישה ללימודים לתארים מתקדמים ולהשתלמויות מקצועיות בפני נשים‪.‬‬

‫חסימת הבנות והנשים מתקיימת בכל הרמות‪ ,‬ממשפחת המוצא ועד למנהיגות הפוליטית והדתית‬

‫ביישוב‪ .‬על הבת חלים איסורים רבים שהתוצאה היא הגבלת חופש התנועה של הבת ופיקוח‬

‫מתמיד עליה על ידי המשפחה מגיל צעיר מאוד ועד לנישואיה‪ ,‬וכך בנות רבות‪ ,‬חלקן מוכשרות‬

‫מאוד ומצטיינות בתיכון‪ ,‬אינן יוצאות ללימודים גבוהים‪ .‬חסימה נוספת מתרחשת אחרי‬

‫הנישואין‪ ,‬רוב הגברים אינם מעוניינים שהאישה תצא ללימודים מתקדמים או להשתלמויות‬

‫ומונעים ממנה עזרה‪ ,‬גם אם הם עצמם אקדמאים‪ ,‬מורים‪ ,‬למשל‪ .‬האישה הערבייה תלויה מאוד‬

‫במשפחתה ובמה שיגידו עליה‪ ,‬וללא תמיכת הבעל היא לא תוכל לצאת ללימודים לתארים‬

‫מתקדמים או להשתלמויות מחוץ ליישוב‪ .‬אף הנשים עצמן חשות שאינן יכולות לעזוב את הבית‬

‫והילדים וחוסמות את עצמן‪ .‬עבודות הבית והטיפול בילדים מוטלים עליהן באופן בלעדי‪ ,‬זו‬

‫הנורמה המקובלת‪ ,‬חלק בלתי נפרד מהמסרים שנשים מקבלות מהסביבה‪ .‬האישה הערבייה‬

‫‪28‬‬
 ‫נושאת עדיין בעול המשרה הראשונית והעיקרית שלה‪ ,‬קרי‪ ,‬עבודות משק – הבית‪ ,‬התובעות זמן‬

‫ומאמץ לא פחות מאשר כל עבודות אחרת‪ ( ,‬בדר – עארף ‪ .) 1995 ,‬כתוצאה מכך‪ ,‬לפי אבו – בקר‪,‬‬

‫העלייה בהשכלתן של הנשים הערביות והשתלבותן בשוק העבודה לא הביאה לידי חלוקה‬

‫שוויונית בתפקידי המשפחה‪ .‬עד – מהרה התברר לנשים הערביות‪ ,‬כמו לנשים במקומות אחרים‬

‫בעולם‪ ,‬כי הוספת התפקיד החוץ – ביתי לחייהן אינה מביאה בהכרה לידי שינוי במדיניות לגבי‬

‫חלוקת הכוח בתוך המשפחה או בנורמות החברתיות הקשורות לכך‪ .‬לכן‪ ,‬בעוד הנשים מתחלקות‬

‫עם הגברים בהתחייבויות הכספיות של המשפחה‪ ,‬הגברים מסרבים לשנות את תפקידיהם‬

‫החברתיים המסורתיים‪ ,‬וסירובם זה נתמך רבות על‪-‬ידי נורמות חברתיות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬היסטוריות‪,‬‬

‫תרבותיות ודתיות‪ .) Abu – Baker, 2003 ( ,‬עד כה יוחסה לנשים הערביות בישראל תלות‬

‫בחברה ובמשפחה‪ .‬גם שרכשו השכלה עדיין ציפו מהן להיות עקרות בית ואמהות על פי השיטה‬

‫המסורתית‪ ,‬גם אם הן עובדות מחוץ לבית‪ ,‬הן לא הגיעו לעצמאות‪.) Gorkin & Othman, 1996 (,‬‬

‫ממצאי המחקר הנוכחי עולה כי המרואיינות תיארו את כבוד המשפחה כגורם מרכזי שמכתיב את‬

‫הנורמות בחברה וקובע את דרך החינוך של הבת‪ ,‬וזה מביא אותנו לדון בסוגיה השנייה בנושא‬

‫מעמדה המסורתי של האישה הערבייה בישראל‪ ,‬והוא כבוד המשפחה ופגיעה בחופש התנועה של‬

‫הבת‪ .‬אצל החברה הערבית המוסלמית " הכוחות שחוסמים את ההתקדמות של נשים כוחות של‬

‫הדת "‪ .‬אנשי הדת מכתיבים נורמות מחמירות במיוחד‪ ,‬מנסים לבלום את הנשים‪ ,‬וקיימת אצל‬

‫נשים שמצד אנשי הדת‪ ,‬כל האיסורים הם נגד נשים‪ .‬בקרב הנשים הערביות בישראל רווחות שתי‬

‫מגמות השינוי‪ :‬עלייה ברמת ההשכלה ובשיעור ההשתתפות בשוק העבודה‪ ,‬כביטוי של תהליכי‬

‫מודרניזציה‪ ,‬וכן מגמה של חזרה אל הדת‪ ,‬המתאפיינת לרוב בהתנגדות לתהליכי המודרניזציה‬

‫במתכונתם המערבית‪ ,‬התרבות האסלאמית מתוארת בספרות המחקרית כתרבות קולקטיבי‬

‫סטית‪ ,‬מסורתית ופטריארכאלית‪ .( )Haj-Yahia, 2000,‬אולם בעשורים האחרונים היא נחשפה‪,‬‬

‫בפרק זמן קצר יחסית‪ ,‬לרעיונות חדשים ומודרניים רבים‪ .‬ההיחשפות המהירה למודרניזציה‬

‫חייבה התמודדות עם סוגיות רבות והרות – גורל לגבי אופייה של החברה‪ ,‬כגון מעמד האישה‬

‫בחברה ובמשפחה‪ ,‬מעמדה של הדת והקשר שלה עם המדינה‪ .‬בצד ההיחשפות לרעיונות‬

‫רפורמיסטיים מודרניים והשינויים בדפוסי החיים‪ ,‬מתרחשים גם תהליכים מואצים של חזרה אל‬

‫הדת‪ .( )Haj-Yahia, 2000 ,‬מתוך מאמרו של ) ‪ ,Hijab ( 1988‬שתופעת החזרה אל הדת מוסברת‪,‬‬

‫בין היתר‪ ,‬בעובדה שהמודרניזציה לא חוללה שינויים מהותיים ברמת החיים של מרבית‬

‫האוכלוסייה אבל ערערה את המבנה התרבותי‪ ,‬ההיחשפות למודרניזציה הביאה את אלה‬

‫‪29‬‬
‫שהתחנכו על תפיסת – העולם המסורתית הפטריארכאלית – המתנגדת לשינויים במבנה החברתי‬

‫– לידי דחיית המערב וערכיו וחזרה אל הדת‪ .‬אלח'מאש ( ‪ ,) 1973‬טוענת שדת האיסלאם והמסורת‬

‫הערבית מעוררים השראה של נחיתות במעמד האישה‪ .‬כללי – החראם ( האיסור הדתי )‪ ,‬טבועים‬

‫עמוק בהתנהגותם היומיומית של המוסלמים‪ ,‬ומגבילים את ניידותה של האישה ואוסרים עליה‬

‫אינטראקציה עם גברים שאינם בני משפחתה ‪ ,‬ואליהם נוספו כללי העיב‪ ,‬שהם איסורים חברתיים‬

‫שהפרתם מביישת את האדם‪ ,‬אלה מחייבות את האישה להישאר קשורה וקרובה פיזית לבית‪ ,‬וכך‬

‫מתאפשר פיקוח גברי עליה‪ ,‬עוצמתן של כללים אלו מסייעים בשליטה על האישה ובבידודה‪ ,‬והן‬

‫מופעלות בעזרת רשת של קרובי המשפחה שמקבלים לגיטימציה לכך בהסתמך על הקוד המסורתי‬

‫של " כבוד המשפחה "‪ ( ,‬אבו בקר ‪ .) 2002 ,2001‬לפי חסן‪ ,‬מדובר למעשה בכבודה של המשפחה‬

‫כיחידה פטריארכאלית‪ ,‬שהכוונה היא לכבוד של הגברים בתוך המשפחה‪ .‬קיום כבוד המשפחה‬

‫פירושו קיומה השליטה הגברית‪ ,‬ופגיעה בכבוד פירושה ערעור על השליטה זו‪ .‬קיומה של שליטה‬
‫זו מתאפשר דרך הפעלתו של קודקס חוקים‪ ,‬הקוד הדתי והחברתי שחל בעיקר על נשים וקובע את‬

‫התנהגותן‪ ,‬את פעילותן ואפילו את רצונן ומחשבותיהן‪ ( ,‬חסן ‪ .) 1990‬סוגיה נוספת שעלתה‬

‫בהיקשר של מעמדה של האישה הערבייה בישראל הוא חסימת הנשים כחלק מהתרבות‪ ,‬מתוך‬

‫דברי המרואיינות עלו תיאורים על הגבלות בחופש שנובעות מתוך התרבות‪ .‬המרואיינות תיארו‬

‫חסימת נשים כחלק בלתי נפרד מהתרבות‪ ,‬ואת כבוד המשפחה כגורם מרכזי שמכתיב את‬

‫הנורמות בחברה וקובע את דרך החינוך של הבת‪ .‬על הבת חלים איסורים רבים ואילו הבן איננו‬

‫נזכר‪ .‬התוצאה היא הגבלת חופש התנועה של הבת ופיקוח מתמיד עליה‪ ,‬וכך‪ ,‬בנות רבות חלקן‬

‫מוכשרות ומצטיינות בתיכון‪ ,‬אינן יוצאות ללימודים גבוהים‪ .‬נשים אף חשות עצמן שוות פחות‬

‫מגברים‪ ,‬שכן‪ ,‬הבניה חברתית שבת שווה פחות מהבן היא חלק מהתרבות ומתקיימת מהגיל‬

‫הצעיר ביותר‪ .‬במחקרים קודמים‪ ( ,‬שפירא והרץ – לזרוביץ‪Pessate – Schubert ; ; 2002 ,‬‬

‫‪ ,) Aburabia – Queder, 2006; 2003‬נמצא שקיימת מודעות גבוהה אצל נשים לכך שעתידן‬

‫האישי והמקצועי ויכולתן להתקדם לתפקידי מנהיגות תלויים בהשכלתן‪ .‬ואכן‪ ,‬האסטרטגיה‬

‫הבולטת שעלתה ברוב הראיונות כאסטרטגיה שעל נשים לנקוט אם ברצונן להתקדם הייתה‬

‫השכלה והתמחות מקצועית‪ ,‬כפי שניסחה אחת המרואיינות‪ " :‬עליה להשתלם‪ ,‬ללמוד להתפתח‪,‬‬

‫להתקדם "‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם ברצונן להתקדם‪ ,‬על נשים לשמור על המסגרת המשפחתית ולספק את‬

‫צורכי המשפחה במלואם‪ ,‬אז עשויה האישה לזכות בתמיכת המשפחה‪ .‬ברגע שיש תמיכה כזאת‪,‬‬

‫היא משמשת הגנה על האישה וגדר ביטחון בפני לחצי הסביבה השמרנית‪ .‬מדברי המרואיינות‬

‫‪30‬‬
‫עולה‪ ,‬כי החברה איננה מעודדת נשים לצאת מהבית‪ ,‬והדעה הרווחת היא כי עדיף שאישה תישאר‬

‫בבית עם הילדים‪ .‬העידוד החשוב ביותר הוא בתוך המשפחה עצמה‪ .‬רק אישה שמקבלת עידוד‬

‫מבעלה ומרגישה שהיא נתמכת מבפנים יכולה להתקדם‪ .‬מחקרים מלמדים שעל נשים ערביות‬

‫מוטלות מגבלות חברתיות כבדות כחלק מן התרבות‪ ( ,‬אבו – בקר‪ ;1998 ,‬הרץ – לזרוביץ‪; 1997 ,‬‬

‫הרצוג ובדר עארף‪& Othman, 1996; .( Gorkin 2000 ,‬הכיוון הכללי‪ ,‬הוא של עידוד רב יותר‬

‫מבעבר‪ ,‬קבלת המציאות והסכמה עם כך שהבנות ילמדו ויצאו לעבוד‪ .‬ועדיין מדובר בהוראה‬

‫שנתפסת כמקצוע שהעיסוק בו הוא הקל והנגיש ביותר‪ .‬לפי הרצוג ( ‪ ,) 2003‬שקיימת עדיין העדפה‬

‫שהנשים הערביות המשכילות המשתתפות בכוח העבודה מועסקות במגזר הציבורי הערבי‪,‬‬

‫במקומות הקרובים לבתיהן ובמקצועות הנחשבים נשיים‪ ,‬כגון הוראה ועבודה סוציאלית‪ .‬אחד‬

‫ההסברים לכך הוא שנשים עובדות חייבות למצוא דרך לשלב בין שני תפקידיהן – משפחה ועבודה‬

‫– וסוג זה של עבודות מאפשר זאת‪ ( ,‬הרצוג ‪ .) 2003‬מנשים גם מצופה לוותר על קידום מקצועי‬

‫לטובת גברים כדי להימנע מערעור המבנה הפטריארכאלי של החברה הערבית‪ ,‬המאיים על מעמד‬

‫הגברים‪ ; Addi – Raccah, 2006 ( ,‬אבו בקר ‪ .) 1998‬למרות השינויים הרבים שחלו במשך השנים‬

‫בחברה הערבית בישראל ובהם התרחבות ההשכלה ויציאה הולכת ומתרחבת של בנות ללימודים‪,‬‬

‫מתקבל הרושם כי רבים בחברה הערבית היו מעדיפים לראות הבנות והנשים בתפקידיהן‬

‫המסורתיים‪ ,‬באופן ששומר על המדרג הפטריארכאלי העומד בבסיסם של מוקדי הכוח‪ .‬נתוני‬

‫המחקר הנוכחי מחזקים את טענותיהם של אבו – בקר ( ‪ ) Abu – Baker, 2003‬ושל חאג' – יחיא (‬

‫‪ ,) 1994‬לגבי אופיו של השינוי‪ :‬מצופה שהנשים ירכשו השכלה ויצאו לעבודה‪ ,‬אך ההכנסה מאותה‬

‫עבודה תמשיך להיות מוגדרת כמשלימה להכנסתו של הגבר‪ ,‬והאישה תמשיך להיות האחראית‬

‫לטיפול בילדים ובמשק – הבת ‪.‬‬

‫נושא נוסף שעלה הוא השפעת המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה הערבייה‪ ,‬תפקידו‬

‫רב‪ -‬העוצמה של החינוך תואר ככוח מניע למודרניזציה‪ ,‬כשהמפתח להתקדמות טמון בנגישות של‬

‫החינוך ושל לימודים סדירים‪ ,‬לנשים מאפשרת ההשכלה להרחיב את עולמן החברתי ולשנות את‬

‫מעמדן הן בתחום הפרטי והן בתחום הציבורי‪ .‬בעקבות התרחבותה של מערכת החינוך בישראל‪,‬‬

‫נשים ניסו לשפר באמצעות הישגים בחינוך את מעמדן ולזכות בהכרה של החברה הרחבה והעלייה‬

‫בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה קשורה לעלייה בהישגים ההשכלתיים‪ .‬מרעי ( ‪ ,1983‬מצוטטת‬

‫אצל בתריס ‪ ,) 2000‬טוענת כי ההשכלה הינה העוצמה שבמודרניות‪ ,‬וכי היא מובילה לשוויון בין‬

‫שני המינים‪ .‬אולם למרות זאת‪ ,‬החברה הערבית מתייחסת עדיין להשכלת הנשים כאל נקודת‬

‫‪31‬‬
‫זכות למען נישואים טובים יותר‪ ,‬ולא לשם הגשמה עצמית‪ .‬כלומר‪ ,‬נשים שרכשו השכלה גבוהה‬

‫מוערכות יותר על ידי הגברים‪ .‬אמירה כזאת מובילה אותנו לטעון כי השכלתה של האישה‬

‫הערבייה התאפשרה וזכתה בעידודו של הגבר מכיוון שהיה לו אינטרס בכך ( עראר ואבא – עסבה‪,‬‬

‫‪ .) 2007‬עם זאת אנו טוענים כי אי‪ -‬אפשר לבטל כליל את משתנה ההשכלה כגורם לניעות חברתית‪,‬‬

‫וכי משתנה זה יהווה גורם מרכזי לשינוי מהותי במעמדה של האישה – אם לא בדור הראשון‪ ,‬אז‬

‫בדור השני או השלישי‪ .‬ממצאי המחקר עולה שקיימת מודעות גבוהה אצל נשים אקדמיות וגם לא‬

‫אקדמיות לכך שעתידן האישי והמקצועי ויכולתן להתקדם לתפקידי מנהיגות תלויים בהשכלתן‪.‬‬

‫וזה מביא אותנו לסוגיה חדשה בהיקשר להשפעת המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה‬

‫הערבייה‪ ,‬והיא סוגיית אסטרטגיות התמודדות‪ ,‬האסטרטגיות שבהן משתמשות המרואיינות‬

‫השפעת‬ ‫לצורך התמודדותן עם לחצי החברה וציפיותיה‪ ,‬מאפשר הבנה רחבה יותר של‬

‫המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה המוסלמית בישראל‪ ,‬וללמוד על התהליך שהן‬

‫עוברות כשהן באות במגע עם התרבות היהודית‪ -‬ישראלית‪ .‬האסטרטגיה הבולטת שעלתה ברוב‬

‫הראיונות כאסטרטגיה שעל נשים לנקוט כדי להתמודד עם המודרניזציה והמגע עם התרבות‬

‫היהודית הייתה השכלה והתמחות מקצועית‪ .‬כניסתן של הנשים הערביות לאוניברסיטאות מהווה‬

‫שינוי רדיקלי במעמד האישה‪ ,‬הכולל יותר עצמאות כלכלית וצמצום תלות במשפחה‪ ,‬מפגש עם‬

‫העולם המודרני ודרישה לזכויות שלא ניתנו להן בעבר‪ .‬השכלה יוצרת מודעות‪ ,‬משנה עמדות‬

‫ובונה מערכות ציפיות חדשה בקרב הנשים הערביות‪ .‬מחקרים שבדקו את יחסן של נשים להשכלה‬

‫הגבוהה מראים כי נשים המשתייכות לקבוצות מיעוט אתניות מחויבות יתרה להשתלבות‬

‫בלימודים לעומת גברים מאותן קבוצות‪ ,‬וכי שיעור ההשתתפות שלהן במוסדות להשכלה גבוהה‬

‫אכן גבוהות בהשוואה לגברים‪ .‬המחקרים מראים כי לנשים אלה יש ציפיות חברתיות ומעמדיות‬

‫גבוהות יותר מאשר לנשים המשתייכות לקבוצות הרוב ( ‪ .) Mirza, 1992‬מחקרים אחרים‬

‫מראים כי הנשים תופסות את ההשכלה הגבוהה ככלי שמקנה להן את האפשרות להתחרות עם‬

‫הגברים באופן שוויוני‪ .‬במחקר שנעשה בקרב הנשים המוסלמיות באנגליה נמצא כי אפילו‬

‫המנהגים הדתיים שלהן אינן חוסמים אותן מלפנות ללימודים גבוהים ומלרכוש קריירה‬

‫מקצועית‪ .) Basit, 1997 ),‬לפי אבו‪ -‬בקר ( ‪ ,) 2007‬שהמציאות החברתית מלמדת כי העלייה‬

‫ברמת השכלתן של הנשים הערביות תרמה לשינוי חלקי במעמדן החברתי‪ ,‬דבר שמעיד כי רוב‬

‫הנשים אינן משוכנעות בתפקידן החברתי למרות ההישגים שהשיגו‪ ,‬וכי הן טרם הגיעו לשלב‬

‫ההגשמה העצמית‪ ,‬על – כן ניתן לומר כי ההשכלה לא מילאה תפקיד מרכזי בביטול הפונקציות‬

‫המגדריות של שני המינים‪ ( ,‬אבו – בקר‪ .) 2007 ,‬האסטרטגיה השנייה שמרואיינות נוקטות‬

‫‪32‬‬
‫להתמודדות לפי תיאורן וזה התנהגות בעלת אופי אקטיבי‪ ,‬המבטאת‪ ,‬בחוסר נכונות להמתין‬

‫ולהיכנע לדברים האמורים להתרחש מאליהם‪ ,‬פעמים רבות מתארות המרואיינות כי מצופה‬

‫מהנשים שיהיו קורבן המוותר על משאלותיו ועל מימושו העצמי‪ .‬אחת המרואיינות מתארת כיצד‬

‫אחיה הבכור מבקש ממנה להקריב את משאלותיה והשאיפות למימוש העצמי למען המשפחה‬

‫וכבוד המשפחה‪ .‬והיא מביאה חוסר נכונותה לשלם המחיר הזה‪ ,‬ואת משאלתה " לדאוג לעצמה "‪,‬‬

‫בדומה למרואיינות אחרות‪ ,‬אחת המרואיינות מתארת את עצמה באופן המנוגד לחברותיה‬

‫שנשארו בכפר‪ ,‬החברות מתוארות כפסיביות‪ ,‬מי שיושבות בבית ומחכות לחתן והיא מציגה את‬

‫עצמה כמתנגדת לפסיביות הנשית ביחסים בין המינים‪ ,‬כאשר היא מספרת שהחליטה לקיים יחסי‬

‫מין עם החבר שלה‪ ,‬האקטיביות במקרה הזה מתבטאת באי – נכונותה להשלים עם‬

‫הפטריארכאליות הזו ואינה מוכנה שגבר יקבע עבורה מי היא (" מי אני")‪ ,‬ומתעקשת על‬

‫החלטותיה הסובייקטיביות‪ .‬וכפי שהדגימה‪ ,Kandiyoti ( 1988 ) ,‬נשים נוקטות אסטרטגיות‬

‫מגוונות לשינוי מצבן‪ ,‬להעצמה עצמית ולניהול משא ומתן עם גורמים חברתיים‪ ,‬פנימיים‬

‫וחיצוניים‪ ,‬לשיפור הישגיהן ולקידום האינטרסים שלהן‪ .‬נשים בחברה הערבית מוסלמית בכלל‪,‬‬

‫ובחברה הערבית‪ -‬מוסלמית בישראל בפרט‪ ,‬נזקקות לאמצעים נוספים לשם תמרון ופילוס דרך בין‬

‫הדת‪ ,‬המסורת‪ ,‬הפטריארכיה והשמרנות מצד אחד לבין המודרניזציה‪ ,‬ההשכלה והפתיחות‬

‫לתקשורת ולחברה החיצונית מצד אחר‪ .‬האסטרטגיה השלישית שמרואיינות מתארות ‪ ,‬היא מצב‬

‫של פסיביות והמתנה לשינוי חיצוני‪ ,‬המתנה לשינוי בחיים שיבוא מצידו גורם חיצוני תוך היענות‬

‫מלאה לנורמות החברתיות המצופות‪ .‬דוגמה להתנהלות פסיבית הנמנעת מניסיון לשינוי‪ ,‬אפשר‬
‫לראות מדבריה של לילה‪ ,‬היא מספרת כי התעייפה ממלחמות עם משפחתה וכעת היא בוחרת‬

‫להיות פסיבית בעימותים ונמנעת מקבלת החלטות גורפות על אורח חייה‪ ,‬ואיך היא בחרה לוותר‬

‫על המשאלות שלה‪ ,‬ונכנעה לדרישות שלהם להיות האישה המסורתית המקובלת במשפחה ובכפר‪,‬‬

‫אפשר לראות התנהלות פסיבית שמרואיינות מתארות בתחום מערכות יחסים וייזומן‪ ,‬אחת‬

‫המרואיינות מספרת כי הייתה מעוניינת בבן זוג‪ ,‬אולם מתוך היענות לתפיסות החברתיות נמנעה‬

‫מליזום קשר‪ ,‬היוזמה נתפסת כבעייתי לא רק מבחינה חברתית גם מצידו של הגבר עצמו‪ ,‬הווה‬

‫אומר הפנמת הנורמות החברתיות ויישומן מתרחשת הן אצל הנשים המוכפפות חברתית והן אצל‬

‫הגברים‪ ,‬בני הקבוצה המכפיפה‪ .‬התיאוריה הפטריארכאלית‪ ,‬בהקשר של מגדר‪ ,‬מתייחסת למכלול‬

‫היחסים בתא המשפחתי ומחוץ לו אשר מקנים לגבר עליונות ומקבעים את נחיתות האישה‪.‬‬

‫הגישה הפטריארכאלית מזהה את המבנה החברתי כמבנה מדרגי שבו התפלגות המעמדות חופפת‬

‫במידה רבה את אי‪ -‬שוויון בין המינים‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬הגברים‪ ,‬הנחשבים לאליטות‪ ,‬תופסים את‬

‫‪33‬‬
‫הדרגות הגבוהות במדרג ומחזיקים ברוב הפונקציות כבעלי המונופול על הכוח והעוצמה‪.‬‬

‫האליטות (במקרה זה הגברים) מחזקות את כוחן ומעמדן בהתמדה‪ ,‬ויוצרות חסמים המקנים להן‬

‫עוצמה הולכת וגדלה‪ ( ,‬ג'רבי‪ .) 1996 ,‬האסטרטגיה הרביעית‪ ,‬במסגרתה מתוארת הדינאמיקה‬

‫שבאמצעותה מנסות הנשים להשיג את מטרותיהן האישיות‪ ,‬אך נמנעות מהתנגשות ישירה עם‬

‫הנורמות הפטריארכאליות‪ .‬באמצעות המושג " התמקחות עם הפטריארכיה"‪bargaining "( ,‬‬

‫‪ ,)" with patriarchy‬שטבעה דניז קנדיוטי ( ‪ ,) Kandiyoti, 1988‬אפשר לראות כיצד אסטרטגיה‬

‫של התמקחות מאפשרת לנשים להמשיך לנהל את חייהן בירושלים‪ ,‬תוך ניסיון להרגיע קולות‬

‫לוחצים מצד המשפחה או מצד גורמים חברתיים אחרים‪ .‬אסטרטגיית ההתמקחות הינה‬

‫דינאמיקה עדינה ביותר שבמסגרתה מנסות הנשים להיראות כמי שעונות על הציפיות החברתיות‬

‫המופנמות כלפיהן‪ ,‬אך למעשה הן מצליחות באמצעות מענה מתוחכם לציפיות מהן‪ ,‬להשיג את‬

‫מטרותיהן האישיות‪ .‬במסגרת ההתמקחות בולטים נושאים שעליהן אין הנשים מעזות – או אין‬

‫הן מעוניינות להתמקח ( שתיית אלכוהול‪ ,‬עישון )‪ ,‬לעומת נושאים אחרים ( הישארות בירושלים‪,‬‬

‫דחיית גיל הנישואין ובחירת התחום המקצועי ) שהמיקוח עליהם הוא אפשרי – בתנאים‬

‫מסוימים‪ .‬וזה מביא אותנו לאסטרטגיה החמישית והיא אסטרטגיית ההסתרה‪ ,‬מרואיינות‬

‫מדברות על דברים פרטיים שהן עושות בלי ידיעת החברה‪ .‬מרואן דוירי ( ‪ ) Dwairy, 1998‬טוען‬

‫כי הקונפליקט העיקרי העומד בפני הפרט בחברה הערבית‪ ,‬הוא בין‪ -‬אישי ולא תוך נפשי‪ ,‬הוא‬

‫מונה שני מנגנונים משמעותיים לעניין הסתרתן וחשיפתן של התנהגויות להתמודדות עם החברה‬

‫הקולקטיבית הערבית‪.‬‬

‫א‪ .‬מוסאירה – אורח חיים שבו הפרט מתאים את עצמו לציפיותיהם של אחרים תוך‬

‫הסתרת רגשותיו ומחשבותיו האמיתיים‪ .‬הסתרת המחשבות והרגשות האמיתיים מיועדת‬

‫לשמור על האחרים מפני מבוכה אפשרית‪ .‬לפי דוירי‪ ,‬בחברה קולקטיבית‪ ,‬מוסאירה היא‬

‫דרך התנהלות רצויה המאפשרת הימנעות מעימותים ושמירה על יחסים טובים ועל‬

‫תמיכה‪.‬‬

‫ב‪ .‬איסתיג'אבה – מנגנון המאפשר לפרק משאלות אסורות או לשחררן מבלי לאבד את‬

‫האישור או את התמיכה החברתית ומבלי להפר את הכללים החברתיים‪ .‬מנגנון זה‬

‫מאפשר ביטוי לרעיונותיו של הפרט בהיעדר אחרים הקשורים לנושא הנדון‪ .‬וכן ביצוע‬

‫מעשים הרחק מעינה של החברה‪ .‬בדרך זו הפרט נמנע מסנקציה או מבידוד חברתי‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫דוירי טוען כי מנגנון המוסאירה משמר את המבנה האוטוריטארי ובמקביל מאפשר ביטוי עצמי‪,‬‬

‫באמצעות מנגנון האיסתיג'בה ( ‪ .) Dwairy, 1998‬באמצעות מנגנונים אלה‪ ,‬אפשר לראות כי הפער‬

‫בין הגלוי לסמוי מושרש מבחינה תרבותית בחברות קולקטיביות‪.‬‬

‫חמש האסטרטגיות שהוצגו מדגימות כיצד נשים ערביות אשר עוברות לירושלים ומצויות במצב‬

‫בין – תרבותי – בין התרבות הערבית לתרבות היהודית – מתמודדות עם הדילמות שבין מימוש‬

‫משאלותיהן האישיות לבין הציפיות החברתיות המופנמות כלפיהן‪ .‬חמש האסטרטגיות‬

‫מתאפיינות בניסיון שלא לפגוע במערכת הערכים התרבותית בתוכה התחנכו‪ .‬הנשים מנסות לאזן‬

‫בין מערכת ערכים זו לבין מערכת הערכים שאליה נחשפות בירושלים‪ ,‬באמצעות משא ומתן‬

‫מתמיד שהן מנהלות בין מערכות אלה‪ .‬חלקן נמנעות מערעור על מערכת הערכים המסורתית‪ ,‬או‬

‫לפחות נמנעות מלערער עליה בתחומים מסוימים ( בחירת האסטרטגיה הפסיבית )‪ .‬חוויותיהן של‬

‫כל אחת מהנשים שונות זו מזו והן מציגות תמונה מורכבת של התמודדויות העומדות בפניהן‪.‬‬

‫בחירתן של נשים שונות באסטרטגיות התמודדות שונות‪ ,‬מלמד אותנו כי אין פתרון כולל‬

‫למצוקותיהן של נשים וכי קשה לפיכך לדעת איזו אסטרטגיית התמודדות או פתרון יהיו יעילים‬

‫בעבור הנשים האלו‪.‬‬

‫הנושא השלישי שעולה ממצאי המחקר הוא המשמעות שנשים ערביות מוסלמיות בישראל‬

‫מקנות ללימודיהן‪ ,‬ממצאי המחקר עולה כי המרואיינות האקדמיות מתארות כי בהשפעת‬

‫הלימודים הן רוכשות העצמה‪ ,‬מן הממצאים עולה כי המרואיינות תופסות את האוניברסיטה‬

‫כמרחב מתווך בינן לבין משאבי ידע אישיים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‪ .‬במהלך לימודיהן הן מאתרות‬

‫משאבים שחסרים בחייהן‪ ,‬ואחר כך מתמקדות במשאבים שיכולים לתרום בפועל לחייהן‪ .‬כל‬

‫מחקר שבודק את השפעתה של ההשכלה הגבוהה על נשים מוצא עדות לכוחה המעצים גם בעולם‬

‫וגם במדינת ישראל‪ ( ,‬גילת והרץ – לזרוביץ‪2004 ,‬א )‪ .‬במחקר שנערך על סטודנטיות בטווח‬

‫הגילים ‪ 30 – 18‬המשתייכות לכנסייה המורמונית בצפון מערב ארצות‪ -‬הברית נמצא כי הפנייה‬

‫ללימודים גבוהים כאסטרטגיות התנגדות וכדרך להעצמה בוטאה בדחיית גיל הנישואים והלידה‬

‫ובמימוש עצמי והתמקצעות‪ Mihelich & Storrs, 2003 (. ( ,‬המרואיינות האקדמיות מגלות‬

‫מודעות לכוח ולשליטה והתנגדות מוסרית לכוחות אלה‪ ,‬שמטרתה להרוויח זמן וליצור מרחב‬

‫למימוש עצמי‪ ,Hall ( 1992 ) .‬טוענת שבתחילת תהליך ההעצמה מזהות הנשים את הכוחות‬

‫הפועלים בחייהן‪ ,‬ואחר כך מפתחות אסטרטגיות שונות להתנגדות לכוחות אלו במטרה להגביר‬

‫את האוטונומיה בחייהן‪ .‬בתהליך זה רכישת העצמה משמעותה השגת משאבים להעלאת שליטה‪,‬‬

‫‪35‬‬
‫השפעה ומימוש הזכויות של נשים כבני אדם‪ .) Hall, 1992 ( ,‬ההתנגדות מתבטאת בסירוב לקבל‬

‫כמובן מאליו את היותן ניתנות לדיכוי ולשליטה‪ ,‬ואת ההנחה שהדבר לגיטימי משום שהן נשים‪.‬‬

‫ההתנגדות היא לפגיעה בערך הבסיסי של חירותן לבחור‪ ,‬להחליט ולהפעיל שיקול ‪-‬דעת‪ .‬טוריאל (‬

‫‪ ,) Turiel, 2003‬מזהה התנגדות מוסרית אצל בני – אדם בגילוי מודעות לכוח‪ ,‬לדיכוי ולאי – צדק‬

‫בחיים‪ ,‬בפיתוח מחויבות מוסרית לעצמם ולזכויותיהם‪ ,‬במציאת פתרונות ופיתוח דרכים להתנגד‬

‫לאי – צדק שנגרם להם‪ .‬התנגדות ממניעים מוסריים מבטאת לדבריו גם מודעות עצמית וגם‬

‫מחויבות אישית‪ .‬היא מאפיינת את חיים היומיום ברוב התרבויות‪ ,‬ומהווה חלק בלתי נפרד‬

‫מתהליך ההתפתחות של בני‪ -‬האדם (‪ .) Turiel, 2003‬בין אופני ההתנגדות ניתן לזהות את‬

‫הפנייה ללימודים גבוהים‪ ,‬שכן השכלה סימלה בעבור נשים ועדיין מסמלת דרך לשחרור מהסדרתן‬

‫המגדרית‪ ,‬ואת המרד שלה בתפקידי האישה המסורתיים‪ ,‬הציווי להינשא‪ ,‬ללדת ילדים ולהקים‬

‫משפחה‪ ,‬והטלת סנקציות חברתיות על כל סטייה מתפקיד זה‪ .‬כוח המסורתי הזה הפועל‬

‫להסדרתן המגדרית המסורתית של נשים ערביות מוסלמיות בישראל בא על ידי ביטוי במיקומה‬

‫הגבוה של הדת בחיי הפרט והקבוצה ובהצבת המשפחתיות כערך‪Abrams, 2003; Michelich ) ,‬‬

‫‪ .) & Storrs, 2003; Zuckerman, 1997‬רוב משתתפות המחקר אשר תופסות עצמן כנשים‬

‫משוחררות‪ ,‬חזקות‪ ,‬ממומשות ומועצמות‪ ,‬אינן מבטאות את החופש האישי שלהן בדרכים של‬

‫מרד גלוי או בדרכים של ערעור על האמונה בתרבות‪ ,‬סוגיה זו מתחדדת לנוכח הדיווחים על‬

‫תרומתה החלקית בלבד של ההשכלה הגבוהה להעצמתן של נשים בחברה הערבית המסורתית‬

‫והדתית‪ .‬הועלתה טענה כי נשים ערביות‪ ,‬משכילות ככל שיהיו‪ ,‬נאלצות בסופו של דבר לחזור‬
‫לתפקידן המשפחתי הנורמטיבי על – פי הדת והמסורת‪ ,‬בעקבות הלחץ החברתי והנורמות‬

‫המסורתיות ( חידר‪ ; 2005 ,‬שפירא‪ .) Gorkin & Othman, 1996 ;2006 ,‬כמו כן הוצגה מסקנת‬

‫מחקר שלפיה השינויים שחלו בשני העשורים האחרונים במעמדה של האישה הערבייה בישראל‬

‫הם שינויים כמותיים‪ ,‬שמקורם במגמות כלכליות‪ ,‬יותר מאשר שינויים איכותיים של תפיסות‬

‫ועמדות בנוגע למעמדה של האישה בתוך המשפחה ( חאג' – יחיא‪ .) 1994 ,‬מחקר אחר מתאר יחס‬

‫דו – ערכי להשכלת נשים בחברה הערבית‪ .‬לימודי האישה נתפסים בעיקר כאמצעי להשגת מטרה‬

‫חומרית‪ ,‬ואינם מעידים על תהליך של שינוי ערכים‪ .‬כיוצא מכך‪ ,‬נשים ערביות בתום לימודיהן‬

‫חשופות ללחצים חברתיים כמעט בכל תחום‪ ,‬ומנסות לתמרן בין רצונותיהן לבין מוסכמות‬

‫החברה ( רינאוי‪ .) 2003 ,‬ניתן למצוא גם במחקרן של הרצוג ובדר עארף ( ‪ ,) 2000‬שבו דיווחו‬

‫‪36‬‬
‫המרואיינות שהן תופסות את רכישת ההשכלה והמקצוע כשינוי עמוק אך הן מעדיפות לעשות את‬

‫השינוי בדרך המתונה מבלי " לנופף דגל " ( "כאשר עצם העשייה היא המרידה" )‪.‬‬

‫תרומת המחקר‪ ,‬מגבלותיו והמלצות לפיתוח כווני מחקר עתידיים‬

‫תרומת המחקר ‪ ,‬היא בניסיון להבין השפעת המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה‬

‫הערבייה בישראל ולשאול עד כמה בעקבות המעבר מאורח חיים מסורתי לאורח חיים מודרני‬

‫אכן פתוחה דרכה אל המרחב הציבורי‪ .‬לעמוד על דרכי ההתמודדות של הנשים‪ ,‬שמצויות‬

‫בנקודת המפגש שבין החברה הערבית הנוטה‪ ,‬לפי הספרות התיאורטית‪ ,‬לערכים קולקטיביים‬

‫לבין החברה היהודית והשפעותיה של החברה המערבית אשר מעודדת פיתוח " עצמי " שהוא יותר‬

‫אינדיבידואלי באופיו‪ ,‬עם דילמות בקשר למציאות היומיומית שבה הן חיות ובה הן שואפות‬

‫למצוא את עתידן‪ ,‬ובקשר לציפיות החברתיות המופנמות אליהן מבית‪ .‬והיה חשוב לבדוק אם‬

‫בעקבות ההשכלה וההתמקצעות מתרחש בקרבן תהליך של ניעות כלפי מעלה‪.‬‬

‫מגבלות המחקר‪ ,‬מדובר בקבוצה קטנה מאוד‪ ,‬ומאחר שהנשים האקדמיות במחקר זה הוא קטן‬

‫גם לא נראה כי המדגם הקטן הזה הוא מייצג או מספיק כדי להשיג ממנו מסקנות או להגיע ממנו‬

‫לממצאים מהימנים‪ .‬במחקר זה נעשה ניסיון לבחון קבוצת אוכלוסייה מוגדרת‪ ,‬נשים ערביות‬

‫מהעדה המוסלמית‪ ,‬שהכוח השולט בה הוא כוח הדת‪ ,‬והעידה הזו לא משקפת את שאר העידות‬

‫של החברה הערבית בישראל כמו העידה הדרוזית והעידה הנוצרית‪ ,‬וגם נבחר סוג יישובים מוגדר‬

‫שהוא שני כפרים ערביים מוסלמים מסורתיים יותר והם כפר קרע וכפר ערה‪ .‬בשאלון העמדות‬

‫במחקר עצמו הייתה מגבלה מסוימת‪ ,‬הוא הכיל שאלות שעלולות להיות מושפעות מרצייה‬

‫חברתית ומניסיון לענות על ציפיות החוקרת‪ .‬גם הניסיון להקיף נושאים רבים בכל אחד‬

‫מהראיונות העלה מצד אחד את השאלה אם היה רצוי לשאול כל מרואיינת על פחות נושאים‬

‫‪37‬‬
‫ולאפשר לה להעמיק יותר במספר נושאים מצומצם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לחוקרת כמראיינת היה אינטרס‬

‫להקיף נושאים רבים ככל האפשר ונצל את ההזדמנות להפיק מכל מרואיינת את מרב המידע‪.‬‬

‫המלצה למחקר עתידי ‪ ,‬אני ממליצה לערוך מחקר מקיף על נשים ערביות בישראל‪ ,‬משלוש עדות‪,‬‬

‫העדה המוסלמית‪ ,‬העדה הנוצרית והעדה הדרוזית‪ .‬ולראות איך הנשים בכל אחת משלושת העדות‬

‫האלו מתמודדות עם תהליכי השינוי החלים אצל ערביי ישראל‪ ,‬ובאיזו אמצעים הן נוקטות לשם‬

‫תמרון ופילוס דרך בין הדת‪ ,‬המסורת‪ ,‬הפטריארכיה והשמרנות מצד אחד לבין המודרניזציה‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫אבו‪ -‬בקר‪,‬ח‪ .) 1998 ( .‬בדרך לא סלולה ‪ :‬נשים ערביות ‪c‬מנהיגות פוליטיות בישראל‪ .‬רעננה‪:‬‬

‫המרכז לחקר החברה הערבית בישראל‪.‬‬

‫אבו – בקר‪ ,‬ח'‪ .) 2001 ( .‬מנהיגות פוליטיות ערביות‪ :‬האומנם תופעה של שינוי חברתי ? בתוך י‪.‬‬

‫עצמון ( עורכת )‪ ,‬התשמע קולי? ייצוגים של נשים בתרבות הישראלית ירושלים‪ :‬מכון ון ליר‬

‫והוצאת הקיבוץ המאוחד ( עמ' ‪.) 343-354‬‬

‫אבו – בקר‪ ,‬ח‪ .) 2002 ( .‬נשים ערביות‪ ,‬מין ומיניות‪ :‬נוכחות החברה הערבית ותרבותה בטפול‬

‫פסיכולוגי וזוגי בקרב נשים פלסטיניות‪ .‬בתוך ח‪ .‬גרבר וא‪ .‬פודה ( עורכים )‪ ,‬יחסי יהודים – ערבים‬

‫בארץ ישראל‪ /‬פלסטין ירושלים ‪ :‬מאגנס‪ ,‬האוניברסיטה העברית ( עמ' ‪.) 229-245‬‬

‫אבו‪ -‬בקר‪ ,‬ח' ( ‪ .) 2007‬המשפחה הפלסטינית בישראל‪ .‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬יחידה ‪5‬‬

‫( מהדורה ניסויית )‪.‬‬

‫אבו‪-‬בקר‪ ,‬ח' (‪ .)2008‬רווחה‪ ,‬מודרנה ומסורת‪ :‬התמודדותן של נשים פלסטיניות בישראל עם‬

‫שינויים במסגרת חייהן‪ .‬בתוך ע' מנאע (עורך)‪ ,‬ספר החברה הערבית בישראל (‪( .)2‬עמ' ‪.)359-384‬‬

‫ירושלים‪ :‬מכון ון ליר‪.‬‬

‫אבו‪ -‬עסבה‪ ,‬ח‪ .) 2005 ( .‬מערכת החינוך הערבית בישראל‪ :‬התפתחות ותמונת מצב‪ .‬בתוך‪ :‬עץ‬

‫חידר ( עורך )‪ ,‬ספר החברה הערבית בישראל‪ :‬אוכלוסיה‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬ירושלים‪ :‬מכון ון ליר‬

‫‪38‬‬
 ‫הוצאת הקיבוץ המאוחד‪ ,‬עמ' ( ‪.) 201-221‬‬

‫אלחאג'‪ ,‬מ' ( ‪ .) 1983‬סגנונות חיים משפחתיים בקרב קבוצות וסקטות בעיר ערבית בישראל‪.‬‬

‫חיבור לשם קבלת תואר " דוקטור לפילוסופיה " ‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬

‫אלחאג'‪ ,‬מ' ( ‪ .) 1996‬חינוך בקרב הערבים בישראל – שליטה ושינוי חברתי‪ .‬ירושלים‪:‬‬

‫האוניברסיטה העברית‪.‬‬

‫אלחאג'‪ ,‬מ‪ .) 1997 ( .‬זהות ואוריינטציה בקרב הערבים בישראל‪ :‬מצב של פריפריה כפולה‪.‬‬

‫מדינה ממשל‪ ,‬ויחסים בינלאומיים‪ 41/42,‬עמ' ‪. 103-122‬‬

‫אלחאג'‪ ,‬מ'‪1988 ( .‬ב )‪ .‬האקדמאים הערבים בישראל‪ :‬מאפיינים מרכזיים‪ ,‬פוטנציאל בוגרים‬

‫ומצב תעסוקה‪ ,‬אצל‪ :‬אלחאג' מ‪ ( .‬עורך )‪ ,‬מצוקת התעסוקה בקרב האקדמאים הערבים בישראל‪,‬‬

‫חיפה‪ :‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬המרכז היהודי‪ -‬הערבי‪.‬‬

‫אלח'מאש‪ ,‬ס‪ .) 1973 ( .‬האישה הערבייה והחברה המסורתית המפגרת‪ .‬הוצאת דאר אלחקיקה‪,‬‬

‫ביירות ( ערבית )‪.‬‬

‫בדר – עארף‪ ,‬ק' ( ‪ .) 1995‬האישה הערבייה בישראל לקראת המאה העשרים ואחת‪ .‬המזרח החדש‪,‬‬

‫מאגנס ‪. ) 218-213 ( , 37‬‬

‫ברכאת‪ ,‬ח‪ .) 2000 ( .‬החברה הערבית במאה העשרים‪ :‬חקר שינוי הסיטואציות והיחסים‪ .‬מרכז‬

‫חקר האחדות הערבית‪ ,‬ביירות ( ערבית )‪.‬‬

‫ברקול‪,‬ר‪ .‬וקופפברג‪,‬ע‪ " .) 2001 ( .‬תחת המטריה הגברית "‪ :‬סיפורי מעבר מהוראה לניהול של‬

‫מנהלים ומנהלות במגזר הערבי‪ .‬עיונים במנהל ובארגון החינוך‪. 121-151 ,25 ,‬‬

‫ג'ובראן‪ ,‬ס‪ .) 1995 ( .‬חינוך ותרבות כגורמי שינוי בתוך הערבים אזרחי ישראל לקראת המאה‬

‫העשרים ואחת‪ ( ,‬עורכים )‪ :‬לנדאו‪ ,‬י‪ ,.‬גאנם‪ ,‬א‪ ,.‬הראבן‪ ,‬א‪ ,1995 .‬הוצאת מגניס האוניברסיטה‬

‫העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫גילת‪ ,‬ע‪ .‬והרץ‪-‬לזרוביץ‪ ,‬ר‪ 2004 ( .‬א )‪ .‬לימודי נשים באוניברסיטה כדרך להעצמה אישית‪ .‬גדיש‪,‬‬

‫ט' ‪. 138-154‬‬

‫הנוש – סרוג'י‪ ,‬מ‪ .) 1990 ( .‬השפעת המודרניזציה על ההשתתפות הפוליטית של נשים מוסלמיות‬

‫משכילות בעיר חיפה‪ ,‬עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬חיפה‪.‬‬

‫הרצוג‪ ,‬ח' ויחיא – יונס‪ ,‬ת' ( ‪ .) 2005‬מגדר ומשטר שיח חמולתי‪ :‬בחירות מקדימות בחמולות‬

‫לקביעת מועמדים לרשויות המקומיות ביישובים הערביים בישראל‪ .‬מדינה וחברה‪,‬‬

‫‪.) 1104 -1077 ( ,5‬‬

‫‪39‬‬
‫הרצוג‪ ,‬ח' ( ‪ .) 1994‬נשים ריאליות‪ :‬נשים בפוליטיקה המקומית בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים‬

‫לחקר ישראל‪.‬‬

‫הרצוג‪,‬ח‪ .‬ובדר‪ -‬עארף‪ ,‬כ‪ .) 2000 ( .‬מנהיגות או מסתגרות אקדמאיות פלסטיניות אזרחיות ישראל‪.‬‬

‫דו"ח מחקר למשרד המדע‪.‬‬

‫הרצוג‪ ,‬ח' ( ‪ .) 2003‬המשפחה הלוחמת – השפעת הקונפליקט הערבי ‪-‬הישראלי על מעמד הנשים‬

‫בישראל‪ .‬בתוך‪ :‬מ' אלחאג' וא' בן – אליעזר ( עורכים )‪ ,‬בשם הביטחון‪ :‬סוציולוגיה של שלום‬

‫ומלחמה בישראל בעידן משתנה חיפה‪ :‬אוניברסיטת חיפה ופרדס הוצאה לאור‪.‬‬

‫( עמ' ‪.) 419 – 401‬‬

‫הרץ‪-‬לזרוביץ‪ ,‬ר‪ .) 1997 ( .‬התפתחותם של מורים המלמדים באל"ש‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬אפרתי ור‪ .‬לידור (עורכים)‪,‬‬

‫הכשרת מורים‪ :‬שמרנות‪ ,‬התפתחות וחדשנות תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת מופת‪.‬‬

‫עמ' ‪.).) 456 -453‬‬

‫ורצברגר‪ ,‬ר‪ .) 2001 ( .‬מסמך רקע בנושא ‪ :‬רצח על " חילול כבוד במשפחה "‪ .‬מוגש לוועדה לקידום‬

‫מעמד האישה‪ .‬מתוך אתר הכנסת מרכז מידע ומחקר‪ .‬נדלה ב‪1.6.13 -‬‬

‫‪http://www.knesset.gov.il//AllSite/QGenTxt.asp‬‬

‫חאג' – יחיא‪ ,‬מ' ( ‪ .) 1994‬המשפחה הערבית בישראל‪ :‬ערכיה התרבותיים וזיקתם לעבודה‬

‫הסוציאלית‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬יד‪. 264 – 249 ,‬‬

‫חידר‪ ,‬ע‪ ) 2005 ( .‬מבוא‪ .‬בתוך ע'‪ ,‬חידר ( עורך )‪ ,‬ספר החברה הערבית בישראל‪ :‬אוכלוסיה‪,‬‬

‫חברה כלכלה (‪ ,)1‬ירושלים‪ :‬מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד‪ .‬עמ' ‪. 13-22‬‬

‫חסן‪ ,‬מ'‪ .) 1999 ( .‬הפוליטיקה של הכבוד‪ :‬הפטריארכיה‪ ,‬המדינה ורצח נשים בשם כבוד המשפחה‪.‬‬

‫בתוך‪ :‬ד‪ .‬יזרעאלי‪ ,‬א‪ .‬פרידמן‪ ,‬ה‪ .‬דהאן‪ -‬כלב‪ ,‬ח‪ .‬הרצוג‪ ,‬מ‪ .‬חסן‪ ,‬ח‪ .‬נוה וס‪ ( .‬עורכות )‪ ,‬מין מגדר‬

‫פוליטיקה תל – אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪ ( .‬עמ' ‪.) 267-305‬‬

‫כפיר‪ ,‬ד‪ ,.‬איילון‪ ,‬ח‪ ,.‬שפירא‪ ,‬ר‪ .) 1990 ( .‬השכלת בנות ונשים בישראל‪ -‬מגמות הישגים ומשמעותם‬

‫החברתית‪ .‬דו"ח מחקר ספטממבר ‪ ,1990‬היחידה לסוציולוגיה של החינוך והקהילחה‪ ,‬בית –‬

‫הספר לחינוך‪ ,‬אוניברסיטת תל – אביב‪.‬‬

‫למ"ס ( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ) (‪ .) 2005‬שנתון סטטיסטי לישראל‪.‬‬

‫מרעי‪,‬ס‪ .) 1974 ( .‬בית – הספר והחברה בכפר ערבי‪ .‬עיונים בחינוך‪ ,‬כרך ‪. 85-103 :4‬‬

‫מרעי‪ ,‬ס‪ ,.‬בנימין‪ ,‬א‪ .) 1975 ( .‬יחס החברה הערבית בישראל כלפי חינוך טכנולוגי ומקצועי‪ ,‬חיפה‪:‬‬

‫המכון לחקר החינוך הערבי ופיתוחו‪.‬‬

‫‪40‬‬
 ‫סמוחה‪ ,‬ס‪ .)2001 ( .‬יחסי ערבים ‪ -‬יהודים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ .‬בתוך‪ :‬אפרים‬

‫וש‪ ,‬זאב‪ ( .‬עורכים)‪ ,‬מגמות בחברה הישראלית‪ ,‬תל‪ -‬אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה ‪231-‬‬

‫‪. 359‬‬

‫פוגל‪ -‬ביז'אווי‪,‬ס‪ .)1999( .‬משפחות בישראל‪ :‬בין משפחתיות לפוסט מודרניות‪ .‬בתוך א‪ ,‬פרידמן‪ ,‬ה‪.‬‬

‫דהאן‪ -‬כלב‪ ,‬מ‪ .‬הרצוג‪ ,‬מ‪ .‬חסן וח‪ .‬נווה ( עורכות )‪ ,‬מין מגדר פוליטיקה תל‪ -‬אביב‪:‬‬

‫הוצאת הקיבוץ המאוחד‪ .‬עמ' ( ‪.) 166-107‬‬

‫פטריס‪ ,‬א‪ ,) 2000 ( .‬האישה הפלסטינית בישראל מציאות ואתגרים‪.‬חיפה‪ :‬פטריס איווית‪.‬‬

‫רבינוביץ'‪ ,‬ד‪ .‬ואבו‪-‬בקר‪ ,‬ח‪ .) 2002( .‬הדור הזקוף‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת כתר‪.‬‬

‫רוזינפלד‪ ,‬ה‪ ,) 1981 ( .‬שינוי‪ ,‬מחסומים לשינוי וניגודים במשפחה הכפרית‪ ,‬בתוך‪ :‬א‪.‬ליש ( עורך )‪,‬‬

‫הערבים בישראל‪ :‬רציפות ותמורה‪ ,‬ירושלים מאגנס ( עמ' ‪.) 76-103‬‬

‫רוחאנה‪ ,‬נ‪ .) 1987 ( .‬יחסי יהודים‪ -‬ערבים כסוגייה חינוכית‪ :‬גישה פסיכולוגית‪ -‬חברתית בתוך‪:‬‬

‫פסיכולוגיה ויעוץ בחינוך‪ ,‬שנתון תשמ"ז‪ ( ,‬עורך )‪ :‬דניאל בר‪ -‬טל‪ ,‬הוצאת הספרים של הסתדרות‬

‫המורים בישראל‪.‬‬

‫רינאוי‪ ,‬ח'‪ .) 2003 ( .‬החברה הערבית בישראל‪ :‬סדר יום אמביוולנטי‪ .‬תל – אביב‪ :‬המכללה למנהל‪.‬‬

‫רכס‪ ,‬א' ( ‪ .) 1993‬המיעוט הערבי בישראל‪ :‬בין קומוניזם ללאומיות ערבית‪ .‬תל – אביב‪:‬‬

‫אוניברסיטת תל – אביב‪ ,‬מרכז משה דיין ‪.‬‬

‫שטנדל‪ ,‬א‪ .) 1992 ( .‬ערביי ישראל‪ :‬בין פטיש לסדן‪ .‬ירושלים‪ :‬אקדמון‪.‬‬

‫שפירא‪ ,‬ת‪ .) 2006 ( .‬העצמה וחסימה במרחב החינוכי ובמרחב הציבורי‪ :‬נשים במערכת החינוך‬

‫הערבית בישראל‪ .‬חיבור לשם קסלת התואר " דןקטור לפילוסיפיה " אוניברסיטת חיפה‬

‫שקדי‪ ,‬א‪ .) 2003 ( .‬מלים המנסות לגעת‪ :‬מחקר תיאוריה ויישום‪ .‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪:‬‬

‫הוצאת רמות‪.‬‬

‫שראבי‪ ,‬ה‪ .) 1987 ( .‬המבנה הפטריארכי ‪ ,‬חקר החברה הערבית המודרנית‪ .‬סדרת הפוליטיקה‬

‫והחברה‪ ,‬הוצאת דאר אלאסואר‪ ,‬עכו ( ערבית )‪.‬‬

‫שראבי‪ ,‬ה‪ .) 1991 ( .‬מבוא לחקר החברה הערבית‪ .‬הוצאת דאר אלטליעה‪ ,‬ביירות‪ .‬מהדורה‬

‫רביעית‪ ( .‬ערבית )‪.‬‬

‫ששון‪ -‬לוי‪ ,‬א‪ .) 1990 ( .‬החברה היהודית והחברה הערבית בישראל‪ :‬חומר רקע למורה‪ .‬תל‪ -‬אביב‪:‬‬

‫מעלות‪.‬‬

‫‪Abrams, L. S. (2003). Contextual variations in young womens gender identity‬‬

‫‪negotiations. Psychology of women quarterly,‬‬

‫‪41‬‬
 27(1), 64-74.

Abu Baker, Kh. (1985). The impact of cross-cultural contact on the status of Arab

women in Israel. In M. Safir, M.T. Mednick, D. Izraeli & J. Bernard (Eds.), Women’s

worlds New York: Prager. (pp. 246 – 250).

Abu- Baker, K. (2003 ). " Career Women " or " Working Women " Change versus

stability for young Palestinian women in Israel. Journal of Israel History, 21 ( 1- 2),

85-109

Abu-Baker, K. & Dwairy, M.(2003). Cultural norms versus state law in treating

incest: A suggested model for Arab families. Child Abuse and Neglect, 27,

109-123.

Abu-Rakba, S. (1993). Arab women in the Israeli labor market. In B.Swirki & M.

Safir (Eds.), Calling the equality bluff: Women in Israel. New York and London:

Teachers College. Adjaye,

Addi-Raccah, A. (2006). Women in the Israeli educational system. In: I. Oplatka R. &

Hertz-Lazarowitz (Eds.), Women principals in a multicultural society (pp. 49-70).

The Netherlands: Sense Publishers.

Al- Haj, M. ( 1988 ). The changing Arab kinship structure: The effect of

modernization in an urban community. Economic Development and Cultural Change,

36 (2), 237-258.

Barakat, H. (1993). The Arab world: Society, culture and state. Berkeley CA:

University of California.

Basit, T.(1997). Easter value, Western milieu: Identities and aspiration of adolescent

British Muslim girls. Aldershot: Ashgate.

Dwairy, M. ( 1998 ). " Cross Cultural Conseling : The Arab- Palestinian Case ".

New- York: Haworth Press.

42
Dwairy, M. (2004a). Individuation among Bedouin versus urban Arab adolescents:

Ethnic and gender differences. Cultural Diversity and Ethnic Minority Psychology,

10, 340-350.

Dwairy, M., & Van-Sickle, T. (1996). Western psychotherapy in traditional Arabic

societies. Clinical Psychology Review, 16, 231-249.

Fetterman, D. M. (1998). Ethnography step by step. (Second edition). London: Sage

Publications.

Fontana, A. & Frey, J. H. (2005). The interview: From neutral stance to political

involvement In: N. K. Denzin & Y. S. Lincoln (Eds.), The Sage Handbook of

qualitative research Tousand Oaks, CA: Sage Publications. (pp.695-727).

Gorkin, M. Othman, R. (1996). Three mothers, three daughters. Berkeley:

University of California Press.

Haj-Yahia, M. (1995). Toward culturally sensitive intervention with Arab families

in Israel. Contemporary Family Therapy, 17, 429-447.

Haj – Yahia, M. (2000). Wife abuse and battering in the sociocultural context of Arab

society. Family Process, 39, 237-255.

Hall, C. (1992). Women and empowerment. Washington: Hemisphere Publishing

Corporation.

Hertz-Lazarowitz, R. & Shapira, T. (2005). Muslim women's life stories: Building

leadership. Anthropology & Education Quarterly, 36, 165-181.

Joseph, S. ( 1993 ). Connectivity and patriachrchy among urban working class Arab

families in Lebanon . Ethos , 21 , 452 – 484.

Kadiyoti, D. (1988 ). Bargaunung with Patriarchy/ Gender & Society 2(3), 274-290.

Lewin-Epstein, N., & Semyonov, M. (1992). Modernization and subordination: Arab

43
 women in the Israeli labor-force. European Sociological Review, 8, 39-51.

Mari, M., & Mari, S. (1985). The role of women as change agents in Arab society

in Israel. In M. Safir, M. T., Mednick, D. Izraeli, & J. Bernard (Eds.). Women’s

worlds New York: Prager. (pp. 239-59).

Mari, M. (1983). Sex role perceptions of Palestinian males and females in Israel.

Dissertation for the degree f Ph.D. Michigan State University.

Mason, J. (1996). Qualitative researching. London: Sage publications.

Mihelich, J., & Storrs, D. ( 2003 ). Higher education and the negotiated process of

hegemony: Embedded resistance among Mormon women. Gender and Society,

17(3), 404-422.

Mirza, H. ( 1992 ). Young, female and black. London: Routledge.

Pessate-Schubert, A. (2003). Changing from the margins: Bedouin women and higher

education in Israel. Women's studies international forum, 26(4), 285-298.

Rosenfeld, H. ( 1973). Hamula. Journal of Peasant Studies, 1, 234 – 244.

Rubin, H. & Rubin, I. S. (2005). Qualitative interviewing: The art of hearing data.

(Second edition). California: Sage.

Sa'adawi, N. (1997). The Nawal El-Sa'adawi Reader. London: Zed Books.

Shaloufeh- Khazan, F. (1991). Change and mate selection among Palestinian

women in Israel. In B. Swirski & M. P. Safir (Eds.). Calling the equality bluff

Pergamon Press. (pp. 82–89).

Sharabi, H.(1988). Neopatriarchy: Atheory of distorted change in Arab society. NY:

Oxford University Press.

Stacy, J. (1990). Brave new families. New York: Basic Books.

Turiel, E. ( 2003 ). Resistant and subversion un everyday life. Journal of Moral

Education, 32 (2), 115-130.

44
Yuchtman – Ya'ar, A. (2002). Value priorities in Israeli society: An examination of

Inglehart's theory of modernization and cultural variation. Comparative

Society, 1, 347- 367.

Zuckerman, P. (1997). Gender regulation as a resource of religious schism. Sociology

of Religion, 58, 353-373.

‫נספחים‬
45
 ‫נספח א '‪ -‬טופס הסכמה‬

‫נספח ‪1‬‬

‫מספר נבדק ‪_________ :‬‬

‫‪__ / __ /‬‬ ‫תאריך ‪:‬‬

‫טופס הסכמת השתתפות במחקר‬

‫מסכימה להשתתף במחקר מדעי העוסק‬ ‫אני _______________________‬

‫בנושא האישה הערבייה בישראל‪.‬‬
‫ידוע לי כי המחקר מתבצע על‪-‬ידי יונס קירם סטודנטית לתואר ראשון בחוג‬
‫לקרימינולוגיה במכללת עמק‪-‬יזרעאל‪.‬‬
‫אני מודעת לכך שאוכל לפנות אליה בטלפון ‪ 052-3641636‬בכל שאלה או בעיה‬
‫שתתעורר‪.‬‬

‫‪46‬‬
‫הובא לידיעתי כי המחקר יכלול ראיונות‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬אני מודעת לכך שהראיונות הן‬
‫בשימוש שם בדיוני ‪,‬שעל תוכנם תחול סודיות ושלא יעשה בהם כל שימוש פרט‬
‫לשימוש שנעשה לצורך מחקר זה‪.‬‬
‫לא הובטחה לי כל תמורה כספית תמורת השתתפותי במחקר ואני יודעת כי בכל‬
‫שלב אהיה רשאית להפסיק את השתתפותי‪ .‬אני מודעת לעובדה שבסיומו של‬
‫המחקר‪ ,‬אוכל אם ארצה‪ ,‬להתעדכן בתוצאות המחקר‪.‬‬

‫חתימה‪______________ :‬‬

‫נספח ב'‪ -‬שאלות מנחות לראיון‬

‫מה שמך‪ ,‬גיל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ספרי לי על עצמך‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫האם את שותפה בקבלת ההחלטות במשפחה שלך?‬ ‫‪.3‬‬

‫האם את חושבת שאם תביאי בפני הנשים בכפר שלך הדעות לקידום מעמד האישה הן‬ ‫‪.4‬‬

‫תתקבלנה באהדה?‬

‫האם את חושבת שאת משפיעה‪ ,‬כשיש צורך לסייע בפתרון בעיות במשפחה?‬ ‫‪.5‬‬

‫האם את חושבת שאם תרצי‪ ,‬תוכלי להתקדם ולקבל תפקידים מרכזיים בכפר שלך?‬ ‫‪.6‬‬

‫האם את תופסת את עצמך כיכולה להכניס חידושים ושינויים בכפר לגבי מעמד האישה?‬ ‫‪.7‬‬

‫איך התרבות שלך תופסת נשים בעלות יוזמה?‬ ‫‪.8‬‬

‫כיצד רעיונות חדשים מתקבלים בתרבות שלך?‬ ‫‪.9‬‬

‫מה מידת הקושי לשנות דברים בתרבות שלך?‬ ‫‪.10‬‬

‫איך התרבות שלך תופסת או מקבלת המודרניזציה?‬ ‫‪.11‬‬

‫האם בתרבות שלך היחסים בין גברים לנשים הוא שוויוני?‬ ‫‪.12‬‬

‫באיזה מידה מותר בתרבות שלך לחרוג מנורמות חברתיות?‬ ‫‪.13‬‬

‫האם את חושבת שאישה יכולה להיות‪ ,‬או לא להיות בתפקידים חשובים‪ ,‬כמו מנהלת‪,‬‬ ‫‪.14‬‬

‫רופא וכו'?‬

‫מה הסיבה שאת חושבת שהאישה לא יכולה להיות במקצועות חשובים?‬ ‫‪.15‬‬

‫מה המחסומים שעוצרים את האישה להתקדם ולהיות במעמדים ותפקידים חשובים?‬ ‫‪.16‬‬

‫‪47‬‬
 ‫האם האישה צריכה לקדם את התפקיד שלה גם כשזה מעורר התנגדויות?‬ ‫‪.17‬‬

‫האם את חושבת שנשים יכולות להתפתח ולהתקדם כמו גברים?‬ ‫‪.18‬‬

‫מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלבש לבוש מודרני?‬ ‫‪.19‬‬

‫מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלך לאן שהיא תרצה?‬ ‫‪.20‬‬

‫מה דעתך על זה שאישה מוסלמית שהיא מנהלת שיחה עם גבר זר‪ ,‬בלי נוכחות קרוב‬ ‫‪.21‬‬

‫משפחה?‬

‫איך את רואה שאישה עובדת מחוץ לבית?‬ ‫‪.22‬‬

‫איך את רואה הבעל שעוזר לאשתו בעבודות הבית?‬ ‫‪.23‬‬

‫באיזה מידה את בעד שהנישואין יתנהלו בשיטת שידוך?‬ ‫‪.24‬‬

‫מה דעתך על המנהג להתחתן בגיל צעיר ( בגיל ‪?) 17‬‬ ‫‪.25‬‬

‫האם את נוהגת להתאפר?‬ ‫‪.26‬‬

‫כאשר את יוצאת מן הבית‪ ,‬כיצד הינך נוהגת להתלבש‪ ,‬לבוש מוסרי או מודרני או‬ ‫‪.27‬‬

‫ג'לבאב?‬

‫האם את נוהגת להתפלל?‬ ‫‪.28‬‬

‫האם את צמה בחודש רמדאן?‬ ‫‪.29‬‬

‫האם תרמו לך הלימודים? תארי לי במה תרמו לך הלימודים?‬ ‫‪.30‬‬

‫‪48‬‬
 ‫נספח ג'‪ -‬ראיון עם נעימה‬
‫הצגת הנושא ‪ -:‬אני מעוניינת לחקור איך משפיעה המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה‬

‫הערבייה בישראל ואיך מתמודדות כשהן באות במגע עם התרבות היהודית שהיא מהווה הסוכן‬

‫‪.‬למודרניזציה‪ ,‬עם דגש על התהליך שעובר עליהן במהלך ההתמודדות‬

‫?המראיינת‪ :‬מה קוראים לך‬

‫" המרואיינת‪ " :‬קוראים לי נעימה‬

‫מראיינת ‪ :‬ספרי לי קצת על עצמך ?‬

‫המרואיינת‪ :‬קוראים לי נעימה‪ ,‬אני בגיל ‪ 38‬אימא לארבעה ילדים‪ ,‬שתי בנות ושני בנים‪.‬‬

‫התחתנתי בגיל צעיר מאוד‪ ,‬כבר בגיל ‪ . 17‬והיום אני עקרת בית‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה דעתך על המנהג להתחתן בגיל צעיר ( גיל ‪?) 17‬‬

‫המרואיינת‪" :‬זה הכי גרוע‪ ,‬זו הטעות הגדולה שקרתה לי בחיים‪ ,‬כבר את נכנסת לתפקיד האישה‬

‫לגדל ילדים ולטפל בבית ולא אוכל לצאת או לשנות התפקיד הזה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬באיזה מידה את בעד שהנישואין יתנהלו‪ ,‬בשיטת שידוך?‬

‫‪49‬‬
 ‫המרואיינת‪" :‬השיטה הזו היא שיטה כל כך פרימיטיבית‪ ,‬כי את לא תכירי את בעלך רק אחרי‬

‫שאת נשואה ומגלה בו אופי והתנהגות שאת לא תרצי ולא תוכלי לשנות כלום ואחר כך את נאלצת‬

‫לקבל אותו איך שהוא"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את תופסת הנושא ריבוי נשים?‬

‫המרואיינת‪ :‬זה הדבר הכי מעליב האישה‪ ,‬ולצערנו הדת נותן את הזכות לגבר להתחתן בארבע‬

‫נשים מבלי שהאישה תוכל להתנגד לזה‪ .‬כי יש לו כוח עליון שייתן לו הזכות הזאת והוא כוח הדת‪.‬‬

‫ואצלנו הדת הוא מכתיב לנו מה לקבל ומה לא‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬כאשר את יוצאת מן הבית כיצד את הינך נוהגת להתלבש‪ ,‬לבוש מודרני או מסורתי או‬

‫ג'לבאב?‬

‫מרואיינת‪ :‬לבוש שלי הוא יותר מסורתי‪ ,‬לא ג'לבאב אבל לבוש ארוך עם כיסוי ראש‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתאפר?‬

‫מרואיינת‪ :‬זה רק במסיבות מסוימים כמו חתונה של קרובי משפחה‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתפלל?‬

‫מרואיינת‪ :‬לעיתים קרובות אני מתפללת‪ ,‬רק אם אני כל כך עסוקה עם הילדים והבית אני אולי‬

‫מפספסת‪ .‬אבל לרוב אני מתפללת‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את צמה ברמדאן?‬

‫מרואיינת‪ :‬כן אני וכל הבנים שלי ובעלי צמים ברמדאן‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלבש לבוש מודרני?‬

‫מרואיינת‪ :‬עוד זה לא מקובל בחברה או בכפר שלנו‪ ,‬למרות שהרבה היום את רואה בחורות עם‬

‫לבוש מודרני אבל הן נתקלות בהרבה ביקורת מאנשי הכפר‪ ,‬ומלבישים להן מילים לא טובות‪ .‬אבל‬

‫מבחינתי אם לבוש זה סותר את הגוף בצורה מקובלת אני אוהבת להיות מטופחת ומתלבשת‬

‫בצורה יפה‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלך לאן שהיא תרצה?‬

‫‪50‬‬
 ‫מרואיינת‪ :‬זה תלוי לאן‪ ,‬אם זה מקום שהוא לא פוגע בכבוד האישה והמשפחה‪ ,‬לחברות שלה‬

‫לעשות קניות‪,‬לטייל עם החברות אז מותר לה את זה‪ ,‬היא לא צריכה להיות תלותית בבעלה או‬

‫באחיה הבכור שילווה אותה זה מה שאני שונאת בחיים שלי‪ ,‬למשל אני לא יכולה לצאת אלא עד‬

‫שאני לוקחת אישור מבעלי ולרוב אינו מסכים‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך על זה שאישה מוסלמית שהיא מנהלת שיחה עם גבר זר‪ ,‬בלי נוכחות קרוב‬

‫משפחה?‬

‫מרואיינת‪ :‬אולי בזה אני נגד‪ ,‬כי מיד תפורש ההתנהגות שלה כהתנהגות מאוד סוטה‪ ,‬כי אצלנו‬

‫בכפר נותנים להתנהגות כזו משקל שלילי כבד‪ ,‬גם כאשר אני פועלת על פי המוסכמות המקובלות‬

‫אצלנו אני שומרת כבוד שלי ולמשפחתי‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה האישה שהיא עובדת מחוץ לבית?‬

‫מרואיינת‪ :‬אני רואה אותה כאישה מצליחה‪ ,‬אישה שתמיד חלמתי להיות‪ ,‬תמיד חשבתי אם אוכל‬

‫לעבוד מחוץ לבית‪ ,‬וזה הדבר שלא אוכל לממש‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לעבוד מה הדחפים מאחורי זה?‬

‫מרואיינת‪ :‬הדחף הראשון הוא שהיא משתחררת מתפקידי האישה המסורתיים‪ .‬משתחררת‬

‫מהשליטה של הגבר‪ .‬וגם להגיע לעצמאות כלכלית דבר שמכריח אותה לשאר תלותית בגבר‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם חושבת שהאישה צריכה לנהל את הכספים שלה?‬

‫המרואיינת‪ :‬כן‪ ,‬כי כמו שאמרתי זה יעזור לה להשתחרר מהשליטה הגברית עליה‪ ,‬וייתן לה יותר‬

‫עצמאות‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה הבעל שעוזר לאשתו בעבודות הבית?‬

‫מרואיינת‪ :‬אחרי שתיקה של דקה" אוי עוד רחוקים להגיע לרמה כזו‪ ,‬זה לא יקרה לחיים‪ ,‬זה‬

‫התפקיד של האישה ורק של האישה עוד לא הגענו לזה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה הסיבה שאת חושבת שהאישה לא יכולה להיות במקצועות חשובים?‬

‫המרואיינת‪ :‬זה נובע מהרבה סיבות ?‬

‫‪51‬‬
 ‫המראיינת‪ :‬מה המחסומים שעוצרים את האישה ללמוד‪ ,‬להתקדם ולהיות במעמדים ותפקידים‬

‫חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬מה שיכול לחסום זה קודם כל המשפחה הגרעינית‪ .‬אם ילדה שהיא מאוד טובה‬

‫בלימודים והיא מאוד חזקה תרצה לצאת ללמוד ואבא יגיד לה‪ ,‬תשמעי‪ ,‬את עכשיו יושבת בבית‬

‫ואת מתחתנת וזהו‪ ,‬אז זה מה שיקרה‪ .‬החסימה הראשונה היא במשפחה הגרעינית על ידי האבא‪.‬‬

‫החסימה השנייה יכולה להיות אחרי שהיא מתחתנת ובעלה לא מסכים שהיא תצא ללמוד או‬

‫להתפתח‪ .‬החסימה השלישית היא אנשי דת שיטילו חרם על נשים שיוצאות לעבוד מחוץ לכפר או‬

‫שיוצאות ללמוד" ‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאם תרצי‪ ,‬תוכלי ללמוד ולהתקדם ולקבל תפקידים מרכזיים בכפר‬

‫שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬נגיד אישה רוצה ללמוד אבל מבחינה כלכלית לא יכולה‪ ,‬ומבחינת שיש לה ילדים‬

‫קטנים והיא לא יכולה‪ ...‬מי יעזור לה? איך תתקדם ? אני מתכוונת לאישה שהתחתנה ויש לה‬

‫ילדים"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאישה יכולה או לא יכולה להיות בתפקידים חשובים‪ ,‬כמו מנהלת‪,‬‬

‫רופא וכו'?‬

‫המרואיינת‪" :‬אני חושבת שהיא לא יכולה מסיבה שהיא אחראית על הילדים והבית אם היא‬

‫נשואה‪ ,‬זה התפקיד המקדם אותה יותר בחברה שלנו‪ ,‬ואם היא לא תתפקד טוב מהתפקיד הזה‬

‫היא נחשבת כסוטה מהנורמה‪ .‬ואם היא רווקה היא תדע שתישאר אולי בלי נישואין או תתחתן‬

‫בגיל לא צעיר "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את תופסת את עצמך כיכולה להכניס חידושים ושינויים בכפר לגבי מעמד‬

‫האישה ?‬

‫המרואיינת‪ " :‬נשים בסקטור הערבי לא די מפותחות‪ .‬הן חושבות עצמן כאילו הן פחות מהגבר‪.‬‬

‫כאילו הגבר הוא החזק‪ ,‬הוא יכול‪ ,‬אני לא? זו החסימה האמיתית לאישה הערבייה בפני‬

‫‪52‬‬
‫התקדמות‪ .‬זה מסורת וחינוך שמחנכים את הבת שלנו שאת פחות מהילד הזכר‪ .‬אם אני מתקדמת‬

‫יתחילו לדבר פה ושם‪' .‬אה‪ ,‬מה היא רוצה' ? ' היא גברית ' ‪ .‬מתחילים להדביק לך כל מיני‬

‫תיאורים לא נעימים‪ .‬ואם רווקה רוצה להתקדם יתחילו ללכלך עליה‪ .‬ואצלנו הכבוד של האישה‬

‫זה דבר שאנחנו כל כך שומרים עליו‪ .‬אז ימצאו דרך ללכלך עליה ולחסום אותה‪" .‬‬

‫המראיינת‪ :‬באיזה מידה בתרבות שלך נתפסת המסורת?‬

‫המרואיינת‪" :‬במידה רבה מאוד‪ ,‬תמיד אני דואגת להתנהג לפי המסורת כדי שאחשב כנורמאלית‬

‫בחברה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך התרבות שלך תופסת או מקבלת המודרניזציה?‬

‫המרואיינת‪" :‬החברה שלנו מאוד מעודדת המודרניזציה‪ ,‬אפילו בחינוך הבנים הם מסתמכים על‬

‫חידושים ומעודדים לימודים והתקדמות אבל לגבי הבנות עוד לא התקדמו‪ ,‬יותר מעודדים הבת‬

‫אחרי תיכון להתחתן ולהביא ילדים ואם בעלה ירצה שתלמד זה רק אחרי לימודים למרות שזה‬

‫נדיר‪ ,‬כי הרוב רוצה אשתו בבית לטפל ולגדל הילדים "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך התרבות שלך מקבלות נשים בעלות יוזמה?‬

‫המרואיינת‪" :‬תמיד אישה היא בשבל תפקיד מוגדר‪ ,‬והוא הבית וילדים וכל תפקיד אחר לאישה‬

‫הוא נחשב כהתנהגות סוטה וכאישה לא מוערכת "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה מידת הקושי לשנות דברים בתרבות שלך?‬

‫המרואיינת‪" :‬במידה קשה מאוד כי בחברה שלי תמיד יש ביוקרת מאנשי הדת על כל שינוי או‬

‫חידוש‪ ,‬וחושבים כל שינוי וחידוש הוא איום על הדת והמסורת והחינוך הדתי "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם בתרבות שלך היחסים בין גברים ולנשים הוא שוויוני?‬

‫המרואיינת‪" :‬לא היחס לא שוויוני‪ ,‬תמיד הגבר הוא מלמעלה‪ ,‬הוא המכובד ושצריך לציית לו‬

‫האישה היא מתחת‪ ,‬ואם אישה משכילה זה לא נותן לה האישור לעלות על הגבר"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את שותפה בקבלת ההחלטות במשפחה שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬לא אני לא שותפה‪ ,‬בעלי הוא שקובע מה שצריך להיות ומה לא "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאת משפיעה כשיש צורך לסייע בפתרון בעיות במשפחה?‬

‫‪53‬‬
‫המרואיינת‪" :‬אין לי השפעה כי בעלי לא נותן לי את ההזדמנות הזו‪ ,‬שאוכל לסייע לו שיש בעיה או‬

‫משהו למרות שאני כן מסוגלת להיות יעילה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת אם תביאי בפני הנשים בכפר שלך הדעות לקידום מעמד האישה הן‬

‫תתקבלנה באהדה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬האמת הוא כן אבל לא יודעת עד איזה מידה‪ ,‬כי נכון הנשים שאני מכירה הן נגד‬

‫החוקים והכללים שמכתיבה לנו החברה‪ ,‬אבל הן לא יעזו לגיד את זה‪ ,‬אלא בהסתרה שלא יהי‬

‫גלוי לאנשי הכפר "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לקדם התפקיד שלה גם כשזה מעורר התנגדויות?‬

‫המרואיינת‪" :‬בלי התנגדות וסירוב לכמה דברים האישה לא תתקדם‪ ,‬אבל גם השאלה עד לאן‬

‫ההתנגדויות האלו יובילו אותה‪ ,‬אם בסופו של דבר היא תסבול מיחס לא טוב מהחברה וזה לא‬

‫יקדם אותה אז לא צריך "‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫נספח ד'‪ -‬ראיון עם לילה‬

‫הצגת הנושא ‪ -:‬אני מעוניינת לחקור איך משפיעה המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה‬

‫הערבייה בישראל ואיך מתמודדות כשהן באות במגע עם התרבות היהודית שהיא מהווה הסוכן‬

‫‪.‬למודרניזציה‪ ,‬עם דגש על התהליך שעובר עליהן במהלך ההתמודדות‬

‫?המראיינת‪ :‬מה קוראים לך‬

‫‪ " .‬המרואיינת‪ " :‬קוראים לי לילה‬

‫מראיינת ‪ :‬ספרי לי קצת על עצמך ?‬

‫המרואיינת‪ :‬קוראים לילה‪ ,‬אני בגיל ‪ 42‬אימא לשלושה ילדים‪ ,‬בת ושני בנים‪ .‬התחתנתי בגיל‬

‫צעיר‪ ,‬כבר בגיל ‪ . 19‬והיום אני עובדת מזכירה במשרד הובלות בכפר‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה דעתך על המנהג להתחתן בגיל צעיר ( גיל ‪?) 17‬‬

‫‪55‬‬
 ‫המרואיינת‪" :‬זה הטעות שאישה עושה‪ ,‬אישה צריכה בהתחלה להגשים את עצמה וללמוד כדי‬

‫שיהיה לה מקצוע משלה‪ ,‬אבל ברגע שהיא מתחתנת היא מאבדת את הזכות שלה להגשים את‬

‫עצמה "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬באיזה מידה את בעד שהנישואין יתנהלו‪ ,‬בשיטת שידוך?‬

‫המרואיינת‪" :‬השיטה הזו היא לא נכונה‪ ,‬כי את מתחתנת עם מישהו שאת לא מכירה‪ ,‬ואחרי‬

‫הנישואין את מגלה הרבה דברים שונים ביניכם וזה ישפיע על מערכת היחסים ואת שתסבלי כי‬

‫הגבר הוא השולט שאת לא יכולה להתנגד"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את תופסת הנושא ריבוי נשים?‬

‫המרואיינת‪ :‬זה הדבר שאני תמיד מביעה דעתי נגדו‪ ,‬אפשר לגיד שזה דבר שהוא מגעיל אותי‬

‫במנהגים שלנו‪ .‬דבר שמאוד פוגע באישה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬כאשר את יוצאת מן הבית כיצד את הינך נוהגת להתלבש‪ ,‬לבוש מודרני או מסורתי או‬

‫ג'לבאב?‬

‫מרואיינת‪ :‬לבוש שלי הוא יותר מסורתי‪ ,‬לא ג'לבאב אבל גם לא פחות מהג'לבאב שהוא ארוך‬

‫ורחב שמתאים לאישה ערבייה מסורתית‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתאפר?‬

‫מרואיינת‪ :‬לרוב לא האמת אני עובדת במשרד הובלות שכל העובדים שם הם גברים‪ ,‬אבל אני‬

‫עובדת עם בעלה של אחותי בעל העסק‪ ,‬בגלל זה יכולתי לעבוד במקום הזה משום שהוא קרוב שלי‬

‫ואז אני שומרת על הלבוש והמראה שלי שיהיו מקובלים ואין עליהם ביקורת"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתפלל?‬

‫מרואיינת‪ :‬כן אני מתפללת כל הזמן‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את צמה ברמדאן?‬

‫מרואיינת‪ :‬כן כולנו במשפחה צמים ברמדאן‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלבש לבוש מודרני?‬

‫‪56‬‬
 ‫מרואיינת‪ :‬הבעיה היא שלא בלבוש אלא בגברים בחברה שלנו מיד תופסים אותה כבחורה או‬

‫אישה לא מכובדת ויתחילו לתייג אותה כלא ראויה ליחס טוב וכבוד ואז יהיו לה הרבה בעיות‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלך לאן שהיא תרצה?‬

‫מרואיינת‪ :‬לא זה לא מקובל כי זה מאוד חשוב בחברה מסורתית שבעלה או אבא שלה יידעו איפה‬

‫היא הולכת או לאן היא רוצה ללכת‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך על זה שאישה מוסלמית שהיא מנהלת שיחה עם גבר זר‪ ,‬בלי נוכחות קרוב‬

‫משפחה?‬

‫מרואיינת‪ :‬זה לא מקובל בחברה שלנו‪ ,‬כי האישה נשפטת לפי ההתנהגויות שלה ואם היא מדברת‬

‫עם גבר זר אז זה פוגע בכבוד המשפחה‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה האישה שהיא עובדת מחוץ לבית?‬

‫מרואיינת‪ :‬אני לא רואה בזה בעיה‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לעבוד מה הדחפים מאחורי זה?‬

‫מרואיינת‪ :‬האישה צריכה וחשוב שהיא תעבוד מחוץ לבית כי זה יעזור לה להגיע לעצמאות‬

‫וישחרר אותה מהתלות בבעלה שכל הזמן מכתיב לה מה לעשות‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם חושבת שהאישה צריכה לנהל את הכספים שלה?‬

‫המרואיינת‪ :‬כן‪ ,‬כי כמו שאמרתי זה יעזור לה להשתחרר מהשליטה הגברית עליה‪ ,‬וייתן לה יותר‬

‫עצמאות‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה הבעל שעוזר לאשתו בעבודות הבית?‬

‫מרואיינת‪ :‬אני מאוד מכבדת אותו‪ ,‬ורואה בו האיש המודרני‪ ,‬המשכיל המעריך‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאישה יכולה או לא יכולה להיות בתפקידים חשובים‪ ,‬כמו מנהלת‪,‬‬

‫רופא וכו'?‬

‫‪57‬‬
 ‫המרואיינת‪ :‬אני חושבת שהיא לא יכולה כי מוטלת עליה אחריות הבית והילדים ואי אפשר‬

‫להתאים עצמה לתפקידים כאלו‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה הסיבה שאת חושבת שהאישה לא יכולה להיות במקצועות חשובים?‬

‫המרואיינת‪ :‬זה נובע מהרבה סיבות‪ ,‬כי היא תסבול אחר כך מחוסר תיאום בין העבודה שלה ובין‬

‫הצרכים של הבית והילדים יותר הצרכים של הבעל שהוא לא יסכים שאשתו לא תקיים התפקיד‬

‫שלה בבית כמו שצריך‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה המחסומים שעוצרים את האישה ללמוד‪ ,‬להתקדם ולהיות במעמדים ותפקידים‬

‫חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬כפי שנהוג בכל משפחה‪ ,‬כל בחורה ערבייה‪ ,‬האידיאל של בחורה ערבייה‪ ,‬שהיא‬

‫מסיימת ללמוד או אם היא לא לומדת באוניברסיטה‪ ,‬היא מי שמתחתנת‪ ,‬מביאה ילדים‪ ,‬שומרת‬

‫על המשפחה כלומר עקרת בית בסטאטוס שלה וחוזרת על אותה היסטוריה של ההורים‪ ,‬אותו‬

‫כפר‪ ,‬והיא לא יוצאת מהכפר‪ ,‬והאידיאל של החברה זו היסטוריה שחוזרת על עצמה‪ ,‬זה מה‬

‫שמדכא אותי" ‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאם תרצי‪ ,‬תוכלי ללמוד ולהתקדם ולקבל תפקידים מרכזיים בכפר‬

‫שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני התעייפתי ממלחמות עם משפחתי ואז אני בחרתי לוותר על המשאלות‬

‫והחלומות שלי בקשר ללימודים‪ ,‬ונכנעתי לדרישות שלהם ובחרתי להיות האישה המסורתית‬

‫המקובלת במשפחה ובכפר וכבר התחתנתי וניהלתי אורח חיים של אישה ערבייה מוסלמית‬

‫שמקיימת הנורמות והדרישות של התרבות שלה‪ ,‬אפילו בלי להתנגד גם לבעלי בשום דבר‪ ,‬וזה‬

‫הרבה פעמים מביא אותי למצב נפשי קשה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬ואפילו לשנאה עצמית"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את תופסת את עצמך כיכולה להכניס חידושים ושינויים בכפר לגבי מעמד‬

‫האישה ?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני חושבת שאני לא יכולה למרות שאני מאוד רוצה בזה‪ ,‬אני יכולה כי אין לי את‬

‫הכלים ואת השיטות שאפשר להשתמש כדי שאוכל להכניס חידושים ושינויים" ‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬באיזה מידה בתרבות שלך נתפסת המסורת?‬

‫‪58‬‬
 ‫המרואיינת‪" :‬במידה רבה מאוד "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך התרבות שלך תופסת או מקבלת המודרניזציה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬החברה שלנו מאוד מעודדת המודרניזציה‪ ,‬אבל תמיד שומרת על דברים מסוימים‬

‫ולא מאפשרת שהמודרניזציה להשפיע עליהם‪ ,‬והוא האי שוויון בין הגבר והאישה‪ ,‬שהגבר הוא‬

‫תמיד שיהיה השולט המחליט‪ ,‬המשכיל יותר‪ ,‬והאישה צריכה להיות בתפקיד האימא המגדלת‬

‫ילדים בבית ומטפלת בהם וזה לא תפקיד הגבר "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך התרבות שלך מקבלות נשים בעלות יוזמה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬לא כל כך מקבלת אותן "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה מידת הקושי לשנות דברים בתרבות שלך?‬

‫המרואיינת‪ ":‬במידה קשה מאוד כי בחברה שלי תמיד יש ביקורת מאנשי הדת על כל שינוי או‬

‫חידוש‪ .‬החברה שלנו היא חברה דתית ומסורתית במידה רבה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם בתרבות שלך היחסים בין גברים ולנשים הוא שוויוני?‬

‫המרואיינת‪ ":‬לא היחס לא שוויוני "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את שותפה בקבלת ההחלטות במשפחה שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני שותפה במידה מעטה‪ ,‬כי בסוף הבעל הוא שמחליט "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאת משפיעה כשיש צורך לסייע בפתרון בעיות במשפחה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני חושבת לא "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת אם תביאי בפני הנשים בכפר שלך הדעות לקידום מעמד האישה הן‬

‫תתקבלנה באהדה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני לא יודעת כי אף פעם לא העזתי‪ ,‬לעשות ניסיון כזה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לקדם התפקיד שלה גם כשזה מעורר התנגדויות?‬

‫‪59‬‬
 ‫המרואיינת‪" :‬בלי התנגדות וסירוב לכמה דברים האישה לא תתקדם‪ ,‬לכן זה חשוב שהאישה‬

‫נלחמת למען שינוי תפקידה‪ ,‬כי אני תמיד וויתרתי ולא התנגדתי לרצונות המשפחה שלי לכן אני‬

‫כאן‪ ,‬בלי השכלה "‪.‬‬

‫נספח ה'‪ -‬ראיון מג'דולין‬

‫הצגת הנושא ‪ -:‬אני מעוניינת לחקור איך משפיעה המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה‬

‫הערבייה בישראל ואיך מתמודדות כשהן באות במגע עם התרבות היהודית שהיא מהווה הסוכן‬

‫‪.‬למודרניזציה‪ ,‬עם דגש על התהליך שעובר עליהן במהלך ההתמודדות‬

‫?המראיינת‪ :‬מה קוראים לך‬

‫‪60‬‬
 ‫‪.‬המרואיינת‪ :‬קוראים מג'דולין‬

‫מראיינת ‪ :‬ספרי לי קצת על עצמך ?‬

‫המרואיינת‪ :‬קוראים מג'דולין‪ ,‬אני בגיל ‪ 35‬אימא לשלושה ילדים‪ ,‬בת ושני בנים‪ .‬התחתנתי בגיל‬

‫צעיר‪ ,‬כבר בגיל ‪ . 19‬והיום אני רק בבית עם הילדים ומטפלת בחמי וחמתי הזקנים שחיים איתנו‬

‫בבית‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה דעתך על המנהג להתחתן בגיל צעיר ( גיל ‪?) 17‬‬

‫המרואיינת‪" :‬האישה צריכה להתחתן לא פחות מגיל ‪ 24‬עד שהיא מסיימת לימודים ומוצאת‬

‫עבודה ועצמאית כלכלית "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬באיזה מידה את בעד שהנישואין יתנהלו‪ ,‬בשיטת שידוך?‬

‫המרואיינת‪" :‬השיטה הזו היא שיטה מאוד לא מקובלת מבחינתי‪ ,‬הבחורה צריכה להכיר את‬

‫הגבר לפני שהיא מתחתנת איתו כי הרבה אנחנו נתקלים עם מאפיינים שקשה לשנות בגבר אחרי‬

‫הנישואין‪ ,‬וזו חיים ארוכים זה לא של יום אחד ולבוא ולבקש גירושים זה לא יקרה בחברה שלנו‬

‫כי אישה גרושה היא אישה שיש עליה סטיגמה מאוד קשה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את תופסת הנושא ריבוי נשים?‬

‫המרואיינת‪ ":‬לצערי זה מה שנפוץ עכשיו בחברה הערבית המוסלמית‪ ,‬פתאום את מגלה שבעלך‬
‫מתחתן עם עוד בחורה בסודיות‪ ,‬וכשאת מגלה הוא אומר לך אני לא חורג או גורם להפרת החוק‬

‫הדתי‪ ,‬זו הזכות שלי בדת‪ .‬ואז את לא תוכלי להתנגד כי הדת נתן לו את הזכות הזו את לא תוכלי‬

‫לבוא בטענות נגדו כי אין מי שיקשיב לך"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬כאשר את יוצאת מן הבית כיצד את הינך נוהגת להתלבש‪ ,‬לבוש מודרני או מסורתי או‬

‫ג'לבאב?‬

‫מרואיינת‪" :‬לבוש שלי הוא מסורתי‪ ,‬אני שומרת להיות מסורתית בכל דבר כי כך לימדו אותי מאז‬

‫הייתי קטנה‪ ,‬צריכה להיות מסורתית כדי שיהיה לי יחס טוב והערכה במשפחה‪ ,‬חריגות פשוטה‬

‫למשל קצת שינוי בליבוש זה הופך אותי לבחורה לא ממושמעת ולא מקובלת במשפחה אפילו‬

‫בחברה‪ .‬יש בחורות בכפר שלי הולכות לפי המודרניזציה אבל הן מקבלות יחס מעליב ולא טוב‬

‫מבני החברה וזה גורם להן‪ ,‬לרובן שהן עד עכשיו לא נשואות"‪.‬‬

‫‪61‬‬
 ‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתאפר?‬

‫מרואיינת‪ " :‬האמת אני אוהבת להתאפר כשאני הולכת למקומות כמו חתונה של חברה או‬

‫למסיבה מסוימת ואפילו לטיפת חלב או למקום אחר‪ ,‬אבל אני לא מתאפרת כי כבר אני כל הזמן‬

‫בבית מנקה מטפלת בחמתי וחמי הזקנים‪ ,‬אז התרגלתי להיות בלבוש הבית וכשאני יוצאת אין לי‬

‫את החשק הזה להיות או לדאוג לעצמי להיות מטופחת"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתפלל?‬

‫מרואיינת‪ :‬כן אני מתפללת כל הזמן‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את צמה ברמדאן?‬

‫מרואיינת‪ :‬כן כולנו במשפחה צמים ברמדאן‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלבש לבוש מודרני?‬

‫מרואיינת‪ :‬כמו שאמרתי שהלבוש המודרני הוא לא מקובל בחברה שלנו‪ ,‬ואם אני מתלבשת‬

‫בצורה מודרנית אני אסבול מיחס לא מכובד בחברה ואני אישה מסורתית מאז הייתי קטנה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלך לאן שהיא תרצה?‬

‫מרואיינת‪ ":‬זה חלק מהתנהגות מסורתית ואני חונכתי להיות מסורתית ואז אני לא בעד את זה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך על זה שאישה מוסלמית שהיא מנהלת שיחה עם גבר זר‪ ,‬בלי נוכחות קרוב‬

‫משפחה?‬

‫מרואיינת‪ :‬זה לא מקובל בחברה שלנו‪ .‬החברה שלנו מאוד עוקבת אחרי כל ההתנהגויות של‬

‫הבחורה‪ ,‬במיוחד אם היא בקשר עם גבר לפני נישואין‪ ,‬ואפילו אם היא מנהלת שיחה עם גברים‬

‫זרים זה נחשב לדבר שפוגע בכבוד המשפחה והרבה ביקורת עליו"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה האישה שהיא עובדת מחוץ לבית?‬

‫מרואיינת‪ :‬אני לא רואה בזה בעיה‪ ,‬אבל מצד בעלי הוא נגד זה ודווקא עכשיו שאני דואגת להורים‬

‫שלו"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לעבוד מה הדחפים מאחורי זה?‬

‫‪62‬‬
 ‫מרואיינת‪ :‬האישה צריכה לעבוד זה הדבר שיוציא מהתלותיות שלה בגבר‪ ,‬כלכלית‪ ,‬ונפשית‪.‬‬

‫האישה העובדת היא עצמאית וחזקה יותר‪ ,‬יש לה את הכוח להתנגד ולהביע את דעתה ולסרב‬

‫לעשות דברים שהיא לא רוצה לעשות‪ ,‬דרך העבודה רוכשת קשרים חברתיים‪ ,‬ודרך ליצירת‬

‫חברויות משמעותיות גם שאולי אוכל להגשים את עצמי"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם חושבת שהאישה צריכה לנהל את הכספים שלה?‬

‫המרואיינת‪ :‬כן‪ ,‬היא לא צריכה להיות תלותית בגבר בכלל כלכלית‪ ,‬היא צריכה להגיע לעצמאות‬

‫כלכלית מוחלטת"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה הבעל שעוזר לאשתו בעבודות הבית?‬

‫מרואיינת‪ :‬אני מאוד מכבדת אותו‪ ,‬ורואה בו הבעל האידיאלי שמכיל את אשתו ומשפחתו דרך‬

‫הבנתו לצרכים של האישה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאישה יכולה או לא יכולה להיות בתפקידים חשובים‪ ,‬כמו מנהלת‪,‬‬

‫רופא וכו'?‬

‫המרואיינת‪ :‬אני חושבת שהחברה שלנו מחייבת אותה לא להיות בתפקידים כאלו כי כאישה‬

‫התפקיד המרכזי שלה כבר מוגדר בחברה‪ ,‬להתחתן‪ ,‬להביא ילדים ולטפל בהם שזה רק תפקיד‬

‫האישה שהבעל אינו מתערב או לוקח חלק בתפקיד הזה אז יהיה זה מחסום בפני התקדמותה או‬

‫עבודתה כמנהלת או כרופא"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה הסיבה שאת חושבת שהאישה לא יכולה להיות במקצועות חשובים?‬

‫המרואיינת‪ :‬כי היא תסבול אחר כך מחוסר תיאום בין העבודה שלה ובין הצרכים של הבית‬

‫והילדים ואז תהיה מוכרחת לוותר על העבודה שלה למען הילדים ואם לא תוותר אולי זה יגרום‬

‫למערכת יחסים לא טובה עם הבעל שבסופו של דבר זה יגרום לגירושים דבר שקורה הרבה‬

‫בכפרים הערבים שבגליל שיותר מפותחים מאצלנו"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה המחסומים שעוצרים את האישה ללמוד‪ ,‬להתקדם ולהיות במעמדים ותפקידים‬

‫חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬זה התרבות שלנו‪ ,‬התרבות שלנו לא מעודדת הנשים כמו שמעודדת הגברים‪ .‬הבית‪,‬‬

‫הילדים‪ ,‬הבעל‪ ,‬הם מחסום כבד‪ .‬אישה שעוזבת את הילדים שלה תמיד מאשימה עצמה‪ .‬אין ממש‬

‫‪63‬‬
‫הרבה גברים שלוקחים חלק בתפקיד המשפחתי בעניין הניקיון ובעניין הבישולים ובעניין הכביסה‪.‬‬

‫אפילו אם זה בא מתוך האישה עצמה‪ ,‬זה מתהווה דרך היווצרות של מחשבות ושל תפקידים‬

‫שהחברה יצרה‪ .‬החברה לימדה אותה לחשוב ככה‪ ,‬זה מאוד חזק בפנים"‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאם תרצי‪ ,‬תוכלי ללמוד ולהתקדם ולקבל תפקידים מרכזיים בכפר‬

‫שלך?‬

‫המרואיינת‪ " " :‬אני לא רציתי להיות כמו אמי‪ ,‬מצד שני אני לא רציתי להתנגד לכללי וחוקי‬

‫החברה שלי‪ ,‬אני אף פעם לא התקוממתי‪ ,‬אף פעם לא מרדתי‪ ,‬ידועה כבחורה ממושמעת צייתנית‪,‬‬

‫בחורה שכולם רצו‪ ,‬בחורה אידיאלית בכפר‪ ,‬זה פשוט הכי טוב‪ .‬אני רציתי ללמוד ולהתקדם כי אני‬

‫מאמינה ביכולות שלי‪ ,‬אני תמיד הייתי מצטיינת בבית הספר‪ .‬היא ממשיכה ואומרת " אני נמצאת‬

‫בדילמה ‪,‬החברה הכריחה אותי לוותר על השאפות שלי והחלומות שלי להתקדם ולהיות עצמאית‪,‬‬

‫וזה למען " שמירת כבוד המשפחה"‪ ,‬והיום אני לא אוכל ללמוד כי התפקיד שלי בבית לא יתאפשר‬

‫לי לצאת ללימודים"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את תופסת את עצמך כיכולה להכניס חידושים ושינויים בכפר לגבי מעמד‬

‫האישה ?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני לא אוכל משום שזה אומר שאני צריכה להתמרד‪ ,‬להתנגד על התרבות‬

‫והנורמות שלי‪ ,‬ואני חונכתי להיות צייתנית וממושמעת בכפר שלי‪ ,‬שזה מקנה לי הרבה כבוד"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬באיזה מידה בתרבות שלך נתפסת המסורת?‬

‫המרואיינת‪ ":‬המסורת זה הדבר החשוב ביותר"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך התרבות שלך תופסת או מקבלת המודרניזציה?‬

‫המרואיינת‪ :‬החברה שלנו מאוד מעודדת המודרניזציה‪ ,‬אבל בתחומים מסוימים תחומים שלא‬

‫יפגעו בנורמות של התרבות או ישנו התרבות‪ ,‬דברים של תעסוקת גברים תמיד מעודדים ומנסים‬

‫להכניס חידושים על סוג התעסוקה של הגברים"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך התרבות שלך מקבלות נשים בעלות יוזמה?‬

‫המרואיינת‪" :‬לא מקבלת כי היא רואה בזה איום על הגבריות‪ ,‬ועל התפקיד הגברי"‪.‬‬

‫‪64‬‬
 ‫המראיינת‪ :‬מה מידת הקושי לשנות דברים בתרבות שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬קשה מאוד‪,‬דווקא אם זה תלוי בכבוד המשפחה והשם של המשפחה או בתפקיד‬

‫האישה בבית"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם בתרבות שלך היחסים בין גברים ולנשים הוא שוויוני?‬

‫המרואיינת‪ :‬לא היחס לא שוויוני‪ .‬תמיד מעדיפים גברים על נשים‪ ,‬אפילו היום אם את שומעת‬

‫אישה שהיא הולכת ללדת בן את רואה שמתייחסים אליה בכבוד רב‪ ,‬ואם היא הולכת להביא בת‬

‫אז ממש היא תרגיש שהיא לא כל כך מקובלת או מוערצת"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את שותפה בקבלת ההחלטות במשפחה שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬לא אני לא שותפה‪ ,‬אם הייתי שותפה הייתי מחליטה אחרת בהרבה דברים‬

‫במשפחה שלי ובחינוך הילדים שלי"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאת משפיעה כשיש צורך לסייע בפתרון בעיות במשפחה?‬

‫המרואיינת‪ :‬כן אני יש לי יכולת להשפיע‪ ,‬כי כוח יש לי בפנים שאני לא יכולה להוציא‪ ,‬אבל אני לא‬

‫אשפיע כי בעלי הוא שמותר לו לפתור בעיות במשפחה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת אם תביאי בפני הנשים בכפר שלך הדעות לקידום מעמד האישה הן‬

‫תתקבלנה באהדה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬כן זה יהיה כי הרבה נשים מקופחות בכפר שלי ורוצות לצאת מזה אבל אין להן‬

‫הכלים או התמיכה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לקדם התפקיד שלה גם כשזה מעורר התנגדויות?‬

‫המרואיינת‪ ":‬זה תלוי באישה עד כמה היא רוצה לשמור על המסורתיות שלה בחברה ולהיות‬

‫ממושמעת‪ ,‬כי ההתנגדות שלה זה מערער את המסורתיות שלה‪ ,‬דבר שגורם לה שהיא תהיה‬

‫דחויה בחברה‪ ,‬אני אישה מסורתית שלא אוכל להביע ההתנגדות שלי"‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫נספח ו'‪ -‬ראיון מונא‬

‫הצגת הנושא ‪ -:‬אני מעוניינת לחקור איך משפיעה המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה‬

‫הערבייה בישראל ואיך מתמודדות כשהן באות במגע עם התרבות היהודית שהיא מהווה הסוכן‬

‫‪.‬למודרניזציה‪ ,‬עם דגש על התהליך שעובר עליהן במהלך ההתמודדות‬

‫?המראיינת‪ :‬מה קוראים לך‬

‫‪66‬‬
 ‫‪ .‬המרואיינת‪ :‬קוראים לי מונא‬

‫מראיינת ‪ :‬ספרי לי קצת על עצמך ?‬

‫המרואיינת‪ :‬אני בגיל ‪ ,21‬סטודנטית שנה שלישית בחינוך באוניברסיטת ירושלים‪ ,‬אני גרה‬

‫קרובה לאוניברסיטה‪ ,‬גם עובדת מזכירה במשרד עורך דין אחרי הצהריים "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה דעתך על המנהג להתחתן בגיל צעיר ( גיל ‪?) 17‬‬

‫המרואיינת‪" :‬זה ממש מקפח האישה‪ ,‬כי האישה צריכה להגשים את עצמה ולרכוש השכלה גבוהה‬

‫כדי שתוכל לפתח קריירה מקצועית "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬באיזה מידה את בעד שהנישואין יתנהלו‪ ,‬בשיטת שידוך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬בזה אני עוד לא יודעת‪ ,‬זה עדיף להיות במערכת יחסים לפני הנישואין כדי שתוכלי‬

‫להבין הבחור שאת הולכת להתחתן אבל הבעיה שהבחור הערבי תופס את האישה שיוזמת או‬

‫שמנהלת יחסים לפני הנישואין כאישה סוטה אפילו אם ראה בה כבחורה מחונכת ומכובדת הוא‬

‫יתפוס אותה בסוף כאישה לא מקובלת מצידו‪ ,‬אז כך האישה לא תתחתן‪ ,‬והשאלה אז עדיף ללכת‬

‫על שיטת השידוך‪ ,‬כי אני לא מסוגלת לייזום ביחסים עם בחור לפני הנישואין"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את תופסת הנושא ריבוי נשים?‬

‫המרואיינת‪ ":‬זה בכלל אני לא אקבל אותו אפילו לא מוכנה להכיר בו מבחינה דתית"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬כאשר את יוצאת מן הבית כיצד את הינך נוהגת להתלבש‪ ,‬לבוש מודרני או מסורתי או‬

‫ג'לבאב?‬

‫מרואיינת‪" :‬לבוש שלי הוא מודרני‪ ,‬אבל ארוך לא קצר שהוא לא מקובל בחברה שלי‪ ,‬אני לובשת‬

‫מכנסיים‪ ,‬חצאיות אבל שלא שמלה ארוכה או ג'לבאב‪ ,‬והולכת בלי כיסוי ראש"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתאפר?‬

‫מרואיינת‪ " :‬כן אני מתאפרת כל הזמן כי אני לא יכולה לצאת ללימודים בלי להיות מאופרת‬

‫ומטופחת"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתפלל?‬

‫‪67‬‬
 ‫מרואיינת‪ :‬לרוב לא‪ ,‬לעיתים רחוקות כן אני מתפללת "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את צמה ברמדאן?‬

‫מרואיינת‪ :‬כן כולנו במשפחה צמים ברמדאן‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלבש לבוש מודרני?‬

‫מרואיינת‪ ":‬אני לא נגד לבוש מודרני כל עוד הוא מקובל ולא חושף מקומות בגוף‪ ,‬אני למשל‬

‫לובשת לבוש מודרני לא מסורתי אבל לא שהוא חשוף שחושף הגוף במקומות לא נעים לראות‪,‬‬

‫כלומר לא קצר לא שקוף"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלך לאן שהיא תרצה?‬

‫מרואיינת‪ ":‬היא יכולה ללכת למקומות מקובלים מבחינה תרבותית‪ ,‬אבל גם האישה הערבייה‬

‫היא ביקורתית על ההתנהגויות שלה לא כל מקום תרשה לעצמה ללכת אם זה מקום שיפגע בכבוד‬

‫המשפחה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך על זה שאישה מוסלמית שהיא מנהלת שיחה עם גבר זר‪ ,‬בלי נוכחות קרוב‬

‫משפחה?‬

‫מרואיינת‪ " :‬זה עוד לא מקובל‪ ,‬כי החברה שלנו מאוד ביקורתית על התנהגויות כאלו"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה האישה שהיא עובדת מחוץ לבית?‬

‫מרואיינת‪ ":‬האישה העובדת מחוץ לבית לא רק מגיעה לעצמאות כלכלית גם מכירה אנשים‬

‫איכותיים‪ ,‬רוכשת קשרים חברתיים"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לעבוד מה הדחפים מאחורי זה?‬

‫מרואיינת‪ :‬העבודה היא הדרך להשתחרר מתפקידי האישה המסורתיים‪ ,‬הדרך להגשמה עצמית‪,‬‬

‫לעצמאות כלכלית‪ ,‬שמשחררת האישה להיות תלותית בגבר ומצייתת להוראות האנוכיות שלו"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם חושבת שהאישה צריכה לנהל את הכספים שלה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬כן‪ ,‬מאוד צריכה להיות עצמאית כלכלית "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה הבעל שעוזר לאשתו בעבודות הבית?‬

‫‪68‬‬
 ‫מרואיינת‪" :‬זה לא רואים בחברה הערבית המסורתית שלנו"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאישה יכולה או לא יכולה להיות בתפקידים חשובים‪ ,‬כמו מנהלת‪,‬‬

‫רופא וכו'?‬

‫המרואיינת‪ ":‬אני חושבת שהחברה שלנו מחייבת אותה לא להיות בתפקידים כאלו כי כאישה‬

‫התפקיד המרכזי שלה כבר מוגדר בחברה‪ ,‬להתחתן‪ ,‬להביא ילדים ולטפל בהם שזה רק תפקיד‬

‫האישה שהבעל אינו מתערב או לוקח חלק בתפקיד הזה אז יהיה זה מחסום בפני התקדמותה או‬

‫עבודתה כמנהלת או כרופא"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה הסיבה שאת חושבת שהאישה לא יכולה להיות במקצועות חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬כשאומרים עלי שאני לומדת זה בסדר‪ ,‬אבל כששומעים שאני עובדת אז אומרים‪:‬‬

‫מה ? היא גבר ? מה היא עושה שם ?‪ .‬אימא שלי ואני נמצאות בריב קשה כי אימא שלי לא רוצה‬

‫להגיד שאני עובדת‪ ,‬כי אז יש לה חשבונות " ‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה המחסומים שעוצרים את האישה ללמוד‪ ,‬להתקדם ולהיות במעמדים ותפקידים‬

‫חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני חושבת שזה תרבות‪ .‬אני ערבייה‪ ,‬צמחתי בבית ערבי וחונכתי לשתוק‪ ,‬לא‬

‫לעשות ככה‪ ,‬כשגדלתי אני חינכתי עצמי שאני רוצה את זה‪ ,‬אבל עד שהגעתי לזה לקח לי הרבה‬

‫דמעות‪ ,‬הרבה ויכוחים‪ ,‬הרבה כאב "‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאם תרצי‪ ,‬תוכלי ללמוד ולהתקדם ולקבל תפקידים מרכזיים בכפר‬

‫שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬בנקודה הזאת את נמצאת‪ ,‬ובעלך והילדים שלך‪ .‬אם בתוך הנקודה הזאת הקטנה‬

‫יש מחסומים‪ ,‬איך תצאי לחברה? לא את מחליטה‪ ,‬הוא המחליט הראשון במשפחה‪ .‬תדמייני‬

‫לעצמך שאת הולכת להשתלמות‪ ,‬חוזרת‪ ,‬והוא לא מאכיל הילדים‪ ,‬הילדים לא אכלו‪ ,‬נשים צריכות‬

‫למלא בעדיפות הראשונה את תפקידן כאמהות וכרעיות‪ ,‬אבל אם הוא תומך הוא גם משפיע על‬

‫אחרים שיתמכו"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את תופסת את עצמך כיכולה להכניס חידושים ושינויים בכפר לגבי מעמד‬

‫האישה ?‬

‫‪69‬‬
 ‫המרואיינת‪" :‬כן כי הלימודים נותנים לי את הידע‪ ,‬הכלים והכוח לפעול למען נשים‪ ,‬תמיכתי‬

‫בסטודנטיות הדומות לי מבחינה תרבותית או דתית נותנת לי כוח "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬באיזה מידה בתרבות שלך נתפסת המסורת?‬

‫המרואיינת‪ ":‬במידה רבה יותר‪ ,‬בגלל זה לא חוכמה לבוא בטענות נגד התרבות והמסורת אלא‬

‫צריך לקבל את זה כדי שנוכל להכניס שינויים בחברה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך התרבות שלך תופסת או מקבלת המודרניזציה?‬

‫המרואיינת‪ :‬החברה שלנו מאוד מעודדת המודרניזציה‪ ,‬וגם הלימודים וההשכלה לשני המינים‪,‬‬

‫אבל בקשר להשכלה הגבוהה לנשים היא מעודדת בתנאי שהנשים תהיינה מחויבות קודם כל‬

‫למשפחתן ולתפקידן כאמהות ולאחר מכן לקריירה שלהן"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך התרבות שלך מקבלות נשים בעלות יוזמה?‬

‫המרואיינת‪" :‬התרבות מקבלת בהתחלה נשים בעדיפות הראשונה כשהן בתפקידן כאמהות‬

‫וכרעיות "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה מידת הקושי לשנות דברים בתרבות שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬זה קשה אם זה תלוי במעמד האישה‪ ,‬כי האישה נתפסת עם התפקיד שלה‬

‫המסורתי‪ ,‬והוא ללדת ילדים ולדאוג לצרכים הבעל‪ ,‬ואם היא חורגת מהתפקיד הזה היא מאיימת‬

‫על הכוח הגברי"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם בתרבות שלך היחסים בין גברים ולנשים הוא שוויוני?‬

‫המרואיינת‪ ":‬לא היחס לא שוויוני‪ .‬הוא לא שוויוני בכל התחומים גם בתחום של ייזום מערכת‬

‫יחסים ביו המינים "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את שותפה בקבלת ההחלטות במשפחה שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני יחסית שותפה‪ ,‬אבל בדברים הקטנים‪ ,‬אבל בדברים גדולים זה רק אבא או אחי‬

‫הבכור הם שמחליטים בהם כי זה חלק מהתפקיד המרכזי של הגבר במשפחה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאת משפיעה כשיש צורך לסייע בפתרון בעיות במשפחה?‬

‫‪70‬‬
 ‫המרואיינת‪ :‬כן אני יש לי יכולת להשפיע‪ ,‬כי הלימודים נותנים לי את הקול והשפה להשפיע"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת אם תביאי בפני הנשים בכפר שלך הדעות לקידום מעמד האישה הן‬

‫תתקבלנה באהדה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬זה אני לא בטוחה כי הרבה נשים היום עוד דבקות במנהגים ובנורמות של התרבות‬

‫שלנו והן מאוד יפחדו לעורר התנגדות משום שהן תופסות את עצמן כחלשות אין להן את הכלים‬

‫והכוח לעמוד מול הכוח הגברי המכתיב להן מה לעשות"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לקדם התפקיד שלה גם כשזה מעורר התנגדויות?‬

‫המרואיינת‪ ":‬האישה צריכה להעריך את עצמה‪ ,‬וזה מה שרכשתי בתקופת הלימודים‪ ,‬בתקופת‬

‫הלימודים הבהרתי לעצמי את ערכי ומטרותיי כאישה‪ ,‬אני מסוגלת ליישם אסטרטגיות שלמדתי‬

‫האוניברסיטה להעלאת המודעות לעצמי"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם הלימודים תרמו לך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬הלימודים נתנו לי כוח‪ ,‬חיזקו אותי‪ ,‬עשו לי סדר עם עצמי‪ ,‬זאת אומרת מין חיזוק‬

‫כזה‪ ,‬הלימודים נותנים לי את הידע‪ ,‬הכלים והכוח לפעול למען נשים‪ ,‬אני מעצימה את עצמי דרך‬

‫הלימודים‪ ,‬אני מסוגלת ליישם תיאוריות שחמדתי באוניברסיטה על עצמי ועל אחרים"‪.‬‬

‫‪71‬‬
 ‫נספח ז'‪ -‬ראיון סחר‬
‫הצגת הנושא ‪ -:‬אני מעוניינת לחקור איך משפיעה המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה‬

‫הערבייה בישראל ואיך מתמודדות כשהן באות במגע עם התרבות היהודית שהיא מהווה הסוכן‬

‫‪.‬למודרניזציה‪ ,‬עם דגש על התהליך שעובר עליהן במהלך ההתמודדות‬

‫?המראיינת‪ :‬מה קוראים לך‬

‫‪72‬‬
 ‫‪ .‬המרואיינת‪ :‬קוראים לי סחר‬

‫מראיינת ‪ :‬ספרי לי קצת על עצמך ?‬

‫המרואיינת‪ :‬אני בגיל ‪ ,25‬סטודנטית לתואר שני בחינוך‪ ,‬רווקה וגרה בירושלים‪ ,‬ומלמדת בבית‬

‫ספר בכפר ערבי קוראים לו ואדי אלג'וז ‪,‬איפה אני משכירה דירה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה דעתך על המנהג להתחתן בגיל צעיר ( גיל ‪?) 17‬‬

‫המרואיינת‪" :‬בזה האישה חוסמת את עצמה מלהתקדם והיא קובעת לעצמה לשאר בתפקידה‬

‫שהתרבות הכתיבה לה "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬באיזה מידה את בעד שהנישואין יתנהלו‪ ,‬בשיטת שידוך?‬

‫המרואיינת‪" :‬בזה אני לא בעד‪ ,‬אם אני אוהבת מישהו ולהגיד לו‪ ,‬שאני אוהבת אותך‪ ,‬אישית אין‬

‫לי בעיה‪ ,‬אבל הבחורים יש להם בעיה‪ ,‬כי הם יבינו את זה אחרת‪ ,‬הם יבינו שאני בחורה לא טובה‪,‬‬

‫אין בחורה ערבייה תגיד לבחור שאני אוהבת אותך ותתחיל איתי‪ ,‬והכוונות שלי לא ככה‪ ,‬אבל אני‬

‫לא יכולה לעשות את זה"‪.".‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את תופסת הנושא ריבוי נשים?‬

‫המרואיינת‪ ":‬אני בכלל לא בעד‪ ,‬ואני רואה שהאישה מקופחת בנושא הזה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬כאשר את יוצאת מן הבית כיצד את הינך נוהגת להתלבש‪ ,‬לבוש מודרני או מסורתי או‬
‫ג'לבאב?‬

‫מרואיינת‪" :‬לבוש שלי הוא מודרני"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתאפר?‬

‫מרואיינת‪ " :‬כן אני מתאפרת כל הזמן כי אני לא יכולה לצאת ללימודים בלי להיות מאופרת‬

‫ויפה"‪.‬‬

‫‪73‬‬
 ‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתפלל?‬

‫מרואיינת‪ " :‬אני מתפללת‪ ,‬ובגלל שאני גרה בירושלים בתקופת הלימודים הרבה פעמים אני‬

‫הולכת למסגד אלאקסא "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את צמה ברמדאן?‬

‫מרואיינת‪ ":‬כן אבל בתקופת הבחינות לא"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלבש לבוש מודרני?‬

‫מרואיינת‪ ":‬אני לובשת מודרני אבל בצורה שלא תעורר התנגדויות וביקורת‪ ,‬אני שומרת שלא‬

‫לחרוג בלבוש שלי"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלך לאן שהיא תרצה?‬

‫מרואיינת‪ ":‬אני לא מחליטה‪ ,‬החברה מחליטה בשבילי‪ ,‬אני לא יכולה ללכת לאן שאני רוצה" ‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך על זה שאישה מוסלמית שהיא מנהלת שיחה עם גבר זר‪ ,‬בלי נוכחות קרוב‬

‫משפחה?‬

‫מרואיינת‪ " :‬אני גרה בירושלים‪ ,‬חברה שהיא " מאוד פתוחה "‪ ,‬אך במקביל אני שומרת ‪ ,‬כאילו‪,‬‬

‫אסור לי‪ ,‬מותר לי‪ ,‬בואי נגיד‪ ,‬לרצות ולדבר עם משהו וידבר איתי‪ ,‬ויאהב אותי‪ ,‬אבל לא מותר לי‬

‫להיות איתו ולשכב איתו‪ .‬ואני יודעת הגבולות האלה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה האישה שהיא עובדת מחוץ לבית?"‬

‫מרואיינת‪ ":‬זה מאוד חשוב לרווחתה הנפשית‪ ,‬היא תכיר אנשים אחרים‪ ,‬היא רוכשת קשרים‬

‫חברתיים‪ ,‬והיא הדרך למימוש הגשמה עצמית"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לעבוד‪ ,‬מה הדחפים מאחורי זה?‬

‫מרואיינת‪ " :‬העבודה היא מקדמת אותה משנה תפקידה במשפחה‪ ,‬למען איכות חייה בתפקידה‬

‫הנשי‪ ,‬העבודה היא הדרך להגיע לעצמאות כלכלית‪ ,‬וגם לעצמאות האישה בכל התחומים"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם חושבת שהאישה צריכה לנהל את הכספים שלה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬כן‪ ,‬האישה צריכה לנהל בעצמה את הכספים שלה "‪.‬‬

‫‪74‬‬
 ‫מראיינת‪ :‬איך את רואה הבעל שעוזר לאשתו בעבודות הבית?‬

‫מרואיינת‪" :‬זה מעט מאוד‪ ,‬אנחנו לא רגילות לראות בעלים שהם באמת עוזרים ותומכים‪ ,‬ואישה‬

‫שבעלה עוזר באמת היא תהיה בעלת מזל בחיים"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאישה יכולה או לא יכולה להיות בתפקידים חשובים‪ ,‬כמו מנהלת‪,‬‬

‫רופא וכו'?‬

‫המרואיינת‪ :‬היא לא יכולה כי היא תדע שזה יתנגש עם תפקידה כאימא וכאישה‪ ,‬ומטפלת בבית"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה הסיבה שאת חושבת שהאישה לא יכולה להיות במקצועות חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬זאת התרבות‪ ,‬התרבות מכתיבה לנו מה ללמוד‪ ,‬עד לאן להגיע‪ ,‬מתי נעשה עצור‪,‬‬

‫העצירה היא כשהמקצוע שבחרת יתחיל להפריע לתפקידך המסורתי‪ ,‬כאימא ואישה בתוך הבית "‬

‫המראיינת‪ :‬מה המחסומים שעוצרים את האישה ללמוד‪ ,‬להתקדם ולהיות במעמדים ותפקידים‬

‫חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬התרבות שלנו‪ ,‬תמיד בחברה שלנו יש עין על הבת‪ ...‬תמיד אומרים שטוב לבנות‬

‫להתחתן‪ ,‬אבל כשרואים שהיא עסוקה במשהו כמו לימודים‪ ,‬זה הכי טוב שנותן לה את‬

‫הלגיטימציה להתנגד למחסומים שמעמידה התרבות בפני הבת"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאם תרצי‪ ,‬תוכלי ללמוד ולהתקדם ולקבל תפקידים מרכזיים בכפר‬

‫שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬ההיגיון הוא שאחרי התואר הראשון אני מתחתנת‪ ,‬אני יודעת את זה‪ ,‬ואני גם‬

‫יודעת שאם אני מסיימת את התואר‪ ,‬הסיכויים קלושים לחזור לאוניברסיטה‪ ,‬אז אני רוצה‬

‫להמשיך קדימה לתואר שלישי ולא לחזור לכפר כי שמה אני נחסמת בפני התקדמותי"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את תופסת את עצמך כיכולה להכניס חידושים ושינויים בכפר לגבי מעמד‬

‫האישה ?‬

‫המרואיינת‪" :‬כן כי הלימודים נתנו לי את הכלים והכוח לפעול למען הנשים‪ ,‬אבל זה רק בתחום‬

‫דברים שאפשר להתווכח עליהם או לנהל בהן משא ומתן אבל יש דברים למשל‪ ,‬כמו ייזום האישה‬

‫בקשר עם גבר‪ ,‬או להיות חופשייה ולנהל רומן עם בחור לפני הנישואין זה דבר שבכלל אין מה‬

‫לדבר או לדון בו "‪.‬‬

‫‪75‬‬
 ‫המראיינת‪ :‬באיזה מידה בתרבות שלך נתפסת המסורת?‬

‫המרואיינת‪ ":‬במידה רבה‪ ,‬המסורת היא המדריך שמכוון אותנו איך להתנהג ולאן ללכת ואיזה‬

‫מקצוע לבחור‪ ,‬המסורת היא הקוד המרכזי לתרבות "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך התרבות שלך תופסת או מקבלת המודרניזציה?‬

‫המרואיינת‪ ":‬את תראי חלוקי דעות‪ ,‬בין האנשים בתרבות עצמה‪ .‬אנשי הדת למשל בכלל לא‬

‫מקבלים את המודרניזציה אפילו הם לא שולחים הילדים שלהם לבתי הספר ואומרים שבית‬

‫הספר הוא מאיים על המסורתיות והדת שלהם‪ ,‬ויש אנשים שהם פחות דתיים כן הם מקבלים את‬

‫המודרניזציה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך התרבות שלך מקבלות נשים בעלות יוזמה?‬

‫המרואיינת‪" :‬עוד אני לא רואה שיש קבלה ברמה הגבוהה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה מידת הקושי לשנות דברים בתרבות שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬באמת באיזה שהוא שלב רציתי לעשות את התואר השלישי כדי לא לחזור לכפר‪,‬‬

‫לא רציתי לחזור לכפר לא רציתי‪ ,‬אני לא רוצה לחיות בכפר‪ ,‬ואין דבר כזה שאת כבר מבוגרת‪ ,‬את‬

‫כבר לא ילדה קטנה‪ ,‬שתחליטי לעצמך‪ ,‬איפה את אוהבת לחיות‪ ,‬איפה את רוצה להמשיך לחיות‪,‬‬

‫אין דבר כזה‪ .‬אפילו זה לא מקובל שאני כבר חמש שנים בירושלים‪ ,‬די‪ ,‬כבר‪ ,‬זהו‪ ,‬בסדר הם נתנו‬

‫לי‪ ,‬אבל אימא שלי אומרת לי כבר זהו נתנו לך ללמוד‪ ,‬אני לא רציתי שתחיי את החיים הקשים‬

‫שהיו לי‪ ,‬אני רציתי שתהיה משכילה‪ ,‬שתלמדי‪ ,‬תעבדי‪ ,‬שתהיי עצמאית‪ ,‬אבל גם זהו‪ ,‬די‪ ,‬לומדים‪,‬‬

‫מסיימים ללמוד וחוזרים לכפר‪ ,‬מתחתנים מישהו מהכפר‪ ,‬מישהו מכפר ליד ‪." . . .‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם בתרבות שלך היחסים בין גברים ולנשים הוא שוויוני?‬

‫המרואיינת‪ :‬לא היחס לא שוויוני‪ .‬הוא לא שוויוני בכלל‪ ,‬למרות אם הבת מלומדת והבן במשפחה‬

‫לא עוד נותנים ערך יותר לבן לא מסתכלים על ההשכלה הגבוהה של הבת"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את שותפה בקבלת ההחלטות במשפחה שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬לא אני לא שותפה משום שקבלת ההחלטות היא בסמכותו של אבא שלי והדודים‬

‫שלי רק הם שמחליטים בענייני המשפחה"‪.‬‬

‫‪76‬‬
 ‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאת משפיעה כשיש צורך לסייע בפתרון בעיות במשפחה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬כן אני לפעמים משפיעה‪ ,‬כי הלימודים נתנו לי את הכלים להביא רעיונות חדשים‪,‬‬

‫הלימודים שלי הם הדרך שבאמצעותו אני יכולה להשפיע"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת אם תביאי בפני הנשים בכפר שלך הדעות לקידום מעמד האישה הן‬

‫תתקבלנה באהדה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני מסוגלת להשפיע ולתמוך בנשים הדומות לי תרבותית ומבחינה דתית‪ ,‬דרך‬

‫האסטרטגיות שלמדתי באוניברסיטה‪ ,‬שנתנו לי את הכלים לפעול למען אחרים "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לקדם התפקיד שלה גם כשזה מעורר התנגדויות?‬

‫המרואיינת‪ ":‬האישה צריכה לקדם את עצמה כאישה‪ ,‬ואפילו אם יש התנגדויות היא צריכה‬

‫למצוא דרך מקובלת כדי להשתחרר מתפקידי האישה המסורתיים "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם הלימודים תרמו לך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬ההשכלה הגבוהה היא המשאב באמצעותו אני יכולה להשפיע‪ ,‬תמיד בחברה שלנו‬

‫יש עין על הבת‪ ...‬תמיד אומרים שטוב לבנות להתחתן‪ ,‬אבל כשרואים שהיא עסוקה במשהו כמו‬

‫לימודים‪ ,‬זה הכי טוב"‪.‬‬

‫נספח ח'‪ -‬ראיון עם נג'לה‬

‫‪77‬‬
‫הצגת הנושא ‪ -:‬אני מעוניינת לחקור איך משפיעה המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה‬

‫הערבייה בישראל ואיך מתמודדות כשהן באות במגע עם התרבות היהודית שהיא מהווה הסוכן‬

‫‪.‬למודרניזציה‪ ,‬עם דגש על התהליך שעובר עליהן במהלך ההתמודדות‬

‫?המראיינת‪ :‬מה קוראים לך‬

‫‪ .‬המרואיינת‪ :‬קוראים לי נג'לה‬

‫מראיינת ‪ :‬ספרי לי קצת על עצמך ?‬

‫המרואיינת‪ :‬אני בת ‪ 45‬אימא לששה ילדים‪ ,‬עקרת בית‪ ,‬החיים שלי מתנהלים רק בבית‪ ,‬לא‬

‫חברתית יותר סגורה על עצמי רוב זמני בבית"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה דעתך על המנהג להתחתן בגיל צעיר ( גיל ‪?) 17‬‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני לא בעד‪ ,‬וזה שאני מאמינה שהאישה צריכה להגשים את עצמה ואחר כך‬

‫להתחתן "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬באיזה מידה את בעד שהנישואין יתנהלו‪ ,‬בשיטת שידוך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬השיטה שאני נתקלתי עד עכשיו היא שיטת השידוך אם היו האחיות שלי או‬

‫האחים או החברות שלי‪ ,‬וחלקם מרוצים מהקשרים הזוגיים חלקם לא כל כך‪ ,‬אני לא יודעת אם‬

‫הייתה שיטה אחרת הקשרים יהיו יותר טובים או לא "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את תופסת הנושא ריבוי נשים?‬

‫המרואיינת‪ ":‬אני לא בעד את זה ומתנגדת לו מאוד"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬כאשר את יוצאת מן הבית כיצד את הינך נוהגת להתלבש‪ ,‬לבוש מודרני או מסורתי או‬

‫ג'לבאב?‬

‫מרואיינת‪" :‬לבוש ארוך עם כיסוי ראש‪ ,‬מסורתי יותר ממודרני או ג'לבאב"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתאפר?‬

‫‪78‬‬
 ‫מרואיינת‪ " :‬לא באופן קבוע‪ ,‬אני מתאפרת בצורה פשוטה מאוד עם צבעים מאוד פשוטים"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתפלל?‬

‫מרואיינת‪ " :‬כן אני מתפללת ברוך השם"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את צמה ברמדאן?‬

‫מרואיינת‪ ":‬כן אני צמה "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלבש לבוש מודרני?‬

‫מרואיינת‪ ":‬הלבוש שלנו הוא לבוש ארוך‪ ,‬לא צריך שיהיה ג'לבאב אבל צריך שיהיה מכובד ופשוט‬

‫לא מעורר ביקורת‪ ,‬לא קצר‪ ,‬לא צמוד‪ ,‬לא חשוף "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלך לאן שהיא תרצה?‬

‫מרואיינת‪ ":‬זה לא מקובל בחברה שלנו כי אם הייתה בת או אם הייתה אישה היא צריכה לקבל‬

‫אישורו של הגבר בבית" ‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך על זה שאישה מוסלמית שהיא מנהלת שיחה עם גבר זר‪ ,‬בלי נוכחות קרוב‬

‫משפחה?‬

‫מרואיינת‪ " :‬זה אני לא בעד כי זה מהדברים שמאוד פוגעים בכבוד המשפחה‪ ,‬דבר שמביא שמועה‬

‫לא טובה לבחורה ולמשפחתה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את רואה האישה שהיא עובדת מחוץ לבית?"‬

‫מרואיינת‪ ":‬זה דבר נחוץ לאישה כדי שתהיה בעלת ביטחון עצמי‪ ,‬ותהיה בעלת קשרים חברתיים‬

‫ותרגיש שהיא עושה משהו לעצמה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לעבוד‪ ,‬מה הדחפים מאחורי זה?‬

‫מרואיינת‪ " :‬היא צריכה לעבוד כדי שתהיה עצמאית כלכלית דבר שישחרר אותה מתפקידה‬

‫שהכתיבה לה החברה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם חושבת שהאישה צריכה לנהל את הכספים שלה?‬

‫‪79‬‬
 ‫המרואיינת‪ " :‬אני חושבת שהאישה צריכה להיות עצמאית כלכלית‪ ,‬אבל לנהל הכספים שלה אני‬

‫מעדיפה שתהיה שותפה עם בעלה בעניין הזה כדי יהיה קשר הדוק ביניהם אם מנהלים את‬

‫הכספים של שני הצדדים ביחד "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה הבעל שעוזר לאשתו בעבודות הבית?‬

‫מרואיינת‪" :‬ברגע שהגבר יתחיל לעזור לאשתו בעבודות הבית היא תוכל להתקדם‪ ,‬להגשים עצמה‬

‫ולשנות את התפקיד שלה המסורתי"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאישה יכולה או לא יכולה להיות בתפקידים חשובים‪ ,‬כמו מנהלת‪,‬‬

‫רופא וכו'?‬

‫המרואיינת‪ :‬היא לא יכולה כי לפי דעתי הבית‪ ,‬הילדים הבעל‪ ,‬הם מחסום כבד"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה הסיבה שאת חושבת שהאישה לא יכולה להיות במקצועות חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬האישה הערבית תלויה מאוד במשפחה‪ .‬מה יגידו עליה? ' היא עזבה את הילדים‬

‫שלה הקטנים בבית והלכה ללימודים' ‪ .‬אין מספיק עידוד‪ .‬בעלי מורה‪ ,‬אבל הוא מעדיף שאני‬

‫אשאר בבית"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה המחסומים שעוצרים את האישה להתקדם ולהיות במעמדים ובתפקידים‬

‫מרכזיים בכפר?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני רואה המחסומים הם המשפחה עצמה של הבת‪ ,‬התפקיד הראשון שהאישה‬

‫הערבייה צריכה לנהל בחברה המסורתית שהיא חיה בתוכה זה להתחתן ולהביא ילדים ולדאוג‬

‫להם ולמשפחה שלה שזה הוא התפקיד החשוב והמחייב של האישה‪ ,‬אישה שהיא מגיעה לגיל ‪20‬‬

‫ועוד לא נשואה‪ ,‬מתוך בחירתה לוותר על הערך הזה למען ההגשמה העצמית ובחירתה לחפש‬

‫ללמוד היא נחשבת לאישה שמאבדת את הכבוד שלה‪ ,‬ומקבלת יחס לא טוב מהחברה‪ ,‬לפי דעתי‬

‫הבית‪ ,‬הילדים הבעל‪ ,‬הם מחסום כבד"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאם תרצי‪ ,‬תוכלי ללמוד ולהתקדם ולקבל תפקידים מרכזיים בכפר‬

‫שלך?‬

‫‪80‬‬
 ‫המרואיינת‪ " :‬לא במשפחה שלי דווקא בכלל לא מעודדת לימודים לאישה היא מאמינה שהאישה‬

‫אחרי תיכון היא צריכה להתחתן ולהביא ילדים ותשמור על הבית של בעלה‪ ,‬בגלל זה אני‬

‫התחתנתי בגיל ‪ 19‬מיד אחרי התיכון"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את תופסת את עצמך כיכולה להכניס חידושים ושינויים בכפר לגבי מעמד‬

‫האישה ?‬

‫המרואיינת‪" :‬אני מאוד מתוסכלת ממעמד האישה בתרבות ובחברה שלי‪ ,‬יש לי הרבה דילמות‬

‫פנימיות ושואפת שאוכל להכניס שינויים במעמדה של האישה‪ ,‬אבל אני עצמי מאמינה שלא אוכל‬

‫כי אין לי את הכלים או את הידע איך לעשות את זה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬באיזה מידה בתרבות שלך נתפסת המסורת?‬

‫המרואיינת‪ ":‬המסורת היא הדבר הכי חשוב‪ ,‬לפי המסורת האדם נקבע אם הוא כן מכבד את‬

‫עצמו ושומר על כבוד המשפחה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך התרבות שלך תופסת או מקבלת המודרניזציה?‬

‫המרואיינת‪ ":‬אני לא רואה שהיא מקבלת המודרניזציה‪ ,‬כי אם היא מקבלת את המודרניזציה אז‬

‫היא צריכה לקבל התקדמותה והתפתחותה של הבת מעבר למקצועות של הוראה או עבודה‬

‫סוציאלית או אחות בטיפת חלב"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך התרבות שלך מקבלות נשים בעלות יוזמה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬תמיד יש נגדן יש טענות שהן לא מצליחות לתפקד טוב בבית ולדאוג לבעל‪ ,‬ולכן‬

‫תמיד נותנים לגבר הלגיטימציה להתנגד להתקדמותה של אשתו או להצלחתה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה מידת הקושי לשנות דברים בתרבות שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬היא רמה קשה כי בתרבות שלי תמיד שומרים על המסורת ועל המעמד הגברי‬

‫במשפחה וזהירים שלא ישתנה או ייפגע "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם בתרבות שלך היחסים בין גברים ולנשים הוא שוויוני?‬

‫המרואיינת‪ :‬לא היחס לא שוויוני "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את שותפה בקבלת ההחלטות במשפחה שלך?‬

‫‪81‬‬
 ‫המרואיינת‪ " :‬לא אני לא שותפה משום שקבלת ההחלטות היא בסמכותם של הגברים במשפחה‪,‬‬

‫אחי אבא שלי וקרובי המשפחה שלי האחרים"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאת משפיעה כשיש צורך לסייע בפתרון בעיות במשפחה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני אין לי את הכלים להשפיע גם שאני אישה תמיד ההחלטה ביד הגבר בבית אם‬

‫היה האבא או הדודים או הבעל"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת אם תביאי בפני הנשים בכפר שלך הדעות לקידום מעמד האישה הן‬

‫תתקבלנה באהדה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬זה תלוי בנשים בכפר תלוי בכמה הן מאמינות בעצמן וברצון שלהן לשנות את‬

‫מעמדן במסורתי בכפר "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לקדם התפקיד שלה גם כשזה מעורר התנגדויות?‬

‫המרואיינת‪ ":‬האישה צריכה לקדם התפקיד שלה‪ ,‬אבל ברגע הוא מעורר התנגדויות זה יהיה‬

‫המחסום הגדול בפניה כי כך היא מקדמת התפקיד שלה מצד ומצד שני היא מאבדת הכבוד שלה‬

‫בפני החברה שלה ואפילו אם הגיעה למעמד גבוה נשארת עם יחס לא טוב מצד בני החברה שלה‬

‫ומאבדת הכבוד שלה "‪.‬‬

‫נספח ט'‪ -‬ראיון עם אמינה‬

‫‪82‬‬
‫הצגת הנושא ‪ -:‬אני מעוניינת לחקור איך משפיעה המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה‬

‫הערבייה בישראל ואיך מתמודדות כשהן באות במגע עם התרבות היהודית שהיא מהווה הסוכן‬

‫‪.‬למודרניזציה‪ ,‬עם דגש על התהליך שעובר עליהן במהלך ההתמודדות‬

‫?המראיינת‪ :‬מה קוראים לך‬

‫המרואיינת‪ :‬קוראים לי אמינה‬

‫מראיינת ‪ :‬ספרי לי קצת על עצמך ?‬

‫המרואיינת‪ :‬אני ‪ 36‬מורה למתמטיקה בבית ספר תיכון‪ ,‬גרה בירושלים עם בעלי והילדים שלי‪,‬‬

‫בעלי הוא רופא ילדים בבית חולים הדסה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה דעתך על המנהג להתחתן בגיל צעיר ( גיל ‪?) 17‬‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני מאמינה שהאישה בהתחלה להגשים את עצמה‪ ,‬ולהגיע להשכלה גבוהה כדי‬

‫שתוכל לפתח קריירה מקצועית ולהגיע לעצמאות כלכלית‪ ,‬ואחר כך להתחתן ולהיות לה ילדים‬

‫ומשפחה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬באיזה מידה את בעד שהנישואין יתנהלו‪ ,‬בשיטת שידוך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬זו שיטה ממש פרימיטיבית‪ ,‬שאני לא אאמין שנישואין שמתנהלים בשיטה הזו כן‬

‫יצליחו "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את תופסת הנושא ריבוי נשים?‬

‫המרואיינת‪ ":‬זה נושא שהכי מעליב האישה‪ ,‬ומקפח אותה‪ ,‬צריך להתנגד לו באיזשהו דרך"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬כאשר את יוצאת מן הבית כיצד את הינך נוהגת להתלבש‪ ,‬לבוש מודרני או מסורתי או‬

‫ג'לבאב?‬

‫מרואיינת‪ " :‬הלבוש שלי הוא מודרני‪ ,‬אני עכשיו גרה בירושלים עם בעלי והילדים‪ ,‬וזה לא מעורר‬

‫התנגדויות או ביקורת כי זה הולך עם הלבוש הנהוג בחברה הירושלמית שאני חיה‪ ,‬אבל אם אני‬

‫‪83‬‬
‫נמצאת בכפר שלי זה בכלל לא יתקבל ואני בטח לא אעיז ללבוש‪ ,‬לכן כשאני מבקרת הקרובים שלי‬

‫בכפר אני שומרת ללבוש כמו שנהוג בכפר"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתאפר?‬

‫מרואיינת‪ " :‬כן אני מתאפרת‪ ,‬זה דבר נחוץ לי כי אני אוהבת להתאפר ולשמור על המראה שלי"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתפלל?‬

‫מרואיינת‪ " :‬לא אני לא מתפללת "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את צמה ברמדאן?‬

‫מרואיינת‪ ":‬כן אני צמה עם הילדים שלי אבל בעלי לא "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלבש לבוש מודרני?‬

‫מרואיינת‪ ":‬אני לא רואה בזה שום בעיה‪ ,‬זאת צריכה להיות בחירה עצמית שהאדם יבחר לעצמו‬

‫הצורה שהוא רוצה להתלבש או לחיות "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלך לאן שהיא תרצה?‬

‫מרואיינת‪ ":‬זה לא מקובל בחברה שלנו‪ ,‬שאת בחוץ ומסתכלת את רואה את התמונה אחרת‪ ,‬את‬

‫יכולה לטפל בה יותר טוב‪ ,‬אבל כשאת בתוכה‪ ,‬את לא יכולה‪ ,‬כי את לא יודעת מה‪ ,‬את לא יודעת‬

‫שאת בבעיה‪ ,‬את צריכה להיות רחוקה בשביל זה‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך על זה שאישה מוסלמית שהיא מנהלת שיחה עם גבר זר‪ ,‬בלי נוכחות קרוב‬

‫משפחה?‬

‫מרואיינת‪ " :‬המעבר לירושלים ככזה המאפשר חשיפה לנורמות תרבותיות ולאופני חיים אחרים‬

‫ביחס לאורח החיים שהיה מוכר לי לפני המעבר‪ ,‬אני שתיתי אלכוהול‪ ,‬עישנתי‪ ,‬את מבינה‪ ,‬הכול‬

‫מאחורי הקלעים‪ ,‬זה לא מספרים לאף אחד"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את רואה האישה שהיא עובדת מחוץ לבית?"‬

‫מרואיינת‪ ":‬זה דבר חשוב למצב הנפשי של האישה‪ ,‬היא תהיה יותר חברתית ויותר עם ביטחון‬

‫עצמי‪ ,‬ועצמאית כלכלית"‪.‬‬

‫‪84‬‬
 ‫מראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לעבוד‪ ,‬מה הדחפים מאחורי זה?‬

‫מרואיינת‪ " :‬היא צריכה לעבוד כי זה יקדם אותה כלכלית‪ ,‬וחברתית‪ ,‬וגם נפשית‪ ,‬דבר שייתן לה‬

‫את הכלים להתמודד עם הגבריות השלטת"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם חושבת שהאישה צריכה לנהל את הכספים שלה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני חושבת שהאישה צריכה להיות עצמאית כלכלית‪ ,‬לכן היא צריכה לנהל‬

‫הכספים שלה‪ ,‬באותו רגע היא תעזור בכלכלת הבית"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה הבעל שעוזר לאשתו בעבודות הבית?‬

‫מרואיינת‪" :‬זה הפיתרון למחסום שחוסם את האישה להתקדם‪ ,‬ואז ברגע זה אנחנו רואים הרבה‬

‫נשים ערביות מוסלמות במרכזים ובתפקידים חשובים‪ ,‬אפילו מנהלות‪ ,‬רופאות ומעבר לזה‪ ,‬עידוד‬

‫הבעל מאוד חשוב לאישה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאישה יכולה או לא יכולה להיות בתפקידים חשובים‪ ,‬כמו מנהלת‪,‬‬

‫רופא וכו'?‬

‫המרואיינת‪ :‬היא לא יכולה כי לפי דעתי הבית‪ ,‬הילדים הבעל‪ ,‬הם מחסום כבד"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה הסיבה שאת חושבת שהאישה לא יכולה להיות במקצועות חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬האישה הערבייה היא אחראית על הילדים והבית‪ ,‬היא צריכה לטפל בצרכים של‬

‫ילדיה ובעלה ואם היא חורגת מהתפקיד הזה היא נחשבת כסוטה כאישה ואימה ונתקלת בביקורת‬

‫חברתית גסה‪ ,‬ואז היא לא יכולה להשתחרר מהתפקיד המסורתי המרכזי הזה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה המחסומים שעוצרים את האישה להתקדם ולהיות במעמדים ותפקידים חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬החסימות הן עכשיו הילדים‪ .‬ילדים קטנים בבית שזה האחריות על האישה יותר‪,‬‬

‫אני הולכת‪ ,‬למשל ‪ ,‬להשתלמות‪ ,‬התמחות במתמטיקה בתל אביב‪ .‬הבת שלי בת השנה וחצי‪ ,‬אז‬

‫בעלי עוזר לי ביום כזה‪ ,‬אבל אם אני רוצה עוד יום‪ ,‬זה יהיה קשה‪ .‬יש לו גם עבודה אחרי‬

‫הצהריים‪ ,‬הוא לא רוצה והוא לא יכול ‪ . . .‬אז אני חוסמת את עצמי‪ ,‬כן‪ ,‬לא רוצה להיות משהו‪.‬‬

‫עכשיו לא רוצה‪ ,‬רק אימא ומורה "‪.‬‬

‫‪85‬‬
‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאם תרצי‪ ,‬תוכלי ללמוד ולהתקדם ולקבל תפקידים מרכזיים בכפר‬

‫שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני תמיד רציתי אבל כמו שאמרתי תפקידי כאישה וכאימא שאחראית על גידול‬

‫הילדים וטיפול בצרכים הבעל והבית חוסמים אותי מלהתקדם או להיות במעמד גבוה‬

‫בתפקידים"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את תופסת את עצמך כיכולה להכניס חידושים ושינויים בכפר לגבי מעמד‬

‫האישה ?‬

‫המרואיינת‪" :‬אני רואה שאני עוד לא יכולה לייזום לעשות שינויים או להכניס חידושים על מעמד‬

‫האישה למרות שהלימודים שלי נתנו לי הכוח אלא המסורת של התרבות היא יותר חזקה מכל‬

‫דבר "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬באיזה מידה בתרבות שלך נתפסת המסורת?‬

‫המרואיינת‪ ":‬המסורת היא המאפיין המרכזי בתרבות שלי "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך התרבות שלך תופסת או מקבלת המודרניזציה?‬

‫המרואיינת‪ ":‬אני חושבת היא עוד לא הגיעה לרמה שנגיד שהיא כן מקבלת המודרניזציה‪ ,‬היא‬

‫עוד שומרת לה הרבה מאפיינים שלא מאפשרת למודרניזציה להשפיע עליהם‪ ,‬ויותר רואים את זה‬

‫ביחסים בין שני המינים‪ ,‬בלימודים להשכלה גבוהה שהיא עוד מוגבלת‪ ,‬בזכותה לאישה לבחור את‬

‫הבחור שהיא רוצה להתחתן ועוד דברים שהיא מאוד שומרת מבחינה דתית שלא ישתנו"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך התרבות שלך מקבלות נשים בעלות יוזמה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬יש מעט מאוד נשים שהן בעלות יוזמה במגזר הערבי המוסלמי‪ ,‬כי עוד התרבות לא‬

‫מקבלת ומעודדת נשים בעלות יוזמות או תפקידים חשובים"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה מידת הקושי לשנות דברים בתרבות שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬היא רמה קשה‪ ,‬היום הבחורה מגיעה להשכלה גבוהה אבל עוד היא מוגבלת‪ ,‬היא‬

‫לא יכולה להתקדם ולהיות במקצועות שהיא יכולה לבחור הרבה מחסומים עומדים בפניה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם בתרבות שלך היחסים בין גברים ולנשים הוא שוויוני?‬

‫‪86‬‬
 ‫המרואיינת‪ :‬לא היחס לא שוויוני "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את שותפה בקבלת ההחלטות במשפחה שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬לא אני לא שותפה משום שקבלת ההחלטות היא בסמכותם של הגברים במשפחה‪,‬‬

‫ובעלי הוא שמחליט‪ ,‬או אבא של בעלי כי יש לו סמכות גדולה להתערב בחיינו הפרטית "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאת משפיעה כשיש צורך לסייע בפתרון בעיות במשפחה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬הבעיה במשפחה שלנו כשיש בעיה ההחלטה היא בידם של סבא והדודים שלי ואבא‬

‫כולם מתערבים‪ ,‬והם לא מאמינים שהנשים במשפחה צריכות להתערב או שיהיה להן דעה‬

‫מסוימת וכשהתחתנתי הדבר לא השתנה גם בעלי וקרובים שלו הגברים הם שמחליטים "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת אם תביאי בפני הנשים בכפר שלך הדעות לקידום מעמד האישה הן‬

‫תתקבלנה באהדה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬הבעיה בחברה שלי הנשים תמיד תופסות את עצמן כחלשות‪ ,‬שהן לא מסוגלות‬

‫להתנגד או ללחם למען התפתחותן ולקידום מעמדן‪ ,‬צריך האדם להאמין בעצמו ולהיות עקשן‬

‫בשביל לממש את עצמו‪ ,‬ואנשים מבחוץ לא יכולים לעזור אם אין את הכוחות האלו בבן האדם‬

‫עצמו שרוצה להתקדם"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לקדם התפקיד שלה גם כשזה מעורר התנגדויות?‬

‫המרואיינת‪ ":‬תמיד יש התנגדויות בקשר לקידום התפקיד של האישה‪ ,‬והאישה צריכה לא לוותר‬

‫על זכותה לקידום מעמדה ותפקידה ולשנות את תפקידה שהדביקה לה החברה‪ ,‬התפקיד שמשרת‬

‫את הפטריארכאליות הגברית והשלטון הגברי "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם הלימודים תרמו לך?‬

‫המרואיינת‪ ":‬אני חושבת שיש לי הרבה כוח‪ ,‬צברתי את זה מהלימודים‪ ,‬בלי הלימודים הייתי‬

‫מיתה‪ ,‬באמצעות הלימודים אני מממשת את עצמי"‪.‬‬

‫נספח י'‪ -‬ראיון עם סמירה‬

‫‪87‬‬
‫הצגת הנושא ‪ -:‬אני מעוניינת לחקור איך משפיעה המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה‬

‫הערבייה בישראל ואיך מתמודדות כשהן באות במגע עם התרבות היהודית שהיא מהווה הסוכן‬

‫‪.‬למודרניזציה‪ ,‬עם דגש על התהליך שעובר עליהן במהלך ההתמודדות‬

‫?המראיינת‪ :‬מה קוראים לך‬

‫המרואיינת‪ :‬קוראים לי סמירה‬

‫מראיינת ‪ :‬ספרי לי קצת על עצמך ?‬

‫המרואיינת‪ :‬אני בת ‪ 38‬אלמנה‪ ,‬גרה בכפר ערה‪ ,‬הכפר של בעלי אני במקור מכפר קרע‪ .‬בעלי נפטר‬

‫לפני כעשר שנים‪ ,‬והיום אני אימא לשני ילדים בן ובת ועקרת בית בתפקידי‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה דעתך על המנהג להתחתן בגיל צעיר ( גיל ‪?) 17‬‬

‫המרואיינת‪ " :‬מלפני יותר מעשר שנים זה היה הטבעי להתחתן בגיל ‪ 17‬עשרה וגם היה הדבר הכי‬

‫נכון‪ ,‬אבל היום האישה צריכה ללמוד ולהגשים עצמה ואחר כך להתחתן‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬באיזה מידה את בעד שהנישואין יתנהלו‪ ,‬בשיטת שידוך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬בשבילי אני התחתנתי בשיטת השידוך‪ ,‬והיה הרבה הרמוניה והבנה ביני לבין בעלי‪,‬‬

‫מניסיוני האישי אני לא רואה בשיטה הזו בעיה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את תופסת הנושא ריבוי נשים?‬

‫המרואיינת‪ ":‬אני בכלל לא בעד הנושא הזה‪ ,‬כי אני אישה הייתי מאוד קנאית בעניין הזה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬כאשר את יוצאת מן הבית כיצד את הינך נוהגת להתלבש‪ ,‬לבוש מודרני או מסורתי או‬

‫ג'לבאב?‬

‫מרואיינת‪ " :‬הלבוש שלי הוא מסורתי‪ .‬דווקא שאני היום אלמנה שיש עליה הרבה עין‪ ,‬אני מאוד‬

‫זהירה להיות שמרנית בלבוש שלי ובהתנהגויות שלי"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתאפר?‬

‫‪88‬‬
 ‫מרואיינת‪ " :‬לא אני לא מתאפרת זה חלק מהשמרנות שלי בהתנהגויות שלי"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתפלל?‬

‫מרואיינת‪ " :‬כן אני מתפללת "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את צמה ברמדאן?‬

‫מרואיינת‪ ":‬כן אני צמה עם הילדים שלי "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלבש לבוש מודרני?‬

‫מרואיינת‪ ":‬אני לא רואה בזה משהו מקובל מבחינה דתית ומבחינה מסורתית‪ ,‬אנחנו חברה‬

‫שמרנית וצריך לכבד את זה "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלך לאן שהיא תרצה?‬

‫מרואיינת‪ ":‬בטח זה אני לא אעשה‪ ,‬ולא מסכימה את זה לשום ערבייה מוסלמית"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך על זה שאישה מוסלמית שהיא מנהלת שיחה עם גבר זר‪ ,‬בלי נוכחות קרוב‬

‫משפחה?‬

‫מרואיינת‪ " :‬זה לא מקובל‪ ,‬זה דבר פוגע בכבוד שלה ובכבוד המשפחה שלה‪ ,‬אז היא צריכה להבין‬

‫את זה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את רואה האישה שהיא עובדת מחוץ לבית?"‬

‫מרואיינת‪ ":‬לעבוד מחוץ לבית בעבודה שהיא מאוד מכובדת‪ ,‬בתנאים שיהיו מתאימים לה כאימא‬

‫וכאישה‪ ,‬שתחזור בזמן מוקדם כדי לדאוג לצרכים הבית"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לעבוד‪ ,‬מה הדחפים מאחורי זה?‬

‫מרואיינת‪ " :‬האישה צריכה לעבוד‪ ,‬זה מחזק אותה נפשית וכלכלית‪ ,‬גם במקרה שלי שבעלי נפטר‬

‫ועזב אותי עם שני ילדים‪ ,‬שאני צריכה לפרנס אותם ולדאוג לצרכים שלהם‪ ,‬וזה מאוד כל הזמן‬

‫הדאיג אותי משום שאני לא עובדת"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם חושבת שהאישה צריכה לנהל את הכספים שלה?‬

‫‪89‬‬
 ‫המרואיינת‪ " :‬אני רואה בזה דבר שצריך להתנהל בין הבעל ואשתו"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה הבעל שעוזר לאשתו בעבודות הבית?‬

‫מרואיינת‪" :‬לאישה שהיא עובדת מחוץ לבית‪ ,‬זה מאוד נחוץ וחשוב "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאישה יכולה או לא יכולה להיות בתפקידים חשובים‪ ,‬כמו מנהלת‪,‬‬

‫רופא וכו'?‬

‫המרואיינת‪" :‬לא האישה לא יכולה כי היא אחראית על גידול הילדים וצרכים הבית‪ ,‬וזה מאוד‬

‫קשה להתאים ביניהם ואולי זה יבוא על חשבון תפקידה כאימה וכאישה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה הסיבה שאת חושבת שהאישה לא יכולה להיות במקצועות חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬כי מה שחשוב זה לתפקד טוב בתפקידה העיקרי כעקרת בית וכאימה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה המחסומים שעוצרים את האישה להתקדם ולהיות במעמדים ותפקידים חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬המשפחה זה הכי חזק שחוסם‪ ,‬לפני כשבע עשרה שנים החלטתי ללמוד‪ ,‬ואז פניתי‬

‫להורים שלי לספר להם על החלטתי‪ ,‬שאני הולכת ללמוד מורה בבית ברל‪ ,‬ואצלנו בכפר היה עדיין‬

‫אין עידוד לגבי השכלת האישה‪ ,‬אז ההורים שלי כעסו‪ ,‬ואז הדבר הגיע לחמולה למשפחה‪ ,‬דודות‪,‬‬

‫דודים שלי‪ ,‬התחילו ‪ ' :‬לא‪ ,‬מה פתאום ללמוד‪ ,‬בשביל מה‪ ,‬מחר היא תתחתן'‪ .‬אני אמרתי‪ ":‬אם‬

‫מחר אתחתן בעלי לא ייתן לי ללמוד"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאם תרצי‪ ,‬תוכלי ללמוד ולהתקדם ולקבל תפקידים מרכזיים בכפר‬

‫שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬בכפר שלי‪ ,‬מבחינת המשפחה‪ ,‬האימא או האבא רוצים לחתן את הבת‪ ,‬כדי לשמור‬

‫על הכבוד של המשפחה‪ .‬עדיין הם חושבים במחשבה של שנות העשרים‪ ,‬מחשבה פרימיטיבית‬

‫כזאת‪ .‬למשל‪ ,‬אישה שיש לה שבע בנות כבר חיתנה שלוש מהן‪ .‬אף אחת מהן לא נכנסה‬

‫לאוניברסיטה או ללמוד"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את תופסת את עצמך כיכולה להכניס חידושים ושינויים בכפר לגבי מעמד‬

‫האישה ?‬

‫‪90‬‬
‫המרואיינת‪" :‬היום אני חושבת לא‪ ,‬כי עצם היותי אלמנה אני לא יכולה לחדש או לשנות שום דבר‬

‫כי כל הזמן יש ביקורת על האלמנה‪ ,‬וכל יוזמה ממני בעניין מעמד האישה נתפסת בהתנגדויות‬

‫מאנשי הכפר "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬באיזה מידה בתרבות שלך נתפסת המסורת?‬

‫המרואיינת‪ ":‬באופן חזק‪ ,‬המסורת מאוד משורשת בכפר שלי "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך התרבות שלך תופסת או מקבלת המודרניזציה?‬

‫המרואיינת‪ ":‬באופן בינוני‪ ,‬לא כל דבר מקובל‪ ,‬זה תלוי במה מדובר באיזה תחום מדובר"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך התרבות שלך מקבלות נשים בעלות יוזמה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬התרבות מאוד מבקרת נשים בעלות יוזמה‪ ,‬היא רואה בהן כנשים שבאות לאיים על‬

‫התרבות ועל האופי המסורתי והפטריארכאלי של התרבות"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה מידת הקושי לשנות דברים בתרבות שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬היא מידה קשה‪ ,‬זה לא בא בקלות נזקק הרבה משא ומתן‪ ,‬והרבה התנגדויות‬

‫ומאבק "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם בתרבות שלך היחסים בין גברים ולנשים הוא שוויוני?‬

‫המרואיינת‪ :‬לא היחס הוא לא שוויוני ‪ ,‬התרבות שלנו היא תרבות של הזכר‪ ,‬הגבר"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את שותפה בקבלת ההחלטות במשפחה שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬במסגרת המשפחה שלי‪ ,‬שהיא הבן והבת שלי כן אני המחליטה‪ ,‬אבל במסגרת‬

‫המשפחה המורחבת‪ ,‬חמי‪ ,‬האחים של בעלי‪ ,‬הדודים של בעלי אני בכלל לא שותפה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאת משפיעה כשיש צורך לסייע בפתרון בעיות במשפחה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬במשפחה שלי‪ ,‬שמורכבת מהבן והבת שלי כן אני מאוד מסייעת כי זה התפקיד שלי‬

‫עכשיו‪ ,‬והאחריות שלי להכיל את הילדים שלי עם הבעיות שלהם "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת אם תביאי בפני הנשים בכפר שלך הדעות לקידום מעמד האישה הן‬

‫תתקבלנה באהדה?‬

‫‪91‬‬
 ‫המרואיינת‪ " :‬אני לא חושבת כי יש הרבה נשים בכפר שלי שהן מאוד שמרניות‪ ,‬ולא מתנגדות‬

‫למעמד שלהן בכפר‪ ,‬ורואות בגברים שהם בעלי הכוח והם שצריך להיות כל הזמן במרכז‪ ,‬שהם‬

‫צריך כל הזמן להתפתח ולהתקדם‪ ,‬וזה לא נכון שהאישה תהיה משכילה או בעלת מעמד יותר‬

‫מבעלה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לקדם התפקיד שלה גם כשזה מעורר התנגדויות?‬

‫המרואיינת‪ ":‬לא בכפר שלי‪ ,‬ההתנגדות והסירוב לכללי ונורמות התרבות זה לא יקדם אותה‬

‫בכלל‪ ,‬דווקא יפעיל עליה הרבה ביקורת ואמירות שליליות "‬

‫נספח כ'‪ -‬ראיון עם מרים‬

‫‪92‬‬
‫הצגת הנושא ‪ -:‬אני מעוניינת לחקור איך משפיעה המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה‬

‫הערבייה בישראל ואיך מתמודדות כשהן באות במגע עם התרבות היהודית שהיא מהווה הסוכן‬

‫‪.‬למודרניזציה‪ ,‬עם דגש על התהליך שעובר עליהן במהלך ההתמודדות‬

‫?המראיינת‪ :‬מה קוראים לך‬

‫המרואיינת‪ :‬קוראים לי מרים‬

‫מראיינת ‪ :‬ספרי לי קצת על עצמך ?‬

‫המרואיינת‪ :‬אני בת ‪ 24‬סטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה‪ ,‬רווקה גרה בירושלים ושואפת‬

‫לתארים מתקדמים"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה דעתך על המנהג להתחתן בגיל צעיר ( גיל ‪?) 17‬‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני בכלל לא בעד‪ ,‬ואני לא אקבל אותו על עצמי"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬באיזה מידה את בעד שהנישואין יתנהלו‪ ,‬בשיטת שידוך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬השיטה הזו מאיימת על עתיד האישה כי לרוב הנשים שנשואות בשיטה הזו הן‬

‫מאוד מקופחות וסובלות‪ ,‬ולא מוצאות את עצמן‪ ,‬ונמצאות תחת השלטון הגברי"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את תופסת הנושא ריבוי נשים?‬

‫המרואיינת‪ ":‬זה לא שוויוני‪ ,‬ואם מותר לגבר בריבוי נשים‪ ,‬אני רואה שגם לאישה זכות בריבוי‬

‫גברים"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬כאשר את יוצאת מן הבית כיצד את הינך נוהגת להתלבש‪ ,‬לבוש מודרני או מסורתי או‬

‫ג'לבאב?‬

‫מרואיינת‪ " :‬הלבוש שלי הוא מודרני כל אני נמצאת בירושלים‪ ,‬אבל בכפר כשאני חוזרת אני‬

‫לובשת ליבוש יותר מסורתי או פחות מודרני‪ ,‬אני מדברת על חיים כפולים – החיים שלי בירושלים‬

‫והחיים שלי בכפר – אני זהירה ויותר מסורתית שאני חוזרת הביתה‪ .‬זה לא משחק אלא זו דרך‬

‫להתאקלם "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתאפר?‬

‫‪93‬‬
 ‫מרואיינת‪ " :‬כן אני מתאפרת כל שאני נמצאת בירושלים‪ ,‬ובכפר אני מתאפרת רק במסיבות ולא‬

‫כל הזמן"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתפלל?‬

‫מרואיינת‪ " :‬לא באופן קבוע "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את צמה ברמדאן?‬

‫מרואיינת‪ ":‬לרוב אני צמה "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלבש לבוש מודרני?‬

‫מרואיינת‪ ":‬אני לובשת ליבוש מודרני כשאני בירושלים‪ ,‬ומה שאני מרשה לעצמי גם אראה בזה‬

‫מותר לאחרות "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלך לאן שהיא תרצה?‬

‫מרואיינת‪ ":‬אני מסכימה שהיא תלך למקומות שלא יהיה עליהם ביקורת מאנשי החברה שלי או‬

‫לא מקובלות חברתית"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך על זה שאישה מוסלמית שהיא מנהלת שיחה עם גבר זר‪ ,‬בלי נוכחות קרוב‬

‫משפחה?‬

‫מרואיינת‪ " :‬זה לא מקובל‪ ,‬בתרבות שלי‪ ,‬כל הזמן יש לי ביקורת עצמית‪ ,‬כל הזמן אני אומרת‪ ,‬גם‬

‫אם אני כאן לבד אני לא כאן בשביל לעשות את מה שאני רוצה‪ ,‬אני כאן לבד בשביל טובת או‬

‫בשביל לתרום לעצמי‪ ,‬אך אני אעשה הכי טוב בשביל עצמי‪ ,‬אני אנצל את המקום הזה הכי טוב‬

‫בשביל לתרום לי לחיוב‪ ,‬אבל לא שיהיו לי דברים שאני ארצה להתחרט עליהם או לשמור אותם‬

‫בסוד"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את רואה האישה שהיא עובדת מחוץ לבית?"‬

‫מרואיינת‪ ":‬זה דבר מאוד חשוב לאישה כדרך להגשים את עצמה ולרכוש קשרים חברתיים‪,‬‬

‫ולהגיע לעצמאות כלכלית"‪.‬‬

‫‪94‬‬
 ‫מראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לעבוד‪ ,‬מה הדחפים מאחורי זה?‬

‫מרואיינת‪" :‬כן היא צריכה‪ ,‬כדרך לקדם שוויון הזדמנויות אישי‪ ,‬מקצועי ותעסוקתי‪ ,‬לפיתוח‬

‫קריירה מקצועית ולהגיע לעצמאות כלכלית"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם חושבת שהאישה צריכה לנהל את הכספים שלה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬זה תלוי באיכות היחסים בין הגבר לאשתו‪ ,‬אם יש כבוד דדי‪ ,‬הערכה דדית‪,‬‬

‫אחריות דדית לגבי כלכלת הבית"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה הבעל שעוזר לאשתו בעבודות הבית?‬

‫מרואיינת‪" :‬צריך להיות שוויון‪ ,‬בתפקידים כמו שהאישה עובדת מחוץ לבית גם הגבר יעזור לה‬

‫בתוך הבית "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאישה יכולה או לא יכולה להיות בתפקידים חשובים‪ ,‬כמו מנהלת‪,‬‬

‫רופא וכו'?‬

‫המרואיינת‪" :‬לא אישה שחיה בתוך הכפר‪ ,‬היא לא יכולה כי זה מאיים על תפקידה המסורתי‪,‬‬

‫בתוך הכפר את לא יכולה להתרחק‪ ,‬את לא יכולה להתחמק מהקשרים החברתיים שלהם‪ ,‬את‬

‫צריכה להיות בקרבת כל אירוע‪ ,‬כל מסיבה כל דבר שמתרחש בחברה הערבית‪ ,‬אני משוחררת‬

‫מהמחויבות החברתית‪ ,‬אני קובעת לעצמי את לוח הזמנים שאני רוצה‪ ,‬לבד אני בוחרת לעצמי איך‬

‫לנהל את החיים שלי"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה הסיבה שאת חושבת שהאישה לא יכולה להיות במקצועות חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬כי החברה והתרבות חוסמות אותה‪ ,‬ומדביקות לה תפקיד מסורתי שהוא קובע עד‬

‫כמה היא אישה מכובדת או שומרת על הכבוד שלה ושל משפחתה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה המחסומים שעוצרים את האישה להתקדם ולהיות במעמדים ותפקידים חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬התרבות שלנו היא חוסם חזק‪ ,‬היא מכתיבה לנשים מה ללמוד ומה צריך לעבוד‪,‬‬

‫מה המקצועות שמותר להן ומה המקצועות שלא יתאימו לתפקידן העתידי כאמהות וכנשים‬

‫נשואות"‪.‬‬

‫‪95‬‬
‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאם תרצי‪ ,‬תוכלי ללמוד ולהתקדם ולקבל תפקידים מרכזיים בכפר‬

‫שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬בכפר שלי אולי קצת קשה כי עוד לא מקבלים נשים בעלות יוזמה או בעלות‬

‫תפקידים חשובים"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את תופסת את עצמך כיכולה להכניס חידושים ושינויים בכפר לגבי מעמד‬

‫האישה ?‬

‫המרואיינת‪" :‬היום אני גרה בירושלים‪ ,‬דבר שמאוד מבוקר מבני משפחתי‪ ,‬אבל אני בחרתי להיות‬

‫בירושלים‪ ,‬כי אני היום לא אוכל לקבל את התרבות והנורמות של התרבות שלנו שמקפחת את‬

‫האישה‪ ,‬ואני חושבת אם אני חוזרת לגור בכפר אני אוכל לשנות את מעמד האישה כי אני מאוד‬

‫מאמינה שהאישה צריכה להשתנות ולהשתחרר מעמדה המסורתי הנדבק לה‪ ,‬בזמן הלימודים אני‬

‫מעצימה את עצמי דרך תמיכה בנשים אחרות הדומות לי מבחינה תרבותית או דתית וזה נותן לי‬

‫כוח "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬באיזה מידה בתרבות שלך נתפסת המסורת?‬

‫המרואיינת‪ ":‬המסורת היא המרכז‪ ,‬הדבר הכי חשוב שצריך לשמור ולקיים "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך התרבות שלך תופסת או מקבלת המודרניזציה?‬

‫המרואיינת‪ ":‬היא מקבלת המודרניזציה‪ ,‬בתחומים הגבריים אבל לא מקבלת שהמודרניזציה‬

‫תגרום לשינויים במעמדה המסורתי של הנשים"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך התרבות שלך מקבלות נשים בעלות יוזמה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬היא לא מכבדת נשים כאילו‪ ,‬ומקנים אותן כנשים גבריות‪ ,‬פוגעות בכבוד המשפחה‬

‫כי הן מרשות לעצמן להתחרות עם המעמד הגברי‪ ,‬כי תמיד הגברים הם שצריכים להיות בעלי‬

‫היוזמה‪ ,‬זה מאפיין גברי ולא נשי "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה מידת הקושי לשנות דברים בתרבות שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬היא מידה קשה‪ ,‬כי האמונה שהגברים הם שצריכים להיות בראש הפירמידה היא‬

‫אמונה חזקה ומאוד מסורתית "‪.‬‬

‫‪96‬‬
 ‫המראיינת‪ :‬האם בתרבות שלך היחסים בין גברים ולנשים הוא שוויוני?‬

‫המרואיינת‪" :‬אף פעם לא היה שוויוני‪ ,‬וזה מה שאני כאישה משכילה‪ ,‬רוצה אני רוצה לקדם‬

‫כוחות יותר מאוזנים בין המינים "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את שותפה בקבלת ההחלטות במשפחה שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני אוטונומית בהחלטות הקשורות לעבודה וללימודים‪ ,‬החברה שלנו מאוד‬

‫רגשנית‪ ,‬הם לא חברה רציונאלית‪ ,‬בואי אני אדבר על ההורים שלי‪ ,‬המשפחה שלי‪ ,‬אני גם‬

‫התחלתי להבין שצריך לעבוד על הצד הרגשי‪ ,‬על הצד הרגשי‪ ,‬ולא לבוא ב ‪ . . .‬לא להביא את‬

‫המטען הרציונאלי‪ ,‬הם ההורים שלי‪ ,‬הם לא מבינים אותי במטען האינטלקטואלי‪ ,‬אין להם את‬

‫המטען‪ ,‬יש להם המטען הרגשי‪ .‬אז תעבדי על זה‪ ,‬תכניסי מהבחינה הרגשית‪ ,‬וזה מה שעשיתי‪ ,‬אני‬

‫לא מרימה קול‪ ,‬אני לא מתעצבנת‪ ,‬אני מאוד בגישה חביבה‪ ,‬רגשנית"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאת משפיעה כשיש צורך לסייע בפתרון בעיות במשפחה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני יש לי את הכלים והאסטרטגיה לטיפול בבעיות‪ ,‬וזה מה שרכשתי מהלימודים‬

‫שלי‪ ,‬אבל עוד לא משפיעה כי בעיות המשפחה הן עוד מטופלות רק בידם של סבא‪ ,‬ואבא והאחים‬

‫שלו שהם מאוד מתערבים בחיים שלי ושל אחיות ואחים שלי "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת אם תביאי בפני הנשים בכפר שלך הדעות לקידום מעמד האישה הן‬

‫תתקבלנה באהדה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני לא יודעת אם תתקבלנה באהדה‪ ,‬כי התרבות והחברה שלנו היא מאוד שמרנית‪,‬‬

‫והנשים שם מאוד שמרניות כי כך לימדו אותן מאז היותן קטנות והדביקו להן את התפקיד‬

‫המסורתי שהן צריכות וחייבות להיות בו"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לקדם התפקיד שלה גם כשזה מעורר התנגדויות?‬

‫המרואיינת‪ ":‬צריכה האישה ללחם כדי לקדם את התפקיד שלה‪ ,‬היא כל הזמן תופסת את עצמה‬

‫כחלשה‪ ,‬ולא מאמינה בכוחות ובשאיפות שיש לה‪ ,‬לכן בא הזמן להתנגד ולהלחם למען הגשמתה‬

‫העצמית ולשחרור תפקידה מהלבוש שהלבישה לה החברה והתרבות "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם הלימודים תרמו לך?‬

‫‪97‬‬
 ‫המרואיינת‪ " :‬בתקופת הלימודים הבהרתי לעצמי את ערכי ומטרותיי כאישה‪ ,‬אני מכירה בנות‬

‫שאפילו ברחו מהבית כדי ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬זה אחד הדברים שהאקדמיה מקנה לאישה‪,‬‬

‫לדעת איפה יש לה זכות ואיפה לא"‪ .‬אחרי שתיקה והסתכלות ארוכה אליי מרים לקחה אוויר‬

‫עמוק ואמרה‪:‬‬

‫" ככה אני רואה את עצמי‪ ,‬לומדת‪ ,‬מפיקה תועלת ממה שאני לומדת‪ ,‬שאני משתמשת במה שאני‬

‫לומדת על האנשים מסביבי או על עצמי‪ ,‬ככה אני רואה מימוש עצמי‪ ,‬קראתי המון ונתתי משמעות‬

‫לכל תהליך ולכל שינוי שמתרחש אצלי במהלך ובעקבות הלימודים"‪.‬‬

‫‪98‬‬
 ‫נספח ל'‪ -‬ראיון עם אימן‬

‫הצגת הנושא ‪ -:‬אני מעוניינת לחקור איך משפיעה המודרניזציה על מעמדה המסורתי של האישה‬

‫הערבייה בישראל ואיך מתמודדות כשהן באות במגע עם התרבות היהודית שהיא מהווה הסוכן‬

‫‪.‬למודרניזציה‪ ,‬עם דגש על התהליך שעובר עליהן במהלך ההתמודדות‬

‫?המראיינת‪ :‬מה קוראים לך‬

‫המרואיינת‪ :‬קוראים לי אימאן‬

‫מראיינת ‪ :‬ספרי לי קצת על עצמך ?‬

‫המרואיינת‪ ":‬אני בת ‪ , 38‬מורה למדעים בבית ספר תיכון בכפר ערה‪ ,‬אימא לארבעה ילדים‪,‬‬

‫למדתי בירושלים באוניברסיטה העברית והתגוררתי שם לשלוש שנים‪ ,‬ועשיתי הוראה בבית ברל‪,‬‬

‫וחזרתי לכפר שלי והתחתנתי "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה דעתך על המנהג להתחתן בגיל צעיר ( גיל ‪?) 17‬‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני רואה שזה מאוד קשה לאישה כי היא לא תוכל להתקדם בחיים כי ברגע שיש‬

‫לה ילדים ואישה היא כבר מוגבלת לתפקיד הזה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬באיזה מידה את בעד שהנישואין יתנהלו‪ ,‬בשיטת שידוך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬השיטה הזו הכי נהוגה עד היום בכפר שלנו‪ ,‬כי התרבות שלנו רואה בשיטה הזו היא‬

‫שיטה שמהגנת על כבוד המשפחה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את תופסת הנושא ריבוי נשים?‬

‫המרואיינת‪ ":‬אני בכלל מסתייגת מנושא הזה המשפיל את האישה ומקפח אותה‪ ,‬ומפחית מהערך‬

‫שלה‪ ,‬אני בכלל לא מסכימה על דבר כזה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬כאשר את יוצאת מן הבית כיצד את הינך נוהגת להתלבש‪ ,‬לבוש מודרני או מסורתי או‬

‫ג'לבאב?‬

‫‪99‬‬
 ‫מרואיינת‪ " :‬אני לובשת ג'לבאב"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתאפר?‬

‫מרואיינת‪ " :‬לא אני מתאפרת רק בבית‪ ,‬גם מי שלובשת ג'לבאב זה לא נכון שהיא תתאפר כי זה‬

‫נוגד את הדת"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את נוהגת להתפלל?‬

‫מרואיינת‪ " :‬בהחלט אני מתפללת "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם את צמה ברמדאן?‬

‫מרואיינת‪ ":‬כן "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלבש לבוש מודרני?‬

‫מרואיינת‪ ":‬אנחנו תרבות לא רק מסורתית וגם דתית שרואה בלבוש הזה דבר שהוא נוגד לדת‬

‫ולמסורת‪ ,‬אז זה יעורר הרבה ביקורת על אישה שהיא תלבש ליבוש מודרני "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך שאישה ערבייה מוסלמית תלך לאן שהיא תרצה?‬

‫מרואיינת‪ ":‬זה מאוד עניין לא מקובל כי החברה שלנו מאוד ביקורתית על תנועת הבת כי זה פוגע‬

‫בכבוד המשפחה כולה לא רק הבת וההורים שלה אלא כול קרובי המשפחה"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬מה דעתך על זה שאישה מוסלמית שהיא מנהלת שיחה עם גבר זר‪ ,‬בלי נוכחות קרוב‬

‫משפחה?‬

‫מרואיינת‪ " :‬אני בתור אישה נשואה זה מאוד לא מקובל‪ ,‬ומאוד מעורר בעיות עם בעלי והמשפחה‬

‫שלי"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך את רואה האישה שהיא עובדת מחוץ לבית?"‬

‫מרואיינת‪ ":‬לעבוד מחוץ לבית זה חשוב לכלכלת הבית‪ ,‬וגם העצמאות הכלכלית של האישה "‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לעבוד‪ ,‬מה הדחפים מאחורי זה?‬

‫‪100‬‬
 ‫מרואיינת‪ " :‬האישה כשהיא עובדת היא בטוחה בעצמה יותר‪ ,‬ויהיה לה השפעה יותר והתערבות‬

‫יותר בחינוך הילדים שלה עם בעלה‪ ,‬כי כבר רכשה הכוח‪ ,‬והניסיון מהעבודה איך להיות בעלת‬

‫מעמד שני בבית חוץ מעקרת בית"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם חושבת שהאישה צריכה לנהל את הכספים שלה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני רואה שהאישה והבעל ינהלו את הכספים"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך את רואה הבעל שעוזר לאשתו בעבודות הבית?‬

‫מרואיינת‪ " :‬לאישה שהיא עובדת מחוץ לבית היא צריכה עזרה מצד הבעל‪ ,‬אבל זה מאוד קשה‬

‫מצד בעלי הוא לא משתף בעבודות הבית"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאישה יכולה או לא יכולה להיות בתפקידים חשובים‪ ,‬כמו מנהלת‪,‬‬

‫רופא וכו'?‬

‫המרואיינת‪" :‬בזה יהי קשה לאישה משום שהיא אחראית על בית וילדים‪ ,‬ואין מי שיעזור לה‬

‫בעבות הבית‪ ,‬ומוטלת עליה האחריות הזו שחוסמת אותה מאוד"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה הסיבה שאת חושבת שהאישה לא יכולה להיות במקצועות חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬כי היא צריכה לדאוג לתפקידה בבית ועם הילדים‪ ,‬ואם היא חורגת בתפקיד הזה‪,‬‬

‫זה יאיים על חייה ומערכת היחסים שלה עם בעלה ויגרום לבעיות במשפחה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה המחסומים שעוצרים את האישה להתקדם ולהיות במעמדים ותפקידים חשובים?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני ויתרתי על הרבה דברים בגלל שהילדים שלי היו קטנים‪ .‬התחלתי להתפתח‬

‫ולהתקדם כשהם קצת גדלו‪ .‬העדיפות הראשונה שלי זה הילדים שלי והבית שלי‪ .‬זה היה חוסם‬

‫ראשון אצלי‪ .‬זה בא מהתרבות‪ ,‬מהחברה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאם תרצי‪ ,‬תוכלי ללמוד ולהתקדם ולקבל תפקידים מרכזיים בכפר‬

‫שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬לא כי הילדים שלי והבית ובעלי מאוד מהווים מחסום להתקדמות או לפעילות‬

‫חברתית אפילו בכפר או מחוץ לכפר‪ ,‬אני מהעבודה שלי לבית לא אוכל ללכת לשום מקום אחר‪ ,‬כי‬

‫התפקיד שלי בבית מאוד קשה ולוקח הרבה זמן ממני"‪.‬‬

‫‪101‬‬
 ‫המראיינת‪ :‬האם את תופסת את עצמך כיכולה להכניס חידושים ושינויים בכפר לגבי מעמד‬

‫האישה ?‬

‫המרואיינת‪" :‬בזה אני לא יודעת כי אף פעם לא חשבתי על יוזמה כזו"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬באיזה מידה בתרבות שלך נתפסת המסורת?‬

‫המרואיינת‪ ":‬המסורת היא דבר מאוד חשוב‪ ,‬למרות שהיום יש אנשים ובחורות שלא הולכות לפי‬

‫המסורת‪ ,‬אבל זה מאוד מביא להם שמועות לא טובות ונחשבים כפסולים בכפר ולא מכובדים‪,‬‬

‫ומאוד מתרחקים מהם או לא באים איתם במגע "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬איך התרבות שלך תופסת או מקבלת המודרניזציה?‬

‫המרואיינת‪ ":‬כך היא נראית כאילו מקבלת המודרניזציה אבל בפועל זה רק למראית העין‪,‬‬

‫התרבות שלי מאוד שמרנית ועומדת על דברים מסורתיים שהיא לא מוכנה לוותר"‪.‬‬

‫מראיינת‪ :‬איך התרבות שלך מקבלות נשים בעלות יוזמה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬תפקיד האישה בבית וחינוך הילדים הוא תפקיד מאוד מסורתי‪ ,‬ולא מותר שהוא‬

‫יתנגש עם תפקיד אחר‪ ,‬לכן נשים כאילו נחשבות כמפרות את הנורמות ואת המסורת וזה דבר‬

‫ממש לא מקובל בחברה שלנו "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬מה מידת הקושי לשנות דברים בתרבות שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬היא מידה קשה"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם בתרבות שלך היחסים בין גברים ולנשים הוא שוויוני?‬

‫המרואיינת‪" :‬הקשר לא שוויוני כי יש דברים רבים שהם מותרים לגבר אבל לאישה נחשב‬

‫כסטייה‪ ,‬אפשר לגיד כמו השכלתה‪ ,‬התקדמותה והתפתחותה במקצוע שלה‪ ,‬כל זה לא מותר‬

‫לאישה‪ ,‬אולי מותר בגבול מסוים "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את שותפה בקבלת ההחלטות במשפחה שלך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬אני שותפה בהחלטות של המשפחה שלי‪ ,‬שהיא מורכבת מבעלי‪ ,‬והבנים שלי‪ ,‬אבל‬

‫במשפחה המורחבת לא אני בכלל לא שותפה‪ ,‬כי זה עניין גברי והוא מתנהל בין הגברים הגדולים‬

‫במשפחה כמו חמי האח הגדול של בעלי "‪.‬‬

‫‪102‬‬
 ‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת שאת משפיעה כשיש צורך לסייע בפתרון בעיות במשפחה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬כן אני רואה את עצמי משפיעה‪ ,‬כי יש לי ניסיון בחיים‪ ,‬מהלימודים‪ ,‬והעבודה שלי‬

‫כל אלה הם כלים כדי לעזור לאחרים ולסייע להם ברגע שמבקשים את זה "‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם את חושבת אם תביאי בפני הנשים בכפר שלך הדעות לקידום מעמד האישה הן‬

‫תתקבלנה באהדה?‬

‫המרואיינת‪ " :‬זה משהו יחסי‪ ,‬תלוי למי את פונה לנשים שהן יותר ליבראליות או נשים מסורתיות‬

‫לא משכילות שהן לא מקבלות כל שינוי במעמדן כי זה חלק מהתרבות ואפילו רואות בזה לפעמים‬

‫משהו דתי שבא מאלוהים‪ ,‬שהאישה היא צריכה להיות רק בבית וכל תנועה לה מחוץ לבית היא‬

‫הפרת כללי וחוקי הדת ומקבלות עליו עונש מאלוהים"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם האישה צריכה לקדם התפקיד שלה גם כשזה מעורר התנגדויות?‬

‫המרואיינת‪ ":‬אני זוכרת היום כשפניתי לאימא‪ ,‬ובקשתי ממנה שתשכנע אבא שאלך ללמוד‬

‫באוניברסיטה בירושלים‪ ,‬ביום הזה פנה אלי אחי הבכור עם כעס והתנגדות להחלטתי הזו‪ .‬הוא‬

‫רצה שאהיה כמו אימא שלי‪ ,‬שהיא לא באה בטענות‪ ,‬לא מתקוממת‪ ,‬היא לא יוצאת מהבית‪,‬‬

‫בשביל אחי אימא היא מבחינה חברתית אישה האידיאלית‪ ,‬שמקריבה את עצמה בשביל משפחתה‬

‫והילדים שלה‪ ,‬וזה ממש לא יקרה איתי"‪.‬‬

‫המראיינת‪ :‬האם הלימודים תרמו לך?‬

‫המרואיינת‪ " :‬בלימודים אני מגשימה את עצמי מתוך תמיכה באמונות שלי‪ ,‬אני מרגישה היום‬

‫שאני יכולה להגיד ויכולה לעשות יותר את מה שאני חושבת ‪ ,. . .‬יכולה להתנגד למסורת הגברית‬

‫והשלטון הגברי שהוא כל הזמן מכתיב לנו לנשים מה לעשות בלי התנגדות לגבריות הזו "‪.‬‬

‫‪103‬‬
104
105