‫הדדיות בהורות ‪ -‬הבנת הקשר הדו‪ -‬כיווני עם ילדך‪:‬‬

‫מחקרים מצביעים על חשיבות תרומת המשפחה להתקדמותם של ילדים במסגרות חינוכיות‪,‬‬

‫ומתארים דרכים לקידום שותפות מחנכים‪-‬הורים‪ .‬המסגרות החינוכיות דורשות מן הילדים‬
‫ללמוד‪ ,‬מספקות להם את ההזדמנויות לכך‪ ,‬ואף מעניקות תגמולים על הישגים (‪Christenson,‬‬
‫‪ .)1999‬כידוע‪ ,‬ילדים זקוקים להורות טובה דיה כדי להתפתח באופן בריא‬
‫(‪ .)Winnicott, 1960, 1965, 1970‬ניתן לומר כי המשפחה מספקת את "אבני הבניין" המאפשרות‬
‫למידה – היא מעצבת את עמדות הילד‪ ,‬את תפיסתו העצמית ואת יכולתו להשקיע מאמצים‬
‫במשימות הלימודיות‪ .‬ההישגים הלימודיים של הילד הם לפיכך תוצאה של שני סוגי תרומות אלה‬
‫(ארז‪,,‬בינשטוק ולוקס‪ .)2005 ,‬לפי תיאורו של ויניקוט (‪ ,)1946‬עמוד ‪" :)99‬גבר ואשה‪ ,‬אב ואם‬
‫לוקחים אחריות משותפת על ילדיהם‪ .‬האם הנתמכת על ידי האב‪ ,‬מגדלת כל ילד‪ ,‬לומדת את‬
‫אישיותו‪ ,‬מתמודדת עם הבעיות האישיות של כל אחד מהם"‪.‬‬

‫להורים יש השפעה רבה על התפתחותו החברתית של ילדם ‪ ,‬בייחוד בשנות החיים הראשונות ‪.‬‬
‫השפעה זו מתרחשת בשני אופנים ‪ :‬בהשפעה עקיפה ובהשפעה ישירה ‪Ladd & Goiter , 1988 ; ( .‬‬
‫‪ ) Parke et al , 1988‬השפעה עקיפה מתרחשת הן במערכת יחסי הורים‪-‬ילד שאינם מכוונים‬
‫ישירות לפיתוח יכולות חברתיות ‪ ,‬והן במגוון החוויות שחווה הילד במסגרת מערכות היחסים שלו‬
‫עם שאר בני המשפחה ‪ .‬כאמור ‪ ,‬לאיכותה של מערכת היחסים של הילד עם כל אחד מהוריו יש‬
‫השפעה רבה על יכולותיו הבינאישיות ‪ .‬למשל ‪ ,‬ילד שחווה התקשרות בטוחה עם אמו או עם‬
‫אביו ‪ ,‬ומפיק הנאה ביחסי הגומלין עמם ‪ ,‬יפעל באופן חיובי יותר ובוטח יותר ביחסי הגומלין שלו‬
‫עם אחרים ‪ .‬במקרה זה ההורה אינו מדריך את הילד במכוון ביחסי העמיתים ‪ ,‬אולם הילד מפנים‬
‫את דפוסי התקשורת עם ההורה ורוכש ידע חברתי וציפיות הקשורות ליחסים חברתיים ‪ ) 986‬ו ‪( .‬‬
‫‪ , Sroufe & Fleeson‬היבט נוסף של ההשפעה העקיפה של ההורים קשור למגוון היחסים‬
‫הבין‪-‬אישיים של ההורה עם אנשים אחרים ‪ :‬אחים ואחיות בוגרים או צעירים ‪ ,‬הסבים והסבתות‬
‫‪ ,‬חברים של ההורים ‪ ,‬מכרים ‪ ,‬שכנים ועוד ‪ .‬הילד צופה ביחסים אלה ‪ ,‬ולומד מהם את הערכים‬
‫ואת החוקים המנווטים יחסים אלה ‪.‬‬

‫פסיכולוגים של ילדים‪ ,‬סוציולוגיים ומחנכים‪ ,‬ראו בהורות ובמשפחה כבעלי השפעה רבה‬
‫ומשמעותית על הילדים בהתפתחותם‪ .‬הישרדותו של התינוק תלויה בהורים‪ ,‬והם משמעותיים‬
‫להצלחתו העתידית‪ .‬בעידן שלנו‪ ,‬אפשר להגיד שיש התקדמות משמעותית בהבנת סגנונות ההורות‬
‫והשפעותיה על התפתחות הילדים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ישנם ויכוחים מתמשכים לגבי הדרך הטובה‬
‫ביותר להמשיג ולמדוד אותה ( ‪ .)Bjorklund, Pellegrini & Yunger, 2002‬על מנת לחקור ולהבין‬
‫נושא זה‪ ,‬פותחו גישות שונות החוקרות את הסוציאליזציה‪ .‬שילובן של הגישות והבנתן‪ ,‬מציע‬
‫להסתכל על הסוציאליזציה כאל אינטראקציה המתרחשת בין הילד לבין הוריו ועוד סוכני חברות‬
‫שונים‪ .‬כיוון שיש לילד קשר משמעותי עם ההורה‪ ,‬מערכת ההתפתחות של הילד מושפעת ממנו‬
‫בתחומים שונים‪ .‬גרוסק ודוידוב דיברו על חמישה ממדי הורות המשפיעים על מזגו של הילד‪,‬‬
‫שנפרט אותם בהמשך (‪.)Davidov & Grusec, 2010‬‬
‫בממד ההדדיות אפשר להתייחס ליחסי הורה ילד כיחידה אחת‪ ,‬שבה ההורה והילד תורמים‬
‫לאינטראקציה המתקיימת ביניהם‪ ,‬דרך אותה אינטראקציה אפשר להגיע למוקד קשב משותף‬
‫בנוסף למצבים מנטליים משותפים‪ .‬אוריינטציה של תגובתיות הדדית בין האם והילד‪ ,‬היא קשר‬
‫רגשי חזק שמאפיין את חברי הדיאדה ומלווה בתגובתיות הדדית‪ ,‬אמפתיה‪ ,‬אמון ותחושה‬
‫משותפת של מחויבות‪ .‬שני מרכיבים מרכזיים בולטים באוריינטציה זו‪ :‬שיתוף פעולה ותגובתיות‬
‫הדדית בין האם לילד‪ .‬בהדדיות ההורה מגיב בצמידות‪ ,‬הוא פועל מתוך מודעות ולמידת מוקד‬
‫הקשב של הילד ומתאים את התגובה שלו לסיגנלים‪ ,‬המצב והצרכים של הילד (יפלח‪.)2008 ,‬‬
‫סינכרוניזציה ברגשות חיוביים בין האם והילד היא אחד המרכיבים החשובים הקשורים להיענות‪.‬‬
‫אלו הן דיאדות שיש בהן תיאום בין תגובת האם לבין התנהגות הילד והצורך שלו בהכוונה‪.‬‬
‫היענות הילדים לאימהות שלהם תהיה גדולה יותר בדיאדות מסונכרנות מאשר בדיאדות שאין‬
‫בהן אותו תיאום‪ .‬הדדיות בין השותפים בדיאדה הוא תהליך מתמשך ונבנה לאורך הזמן‪ .‬עם‬
‫הזמן‪ ,‬ולאור התפתחותו של הילד‪ ,‬תהליך השותפות משתנה ונהיה מאוזן יותר‪ .‬בינקות האחריות‬
‫מוטלת על המטפל‪ ,‬שמצופה ממנו להגיב באופן רגיש לצורכי התינוק המעידים על מוכנות‬
‫לאינטראקציה‪ .‬בין הגילאים ‪ 7‬עד גיל ‪ 9‬חודשים‪ ,‬תינוקות מתחילים להבין שאפשר לחלוק את‬
‫החוויה הסובייקטיבית הפנימית שלהם עם האחרים ולפי הבנה זו מתחילים להשתמש באמצעי‬
‫תקשורת פרה‪ -‬וורבליים‪ .‬בתקשורת שלהם‪,‬הם מייחסים לאדם אחר את האפשרות להבין את‬
‫דרישתם‪ .‬אצל פעוטות‪ ,‬האווירה החיובית של היחס הדיאדי ותגובתיות של ההורה והילד אחד‬
‫כלפי השני‪ ,‬הם המרכיבים הכי חשובים של המערכת ההדדית‪ .‬עם זאת‪ ,‬עדיין יש קושי בשמירת‬
‫קשב משותף והילדים נוטים לשנות את מוקד הקשב שלהם‪ .‬לפי זה מוטלת האחריות על המטפל‬
‫בכך שיתאים את התנהגותו באופן סינכרוני לתגובת הילד‪ .‬בגיל קדם בית הספר‪ ,‬שיווי המשקל בין‬
‫המשתתפים הופך ליותר מרכזי‪ ,‬מיומנות התקשרות משתפרת וזה מאפשר לילדים להיות כמעט‬
‫בערך שווה עם הוריהם במהלך אינטראקציה (יפלח‪.)2008 ,‬‬

‫בגיל קדם בית הספר‪ ,‬אבני היסוד של מערכת הדדית הם יחסי תן וקח‪ ,‬הגעה להסכמה משותפת‪,‬‬
‫משא ומתן וכדומה‪ .‬בנוסף לזה לילדים בגיל הזה יש את הכוח להפריע או לסרב לאינטראקציה‬
‫אם הם רוצים את זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ילדים בגיל זה יכולים לעמוד על מטרות ורגשות הדמות הטיפולית‬
‫ולהתאים התנהגותם למטרותיה בכדי לשכנע אותה לפעול בדרך שלהם או בכדי לצור פתרון‬
‫שמקובל על שני הצדדים (יפלח‪ .)2008 ,‬יחסי הורה ילד הדדים חיוביים ואופטימליים מאפשרים‬
‫לקדם ביעילות את הפנמת הערכים והסטנדרטים של ההורה‪ .‬ילדים שמשתפים פעולה יותר עם‬
‫ההורים ומוכנים לקבל את העמדות של הוריהם‪ ,‬הם פתוחים ובעלי מוטבציה יותר (& ‪Kim‬‬
‫‪ .)Kochanska, 2012‬לפי ויניקוט‪" :‬כשהבית אינו מספק סביבה כזאת‪ ,‬הילד נעשה חרד‪ ,‬ואם יש‬
‫לו תקווה הוא ממשיך לחפש אחר מסגרת במקום אחר מאשר הבית‪ .‬ילד שביתו לא מספק לו‬
‫ביטחון‪ ,‬מחפש מחוץ לביתו את ארבע הקירות‪ .‬הוא מחפש יציבות חיצונית שבלעדיה הוא ישתגע‪:‬‬
‫"הוא יפנה למשפחתו המורחבת או לבית ספר או לחברה כדי לקבל את היציבות הדרושה לו‪ ,‬כדי‬
‫שיוכל לעבור דרך השלבים המוקדמים והמהותיים של התפתחותו הרגשית" (ויניקוט‪ ,1946 ,‬עמוד‬
‫‪ .)99‬התקשרות הינה מערכת יחסים ייחודית ומתמשכת בין ילדים ובין המבוגרים המשמעותיים‬
‫בחייהם‪ ,‬כאשר דמות ההתקשרות מספקת לילד תמיכה ו"בסיס בטוח"‪ .‬זמינותה והיענותה של‬
‫דמות זאת כ"חוף מבטחים" מספקות לילד הגנה והרגעה בשעת הצורך (שגיא וג'יני‪.)2008 ,‬‬
 ‫בנוסף להתקשרות עם ההורים‪ ,‬מחקרים מלמדים כי כבר בגיל הרך ילדים מפתחים יחסי‬
‫התקשרות גם עם מטפלים מחוץ למשפחה‪ ,‬כאשר מתקיים בינם קשר סדיר לאורך זמן (‪Pianta,‬‬
‫‪ .)1999‬באופן ספציפי‪ ,‬נמצא כי ההתקשרות המוקדמת אם‪-‬ילד מנבאת הסתגלות טובה יותר בגן‬
‫הילדים המתבטאת בהתנהגות‪ ,‬בקשרים עם בני גיל‪ ,‬בהסתגלות לדרישות בכיתה ובהישג לימודי (‬
‫‪ . .)Erickson, Sroufe & Egeland, 1985‬ניתן לצפות כי תיאום ושותפות בין המערכות של הבית‬
‫ומסגרת החינוך יתרמו להתפתחות הילד ויקדמו את רווחתו‪ ,‬בעוד שקונפליקט ביניהן עלול לפגוע‬
‫בהן‪ .‬הנחה זאת מתבססת בין השאר על הממצאים שמראים כי קונפליקט בין ההורים בתוך‬
‫המשפחה פוגע בהתפתחות הילדים (‪ )Davies et al. 2002‬וכי שותפות יציבה מקדמת אותה (‬
‫‪ ..) McHale, 2007‬ניתן ללמוד על כוחה של הורות ועל יכולתה להחזיק ולהעצים את רובדי החיים‬
‫הנוספים‪( .‬אורן‪.)2011 ,‬‬