‫גיליון ‪ | 2020 | 43‬חינוך הטרוגני בלימודי מדע וטכנולוגיה‬

‫| מאמר |‬

‫החושים שבאמצעותם חווים‬

‫את התנועה ‪ -‬בשירות העוררות‬
‫המוחית‪ ,‬הקשב והריכוז ‪-‬‬
‫בהוראה ובלמידה‬
‫‪1‬‬ ‫רמי כץ‬

‫אם נשכיל‪ ,‬לצד קיצור משך היחידה הלימודית‪ ,‬לשלב הפעלות של‬
‫תנועה בתוך הכיתה‪ ,‬כחלק מהמהלך הלימודי‪ ,‬נוכל להשיג הרגעה של‬
‫החסך התנועתי אצל הילדים‪ ,‬נאפשר חוויה מהנה של למידה וכן הפעלה‬
‫של תפקודים נוספים‪ ,‬החיוניים להתרחשות הקליטה והלמידה אצל‬
‫התלמידים‪ ,‬באמצעות התחושות ‪ -‬הוסטיבולרית והפרופריוצפטיבית‬

‫תנועה כצורך מולד‬ ‫אנו נמצאים בסיור בבית ספר בתקופת לימודים‪.‬‬
‫הצלצול להפסקה נשמע‪ .‬דלתות הכיתות נפערות‬
‫לכולנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬יש צורך להפעיל‬ ‫לרווחה ברעם ו"טילים בליסטיים" פורצים החוצה אל‬
‫בקביעות את המערכות המוטוריות ואת‬ ‫החצר‪...‬‬
‫החושים השונים‪ .‬ילדים – הנמצאים בתוך‬
‫תהליך בניית הכשירות שלהם – זקוקים‬ ‫כולנו ראינו זאת פעמים רבות‪ .‬האם שמנו לב? האם‬
‫להפעלה אינטנסיבית רבה הרבה יותר‬ ‫שאלנו את עצמנו מדוע זה קורה? מה אומרים לנו‬
‫של המערכות הסנסו‪-‬מוטוריות שלהם‪,‬‬ ‫הילדים ללא מילים? ממה מתעלם בית הספר?‬
‫בהשוואה למבוגרים‪.‬‬
‫הייתכן כי אנו רואים מוטיבציה עזה לתנועה‪ ,‬הבוערת‬
‫להישרדותנו בעולם‪ ,‬חיונית לנו המערכת הסנסו‪-‬‬ ‫כאש בילדים‪ ,‬שעשויה לשרת את הלמידה ולא להפריע‬
‫מוטורית‪ ,‬שמפעילה מספר רב של חושים‪ ,‬המכוונים‬ ‫לה?!‬
‫להכרת העולם שסביבנו ולהכרת גופנו‪ .‬על המוח‬
‫שלנו לקבל מידע באמצעות מכלול החושים הזה‪,‬‬
‫וליצור שילוב של הנתונים החושיים השונים כדי שנוכל‬
‫לשרוד‪ ,‬להסתגל ולהתפתח‪ .‬האינטגרציות החושיות‬
‫מסייעות גם למערכות המוטוריות‪ ,‬שחייבות לעבור‬

‫‪ 1‬מר רמי כץ‪ ,‬פסיכולוג התפתחותי בכיר‪ ,‬מנהל כישורי למידה – המרכז לקידום תפקודים‪,‬‬
‫מפתח הגישה הנוירו‪-‬התפתחותית‪-‬תפקודית והתכנית לקידום כישורי הלמידה וההתנהגות במערכת‪-‬החינוך‪.‬‬

‫| ‪31‬‬ ‫למדע‪ ,‬מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי‪ ,‬המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פרויקט המבוצע על‪-‬ידי אוניברסיטת תל אביב על‪-‬פי מכרז מס' ‪ 09/07.13‬עבור המזכירות הפדגוגית‪ ,‬אגף א' למדעים‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫גיליון ‪ | 2020 | 43‬חינוך הטרוגני בלימודי מדע וטכנולוגיה‬

‫בתצפיותינו על ילדים רואים אותם מפעילים אנרגיה‬ ‫אימונים לשיפור הכוח ולבניית תיאום עצבי‪-‬מוטורי‬
‫כבירה במשחקיהם‪ ,‬תוך חוויה של הנאה ושמחה‪,‬‬ ‫להשגת אותה מטרה‪.‬‬
‫ומייצרים בכך אין‪-‬ספור התנסויות‪ ,‬המשפיעות באורח‬
‫אינטנסיבי על מוחם הגמיש (הפלסטי)‪ .‬המוח מייצר‬ ‫בהתפתחותו חייב כל אורגניזם מורכב להפעיל את‬
‫בתגובה לכך קשרים חדשים בין קבוצות של תאים –‬ ‫חושיו ואת המערכות המוטוריות והביו‪-‬כימיות שבהן‬
‫בסיס ללמידות חדשות ומשמעותיות רבות‪.‬‬ ‫הוא מצויד‪ ,‬על מנת לאמנם‪ ,‬כך שיוכל להסתגל‬
‫לסביבה ולשרוד‪ .‬תהליך זה מתחיל אצל האדם עוד‬
‫מבט על כל אלה מגלה כי השיר הידוע כל כך‪:‬‬ ‫בטרם נולד‪ ,‬אך נתייחס אליו להלן מן הלידה ואילך‪.‬‬
‫"חמש שנים על מיכאל עברו בריקודים‪,‬‬ ‫כל תינוק שנולד‪( ,‬בהנחה שמערכותיו השונות תקינות)‪,‬‬
‫בטל ישב מעבודה‪ ,‬ח ו פ ש י מ ל י מ ו ד י ם" ‪...‬‬ ‫מפעיל את כל המערכות האלה על בסיס של מוטיבציה‬
‫הנו שיר שגוי לחלוטין‪ ,‬כיוון שבחמש השנים הראשונות‬ ‫פנימית מורשת‪ .‬כל עוד צרכיו של תינוק מסופקים‪,‬‬
‫לחייו‪ ,‬הלמידה של מיכאל הייתה אינטנסיבית יותר‬ ‫והוא אינו רעב‪ ,‬אינו צמא‪ ,‬אינו סובל מיתר חום או קור‪,‬‬
‫מכפי שתהיה אי פעם‪ ...‬הוא למד על גופו‪ ,‬על חושיו‪,‬‬ ‫הוא יבש ונקי‪ ,‬ואינו עייף או חווה כאב מיוחד – תינוק‬
‫על יכולת התנועה ויכולת העשייה שלו‪ ,‬ועל העולם‬ ‫כזה מגלה פעילות רבה (בניגוד גמור לתיאורית הפחתת‬
‫שפה לתקשר בה עם אנשים‬ ‫שסובב אותו‪ .‬הוא למד ָ‬ ‫הדחפים הביהביוריסטית בעבר‪ ,‬שלפיה היינו מצפים‬
‫אחרים‪ .‬הוא למד להבין את שפת ההבעות‪ ,‬המחוות‬ ‫כי הילד במצב מסופק זה ישכב ללא תנועה כמומיה‪,‬‬
‫והצלילים‪ ,‬שמאפשרת לו להבין אין ספור הקשרים‬ ‫בהעדר צורך כלשהו ודחף שיפעיל ּו את התנועה שלו)‪.‬‬
‫חברתיים בלתי מילוליים‪ .‬הוא למד תרבות עשירה‬ ‫התינוק בפעילותו מתבונן בעולם וחוקר אותו‪ ,‬מקשיב‬
‫ומערכות מורכבות וענפות של נורמות חברתיות‪ ,‬עם‬ ‫לצלילי הסביבה‪ ,‬לומד לתאם צלילים ומראות ולעקוב‬
‫שלל היבטים של המותר והאסור‪ .‬הוא למד להתהלך‬ ‫עם עיניו אחר מקור הצליל‪ .‬הוא מניע את ראשו‪ ,‬ידיו‬
‫עם אנשים אחרים‪ ,‬כולל בני גילו‪ .‬הוא למד להכיר‬ ‫ורגליו‪ ,‬נוגע בעצמים ומפעיל חפצים ואנשים בעולם‪.‬‬
‫עולם ומלואו!‬ ‫את כל הפעילות הרבה הזו ועוד‪ ,‬עושה התינוק בשירות‬
‫או כדברי ג'ורג' ברנרד שו‪" :‬בילדותי נאלצתי לקטוע‬ ‫השגת הכשירות (‪ – )competence‬בניית יכולותיו‬
‫וכישוריו העתידיים‪ ,‬שיאפשרו לו לחיות ולפעול תוך‬
‫את לימודי – כדי ללכת לבית ספר‪"...‬‬
‫הסתגלות והישרדות בסביבה שבה נולד‪ .‬הוא פועל‬
‫מיכאל הקטן ושאר הילדים היו אולי חופשיים‬ ‫כאמור להשגת הכשירות עם מוטיבציה פנימית‬
‫מלימודים בנוסח שקבע בית הספר‪ ,‬מאז נוסד להביא‬ ‫מורשת‪ ,‬המתגמלת אותו בהנאה על פעילותו ) ‪White,‬‬
‫השכלה להמונים‪ .‬בית‪-‬הספר נבנה בראשיתו במעין‬ ‫‪.)R. W., 1959‬‬
‫מתכונת צבאית – עם כיתות‪ ,‬מחלקות‪ ,‬היררכיה‬
‫ככל שהילד גדל‪ ,‬גדלות גם יכולותיו להפעיל תנועה‬
‫נוקשה‪ ,‬מדים‪ ,‬מסדרים ובעיקר עם הפעלה של כפייה‬
‫מורכבת יותר ואינטגרציה חושית מפותחת יותר‬
‫נוקשה (הכוללת שימוש בכוח פיזי ובהשפלה) – כדי‬
‫והפעילויות שהוא עושה‪ ,‬מתוך אותו מניע פנימי‪,‬‬
‫לאלץ ילדים רבים ללמוד‪ ,‬בעודם ישובים על כיסאות‬
‫הופכות מורכבות ועשירות יותר‪ .‬הן כוללות‪ ,‬בין‬
‫ליד שולחנות‪ ,‬מול מורה‪ ,‬במהלך שיעורים ארוכים‪ ,‬תוך‬
‫השאר‪ ,‬הרחבת היכרות עם הסביבה‪ ,‬חיקוי ולמידה של‬
‫צמצום רב של תנועתם‪.‬‬
‫פעילויות מבוגרים רלוונטיים שנמצאים סביבו‪ ,‬פעילות‬
‫בית הספר שנבנה במתכונת הזו דחק הצדה מבלי‬ ‫משותפת עם בני גילו ועוד‪.‬‬
‫דעת את משחקי הילדים‪ ,‬שנתפסו כהבלים חסרי‬
‫ערך‪ ,‬המבזבזים זמן לימוד יקר‪ ,‬ובכך ויתר על מנגנון‬ ‫לכל הפעילות הענפה הזו של הילד הצומח‪ ,‬התורמת‬
‫אבולוציוני חשוב מאין כמותו‪ ,‬שנועד לאפשר לילדים‬ ‫לבניית כשירותו ומהנה אותו‪ ,‬אנו קוראים בשם כללי‪-‬‬
‫למידה רחבת אופקים‪ ,‬רבה‪ ,‬מהירה‪ ,‬ומיטיבה להיקלט‬ ‫משחק‪ .‬להנעה רבה של הגוף יש חלק חשוב ומרכזי‬
‫ולהיזכר‪ .‬בעידן המודרני‪ ,‬בו עברה החברה שינויים‬ ‫בפעילות משחקית זו‪ .‬המשחק‪ ,‬לפיכך‪ ,‬הוא הדרך‬
‫והפכה לדמוקרטית‪ ,‬ליברלית ופלורליסטית יותר‬ ‫האבולוציונית בה מצויד האדם המתפתח‪ ,‬שכלולות‬
‫– ניטל מבית הספר חלק ניכר מיכולתו לכפות את‬ ‫בה הפעלות אינטנסיביות של חושים‪ ,‬שרירים ופעילות‬
‫הלמידה בעריצות‪ ,‬הוא נותר ככלי ריק‪ :‬ללא המוטיבציה‬ ‫מוחית אינטגרטיבית שמאפשרת לו ללמוד בסיוע‬
‫הטבעית הפנימית של ילדים ללמוד – ובלי המוטיבציה‬ ‫מוטיבציה עוצמתית אין ספור נתונים ויכולות פעולה‪,‬‬
‫החיצונית הנגזרת מכפייה‪.‬‬ ‫הקשורים לעולם הפיסיקלי‪ ,‬לחברה ולגופו שלו‪.‬‬

‫למדע‪ ,‬מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי‪ ,‬המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫‪| 32‬‬
‫פרויקט המבוצע על‪-‬ידי אוניברסיטת תל אביב על‪-‬פי מכרז מס' ‪ 09/07.13‬עבור המזכירות הפדגוגית‪ ,‬אגף א' למדעים‪ ,‬משרד החינוך‬
‫גיליון ‪ | 2020 | 43‬חינוך הטרוגני בלימודי מדע וטכנולוגיה‬

‫אולם התנועה המומלצת במהלך השיעורים איננה‬ ‫אם לא די בכך‪ ,‬הסביבה המודרנית נטלה ממרבית‬
‫משרתת אך ורק סיפוק של צורך‪ ,‬גרימת הנאה‬ ‫הילדים בסביבה החוץ בית ספרית את מערכת‬
‫ושמחה ומניעה של אי שקט והסחה‪ .‬היא משיגה את‬ ‫ההתנסויות המגוונת ועתירת המשחקים – "השכונה"‬
‫כל המטרות הללו‪ ,‬בעודה משפיעה על תפקודים‬ ‫והחליפה אותה בשעות הארוכות של צפייה פסיבית‬
‫נוספים‪ ,‬החיוניים להתרחשות הקליטה והלמידה אצל‬ ‫בצגים ובהפעלתם‪.‬‬
‫התלמידים‪ :‬תפקודים חיוניים של עוררות‪ ,‬קשב וריכוז‪.‬‬
‫דווקא בעת הזו חשוב היה שבעתיים שהגן ובית הספר‬
‫על מנת להבין טוב יותר את הצורך בתנועה‪ ,‬את‬ ‫יספקו לתלמידיהם ולו חלק מעולם ההתנסויות האבוד‪,‬‬
‫ההנאה הכרוכה בה ואת השפעותיה החשובות‪ ,‬אנו‬ ‫אך במקום זאת נראה כי המערכת החינוכית הכבידה‬
‫חייבים לדבר על החושים‪ ,‬שבאמצעותם אנו חווים את‬ ‫עוד ועוד את דרישותיה בתחומי הלמידה הפורמלית‬
‫התנועה‪ .‬לולא היינו חשים‪ ,‬לא היינו יודעים שאנו נעים‪,‬‬ ‫וצמצמה ביתר שאת את הפעלת ההתנסויות‬
‫ולא יודעים עד כמה זה נעים‪ .‬אנו חווים ישירות את‬ ‫המשחקיות‪ ,‬החשובות כל כך‪.‬‬
‫תנועתנו בעיקר באמצעות שני חושים חשובים‪:‬‬
‫לכולנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬יש צורך להפעיל בקביעות את‬
‫• החוש הוסטיבולרי‪ :‬חוש זה מספק למוח מידע על‬
‫המערכות המוטוריות ואת החושים השונים‪( .‬גם‬
‫שינויים בתנועת גופנו במרחב ומידע ביחס לכיוון‬
‫בשנתנו‪ ,‬למשל‪ ,‬מוחנו ער למידע הזורם מן הסביבה‪,‬‬
‫כוח הכבידה הנדרש לוויסות שיווי המשקל‪.‬‬
‫וגורם לנו להסתובב במיטה ולשנות תנוחות גוף)‪.‬‬
‫• החוש הפרופריוצפטיבי (‪:)PROPRIOCEPTION‬‬
‫אולם‪ ,‬ילדים הנמצאים בתוך תהליך בניית הכשירות‬
‫חוש זה מאפשר את תחושת הגוף העמוקה‪,‬‬
‫שלהם‪ ,‬זקוקים להפעלה אינטנסיבית רבה הרבה יותר‬
‫המספקת למוח משוב מן השרירים‪ ,‬המפרקים‬
‫של המערכות הסנסו‪-‬מוטוריות שלהם‪ ,‬בהשוואה‬
‫והגידים‪ .‬כך מתאפשר למוח לווסת את המתח‬
‫למבוגרים‪ .‬אם נתייחס בדיוננו להיבט של התנועה‬
‫הנדרש של השרירים (טונוס)‪ ,‬לארגן יציבה כנגד כוח‬
‫בלבד‪ ,‬ניתן להבין שאצל הילדים‪ ,‬הזקוקים בדרך‬
‫הכבידה ולתכנן תנועה קואורדינטיבית של הגוף‪.‬‬
‫כלל לתנועה רבה יותר מן המבוגרים‪ ,‬נוצר חסך ניכר‬
‫לנו‪ ,‬מתאפשר בדרך זו לחוש את גופנו ואת מיקום‬
‫בתנועה בעת שהם מוחזקים בישיבה נוקשה בכיתות‪,‬‬
‫אברי גופנו‪.‬‬
‫לאורך פרקי זמן ממושכים (לעיתים עד שעה וחצי‬
‫ ‬
‫הוסטיבוּ לרי‬
‫ּ‬ ‫החוש‬ ‫ברצף)‪ .‬את התגובה העוצמתית שלהם לחסך זה אנו‬
‫יכולים לראות בפריצתם הסוערת של הילדים מן‬
‫המערכת הוסטיבולרית‪ :‬מבנה ותפקוד‬
‫הכיתות החוצה בהישמע הצלצול להפסקה‪.‬‬
‫המערכת הוסטיבולרית הממוקמת באוזן הפנימית‪,‬‬
‫משרתת את תחושת התנועה וההתמצאות במרחב‪,‬‬ ‫מתופעה זו ניתן להסיק‪ ,‬שלגבי ילדים רבים‪ ,‬הצורך‬
‫ואת ארגון תפקוד שיווי המשקל‪.‬‬ ‫הרב והבלתי מסופק דיו בתנועה מתחיל להוות גורם‬
‫המערכת בנויה משלוש תעלות חצי מעגליות‬ ‫של אי נוחות ושל הסחה מלימודים‪ ,‬עוד במהלך‬
‫(‪ ,)Semicircular Canals‬שמודדות כיצד הראש נע‬ ‫השיעור‪ ,‬שבו הם מנועים מלנוע‪ .‬מכאן קצרה הדרך‬
‫ומסתובב במרחב‪.‬‬ ‫למחשבה שאם נשכיל‪ ,‬לצד קיצור משך היחידה‬
‫הלימודית‪ ,‬לשלב הפעלות של תנועה בתוך הכיתה‪,‬‬
‫בתוך התעלות יש נוזל שנע בתגובה לתנועת‬
‫כחלק מהמהלך הלימודי‪ ,‬נוכל להשיג הרגעה של‬
‫הראש‪ ,‬ומפעיל את הקולטנים של המערכת‬
‫הצורך שבחסך ונאפשר את החוויה המהנה ומייצרת‬
‫הוסטיבולרית‪ .‬כל תעלה ממוקמת בניצב לשתי‬
‫השמחה‪ .‬עבור ילדים לא מעטים‪ ,‬כאלה שהם בעלי‬
‫האחרות‪ ,‬ומגיבה לתנועה במישור אחר במרחב‪.‬‬
‫צורך רב מן הרגיל בתנועה (היפראקטיביים) – מובן‬
‫יחד מכסות שלוש התעלות תנועה בשלושת‬
‫כי להתנהג כמצופה בכיתה‪ ,‬ולהיות קשובים ומרוכזים‬
‫הממדים‪ .‬כל אחת מהן מושפעת באורח מרבי‬
‫בשיעורים‪ ,‬המתקיימים במתכונת המקובעת הישנה‪,‬‬
‫מהתנועה במישור אותו היא מייצגת‪ ,‬ומושפעת‬
‫קשה עוד הרבה יותר‪.‬‬
‫מעט מן התנועה במישורים האחרים‪ .‬כך‬
‫מעבירים הקולטנים של המערכת הוסטיבולרית‬ ‫לסיכום‪ ,‬כולנו זקוקים לתנועה‪ ,‬אך ילדים זקוקים‬
‫מידע עצבי על כיוון הסיבוב וההטיה של הראש‬ ‫לתנועה יותר ממבוגרים‪ ,‬ויש ביניהם ילדים שזקוקים‬
‫(‪.)Jančová, 2008; Green & Angelaki, 2010‬‬ ‫לתנועה עוד הרבה יותר‪.‬‬

‫| ‪33‬‬ ‫למדע‪ ,‬מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי‪ ,‬המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פרויקט המבוצע על‪-‬ידי אוניברסיטת תל אביב על‪-‬פי מכרז מס' ‪ 09/07.13‬עבור המזכירות הפדגוגית‪ ,‬אגף א' למדעים‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫גיליון ‪ | 2020 | 43‬חינוך הטרוגני בלימודי מדע וטכנולוגיה‬

‫המערכת הוסטיבולרית – המקור ויקיפדיה‬

‫נוסף לתעלות‪ ,‬המערכת הוסטיבולרית כוללת‬

‫שני שקיקים‪ :‬השקיק העליון (‪ )Utricle‬והשקיק‬
‫התחתון (‪ .)Sacculus‬בשקיק העליון קיים נוזל‬
‫ובו גבישים בעלי מסה סגולית גדולה משל הנוזל‬
‫(‪ ,)Statoliths‬כך שכוח הכבידה גורם להם שישקעו‬
‫למטה‪ .‬הגבישים ששקעו נוגעים בשערות רגישות‬
‫הנמצאות על פני דופן השקיק‪ ,‬ומעוררים תגובה‬
‫עצבית‪ .‬בדרך זו השקיקים מספקים למוח מידע‬
‫אודות כיוון הכבידה‪ ,‬אודות מצב הראש ביחס‬
‫לכוח הכבידה וכן מודדים את האצת התנועה‪.‬‬
‫המידע באשר לכוח הכבידה חיוני לקיום שיווי‬
‫משקל‪ ,‬שהוא תפקוד הכרחי להישרדות (‪Green‬‬
‫‪.)& Angelaki, 2010; Jančová, 2008‬‬

‫דרכים להפעלת תחושה וסטיבולרית‬

‫ ‬ ‫בכתה‬
‫את התחושה הוסטיבולרית נוכל להפיק על ידי מגוון‬
‫פעילויות תנועתיות כגון‪ :‬סיבובים סביב צירנו‪ ,‬גלגולים‬
‫מצד לצד‪ ,‬גלגולים לפנים‪ ,‬גלגלונים וקפיצות על‬
‫טרמפולינה‪ .‬אפשר לתכנן פעילויות כגון אלה באופן‬
‫הדורש מרחב מוגבל‪ ,‬כך שניתן לקיימן גם בתוך כיתת‬
‫הגן וכיתת בית הספר‪ ,‬ולא במרחבים החוץ כיתתיים‪.‬‬
‫ניתן לתכנן את השילוב של הפעילויות לקבוצות של‬
‫ילדים במהלך השיעורים‪ ,‬ולקשור בינן לבין תוכני‬
‫הלמידה השונים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אפשר לבקש מהילדים‬
‫להתגלגל מצד לצד על מזרן לא גדול‪ ,‬כאשר עליהם‬
‫לאסוף בקצה אחד של המזרן כרטיס שמתאר איבר‬
‫גוף‪ ,‬להתגלגל עם כרטיס כזה לצד השני ושם להתאים‬
‫לו כרטיס של תפקוד‪.‬‬
‫ילדים לומדים בתנועה‬

‫למדע‪ ,‬מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי‪ ,‬המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫‪| 34‬‬
‫פרויקט המבוצע על‪-‬ידי אוניברסיטת תל אביב על‪-‬פי מכרז מס' ‪ 09/07.13‬עבור המזכירות הפדגוגית‪ ,‬אגף א' למדעים‪ ,‬משרד החינוך‬
‫גיליון ‪ | 2020 | 43‬חינוך הטרוגני בלימודי מדע וטכנולוגיה‬

‫אותיות וחלקי מילים ממקומם‪ ,‬באופן המשפיע על‬
‫יכולתם לקרוא‪ ,‬ועלול להתפתח סוג של דיסלקציה‬
‫)‪ .(Levinson, 1988‬הפעלות וסטיבולריות עשויות‬
‫לטפל בקושי זה‪.‬‬
‫• קשר לוויסות הטונוס השרירי (מתח השרירים)‪,‬‬
‫היציבה והקואורדינציה‪ :‬המוח נדרש לווסת את‬
‫טונוס השרירים‪ ,‬ולארגן יציבה תקינה וקואורדינציה‪.‬‬
‫שניים מסוגי המידע שעל המוח לקבל לשם כך‪:‬‬
‫מידת העומס על המפרקים (מידע פרופריוצפטיבי)‬
‫וכיוון כוח הכבידה (מידע וסטיבולרי)‪ .‬במצב של‬
‫אי יעילות בוויסות עלולה להיפגע בין היתר גם‬
‫היכולת לכתוב באורח תקין‪ .‬בין הפעולות שעשויות‬
‫לסייע בשיפור מצב זה יש מקום חשוב להפעלות‬
‫וסטיבולריות‪.‬‬
‫מוטורית‪ .‬באותה עת‪ ,‬ההפעלות הוסטיבולריות מייצרות‬
‫לפיכך‪ ,‬ההפעלות הוסטיבולריות בכיתה עשויות לתרום‪,‬‬
‫על פי ניסיוננו ועל פי הידע המצטבר‪ ,‬להעלאת העוררות‬
‫המוחית בעת הלמידה ולשפר בכך את יעילות התפקודים‬
‫הניהוליים החיוניים ללמידה ואת יעילות העכבה על‬
‫הדחפים שחיונית אף היא ללמידה‪ .‬הן משפרות את‬
‫יעילות הקשב השמיעתי ומפחיתות התנתקויות של‬
‫קשב ו"ריחוף"; הן עשויות לתרום גם לתפקוד תקין‬
‫של תנועות המעקב של העיניים הנדרשות לקריאה‪,‬‬
‫כתיבה והעתקה מהלוח; הן עשויות לשפר את ויסות‬
‫הטונוס השרירי‪ ,‬ולתרום לשיפור הכתיבה ופעילויות‬
‫מוטוריות נדרשות אחרות‪ .‬כל זאת‪ ,‬לצד צמצום הצורך‬
‫בתנועה אצל כלל התלמידים‪ ,‬שבאין לו מענה‪ ,‬עלול‬
‫להפריע לתהליכי הלמידה בכיתה‪ ,‬ולצד הרגעה ניכרת‬
‫בהתנהגויות היפראקטיביות אצל חלק מן הילדים‪ ,‬אשר‬
‫לא תמיד למורים יש הכשרה וידע להתמודד איתן בדרך‬
‫מתאימה‪.‬‬
‫חשובה ומומלצת לעבודה עם ילדים בעלי נטייה‬
‫להתנתקות קשב ולהפרעת קשב וריכוז‪( .‬לדוגמה‬
‫השפעות הפעלה וסטיבולרית על‬
‫תפקודים משמעותיים לשיפור הלמידה‬
‫בכיתה ‪ -‬מן המחקר‬
‫• קשר לראייה ולתנועות העיניים‪ :‬התחושה‬
‫• מחקרים רבים דווחו לאורך השנים‪ ,‬באופן‬
‫העולה בקנה אחד עם הידע הקליני שצברנו‪,‬‬
‫על השפעת הפעלתה של המערכת‬
‫הוסטיבולרית על העוררות‪ ,‬הקשב והריכוז‪,‬‬
‫הרגישות כלפי גירויים סביבתיים‪ ,‬ועל מידת‬
‫פעילותו של האדם & ‪(Ayres, 1972; Bigelow‬‬
‫‪Agrawal, 2015; Dewey et al., 2002; Ornitz,‬‬
‫‪.)1970‬‬
‫קשרים תפקודיים חשובים של‬
‫המערכת הוסטיבולרית‬
‫ילדים שמגוונים את יום הלימודים שלהם‬
‫בהפעלות של תנועה‪ ,‬היוצרות גירויים‬
‫לתחושתם הוסטיבולרית‪ ,‬חווים את‬
‫למידתם כמשחק‪ ,‬הם רגועים יותר ושקטים‬
‫מבחינה מוטורית ומשפרים תפקודים‬
‫רבים הקשורים לתחושה הוסטיבולרית‪.‬‬
‫הילדים שמגוונים את יום הלימודים שלהם בהפעלות‬
‫של תנועה‪ ,‬היוצרות גירויים לתחושתם הוסטיבולרית‪,‬‬
‫חווים את למידתם כמשחק‪ ,‬צרכי התנועה שלהם‬
‫במרחב נענים והם רגועים יותר ושקטים מבחינה‬
‫השפעה תפקודית נרחבת‪ ,‬דרך קשריה המשמעותיים‬
‫של התחושה הוסטיבולרית עם מערכות תפקודיות‬
‫חשובות‪ .‬על פי ידע קליני שהצטבר מזה עשרות שנים‪,‬‬
‫תוך יישומי הגישה הנוירו‪-‬התפתחותית‪-‬תפקודית‪ ,‬יש‬
‫לתחושה הוסטיבולרית קשרים תפקודיים חשובים‬
‫ומהותיים למספר תפקודים מרכזיים‪ .‬נמנה כאן אחדים‬
‫מהם‪:‬‬
‫• קשר לעוררות הכללית‪ :‬בעוד תנועה מונוטונית‬
‫מפחיתה עוררות‪ ,‬מרגיעה ומסייעת להירדמות‬
‫(לכן אימא מניעה את תינוקה באופן מונוטוני‬
‫להרדימו)‪ ,‬תנועות שמפעילות בעצמה את המערכת‬
‫הוסטיבולרית מעוררות‪ .‬שימוש בתנועה בגן ובבית‬
‫הספר‪ ,‬מגביר את העוררות המוחית אצל הילדים‬
‫ומקדם בכך את יכולתם ללמוד‪.‬‬
‫• קשר לשמיעה ולקשב השמיעתי‪ :‬הפעלה‬
‫וסטיבולרית משפרת את הקשב השמיעתי והיא‬
‫ניתן לציין את ה"ישיבה" שבה אברכים לומדים‬
‫בהצלחה ולאורך זמן רב חומר עיוני מאתגר תוך כדי‬
‫תנועה)‪.‬‬
‫הוסטיבולרית והראייה קשורות זו לזו ופועלות ביחד‬
‫באופן טבעי‪ ,‬כששתיהן נדרשות למוח לצורך פירוש‬
‫המתרחש בעולם‪ ,‬בו גם אנו וגם עצמים אחרים‬
‫נמצאים בתנועה‪ .‬יש קשר רפלקסיבי בין התחושה‬
‫הוסטיבולרית לבין תנועות העיניים‪ ,‬ובעת סיבוב‬
‫סביב עצמנו נוצר ריצוד (ניסטגמוס) וסטיבולרי‪.‬‬
‫אנשים רגישים וסטיבולרית‪ ,‬עלולים לסבול‬
‫מריצוד כזה במהלך קריאה‪ ,‬ולחוות קפיצה של‬

‫| ‪35‬‬ ‫למדע‪ ,‬מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי‪ ,‬המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פרויקט המבוצע על‪-‬ידי אוניברסיטת תל אביב על‪-‬פי מכרז מס' ‪ 09/07.13‬עבור המזכירות הפדגוגית‪ ,‬אגף א' למדעים‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫גיליון ‪ | 2020 | 43‬חינוך הטרוגני בלימודי מדע וטכנולוגיה‬

‫המרכיבים את המערכת הוסטיבולרית‪ .‬על מנת‬
‫לבודד השפעת חושים אחרים‪ ,‬הנבדק נקשר‬
‫לכיסא מבלי שיוכל לבצע תזוזה עצמאית‪.‬‬
‫הוא נמצא בחדר חשוך כשעיניו מכוסות‪,‬‬
‫ועל אוזניו אוזניות המשדרות רעש לבן‪.‬‬
‫מחקרים שעשו שימוש בדרך זו‪ ,‬מחזקים את‬
‫ההשערה שההשפעה החושית החשובה הינה‬
‫וסטיבולרית‪ ,‬כיוון שמצאו הטבה בתפקודים‬
‫רבים ומגוונים‪ ,‬ביניהם תפקודי עוררות‪ ,‬קשב‪,‬‬
‫ריכוז ולמידה & ‪(Arnold et al., 2008; Bigelow‬‬
‫‪Agrawal, 2015; Bottini et al., 1994; Ferrè et‬‬
‫‪.)al., 2012‬‬
‫ל‪ADHD-‬‬ ‫• הקשר של המערכת הוסטיבולרית‬
‫הועלה במחקרים שונים‪ ,‬ונמצא כי בין שליש‬
‫למחצית מהילדים עם ‪ ADHD‬מראים שיווי‬
‫משקל וקואורדינציה בעייתיים‪ ,‬רמז לקושי‬
‫וסטיבולרי וצרבלרי (‪.)Arnold et al., 2008‬‬
‫• במחקר‪ ,‬שהתבסס על עקרונות הגישה‬
‫הנוירו‪-‬התפתחותית‪-‬תפקודית‪ ,‬על למידה‬
‫של רצפים חזותיים אצל ילדים המאובחנים‬
‫על הספקטרום האוטיסטי )‪ )ASD‬בתפקוד‬
‫נמוך‪ ,‬נמצא כי גרייה וסטיבולרית‪ ,‬שניתנה‬
‫בעת הלמידה שיפרה משמעותית את יעילות‬
‫למידתם‪( .‬גילי כץ‪-‬נווה‪.)2016 ,‬‬
‫בתדירות גבוהה לילדי בית ספר יסודי‪ ,‬נראתה‬
‫הפחתה ניכרת בקשיי הלמידה של התלמידים‬
‫יבי‬
‫ֹצפ ִט ִ‬
‫הפרו ְֹּפ ִריו ְּ‬
‫החוש ְּ‬
‫יבית?‬
‫הפרו ְֹּפ ִריו ֶֹצ ְּפ ִט ִ‬
‫מהי התחושה ְּ‬
‫• במחקר על הקשר בין תחושה וסטיבולרית‬
‫השם ‪ proprioception‬ניתן על ידי הפיסיולוג האנגלי‬
‫הנודע שרינגטון ב‪,)Sherrington,1906( 1906-‬‬
‫ומקורו בלטינית‪:‬‬
‫‪ּ -‬פרו ֹּפריוּס (‪ = (proprius‬שלו עצמוֹ (‪)one’s own‬‬
‫‪ֶ -‬ס ּפ ְשן (‪ = )ception‬קליטה‪ ,‬תחושה‬
‫כלומר‪ :‬התחושה הפרופריוצפטיבית של האדם‬
‫היא‪:‬‬
‫‪ -‬תחושת עצמוֹ‪ :‬תחושת הגוף העמוקה שלו‪.‬‬
‫‪ -‬התחושה של השרירים‪ ,‬המפרקים והגידים‪.‬‬
‫עוד לפני כן תיאר אותה סר צ'ארלס ֶּבל ְּכחוּש‬
‫ַהשישי‪ ,‬המתייחס לתחושת המיקום והתנועה של‬
‫הגפיים (‪.)Bell,1833, McCloskey,1978‬‬
‫וסיבוביות‪ ,‬וכך מגורים כל התעלות והשקיקים‬
‫• נמצא כי טיפול וסטיבולרי שיטתי הוביל‬
‫לשיפור ניכר במקרים של הפרעות קשב וריכוז‬
‫בילדים ‪(Niklasson, Niklasson, & Norlander,‬‬
‫‪.)2009, 2010‬‬
‫• מחקרים דיווחו על הקשר בין המערכת‬
‫הוסטיבולרית לבין תפקודים ניהוליים‪ ,‬תפקודי‬
‫קשב וזיכרון ויכולות תפיסתיות & ‪(Bigelow‬‬
‫‪ ,)Agrawal, 2015‬וכן על כך שהפעילות הפיזית‬
‫שגורמת לשיפור בתפקודים הניהוליים‪,‬‬
‫מאפשרת גם עכבה על דחפים ושליטה עצמית‬
‫טובות יותר ‪(Hyodo et al., 2012; Kamijo et al.,‬‬
‫‪.)2004; Yanagisawa et al., 2010‬‬
‫• דווח גם שפעילות פיזית‪ ,‬הכוללת הפעלה‬
‫וסטיבולרית‪ ,‬גורמת לרמות עוררות גבוהות‬
‫)‪ ,)Byun et al., 2014‬וכי רמות עוררות אלו‬
‫גורמות לשיפור התפקוד הקוגניטיבי של האדם‬
‫‪Humphreys & Revelle, 1984; Kahneman,‬‬
‫‪.(1973; Sanders, 1983‬‬
‫• מחקרים הצביעו על תרומה משמעותית של‬
‫גרייה וסטיבולרית לשיפור וקידום למידה‪.‬‬
‫ניקלסון וחובריו (‪)Niklasson, et. al ,2009‬‬
‫טענו כי מתן גירויים וסטיבולריים עשוי לשפר‬
‫יכולות למידה‪ ,‬קריאה וכתיבה‪ .‬פרופ' ראובן‬
‫כהן‪-‬רז חקר את הקשר בין שיווי‪-‬משקל‬
‫לקריאה‪ ,‬ומצא שלאחר מתן גרייה וסטיבולרית‬
‫(‪.)Kohen-Raz, 1986‬‬
‫לבין עוררות מוחית‪ ,‬הפעילו את המערכת‬
‫הוסטיבולרית ישירות על ידי מתן גרייה‬
‫וסטיבולרית באמצעות הזרמת מים חמימים או‬
‫קרים אל תעלת השמע החיצונית של האוזן‪.‬‬
‫בתגובה מידית לגירוי הוסטיבולרי מצאו דפוס‬
‫של אקטיבציה קורטיקלית ותת‪-‬קורטיקלית‬
‫‪(Bottini et al., 1994; Fasold et al., 2002; Naito‬‬
‫‪.)et al., 2003‬‬
‫• דרך נוספת להפעלת תחושה וסטיבולרית‬
‫היא באמצעות כיסא מיוחד המחובר לרובוט‬
‫ממוחשב‪ ,‬שיכול להזיזו בתנועות עולות‪ ,‬יורדות‬

‫למדע‪ ,‬מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי‪ ,‬המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫‪| 36‬‬
‫פרויקט המבוצע על‪-‬ידי אוניברסיטת תל אביב על‪-‬פי מכרז מס' ‪ 09/07.13‬עבור המזכירות הפדגוגית‪ ,‬אגף א' למדעים‪ ,‬משרד החינוך‬
‫גיליון ‪ | 2020 | 43‬חינוך הטרוגני בלימודי מדע וטכנולוגיה‬
‫ההשפעות של התחושה‬
‫יבית על תהליך‬
‫יוצ ְּפ ִט ִ‬
‫הפרו ְּפֹ ִר ֶ‬
‫ְּ‬
‫הלמידה היומיומי בכתה‬
‫הפעלת התחושה הפרופריוצפטיבית‬
‫חשובה מאד ללמידה‪ .‬היא תורמת לישיבה‬
‫שקטה של התלמידים בכיתה וליכולתם‬
‫לשמור על קשב וריכוז נדרשים‪ ,‬וחשובה גם‬
‫בביצוע תפקודי קריאה וכתיבה ופעילויות‬
‫מוטוריות נדרשות‪.‬‬
‫אוליבר סאקס המחיש את התחושה‬
‫• השפעה על ויסות רמת הצורך בתנועה –‬
‫לטובת ישיבה רגועה ושיפור אקלים הכיתה‪:‬‬
‫ישיבה מתמשכת‪ ,‬במצב בו נדרשים ריכוז ומיעוט‬
‫בתנועה‪ ,‬מחייבת‪ ,‬על‪-‬פי נסיון החיים של רובנו‪ ,‬מתן‬
‫הזדמנות לפעילות תנועתית בפרק זמן המכונה‬
‫הפסקה‪.‬‬
‫לחוש הן את האוריינטציה של גופו ומיקומו‪ ,‬והן‬
‫על מנת להמחיש את הצורך הכללי הזה בפעילות‬
‫תנועתית לאחר מיעוט בתנועה‪ ,‬הבה נדמיין‬
‫עצמנו נדחסים שלושה אנשים למושב האחורי‬
‫של מכונית קטנה‪ ,‬לנסיעה ארוכה וממושכת ללא‬
‫עצירה‪ .‬סביר להניח שבסופה של הדרך נחוש צורך‬
‫עז‪ ,‬בצאתנו מהמכונית‪" ,‬לחלץ עצמות" – כלומר‬
‫להפעיל בעוצמה את שרירינו ומפרקינו‪ ,‬פעולה‬
‫המל ּווָה בתחושה משחררת‪ ,‬נעימה ומענגת‪ .‬צורך‬
‫זה מופיע בשל העדר התנועה‪ ,‬שגרם בין היתר‬
‫לחסר זמני בתחושתנו הפרופריוצפטיבית‪ .‬המוח‬
‫גורם לנו לספק לו את התחושה החסרה‪ ,‬וגומל לנו‬
‫על הפעלתה בעונג‪ .‬למעשה‪ ,‬גם אם נשב כמבוגרים‬
‫בהרצאה או בישיבה ממושכת‪ ,‬נחוש צורך להפעיל‬
‫תנועת גוף בתום ישיבה כזו‪.‬‬
‫אם כך אנו המבוגרים מגיבים – כיצד עשוי להגיב‬
‫ילד צעיר‪ ,‬אשר נגזר עליו לשבת למשך זמן רב כל‬
‫כך ללא תנועה‪ ,‬בנסיעה ארוכה שכזו‪ ,‬או במהלך‬
‫שיעור ממושך בכיתה (וללא טלפון נייד בידו‪?)..‬‬
‫כבר הסברנו לעיל מדוע ילדים – בתקופת השגת‬
‫הכשירוּת שלהם – זקוקים לתנועה ַה ְר ֵּבה יותר מן‬
‫ְּ‬
‫המבוגרים‪.‬‬
‫שיעורים הדורשים ישיבה במשך ‪ 45‬דקות‪( ,‬ולפעמים‬
‫אף יותר – בשיעורים כפולים)‪ ,‬גורמים לילדים‬
‫רבים לחוות בעוצמה רבה את הצורך בהפעלת‬
‫שריריהם ומפרקיהם על מנת להגביר את המשוב‬
‫| ‪37‬‬ ‫למדע‪ ,‬מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי‪ ,‬המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פרויקט המבוצע על‪-‬ידי אוניברסיטת תל אביב על‪-‬פי מכרז מס' ‪ 09/07.13‬עבור המזכירות הפדגוגית‪ ,‬אגף א' למדעים‪ ,‬משרד החינוך‬
‫תפקידי התחושה הפרופריוצפטיבית‪:‬‬
‫התחושה‬ ‫אובייקטיבית‬ ‫מבט‬ ‫מנקודת‬
‫הפרופריוצפטיבית מהווה משוב למוח מן‬
‫השרירים‪ ,‬הגידים והמפרקים בגוף‪.‬‬
‫התחושה‬ ‫סובייקטיבית‬ ‫מבט‬ ‫מנקודת‬
‫הפרופריוצפטיבית היא התחושה באמצעותה‬
‫אני חש את גופי ואת חלקיו ומיקומם‪ ,‬היא‬
‫תחושת הגוף שלי‪.‬‬
‫הפרופריוצפטיבית כ"עיניים שבאמצעותן הגוף‬
‫'רואה' את עצמו" (סאקס‪ ,)Sacks,1985 ,‬או‬
‫בשינוי קל שלי‪ :‬כ"עיניים באמצעותן המוח 'רואה'‬
‫את גופו"‪.‬‬
‫הרעיון של "תפיסת עצמו" משקף את יכולת הפרט‬
‫את תנועת הגוף ואיבריו‪ .‬לכן מחליפים לעיתים‬
‫את המונח פרופריוצפציה מושגים כמו‪ :‬חוש‬
‫מיקום המפרקים‪ ,‬קינסתזיה )‪ - kinesis‬תנועה‪,‬‬
‫‪ - esthesis‬תחושה)‪ ,‬תחושת תנועת האיברים‪,‬‬
‫תחושת המאמץ או תחושת הכוח‪ .‬ישנם גם‬
‫המסווגים את הפרופריוצפציה למספר חושים‬
‫נפרדים (‪Hillier et al. 2015; Ashton-Miller et al.‬‬
‫‪2001; Grob et al. 2002; Proske & Gandevia,‬‬
‫‪.)2009, 2012‬‬
‫הקולטנים (תאי החישה) השונים של התחושה‬
‫הפרופריוצפטיבית מכונים פרופריוצפטורים‪ ,‬והם‬
‫ממוקמים בשרירים‪ ,‬בגידים ובמפרקים ובעומק‬
‫מתחת לפני העור (‪.)Han et al. 2016‬‬
‫חשוב להבחין בין התחושה הפרופריוצפטיבית‬
‫לבין תחושת המגע (התחושה הטקטילית)‪,‬‬
‫שהקולטנים שלה מגיבים למגע על פני העור‪ .‬אלו‬
‫הן שתי תחושות נבדלות אנטומית ופיסיולגית‪,‬‬
‫והן בעלות תפקודים נבדלים‪.‬‬
 ‫גיליון ‪ | 2020 | 43‬חינוך הטרוגני בלימודי מדע וטכנולוגיה‬

‫כתוצאה מקושי זה ילדים עלולים להתקשות בקיום‬
‫יציבה תקינה‪ ,‬גם במהלך השיעור‪ ,‬יחד עם חולשה‬
‫של חגורת הכתפיים‪ ,‬דבר המשפיע מאד על יכולתם‬
‫לכתוב‪ .‬בנוסף‪ ,‬הדבר עלול להשפיע לרעה על‬
‫יכולותיהם הספורטיביות‪ .‬קושי בתחום זה משליך‬
‫על ההערכה החברתית כלפי הילדים מצד בני גילם‪,‬‬
‫ומכאן גם על הערכתם העצמית המתפתחת בגיל‬
‫זה‪ .‬בשל כל הנאמר‪ ,‬ילדים היפוטוניים נוטים תכופות‬
‫להימנע לחלוטין מפעילות ספורטיבית או מפעילות‬
‫כתיבה ועוד‪.‬‬
‫אותה פחות מאחרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מוחם עלול לדרוש‬
‫הפעלות פרופריוצפטיביות ווסטיבולריות יזומות‬
‫במהלך הלימודים בכיתה – ולא רק בשיעורי החינוך‬
‫הגופני הבודדים שהילד‪/‬ה מקבל‪/‬ת בשבוע – עשויות‬
‫לסייע משמעותית בשיפור ויסות טונוס השרירים‪.‬‬
‫ניתן ליישם הפעלות פרופריוצפטיביות עם אורך‬
‫זמן וקושי ביצוע מדורגים‪ ,‬באופן המאפשר התאמה‬
‫אישית של אורך זמן ועוצמה לילדים השונים‪ ,‬כך‬
‫שגם הילדים ההיפוטוניים יוכלו להשתלב ולהתקדם‪.‬‬
‫הפרופריוצפטיבי‪ ,‬דבר המסביר את עוצמת התנועה‬
‫שלהם בהישמע צלצול ההפסקה‪ ,‬כשהם מתפרצים‬
‫מן הכיתות אל החצר‪ .‬כשלא מתאפשרת תנועה‬
‫לגיטימית במהלך השיעור‪ ,‬עלול כאמור הצורך הזה‬
‫של הילדים בתנועה להסיח את דעתם‪ ,‬להפחית‬
‫את יכולתם להתרכז בדברי המורה‪ ,‬ולפגוע ביכולות‬
‫הלימוד שלהם‪.‬‬
‫לחלק מהילדים עלולה להיות בעיה בויסות של‬
‫התחושה הפרופריוצפטיבית‪ ,‬הגורמת להם לחוש‬
‫מהם להפעיל תנועה עוצמתית יותר‪ ,‬אפילו אם משך‬
‫זמן חוסר הפעילות שלהם היה קצר יותר‪ .‬ילדים‬
‫אלו‪ ,‬המכונים תכופות היפראקטיביים‪ ,‬מתקשים‬
‫לשבת ברוגע לאורך זמן‪ ,‬ומנסים לנוע גם במהלך‬
‫השיעורים‪ ,‬ולא רק כשנשמע הצלצול להפסקה‪.‬‬
‫את הצורך התחושתי שלהם הם עלולים להפיק גם‬
‫מהתכתשות‪ ,‬חיבוקים עוצמתיים או הישענות כבדה‬
‫על חבריהם‪.‬‬

‫• השפעה על ארגון ויסות הכוח‪ :‬ויסות‬ ‫היפראקטיביות בכיתה היא אחד הגורמים‬
‫הכוח בפעילות מוטורית חשוב גם הוא‪ .‬ילדים‬ ‫המפריעים ביותר לאנשי חינוך‪ .‬מניסיוננו‪ ,‬רבות מן‬
‫עם חסר בתחושה הפרופריוצפטיבית שאינם‬ ‫המורות והגננות‪ ,‬כשהן מתבקשות לתאר את הילדים‬
‫חשים בצורה מספקת את גופם‪ ,‬עלולים‬ ‫שמפריעים להן ביותר בכיתה‪ ,‬מצביעות תחילה על‬
‫להתקשות בויסות הכוח הנדרש לפעולות‬ ‫הילדים ההיפראקטיביים‪.‬‬
‫שונות‪ ,‬עובדה המשפיעה על חיי היומיום שלהם‪.‬‬
‫הפעלות של תנועה המשולבות בלמידה בכיתה‬
‫‪(Bard, et al. 1995; Ferrel et al. 2004; La Rue et al.‬‬
‫במהלך השיעורים – יכולות לתת מענה לצורך‬
‫)‪1995; Laszlo,1998‬‬
‫התנועתי לכלל הילדים‪ ,‬ולהביאם לשקט ולרגיעה‬
‫לדוגמא‪ ,‬ילד שמחבק את חבריו בעוצמה מופרזת‪,‬‬ ‫מוטורית בישיבה נינוחה וממושכת יותר‪ ,‬ובכך הן‬
‫עד כדי כאב‪ ,‬מבלי להבין שהוא עושה דבר שאינו‬ ‫מונעות הסחות דעת ותורמות לריכוז בלמידה‪.‬‬
‫נעים להם‪ ,‬או ילד שטורק דלתות בעוצמה‪ ,‬שלא‬ ‫בנוסף‪ ,‬הפחתת ההיפראקטיביות בכיתה תורמת‬
‫מתוך כעס‪ .‬גם בכתיבה יש לויסות הכוח תפקיד‬ ‫לנינוחות רבה יותר של כלל הילדים‪ ,‬ולא רק לזו‬
‫חשוב‪ :‬ילד המתקשה לווסת את הפעלת הכוח של‬ ‫של הילדים הזקוקים ליותר תנועה‪ ,‬ותורמת רבות‬
‫כף היד והאצבעות חורט על הדף‪ ,‬ועלול לשבור‬ ‫לשיפור אקלים הכיתה‪.‬‬
‫עפרונות בכתיבתו‪ .‬התוצר המתקבל בעייתי‪ ,‬וביצוע‬
‫• השפעה על טונוס השרירים‪ :‬תפקיד חשוב של‬
‫הכתיבה עלול לעייף אותו מאד ולתסכלו‪ .‬אלה‬
‫המערכת הפרופריוצפטיבית הוא לספק ביחד עם‬
‫עלולים להביאו תכופות לידי הימנעות מכתיבה‪.‬‬
‫המערכת הוסטיבולרית משובים למוח‪ ,‬המאפשרים‬
‫לו לווסת את מתח (טונוס) השרירים‪ ,‬הנדרש בגוף‬
‫• השפעה על בידול התנועה‪ :‬התחושה‬
‫ליציבה טובה ולשיווי משקל‪ ,‬לקואורדינציה בכלל‪,‬‬
‫הפרופריוצפטיבית יושבת בבסיס היכולת של בידול‬
‫ולישיבה תקינה‪ ,‬כתיבה והעתקה מהלוח וכדומה‬
‫התנועה‪ ,‬כלומר‪ ,‬היכולת של המוח להפעיל שריר‬
‫בפרט‪.‬‬
‫או קבוצת שרירים הנדרשים לתפקוד מסוים‪ ,‬מבלי‬
‫שיופעלו ללא צורך שרירים אחרים‪.‬‬ ‫חשובה במיוחד ההשפעה על היפוטוניה – מצב בו‬
‫מתקיים קושי בויסות מתח השרירים על ידי המוח‪.‬‬

‫למדע‪ ,‬מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי‪ ,‬המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫‪| 38‬‬
‫פרויקט המבוצע על‪-‬ידי אוניברסיטת תל אביב על‪-‬פי מכרז מס' ‪ 09/07.13‬עבור המזכירות הפדגוגית‪ ,‬אגף א' למדעים‪ ,‬משרד החינוך‬
‫גיליון ‪ | 2020 | 43‬חינוך הטרוגני בלימודי מדע וטכנולוגיה‬

‫דרכים להפעלת התחושה‬ ‫הבידול מהווה בסיס להתפתחות הקואורדינציה‬

‫הפרופריוצפטיבית בכיתה‬ ‫המוטורית‪ .‬נוכל לשער עד כמה עלול ילד חסר‬
‫בידול להסתבך חברתית‪ ,‬כשנראה אותו מושיט את‬
‫הפעלה פרופריוצפטיבית‪ ,‬שניתן ליישמה‬ ‫ידו האחת אל הקלמר שלו בצד שולחנו‪ ,‬וידו השנייה‬
‫כמשחק בתוך המסגרת החינוכית‪ ,‬עשויה‬ ‫מעיפה מבלי ששם לב לכך את חפציו של הילד‬
‫לקדם ילדים באופן משמעותי‪ ,‬ולגרום‬ ‫היושב מצדו השני‪ ...‬הוא מקבל בדרך כלל את הכינוי‬
‫להם להנאה בלמידה‪ ,‬תוך הגברת ריכוז‬ ‫"מסורבל" או ‪Developmental Coordination Disorder‬‬
‫ועוררות‪.‬‬ ‫)‪ .(DCD‬הוא מרבה ליפול‪ ,‬להיתקל בדברים‪ ,‬לזרוע‬
‫אי סדר ולהפיל את מה שסביבו‪ ,‬ועלול "להרוויח"‬
‫כיצד ניתן להפעיל את התחושה הפרופריוצפטיבית‬
‫תגובות קשות מצד בני גילו ואף ממוריו‪ .‬קשיי בידול‬
‫בשיעור הרגיל‪ ,‬בכיתה הרגילה? בעת הפעלת תנועה‬
‫אף עלולים להשפיע על יכולת הילד לכתוב תוך‬
‫– ילדים מייצרים גירויים הן לתחושתם הוסטיבולרית‬
‫שימוש בשרירי ידיו ואצבעותיו ללא הפעלה מיותרת‬
‫(כפי שתואר בפרק "החוש הוסטיבולרי") והן לתחושתם‬
‫של הזרוע והכתף‪ ,‬דבר שגורם לקושי ולהתעייפות‬
‫הפרופריוצפטיבית‪ .‬את התחושה הפרופריוצפטיבית‬
‫בכתיבה‪ ,‬ולתוצר בלתי מוצלח‬
‫נוכל להפיק על ידי מגוון פעילויות תנועתיות‪.‬‬
‫(‪.)Coleman, et al. 2001; Laszlo et al. 1993; Li, et al. 2015‬‬
‫הפעילויות המפיקות תחושה פרופריוצפטיבית‬ ‫• השפעה על ביצוע כלל הפעילויות המוטוריות‪:‬‬
‫כוללות‪:‬‬ ‫התחושה הפרופריוצפטיבית מאפשרת למוחנו‬
‫לדעת היכן נמצאים אברי גופנו במרחב ‪ -‬ידינו‪,‬‬
‫‪ .1‬פעולות שהילדים מפעילים בעצמם‪ :‬פעולות‬ ‫רגלינו ומפרקינו‪ ,‬דבר שיש לו השפעה רבה מאד על‬
‫כמו דחיפה‪ ,‬משיכה‪ ,‬נשיאת משקל והרמת עצמים‬ ‫ארגון כל תנועותינו‪ .‬כל זאת מבלי שנזדקק בהכרח‬
‫כבדים‪ ,‬מתיחת איברים‪ ,‬סוגי ספורט או עבודה‬ ‫למשוב חזותי לביצוען‪ .‬הדבר נוגע לכל פעילות‬
‫מפעילת‪-‬שרירים ועוד‪.‬‬ ‫מוטורית שלנו‪ ,‬בין אם זו הליכה‪ ,‬אכילה או כתיבה‬
‫ניתן לשלב לימוד של תרגילי חשבון או שפה או‬ ‫וכדומה‪ .‬כך למשל‪ ,‬לאחר שאנו לומדים לכתוב –‬
‫נושאי לימוד שונים יחד עם תרגילי דחיקות כנגד‬ ‫איננו חייבים להסתכל על כל אות או מילה נכתבת‪:‬‬
‫הקיר‪ ,‬כנגד קוביות על הרצפה או שכיבות סמיכה‪,‬‬ ‫ידנו "יודעת" כיצד לכתוב אותן על בסיס זיכרון‬
‫עמידות ידיים‪ ,‬תליה על מתח‪ ,‬קפיצות‪ ,‬פעולות‬ ‫קינסתטי‪ ,‬הנסמך על התחושה הפרופריוצפטיבית‪.‬‬
‫של דחיפה ומשיכה‪ ,‬הליכה עם משקולות בידיים‪,‬‬ ‫גם הקלדה על מקלדת של מחשב או טלפון חכם‬
‫פעולות רישום‪ ,‬ציור וכתיבה בעמידה מול משטח‬ ‫עשויה להסתמך על זכרון ותחושה כאלה‪ ,‬וכך אין‬
‫אנכי עם זרועות מורמות כנגד הכבידה‪ ,‬ועוד תרגילים‬ ‫ספור פעילויות אחרות שלנו‪.‬‬
‫רבים ומגוונים המפעילים תחושה פרופריוצפטיבית‪,‬‬
‫אימוני קואורדינציה וחיזוקי שרירים ‪ -‬לקידום‬ ‫לסיכום‪ ,‬התחושה הפרופריוצפטיבית חשובה מאד‬
‫תפקודי הילדים‪.‬‬ ‫ללמידה‪:‬‬
‫• היא חשובה לישיבה שקטה של התלמידים בכיתה‪,‬‬
‫‪ .2‬פעולות של לחץ חיצוני על השרירים ודחיקת‬ ‫וליכולתם לשמור על קשב וריכוז שנדרשים‪ .‬זאת‪,‬‬
‫התחושה‬ ‫את‬ ‫להפיק‬ ‫המפרקים‪ :‬ניתן‬ ‫מבלי להיות משועבדים לצורך לחוש היכן גופם נמצא‪,‬‬
‫הפרופריוצפטיבית גם על ידי לחץ על השרירים‬ ‫ומבלי לחפש ללא הרף משובים פרופריוצפטיביים‬
‫ודחיקת המפרקים – המופעלים בעזרת אדם או‬ ‫מן המפרקים והשרירים‪ ,‬באמצעות הפעלה של‬
‫מכשיר חיצוני‪ ,‬לדוגמא‪ :‬עיסויים עמוקים שונים‪,‬‬ ‫תנועתיות יתר‪ ,‬או מגעים עוצמתיים‪ ,‬אשר עלולים‬
‫גלגול של כדור על הגב והגפיים‪ ,‬חיבוקים‪ ,‬האבקות‬ ‫להתפרש באופן לא נכון על ידי מוריהם או חבריהם‬
‫הנערכת על פי כללים‪ ,‬בריכת תחושות עם כדורים‬ ‫ללימודים בכיתה‪.‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫• היא חשובה מאד גם בביצוע תפקודי כתיבה‪ ,‬קריאה‬
‫ופעילויות מוטוריות הנדרשות בהתעמלות בבית‬
‫הספר‪.‬‬

‫| ‪39‬‬ ‫למדע‪ ,‬מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי‪ ,‬המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פרויקט המבוצע על‪-‬ידי אוניברסיטת תל אביב על‪-‬פי מכרז מס' ‪ 09/07.13‬עבור המזכירות הפדגוגית‪ ,‬אגף א' למדעים‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫גיליון ‪ | 2020 | 43‬חינוך הטרוגני בלימודי מדע וטכנולוגיה‬

‫ ‬
‫פעילויות המפיקות תחושה פרופריוצפטיבית‬

‫פעולות של לחץ על השרירים ודחיקת המפרקים –‬

‫המופעלות בעזרת אדם או מכשיר חיצוני‬ ‫פעולות שהילדים מפעילים בעצמם‬

‫למדע‪ ,‬מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי‪ ,‬המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫‪| 40‬‬
‫פרויקט המבוצע על‪-‬ידי אוניברסיטת תל אביב על‪-‬פי מכרז מס' ‪ 09/07.13‬עבור המזכירות הפדגוגית‪ ,‬אגף א' למדעים‪ ,‬משרד החינוך‬
‫גיליון ‪ | 2020 | 43‬חינוך הטרוגני בלימודי מדע וטכנולוגיה‬

‫כמו כן‪ ,‬יש להתגבר על האיסורים החלים בהפעלת דרכי‬ ‫ניתן להפעיל את שני סוגי הפעילויות גם במרחבי בית‬
‫תנועה שונות בכיתה משיקולים בטיחותיים‪ ,‬שמיועדים‬ ‫הספר‪ ,‬באופן הדורש מרחב מוגבל‪ ,‬בתוך כיתת הגן‬
‫בפועל להגנה על מערכת החינוך הארצית או המקומית‬ ‫וכיתת בית הספר ובמסדרונות‪ ,‬ולא רק בחצר‪.‬‬
‫מפני תביעות נזיקין אפשריות‪ .‬ניתן לשמור על בטיחות‬ ‫חשוב לתכנן את הביצוע של הפעילויות בהתאמה לגיל‬
‫הילדים בעת הפעלות התנועה בכיתה על ידי הנחלת‬ ‫התלמידים‪ ,‬ולקשר אותן עם תוכני הלמידה השונים‪.‬‬
‫כללי התנהגות ברורים לילדים‪ ,‬ויידוע ההורים אודות‬ ‫בכיתה‪ ,‬בה משולבות פעילויות כאלה‪ ,‬ניתנת לכולם‬
‫השימוש בהפעלות כאלה ועל תועלתן‪ .‬כל אלה –‬ ‫האפשרות לתנועה‪ ,‬כך שכל ילד וילדה יכולים למצוא‬
‫יתרמו להפגת החששות הבטיחותיים שמעכבים את‬ ‫בה מענה לצרכים ההתפתחותיים המיוחדים להם‪ .‬בכך‬
‫התפתחות הילדים‪.‬‬ ‫מתאפשרת הסרתן של רבות מן העכבות התפקודיות‪-‬‬
‫ואם יש מי שיתהה האם יש לנו זמן "לבזבז" על הפעלות‬ ‫התפתחותיות העלולות להגביל את התפתחותם‪.‬‬
‫תנועה בתוך הכיתות – חשוב שישאל את עצמו ואת‬
‫חבריו המורים את השאלה שהצגתי למאות רבות של‬ ‫ ‬
‫סיכום‬
‫מורים‪" :‬באיזה אחוז מתוך זמן ההוראה וההקניה נטו‬
‫בכיתה (ללא זמני התארגנות‪ ,‬הפסקות‪ ,‬אוכל וכדומה)‪,‬‬ ‫הפעלת הילדים בפעולות המעוררות‬
‫התלמידים מצליחים לקלוט את הנלמד?"‬ ‫את החוש הוסטיבולרי ואת החוש‬
‫כמעט כל המורים סברו כי התלמידים קולטים בפועל‬ ‫הפרופריוצפטיבי מאפשרת שיפור אקלים‬
‫במשך עד כעשרים אחוז מזמן ההקניה נטו! אם כך‪ ,‬יש‬ ‫הלמידה בכתה וקידום השגי התלמידים‪,‬‬
‫לנו זמן בשפע להפעיל דרכים לשיפור הקשב והריכוז‬ ‫התנהגותם ודימויים העצמי‪.‬‬
‫במהלך ההוראה‪ ,‬על חשבון שמונים אחוז מן הזמן‬
‫הבלתי יעיל!‬ ‫ילדים אשר ניתנת להם האפשרות לגוון את יום‬
‫הלימודים שלהם בהפעלות של תחושה עמוקה ושל‬
‫תנועה‪ ,‬המגרות את תחושתם הוסטיבולרית ואת‬
‫ ‬
‫רגע אחרי‬ ‫תחושתם הפרופריוצפטיבית‪ ,‬חווים את הלמידה‬
‫אם כן‪ ,‬מה אומרים לנו הילדים המתפרצים מכיתותיהם‬ ‫כמשחק מהנה וחווייתי‪ .‬הצורך שלהם בתנועה במרחב‬
‫ברגע הישמע צלצול הפעמון להפסקה?‬ ‫ובהנעת איברי גופם מקבל מענה‪ ,‬והם רגועים יותר‬
‫ושקטים מוטורית‪ .‬כתוצאה מכך גם אקלים הכיתה‬
‫הם משדרים לנו‪ ,‬מבלי להתכוון לכך‪ ,‬שהם נמצאים‬ ‫משתפר וכך גם ביצועיהם הלימודיים‪ ,‬התנהגותם‪,‬‬
‫בחסך חריף של פעילות תנועתית ‪ -‬ולפיכך גם‬ ‫תפקודיהם החברתיים ודימויים העצמי‪.‬‬
‫חסך של התחושה הוסטיבולרית וגם של התחושה‬
‫הפרופריוצפטיבית ‪ -‬ורומזים לנו שיעילות הקשב‪,‬‬ ‫בהיות אימוני התנועה פתוחים ומתאפשרים לכלל‬
‫הריכוז והרגיעה המוטורית שלהם הייתה נמוכה עוד‬ ‫התלמידים – אין בשימוש בהם כדי ליצור סטיגמה‬
‫לפני צלצול הפעמון‪.‬‬ ‫לילדים הנזקקים להם במיוחד‪.‬‬
‫הם מאותתים לנו בדרכם ודורשים שנגשים את‬
‫חשוב להבהיר כי יש להפעיל את הילדים בהפעלות‬
‫ציפיותיהם לשיעורים שיתנו ביטוי לצורך העז שלהם‬
‫וסטיבולריות ובהפעלות פרופריוצפטיביות בעוצמה‬
‫בתנועה – בדרך של פעילויות תנועה משחקיות‪,‬‬
‫ובקצב המותאמים להם‪ ,‬כל אחד ואחת‪ ,‬על פי מידת‬
‫המשולבות בתכנים הנלמדים‪.‬‬
‫רגישותם‪ .‬על הצוות החינוכי להשתלם בדרכי הפעלת‬
‫התנועה (וכן הפעלת תחומי גרייה ומשחק אחרים ‪)2‬‬
‫ניסיוננו מלמד שבכיתות בהן יושם עיקרון זה‪ ,‬שופר‬
‫– בתוך הכיתה‪ ,‬וללמוד גם אודות הוויסות החושי‪,‬‬
‫לאין ערוך האקלים הכיתתי‪ ,‬השתפרו עד מאד יכולות‬
‫והשפעתו על הבדלים תחושתיים בין ילדים‪.‬‬
‫הלמידה‪ ,‬הקליטה‪ ,‬הקשב והשקט המוטורי של‬
‫התלמידים‪ ,‬וגם היציאה לחצר מהכיתה בזמן הפסקה‬ ‫יש להתגבר על רתיעתם של מחנכים משינוי דרך‬
‫נעשתה שקטה ונינוחה ובלתי תזזיתית‪...‬‬ ‫ההוראה המסורתית בכתה‪ ,‬שהיא בדרך כלל מעוכבת‬
‫תנועה‪ ,‬ומהשינויים הנדרשים בסידור מרחב הכיתה‪.‬‬

‫‪ 2‬חשוב לציין כי נושא התנועה מהווה רק רכיב אחד מתוך השינויים בבית הספר המוצעים בתכנית לקידום כישורי הלמידה‬
‫וההתנהגות‪ ,‬על‪-‬פי הגישה הנוירו‪-‬התפתחותית‪-‬תנועתית‪.‬‬

‫| ‪41‬‬ ‫למדע‪ ,‬מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי‪ ,‬המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פרויקט המבוצע על‪-‬ידי אוניברסיטת תל אביב על‪-‬פי מכרז מס' ‪ 09/07.13‬עבור המזכירות הפדגוגית‪ ,‬אגף א' למדעים‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫ | חינוך הטרוגני בלימודי מדע וטכנולוגיה‬2020 | 43 ‫גיליון‬
Fasold, O., Von Brevern, M., Kuhberg, M., Ploner, C.
J., Villringer, A., Lempert Wenzel, R. (2002). Human
vestibular cortex as identified with caloric
stimulation in functional magnetic resonance
imaging. Neuroimage, 17, 1384–1393.
Ferrè, E. R., Bottini, G., & Haggard, P. (2012).
Vestibular inputs modulate somatosensory
cortical processing. Brain Structure and Function,
217, 859–864.
Ferrel, W., Tennant, N., Sturrock, R., Ashton, L., Creed,
G., Brydson, G., Rafferty, D. (2004). Amelioration
of Symptoms by Enhancement of Proprioception
in Patients with Joint Hypermobility Syndrome.
Arthritis and Rheumatism. 50(10): 3323–3328.
Green, A. M., & Angelaki, D. E. (2010). Internal
models and neural computation in the vestibular
system. Experimental Brain Research, 200, 197-
222.
Grob, K.R., Kuster, M.S., Higgins, S.A., Lloyd, D.G.,
Yata, H. (2002). Lack of correlation between
different measurements of proprioception in the
knee. The Journal of Bone and Joint Surgery [Br]
2002 May; 84(4): 614-618.
Hillier, S., Immink, M., Thewlis, D. (2015).
Assessing Proprioception: A Systematic Review
of Possibilities. Neurorehabilitation and Neural
Repair, 29 (10), 933–949.
Hillier, S. (2007; 5). Intervention for children
with developmental coordination disorder: a
systematic review. Internet Journal of Allied Health
sciences and practice. July 2007, Volume 5 No. 3.
Humphreys, M. S., & Revelle, W. (1984). Personality,
motivation, and performance: A theory of the
relationship between individual differences and
information processing. Psychological Review,
91, 153–184.
Hyodo, K., Dan, I., Suwabe, K., Kyutoku, Y., Yamada,
Y., Soya, H. (2012). Acute moderate exercise
enhances compensatory brain activation in older
adults. Neurobiology of Aging, 33, 2621–2632.
Jančová, J. (2008). Measuring the balance control
system - Review. Acta Medica Mediterranea, 51,
129-137.
Kahneman, D. (1973). Attention and effort.
Englewood Cliffs, N.J.: Prentice-Hall.
‫אביב‬-‫ אוניברסיטת תל‬,‫ המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי‬,‫ מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי‬,‫למדע‬
‫ משרד החינוך‬,‫ אגף א' למדעים‬,‫ עבור המזכירות הפדגוגית‬09/07.13 '‫פי מכרז מס‬-‫ידי אוניברסיטת תל אביב על‬-‫פרויקט המבוצע על‬
‫מקורות‬
Arnold, E. L., Crowl, L., Bozzolo, H., Peruggia,
M., Ramadan, Y., Clark, D. L. (2008). Vestibular
stimulation for ADHD: Randomized controlled
trial of comprehensive motion apparatus. Journal
of Attention Disorders, 11, 599-611.
Ashton-Miller, J.A., Wojtys, E.M., Huston, L.J., Fry-
Welch D. (2001). Can proprioception really be
improved by exercises? Knee surgery, sports
traumatology, arthroscopy 9 (3): 128-136.
Ayres, A. J. (1972). Sensory integration and
learning disorders. Los Angeles, CA: Western
Psychological Services.
Bard, C., Fleury, M., Teasdale, N., Paillard, J. and
Nougier, V. (1995). Contribution of proprioception
for calibrating and updating the motor space.
Canadian Journal of Physiology and Pharmacology,
73(2): 246-254.
Bell, C. (1833). The Hand: its Mechanism and
Endowments as Evincing Design. London:
Pickering. Reprinted by The Pilgrims Press,
Brentwood, Essex, 1979.
Bigelow, R. T., Agrawal, Y. (2015). Vestibular
involvement in cognition: Visuospatial ability,
attention, executive function, and memory.
Journal of Vestibular Research, 25, 73–89
Bottini, G., Sterzi, R., Paulesu, E., Vallar. G., Cappa.
S. F., Frackowiak, R. S. (1994) Identification of
the central vestibular projections in man: A
positron emission tomography activation study.
Experimental Brain Research, 99, 164–169.
Byun, K., Hyodo, K., Suwabe, K., Ochi, G., Sakairi,
Y., Soya, H. (2014). Positive effect of acute mild
exercise on executive function via arousal-
related prefrontal activations: An fNIRS study.
NeuroImage, 98, 336–345.
Coleman, R. et al. (2001). A longitudinal study of
motor ability and kinaesthetic acuity in young
children at risk of developmental coordination
disorder. Human Movement Science, 20, Issues
1–2, March 2001: 95-110
Dewey, D., Kaplan, B. J., Crawford, S. G., &
Wilson, B. N. (2002). Developmental coordination
disorder: Associated problems in attention,
learning, and psychosocial adjustment. Human
Movement Science, 21, 905-918.
| 42
‫ | חינוך הטרוגני בלימודי מדע וטכנולוגיה‬2020 | 43 ‫גיליון‬
Niklasson, M., Niklasson, I., Norlander, T.
(2010). Sensorimotor therapy: Physical and
psychological regressions contribute to an
improved kinesthetic and vestibular capacity in
children and adolescents with motor difficulties
and concentration problems. Social behavior and
Personality, 38, 327-346.
Proske, U., Gandevia S.C. (2009). The kinaesthetic
senses. The Journal of physiology, Volume 587,
Issue17, Sept. 2009: 4139-4146.
Proske, U., Gandevia S.C. (2012). The Proprioceptive
Senses: Their Roles in Signaling Body Shape,
Body Position and Movement and Muscle Force.
Physiological Reviews, 92: 1651–1697.
Sacks, o. (1985). The Man Who Mistook His Wife
for a Hat, and other Clinical Tales. New York:
Summit Books.
Sanders, A. F. (1983). Towards a model of stress and
human performance. Acta Psychologica, 53, 61–97.
Sherrington, C. (1906). The Integrative Action
of the Nervous System. New Haven, CT: Yale
University Press.
Slater, L., Hillier, S., Civetta L. (2010). The clinimetric
properties of performance-based gross motor
Tests used for children with Developmental
Coordination Disorder: A systematic review.
Pediatric Physical Therapy, 22, 170-179.
Weimar, A., Schatz, A., Lincoln, A., Ballantyne,
A., Trauner, D. (2001). Motor impairment in
Asperger syndrome: evidence for a deficit in
proprioception. Journal of Developmental and
Behavioral Pediatrics, 22, 2, 92-101.
White, R. W. (1959). Motivation reconsidered: The
concept of competence. Psychological Review,
66(5), 297-333.
Yanagisawa, H., Dan, I., Tsuzuki, D., Kato, M.,
Okamoto, M., Kyutoku, Y., Soya, H. (2010). Acute
moderate exercise elicits increased dorsolateral
prefrontal activation and improves cognitive
performance with Stroop test. Neuroimage, 50,
1702–1710.
‫ למידת מיומנות אצל ילדים הנמצאים על‬.)2016( .'‫ ג‬,‫כץ נווה‬
‫הספקטרום האוטיסטי בתפקוד בינוני ונמוך ואצל ילדים עם‬
.‫ והשפעת גירוי וסטיבולרי תנועתי‬,‫ תכונות בסיסיות‬:ADHD
,‫ הפקולטה לחינוך‬,‫ אוניברסיטת חיפה‬.‫עבודת גמר מחקרית‬
.2016 ‫ מרץ‬,‫החוג לחינוך מיוחד‬
:‫ ת"א‬.‫ האיש שחשב שאשתו היא כובע‬.)1985( .‫ א‬,‫סאקס‬
.)‫ המהדורה בעברית‬- 1990( ‫הוצאת מחברות לספרות‬
43 | ‫אביב‬-‫ אוניברסיטת תל‬,‫ המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי‬,‫ מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי‬,‫למדע‬
‫ משרד החינוך‬,‫ אגף א' למדעים‬,‫ עבור המזכירות הפדגוגית‬09/07.13 '‫פי מכרז מס‬-‫ידי אוניברסיטת תל אביב על‬-‫פרויקט המבוצע על‬
Kamijo, K., Nishihira, Y., Hatta, A., Kaneda, T.,
Wasaka, T., Kida, T., Kuroiwa, K. (2004). Differential
influences of exercise intensity on information
processing in the central nervous system.
European Journal of Applied Physiology, 92, 305-
311.
Katz-Nave G., Adini, Y., Hetzroni, O.E., Bonneh, Y.S
: (2019). Sequence learning in minimally verbal
children with ASD and the beneficial effect of
vestibular stimulation. Autism Research, 00,1-18.
Kohen-Raz, R. (1986). Learning disabilities and
postural control. London: Freund.
LaRue, J., Bard, C., Fleury, M., Teasdale, N., Paillard,
J., Forget, R., Lamarre, Y. (1995). Is proprioception
important for the timing of motor activities?
Canadian Journal of Physiology and Pharmacology,
March 1995, 73(2): 255-261.
Laszlo, J. I., Sainsbury, K.M. (1993). Perceptual-
motor development and prevention of
clumsiness.Psychological research, 55: 167–174. ‫‏‬
Laszlo, J. I. (1998). Diagnosis and treatment of
perceptual-motor dysfunction: a reply to four
evaluation studies. Developmental medicine and
child neurology, 1998, 40: 70-71.
Levinson, H. N. (1988). The cerebellar-vestibular
basis of learning disabilities in children,
adolescents and adults: Hypothesis and study.
Perceptual and motor skills, 67, 983-1006.
Li, N., Chen, T.W., Guo, Z.V., Gerfen C.R., Svoboda,
K. (2015). A motor cortex circuit for motor
planning and movement. Nature, volume 519,
51–56.
Naito, Y., Tateya, I., Hirano, S., Inoue, M., Funabiki,
K., Ito, J. (2003). Cortical correlates of vestibulo-
ocular reflex modulation: A PET study. Brain,
126, 1562–1578.
Ornitz, E. M. (1970). Vestibular dysfunction
in schizophrenia and childhood autism.
Comprehensive Psychiatry, 11, 159-173.
Niklasson, M., Niklasson, I., & Norlander, T. (2009).
Sensorimotor therapy: Using stereotypic
movements and vestibular stimulation to
increase sensorimotor proficiency of children
with attentional and motor difficulties. Perceptual
and Motor Skills, 108, 643-669.