Professional Documents
Culture Documents
סקירת ספרות להגשה
סקירת ספרות להגשה
סקירת ספרות להגשה
:מגישות
נור מצארווה
נג'לאא' ענאבוסי
אינאס אבו אלהיג'א
להורים יש השפעה רבה על התפתחותו החברתית של ילדם ,בייחוד בשנות החיים הראשונות .השפעה זו
מתרחשת בשני אופנים :בהשפעה עקיפה ובהשפעה ישירה .השפעה עקיפה מתרחשת הן במערכת יחסי
הורים – ילד שאינם מכוונים ישירות לפיתוח יכולות חברתיות ,והן במגוון החוויות שחווה הילד במסגרת
מערכות היחסים שלו עם שאר בני המשפחה .כאמור ,לאיכותה של מערכת היחסים של הילד עם כל אחד
מהוריו יש השפעה רבה על יכולותיו הבינאישיות .למשל ,ילד שחווה התקשרות בטוחה עם אימו או עם
אביו ,ומפיק הנאה ביחסי הגומלין עמם ,יפעל באופן חיובי יותר ובוטח יותר ביחסי הגומלין שלו עם
אחרים .במקרה זה ההורה אינו מדריך את הילד במכוון ביחסי העמיתים ,אולם הילד מפנים את דפוסי
בהיבט נוסף של ההשפעה העקיפה של ההורים קשור למגוון היחסים בין אישיים של ההורה עם אנשים
אחרים :אחים אחיות בוגרים או צעירים ,הסבים והסבתות ,שכנים ועוד .הילד צופה ביחסים אלה ולומד
פסיכולוגים של ילדים ,סוציולוגיים ומחנכים ,ראו בהורות ובמשפחה כבעלי השפעה רבה ומשמעותית על
הילדים בהתפתחותם .הישרדותו של התינוק תלויה בהורים ,והם משמעותיים להצלחתו העתידית .בעידן
שלנו ,אפשר להגיד שיש התקדמות משמעותית בהבנת סגנונות ההורות והשפעותיה על התפתחות הילדים.
יחד עם זאת ,ישנם ויכוחים מתמשכים לגבי הדרך הטובה ביותר להמשיג ולמדוד אותה (& Bjorklund
.) Pellegrini, 2002 Yungerעל מנת לחקור ולהבין נושא זה ,פותחו גישות שונות החוקרות את
המתרחשת בין הילד לבין הוריו ועוד סוכני חברות שונים .כיוון שיש לילד קשר משמעותי עם ההורה,
מערכת ההתפתחות של הילד מושפעת ממנו בתחומים שונים .גרוסק ודוידוב ( )2010דיברו על חמישה
בממד ההדדיות אפשר להתייחס ליחסי הורה ילד כיחידה אחת ,שבה ההורה והילד תורמים
לאינטראקציה המתקיימת ביניהם .דרך אותה אינטראקציה אפשר להגיע למוקד קשב משותף בנוסף
1
למצבים מנטליים משותפים .אוריינטציה של תגובתיות הדדית בין האם והילד ,היא קשר רגשי חזק
שמאפיין את חברי הדיאדה ומלווה בתגובתיות הדדית ,אמפתיה ,אמון ותחושה משותפת של מחויבות.
שני מרכיבים מרכזיים בולטים באוריינטציה זו :שיתוף פעולה ותגובתיות הדדית בין האם לילד .בהדדיות
ההורה מגיב בצמידות ,הוא פועל מתוך מודעות ולמידת מוקד הקשב של הילד ומתאים את התגובה שלו
הדדיות ברגשות חיוביים בין האם והילד היא אחד המרכיבים החשובים הקשורים להיענות .אלו הן
דיאדות שיש בהן תיאום בין תגובת האם לבין התנהגות הילד והצורך שלו בהכוונה .היענות הילדים
לאימהות שלהם תהיה גדולה יותר בדיאדות מסונכרנות מאשר בדיאדות שאין בהן אותו תיאום .הדדיות
בין השותפים בדיאדה הוא תהליך מתמשך ונבנה לאורך הזמן .עם הזמן ,ולאור התפתחותו של הילד,
תהליך השותפות משתנה ונהיה מאוזן יותר .בינקות האחריות מוטלת על המטפל ,שמצופה ממנו להגיב
באופן רגיש לצורכי התינוק המעידים על מוכנות לאינטראקציה .בין הגילאים 7עד גיל 9חודשים ,תינוקות
מתחילים להבין שאפשר לחלוק את החוויה הסובייקטיבית הפנימית שלהם עם האחרים ולפי הבנה זו
מתחילים להשתמש באמצעי תקשורת פרה -וורבליים .בתקשורת שלהם ,הם מייחסים לאדם אחר את
האפשרות להבין את דרישתם .אצל פעוטות ,האווירה החיובית של היחס הדיאדי ותגובתיות של ההורה
והילד אחד כלפי השני ,הם המרכיבים הכי חשובים של המערכת ההדדית .עם זאת ,עדיין יש קושי
בשמירת קשב משותף והילדים נוטים לשנות את מוקד הקשב שלהם .לפי זה מוטלת האחריות על המטפל
בכך שיתאים את התנהגותו באופן סינכרוני לתגובת הילד .בגיל קדם בית הספר ,שיווי המשקל בין
המשתתפים הופך ליותר מרכזי ,מיומנות התקשרות משתפרת וזה מאפשר לילדים להיות כמעט בערך
בגיל קדם בית הספר ,אבני היסוד של מערכת הדדית הם יחסי תן וקח ,הגעה להסכמה משותפת ,משא
ומתן וכדומה .בנוסף לזה לילדים בגיל הזה יש את הכוח להפריע או לסרב לאינטראקציה אם הם רוצים
את זה .בנוסף ,ילדים בגיל זה יכולים לעמוד על מטרות ורגשות הדמות הטיפולית ולהתאים התנהגותם
למטרותיה בכדי לשכנע אותה לפעול בדרך שלהם או בכדי לצור פתרון שמקובל על שני הצדדים (יפלח,
.)2008
יחסי הורה ילד הדדים חיוביים ואופטימליים מאפשרים לקדם ביעילות את הפנמת הערכים והסטנדרטים
של ההורה .ילדים שמשתפים פעולה יותר עם ההורים ומוכנים לקבל את העמדות של הוריהם ,הם פתוחים
2
מרבית המחקרים העוסקים ביחסי הורה-ילד נלקחו מתצפיות ביחסי אם-ילד ,אם מסיבות פרקטיות של
נגישות ונוחות ,ואם מסיבות חברתיות ותרבותיות .בעשור האחרון ,שינויים חברתיים הביאו למעורבות
גדולה יותר של גברים בטיפול בילדים הצעירים (כאבות וגם כגננים) ,ובתוך כך התרחב המחקר אודות
אבות ואבהות .יש תרבויות בהן תפקידים הוריים מוטלים גם על בני משפחה אחרים ,כמו למשל אחים
במשפחות גדולות ,ואף בני קהילה מקורבים (כגון שכנים) (ראו :ארז.)2011 ,
מזג הוא מונח אשר מתייחס לסגנון ההתנהגותי והרגשי של הילד .סגנון זה מבחין בין ילדים מרגע
היוולדותם ,כל ילד נולד עם מאפיינים אישיים שונים וייחודים משלו .לדוגמא ,יש כאלה שנסערים
ונרגשים מהכל ,וכאלה שהם רגועים ופועלים לאט ובשקט .בינקות הטמפרמנט מבטא במידה רבה את
האישיות המולדת של הילד ( .)Rohtbart& Ahadi,1994למרות שבסיסו הביולוגי של מזג הוא מולד ,אך
ישנם גורמים נוספים לא פחות חשובים ומשפיעים עליו .למשל ,אירועים בסביבה החיצונית יכולים
להשפיע ולקחת חלק בעיצוב המזג של העובר טרם לידתו בדיוק כמו שמשפיעים עליו גם לאחר הלידה,
על כן ,מספר חוקרים התעניינו בתחום מחקר זה וניסו לחקור את מהות המזג ,בעקבות המחקר בתחום זה
התפתחו מספר תיאוריות אשר עסקו במאפייניו ובמדדים השונים של המזג (רוזנטל ,גת וצור.)2008 ,
2.2תיאוריות במזג
ילדים קלים :ילדים אלה מאופיינים בגמישות שלהם והתהליכים הביולוגיים קבועים ומאפשרים
ניבוי .ילדים אלה לא מפגינים קושי בהסתגלות ,להפך ,מתרגלים יחסית מהר למצבים חדשים
3
ילדים מתחמים לאט :הילדים שמתחמים לאט הם ילדים שצרכים זמן רב להסתגלות למצב
חדש .קודם הם צופים מהצד וכאשר הם מרגישים בטוחים ומוכנים והצטרף הם עושים את זה.
ברגע שהם מצליחים להסתגל הם עושים את התהליך כמו הילדים הקלים .אבל ,אם דוחפים
אותם לעשות תהליך זה בלי לתת להם את הזמן שהם זקוקים עלולים להגיב בצורה יותר
אינטנסיבית.
ילדים קשים :ילדים קשים הם ילדים אשר נסוגים ממצבים חדשים ומפגינים קשיי הסתגלות
נטייה מולדת בפני עצמה והיא ממד נפרד של טמפרמנט .לפי תיאוריה זו קיים ארבעה מאפייני מולדים של
טמפרמנט .המאפיין הראשון -חברתיות ,חברתיות מולדת מתארת עד כמה הילד מעדיף להיות בקרבת
אנשים זרים או מכרים ,ילד חברתי מולד הינו ילד שבחור להיות סביב אנשים ויוזם קשר או מגע איתם.
מאפיין שני זה אמוציונליות ,מאפיין זה מבטא נטייה לעוררות רגשית מוגזמת כתגובה לסיטואציה
מסוימת .ילד אמוציונלי הוא ילד אשר מביע רגשות בצורה מוחצנת אשר מבטאת מצוקה .רמת פעילות
היא המאפיין השלישי ,נטייה לחוקר תוך שימוש ביכולות גבוהות במוטוריקה הגסה .המאפיין האחרון
הוא אימפולסיביות ,אשר באה לידי ביטוי בקושי בדיכוי תגובה ולהגיב באופן מהיר ,ובדחף חזק לבצע
ב שנים הראשונות לאחר הלידה .רוטבארט מדגישה את המקור הנוירולוגי של הבדלי מזג .והיא בוחנת את
ההשפעה של המזג על התגובות הרגשיות .לפי רוטבארט קיימים שני מאפיינים אשר באים לידי ביטוי
בעוצמות שונות אצל ילדים ,משפיעים ומושפעים זה מזה .הראשון נטייה לעוררות ותגובתיות רגשית,
נטייה זו משפיעה על בדרך שבה הילד מגיב לגירויים פנימיים וחיצוניים .המאפיין השני זה יכולת ויסות
עצמי – יכולת זו משפיעה עד כמה ואיך הילד יכול לשנות את עוצמת העוררות והתגובתיות הרגשית שלו (
4
2.3מזג הביישנות – הגדרה
מזג ביישנות מתייחס לפחד להגיב למצבים חברתיים חדשים .מעריכים טמפרמנט ביישנות נעוץ בעיכוב
התנהגותי מוקדם .מבחינה ביולוגית טמפרמנט ביישנות מתייחס לפחד לחידוש המקיף באופן רחב יותר
בדרך כלל ביישנות נתפסת תכונה אצל פעוטות .אולם ביישנות כמזג נתפסת באופן דומה ביחס לקשרים
החברתיים בילדות המאוחרת .לפי מחקרים קודמים ,ביישנות נחשבת כקושי בהפנמת קשיים ,אבל ישנו
ממצא סגנונות טמפרמנטים אלה הקשורים לסיכון מוגבר לחרדה חברתית .למרות הקשר הישיר בין מזג
ביישנות לבין חרדה חברתית ,לא כל הילדים הביישנים מפגינים קושי פסיכולוגי זה .לפיכך ,היה עניין
לנסות לזהות גורמי סיכון או חוסן על מנת לשנות את הקשר בין ביישנות לבין חרדה חברתית .אחד
שליטה קוגניטיבית הינה כוללת תהליכים של מאמצים רצויים ,התלויים ברשתות עצביות האחראיות על
פונקציה ביצועית ( .)Posner & Rothbart, 2007למרות שבדרך כלל ,רמות גבוהות של שליטה קוגניטיבית
נתפסות כסתגלנות ,ישנה תיאוריה שלפיה ,בתהליך של שליטה קוגניטיבית קיימים הבדלים
אינדיבידואליים ,להבדלים אלה יש השפעות שונות על ההתפתחות של הילד ,זה תלוי לטמפרמנט של הילד
( & Buzzell, Troller-Renfree, Morales, & Fox, 2018; Henderson, Pine, & Fox, 2015; Henderson
.)Wilson, 2017
חוקרים אחרים מגדירים ביישנות כתחושת אי נוחות או עצבנות במצבים חברתיים .זה יכול להתבטא
כהימנעות מאינטראקציה חברתית ,חוסר רצון להשתתף בפעילויות קבוצתיות וחוסר אמון
באינטראקציות חברתיות .ביישנות יכולה להשתנות בעוצמה וכמה זמן זה נמשך ,וזה נורמלי שילדים יחוו
ילדים ביישנים נוטים להיות בעלי דימוי עצמי שלילי ,חוסר ביטחון ביכולות שלהם ודימוי עצמי נמוך .הם
עשויים להימנע מאינטראקציות חברתיות ,להעדיף לשחק לבד ,ולהתקשות ברכישת חברים .הם עשויים
גם להציג תסמינים גופניים כגון הזעה ,הסמקה או גמגום במצבים חברתיים.
ניתן לאבחן ביישנות על ידי התבוננות בהתנהגותו ובאינטראקציות של הילד במצבים חברתיים .המורה,
הצוות וההורים יכולים לעבוד יחד כדי לצפות בהתנהגותו של הילד ולעקוב אחר כל שינוי לאורך זמן .אם
5
הביישנות של הילד משפיעה על חיי היומיום והרווחה שלו ,ייתכן שיהיה צורך בהפניה לאיש מקצוע
משך החוויה .כמו כן מושג זה מתייחס לארגון ההבעה הרגשית לסיטואציה מסוימת ,כלומר ,מארגן את
ויסות רגשי עוזר לאדם לתכנן ,לשלוט ולשנות את העוררות הרגשית שלו .על מנת שיוכל לתפקד בצורה
הולמת ההקשר החברתי שבו הוא נמצא .הצלחת הוויסות העצמי תלויה ביכולתו הפנימית של האדם ,שעם
הזמן הולכות ומשתכללות ,וגם בזמינות של תמיכה והנחיה מבחוץ ( .)Eisenber & Spinrad, 2004כלומר,
יכולות הוויסות הרגשי מתפתחות במהלך החיים ,מתהליך ביולוגי ופיזיולוגי לתהליך המערב יכולות
קוגניטיביות ,רגשיות וחברתיות .התפתחותו של הוויסות הרגשי מושפע מתהליכים חיצוניים ופנימיים
נוירולוגית והתהליכים של למידה והתנסות בסביבה הקרובה מאוד משפיעים על היכולת של הילד לארגן
ולווסת את רגשותיו והתנהגותו .רב הילדים נזקקים לתמיכה ממישהו מבוגר על מנת שיצליחו בוויסות
עצמם ,מבוגר זה נקרא מקור לוויסות חיצוני .אבל גם ישנם ילדים שמצליחים לווסת את הרגשות שלהם
ולהירגע ללא עזרה מאחר ,ילדם אלה מכונים "נרגעים מעצמם" .ילדים אלה ,כאשר הם נמצאים במצוקה
רגשית ,הם ממקדים את המבט שלהם לעבר גירוי אחר שמעניין אותם ,ומצליחים להריע את עצמן דרך
התבוננות .ילדים אחרים שמתקשים להירגע לבדם ,אבל כן נרגעים כאשר הם בקרבת אחד ההורים שלהם,
זה מעיד על זה שיש להם יכולת הירגעות מולדת .לעומתם יש ילדים אשר מפגינים קושי רב בוויסות רגשי
גם כאשר הם הוריהם מנחמים אותם ומנסים להרגיע אותם .ילדים אלה נמצאים בסיכון לפתח קשיים
בוויסות.
קופ Kopp
6
לפי מודל זה ,יכולת השליטה של התינוק מתבצעת כבר בחודשי החיים הראשונים .בשלב הזה מגנים
מנגנוני ויסות רגשי נוירו-פיזיולוגיים על התינוק מפני גרייה או עוררות במינונים מופרזים .השלב
שלאחריו ,בשנה השנייה ,מתחילה התפתחות של יכולת השליטה העצמית ,ובאה לידי ביטוי שהילד מווסת
את התנהגותו לפי ציפיות חברתיות .היכולות המוטוריות והקוגניטיביות מסייעות לתינוק להתנהג או
לפעול בצורה שתענה לדרישות המצריכות שליטה על פעולות גופניות ,תקשורת וביטויי רגש המוצבות לו
על ידי גורם חיצוני (קופמן והניק .)2008 ,השלב הבא ,גיל שלוש שנים ,שלב הוויסות הרגשי ההתנהגותי
המופנם .הילד לומד ורוכש יכולות אשר יוכל להשתמש בכלים ,אסטרטגיות ותוכניות להנחיית התנהגותו.
פרק :4תוקפנות
התוקפנות בקרב ילדים מעסיקה אותנו כהורים ,כאנשי מקצוע ,כחוקרים וכחברה המשלמת מחיר חברתי
קשה בשל תוקפנות ילדינו .מחנכים במערכת החינוך בישראל עדים להתפרצויות זעם ולגילויי התנהגות
תוקפנית של ילדים במסגרות חינוכיות שונות (מעון ,גן-ילדים ,בית ספר) .מדיווחי גננות העדות לתופעת
אלימות בקרב ילדים עולה תחושה של חוסר אונים ,דאגה ותסכול המצטרפים להעדר כלים להתמודדות
עם האלימות .התוקפנות מהווה את אחת הבעיות החברתיות המרכזיות בעולם המערבי והיא נמצאת
במרכז המחקר הפסיכולוגי ( ..) Anderson & Bushman, 2002; Bandura & Walters, 2010
:4.1תוקפנות – הגדרה
לתוקפנות פנים רבות והיא עשויה להופיע כתוקפנות פיזית כלפי אנשים אחרים (הצקה ,הכאה ,פגיעה) או
תוקפנות כלפי חפצים (שבירת צעצועים ,חפצים) .גם הפעלת אלימות מילולית היא פעולה תוקפנית
(לצעוק ,לקלל ,להעליב) ופגיעתה עלולה להיות מזיקה באותה מידה ,ואולי אף יותר .יש מקרים בהם
מופנית התוקפנות של הילדים כלפי עצמם (כסיסת ציפורניים עד זוב דם או נשיכת שפתיים עד לכאב או
תלישת שערות).ישנם ילדים הנוטים להסתבך בתאונות ,מרבים להיפצע ואינם ''שומרים על עצמם'' .יש
לציין שגילוי תוקפנות כלפי ה"אני" ,תוצאותיה חמורות יותר מבחינה נפשית מאשר תוקפנות המופנית
כלפי חוץ (ילדים אחרים ,מבוגרים או חפצים) .ההתנהגות התוקפנית היא המדאיגה מבין ההתנהגויות
האנושיות בשל התוצאות החמורות שיש בצידה כלפי פרטים וקבוצות ( )Bandura, 1997מעבר לפגיעה
באחר ,לתוקפנות יש מחירים אישיים לא מבוטלים .ילדים תוקפניים אשר לא למדו לסגל התנהגויות פרו
חברתיות משלמים על כך מחיר יקר כל חייהם .לתוקפנות שלהם יש השלכות מרחיקות לכת בבגרותם,
7
4.2תיאוריות בתוקפנות
פרויד
תיאוריות פסיכולוגיות רבות מסבירות את ההתנהגות התוקפנית בצורות שונות .פרויד ( ,)1988אבי
הפסיכואנליזה ,סבר שהדחף התוקפני הוא מולד וקיים לכן אצל כל בני האדם אלא שבתהליך התפתחות
האישיות ,לומד הילד לרסן את תוקפנותו .ריסון זה הכרחי כדי שיוכל לחיות במשפחה ובחברה לכן הילד
מעכב ומדחיק דחפים תוקפניים ,או שהוא לומד לתת להם ביטוי מעודן (סובלימטורי) שאין בו כדי לגרום
נזק (בתחרות מבוקרת ,במשחק דמיוני ,או בפעילות גופנית) .על פי פרויד "הילד הרע" ,מצוי בכל אחד
מאתנו אלא שבתהליך ההתפתחותי אנו לומדים להסתדר אתו ולרסן אותו .לפי פרויד הוא מדגיש כי
תוקפנות נגזרת מדחף המוות ואינה אינסטינקט העומד ברשות עצמו .פרויד התייחס לדחפים אלה
כמולדים ואוניברסליים מדובר בקונפליקט פנימי מובנה בכל אדם הגורם להנעתו ,פרויד .)1988
קליין
קליין אם כך התייחסה כמו פרויד לדחף המוות כאינסטינקט הפועל מהלידה ובעל פוטנציאל הרסני
בבסיסו .היא מתייחסת לקנאה כסימול הנפשי של דחף המוות בחיי היום יום ובנוסף היא מתייחסת
להגנות מאניות וסכיזואידיות כהגנות תוקפניות ממצבים נפשיים קשים ונסיון לשליטה עליהם .גם הגנות
אלה קשורות לדבריה לדחף המוות( . )Kvaler-Adler, 1993בניגוד לפרויד וקליין ,וויניקוט כתב :התינוק
כועס מאחר ואין התאמה מלאה לצרכיו ( .)Winnicot, 1988כלומר לא מדובר בדחף מולד כי עם דחף
שמתפתח כתוצאה מתסכולים במהלך החיים .ב"תוקפנות בהקשר להתפתחות רגשית" ()Winnicot, 1956
ניסה וויניקוט להציע סדר נורמטיבי משלו כשהוא מניח את קיומה של תוקפנות ראשונית שאינה
וויניקוט
וויניקוט מתנגד להתייחסות לתוקפנות עצמה כמולדת ,אך הוא סבור כי היא צומחת על בסיס מולד .הוא
מדבר על קיומו של "פוטנציאל תוקפני" מולד שאינו תוקפני במובן של הרסני .תוקפנות לא רק שאינה
הרסנית אלא לדבריו היא הוכחה לחיים עצמם ,האמורה להיכלל ,להתמזג ביכולתו של התינוק ליחסים
קוהוט
8
קוהוט דומה לוויניקוט בהתייחסו לתוקפנות כאל דחף לא מולד וכן כי מדובר בהתנהגות תגובתית
בבסיסה .הוא כותב" :אני מאמין שההרסנות האנושית כתופעה פסיכולוגית היא תהליך משני הנובע
מכישלון הסביבה המשמשת כאובייקט-אנ ( )Self- Objectלהכיר בצרכי הילד ולהגיב באופן אופטימלי
ואמפטי" .תוקפנות היא תופעה נפשית אך אינה מבנית בנפש ()Kohut, 1977
מצאו כי ילדים הנחשבים בעלי "טמפרמנטים קשים" (עם סף תסכול נמוך ,נרגזים ,עם שעון ביולוגי בלתי
צפוי ועם הסתגלות איטית לשינויים) עלולים לפתח בעיות התנהגות ולגלות תוקפנות בגיל מבוגר יותר.
החוקרים משערים כי עקב בקושי לשלוט בהתנהגותם של הילדים האלו ההורים נגררים לשימוש בשיטות
משמעת המגבירות גילוי תוקפנות :יותר הגבלות ,יותר עונשים ,פחות אינטראקציה נינוחה ושלווה עם
הילד .גורמים ביולוגיים נמצאו קשורים גם לעלייה ברמת התוקפנות בקרב מתבגרים .ילדים זקוקים
למידות דיפרנציאליות של סמכות וגבולות במהלך התפתחותם על מנת שיוכלו להתפתח בתחושת בטחון
עצמי וערכי .חינוך ללא גבולות אינו פתרון הומני ,אלא להיפך הוא מעלה חרדה ויוצר תחושת פחיתות
(עומר .)2000 ,בעולם עמוס גירויים אך ריק כמעט מערכים ,ללא שיינתן לו מצפן סמכותי ,ומבלי שתתקיים
סקלה חיצונית המבדילה בין מותר ואסור ,יתקשה הילד לפתח מצפן פנימי וסקלה אישית הבוררת את
המוץ מן התבן ומאפשרת לו לבנות חיים של מימוש עצמי .מכאן שיש גם צורך בסמכות מכילה ,כזו
שבסולם הערכים שהיא מייצגת יש רצון כנה להכיר עוד ועוד את הילד קורא התגר ולא להתנכר לו .סמכות
כזאת היא מן האפשר ,והדיאלוג הוא ממאפייניה העיקריים (מור ומנדלסון .)2006 ,מפגשים דיאלוגיים-
סמכותיים ממין זה מתרחשים כל העת בין הורים לילדיהם ,בין מורים לתלמידיהם ,בין מפקדים
לפקודיהם .מפגשים אלו מגדילים את המרחב ההדדי בין "בר-הסמכות" לבין זה שבחן את סמכותו .נתאר
לעצמנו ,מה הייתה כמות הילדים הנטושים ,אם על כל מרד בסמכות ההורית היינו מגיבים בהוקעה?! אין
ספק שהמבחן האמיתי של סמכות מכילה זו אינה במרד חד פעמי בתדירויות נמוכות ,אלא במרד מתמשך
ומסלים .במצב זה אנו למדים ,כי שני הצדדים -גם אם המדובר בהורים ובילדם -עלולים להיקלע
מחקרים מצביעים על הבדלים משמעותיים בין בנים לבנות בדרכי ביטוי התוקפנות :בנים בגילאי הגן
משתתפים באירועים של תוקפנות כלפי בנים אחרים ונוטים לנקום על תוקפנות יותר מבנות .הבדלים אלו
בביטויי התוקפנות ממשיכים להיות משמעותיים גם אחרי גיל הגן .נמצא כי רמת תוקפנות גבוהה בגיל
נמוך מנבאה רמת תוקפנות גבוהה בגיל גבוה יותר)Ches, 1984( ,
9
4.3תוקפנות -התפתחות
הופעתה של התנהגות תוקפנית אצל הילד ועוצמתה תלויה באינטראקציה מורכבת בין גורמים נוירולוגיים
ופסיכולוגיים הקשורים לילד עצמו (כדוגמת הפרעת קשב וריכוז ,טמפרמנט ,קשיי ויסות וקושי בעיבוד
מידע חברתי); גורמים הקשורים לסביבה המשפחתית (למשל ,קשיים סוציו-אקונומיים ,אירועי דחק
במשפחה ותחלואה נפשית הורית); וגורמים הקשורים לסביבה החינוכית (כגון רמת מוגנות ואקלים
חברתי) (בוקובזהCampbell, 1995; Nilsen et al., 2017; van Prooijen, Hutteman, Mulder, ;2013 ,
.)van Aken & Laceulle, 2018; Russel, Hart, Robinson & Olsen, 2003
מעבר לאפיונים של הילד ,של משפחתו ושל המערכת החינוכית בפני עצמם ,התפרצותה של התנהגות
תוקפנית בקרב ילדים ומידת חומרתה תלויה מאוד ביחסי הגומלין הנרקמים בין שלוש המערכות הללו –
דהיינו ,באיכות הקשר בין הילד להוריו ,במערכת היחסים שלו עם הצוות החינוכי ובקשר בין המשפחה
לבין הצוות.ישנן מספר איכויות בקשר שבין הילד לבין הדמויות המטפלות אשר נמצאו כמשפיעות במיוחד
על התפתחותם של קשיי התנהגות יותר מבניהן התנהגות תוקפנית .במצב שבו היחסים של הדמויות
המטפלות עם הילד נסמכים על יסודות של התקשרות בטוחה ,אמפתיה ,ויסות התנהגותי תואם ותמיכה
הדדית בין דמויות הסמכות השונות ,ניתן לצפות למניעה או מיתון של קשיים התנהגותיים (עומר.( 2008 ,
לפי בוקובזה ,סגנון הורות סמכותי ,המתאפיין ברמות גבוהות של היענות הורית ודרישה הורית גם יחד,
נמצא כתורם להתפתחות הרגשית ,המוסרית והחברתית של הילד ,כולל מניעה של התנהגות תוקפנית.
מנגד ,דפוסי הורות המתאפיינים בנוקשות ,תוקפנות ,אלימות או הזנחה ,נמצאו מקושרים להתנהגות
מעבר להשפעות על המשפחה ,בעיית התוקפנות אצל הילד כידוע נוטה לפגוע ביכולת ההסתגלות של הילד
גם במסגרת החינוכית ,בכל הנוגע ליכולתו להישמע לנורמות החברתיות וליצור יחסים תקינים עם הצוות
החינוכי ועם קבוצת השווים )Snyder et al., 2005( .לצוות החינוכי יכולה להיות השפעה מיטיבה ומווסתת
על בעיית ההתנהגות ,כאשר הוא מצליח לבסס מערכת יחסים יציבה ,קרובה ואכפתית עם הילד ,בד בבד
עם הובלה והצבת גבולות (רז ויריב ;2009 ,ברק שטיין.)2017 ,
מוסכם כי לסביבה שבה הילדים גדלים יש חשיבות גדולה .נמצא שתינוקות רכים בני שלושה חודשים
שאימהותיהם התקשו לטפל בהם היו שרויים במשך תקופות ארוכות במצב רוח שלילי ,מלווים בפחד ,כעס
ועצב .אצל ילדים בגיל הגן הופיעה התנהגות אלימה ,או התנהגות מסוגרת ונמנעת בהשוואה לילדים
שהוריהם טיפלו בהם כהלכה )Toth & Manly, 2019( .תופעות דומות נצפו גם אצל ילדים בתקופת בית
10
מחקרים מצביעים על הבדלים משמעותיים בין בנים לבנות בדרכי ביטוי התוקפנות :בנים בגילאי הגן
משתתפים באירועים של תוקפנות כלפי בנים אחרים ונוטים לנקום על תוקפנות יותר מבנות .הבדלים אלו
בביטויי התוקפנות ממשיכים להיות משמעותיים גם אחרי גיל הגן .נמצא כי רמת תוקפנות גבוהה בגיל
נמוך מנבאה רמת תוקפנות גבוהה בגיל גבוה יותר.)Ches, 1984 ( ,
יש לציין כי דפוסי הקשר אינם בהכרח תוצר של אישיותן של דמויות הסמכות בלבד ,אלא של השפעות
דו-כיווניות בין הילד לבין המבוגרים שבחייו .פלוטניק ( )2008מציגה כיצד מזג קשה והפרעות ויסות
פוגעים כבר מינקות ביכולת ליצור התקשרות בטוחה .תינוקות בעלי הפרעות שכאלה חווים ומבטאים
רמות גבוהות של מצוקה וחוסר נינוחות ,ומתקשים להגיע למצב של רגיעה .במצב זה ,כל הורה צפוי
להתקשות לפענח בצורה נכונה את הצרכים של התינוק ולתת להם מענה מותאם .על אחת כמה וכמה אם
מדובר בהורה הסובל בעצמו מלקות נוירולוגית דומה – כפי שקורה לעיתים מזומנות ,בשל הבסיס הגנטי
של ההפרעה (פלוטניק .)2013 ,משום כך ,נפגעת היכולת ליצור יחסי התאמה בין ההורה לילד ,שכן הילד
חווה את הסביבה כזו שאינה רגישה לצרכיו .במקביל ,ההורה חווה תשישות ,חוסר אונים ,תסכול וחרדה
אל מול התפרצויותיו הקיצוניות והתכופות של ילדו ,ומתקשה לשמר את תחושת הערך העצמי שלו כהורה
ולתפוס עצמו כהורה "טוב דיו" .כתוצאה מקשיים אלה בקשר הדיאדי ,ההפרעות הראשוניות של הילד
צפויות להיות מוחרפות ,עקב המחסור בדמות מטפלת שתוכל להוות עבורו "זולת עצמי אידיאלי" – סוכן
חיצוני מרגיע ומארגן ,אשר בהמשך יוכל להיות מופנם כחלק מתפקודי העצמי (חגי וחגי (.2013 ,קוהוט
מתאר כיצד כשלים מוקדמים אלה בהפנמת סכמת הנוכחות ההורית המיטיבה והשומרת ,המצטרפים
ללקויות הראשוניות ,צפויים להקשות על ההורה והילד גם בתחנות הבאות של מסעם ההתפתחותי
המשותף ,למשל סביב יצירה של נפרדות והקניית נורמות וכללים חברתיים ( .)Kohut, 1977, 1984
את מעגלי ההשפעה ההדדית בין הורה לילד ניתן לתאר במסגרת תיאוריית הלמידה החברתית (Social
)Interaction Learning Modelתיאוריה זו מסבירה כיצד ההורה והילד מעצבים זה את התנהגותו של זה,
תוך שהם מייצרים דפוסים מעגליים באינטראקציה ביניהם .למשל ,במפגש המתואר לעיל עם ילד בעל מזג
קשה ,המתנגד לניסיונות ההורה לווסת את התנהגותו ולמשמע אותו ,עלול ההורה לנקוט בתגובות כוחניות
ושליליות כדוגמת איומים ,ביקורתיות ,ענישה קשה וניסיון לאכוף את סמכותו בכוח )Patterson, 1997(.
הפנייה לטכניקות משמעת אלה עשויה לנבוע גם מהייחוס של ההורים בנוגע להתנהגות הבעייתית של
הילד .למשל ,מהתפיסה שבעיית ההתנהגות היא מצב כרוני הנובע מבעיה בילד עצמוSnyder et al.,( .
)2005בפועל פרקטיקות המשמעת הנוקשות והכוחניות הללו אינן יעילות ,שכן הן פוגעות בקשר עם הילד,
11
ואף מחמירות את נטייתו להתנגד ולהתריס .לחלופין ,במפגש עם סרבנותו העיקשת של הילד ,ההורה עלול
לנהוג בחוסר עקביות ולסגת מעמדתו ,באופן שמחזק את ההתנהגות המפריעה .בדרך זו ,מעגלי היזון
שליליים באינטראקציה מובילים להתקבעות דפוסים הכוללים מאבקי כוח ,חוסר אונים הורי ,הסלמה
גוברת והולכת ופגיעה בקשר בין ההורים לילד (. )Snyder, Cramer, Afrank & Patterson, 2005
12