‫‪TAT - THEMATIC APPERCEPTION TEST‬‬

‫המבחן כולל ‪ 31‬כרטיסי תמונות‪ ,‬שרובן מתארות דמויות במצבי חיים שונים או במהלך קונפליקט‬
‫רגשי‪ .‬התמונות הן עמומות יחסית בצבעי שחור‪-‬לבן‪ .‬חלק מהתמונות מיועדות לגברים בלבד‪ ,‬חלקן‬
‫לנשים‪ ,‬וחלקן לשני המינים‪ .‬במהלך האבחון‪ ,‬נעשה שימוש רק בחלק מהתמונות‪.‬‬
‫כל כרטיס "מזמין" תכנים מסוימים‪ .‬הנבדק מתבקש להמציא סיפור המתייחס למה שמתרחש‬
‫בתמונה‪ :‬המחשבות והרגשות של הדמויות‪ ,‬האירועים שהובילו למצב והתוצאה של הסיפור‪.‬‬
‫הבודק יכול לפרש את התגובות באופן איכותי (הערכת התמות בסיפורים תוך התבססות על‬
‫שיקול דעת קליני) או כמותי (שימוש בסקאלות דירוג למדידת מאפיינים כמו יחסי אובייקט או‬
‫צרכים שונים)‪ .‬התוצאות משמשות בד"כ כמשלימות מבחנים פסיכולוגים אחרים מכיוון שה‪-‬‬
‫‪ TAT‬מניב לא רק מידע מאוד עשיר‪ ,‬מגוון ומורכב‪ ,‬אלא גם משום שהוא מניב מידע אישי שבאופן‬
‫תיאורטי עוקף את ההגנות המודעות של הנבדק‪.‬‬
‫מבחן זה מזמין חומר שיותר קרוב למודעות‪ .‬תכנים יותר נשלטים‪ ,‬משום שהתמונה ברורה‬
‫ומבקשים סיפור (ע"י המילים הנבדק יכול לשלוט יותר על התכנים שהוא מוסר)‪ .‬התכנים‬
‫שמתקבלים – יחסים בין‪-‬אישיים‪ ,‬העצמי‪ ,‬הדינמיקה של האישיות‪ ,‬קונפליקטים‪ ,‬הגנות‪ ,‬פחדים‪.‬‬
‫זוהי טכניקה השלכתית כיוון שהנבדק מתבקש ליצור סיפור בנוגע למה שהוא מאמין שמתרחש‬
‫במצבים או באירועים המתוארים בתמונות‪.‬‬
‫מארי תאר את המבחן כ"שיטה המגלה לפרשן המנוסה כמה מהמניעים‪ ,‬הרגשות‪ ,‬התסביכים‬
‫והקונפליקטים הדומיננטיים באישיותו‪ .‬ערך מיוחד שלו נובע מיכולתו לחשוף נטיות מעוכבות‬
‫בסיסיות שהנבחן אינו מוכן לחשוף‪ ,‬או שהוא לא יכול לחשוף משום שהוא לא מודע להם" (‬
‫‪.)1943‬‬
‫הוא שונה מטכניקות הציורים או הרורשאך בכך שה‪ TAT -‬מציג גירויים מובנים יותר ודורש‬
‫תגובות ורבליות מאורגנות ומורכבות יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬ה‪ TAT -‬באופן טיפוסי נשען על גישות פרשניות‬
‫איכותיות יותר ומעריך את המאפיינים של ה"כאן ועכשיו" של סיטואציית החיים של הנבדק ולא‬
‫את מבנה האישיות הבסיסי שלו‪.‬‬

‫היסטוריה והתפתחות של ה ‪TAT‬‬

‫מבחן ה‪ TAT-‬פותח החל משנות ה‪ ,30-‬ויצא לאור ב‪ ,1943-‬על ידי הפסיכולוגים הנרי מארי‬
‫וכריסטיאנה מורגן‪ .‬הם עבדו במרפאה באוניברסיטת הרווארד‪ ,‬ופיתחו את המבחן ככלי לבדיקת‬
‫מאפייני אישיות של נבדקים במחקרים שונים‪ .‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬התרחב השימוש בו‬
‫גם לצרכים קליניים של פסיכולוגים‪ ,‬לאבחון מטופלים ונבדקים‪.‬‬
‫המבחן הציג בפני העולם את הרעיון שכאשר האדם ממציא סיפור על סצינות מצוירות המציגות‬
‫סיטואציות חברתיות מורכבות הוא מגלה אספקטים חשובים של אישיותו ועולמו הפנימי‪.‬‬
‫התמונות נבחרו עפ"י כמה קריטריונים‪ :‬א‪ .‬מצבים יומיומיים מוכרים שאדם יכול להזדהות‬
‫עימם; ב‪ .‬מצבים דינמיים‪ ,‬מגרי פעילות; תמונות המכסות טווח רחב של גילאים ושל תכנים; ד‪.‬‬
‫תמונות עמומות‪.‬‬
‫מעבירי המבחן הונחו להעביר את כל ‪ 20‬הכרטיסים בסדר קבוע בשתי פגישות נפרדות‪ .‬ההנחה‬
‫הבסיסית היתה שפנטזיות לא מודעות יכולות להתגלות ע"י פירוש הסיפורים שנבדקים מספרים‬
‫על תמונות עמומות‪ .‬כך הבוחנים יכולים לקבל גישה לתכנים שהנבדק לא רוצה או לא יכול לספר‬
‫או שהם אינם מודעים לו‪ .‬האמינו שהמבחן משמש כמעין רנטגן לאישיות של האדם ויגלה תמות‬
‫בסיסיות שאחרת יקח שנים של פסיכואנליזה כדי להבין‪.‬‬
‫בזמן שה‪ TAT -‬פותח‪ ,‬מבחן הרורשאך הלך וצבר פופולריות‪ .‬עבור ‪ , MURRY‬המפתח של ה‬
‫‪ ,TAT‬ל ‪ TAT‬היה יתרון בכך שהעריך תהליכי התפסה‪ .‬הוא הגדיר "תפיסה" כהכרה באובייקט‬
‫המבוססת על התרשמות חושית‪ ,‬ו"התפסה" כתוספת של משמעות למה שנתפס‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬
‫סיפור סיפורים על סצנות מצוירות היה משימת התפסה הדורשת פרשנות של הרמזים‬
‫המצוירים על מנת להסיק על המניעים‪ ,‬הכוונות והציפיות של הדמות‪ .‬למרות שמארי הציג‬
‫מערכת ספציפית‪ ,‬עם בסיס תיאורטי ספציפי‪ ,‬לפרוש הסיפורים במבחן ה ‪ ,TAT‬הקסם‬
‫והגמישות של טכניקת סיפור הסיפורים הובילו להצגתן של מערכות רבות ושונות של‬
‫גירויי‪-‬תמונה וגישות פרשניות רבות לתמונות ה ‪.TAT‬‬
‫המבחן התקבל בהתלהבות מיד בהתחלה ובמהרה נכנס לשימוש הן קליני והן מחקרי‪ .‬עד ‪1950‬‬
‫כבר פורסמו עליו כמה ספרים ומאות מאמרים‪ .‬עד ‪ ,1971‬יותר מ ‪ 1800‬מאמרים נכתבו עליו‪.‬‬
‫אך למרות מחקר נרחב ומתמשך‪ ,‬המבחן עדין לא נחשב כבעל רמת סטנדרטיזציה המקבילה לזו‬
‫של ה ‪ MMPI‬או ה ‪ .WAIS‬אין מערכת ברורה ומוסכמת של ציינון ופרשנות‪ ,‬ויש מחלוקת בנוגע‬
‫למהימנות ולתוקף שלו‪ .‬יש שונות רבה באופן העברת המבחן ע"י בוחנים שונים‪ ,‬בעיקר בנוגע‬
‫למספר הכרטיסים‪ ,‬הסדר שלהם וסוגי הכרטיסים המועברים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ה ‪ TAT‬נחשב מבחן‬
‫מאוד אימפרסיוניסטי (התרשמותי)‪ ,‬כשפרשנות נובעת לרוב משילוב של אינטואיציה וניסיון קליני‪.‬‬
‫עדיין‪ ,‬הוא ממשיך להיות מבחן פופולרי מאוד‪.‬‬
‫במהלך השנים פותחו למבחן וריאציות שונות‪ .‬המפורסמת שבהן היא ה ‪CAT – children's‬‬
‫‪ apperception test‬אשר נועד לילדים בני ‪ .3-10‬מעבירים רק ‪ 10‬כרטיסים‪ ,‬אשר מציגים בע"ח‬
‫ולא בני אדם‪ .‬הרציונל היה שמשום שלילדים יש טווח קשב קצר יותר הם זקוקים לפחות‬
‫כרטיסים‪ ,‬והן שיוכלו להזדהות בקלות רבה יותר עם דמויות בע"ח מאשר אנשים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש‬
‫חוקרים הקובעים שהסיפורים שילדים מספרים על תמונות של חיות ושל אנשים הינם‬
‫משמעותיים באותה מידה (‪.)TEGLASI, 2001‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬פותחה גרסא של ‪ CAT‬עם תמונות של בני אדם – ‪ .CAT-H‬יש גם גרסאות לגילאים‬
‫מבוגרים המציגות תמונות עם אנשים קשישים ומצבים הרלוונטיים לחייהם כמו בדידות‬
‫וקונפליקטים עם בני משפחה‪.‬‬
‫היא מבחן הרוברטס – ‪RATC‬‬ ‫אחת התוספות האחרונות להערכת ילדים בטכניקת ‪TAT‬‬
‫‪ .ROBERTS APPERCAPTION TEST FOR CHILDREN‬נועד לגילאים ‪ .5-16‬יש טוטאל של ‪27‬‬
‫כרטיסים שמתוכם ‪ 11‬הם גרסאות חלופיות לגברים ונשים‪ .‬הכרטיסים מאורגנים כך שלכל נבדק‬
‫מעבירים ‪ 16‬כרטיסים בסה"כ ברצף קבוע‪ .‬לאחרונה יצאה גרסת ‪ .RATC-2‬המאפיינים החדשים‬
‫העיקריים שלה הם הרחבת טווח הגילאים עד גיל ‪ 18‬ומערכות מקבילות של כרטיסים ללבנים‪,‬‬
‫היספאנים ואפרו‪-‬אמריקאים‪.‬‬
‫בנוסף ל"שלוחות" הללו של מבחן ה ‪ ,TAT‬פותחו מספר גישות שונות לציינון ופירוש ה ‪ TAT‬עצמו‪.‬‬
‫הגישה המקורית של מארי ערבה הערכה של איזו דמות בסיפור היא ה"גיבור"‪ ,‬ואז כימות של‬
‫העוצמה היחסית של כל צורך שמבוטא בסיפור על סקאלה של ‪ 5‬נקודות‪ .‬מארי התייחס גם‬
‫לכוחות המופעלים מהסביבה על הגיבור‪ ,‬סוגי תוצאות‪ ,‬תמות בסיסיות‪ ,‬ותחומי עניין ורגשות של‬
‫הגיבור‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הגישה של מארי לא היתה פופולרית מאחר והיתה מסורבלת וארוכה‪ .‬בנוסף‬
‫לגישה של מארי‪ ,‬פותחו גישות רבות נוספות לפירוש המבחן‪ .‬רובן מסוכמות ומוערכות בספר של‬
‫‪JENKINS (2008) – HANDBOOK OF CLINICAL SCORING SYSTEMS FOR THEMATIC‬‬
‫‪.APPERCAPTION TECHNIQUES‬‬
‫מערכת הציינון הפופולרית ביותר היא זו של ‪( BELLAK‬הוצגה לראשונה ב ‪ ,)1975‬ואותה אנחנו‬
‫נלמד‪ .‬צברה פופולריות בשל היותה פשוטה יחסית והיא נמצאת בשימוש השכיח ביותר‪ .‬אך יש גם‬
‫גישות פרשניות אחרות שצברו הערכה ופופולריות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הסקאלה של )‪WESTON (1995‬‬
‫להערכת יחסי אובייקט – ‪ .SOCIAL COGNITION AND OBJECT RELATIONS SCALE‬במחקרים‬
‫שונים נמצא שסקאלה זו מצליחה לנבא מימדים רלוונטיים של הפרעות אישיות‪ ,‬השפעה של‬
‫התעללות מינית‪ ,‬וייצוגים פנימיים של ילדים על מערכות היחסים שלהם‪.‬‬
 ‫פרספקטיבות תיאורטיות‬
‫ה ‪ TAT‬פותח במקור על בסיס מושגי האישיות של מארי‪ .‬בגרעין של המושגים הללו היה מוקד על‬
‫האופן שבו האדם נמצא באינטראקציה עם הסביבה – איך האדם מושפע מכוחות חיצוניים ואיך‬
‫המערכת הייחודית של הצרכים‪ ,‬העמדות והערכים שלהם משפיעה על התגובה שלהם לעולם‬
‫הסובב אותם‪ .‬דגש רב יותר מאשר אצל כל תיאורטיקן אחר על מושג הצרכים‪ .‬צורך יכול לנבוע‬
‫מכוחות חיצוניים‪ ,‬או‪ ,‬לעיתים יותר תכופות‪ ,‬הוא יכול להיות תוצאה של כוחות סביבתיים‬
‫ספציפיים‪ .‬מארי פיתח רשימה של ‪ 28‬צרכים אפשריים שיכולים לבוא לידי ביטוי בסיפורי ה ‪.TAT‬‬
‫על מנת לאזן ולהשלים את נוכחותם של הצרכים‪ ,‬מארי פיתח גם רשימה של כוחות אפשריים‬
‫בסביבה של הפרט‪ ,‬אותה כינה "‪ ."PRESS‬הוא זיהה ‪ 24‬לחצים אפשריים‪ ,‬והעוצמה היחסית שלהם‬
‫ניתנת אף היא לציינון ב ‪ .TAT‬כתוצאה מכך‪ ,‬התאוריה של מארי מכונה לעיתים קרובות ‪needs-‬‬
‫‪.press theory‬‬
‫היחידה ההתנהגותית הנובעת מהאינטראקציה בין צרכים ולחצים כונתה ע"י מארי ‪ .thema‬תמה‬
‫היא יחידה קטנה של התנהגות שיכולה להשתלב עם תמה אחרת וליצור " ‪ ."serial thema‬ה ‪unity‬‬
‫‪ thema‬של האינדיוידואל היא דפוס של צרכים ולחצים אשר נותנת משמעות לחלק הגדול ביותר‬
‫של התנהגותו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מאפיין גרעיני ודומיננטי של הפרט יכול להיות מרדנות או קורבנות‪ .‬זה‬
‫יכול להיות מספיק מאורגן ועוצמתי כדי לעלות אפילו על צרכים ראשוניים‪-‬ביולוגיים‪ ,‬כפי שניתן‬
‫לראות אצל מארטיר שמוכן למות בשביל העקרונות שלו‪ UNITY THEMA .‬נובעת מחוויות‬
‫ינקותיות מוקדמות‪ ,‬וברגע שהן מתפתחות‪ ,‬הן חוזרות על עצמן בווריאציות שונות במהלך החיים‬
‫של הפרט‪ .‬היא פועלת במידה רבה ככוח לא מודע‪ .‬ה ‪ TAT‬פותח כך שיעריך הן תמות קטנות והן‬
‫תמות רחבות בחיים של האדם‪.‬‬
‫בנוסף לתאוריה של מארי‪ ,‬ה ‪ TAT‬זכה לגישות פרשניות נוספות – פסיכואנליטיות‪ ,‬יחסי אובייקט‪,‬‬
‫תאוריות של הבנת נראטיבים‪ .‬התמונות מאוד מתאימות לפרשנויות פסיכואנליטיות ו"מזמינות"‬
‫אותן‪ .‬מערכת הציינון של בלאק מאורגנת סביב תחומים פסיכודינמיים קלאסיים‪ ,‬כמו התפיסה‬
‫של דמויות הוריות‪ ,‬הגנות מרכזיות כנגד קונפליקטים ופחדים‪ ,‬יעילות הסופר‪-‬אגו והדחפים‬
‫העיקריים של הגיבור‪.‬‬
‫מתוך סיפורי ה ‪ TAT‬ניתן ללמוד גם על יחסי האובייקט של האדם‪ .‬זה בא לידי ביטוי במערכת‬
‫הציינון של ‪ WESTON‬אשר מתמקדת בהבנה של אזורים חיוניים אלה של התפקוד הפסיכולוגי‪.1 :‬‬
‫הייצוג הפנימי של אחרים משמעותיים; ‪ .2‬איכות האפקט ביחסים; ‪ .3‬היכולת להשקעה רגשית‬
‫ויושרה מוסרי; ‪ .4‬היכולת של האדם להבין מניעים בינאישיים‪.‬‬
‫אחת הפעילויות המרכזיות של אדם היא הבניית סיפור קוהרנטי‪ .‬בטיפול ‪ -‬חלק משמעותי קשור‬
‫לאינטראקציה שעזרת למטופל ליצור מחדש את סיפור חייו באופן שהוא יכול לחיות איתו יותר‬
‫בקלות‪ .‬לפיכך‪ ,‬נראטיב יכול גם לשקף את המצב הנוכחי של הפרט וגם לשמש כאמצעי ליצור‬
‫שינוי‪ .‬דפוסי נראטיבים מסויימים (רפלקציה על העצמי לעומת תיאור של חוויות חיצוניות) נמצאו‬
‫קשורים עם תוצאות טיפוליות טובות יותר‪ .‬במחקר נמצא גם שהתבניות המילוליות שאנשים‬
‫משתמשים בהן הינן יציבות למדי ומשקפות לא רק את האופן שבו אנשים מארגנים את עולמם‬
‫קוגניטיבית אלא גם מימדים רלוונטיים של האישיות שלהם‪ .‬נמצא גם שאחרי שאנשים היו‬
‫מסוגלים להבין מדוע ואיך ארוע קרה‪ ,‬הם היו מסוגלים להתמודד איתו יותר טוב בפעם הבאה‬
‫שהוא התרחש וגם יכלו להמשיך מעבר לו‪ .‬לתחום מחקר זה היתה השפעה ישירה על ה ‪ TAT‬בצורת‬
‫שיטות קידוד חדשות‪ ,‬הבנה רבה יותר של האופן שבו נראטיבים יומיומיים משתקפים בסיפורי‬
‫המבחן‪ ,‬וניתוח גורמים של תבניות מילים ב ‪.TAT‬‬

‫מהימנות ותוקף‬
‫מהימנות בין‪-‬מעריכית במערכות הציינון הכמותיות נמצאה יחסית טובה – בין ‪ 0.37‬ל ‪ ,0.90‬ברוב‬
‫הדיווחים ‪ 0.85‬ומעלה‪ .‬אבל העובדה שהמעריכים מסכימים איזה ציון לתת לסקאלה מסויימת‬
‫אינה מבטיחה שהפרשנות הקלינית שהם נותנים לציון הזה היא זהה‪ .‬המהימנות של המסקנות‬
‫המוסקות מהציונים לא הוכחה מספיק‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬בעבודה הקלינית המאבחן נשען בעיקר על‬
‫אינטואיציה ולא על מערכות ציינון‪ ,‬ומאבחנים שונים גם מעבירים בצורה שונה את המבחן‪ .‬לכן‪,‬‬
‫מהימנות בקונטקסט הקליני היא כנראה נמוכה אפילו יותר מאשר בתנאי מעבדה‪.‬‬
‫מהימנות ‪ TEST-RETST‬נמצאה נמוכה מאוד‪.‬‬
‫מחקרים שבדקו את התוקף של ה ‪ TAT‬הניבו תוצאות עם שונות גדולה מאוד‪ .‬ככלל נמצא‬
‫שהמבחן יכול להיות מקור טוב ועשיר למידע בנוגע לתחומים שונים של חיי הפרט‪ ,‬אך בעיקר‬
‫כשהוא משולב עם מבחנים אחרים ולא כשהוא עומד בפני עצמו‪.‬‬

‫יתרונות וחסרונות‬
‫יתרונות‬
‫‪ .1‬המבחן מאפשר גישה לשכבות העמוקות של האישיות של האדם‪.‬‬
‫‪ .2‬המטרה של המבחן מוסווית ולכן קשה יותר לזייף את התגובות במבחן‪.‬‬
‫‪ .3‬המבחן מתמקד באספקטים הגלובאליים של האישיות ולא במדידה אובייקטיבית של‬
‫תכונות ספציפיות כמו מאפיינים רגשיים‪ ,‬מוטיבציוניים‪ ,‬בינאישיים והגנתיים‪ ,‬רמה‬
‫אינטלקטואלית כללית‪ ,‬שטף מילולי‪ ,‬מקוריות וסגנון פתרון בעיות‪.‬‬
‫‪ .4‬קלות יצירת הראפורט‪ .‬נחשב למבחן יחסית לא מאיים כי אין בו תשובה נכונה אחת ואין בו‬
‫שאלות ישירות בנוגע לתכנים רגישים ומאיימים‪ .‬עדיין‪ ,‬יש אנשים מסויימים שירגישו‬
‫חרדים ולא בטוחים עם העדר המובנות של המבחן‪.‬‬
 ‫ניתן לפרש את המבחן בעזרת גישות תיאורטיות שונות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫יכול לתת מידע נרחב ומגוון על תחומי תפקוד שונים של הפרט – הרבה מעבר לתחומים‬ ‫‪.6‬‬
‫שנועד להעריך מלכתחילה‪.‬‬

‫חסרונות‬
‫‪ .1‬מכיוון שהמבחן עוסק בחומר שנגיש ומוכר מילולית‪ ,‬יש בו יותר פוטנציאל להשפעה של‬
‫עיוותים והגנות מאשר מבחן הרורשאך‪.‬‬
‫‪ .2‬נתוני מהימנות ותוקף מוטלים בספק‪ .‬סטנדרטיזציה נמוכה של ההעברה והציינון‪.‬‬
‫‪ .3‬מכיוון שבפרקטיקה הקלינית נדיר שמשתמשים במערכות הציינון הפורמליות‪ ,‬היעילות של‬
‫המבחן תלויה יותר במומחיות של המעביר מאשר במבחן עצמו‪.‬‬

‫העברה‬
‫מתאים מגיל ‪ 9‬ואילך‪.‬‬
‫ה ‪ TAT‬נועד להיות מועבר בסטינג בינאישי שבו הנבדקים מגיבים מילולית לתמונות המוצגות‬
‫בפניהם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כשאין בוחן‪ ,‬ניתן להקליט את התגובות או שהנבדק יכתוב אותן‪ .‬החיסרון‬
‫של פרוצדורות אלה הוא שהתגובות של הנבדקים הן לעיתים קרובות יותר קלישאתיות‬
‫ו"מבויימות"‪ ,‬שכן יש יותר זמן לתהליכי "צנזורה" עצמית‪.‬‬
‫חומרי המבחן כוללים ‪ 20‬כרטיסים עליהן מודפסות תמונות עמומות‪ .‬הכרטיסים ממוספרים כך‬
‫שניתן להציג את הכרטיסים לארבע קבוצות נבדקים‪ :‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬בנים ובנות‪ .‬מאחורי כל‬
‫כרטיס יש קוד עם מספר ו‪/‬או אות המעידים לאיזה קבוצה מיועד הכרטיס‪ .‬מספר ללא אות מעיד‬
‫על כך שהכרטיס יכול להיות מועבר לכל הנבדקים בלי קשר לגיל או מין‪.‬‬
‫למרות שמארי המליץ להעביר את כל ‪ 20‬הכרטיסים‪ ,‬בפועל מועברים ‪ 8-12‬כרטיסים נבחרים‪,‬‬
‫מקובל – ‪ .10‬בחירת הכרטיסים קשורה לקשייו של הנבדק או למידע רלוונטי שקיים אודותיו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אם דיכאון ואובדנות הן סוגיות משמעותיות עבור הנבדק‪ ,‬יש להעביר את הכרטיסים‬
‫‪ .3BM, 13B, 14‬לנבדקים בחרדה גבוהה נהוג להעביר תמונות פחות עמומות‪.‬‬
‫יש גם כרטיסים הנחשבים לכרטיסי חובה‪:‬‬
‫לזכרים – ‪3BM, 4, 5, 6BM, 7BM, 8BM, 11, 12M, 13BM ,2 ,1‬‬
‫לנקבות ‪3BM, 4, 6GF, 7GF, 8GF, 9GF, 11, 13MF ,3 ,2 ,1 -‬‬
‫לשני המינים מקובל גם להעביר כרטיסים‪ BM( 17 ,16 ,14 :‬או ‪.)GF‬‬
‫הכרטיס הריק – ‪ – 16‬לא להעביר אחרון‪ .‬כתמונה אחרונה – ‪ 12‬או ‪.17‬‬
‫אם משתמשים בחלק מהכרטיסים‪ ,‬מומלץ להעבירם ברצף הממוספר על הכרטיסים‪.‬‬
 ‫הוראות‪:‬‬
‫ההוראות המקוריות של מארי היו‪" :‬זהו מבחן של דימיון‪ ,‬סוג של אינטיליגנציה‪ .‬אני הולך‬
‫להראות לך כמה תמונות‪ ,‬אחת בכל פעם; והמשימה שלך תהיה להמציא סיפור עלילתי עבור כל‬
‫אחד‪ .‬ספר מה הוביל לארוע מוצג בכרטיס‪ ,‬תאר מה קורה עכשיות מה הדמויות מרגישות‬
‫וחושבות; ואז ספר מה התוצאה‪ .‬דבר את מחשבותיך ברגע שאתה חוזב אותן‪ .‬האם אתה מבין?‬
‫מאחר ויש לך חמישים דקות לעשר תמונות‪ ,‬אתה יכול להקדיש בערך חמש דקות לכל סיפור‪ .‬הנה‬
‫התמונה הראשונה"‪.‬‬
‫נוסח פשוט יותר‪" :‬אני אראה לך סדרה של כרטיסים‪ .‬על כל אחד מהם יש תמונה‪ ,‬ואני אבקש‬
‫ממך לספר לי סיפור על התמונה‪ .‬נסה להתייחס למה האנשים בתמונה חושבים ומה הם מרגישים‪.‬‬
‫מה היה קודם ומה יהיה אח"כ"‪.‬‬
‫הוראות אלה מתאימות למתבגרים ומבוגרים עם אינטיליגנציה ותחכום ממוצעים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש‬
‫להתאים את ההוראות לילדים‪ ,‬מבוגרים עם יכולת שכלית נמוכה ופסיכוטים‪ .‬עבור אוכלוסיות‬
‫אלה מארי הציע את ההוראות הבאות‪:‬‬
‫"זהו מבחן של סיפור סיפורים‪ .‬יש לי כאן כמה תמונות שאני הולך להראות לך‪ ,‬ועל כל תמונה אני‬
‫רוצה שתמציא סיפור‪ .‬ספר מה קרה קודם ומה קורה עכשיו‪ .‬אמור מה האנשים מרגישים ומה הם‬
‫חושבים ואיך זה יסתיים‪ .‬אתה יכול להמציא איזה סיפור שאתה רוצה‪ .‬האם אתה מבין? אם כך‪,‬‬
‫הנה התמונה הראשונה‪ .‬יש לך חמש דקות להמציא סיפור‪ ,‬בוא נראה כמה טוב אתה יכול לעשות‬
‫את זה"‪.‬‬
‫ניתן כמובן לשנות את ההוראות כך שיתאימו לנבדק הספציפי‪ .‬בכל מקרה חשוב שיהיה ברור‬
‫מההוראות שהנבדק אמור להשתמש בדמיון ולא לספק סתם תיאור של התמונות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫וריאציות של ההוראות צריכות להדגיש את ארבעת הדרישות של מבנה הסיפור‪ :‬א‪ .‬הסיטואציה‬
‫הנוכחית; ב‪ .‬מחשבות ורגשות של הדמויות; ג‪ .‬אירועים קודמים; ד‪ .‬תוצאה‪.‬‬
‫ניתן לחזור על ההוראות‪ ,‬בעיקר אם הנבדק נתן סיפור ארוך או קצר מדי‪ ,‬או אם השמיט אחת או‬
‫יותר מארבע הדרישות‪.‬‬

‫פרוצדורה‬
‫תוך כדי שאומרים "בסיפור אתה מתבקש להגיד‪ "...‬מראים את התמונה הראשונה (מפחית חרדה)‪.‬‬
 ‫מסבירים לנבדק שנכתוב מה הוא אומר‪.‬‬
‫יש לתעד במדויק את התגובות של הנבדק‪ ,‬יחד עם התנהגויות נצפות‪ :‬קריאות‪ ,‬גמגום‪ ,‬הפסקות‪,‬‬
‫הסמקות‪ ,‬רמת מעורבות‪ ,‬שינויים בקול‪ .‬כך שמטרת התיעוד אינה רק רישום של הסיפור אלא גם‬
‫להעריך את האינטראקציה של הנבדק עם התמונה‪ .‬כותבים כל מילה‪ ,‬עם כל המוזרויות והטעויות‪,‬‬
‫ורק אח"כ מבררים מה שהלא ברור‪ .‬לכתוב גם התנהגות לא מילולית רלוונטית‪.‬‬
‫רושמים זמן תגובה בין הצגת הכרטיס וזמן תחילת הסיפור כדי לראות אם יש תגובות שוק‪ .‬זמן‬
‫תגובה ממוצע – ‪ 20‬שנית‪ .‬סיפור ממוצע – ‪ 100‬מילים‪.‬‬
‫אם הנבדק מתנגד‪ ,‬בכרטיס הראשון צריך לנסות לעזור לו להתארגן‪ .‬אפשר להגיד‪" :‬בוא תנסה"‪,‬‬
‫או "רוב האנשים מצליחים לספר סיפור דימיוני‪ .‬אין סיפור טוב או רע"‪ .‬משמעותי לראות אם יש‬
‫תמונות שבהן עולה במיוחד התנגדות‪.‬‬
‫יש נבדקים שרק מתארים מה שהם רואים‪ .‬צריך להגיד‪" :‬אתה תארת מה שקורה בתמונה‪.‬‬
‫בבקשה תנסה לספר לי סיפור על זה"‪ .‬בסוף הסיפור צריך לראות שהנבדק מלא את כל ההוראות‪.‬‬
‫למשל‪" :‬אמרת שהילד עצוב‪ .‬בוא תנסה לדמיין למה הוא עצוב"‪.‬‬
‫קצב דיבור מהיר‪ ,‬אסוציאטיבי‪ ,‬אגוצנטרי – אפשר‪ .1 :‬להגיד "אתה אומר דברים חשובים‪ .‬אני לא‬
‫מספיקה לכתוב‪ .‬תנסה להאט את הקצב"‪ .2 .‬להתחיל לכתוב בקול רם (אם האפשרות הקודמת לא‬
‫עזרה)‪.‬‬
‫חזרה על תוכן מעבר לכרטיסים – אפשר להעיר ולבקש לשנות את התוכן‪.‬‬
‫תשאול וחקירה – אם הנבדק משמיט חלקים מסוימים של הסיפור‪ ,‬כמו התוצאה או האירועים‬
‫הקודמים‪ ,‬הבוחן צריך לבקש מידע נוסף‪ .‬ניתן לשאול‪" :‬מה הוביל לזה?" או "מה קרה אח"כ"? עם‬
‫זאת‪ ,‬יש להיזהר מלשאול את שאלות ההבהרה כך שיטו את הסיפור או יחשפו את התגובה‬
‫האישית של הבוחן‪ .‬יש גם חקירה אחרת‪ ,‬אופציונלית‪ ,‬אותה ניתן לבצע אחרי העברה של כרטיס‬
‫מסוים או אחרי העברת כל הכרטיסים‪ .‬מארי המליץ שהחקירה הזו תתקיים רק אחרי העברת כל‬
‫הכרטיסים‪ .‬במקרה זה ניתן לשאול שאלות כמו‪" :‬מה גרם לך לחשוב על הסיפור הזה?"‪ ,‬או "האם‬
‫אנשים שהזכרת בסיפור הזה מזכירים לך אנשים שאתה מכיר?"‪ .‬כמו במקרה של התשאול‪,‬‬
‫החקירה לא צריכה להיות כוחנית מדי כדי שלא תוביל להגנתיות ונסיגה‪ .‬המטרה של התשאול‬
‫והחקירה היא ליצור זרם חופשי של חומר פנטזיה של הנבדק‪ .‬גם אם יש חוסר בהירות בסיפור –‬
‫אפשר לברר‪.‬‬
‫בהעברה לילדים – ניתן להציג המבחן כהזדמנות לספר סיפור או כמשחק‪ .‬הסיפורים של ילדים‬
‫נוטים יותר להיות מושפעים מאירועים חיים אחרונים כמו טלויזיה‪ ,‬סרטים ומשחקי מחשב‪.‬‬
‫ילדים גם נוטים להשליך את הקונפליקטים והבעיות שלהם לתוך הסיפור באופן יותר ישיר וגלוי‬
‫מאשר מבוגרים‪.‬‬
‫הקלפים השימושיים ביותר עם ילדים‪( 7GF, 18GF, 3GF, 8GF :‬בסדר זה)‪ .‬הקלפים הכי פחות‬
‫שימושיים‪.18BM, 11, 12BG ,19 :‬‬
 ‫הכרטיסים‬
‫תמונה ‪1‬‬
‫תיאור‪ :‬ילד יושב ליד שולחן‪ ,‬מתבונן בכינור המונח על השולחן לפניו‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬ילד עם מוטיבציה פנימית אשר חולם בהקיץ על להפוך לכנר מצליח במיוחד‪ ,‬או‬
‫ילד מרדן שהוריו (או דמות סמכות משמעותית אחרת) כופים עליו לנגן בכינור‪.‬‬
‫דיון‪ :‬נחשבת לתמונה החשובה והשימושית ביותר‪ ,‬מומלצת לשימוש בכל אבחון‪ ,‬לכל גיל ולכל מין‪.‬‬
‫מהווה פתיחה טובה למבחן היות והוא לא מאיים ומאפשר הזדהות עם הילד‪.‬‬
‫דמות הילד נוחה להזדהות‪ .‬עולים בד"כ מוטיבים של הישגיות ושל יחסים עם ההורים‪ .‬בנוגע‬
‫להישגיות – חשוב לראות אם מדובר בפנטזיה או בצעדים הישגיים ממשיים‪ .‬בנוגע להורים – חשוב‬
‫לראות אם הם מיוצגים כשתלטנים‪ ,‬אדישים‪ ,‬מסייעים‪ ,‬מבינים או מגנים‪.‬‬
‫לעיתים קרובות עולה קונפליקט בין דחפים לבין שליטה בדחפים‪ ,‬בין צרכים אישיים לבין דרישות‬
‫חיצוניות‪ ,‬בין אוטונומיה לקונפורמיות‪ ,‬בין עמידה בציפיות למרדנות‪.‬‬
‫עולה התייחסות לדימוי העצמי‪ ,‬ליכולת ולהערכה עצמית אל מול חוסר ביטחון‪ .‬למשל‪ ,‬רואים‬
‫לעיתים את הכינור כשבור ולכן לא ניתן לנגן עליו‪ .‬חשוב לראות איך הסיפור נגמר – האם יש‬
‫מימוש של השאיפות או לא? האם המימוש מציאותי או פנטזיוני?‬
‫לפעמים הכינור עשוי לשמש כסמל מיני‪ .‬תגובות מיניות סימבוליות יבואו לידי ביטוי במשחק עם‬
‫המיתרים‪ .‬מיתרים קרועים – אוננות ופחדי סירוס‪ .‬יחס בין הכינור והקשת – יחסי זכר‪-‬נקבה‪.‬‬
‫תוקפנות עם או בלי קונוטציה מינית – כאשר הקשת או הכינור נשברים‪.‬‬

‫תמונה ‪2‬‬
‫תיאור‪ :‬סצינה כפרית עם אישה שמחזיקה ספר בחזית‪ .‬ברקע – גבר עובד בשדה בשעה שאישה‬
‫אחרת‪ ,‬בהריון‪ ,‬מתבוננת‪.‬‬
‫זוהי תמונה בעלת חשיבות רבה להערכת היחסים במשפחה‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬אישה צעירה העוזבת את החווה כדי לרכוש השכלה או לחפש הזדמנויות‬
‫שהסביבה הביתית הנוכחית לא יכולה לספק לה‪ .‬בד"כ המשפחה נתפסת כעובדת קשה על מנת‬
‫להתפרנס מהאדמה‪ .‬ערכי המשפחה לעיתים קרובות מתמקדים בשימור הסטטוס‪-‬קוו‪.‬‬
‫גם כאן אנו עשויים לגלות מוטיבים של אוטונומיה אל מול נאמנות למשפחה ולערכיה המסורתיים‪.‬‬
‫ניתן להעריך הזדהות וקרבה לדמויות השונות‪ ,‬כולל זהות מינית ובעיות בתחום זה‪.‬‬
‫זוהי אחת התמונות היחידות המציגה סצינה קבוצתית ולפיכך נותנת מידע בנוגע לאופן שבו הנבדק‬
‫מתמודד עם האתגר של חיים משותפים‪.‬‬
‫הכרטיס עוסק באישה צעירה ואישה וגבר מבוגרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוא מעלה סיפורים העוסקים ביחסי‬
‫הורה‪-‬ילד ויחסים הטרוסקסואלים‪ .‬נוסף לכך המימד של הניגוד בין הישן לחדש‪ ,‬ומציג עמדות‬
‫בנוגע למוביליות ואמביציה אישית‪.‬‬
‫יכול להעלות תכנים הקשורים לתחרות של הבת הצעירה על תשומת הלב של אחד או שני ההורים‪.‬‬
‫בסיפורים אלה‪ ,‬היריב הוא או אח‪/‬אחות‪ ,‬בעיקר אחות בוגרת יותר‪ ,‬או ההורה האחר‪ .‬המידה שבה‬
‫מתרחשות פרידות או בריתות בין שלושת הדמויות יכולה להיות משמעותית‪ .‬לדוגמא‪ ,‬שתי‬
‫הנשים יכולות להיות מאוחדות כנגד הגבר שהוא רק "שכיר"‪ ,‬או ששני המבוגרים יכולים להיות‬
‫מאוחדים כנגד הצעירה‪ .‬בכל אחת מהאפשרויות הללו‪ ,‬חשוב לשים לב לייחוסים שנעשים לכל‬
‫דמות ולדפוסי האינטראקציה‪.‬‬
‫כיצד מתייחס להריון? עולה דרך התייחסות לאישה הנשענת על העץ‪.‬‬
‫התייחסות לסוס – רגרסיביות‪ ,‬הימנעות‪.‬‬
‫כרטיס מורכב יחסית עם הרבה פרטים‪ ,‬לכן נבדקים אובססיווים יכולים להתעכב על הפרטים‬
‫השוליים בתמונה‪.‬‬

‫תמונה ‪3BM‬‬
‫תיאור‪ :‬ילד מצטופף ליד ספה‪ .‬על הרצפה לידו יש חפץ לא ברור שיכול להיות מפתחות או אקדח‪.‬‬
‫דיון‪ :‬תמונה שימושית מאוד משום שהיא מעלה תכנים של אשמה‪ ,‬דכאון‪ ,‬תוקפנות ושליטה‬
‫בדחפים‪ .‬האופן שבו הנבדק רואה‪ ,‬מתאר ומתייחס לאובייקט בצד נותן מידע בנוגע לבעיות‬
‫הקשורות לתוקפנות‪ .‬למשל‪ ,‬אם האובייקט מתואר כאקדח‪ ,‬האם הוא הולך להיות בשימוש‬
‫לביטוי של אלימות המופנית פנימה או מופנית החוצה? אם האלימות מופנית החוצה – מה‬
‫התוצאות של המעשה‪ ,‬אם בכלל? (אינדיקציה לחוזק הסופר‪-‬אגו)‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬הסיפורים בד"כ עוסקים באדם שהיה בקשר רגשי עם אדם אחר או שמרגיש אשם‬
‫בגלל משהו שעשה‪.‬‬
‫תמונה בה עלולים להופיע לראשונה תכנים דיכאוניים בולטים‪ .‬מזמינה מוטיבים של מורבידיות‪,‬‬
‫אובדנות ותוקפנות‪ ,‬אך הם עלולים להיות מוצנעים דרך התעלמות מהאקדח או ביטוי של מתח‬
‫והיסוס ביחס אליו‪.‬‬
‫חשש לאובדנות בפועל איננו הכרחי מעצם ההתייחסות להתאבדות‪ .‬אך הסיפור מהווה אינדיקציה‬
‫למחשבות אובדניות כאשר קיימת אגרסיה רבה כלפי העצמי‪ ,‬תוקפנות קשה בכלל וסופר‪-‬אגו‬
‫נוקשה‪.‬‬
‫תמונה זו חשובה במיוחד לנבדקים דיכאוניים‪ ,‬נשים וגברים‪ ,‬מכיוון שהיא יכולה לגלות מידע‬
‫חשוב בנוגע לדינמיקה של התפתחות הדיכאון וההתמודדות עמו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הכחשה של קונפליקט‬
‫בנוגע לתוקפנות יכולה להיות מיוצגת ע"י התעלמות מוחלטת מהאקדח או הפיכתו לאקדח צעצוע‬
‫או מפתחות‪ .‬היסוס מופרז בנוגע למה האובייקט מייצג יכול לבטא הגנה קומפולסיבית מול‬
‫התחושות האגרסיביות‪.‬‬
‫תמונה אשר עשוייה לבטא חוויה של משבר ודרכי התמודדות עימו‪.‬‬
‫התמונה גם עשויה לשקף בעיות זהות בגלל עמימות הדמות‪ .‬רוב מכריע של הגברים רואים כאן‬
‫דמות גבר‪ ,‬וחלק מהנשים רואות אישה‪.‬‬
‫קונפליקט סביב תוקפנות – התלבטות כפייתית סביב ההחלטה מהו האובייקט בצד‪.‬‬
‫הרחקה של תוקפנות – התעלמות מהאקדח או תפיסתו כדבר אחר‪.‬‬
‫חשוב לראות אם ואיך הדמות נעזרת – אמון באובייקטים‪.‬‬

‫תמונה ‪3GF‬‬
‫תיאור‪ :‬אישה עומדת ליד דלת פתוחה עם יד אחת נאחזת בצד אחד של הדלת והשניה מסתירה את‬
‫פניה‪.‬‬
‫דיון‪ :‬אותן סוגיות כמו בתמונה ‪ .3BM‬מזמינה תכנים דיכאוניים‪ .‬עם זאת‪ 3BM ,‬נוטה להעלות‬
‫סיפורים עשירים יותר ומאפשרת גם לגברים וגם לנשים להזדהות בקלות עם הדמות הראשית‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬כמו בתמונה ‪ ,3BM‬הסיפורים עוסקים בד"כ בתמות של אובדן בין‪-‬אישי ונזק‬
‫המכוון פנימה בגלל אשמה על התנהגות קודמת‪.‬‬

‫תמונה ‪4‬‬
‫תיאור‪ :‬אישה אוחזת בכתפיים של גבר שפונה ממנה‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬המשימה העיקרית היא להגיע להמשגה כלשהי של הסיבה שבגינה האישה מרסנת‬
‫את הגבר‪ .‬לעיתים קרובות האישה נתפסת כסוכן מייעץ ומוסרי הנאבק עם הגבר היותר‬
‫אימפולסיבי ולא הגיוני‪ .‬בכמחצית מהסיפורים‪ ,‬דמות עמומה של אישה ברקע מוכנסת לסיפור‪.‬‬
‫בארץ – תמות של יציאה למלחמה‪.‬‬
‫דיון‪ :‬התמונה מעלה מידע בנוגע לרגשות ועמדות ביחס ליחסי גברים‪-‬נשים‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬עולות‬
‫תמות של בגידה ועולה מידע בנוגע לעמדות הגבר ביחס לתפקיד האישה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬האישה יכולה‬
‫להיתפס כמגוננת המנסה למנוע מהגבר להיות מעורב בהתנהגות של הרס‪-‬עצמי‪ ,‬או כדמות מפתה‬
‫המנסה לשלוט בגבר מסיבות זדוניות‪ .‬בדומה‪ ,‬יכולות להתגלות העמדות של האישה בנוגע‬
‫לאגרסיביות ואימפולסיביות גברית קודמת‪ .‬דמות האישה ברקע מעלה תמות של משולש קנאה‬
‫שבו אחת או יותר מהדמויות נבגדה‪ .‬כשעולה תוכן כזה‪ ,‬חשוב לשים לב אם האישה מתוארת‬
‫כמאיימת מבחינה מינית או שהיא נתפסת באופן חיובי יותר‪.‬‬
 ‫תמונה ‪5‬‬
‫תיאור‪ :‬אישה מסתכלת לתוך חדר מהסף של הדלת‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬אם שתופסת את הילד מתנהג לא יפה או שהיא מופתעת בשל פורץ שנכנס לבית‪.‬‬
‫דיון‪ :‬התמונה לעיתים קרובות מגלה מידע על עמדות ביחס לאם בתפקידה כצופה ושופטת‬
‫בהתנהגות‪ .‬חשוב לשים לב כיצד האישה נתפסת ואיך המצב נפתר‪ .‬האם היא מגלה הבנה‬
‫וסימפטיה? האם היא מנסה ליצור רגשות אשם? האם היא נתפסת כנוקשה ומגבילה את‬
‫האוטונומיה של הילד? לעיתים עולות תמות של מציצנות‪ ,‬כולל רגשות הקשורים לצפייה‬
‫בהתנהגות לא נאותה של אחרים‪ .‬חשוב לשים לב איזה רגשות עולים בהקשר זה – אשמה‪ ,‬כעס‪,‬‬
‫אדישות‪ ,‬פחד – והאופן שבו הרגשות האלה נפתרים‪.‬‬
‫לעיתים קרובות הכרטיס הזה מעלה פחדים פרנואידים מהתקפה או חדירה ע"י אדם מבחוץ‪,‬‬
‫הבאים לידי ביטוי בסיפורים על אישה שמופתעת מפורץ‪.‬‬

‫תמונה ‪6BM‬‬
‫תיאור‪ :‬אישה מבוגרת העומדת במקביל לחלון‪ .‬מאחוריה עומד אדם צעיר עם פניו כלפי מטה‪,‬‬
‫אוחז בכובעו‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬סיפורים על בן שמביא בשורות רעות לאימו או שהוא מנסה להכין אותה לקראת‬
‫לכתו למקום רחוק‪.‬‬
‫דיון‪ :‬מקור עשיר לאינפורמציה בנוגע לעמדות ורגשות כלפי דמויות אימהיות‪ .‬מאחר והסיפורים‬
‫בד"כ עוסקים בגברים צעירים השואפים לעצמאות‪ ,‬חשוב לשים לב לאופן הספציפי שבו הנבדק‬
‫מתאר את המאבק לעצמאות‪ .‬האם הוא כרוך בהרבה רגשות אשם? האם יש כעס גלוי או סמוי‬
‫כלפי האישה המבוגרת? האם הגבר הצעיר נכנע לציפיות של האישה? באותה מידה חשובה התגובה‬
‫של האם להתנהגות של הבן שלה‪ .‬באיזה מידה היא שולטת בו ואיך? חשוב גם לשים לב אם הנבדק‬
‫מקבל את הגרסא המסורתית של אם‪-‬בן או שהוא בוחר להימנע מדיון בקשר הזה באופן ישיר‪ .‬אם‬
‫יש הימנעות כזו‪ ,‬חשוב לבדוק איך מתואר הקשר אם‪-‬ילד בכרטיסים אחרים שרלוונטיים לזה‬
‫(למשל‪ 1 ,‬או ‪.)5‬‬

‫תמונה ‪6GF‬‬
‫תאור‪ :‬אישה צעירה יושבת על קצה של ספה ומסתכלת אחורה מעבר לכתף שלה אל גבר מבוגר‬
‫יותר עם מקטרת בפיו‪ ,‬שנראה שהוא פונה אליה‪.‬‬
‫תמות שכיחות ‪ :‬בד"כ הגבר נתפס כמציע סוג מסויים של פעילות לאישה‪ ,‬והעלילה לרוב כוללת את‬
‫תגובתה להצעה שלו‪.‬‬
‫דיון‪ :‬הכרטיס הזה נועד להיות המקבילה הנשית של ‪ 6BM‬ולהעלות תכנים הקשורים ליחסי‬
‫בת‪-‬אב‪ .‬עם זאת‪ ,‬מכוון ששתי הדמויות נתפסות הרבה פעמים כבנות אותו גיל‪ ,‬הכרטיס הזה‬
‫לעיתים קרובות לא משיג את מטרתו‪ .‬כשאין סיפורים ברורים על יחסי אב‪-‬בת‪ ,‬התמונה משקפת‬
‫את הסגנון והעמדות של הנבדק ביחס ליחסים לא פורמליים עם בני המין השני‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הנבדק‬
‫יכול לתאר את האישה כמופתעת או נבוכה‪ ,‬או‪ ,‬מצד שני‪ ,‬יכול לתאר אותה כמגיבה באופן‬
‫ספונטני ונינוח‪ .‬חשוב לשים לב לאופן שבו הגבר נתפס ע"י האישה‪ .‬האם הוא פתייני? האם הוא‬
‫מציע לה עצה טובה? האם הוא חודרני? האם הוא מתקבל בברכה? אדם שאינו נותן אמון ביחסים‬
‫בין‪-‬אישיים בד"כ מספר סיפור שבו הגבר פולשני והתגובה של האישה היא הגנתית ומופתעת‪.‬‬
‫נבדקים שנותנים יותר אמוןבד"כ מפתחים תמות בהן האישה מגיבה באופן יותר מקבל וגמיש‪.‬‬
‫אם עולות תמות של יחסי בת‪-‬אב עשויים לעלות כאן מוטיבים אדיפאליים‪.‬‬

‫תמונה ‪7BM‬‬
‫תאור‪ :‬אדם מבוגר המתבונן באדם צעיר‪ ,‬אשר נראה כאילו הוא בוהה בחלל‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬יחסי אב‪-‬בן או מנהל‪-‬עובד‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬האדם המבוגר יותר בד"כ נמצא בעמדה‬
‫של מתן עצה או הוראה לאדם הצעיר‪.‬‬
‫דיון‪ :‬כרטיס שימושי במיוחד לקבלת מידע על דמויות סמכות‪ ,‬ובאופן ספציפי על דמות האב‪.‬‬
‫התמונה עוסקת ביחסי סמכות‪ ,‬בד"כ עם אדם מבוגר ומנוסה יותר שנמצא באינטראקציה עם אדם‬
‫צעיר ומנוסה פחות‪ .‬לפיכך‪ ,‬התמונה מראה איך הנבדק מתמודד עם דרישות חיצוניות ודמויות‬
‫סמכות‪ .‬לעיתים יתבטאו כאן גם חלקים תפקודיים ויחס לקריירה‪.‬‬

‫תמונה ‪7GF‬‬
‫תאור‪ :‬אישה צעירה היושבת על ספה ואוחזת בבובה‪ .‬מאחוריה יש אישה מבוגרת יותר שנראית‬
‫כאילו היא קוראת לה מספר‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬לרוב התמונה נתפסת כאם וביתה‪ ,‬עם האם מייעצת‪ ,‬נוזפת או נותנת הוראות‬
‫לילדה‪ .‬לעיתים פחות קרובות‪ ,‬יש תמות הבן האם קוראת לילדה להנאתה‪.‬‬
‫דיון‪ :‬תמונה חשובה להבנת יחסי אם‪-‬בת‪ .‬כשהנבדקות הן נשים מבוגרות יותר‪ ,‬התמונה מעלה‬
‫עמדות ורגשות בנוגע לילדים‪ .‬מכיוון ששתי הדמויות מסתכלות הצידה‪ ,‬כל אחת מהדמויות נתפסת‬
‫כדוחה את האחרת‪ .‬לפיכך‪ ,‬הכרטיס לעיתים קרובות מעלה רגשות שליליים ואינטראקציות‬
‫שליליות‪ ,‬וחשוב לשים לב כיצד הרגשות האלה נפתרים‪ ,‬מבוטאים או שיש הימנעות מהם‪ .‬לעיתים‬
‫האישה המבוגרת יותר מתוארת כקוראת סיפור לילדה הצעירה יותר‪ ,‬והמידע השימושי ביותר‬
‫מגיע מהסיפור עצמו‪ .‬התמונה יכולה גם לשקף התייחסות עמוקה לילדות בכלל ולהיבטים של חסך‬
‫בחום ובטיפול הורי‪.‬‬
 ‫תמונה ‪8BM‬‬
‫תיאור‪ :‬ילד צעיר בחזית בוהה ישירות מחוץ לתמונה‪ .‬ברקע יש דמות מעורפלת של שני גברים‬
‫המבצעים ניתוח בפציינט ששוכב‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬שאיפות (הילד הצעיר שיש לו שאיפות להפוך לרופא) או אגרסיביות‪ .‬לעיתים‬
‫קרובות הסיפורים האגרסיביים מתייחסים לפחדים מפגיעה או השחתה גופנית במצב פסיבי‪ .‬תמה‬
‫פחות שכיחה – מישהו נורה ועכשיו מנתחים אותו‪.‬‬
‫דיון‪ :‬ניתן לראות את התמונה כייצוג מעורפל של הקונפליקטים האדיפאליים של אדם צעיר‪ ,‬עם‬
‫רגשות של עוינות וחרדת סירוס‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב לשים לב איזה רגשות יש לילד כלפי האדם המבוגר‬
‫יותר המבצע את הניתוח‪ .‬אם הסיפור מתאר צורך בהישג מצד האדם הצעיר‪ ,‬סביר שהוא יזדהה‬
‫עם הדמות המבוגרת יותר ויראה בו מודל לחיקוי‪.‬‬
‫כמו בתמונה ‪ ,3BM‬מעניין לראות אם מזכירים את הרובה שברקע‪.‬‬
‫התמונה גם עשויה לשקף חיי דמיון ופנטזיה – לעיתים המתרחש ברקע מתואר כמחשבה או דמיון‬
‫של גיבור הסיפור בחזית‪.‬‬

‫תמונה ‪8GF‬‬
‫תיאור‪ :‬אישה ישבת על כסא ובוהה בחלל‪ ,‬סנטרה מונח על ידה‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬מכיוון שהתמונה מעורפלת ולא ספציפית‪ ,‬עולות תמות שונות ומגוונות‪ .‬לוח‬
‫הפנטזיות‪.‬‬
‫דיון‪ :‬קשה להגיע להכללות בנוגע לתמונה זו‪ .‬נוטה להעלות סיפורים שטחיים למדי‪.‬‬

‫תמונה ‪9BM‬‬
‫תיאור‪ :‬ארבעה גברים שוכבים בשדה‪ ,‬צמודים זה לזה‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬הסיפורים בד"כ נותנים הסבר כלשהו לכך שהגברים נמצאים שם ולעיתים קרובות‬
‫מתארים אותם כנוודים הומלסים או עובדים שזקוקים למנוחה‪.‬‬
‫דיון‪ :‬תמונה ששימושית במתן מידע על יחסים עם בני אותו מין‪ .‬האם נוח לגברים זה עם זה? האם‬
‫יש תחרותיות? האם הדמות המרכזית בתמונה רק מתבוננת בארבעת הגברים או שהוא אחד‬
‫מהגברים בתמונה? לעיתים עולות כאן נטיות הומוסקסואליות או פחדים בנוגע לנטיות כאלה‪.‬‬
‫יכולות גם לעלות עמדות חברתיות בנוגע לאנשים עצלנים‪ ,‬מובטלים‪ ,‬ממעמד נמוך‪ ,‬בעיקר‬
‫כשהגברים בתמונה מזוהים כהומלסים‪.‬‬
 ‫תמונה ‪9GF‬‬
‫תיאור‪ :‬איזה בחזית עומדת מאחורי עץ‪ ,‬צופה באישה אחרת שרצה על החוף מתחת‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬בד"כ שתי הנשים נתפסות כנמצאות בקונפליקט‪ ,‬לעיתים קרובות סביב יחסים עם‬
‫גבר‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬אם כתוספת לתמה זו ואם כסיפור נפרד‪ ,‬האישה המתחבאת מאחורי העץ‬
‫עשתה משהו רע‪ .‬מאוד לא שכיח לקבל סיפור שיש בו שיתוף פעולה בין שתי הנשים‪.‬‬
‫דיון‪ :‬כרטיס העוסק ביחסי קבוצת השווים אצל בנות‪ ,‬וחשוב לקבלת מידע על פתרון קונפליקטים‪,‬‬
‫קנאה‪ ,‬יריבות אחאים ותחרותיות‪ .‬מכיוון שהדמות מאחורי העץ צופה באישה על החוף יכולים‬
‫לעלות תכנים פרנואידים‪ .‬לכל הפחות‪ ,‬יש דינמיקה של חשדנות וחוסר אמון‪ .‬לעיתים קרובות‬
‫מוכנס גבר לסיפור‪ ,‬בתפקיד של מאהב עבר שאחת הנשים או שתיהן רצות לפגושו‪ ,‬או של תוקף‬
‫מיני שממנו האישה על החוף מנסה לברוח‪.‬‬
‫יכולים לעלות גם מוטיבים של אובדנות (דרך פיקוח של אחת הנשים על רעותה כדי למנוע פגיעה‬
‫עצמית) ושל בריחה‪.‬‬

‫תמונה ‪10‬‬
‫תיאור‪ :‬אדם משעין את ראשו כנגד הכתף של אדם אחר‪ .‬המין של שתי הדמויות אינו ברור‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬אינטראקציה כלשהי בין זכר ונקבה‪ ,‬אם מפגש ואם פרידה‪.‬‬
‫דיון‪ :‬תמונה המספקת מידע בנוגע לאופן שבו הנבדק תופס יחסי גבר‪-‬אישה‪ ,‬בעיקר כאלה‬
‫המערבים מידה של קרבה ואינטימיות‪ .‬לשים לב למידת הנוחות או האי‪-‬נוחות המקושרת עם‬
‫הקרבה הרגשית‪ .‬סיפור על פרידה או סיום יחסים יכול לשקף עוינות גלויה או מוכחשת מצד‬
‫הנבדק‪ .‬לעיתים גברים מפרשים את התמונה כחיבוק בין שני גברים‪ ,‬מה שיכול להעלות אפשרות‬
‫של אוריינטציה הומוסקסואלית גלויה או מודחקת‪.‬‬

‫תמונה ‪12M‬‬
‫תיאור‪ :‬אדם עם יד מורמת עומד מעל ילד ששוכב על מיטה עם עיניים עצומות‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬הסיפורים נוטים להתמקד במחלה ו‪/‬או שימוש של האיש המבוגר בהיפנוזה או‬
‫ריטואל דתי כלשהו על האיש הצעיר‪.‬‬
‫דיון‪ :‬התמונה מעלה תמות הקשורות ליחסים בין הדמות המבוגרת (דמות סמכות בד"כ) והדמות‬
‫הצעירה‪ .‬יכול להיות משמעותי לניבוי קשר טיפולי וליחסי העברה שיתפתחו‪ .‬האופן שבו נתפס‬
‫האיש המבוגר חשוב במיוחד‪ .‬האם הוא נחמד ומסייע או מרושע? הסיפורים יכולים גם לשקף‬
‫עמדות של הנבדק ביחס לפסיביות ותלות – האם נוח או לא נוח לו איתה? איך הוא מרגיש עם‬
‫כוחות שליטה חיצוניים? היכולת להיעזר במצבי משבר ומחלה או על פסימיות וחוסר אונים‪.‬‬
‫לעיתים המוטיבים הבולטים הם של הצלה באמצעות קסם הנשענים על פנטזיה הגנתית‪.‬‬
‫התמונה יכולה גם להעלות מוטיבים הומוסקסואלים וחשש מהם‪ .‬עשויה ללמד על יחסי תלות‬
‫ופסיביות לעומת דומיננטיות של סמכות‪.‬‬

‫תמונה ‪12F‬‬
‫תיאור‪ :‬פורטרט של אישה בחזית‪ ,‬ואישה מבוגרת יותר המחזיקה בסנטרה מאחור‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬קשר או תקשורת ספציפית בין שתי הדמויות‪.‬‬
‫דיון‪ :‬התמונה מעלה תיאורים ותפיסות של דמויות אימהיות‪ .‬הדמות מאחור לעיתים קרובות‬
‫נתפסת כחותנת עם מגוון של איכויות מרושעות‪ .‬לעיתים קרובות אלו הן השלכות שיש לנבדק‪/‬ת‬
‫בנוגע לאמא שלה‪/‬שלו ואשר בטוח יותר לבטאן באופן לא ישיר ולהשליכן על דמות החותנת‪.‬‬

‫תמונה ‪13MF‬‬
‫תיאור‪ :‬אדם צעיר עומד בחזית עם ראשו על זרועו‪ .‬ברקע אישה שוכבת על מיטה‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬אשמה בנוגע לפעילות מינית‪ .‬פחות שכיח ‪ -‬אבל של הגבר בעקבות מוות של‬
‫האישה על המיטה‪ ,‬שלרוב מתואר כבעלה‪.‬‬
‫דיון‪ :‬תמונה שימושית להעלאת קונפליקטים מיניים‪ .‬מעלה מידע על העמדות והרגשות של הנבדק‬
‫בנוגע לבן הזוג‪ ,‬בעיקר עמדות שלפני או אחרי קיום יחסי מין‪ .‬סיפורים שיש בהם ביטוי גלוי של‬
‫אגרסיביות או גועל הם משמעותיים ולא שגרתיים‪.‬‬
‫יכולים גם להתבטא תכנים הקשורים לדבקות והקרבה נוכח מחלה של האישה‪ ,‬בגידה וחוסר‬
‫נאמנות בנישואין‪ ,‬וכן מוטיבים הקשורים לנישואים ואהבה בכלל‪.‬‬
‫מכיוון שהתמונה עשירה למדי בפרטים‪ ,‬נבדקים אובססיווים‪-‬קומפולסיבים יכולים להתעכב זמן‬
‫רב על הסבר הפרטים הללו‪ .‬ניתן לראות זאת במיוחד כשיש אפקט שוק לתמונה‪ ,‬שמעלה חרדה‪.‬‬

‫תמונה ‪13B‬‬
‫תיאור‪ :‬ילד יושב בפתח בקתה מעץ‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬סיפורים על בדידות וילדות‪ .‬אך יש מגוון רב בתוכן ובאופי של הסיפורים‪.‬‬
‫דיון‪ :‬תמונה שיכולה לעזור גם לילדים וגם למבוגרים לחשוף עמדות בנוגע לאינטרוספקציה או‬
‫בדידות‪ .‬אצל מבוגרים‪ ,‬היא יכולה להעלות זכרונות ילדות‪.‬‬
 ‫תמונה ‪14‬‬
‫תיאור‪ :‬צל של אדם כנגד חלון‪.‬‬
‫תימות שכיחות‪ :‬התבוננות‪ ,‬מימוש שאיפות‪ ,‬דיכאון או שוד‪.‬‬
‫דיון‪ :‬תמונה שעשויה לשקף יחס לעתיד‪ ,‬ולכלול מוטיבים של יאוש ואובדנות מצד אחד‪ ,‬או תקווה‬
‫והתחדשות מצד שני‪.‬‬
‫אצל נבדקים שהופנו עם רקע של דיכאון‪ ,‬ובמיוחד אובדנות‪ ,‬חיוני להעביר כרטיס זה (יחד עם‬
‫‪ .) 3BM‬נבדקים כאלה לעיתים קרובות יתארו את הנבדק בחלון‪ ,‬ויותר חשוב‪ ,‬יתארו את‬
‫האירועים‪ ,‬הרגשות והעמדות שהובילו להתנהגות ההרס‪-‬עצמי הנוכחית‪ .‬חשוב לבדוק בשלב‬
‫החקירה את סגנון פתרון הבעיות של הדמות בסיפור‪ .‬חשוב גם הדיאלוג הפנימי של הדמות‬
‫והתגובות שלו כשהוא מתייחס למצבי לחץ שונים בחיים‪.‬‬
‫תמונה זו יכולה גם להעלות תחומי ענין אסתטיים‪ ,‬פילוסופיה אישית או שאיפות של הנבדק‪ .‬אם‬
‫יש סיפור הנוגע לשוד‪ ,‬חשוב לבדוק מה רמת השליטה בדחפים של הדמות ומה היקף האשמה שלה‬
‫על מעשיה‪.‬‬
‫תמונה שמעלה לא פעם תכנים של בדידות ומלמדת על היכולת להיות לבד‪.‬‬

‫תמונה ‪17BM‬‬
‫תיאור‪ :‬אדם עירום מטפס על חבל או יורד בו‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬מישהו שבורח ממצב מסוכן או אדם שמשתתף בארוע תחרותי אתלטי‪.‬‬
‫דיון‪ :‬מכיוון שהתמונה מתארת גבר עירום‪ ,‬עולות עמדות הקשורות לדימוי הגוף של הנבדק‪.‬‬
‫יכולות גם לעלות תמות של הישג‪ ,‬תעוזה ונרקיסיזם‪ .‬עולות גם עמדות בנוגע להומוסקסואליות‪.‬‬
‫תמונה המבטאת לעיתים קרובות את היחס לשאפתנות‪ ,‬הישגיות וקריירה‪ .‬עשוייה ללמד על‬
‫המידה בה הנבחן מוכן להשקיע מאמץ כדי להתקדם או מתבסס על פנטזיה כתחליף לכך‪ .‬נבדקים‬
‫שאפתנים יראו דמות שעולה‪.‬‬
‫לעיתים עולים כאן מוטיבים של בריחה מכלא ומתחושת מחנק או אשמה בה האדם מצוי‪.‬‬

‫תמונה ‪17GF‬‬
‫תיאור‪ :‬אישה עומדת על גשר מעל מים‪ .‬מעל הגשר יש בנין גבוה‪ ,‬ומאחורי הבניין השמש מאירה‬
‫מבעד לעננים‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬עולה מגוון רחב של סיפורים‪ .‬שכיחות מסויימת לסיפורים המערבים פרידה‬
‫וריחוק רגשי או חברתי‪.‬‬
‫דיון‪ :‬עולות עמדות בנוגע לפרידה שהתרחשה לאחרונה או הגעתו הקרבה של מישהו אהוב‪.‬‬
‫הכרטיס יכול להיות שימושי במיוחד במקרים של דיכאון אובדני‪ ,‬כשהדמות על הגשר נתפסת‬
‫כמתכננת לקפוץ‪ ,‬כמוצא אחרון מבעיותיה‪ .‬כמו בתמונות ‪ 3BM‬ו‪ ,14 -‬חקירה של הקשיים‬
‫הספציפיים של הגיבור והאופן שבו הוא מנסה להתמודד עימם יכול לעיתים קרובות לשקף את‬
‫סוג ההתמודדות של הנבדק עם הקשיים שלו‪ .‬מעלה גם תגובות אישיות למצבי לחץ בחיים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬חלק מהתכנים הללו יעלו רק בעקבות חקירה מפורטת‪ ,‬אחרי שניתן הסיפור הראשוני‪.‬‬

‫תמונה ‪18BM‬‬
‫תיאור‪ :‬גבר לבוש במעיל ארוך נתפס מאחור‪ .‬ניתן לראות ‪ 3‬ידיים אוחזות בו‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬הדמות המרכזית שיכורה ומישהו תומך בה או שמישהו מתקיף אותו‪.‬‬
‫דיון‪ :‬תמונה שנוטה יותר מאחרות להעלות חרדה בגלל האפשרות של תקיפה כנגד הגיבור‪ .‬לכן‬
‫חשוב לשים לב איך הנבדק מתמודד עם החרדה שלו וכן איך גיבור הסיפור מתמודד עם המצב‪.‬‬
‫האם הגיבור רואה עצמו כקורבן במצב שבו הוא לגמרי חסר אונים? האם חוסר האונים הוא רגעי‬
‫או תכונה אישיותית? אם הגיבור נתפס כבעל מזל רע – מה גרם לו?‬

‫תמונה ‪18GF‬‬
‫תיאור‪ :‬אישה שמה ידיה על הצוואר של אישה אחרת‪ .‬ברקע יש גרם מדרגות‪.‬‬
‫תמות שכיחות‪ :‬אינטראקציות אגרסיביות של אם‪-‬בת או אחיות‪.‬‬
‫דיון‪ :‬התמונה מעלה מידע הקשור לאופן שבו הנבדק מתמודד עם יחסים אגרסיביים ועוינים עם‬
‫אישה אחרת‪ .‬חשוב לשים לב אילו אירועים מובילים לאגרסיביות‪ ,‬האם הקונפליקט נפתר‬
‫ובאיזה אופן‪ .‬האם הדמות נכנעת באופן פסיבי‪ ,‬נמנעת מהסיטואציה‪ ,‬מתכננת נקמה או מנסה‬
‫ליצור שינוי בדרך של מו"מ? עולים רגשות של נחיתות‪ ,‬קנאה ותגובה לשליטה חיצונית‪ .‬למרות‬
‫שהאגרסיביות בתמונה היא די גלויה‪ ,‬נבדקים לעיתים מנוסים להכחיש או להימנע מהאגרסיביות‬
‫ע"י סיפור שבו דמות אחת מנסה לעזור לאחרת ולהעלותה במדרגות‪ .‬זה יכול להעיד על נטייה‬
‫כללית להכחשה של עוינות ותוקפנות‪.‬‬
 ‫( ‪CAT – CHILDREN'S APPERCEPTION TEST (BELLAK‬‬
‫פותח ע"י בלאק‪ .‬הגרסא המקובלת – לילדים עד גיל ‪.7‬‬
‫הרציונל של מתן דמויות חיות – הנחה שילדים יכולים להזדהות עם חיות יותר מאשר עם דמויות‬
‫אנוש‪ .‬יכולים יותר להשליך על חיות תכנים יצריים‪ .‬הם גם נתפסים יותר כאנדרדוגס‪.‬‬
‫מזמין תכנים אחרים מה‪ – TAT -‬תכנים אוראליים‪ ,‬קונפליקט אדיפאלי‪ ,‬אוטונומיה ותלות‪ ,‬ניקיון‬
‫ולכלוך‪ ,‬קנא אחים‪.primal scene ,‬‬
‫תמונה ‪1‬‬
‫תיאור‪ :‬אפרוחים יושבים ליד שולחן שעליו יש קערה גדולה של אוכל‪ .‬בצד אחד מצויירת באופן‬
‫מעורפל תרנגולת גדולה‪.‬‬
‫הסיפורים עוסקים בד"כ באכילה או ביריבות בין אחאים‪ .‬היריבות בין האחאים יכולה להתמקד‬
‫במי מתנהג הכי יפה‪ ,‬מה תוצאותה ההתנהגות הזו ומי מקבל יותר לאכול‪ .‬על מנת להשיג מידע‬
‫שימושי מכרטיס זה‪ ,‬חשוב במיוחד להחליט עם איזה דמות הנבדק מזדהה‪ .‬האוכל יכול להופיע‬
‫כגמול על התנהגות טובה‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬כשמונעים אותו‪ ,‬כעונש על התנהגות רעה‪.‬‬
‫מזמין עיסוק בתכנים אוראליים‪ ,‬וכן תכני אוטונומיה ותלות‪.‬‬
‫תמונה ‪2‬‬
‫תיאור‪ :‬דוב אחד מושך חבל מצד אחד‪ ,‬בעוד שדוב אחר ועוד דוב קטן מושכים מהצד השני‪.‬‬
‫בפירוש של תמונה זו חשוב במיוחד לראות אם הדוב שעוזר לדובון הקטן הוא זכר (דמות אב) או‬
‫נקבה (דמות אם)‪ .‬המאבק המתואר יכול להיתפס כמשחק מהנה של משיכת חבל‪ ,‬או כמערב מידה‬
‫רבה של רצינות ואגרסיה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬המפסידים יכולים בסוף ליפול מקצה הסלע לבריכה שיש בה‬
‫חיות מסוכנות‪ .‬בגרסא האחרונה של ה ‪ CAT‬הדובים מצויירים בגודל זהה‪ ,‬על מנת למנוע מצב שבו‬
‫הדוב הגדול ביותר מזוהה כדמות האב‪.‬‬
‫חבל נקרע ‪ -‬חרדת סירוס‪.‬‬
‫תמונה ‪3‬‬
‫תיאור‪ :‬אריה עם מקטרת ומקל הליכה יושב על כסא‪ .‬בפינה הימנית הנמוכה מופיע עכבר בחור‪.‬‬
‫מכיוון שהאריה מצויר עם מאפיינים של סמכות (מקטרת‪ ,‬מקל הליכה) התמונה מעלה עמדות‬
‫ורגשות בנוגע לדמויות אב‪ .‬חשוב לשים לב אם הדמות נתפסת כמיטיבה ומגנה או כמסוכנת‬
‫ומאיימת‪ .‬לעיתים הנבדק מנסה באופן הגנתי להקטין את האיום של האריה ע"י "הקטנתו" לנכה‬
‫חסר אונים שזקוק למקל הליכה על מנת ללכת‪.‬‬
‫רוב הילדים שמים לב לעכבר בחור ומכניסים אותו לסיפור שלהם‪ .‬מאחר והאריה והעכבר לעיתים‬
‫קרובות נתפסים בתפקידים יריבים‪ ,‬חשוב לשים לב איך מטופלת הנוכחות המאיימת של האריה‪.‬‬
‫האם העכבר נמצא לגמרי תחת שליטתו של האריה‪ ,‬והאם הוא מסתגל ע"י כניעה? מצד שני‪,‬‬
‫העכבר יכול להיות מתואר כחכם ומניפולטיבי‪ ,‬שמערים ומביס את האריה‪ .‬כשהנבדקים מעבירים‬
‫את מוקד ההזדהות שלהם מהאריה לעכבר וחוזר חלילה‪ ,‬זה מרמז על בלבול תפקידים‪ .‬זה נכון‬
‫במיוחד במשפחות שאין בהן די סדר וגבולות‪.‬‬
‫לשים לב אם זה מקל שמכה או מקל סבא‪.‬‬
‫סיום סיפור במוות – מעיד על יכולת האגו להתמודד עם סכנה‪ .‬תחושה שאין יכולת להתמודד עם‬
‫הסיכון‪ .‬לראות אם המוות מקושר עם עצב ופחד או הנאה מההרג (הזדהות עם התוקפן)‪ .‬הזדהות‬
‫עם המת – חרדה ממוות‪.‬‬
‫אם יש תוקפנות‪ ,‬לנסות לראות מאיפה באה – מקור פנימי או חיצוני?‬
‫תמונה ‪4‬‬
‫תיאור‪ :‬קנגורו עם כובע על הראש נושאת סל עם בקבוק חלב‪ .‬בכיס שלה יש קנגורו תינוק עם בלון‪.‬‬
‫לידה‪ ,‬על אופנים‪ ,‬יש קנגורו ילד גדול יותר‪.‬‬
‫כמו בתמונה ‪ , 1‬כרטיס זה מעלה תמות של יריבות אחאים‪ ,‬ולעיתים תמות הנוגעות לשאיפה‬
‫לרגרסיה‪ .‬תמות כאלה מיוצגות ע"י הזדהות עם הקנגורו התינוק שבכיס‪ ,‬בעיקר אם מדובר בילד‬
‫שבחיים הוא הילד הגדול או האמצעי‪ .‬אם ילד שבחיים הוא הצעיר מזדהה עם הקנגורו הגדול זה‬
‫יכול להעיד על שאיפה חזקה לאוטונומיה ועצמאות‪.‬‬
‫האם הולכים לפיקניק או בורחים מסכנה?‬
‫הסל – תכנים אוראליים‪.‬‬
‫תמונה ‪5‬‬
‫תיאור‪ :‬חדר מוחשך ובו מיטה גדולה ברקע ועריסה בחזית שבה יש שני תינוקות דובים‪.‬‬
‫סיפורים הקשורים לעמדות ורגשות בנוגע למה שמתרחש כשההורים במיטה הם תגובה שכיחה‬
‫לכרטיס זה (‪ .) primal scene‬הם יכולים לערב אספקטים כמו סקרנות‪ ,‬השערות‪ ,‬בלבול‪ ,‬דחייה‪,‬‬
‫כעס וקנאה מצד הילדים‪ .‬תיאור של שני הדובים בחזית יכול גם להתמקד בתמות של אוננות וגילוי‬
‫הדדי‪.‬‬
‫תמונה ‪6‬‬
‫תיאור‪ :‬מערה חשוכה ובה שתי דמויות עמומות של דובים ברקע ותינוק דוב שוכב בחזית‪.‬‬
‫תמונה זו ותמונה ‪ 5‬מעלות סיפורים על פעילות של ההורים במיטה בלילה‪ .‬עם זאת‪ ,‬תמונה זו נוטה‬
‫להרחיב תמות שהתחילו בתמונה ‪ .5‬הסיפורים יכולים לעסוק גם בקנאה באינטימיות בין ההורים‬
‫או שהם יכולים לשקף רגשות אפשריים בנוגע לאוננות מצד התינוק הדוב‪.‬‬
‫תמונה ‪7‬‬
‫תיאור‪ :‬נמר עם ניבים שלופים ומלתעות מזנק על קוף שמזנק באוויר‪.‬‬
‫הנבדק לעיתים קרובות יבטא את הפחדים שלו ביחס לתוקפנות ואת סגנון ההתמודדות האופייני‬
‫לו עימה‪ .‬לעיתים‪ ,‬החרדה העולה מתמונה זו יכולה להוביל להתנגדות לספר סיפור‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫ההגנות של הנבדק יכולות להיות מספיק אפקטיביות על מנת שיהפוך את התמונה לסיפור לא‬
‫מזיק‪.‬‬
‫התוקפנות שעולה מול תמונה זו כוללת בתוכה גם רמה התפתחותית‪ .‬מוות‪ ,‬בייחוד עם תכנים‬
‫אוראליים – חרדה קיומית ראשונית‪ .‬חתיכת איברים – רמה אדיפאלית‪.‬‬
‫תמונה ‪8‬‬
‫שני קופים בוגרים יושבים על ספה ושותים מספלי תה‪ .‬קוף בוגר אחד בחזית יושב על כרית ומדבר‬
‫עם קוף תינוק‪.‬‬
‫הנבדק לעיתים קרובות יעלה את המיקום היחסי שלו ואת התפקידים האופייניים לו במשפחה‪.‬‬
‫התיאור של הקוף הדומיננטית בחזית כדמות אם או דמות אב יכול להעיד על למי יש יותר שליטה‬
‫במשפחה‪ .‬זה גם משמעוי לשים לב איך הקוף הדומיננטי מתואר‪ .‬האם הוא או היא מאיימים‬
‫ושולטים או עוזרים ותומכים?‬
‫תמונה ‪9‬‬
‫תיאור‪ :‬חדר חשוך נראה דרך דלת פתוחה מחדר מואר‪ .‬בחדר החשוך יש מיטה של ילד שבה ארנב‬
‫יושב ומסתכל דרך הדלת‪.‬‬
‫באופן טיפוסי‪ ,‬התגובות לתמונה זו מערבות את הפחדים של הנבדק מחושך‪ ,‬נטישה אפשרית ע"י‬
‫ההורים וסקרנות למה שמתרחש בחדר הסמוך‪.‬‬
‫תמונה ‪10‬‬
‫תיאור‪ :‬כלב תינוק שוכב על הברכיים של כלב בוגר‪ .‬לשתי הדמויות יש מעט מאוד מאפיינים‬
‫הבעתיים‪ .‬שתי הדמויות יושבות בחזית של שירותים‪.‬‬
‫בתגובה לתמונה זו עולות בד"כ העמדות והרגשות של הילד בנוגע להתנהגות לא ראוייה ולעונשים‬
‫הנובעים מכך‪ .‬במיוחד מתגלות התפיסות שלו בנוגע למותר ואסור‪ .‬תמונה זו היא אינדיקטור טוב‬
‫לרמת השליטה בדחפים של הילד ולעמדות שלו בנוגע לדמויות סמכות כשהתפקידים שלהם‬
‫מערבים הצבת גבולות‪.‬‬

‫תהליך הניתוח‬
‫שלושה שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬ניתוח ספציפי של כל תמונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתוח מעבר לכל התמונות – לפי ‪ 10‬העקרונות של בלאק‪.‬‬
‫ג‪ .‬ניתוח פורמלי‪-‬צורני‪.‬‬

‫עקרונות הפרשנות של בלאק‬

‫ניתן לבדוק את ‪ 10‬העקרונות לגבי כל כרטיס וכרטיס‪ .‬אבל ניתן גם לראות מעבר לכרטיסים‪ .‬בכל‬
‫מקרה חייבים לאסוף למשהו אינטגרטיבי בסוף‪.‬‬
 ‫‪ .1‬התימה המרכזית‬
‫בלאק מדבר על התמה העיקרית מעבר לכל הכרטיסים‪ ,‬אך ניתן להתייחס גם לכל כרטיס בנפרד‪.‬‬
‫ניתן לחלק את התימה העיקרית לחמש רמות‪:‬‬
‫א‪ .‬הרמה התיאורית – תמצית של הסיפור‪ .‬מה קורה בסיפור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרמה הפירושית – איזה פירוש אנחנו נותנים לתוכן‬
‫ג‪ .‬הרמה הדיאגנוסטית‬
‫ד‪ .‬הרמה הסימבולית – משמעות סימבולית של סמלים ספציפיים שמופיעים‬
‫ה‪ .‬רמת האלבורציה – מבררים עם הנבדק תשובות לשאלות ספציפיות שעולות‪.‬‬
‫דוגמא ביחס לתמונה הראשונה‪:‬‬
‫רמה תיאורית – הילד עושה משהו רע‪ ,‬נענש ע"י המורה‪ ,‬הילד עצוב‪ ,‬המורה נענש‪.‬‬
‫רמה פירושית – התוקפנות בסיפורים מאוד דומיננטית‪ .‬אקטים תוקפניים לכל הכיוונים‪ .‬חטא‬
‫כתוקפנות והענשה כתוקפנות ואשמה על תוקפנות‪.‬‬
‫הרמה הדיאגנוסטית – קונפליקט סביב גילויים של תוקפנות ושליטה בה‪ .‬אשמה על תוקפנות‬
‫(ההבחנה בין הרמה הפירושית והרמה הדיאגנוסטית אינה ברורה)‪.‬‬
‫רמה סימבולית – למשל‪ ,‬סימבול המורה כדמות סמכות‪ .‬ניתן להבין את המשמעות הסימבולית‬
‫ע"י שאילת הנבדק "מהו המורה בשבילך?" וכו'‪.‬‬
‫‪ .2‬הגיבור המרכזי‬
‫ניתן לזהותו עי"כ שהאינטראקציה המרכזית מכוונת אליו‪ ,‬וכן עי"כ שהוא הגיבור שקרוב לנבדק‬
‫במין ובגיל‪ .‬הדמות שבה הנבדק מתעסק הכי הרבה‪ .‬לפעמים יש ‪ 2‬גיבורים‪.‬‬
‫מתייחסים לתיאור ולאפיונים של הגיבור‪ ,‬וכן למידת האדקווטיות שלו – עד כמה הוא מצליח‬
‫להתמודד עם קונפליקטים‪ ,‬דימויו העצמי וכו'‪ .‬ניתן להסיק על הגיבור גם מרמזים עקיפים (כמו‬
‫כינור שבור בתמונה ‪.)1‬‬
‫תכנים לגבי דימוי הגוף עולים בעיקר מכרטיסים ‪ 1,3‬ו‪( 17 -‬הגבר המטפס)‪.‬‬
‫‪ .3‬הצרכים והדחפים העיקריים של הגיבור‬
‫מה מניע את הגיבור? מה עומד מאחורי ההתנהגות שלו?‬
‫חשוב להבחין בין הצרכים והדחפים המתבטאים בפנטזיה ובין צרכים ודחפים המתבטאים‬
‫במציאות‪ .‬למשל‪ ,‬רואים לפעמים שהסיפורים מאוד אלטרואיסטים‪ ,‬בלי שום רמז לרגשות‬
‫שליליים‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬ניתן להעלות השערה שמדובר בתצורת‪-‬תגובה של דחף הפוך‪ .‬ההיפוך מרמז‬
‫על משאלות לקבל (ולא לתת)‪.‬‬
‫דחפים – ליבידו ותוקפנות‪.‬‬
‫צרכים – תלות‪ ,‬שליטה בדחפים‪ ,‬הגנה‪ ,‬צרכים אוראליים‪ ,‬אוטונומיה‪ ,‬חום‪ ,‬אהבה‪ ,‬הישג ועוד‪.‬‬
‫הכנסת אובייקטים לתמונות (מגוננים‪ ,‬מענישים וכו') מעידה אף היא על צורך‪ .‬הכנסת אובייקט‬
‫מעניש‪ ,‬למשל‪ ,‬עשוייה להעיד על צורך בגורם חיצוני שיכניס את החוק משום שיש פחד‬
‫שהסופר‪-‬אגו אינו מספיק חזק‪.‬‬
‫‪ .4‬תפיסת הסביבה‬
‫סביבת הטבע‪ ,‬הסביבה האנושית‪ .‬האם תומכת‪ ,‬מענישה‪ ,‬רודפנית‪ ,‬מסוכנת? האם זו המציאות‬
‫האובייקטיבית של הנבדק או התפיסה הסובייקטיבית שלו?‬
‫‪ .5‬תפיסת הדמויות‬
‫ספציפית יותר מתפיסת הסביבה‪ .‬איך נתפסות הדמויות ההוריות? אחאים? הגבר? האישה?‬

‫‪ .6‬קונפליקטים משמעותיים‬
‫מזהים אותם עי"כ שמחפשים את הדחף שנמצא בקונפליקט עם הסופר‪-‬אגו או קונפליקט בין שני‬
‫צרכים‪.‬‬
‫‪ .7‬אופי החרדות‬
‫חרדת ראשונית – חרדת אינהלציה‪ .‬ממוות‪ ,‬מהתפרקות‪( .‬חרדה ממוות – חרדה למות הגיבור‪,‬‬
‫סכנה קיומית)‪.‬‬
‫חרדת נטישה – האובייקטים מתים‪ ,‬הילד נשאר לבד‪.‬‬
‫חרדה לאובדן הערכה – הצלחה‪ ,‬כישלון‪ ,‬קהל‪ ,‬תכנים גרנדיוזיים‪.‬‬
‫חרדת סירוס – חרדה מפגיעה בגוף‪ ,‬לא מלווה במוות‪.‬‬
‫חרדה מפני עונש‪/‬מפני הסופר‪-‬אגו‪.‬‬
‫חרדה מפני אובדן שליטה על הדחפים‪.‬‬
‫‪ .8‬ההגנות העיקריות מפני קונפליקטים‬
‫כאן מסתכלים גם על התוכן וגם על הצורה‪.‬‬
‫מנגנון אובססיווי – מתבטא בעיסוק בפרטים‪ ,‬בתיאור (התייחסות לצורה)‪.‬‬
‫מנגנון של צמצום – עלילה דלה‪ ,‬אין תוכן‪ .‬חשו להשוות למבחנים אחרים‪ .‬הצמצום עשוי להעיד על‬
‫חשש לחשוף תכנים רגשיים‪ ,‬או על דפוס אישיותי‪.‬‬
‫פסיביות קשורה לצמצום‪ ,‬וצריך לבדוק גם בתוכן אם הגיבורים פסיבים‪.‬‬
‫מנגנון השטחה – כשלדמויות אין אפקטים‪ .‬יכול להיות מנגנון ספציפי כלפי דמות או תוכן‬
‫מסויימים‪ ,‬או מנגנון מוכלל‪.‬‬
‫הדחקה – "אני לא רואה"‪ .‬הולכת עם שכחה (בידיעות – "לא יודע")‪.‬‬
‫הכחשה – כמו לא לראות את האקדח בתמונה‪ .‬לראות משהו ולהגיד "זה לא כזה"‪.‬‬
‫"לא מבין את זה" – תגובת שוק‪.‬‬
‫‪ .9‬מותאמות של הסופר אגו‬
‫מותאמות התגובה של הסופר‪-‬אגו לארועים שמתרחשים‪ .‬גמישות‪/‬נוקשות‪ .‬עד כמה מותאם‬
‫לסיטואציה? זה קשור לסביבה – מי בסביבה מופנם כמעניש?‬
‫‪ .10‬אינטגרציה של האגו‬
‫תפקוד‪-‬הסתגלות‪ .‬מה רמת התפקוד‪ .‬עד כמה מסוגל לעשות פשרה בין איד וסופראגו‪ .‬איזה כוחות‬
‫אגו פועלים‪ .‬עד כמה מתקרב‪/‬מתרחק מהתמונה‪ .‬עד כמה מציאות אישית מוכללת ומציפה את‬
‫ההתמודדות‪.‬‬

‫בוחן המציאות – עד כמה הסיפור באמת מתייחס לגירויים שבתמונה‪ .‬האם יש התרחקות‬ ‫‪.1‬‬
‫יתר או אובדן מרחק?‬
‫שיפוט – דומה יותר להבנה‪ .‬עד כמה הנבדק מראה הבנה לתהליכים חברתיים?‬ ‫‪.2‬‬
‫תחושת המציאות – עד כמה ההתייחסות לדמויות היא לדמויות מציאותיות או לדמויות‬ ‫‪.3‬‬
‫מעולם הפנטזיה‪ .‬עד כמה מוגדר העולם המציאותי‪ .‬כשרואים בתגובות חזרה על מילים כמו‬
‫"מוזר"‪" ,‬לא ברור" – גם זה עדות לבעיה בתחושת המציאות‪ .‬קשור לתחושת לכידות‬
‫בעצמי‪.‬‬
‫שליטה בדחפים ובאפקטים – יש להתייחס ברמה התוכנית וברמה הפורמלית‪ .‬ברמה‬ ‫‪.4‬‬
‫התוכנית – איך מתנהג הגיבור כשיש כעס? האם שולט בעצמו או מאבד שליטה? ברמה‬
‫הפורמלית – האם הסיפור נשאר מאורגן או מתבלגן כשיש תוכן תוקפני (בעיה ברצף‪ ,‬עליית‬
‫תכנים ביזאריים וכו')‪.‬‬
‫יחסי האובייקט – התייחסות לאינטראקציה עם דמויות‪ .‬איך אובייקטים נתפסים? מה‬ ‫‪.5‬‬
‫רמת המורכבות בהתייחסות לאובייקטים? האם יש התייחסות לאובייקט נפרד ואוטונומי‬
‫שיש בו ענין בפני עצמו או שיש התייחסות לאובייקט כקהל‪ ,‬כמספק צרכים‪ ,‬כמשקף וכו'?‬
‫תהליכי החשיבה – הבחנה בין החלק התפיסתי לבין החלק החשיבתי‪ .‬עד כמה החשיבה‬ ‫‪.6‬‬
‫לוגית ורציפה? עד כמה יש הפרעות בחשיבה וחדירה של תכנים פנימיים? האם מופיעות‬
‫הפרעות בחשיבה עם תוכן ספציפי או שהן מאפיין כולל?‬
‫‪ – Arise‬יכולת כניסה לפנטזיה בלי לשקוע בה לגמרי‪ .‬מיקום מותאם על הרצף שבין פנטזיה‬ ‫‪.7‬‬
‫למציאות‪ .‬הישארות בקצה של המציאות בלי לתת סיפור – נטייה לקונקרטיות וקושי‬
‫להיכנס לעולם הפנימי (הגנה)‪ .‬יכול להתבטא במתן תיאור קונקרטי במקום סיפור‪.‬‬
‫המשימה דורשת את המשחק בין המציאות לפנטזיה‪.‬‬
‫תפקוד הגנתי – לעומת קריטריון מנגנוני ההגנה‪ ,‬כאן הכוונה היא להתייחס באופן ספציפי‬ ‫‪.8‬‬
‫יותר לאדפטיביות של ההגנות‪ ,‬עד כמה הן משרתות את האדם‪ .‬למשל‪ ,‬אם רואים הגנות‬
‫אובססיוויות קיצונית במבחן כמו וכסלר או בנדר בצד תמונה מפורקת ברורשאך‪ ,‬ניתן‬
‫לומר שיש הגנות חזקות שמשרתות רק בסיטואציות מובנות‪.‬‬
‫‪ – Stimulus barrier‬כשיש איום פנימי או חיצוני – עד כמה יש יכולת להתארגן או‪,‬‬ ‫‪.9‬‬
‫לחילופין‪ ,‬עד כמה יש תחושת הצפה? למשל‪ ,‬פחד שמשתק בלי יכולת להתמודד עם הגירוי‪.‬‬
‫יש חרדה שמגייסת לעשות משהו להתגוננות‪ ,‬ויש חרדה שמשתקת בלי פעולה של מנגנון‬
‫מווסת‪ .‬חשוב להתייחס גם ברמה התוכנית וגם ברמה הפורמלית‪.‬‬
‫תפקודים אוטונומיים – ניתן להסיק אודות התפקודים האוטונומיים מתוך הסיפורים‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫עושר לשוני‪ ,‬תחביר‪ ,‬ריכוז (בעיות בריכוז קשורות עם חשיבה אסוציאטיבית‪ ,‬בעיות ברצף‬
‫החשיבה וכדומה)‪ ,‬פרודוקטיביות (יצירתיות‪ ,‬מורכבות – להסתכל עד כמה העלילה‬
‫מתפתחת‪ ,‬מספר הדמויות‪ ,‬מספר העלילות)‪.‬‬
‫הפונקציה הסינתטית‪-‬אינטגרטיבית של האגו – מידת האינטגרציה של האגו‪ .‬יכולת פתרון‬ ‫‪.11‬‬
‫קונפליקטים ומותאמות הפתרון‪ .‬יכולת האגו לתווך בין חלקי האישיות – איד‪ ,‬סופר‪-‬אגו‬
‫והמציאות‪.‬‬
‫שליטה (‪ )mastery‬ומסוגלות (‪ – )competence‬עד כמה הדמות קומפטנטית ומסוגלת‬ ‫‪.12‬‬
‫להתמודד (רמה תוכנית)‪ ,‬ועד כמה הנבדק מתייחס בצורה קומפטנטית למשימה של המבחן‬
‫(רמה פורמלית)‪.‬‬

‫היבטים נוספים להתבוננות ברמה הפורמלית (מתוך רפפורט והנרי)‪:‬‬

‫‪ .1‬כמות וסוג הפרודוקציה‪/‬הסיפור – מצומצם או ארוך? האם תיאורי או שיש עלילה? (חשוב‬
‫להתייחס לזה בכמה רמות‪ :‬תיאור שאינו מתייחס לאינטראקציה בין אלמנטים – תיאור‬
‫שמתייחס לאינטראקציה – סיפור ברמת עלילה שמתפתחת)‪ .‬האם הסיפור קלישאתי או‬
‫מקורי? (עד כמה האדם יכול‪/‬מוכן לתת מהעולם הפנימי שלו?)‪ .‬להתייחס למספר הדמויות‬
‫והאפיזודות‪.‬‬
‫‪ .2‬הפן הארגוני – האם הנבדק מציית להוראות? האם יש התייחסות לזמנים‪ ,‬מחשבות‬
‫ורגשות? עד כמה יש רצף ועד כמה הנבדק תופס רצף בסיפור?‬
‫‪ .3‬קביעות הדמויות – האם המרכזיות‪/‬שוליות של הגיבור עקבית? האם מאפייני הגיבור‬
‫עקביים? העדר עקביות עשוי להעיד על בלבול בין מציאות ופנטזיה על רקע של בלבול‬
‫בזהות וחוסר קביעות בעצמי ובהתייחסות לאובייקטים (תמונה שכיחה אצל ילדים‬
‫היפראקטיבים)‪.‬‬
‫‪ .4‬האם יש הגיון בסיפור?‬
‫‪ .5‬האם יש רעיון מרכזי שמנקז אליו את כל העלילה או שיש כמה עלילות שמתפתחות‬
‫במקביל? כשמספרים כמה סיפורים במקביל – הצפה פנימית‪ ,‬מנגנון אובססיווי של‬
‫ספקנות‪.‬‬
‫שימוש בשפה – האם הפעלים אקטיבים או פסיבים? עושר שפתי‪ .‬כמות אמוציות בשפה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫קצב וזרימת הדיבור – דיבור זורם לעומת מקוטע (מייצג את מהלך החשיבה)‪.‬‬
/http://azps.ru/tests/tat