‫ויסות חושי‬

‫באדיבות צוות ריפוי בעיסוק – מהו"ט‬

 ‫מהי תחושה?‬

‫‪ ‬מידע שהמח מקבל מהחושים‪.‬‬

‫‪ ‬החושים הם היכולת לקלוט מידע מהסביבה או מהגוף‬
‫ולהמיר אותו לקוד חשמלי או כימי כדי שהמח יוכל לעבד‬
‫אותו ולפעול בהתאם‬
 ‫החושים‪:‬‬

‫לכל חוש איבר חישה משלו והוא מעביר את המידע אל המקום‬

‫המתאים במח‪:‬‬
‫‪ ‬ראיה‪ -‬עיניים‬
‫‪ ‬שמיעה‪ -‬אוזניים‬
‫‪ ‬טעם וריח‪ -‬לשון ואף‬
‫‪ ‬מישוש (תחושה שטחית)‪ -‬על פני כל העור‪ ,‬בריכוזים שונים‬
‫‪ ‬תחושה עמוקה‪ -‬בעיקר בגידים ובמפרקים‬
‫‪ ‬שיווי משקל‪ -‬אוזניים ועיניים‬
‫‪ ‬תחושת התנועה(סכמת גוף‪ ,‬תכנון תנועה)‪ -‬אברים רבים‬
 ‫סוגי‬
‫גירויים‬

‫גירויים חיצוניים‪ :‬רעש‪ ,‬צפיפות‪ ,‬ריח‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬אור‬

‫גירויים פנימיים‪ :‬קרקורי בטן (רעב)‪,‬קור‪ /‬חום‪ ,‬רגשות‬
‫מסלול העיבוד‪:‬‬

‫תגובה‬ ‫מח‪-‬עיבוד‬ ‫איבר חישה‬ ‫גירוי חיצוני‬

 ‫תהליכי העיבוד‪:‬‬
‫סינון‪ :‬לא כל גירוי חודר את המערכת‪ -‬כשאנחנו מרוכזים‪ ,‬לא נשמע רעש‬
‫רקע‬
‫התרגלות‪ :‬לאחר זמן מסוים לא נחוש גירוי החוזר על עצמו‪ -‬רעש‬
‫מטוסים‪ ,‬צווארון גולף‬
‫פירוש‪ :‬בהתאם לניסיון חיים (למשל תינוק‪/‬מבוגר שתולש משקפיים)‬
‫התפתחות תקינה של מערכות התחושה‪ ,‬היא‬
‫תנאי בסיסי והכרחי ליצירת תשתית גופנית‬
‫ונפשית בריאה‪ ,‬המאפשרת תפקוד יעיל בכל‬
‫תחומי החיים‬
‫תפקיד החושים‬
‫‪ ‬הגנה והישרדות‬
‫‪ ‬חקירה והתפתחות‬
 ‫מושגים‪HABITUATION :‬‬
‫ו ‪SENSITIZATION-‬‬
‫קיימים מספר תהליכים פיזיולוגיים בסיסיים‬
‫המאפיינים את העיבוד החושי בגופינו ‪:‬‬
‫‪- Habituation‬זיהוי גירוי חושי כגירוי מוכר‪ ,‬כך‬
‫שתשומת הלב לגירוי פוחתת‪.‬‬
‫התרגלות זו חיונית למיקוד קשב בפעילות ולמניעת‬
‫מוסחות מכל גירוי בסביבה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ -‬כשילד נכנס לאמבט חם ובהדרגה מסתגל לטמפרטורה‪.‬‬
‫ויסות חושי – היכולת לדרג ולארגן את‬
‫העוצמה‪ ,‬המידה והמהות של התגובות‬
‫לגירוי הסנסורי‬

‫כאשר תגובות הילד אינן תואמות את‬

‫דרישות הסביבה‪ ,‬הוא מתקשה לשמור על‬
‫תפקוד אופטימלי ולהסתגל לאתגרי היום‪-‬‬
‫יום‬
 ‫ליקויים חושיים‪:‬‬
‫• ליקוי פיזי‪ -‬איבר החוש אינו מתפקד טוב (עין פצועה‪ ,‬אוזן‬
‫חסומה)‬
‫• ליקוי עצבי‪ -‬המעבר העצבי אינו תקין‬

‫•ליקוי בעיבוד המוחי‪ -‬הפרוש הניתן לגירוי אינו מדויק‪ -‬זהו‬

‫קושי בויסות חושי‪.‬‬
 ‫עיבוד חושי‬
‫‪ ‬האופן שבו מערכת העצבים תופסת‪ ,‬מארגנת ומפרשת מידע‬
‫סנסורי מגירויים חיצוניים בסביבה או גירויים פנימיים בתוך‬
‫הגוף‪ ,‬כדי להפיק תגובה מסתגלת‪ -‬תגובה יעילה ואפקטיבית‬
‫לדרישה‪ -‬התנהגותית או פסיכולוגית‪.‬‬
‫‪ ‬תהליכי הוויסות מתרחשים בתפקודים השונים‪ :‬עוררות‪ ,‬קשב‪,‬‬
‫רגש‪ ,‬התנהגות‪.‬‬
 ‫מערכת שווי המשקל‪-‬‬
‫המערכת הוסטיבולרית‬
‫איבר החישה‪ :‬האוזן‬
‫תפקיד‪:‬‬
‫‪ ‬שמירה על איזון הגוף כדי להגן מנפילה במעברים בין תנוחות‬
‫(תגובות הגנה)‬
‫‪ ‬שמירה על יציבות הגוף בעת הליכה‪ ,‬קפיצה וכו'‪( ..‬מתח‬
‫שרירים)‬
 ‫תחושה מגע שטחית‬
‫חוש המישוש‪ ,‬תחושה טקטילית‬
‫איבר החישה‪ :‬העור‪ ,‬מקומות רגישים יותר ופחות‬
‫תפקיד‪ :‬הכרת הסביבה והגנה על הגוף‬
‫סוג המידע‪ :‬זיהוי מגע קל‪ ,‬לחץ‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬טקסטורה ועוד‬
‫מתחלקת ל‪ 2-‬מערכות‪:‬‬
‫‪ ‬מערכת הגנתית‪ :‬מזהה גירויים מסוכנים‬
‫‪ ‬מערכת אבחנתית‪ :‬מבחינה בין חומרים ועצמים‬

‫תאום בין שתי המערכות מאפשר חקירה של הסביבה וקבלת מידע מדויק‬
‫תחושת התנועה והמנח‪-‬מערכת קינסטתית‬
‫פרופריוספטיבית‬
‫אברי החישה‪:‬‬
‫‪ ‬העור‬
‫‪ ‬מערכת שווי המשקל‬
‫‪ ‬מערכת הראייה‬
‫‪ ‬מערכת התחושה העמוקה‬
‫תפקיד‪:‬‬
‫‪ ‬סכימת גוף‪ -‬מפת הגוף‬
‫‪ ‬תכנון תנועה‪-‬ארגון וביצוע רצף פעולות חדש‪ ,‬כולל יזימת‬
‫רעיון‪ ,‬תכנון וביצוע‪ ,‬עד לאוטומטיזציה‬
‫‪ ‬זיכרון תנועתי‪ -‬שליפה מהמאגר‪ ,‬של תנועה מיומנת‬
‫‪ .1‬קושי בויסות סנסורי‬
‫תת רגישות‬ ‫רגישות יתר‬
‫חיפוש סנסורי‬

‫עקרונות עבודה‪:‬‬
‫היכרות והדרכה‬ ‫‪‬‬
‫הגברת מודעות‬ ‫‪‬‬
‫התאמת סביבה‬ ‫‪‬‬
‫מגע עמוק והתנסות מרובה‬ ‫‪‬‬
‫חשיפה מדורגת וחיזוקים חיוביים‬ ‫‪‬‬
 ‫סף נמוך‪ -‬רגישות יתר‪' -‬גדר נמוכה'‬

‫‪ ‬ילדים עם רגישות ותגובתיות יתר מגיבים לגירויים באופן מהיר‬

‫יותר‪ ,‬עוצמתי יותר ולאורך זמן רב יותר‪.‬‬
‫‪ ‬התגובה מתבטאת בעיקר כאשר יש גירוי בלתי צפוי‪.‬‬
‫‪ ‬תגובתיות היתר יכולה להיות בערוץ בודד (למשל הגנה‬
‫אודיטורית) או במערכת כולה (הגנתיות סנסורית)‪.‬‬
‫‪ ‬תגובה פיזיולוגית והתנהגותית למצב של איום‪.‬‬
 ‫תגובתיות (רגישות) יתר‬
‫דפוס עקשן ונגטיבי‬ ‫דפוס חרד ומפוחד‬
‫שולטים בסביבה וממזערים‬ ‫מגיעים להצפה והימנעות‬
‫תחושת פחד וחרדה‪.‬‬
‫שליליים ועקשנים‬ ‫זהירות ופחד בהתנסות חדשה‬
‫שתלטנות‬ ‫העדפה לסביבה אחידה וחזרתית‬
‫תגובות אגרסיביות או‬ ‫קושי במעברים ושינויים לא‬
‫אימפולסיביות לגירוי מציף‪.‬‬ ‫צפויים‬
‫כפיתיות ‪ ,‬פרפקציוניזם‬ ‫עכבות‪ -‬הימנעות מתחושות‬
‫מסויימות כדי לשלוט בגירויים‬
‫לא צפויים‬
‫מה עוזר? עידוד גמישות‪ ,‬הרגעה‬ ‫מה עוזר? לכבד את הרגישות‪,‬‬
‫ואמפטיה והימנעות ממאבקי‬ ‫לצפות מראש סביבה מזיקה עבור‬
‫כוח‪ .‬שינוי הדרגתי‪ ,‬מו"מ‬ ‫הילד למזער אותה או לבצע המון‬
‫ואופציות בחירה‪.‬‬ ‫הטרמות והכנות‪.‬‬
‫רגישות יתר‪-‬דגלים אדומים‬
‫במגע‪:‬‬
‫‪ ‬רתיעה ממרקמים מסוימים‬
‫‪ ‬מתרחק ממגע עם ילדים אחרים‬
‫‪ ‬מנגב את פניו אחרי נשיקה‪ ,‬נרתע מחיבוק‬
‫‪ ‬נמנע מיצירה עם דבק‪/‬פלסטלינה‪/‬גואש‬
‫‪ ‬יעדיף תמיד לעמוד בסוף התור‬
‫‪ ‬תפרים‪/‬פתקיות בבגדים יציקו לו‬
‫‪ ‬יעדיף בגדים ארוכים גם בקיץ‪ ,‬או נעליים סגורות‬
‫‪ ‬ימנע מהליכה יחף‪ ,‬בפרט על חול‪/‬חצץ‪/‬דשא‬
‫בשמיעה‪:‬‬
‫‪ ‬יאטום אוזניו למשמע אוירון‪ /‬מכונת כביסה‪/‬שואב אבק‪..‬‬
‫‪ ‬ימנע ממסיבה הומה‪/‬קבוצות ילדים רועשות‬
‫בראייה‪:‬‬
‫‪ ‬יתקשה להתרכז‪/‬לשחק בסביבה רבת גרייה ויזואלית‬
‫‪ ‬לא ימצא חפץ מבין מגרה עמוסה של משחקים‬
‫‪ ‬יעדיף אורות רכים‪ ,‬מראות סימטרים‬
‫‪ ‬ירתע מאורות מסוימים (נניח‪ -‬פלורוסנט)‬
‫‪ ‬שמש מסנוורת מציקה‪ ,‬יעדיף משקפי שמש‬
 ‫בטעם‪/‬ריח‪:‬‬
‫‪ ‬בררן בטעמים או במרקמים‪/‬טמפרטורה‬
‫‪ ‬ימנע מצחצוח שיניים‪ ,‬בפרט מהמשחה‬
‫‪ ‬סלידה מריחות עזים (בפרט בארוחה משותפת או נניח‬
‫‪ ‬מטפל שמעשן)‬
‫‪ ‬סלידה מהליכה לשירותים (בגלל ריח)‬

‫וסטיבולרית‪/‬פרפריוספציה‪:‬‬
‫‪ ‬חשש ממשטחים לא יציבים וגבוהים‬
‫‪ ‬הימנעות משיעורי ריתמוסיקה‪/‬ספורט‬
‫‪ ‬העדפה של משחק ליד שולחן‬
‫‪ ‬הימנעות ממשחקי השתוללות‪ ,‬גלגולי ראש‬
 ‫תת תגובתיות (רגישות)‬

‫√ ילדים תת תגובתיים לגירוי סנסורי הם לרוב שקטים ופאסיביים‪.‬‬

‫מתעלמים או אינם מגיבים לגירויים בעלי עוצמה המצויים בסביבה שלהם‪.‬‬
‫√ הם יכולים להראות מכונסים בעצמם או לא נגישים לתקשורת‪.‬‬
‫√ הם יכולים להראות אפאטיים או אדישים ונראה שחסר להם הדחף הפנימי‬
‫שיש לרוב הילדים לחברות וחקירה מוטורית‪.‬‬
 ‫תת תגובתיות (רגישות)‬
‫דפוס שקוע בעצמו ויצירתי‬
‫התכנסות לתחושות‪ ,‬מחשבות ורגשות של עצמו‬
‫יותר מאשר תקשורת עם הסביבה‪.‬‬
‫חקירה עצמית של חפצים ופחות בשיתוף‪.‬‬
‫יכולים להראות מוסחים או לא קשובים‪.‬‬
‫יעדיפו משחק לבד‪.‬‬
‫יצירתיים ובעלי דימיון מפותח‪.‬‬
‫בורחים לפנטזיה כאשר נתקלים באתגר‪.‬‬
‫מה עוזר? עידוד גמישות‪ ,‬הרגעה ואמפטיה‬
‫והימנעות ממאבקי כוח‪ .‬שינוי הדרגתי‪ ,‬מו"מ‬
‫ואופציות בחירה‪.‬‬
‫דפוס שקוע בעצמו שקשה לגייסו‬
‫להשתתפות‬
‫נראה חוסר עניין בחברה וחקירה‪.‬‬
‫אדישות ותשישות (מתעייפים בקלות)‪.‬‬
‫צורך באפקט גבוה כדי למשוך עניין‪.‬‬
‫דיאלוג מצומצם‪.‬‬
‫רעיונות מצומצמים במשחק‪.‬‬
‫מחפשים פעילויות סנסנומוטוריות‬
‫חזרתיות כמו נדנדה‪ ,‬קפיצות וכו‪.‬‬
‫נתפסים כילדים טובים ושקטים‪.‬‬
‫מה עוזר? הענקת קלט בעוצמות גבוהות‬
‫עוזר לילד להשתתף בפעילויות‬
‫ואינטרקציות‪.‬‬
‫תת תגובתיות ‪ -‬דגלים אדומים‬ ‫במגע‪:‬‬
‫‪ ‬נראה אדיש לכאב כשנפצע‬
‫‪ ‬לא שם לב שבגדיו מונחים באופן לא תקין‬
‫‪ ‬אינו שם לב ללכלוך על פניו באכילה‪ /‬לנזלת‪..‬‬
‫טעם‪/‬ריח‪:‬‬
‫‪ ‬אינו שם לב לאוכל חריף‪/‬מתובל‬
‫‪ ‬עלול לדחוס כמויות של אוכל‬
‫‪ ‬אדיש לריחות קיצוניים‬

‫בשמיעה‪:‬‬
‫‪ ‬לא מגיב לרעשים‪/‬מוסיקה‬
‫‪ ‬יכול להימצא ליד רעש בעוצמה גדולה‬
‫ראיה‪:‬‬
‫‪ ‬נראה חולמני ואפטי לגרייה חזותית‬

‫וסטיבולרית‪:‬‬
‫‪ ‬נופל לעיתים קרובות‪ ,‬נחבט בחפצים‪ ,‬נתקל בילדים‬
‫‪ ‬לא חש סחרחורת בסיבוב עז‬
 ‫חיפוש תחושה‬
‫‪ ‬חיפוש אינטנסיבי אקטיבי של כמות‪ /‬סוג גרייה‬
‫תחושתית (סף עצבי גבוה)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ -‬העדפת אוכל מתובל וחריף‪ ,‬השמעת רעשים חזקים‪,‬‬
‫חיפוש תנועה סיבובית וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬נראים פעילים‪ ,‬עסוקים‪ ,‬נהנים מחוויות חושיות‪.‬‬
‫‪ ‬עלול להיות בעייתי כאשר ההתנהגות אגרסיבית‪ ,‬לוקחים‬
‫סיכונים‪ ,‬מתקשים בשמירת שגרה‪ ,‬תזזיתיים‪.‬‬
‫חיפוש תחושה – דגלים אדומים‬
‫‪ ‬במגע‪:‬‬
‫‪ ‬מתפלש בהנאה בחומרי יצירה מלכלכים‬
‫‪ ‬מעדיף לאכול בידיים‬
‫‪ ‬אוהב ללכת יחף‪ ,‬או בבגדים קצרים גם כשקר‬
‫‪ ‬מחבק ונוגע בילדים‪/‬גננות יותר מאחרים‬
‫‪ ‬ממשמש חפצים ביד (או בפה)‪ ,‬נניח בשעת מפגש‬
‫‪ ‬טעם‪/‬ריח‪:‬‬
‫‪ ‬אוהב טעמים חריפים‪/‬חמוצים‪/‬מתובלים‬
‫‪ ‬אוהב מרקמים קשיחים ופציחים‬
‫‪ ‬נהנה מריחות עזים (בושם‪/‬לימון)‪.‬‬
 ‫חיפוש תחושה דגלים אדומים‬
‫‪ ‬וסטיבולרית‪:‬‬
‫‪ ‬מחפש תדירות תנועה‪ -‬גם במפגש או שעה שקטה‬
‫‪ ‬יאתגר עצמו לטיפוס למקומות גבוהים‪/‬מסוכנים‬
‫‪ ‬יתנדנד חזק ומהר‬
‫‪ ‬ירקוד בעוצמה‬
‫‪ ‬שמיעה‪:‬‬
‫‪ ‬מאוד יהנה ממוסיקה‪ ,‬משירים‬
‫‪ ‬משמיע לעצמו קולות‬
‫‪ ‬ראיה‪:‬‬
‫‪ ‬יהנה להתבונן על חפצים זזים‪/‬מסתובבים‪/‬מנצנצים‪.‬‬
 ‫רגישות יתר תחושתית‬
‫אז מה עושים‬
‫לא להתעקש‪ ,‬לגזור תוויות‪ ,‬בדים נוחים‬
‫הכנה מוקדמת‪ ,‬סדר יום קבוע‬
‫להפריד בין מזונות‪ ,‬לא להכריח אך לנסות‬
‫חשיפה מדורגת (כפפות‪ ,‬סוגי חומרים)‬
‫הכנה מוקדמת‬
‫משקפי שמש‬
‫מגע עמוק‪ ,‬לא להפתיע‪ ,‬להמליל סיטואציות‬
‫מגע עמוק ומרגיע‬
‫איך זה נראה‬
‫רגיש לבדים ותוויות‬
‫מתקשה במעבר בין מצבים‬
‫בררן מאוד באוכל‬
‫נמנע מחומרים מלכלכים‬
‫חושש מרעשים לא צפויים‬
‫מסתנוור מאור שמש‬
‫פרשנות מוטעית למגע של אחרים‪-‬‬
‫קושי במצבים חברתיים‬
‫צורך עז בשליטה‬
‫חוסר שקט ותנועתיות‬
 ‫תת רגישות‬
‫אז מה עושים‬ ‫איך זה נראה‬
‫לא מרגיש את פיו באופן ברור‪ -‬מכניס צחצוח שיניים‬
‫אכילת מזון עם מרקם גס‪ ,‬טעמים‬ ‫חפצים‪ ,‬נושך‪ ,‬דוחס אוכל לפה‬
‫חזקים‪ ,‬חיקוי תנועות בפה‬
‫הרבה מגע עמוק‬ ‫גבולות גוף לא ברורים‪ -‬נוגע באנשים‬
‫מודעות‬ ‫וחפצים‪ ,‬ממשש‪ ,‬מתקרב‪ ,‬לעיתים‬
‫אלים‬
‫מודעות‪ ,‬התנסות מרובה בחומרים‬ ‫סף כאב גבוה‪ ,‬לא מרגיש כשמלוכלך‬
‫משטחיםחושי‬
‫שונים‬ ‫ומרקמים‪ ,‬גלגול עלויסות‬
‫מתקשה לזהות חפצים על‪-‬ידי מישוש תרגול והמללה של התחושה‬

‫משחקי מישוש‪ ,‬קערות קטניות פתיתי‬ ‫קושי במניפולציות עדינות (כפפות על‬
‫קלקר‪ ..‬תרגול רב‬ ‫הידיים)‬
 ‫רגישות יתר‬
‫אז מה עושים‬
‫להימנע עד כמה שאפשר‬
‫לתת לילד תחושת בטחון‪ ,‬אצבע‪ ,‬יד‬
‫על הכתף‪ ,‬קצה בגד‬
‫להימנע‪ ,‬לא להכריח‪ ,‬לא לשדל‬
‫מדי‪..‬‬
‫חשיפה מדורגת ותרגול‪ -‬כרית על‬
‫הרצפה‪ ,‬מדרגה אחת‪ ,‬שרפרף‬
‫חשיפה מדורגת‪ ,‬מלווה‪ .‬נדנוד‬
‫קדימה ואחורה ולא לצדדים‪ ,‬לאט‪-‬‬
‫מהר‬
‫איך זה נראה‬
‫חש בחילות או מקיא בעת‬
‫נסיעה‪ ,‬סיבוב בקרוסלה‬
‫חשש מנפילות‪ ,‬הצמדות‬
‫לקירות ולמבוגרים‬
‫מעדיף לא להיות עם הראש‬
‫למטה (למשל במגלשה)‬
‫חוסר אומדן של גבהים‪ -‬מגיב‬
‫בצורה קיצונית לגובה‪/‬שיפוע‬
‫הימנעות ממשחק בחצר‪ ,‬חשש‬
‫ממשטחים לא יציבים‬
 ‫תת רגישות‬
‫אז מה עושים‬ ‫איך זה נראה‬
‫חוסר מודעות לצורך בזהירות‪ -‬גבולות‪ ,‬הסבר על סכנות‪ ,‬להציב‬
‫פועל בלי פחד‪ ,‬מטפס למקומות אתגרים הדורשים דיוק‬
‫גבוהים‬
‫מגע עמוק‪ ,‬תנועה מבוקרת‬ ‫צורך בתנועה‪ -‬חוסר שקט‪ ,‬קם‬
‫לעיתים קרובות‬
‫מתח שרירים נמוך‪ -‬התעייפות‪ ,‬חיזוק כוח שריר‪ -‬טיפוס‪ ,‬זחילה‪,‬‬
‫קושי לשבת יציב‪ ,‬קושי בנשיאת היתלות‬
‫משקל‬
 ‫אז מה עושים‬ ‫איך זה נראה‬
‫לחץ‪ ,‬מגע עמוק‪ ,‬מסאז'ים‪ ,‬דחיפה וגרירה של‬ ‫מתקשה להעריך את היחסים בין חלקי הגוף‬
‫ובין הסביבה‪ -‬איטי‪ ,‬מסורבל‪ ,‬נופל הרבה‪ ,‬נתקל חפצים כבדים‪ ,‬גלגול בשמיכה‪.‬‬
‫בחפצים‪ -‬בעיקר בפעילות לא מוכרת‬
‫לא לכעוס!‬

‫התנסות במגוון חומרים‪ ,‬משקלים‪ ,‬גדלים‬ ‫קושי להעריך את מידת הכח והלחץ שמפעיל‬
‫והדגשה מילולית‬ ‫ולכן שובר צעצועים‪ ,‬מטיח זה בזה‪ ,‬מתקשה‬
‫לדייק‬

‫לעודד‪ ,‬חוויות של הצלחה‪ ,‬הרבה חיזוקים‬ ‫אינו מצליח לבצע מה שרצה ולכן מתוסכל‪,‬‬
‫חיוביים‪ ,‬עבודה בקבוצה קטנה‬ ‫בוכה הרבה‪ ,‬מוציא על אחרים‬

‫פלסטלינה‪ ,‬בצק‪ ,‬סחיטת ספוג‪,‬‬ ‫תחושה לא ברורה בכף היד ולכן קושי באחיזה‬
‫מגוון צבעים‬ ‫ובהפעלת לחץ‬
 ‫אז מה עושים‬ ‫איך זה נראה‬
‫עידוד להתנסות‪ ,‬חלוקה לשלבים‪ ,‬תווך‬ ‫מעדיף לשחק משחקים מוכרים‬
‫מתקשה לבצע פעילות ברצף הדורש תווך מילולי‪ ,‬לא לשאול ‪ -‬לומר‪.‬‬
‫התנסות‪ ,‬התנסות והתנסות‬ ‫תזמון (כדור‪ ,‬מסלול)‬
‫להדגים ולאפשר חיקוי‪ ,‬לפרק לשלבים‪,‬‬ ‫סרבול‪ -‬תנועות איטיות‪ ,‬נתקל‬
‫להתנסות קודם בכל שלב ואח"כ ביחד‬ ‫ונופל‬
‫תרגול‪ ,‬כלים רחבים‬ ‫איטי ומסורבל בפעולות יומיום‪-‬‬
‫תחתונים‪ ,‬סכו"ם‬
‫נמנע מעשייה‪ -‬או שמבקש כל הזמן הרבה חיזוקים‪ ,‬הדגמה ופרוק לחלקים‪,‬‬
‫עזרה ומגלה התנהגות בכיינית‪ ,‬או לא להשתמש במילה "עצלן"‬
‫שמשתלט ומפעיל אחרים במקומו‬