‫ציורים‬

‫אסנת יפה‪-‬מנור‬
‫רקע‬
‫בשנת ‪ 1926‬פרסמה הפסיכולוגית האמריקאית פלורנס גודינאף (‪ )Florence Goodenough‬את מבחן‬
‫ציור איש (‪ )DAP‬ככלי להערכה קלינית בספרה "הערכת אינטליגנציה בציור"‪ .‬המבחן פותח‬
‫תחילה במטרה להעריך אינטליגנציה של ילדים‪ .‬גודינאף פרסמה בספרה הוראות העברה ומתן‬
‫ציונים (ציינון) קפדניות למבחן לצד דוגמאות‪ .‬פיתוח המבחן נחשב פריצת דרך בתקופה בה היו‬
‫מבחני האינטליגנציה הבלתי‪-‬מילוליים בעלי מהימנות ותוקף נמוכים‪ .‬מחקרים שנעשו‬
‫בתקופתה על מבחן ציור איש מצאו מתאם גבוה בינו לבין ציוני מבחני אינטליגנציה כתובים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫הפסיכולוגית קארן מחובר (‪ )Karen Machover‬הייתה הראשונה שהשתמשה בציור דמויות אנוש‬
‫כשיטה לאבחון האישיות‪ .‬קלינאים אחרים השתמשו גם בציורי עץ ובית ככלי הערכה‪ .‬אך איחוד‬
‫שלושת היסודות הללו למבחן בית‪-‬עץ‪-‬אדם נזקף בדרך כלל לפסיכולוג ג'ון באק (‪,)John Buck‬‬
‫שפירט במאמרו משנת ‪ 1948‬את השיטה‪ ,‬את הוראות ההעברה ואת אופן מתן הציונים‪ .‬במקור‪,‬‬
‫פיתח באק את הכלי כמבחן אינטליגנציה‪ ,‬אולם בהמשך פותחו מבחני אינטליגנציה מדויקים‬
‫יותר‪ ,‬ולכן השימוש בו למטרה זו הופסק‪.‬‬

‫הוראות‪:‬‬
‫נותנים דף עם עפרון‪ ,‬מחק וערימת דפים‪.‬‬
‫מבקשים‪" :‬עכשיו צייר בית‪ .‬צייר הכי טוב שאתה יכול"‪.‬‬
‫כשמסיים נותנים דף אחר ומבקשים עץ‪ ,‬ובהמשך דמות (יכול להיות ילד‪ ,‬ילדה‪ ,‬איש או אישה)‪.‬‬
‫שואלים מה מין הדמות ואז מבקשים דמות מהמין השני‪ .‬לבסוף – משפחה‪.‬‬
‫הוא יכול לצייר כל סוג שהוא מעוניין‪ ,‬יכול למחוק כמה שהוא רוצה ואין מגבלת זמן‪ .‬אין‬
‫להרשות שימוש בכלי עזר‪ ,‬כמו סרגל‪ .‬לפי האמר – בציור הבית הדף ממוקם אופקית‪ ,‬בציורי‬
‫העץ והדמות – אנכית‪.‬‬
‫ציור עץ – יש שמבקשים לא עץ ברוש ולא עץ תפוזים‪ .‬או מבקשים עץ עם ענפים‪ .‬אם מצייר עץ‬
‫כמו סקיצה מבקשים שיצייר עץ אחר‪.‬‬
‫אחרי העברת כל הציורים מחזירים כל ציור ומבקשים שימציא סיפור על כל ציור‪ .‬לרשום מילה‬
‫במילה (לא לתת לו לכתוב לבד)‪.‬‬
‫אם מתקשה להמציא שואלים שאלות – מה הוא מרגיש? מה הוא אוהב? מה מיוחד בו? מה היא‬
‫אומר אם היה יכול לדבר? על העץ מקובל לשאול בן כמה הוא‪.‬‬
‫חשוב לערוך תצפית על סדר הציור‪ .‬הכיוון המקובל הוא מלמעלה למטה בדמויות ומלמטה‬
‫למעלה בעץ ובבית‪ .‬חשוב בתצפית להתייחס לשינויים בכיוון הציור‪ ,‬מלל נלווה‪ ,‬אזורים בהם‬
‫מתעסקים יותר (מחיקות‪ ,‬השקעה בפרטים וכו')‪ .‬כדאי לשים לב גם לגישה הכללית למשימה –‬
‫בחדווה‪ ,‬במתח וכו'‪.‬‬
‫[‬
‫היבטים תיאורטיים (האמר‪ ,‬מאכובר)‬
‫ציור הציורים נחשב לטכניקה השלכתית‪ .‬טכניקה קלינית נחשבת השלכתית אם היא מציגה‬
‫בפני הנבדק גירוי בלתי מובנה או רב‪-‬משמעי כך שהמשמעות שהנבדק יתן לגירוי חייבת לבוא‬
‫לפחות באופן חלקי מתוך הנבדק עצמו‪.‬‬
‫מאכובר סבר שהפעולה שהאדם מבצע בעקבות ההוראה "צייר דמות אדם" הינה פעילות‬
‫יצירתית‪ .‬ההנחה היא שכל פעילות יצירתית טומנת בחובה גרעין כלשהו של הקונפליקטים‬
‫והצרכים של האדם היוצר‪ .‬ניסיון רחב ומעמיק בציורי דמות מראה כי ישנו קשר בין הדמות‬
‫המצוירת לבין אישיות המצייר‪.‬‬
‫השיטות ההשלכתיות מגלות גורמים עמוקים ולא מודעים של ביטוי עצמי‪ ,‬גורמים אשר לא‬
‫יכולים היו לבוא לידי ביטוי בדרך של קומוניקציה ישירה‪.‬‬
‫אחידות ההשלכה ‪ -‬לאורך זמן‪ ,‬גורמים מבניים כמו גודל‪ ,‬חוזק קו ומיקום הינם קבועים הרבה‬
‫יותר מאשר גורמים תוכניים כמו פרטי גוף‪ ,‬ביגוד או אביזרים נוספים‪ .‬הגורמים המבניים‪ ,‬על‬
‫כן‪ ,‬קושרים ומצביעים על משהו קבוע באישיות המצייר‪.‬‬
‫מניעים בסיסיים בציור ‪ -‬הציורים כוללים הן הבעה של חולשות ופגמים אצל המצייר והן‬
‫מאמצים לפצות על הפגמים‪ .‬ציור יכול להביע פגם‪ ,‬פיצוי או שניהם גם יחד‪ .‬למשל‪ ,‬נבדק‬
‫שמתחיל לצייר דמות מהרגליים – צורך בהגדרת בסיס‪ ,‬אולי על רקע תחושה של העדר בסיס‪.‬‬
‫מבחן הציורים נחשב למבחן ההשלכתי ביותר – כל מה שנוצר על הדף מגיע מעולמו הפנימי של‬
‫הנבדק‪ .‬אומנם אומרים לנבדק מה לצייר (בית‪ ,‬עץ‪ ,‬אדם‪ ,‬משפחה)‪ ,‬אבל הנבדק בוחר את הגודל‪,‬‬
‫הצורה‪ ,‬המין‪ ,‬המיקום‪ ,‬הגיל וכדומה‪ .‬מציגים לנבדק גירוי שמוכר מאוד לכל האנשים‪ ,‬אך לא‬
‫ספציפי‪ ,‬ולכן על מנת להגיב לגירוי הנבדק צריך להשליך על הגירוי מעולמו הפנימי‪.‬‬
‫במהלך חייו נחשף הנבדק לאינספור בתים‪ ,‬עצים ואנשים‪ .‬רק אותם בתים‪ ,‬עצים ואנשים שיש‬
‫להם משמעות סימבולית עבור הנבדק עשויים להיבחר כאובייקט לציור‪ .‬הנבדק יבחר באותו‬
‫אובייקט עמו הוא מזדהה או חש כלפיו קרבה כלשהי (גם אם הנבדק יצייר ציור שראה בספר‬
‫מסוים‪ ,‬יש לכך משמעות כי הוא זה שנשלף מהזיכרון)‪.‬‬
‫רצף הציורים בית‪-‬עץ‪-‬אדם מיועד להוביל את הנבדק באופן הדרגתי לדרגות קושי הולכות וגדלות‬
‫לציור (מבחינה פסיכולוגית)‪ .‬מתחילים בניטרלי יחסית (בית) ומסיימים בטעון ביותר מבחינה‬
‫רגשית (האדם)‪.‬‬
‫מדוע דווקא שלושת המושגים האלה?‬
‫המושגים הללו מוכרים לכולם‪ ,‬כולל ילדים צעירים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לנבדקים בני כל הגילאים קל לקבל את המושגים הללו כנושאים לציור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הם מעוררים התבטאות יותר כנה וחופשית לעומת מושגים אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫המושגים הללו הינם בעלי משמעות סימבולית לא מודעת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחקרים רבים אוששו את הטענות בדבר המשמעות האישיות והפוטנציאל הסימבולי החזק של‬
‫המושגים בית עץ ואדם‪.‬‬
‫‪ Eng & Griffit‬מצאו שהציורים המועדפים על ילדים קטנים הם ראשית אדם‪ ,‬שנית בית‬
‫ושלישית עץ‪.‬‬
‫‪ Emil Jucker‬מצא שלציור חופשי של עץ יש אפשרות גבוהה להיות ציור השלכתי המבטא את‬
‫האישות לעומקה‪.‬‬

‫סימבוליות אינהרנטית‬
‫הבית – מעורר אסוציאציות הקשורות לחיי בית ויחסים בתוך המשפחה‪.‬‬
‫אצל ילדים – מעורר התייחסות למצב בבית ההורים ויחסי הורים‪-‬ילדים ( למשל‪ ,‬ציור של בית‬
‫עם ארובה ממנה עולה עשן כבד וסמיך כמסמל מצב משפחתי "חם" וסוער בבית ההורים)‪.‬‬
‫אצל מבוגרים נשואים הבית עשוי לשקף את מערכת היחסים עם בן הזוג למרות שאצל מבוגרים‬
‫נשואים רבים עדיין ניכרים משקעי העבר והציור משקף גם את היחסים עם ההורים‪ .‬ככל‬
‫שהמבוגר יותר נוירוטי‪ ,‬רגרסיבי או בפיקסציה בשלב התפתחותי מוקדם‪ ,‬כך גדל הסיכוי‬
‫שהבית ישקף את מערכת היחסים עם ההורים‪.‬‬
‫הבית מתייחס לרובד החיצוני וההסתגלותי ביותר מבין כל הציורים‪ .‬לכן חוסר תקינות וחוסר‬
‫מותאמות בציור הבית הוא יותר חמור‪.‬‬
‫העץ והאדם – משקפים את דימוי הגוף והתפיסה העצמית של האדם‪ .‬העץ יותר אידיוגרפי‪ ,‬משקף‬
‫את התחושות העמוקות והפחות מודעות של הנבדק לגבי עצמו‪ .‬הגרעין העמוק והמיוחד של‬
‫האדם‪ .‬דמות האדם משקפת את התחושות הקרובות יותר למודעות של האדם לגבי עצמו ולגבי‬
‫יחסיו עם הסביבה‪ .‬כך‪ ,‬מתקבלת תמונה היררכית של הקונפליקטים וההגנות של הנבדק (מהלא‬
‫מודע עד למודע)‪ :‬בית‪-‬דמות‪-‬עץ‪.‬‬
‫העץ‪ ,‬כישות צמחית בסיסית וטבעית‪ ,‬מהווה סימבול מתאים להשלכה של רגשות עמוקים‬
‫בסיסיים ופרימיטיביים יותר לגבי העצמי וכפועל יוצא גם קשים יותר לשינוי‪ .‬דמות האדם‬
‫משקפת כאמור רגשות מודעים יותר ובין היתר גם את האופן בו הנבדק למד להתמודד עם בני‬
‫אדם אחרים ועם רגשותיו כלפיהם‪ .‬ציור אדם משקף תפיסה עצמית ודימוי גוף‪ ,‬אולם מבטא גם‬
‫שינויים בעמדה ובמצב הרוח שהם זמניים ומצביים‪.‬‬

‫ציור עץ לעומת ציור אדם‬

‫ציור העץ פחות נוטה להשתנות במבחן חוזר‪ .‬ציור האדם ישתנה גם אחרי פסיכותרפיה‬ ‫‪‬‬
‫קצרה אך לעומת זאת ציור העץ ישתנה בצורה מועטה ביותר גם אחרי פסיכותרפיה‬
‫ממושכת‪.‬‬
‫קל יותר לנבדק ליחס תכונות שליליות לעץ מאשר לאדם משום שהעץ נתפס כפחות קרוב‬ ‫‪‬‬
‫אליו‪ .‬רגשות עמוקים יותר או אסורים יותר יושלכו ביתר קלות על העץ עם פחות חשש‬
‫מחשיפה עצמית ופחות צורך בהפעלת הגנות‪ .‬למשל‪ ,‬נבדק שחווה טראומה יצלק את גזע‬
‫העץ או ישבור את ענפיו ופחות יטה לצלק את הפנים של דמות האדם או לפגוע ולעוות‬
‫את הידיים‪.‬‬
‫השוואה של ציור העץ לציור האדם מאפשרת להעריך את ההיררכיה של הקונפליקטים‬ ‫‪‬‬
‫וההגנות של הנבדק‪.‬‬

‫מימדים של פרשנות בניתוח ציורים‬

‫מימד הסתגלותי –‬ ‫‪‬‬
‫האם האלמנטים האלמנטריים מופיעים בציורים?‬ ‫‪‬‬
‫עד כמה הציור תואם את הגיל‪ ,‬השלב ההתפתחותי והתרבות שבה נמצא האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגיל הכרונולוגי של המצייר לא משנה באופן מהותי את אופן הניתוח אבל חשוב להתייחס‬
‫לשכיחות הופעת תווים שונים בקרב בני גילאים מסויימים כדי להבין אם הם סימנים‬
‫"נורמאלים" ותואמים לשלב ההתפתחותי בו נמצא הנבדק או לא‪ .‬למשל‪ ,‬עובר ילדים בני ‪ 3-4‬זה‬
‫נורמאלי לצייר אנשים שנראים דומים לעכבישים (הידיים והרגליים יוצאים מהראש) אבל‪ ,‬אם‬
‫ילד בן ‪ 10‬יצייר ציור כזה נחשוד ברגרסיה חמורה או בפיגור‪ .‬בנוסף‪ ,‬ילדים בד"כ מציירים מה‬
‫שהם יודעים ולא מה שהם רואים ולכם נמצא בציורים שלהם תופעות של שקיפות‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫אותה תופעה אצל מבוגרים נחשבת מאוד ביזארית ומעידה על שיפוט לקוי‪.‬‬
‫האם הציור נורמטיבי‪ ,‬מותאם לסביבה ולחברה? (כלומר – ‪ 2‬היבטים‪ :‬אלמנטרי‬ ‫‪‬‬
‫וחברתי)‪.‬‬

‫מימד אקספרסיבי – מתייחס לשורה של היבטים הקשורים להבעה רגשית של האדם‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫איכות קו‪ ,‬לחץ‪ ,‬גודל‪ ,‬מיקום‪ ,‬מחיקות‪ ,‬תיקונים‪.‬‬

‫מימד השלכתי – החלקים הייחודיים‪ ,‬האידיוסינקרטיים‪ ,‬של האדם‪ ,‬שהוא מוסיף לציור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההתייחסות כאן היא גם בהתאם לנורמות שיש לנו על סימנים שונים שמופיעים‬
‫במבחנים‪ ,‬וגם הסתכלות על החלקים הייחודיים של הנבדק עצמו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ארובה‪ ,‬גדר‪,‬‬
‫שבילים‪ ,‬עצים ופרחים‪.‬‬
 ‫היבטים אקספרסיביים בציורים השלכתיים (‪)HAMMER, 1969‬‬
‫לחץ הקווים וגודלם‪ ,‬איכות הקו‪ ,‬מיקום הציור על הדף‪ ,‬דיוק‪ ,‬מידת השלמות והפירוט‪,‬‬
‫סימטריות‪ ,‬פרספקטיבה‪ ,‬פרופורציות‪ ,‬הצללה‪ ,‬חיזוק ומחיקות – כל אלו מרכיבים את השלב‬
‫האקספרסיבי של הציור (ה"איך")‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ניתוח תוכן מתייחס לתנוחות של הדמויות‪,‬‬
‫להבעות הפנים‪ ,‬לדגש על היבטים אינדיוידואלים שונים כמו הארובה‪ ,‬החלון או דלת הבית‬
‫(ה"מה")‪.‬‬

‫רצף השלבים בו מצייר הנבדק את הציור‬

‫ניתוח הציור במונחים של רצף העבודה חושף היבטים של הקונפליקטים וההגנות של הנבדק‪.‬‬
‫התהליך הגרפי כייצוג של התהליך הנפשי‪ .‬למשל‪ ,‬אפשר לראות שהנבחן נותן כתפיים קטנטנות‬
‫לאיש שצייר‪ ,‬מוחק אותן ואז מצייר את האדם עם כתפיים רחבות מאוד‪ .‬מכאן אפשר להסיק‬
‫שהתגובה הראשונית של הנבחן לסיטואציה חדשה היא כזו של תחושת נחיתות שאותה הוא‬
‫מנסה לטשטש מהר באמצעות פסדה מודגשת מדי של יכולות ומותאמות‪ .‬דוגמא אחרת – קו‬
‫ראשוני הססני ומפוחד יכול להפוך אצל נבדקים מסוימים בעזרת מחק לקו אפילו יותר לא בטוח‬
‫ומטושטש‪ ,‬או מצד שני‪ ,‬יכול להיות מחוזק ע"י חזרה עליו שוב ושוב‪ ,‬עד לנקודה בה הוא מקבל‬
‫איכות שטחית של ביטחון ואומץ‪.‬‬

‫רצף מבחינת חלקי הציור‬

‫ניתוח רצף הציורים עשוי לספק רמזים לגבי עוצמת הדחפים ויכולת הנבדק לשלוט בהם‪.‬‬
‫נבדק יכול לצייר דמות ברצף מאוד לא עקבי ומאוד לא שגרתי (למשל‪ :‬כפות רגלים‪ ,‬ראש‪,‬‬
‫ברכים‪ ,‬צואר וכו')‪ .‬המוצר המוגמר יכול להיראות מאוד נורמלי‪ ,‬והפסיכופתולוגיה תתבטא רק‬
‫ברצף‪.‬‬
‫ירידה באיכות הגרפו מוטורית שהולכת וגוברת כשהנבדק מתקדם במערך הציורים מצביעה על‬
‫נטייה עמוקה להתעייפות‪ .‬עליה באיכות הגרפומוטורית שהולכת וגוברת מצביעה על נטייה‬
‫לגריית יתר‪ .‬הרבה פעמים רואים ביטויים של חרדה וסערה רגשית בהתחלה‪ ,‬ואח"כ הנבדק‬
‫נרגע ועובד ביעילות‪ .‬זה מעיד על חרדה מצבית בלבד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נבדק שמצייר די טוב את‬
‫הציור הראשון‪ ,‬מראה עייפות בשני ואת השלישי נוטש באמצע – צריך לקחת בחשבון מצב‬
‫דכאוני‪ .‬ציורים של אנשים מדוכאים מאופיינים גם בצמצום רב של פרטים‪ ,‬חוסר יכולת‬
‫להשלים את כל הציורים‪ ,‬או שניהם‪.‬‬

‫גודל‬
‫גודל הציור מספק רמזים להערכה העצמית של הנבדק‪ ,‬המקום שהוא נוטה לקחת בעולם והמקום‬
‫שהוא רוצה לקחת בעולם‪.‬‬
 ‫ציור גדול במיוחד מעיד על‪:‬‬
‫נטיות אגרסיביות ואקטינג אאוט‬ ‫‪‬‬
‫נטיות להתפרשות‪ ,‬גרנדיוזיות‪ ,‬אופוריה‬ ‫‪‬‬
‫תחושת חוסר התאמה עם הגנות מפצות‬ ‫‪‬‬
‫היפראקטיביות‪ ,‬מאניות‬ ‫‪‬‬
‫אורגניות או פיגור שכלי‬ ‫‪‬‬
‫הפרעות פסיכופטיות או מצבים פרנואידים‬ ‫‪‬‬

‫ציורים קטנים במיוחד מעידים על‪:‬‬

‫תחושת נחיתות‪ ,‬חוסר התאמה‪ ,‬חוסר ביטחון והערכה עצמית נמוכה‬ ‫‪‬‬
‫חרדה‪ ,‬לעיתים עם חלקים קומפולסיביים‬ ‫‪‬‬
‫צמצום‪ ,‬ביישנות‪ ,‬נטיות לנסיגה מיחסים חברתיים‬ ‫‪‬‬
‫נטיות דיכאוניות‪ ,‬נטיות תלות ורגרסיה‬ ‫‪‬‬
‫נטייה להצטמצם תחת לחץ‬ ‫‪‬‬
‫אגו חלש‬ ‫‪‬‬

‫מיקום‬
‫המיקום השכיח והנורמלי – במרכז‪.‬‬
‫כשהציור ממוקם בדיוק במרכז‪ ,‬הדבר יכול להעיד על נוקשות וחוסר ביטחון (בעיקר בהקשר של‬
‫יחסים חברתיים)‪.‬‬
‫כשהציור ממוקם במרכז ומוגדל – זה יכול להעיד על נטיות אגרסיביות‪.‬‬
‫לפי ‪ , BUCK‬ציור שממוקם בחלק הימני של הדף מעיד על התנהגות יציבה ונשלטת‪ ,‬יכולת דחיית‬
‫סיפוקים והעדפה של סיפוקים אינטלקטואליים‪ .‬גם ‪ KOCH‬מזהה את הצד הימני של הדף עם‬
‫עכבה‪ .‬עקרון המציאות שולט בהתנהגות‪ .‬לעיתים – קשור גם לנטייה למופנמות‪.‬‬
‫מיקום בצד השמאלי – נטייה להתנהגות אימפולסיבית‪ ,‬צורך בסיפוק מיידי‪ ,‬מוחצנות‪.‬‬
‫אוריינטציה לעצמי (בניגוד לסביבה)‪ .‬אוריינטציה לעבר (בניגוד לעתיד)‪.‬‬
‫באשר למיקום בציר האנכי‪ BUCK ,‬מציע שככל הציור ממוקם גבוה יותר מנקודת האמצע של‬
‫הדף‪ ,‬כך הנבחן‪ .1 :‬מרגיש שהוא משקיע הרבה מאמץ ושהמטרה שלו אינה מושגת; ‪ .2‬נוטה לחפש‬
‫סיפוק בפנטזיה יותר מאשר במציאות; ‪ .3‬נוטה לשמור על עצמו יחסית בלתי נגיש ומן הצד‪ .‬מעיד‬
‫גם על אופטימיות‪ ,‬לעיתים קרובות ללא הצדקה‪ .‬ככל שהציור ממוקם נמוך מנקודת האמצע‪ ,‬כך‬
‫גדולה הסבירות שהנבדק‪ .1 :‬מרגיש לא בטוח ולא מותאם‪ ,‬ושתחושה זו מניבה מצב רוח דכאוני;‬
‫‪ .2‬מוצא את עצמו עם עצמאות מוגבל ונוטה לקונקרטיות‪.‬‬
‫ממצאיו של )‪ LEVY(1950‬עקביים עם ממצאיו של בק‪.‬‬
‫לפי ‪ – LEVY‬ילדים שממקמים את הציור בחלק העליון של הדף הם בעלי סטנדרטים גבוהים‬
‫להישג ושל השגת הדבר אליו הם חותרים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מבוגרים שממקמים את הציור בחלק‬
‫העליון של הדף הם כאלה שמרגישים לא בטוחים בעצמם ("מרחפים")‪ .‬נבדקים שממקמים את‬
‫הציור בתחתית הדף יכולים להיות יותר מעשיים‪ ,‬עם רגליים על הקרקע‪ .‬למעלה – אידאליזציה‪,‬‬
‫פנטזיה; למטה – פרגמטי‪ ,‬קונקרטי‪.‬‬
‫מיקום בפינה של הדף – נטיות רגרסיביות‪ ,‬צורך בתמיכה‪ ,‬פחד מפעולה עצמאית‪ ,‬חוסר ביטחון‬
‫עצמי‪.‬‬
‫מיקום בשוליים או בתחתית הדף – חוסר ביטחון עם צורך בתמיכה חיצונית‪ ,‬תלות‪ ,‬חרדה‪,‬‬
‫דיכאון‪.‬‬

‫הלחץ על העיפרון‬
‫הלחץ של העיפרון על הנייר הוא אינדיקציה לרמת האנרגיה של הנבדק‪.‬‬
‫נחשב לאינדיקטור יחסית מהימן ויציב‪.‬‬
‫לחץ עקבי מעיד על הסתגלות נורמלית ויציבה‪ .‬לחץ גבוה מקושר עם אסרטיביות‪.‬‬
‫לחץ חזק במיוחד‪ :‬יכול להעיד על מתח גבוה‪ ,‬אורגניות‪ ,‬רמות אנרגיה גבוהות‪ ,‬אסרטיביות‬
‫והישגיות‪ ,‬נטיות תוקפניות ואקטינג אאוט‪ ,‬חשדנות‪ ,‬אך גם על חרדה‪.‬‬
‫לחץ קל מדי יכול להעיד על רמת אנרגיה נמוכה‪ ,‬הגבלה ודיכוי‪ .‬הססנות‪ ,‬פחד וחוסר ביטחון‪,‬‬
‫קשיי הסתגלות וכוחות אגו נמוכים‪ ,‬חרדה‪ ,‬דיכאון‪.‬‬

‫משיכת העיפרון‬
‫הסתגלות טובה מתבטאת בציורים בקווים החלטיים‪ ,‬נשלטים היטב וזורמים בחופשיות‪ .‬ילדים‬
‫שמציירים במשיכות ארוכות מגלים התנהגות נשלטת‪ ,‬בעוד שילדים שעובדים במשיכות קצרות‬
‫מראים התנהגות אימפולסיבית‪.‬‬
‫קוים ישרים אצל ילדים מקושרים עם אסרטיביות‪ ,‬בעוד שילדים שמשתמשים במשיכות מעגליות‬
‫נוטים להיות יותר תלותיים ויותר אמוציונליים‪.‬‬
‫באק מצא שקוים לא החלטיים ושבורים או קוים שיוצרים המשכיות רק בגלל חיזוקים תכופים‬
‫מעידים בד"כ על חוסר ביטחון או חרדה‪.‬‬
‫הצללה מעידה אף היא על חרדה‪.‬‬
 ‫מחיקות‬
‫מחיקות בהיקף ממוצע‪ ,‬המוביל לשיפור של הציור‪ ,‬מעידות על יכולת גמישות והסתגלות‪.‬‬
‫כשיש מחיקות – יש משמעות לאזור בו הן מתמקדות (אזורי קונפליקט)‪.‬‬
‫מחיקות מוגזמות נמצאות במתאם עם‪:‬‬
‫חוסר ביטחון וחוסר מנוחה‬ ‫‪‬‬
‫חוסר החלטיות‬ ‫‪‬‬
‫חוסר שביעות רצון עצמית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חרדה אפשרית וצורך בעזרה‬ ‫‪‬‬
‫כשלא מוביל לשיפור – מעיד על מצב פתולוגי‪ ,‬אולי אורגניות‬ ‫‪‬‬

‫פירוט‬
‫פרטים עיקריים בציור אדם הם‪ :‬ראש‪ ,‬גוף‪ 2 ,‬רגלים‪ 2 ,‬ידיים‪ 2 ,‬עיניים‪ ,‬אף‪ ,‬פה‪ 2 ,‬אוזניים (אלא‬
‫אם מציג או מסביר השמטה)‪ .‬כשפרט משמעותי חסר‪ ,‬זו ירידה אינטלקטואלית‪ ,‬הפרעת התנהגות‬
‫או סכיזופרניה‪ .‬אצל מתבגרים – אולי הפרעת אישיות‪.‬‬
‫השמטת פרט חשוב אך לא עיקרי – חרדה‪ ,‬דימוי גוף נמוך‪ ,‬פסיכוסומטים‪.‬‬
‫ילדים או מבוגרים נוירוטים אשר מרגישים שהעולם סביבם אינו ודאי‪ ,‬אינו צפוי או מסוכן‬
‫נוטים לחפש הגנה כנגד תחושת הכאוס ע"י יצירת עולם מובנה מאוד‪ ,‬ובנוקשות‪ .‬הציורים של‬
‫נבדקים אלו יהיו מדוייקים מאוד‪ .‬ללא קוים זורמים או רגועים‪.‬‬
‫לפירוט יתר בד"כ נלווית נוקשות גבוהה‪ .‬למשל‪ ,‬איש שעומד באופן נוקשה‪ ,‬גוף וראש זקופים‬
‫מאוד ורגלים לחוצות זו אל זו‪ ,‬זרועות ישרות המונחות קרוב לגוף‪ .‬דגש על עמידה זקופה‪ ,‬מתח‬
‫גבוה‪ ,‬השומרים את העצמי סוגר כנגד העולם‪ .‬מבטא עמדה לא חופשית והגנתית‪ .‬ציורים כאלה‬
‫מאפיינים אנשים שמתקשים להיות ספונטנים ולהרגע‪.‬‬
‫פירוט לא מותאם ומוגזם נמצא אצל‪:‬‬
‫נבדקים עם נטיות תלותיות מובחנות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,OCD‬נוקשות‪ ,‬חרדה‬ ‫‪‬‬
‫פחד מאקטינג אאוט – העולם מסוכן ומנסים להשיג שליטה‬ ‫‪‬‬
‫נטיה פסיכוסומטית‬ ‫‪‬‬
‫סכיזופרניה או אורגניות‬ ‫‪‬‬
‫הפרעות בי‪-‬פולריות או מאניה‬ ‫‪‬‬
 ‫חוסר פירוט‪:‬‬
‫נטיות נסיגה‪ ,‬ריקנות‪ ,‬אנרגיה מופחתת‪ .‬מאפיין אנשים שמשתמשים בהגנות של‬ ‫‪‬‬
‫הימנעות‪.‬‬
‫מצבים פסיכוסומטים‪ ,‬מתח גבוה‬ ‫‪‬‬
‫אורגניות‬ ‫‪‬‬
‫חסך מנטלי‬ ‫‪‬‬
‫דיכאון‬ ‫‪‬‬

‫סימטריות‬
‫חוסר מובהק בסימטריה מצביע על רגשות לא מותאמים של ביטחון בחיי הרגש של הנבדק‪.‬‬
‫סימטריה מופרזת מצביעה על נוקשות‪ ,‬שליטה רגשית מופרזת‪ ,‬אינטלקטואליזציה יתרה‪,‬‬
‫אובססיוויות‪-‬קומפולסיביות‪ .‬גם דכאוניים מגלים סימטריה נוקשה‪.‬‬

‫תנועה‬
‫ילדים מחוננים מציירים יותר ציורים שיש בהם תנועה – אנשים רצים או הולכים‪ ,‬כלבים‬
‫קופצים‪ ,‬ציפורים עפות‪ ,‬עצים נעים ברוח וכו'‪ .‬אצל דכאוניים יש מעט‪.‬‬

‫עיוותים והשמטות‬
‫א‪ .‬עיוותים רציניים‪ :‬פסיכוזות‪ ,‬סכיזופרניה‪ ,‬פיגור‪ ,‬אורגניות‪ ,‬מתבגרים – מושג עצמי שלילי‪,‬‬
‫לעיתים קרובות מלווה בפסיכופתולוגיה‪ .‬אצל ילדים עיוותים יכולים להיות נורמלית תחת‬
‫לחץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬עיוותים בינוניים – חרדה‬
‫השמטות – דאגה וקונפליקט‬ ‫ג‪.‬‬
 ‫פירוש קליני של ציורי ילדים בגיל ‪ 5-12‬לפי קופיץ‬
‫האופן בו הנבדק מצייר את דמות האנוש משקף את תפיסתו העצמית‪.‬‬
‫הדמות שבחר הילד לצייר היא דמות שחשובה לו מאוד‪ .‬ילדים שמציירים את הבוחן הם בד"כ‬
‫בודדים ובעייתיים או בעלי פגיעה אורגנית שמציירים כאן ועכשיו‪.‬‬
‫האמירה של הילד בציור יכולה להיות ביטוי לעמדותיו ולקונפליקטים שלו או לחלומותיו‬
‫ומשאלותיו או שניהם‪ .‬אם הוא מספר סיפור ספונטני‪ ,‬זה משקף משאלה‪.‬‬
‫הערות חשובות‪:‬‬
‫במצב המבחן מצפים לרמה סבירה של בקרות‪ ,‬לפרופורציות הגיוניות וכו'‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ציורים שקופים מאפיינים ילדים בשלב האגוצנטרי‪ .‬ציור פרספקטיבה ותלת‪-‬מימד מתחיל‬ ‫‪‬‬
‫רק בגיל ‪.9-10‬‬
‫ציור עשיר מאוד בפרטים יכול להיות אינדיקציה לאינטילגינציה ועושר פנימי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש לבדוק קודם את הציור ללא הסיפור‪ ,‬משום שהסיפור יכול להיות רציונליזציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לבדוק סוגי הגנות‪ ,‬עד כמה הוא נותן לעצמו חופש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בציור המשפחה בודקים כמה דמויות ואיזה דמויות מצויירות‪ ,‬מיקום הדמויות‪ ,‬הקשר‬ ‫‪‬‬
‫ביניהן‪ .‬אם רק דמות אחת לא מפורטת‪,‬יש לכך משמעות‪.‬‬
‫העץ יכול לבטא התפתחות‪ ,‬צמיחה‪ ,‬פריון‪ .‬חבלות בגזע או ענפים כרותים – משהו‬ ‫‪‬‬
‫טראומטי‪ .‬צמרת ופירות – אופטימי‪.‬‬
‫בתהליך הציור יש לבדוק הדגשים (ע"י גודל‪ ,‬פרופורציה‪ ,‬תוספת מילולית)‪ ,‬תוספות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הקדשת זמן‪ ,‬השמטות‪ ,‬עוצמות של קו‪ ,‬התפתחות אסוציאטיבית של הציור‪.‬‬
‫לפעמים מורכבות הסיפור וחוסר יכולת לבטא את הדברים ישירות מצביעים על משהו‬ ‫‪‬‬
‫קשה מאוד‪.‬‬
‫רוב האנשים מציירים קודם את בן‪-‬מינם וגילם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בית‬
‫לציור הבית יש שלושה כיווני פרשנות עיקריים‪:‬‬
‫הבית כבית‪ .‬קשור למשפחת המקור (ילדים) ולבית הנוכחי (מבוגרים)‪ .‬אצל מבוגרים –‬ ‫‪‬‬
‫שילוב של הבית הנוכחי והבית הראשוני‪.‬‬
‫סימבול של האדם עצמו ‪ -‬פורטרט עצמי הכולל חוויות עצמי‪ ,‬פנטזיות‪ ,‬כוחות אגו‪ ,‬קשר‬ ‫‪‬‬
‫למציאות‪ ,‬גבולות והדגשים התפתחותיים‪ .‬הגג מקביל לראש והקירות לגוף‪ .‬היחסים בין‬
‫הגג לקירות מבטאים את יחסי האינטלקט והדחפים‪ ,‬הכוח והפנטזיה‪.‬‬
‫הבית כייצוג של תווי הפנים (דלת – פה; חלונות – עיניים)‪ .‬יש בזה אלמנט של קשר ומגע‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫פירושים לרכיבים ספציפיים‬

‫גג‬
‫הגג‪ ,‬כמו צמרת העץ והראש‪ ,‬מייצג את עולם האינטלקט והפנטזיה‪ .‬כל עיסוק בגג מבטא עיסוק‬
‫בפנטזיה ובעולם הפנימי‪ .‬הגודל היחסי של הגג משקף את האנרגיה היחסית שהנבדק מקדיש‬
‫לפנטזיה ואת מידת החיפוש אחר סיפוקים בפנטזיה‪.‬‬
‫מצב בו הפנטזיה מעוותת את התפקוד המנטלי ישתקף בגג פגום‪.‬‬
‫גג גדול מדי באופן יחסי לשאר חלקי הבית – מאפיין נבדק ששקוע בפנטזיה באופן מופרז‬ ‫‪‬‬
‫ונסוג מיחסים בינאישיים גלויים‪.‬‬
‫בית שכולו גג – לרוב נבדק סכיזופרני או סכיזואידי קיצוני‪ .‬הם מציירים גג ואח"כ‬ ‫‪‬‬
‫ממקמים דלת וחלונות בתוך הגג‪ ,‬ומה שאז מתקבל זה בית שהוא כולו גג‪ .‬נבדק כזה מצוי‬
‫במצב של נסיגה חמורה יותר לעולם של פנטזיה‪ .‬אצל אלה שמציירים גג גדול יש דגש‬
‫מופרז על חיי הפנטזיה‪ ,‬המרחיק את מבנה האישיות מאיזון עם המציאות ואילו אצל‬
‫פציינטים המציירים בית שהוא כולו גג – הקיום הוא בעיקר בעולם הפנטזיה‪.‬‬
‫בית ללא גג או גג שטוח לגמרי – הקצה השני של רצף השימוש בפנטזיה מאפיין אנשים‬ ‫‪‬‬
‫שאין להם את היכולת לפנטז‪ ,‬לרוב בעלי אינטיגלינציה נמוכה‪ .‬כאשר הנבדק בעל‬
‫אינטיליגנציה נורמלית‪ ,‬העדר גג מאפיין אישיות מצומצמת ואוריינטציה קונקרטית‪.‬‬
‫גג מודגש במיוחד ע"י קו חזק ו‪/‬או חזרה על קווים (חלקים אחרים של הבית לא‬ ‫‪‬‬
‫מודגשים) – נבדק שמנסה להגן על עצמו מפני השתלטות הפנטזיה והמחשבה על‬
‫התנהגותו ואובדן שליטה עליה‪ .‬מופיע אצל פרה‪-‬פסיכוטים ולעיתים גם אצל נוירוטים‬
‫חרדתיים‪ .‬בכל מקרה זה מצביע על עיסוק מוגבר בפחד שהאימפולסים שבפנטזיה יחלחלו‬
‫להתנהגות גלויה או יעוותו את תפיסת המציאות‪.‬‬

‫קירות‬
‫חוזק הקירות המצוירים של הבית ומידת המותאמות שלהם נמצאו קשורים ישירות לחוזק האגו‬
‫של הנבדק‪.‬‬
‫קירות המצוירים בקו חלש – קו חיצוני חלש של קירות הבית מעביר תחושה של‬ ‫‪‬‬
‫התפוררות האישיות ושליטת אגו חלשה ללא שימוש בהגנות מפצות‪ .‬אנשים אלה‬
‫משלימים במידה רבה יותר עם הפתולוגיה ההולכת ומתקרבת שלהם לעומת אנשים‬
‫שבציור מחזקים את הקירות ונלחמים בהתפרקות הצפויה‪.‬‬
‫קירות שקופים ‪ -‬קירות שקופים (מתבטאים בזה שמציירים חפצים בבית שניתן לראות‬ ‫‪‬‬
‫אותם דרך הקירות) – בציור של מבוגר זוהי עדות לליקוי בבוחן מציאות‪ .‬מעיד על תחושת‬
‫פריצות‪ ,‬חדירות‪ ,‬בעיה בשיפוט ומאפיין מפגרים או פסיכוטים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬קירות‬
‫שקופים שכיחים אצל ילדים ומצביעים על חוסר בשלות של יכולת ההמשגה ועל חופש‬
‫שהילד לוקח לעצמו בייצוג המציאות‪.‬‬
‫קירות מחוזקים ומודגשים – מקושרים לניסיון נואש‪ ,‬לעיתים מודע‪ ,‬לשמור על האגו מפני‬ ‫‪‬‬
‫התפרקות (כמו בהתחלת פסיכוזה)‪ .‬גם צורך לחזק את גבולות הגוף‪.‬‬

‫דלת‬
‫הדלת משקפת את המגע הישיר עם הסביבה‪ .‬מייצגת קשר‪.‬‬
‫מזכיר את סימבול הפה – קבלה‪ ,‬נתינה‪ ,‬יצירת קשר‪ .‬מומלץ להסתכל על גודל הדלת והעיסוק‬
‫בה‪ ,‬על ידיות‪.‬‬
‫דלת גדולה – שאיפה חזקה לקשר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דלת גדולה במיוחד – מאפיינת תלות יתר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דלת זעירה ביחס לחלונות ולבית כולו ‪ -‬משקפת חוסר רצון למגע עם הסביבה‪ ,‬נסיגה‬ ‫‪‬‬
‫מיחסים בינאישיים‪ ,‬יכולת מוגבלת ליחסים חברתיים‪ ,‬ביישנות‪ ,‬פחד ממגע עם אנשים‪.‬‬
‫המגע האמוציונלי נתפס כסיבה לכאב והאדם מסרב להיחשף לכך שוב ושוב‪ .‬מביע ניסיון‬
‫של האדם להשאיר את אישיותו בלתי נגישה‪.‬‬
‫דלת מוגבהת מעל קו הבסיס של הבית – יכולה להעיד על חוויה של האדם של העדר‬ ‫‪‬‬
‫נגישות לסביבה‪ .‬דרך נוספת לביטוי חשש ממגע חברתי‪ .‬מאפיינת גם כאלו שיוצרים מגע‬
‫עם הסביבה רק בתנאים שלהם‪.‬‬
‫דלת פתוחה (נדיר סטטיסטית) ‪ -‬תלות והזדקקות חזקה לקשר‪ .‬רצון עז לקבל חום ויחס‬ ‫‪‬‬
‫מבחוץ‪ .‬זאת כאשר הנבדק מספר שיש אנשים בתוך הבית‪ .‬כשהנבדק אומר שהבית ריק‪,‬‬
‫הדלת הפתוחה מייצגת תחושה קיצונית של פגיעות‪ ,‬הגנות אגו חלשות‪.‬‬
‫הדגשת מנעולים – הגנתיות שמאפיינת לעיתים פרנואידים‪ .‬צורך בהגנה מפני העולם‬ ‫‪‬‬
‫שבחוץ‪.‬‬
‫העדר דלת – מאפיין חמור מייצג מחסום בקשר באופן טוטאלי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חלונות‬
‫אפיק משני לאינטראקציה עם הסביבה‪.‬‬
‫תריסים ווילונות מוגפים – צורך בנסיגה וחשש מפני אינטראקציה‪ .‬הגנתיות והימנעות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תריסים ווילונות פתוחים או פתוחים חלקית – משקפים גישה של אינטראקציה נשלטת‬ ‫‪‬‬
‫עם הסביבה‪ .‬קיימת מידה מסויימת של חרדה‪ ,‬המתבטאת כטקט‪ ,‬ביחסים הבינאישיים‪.‬‬
‫תן וקח רגשי מבוקר ביחסים עם אחרים‪.‬‬
‫חלונות חשופים לגמרי – חלונות לגמרי ערומים‪ ,‬ללא תריסים או וילונות‪ .‬מופיעים‬ ‫‪‬‬
‫בציורים של אנשים המתקשרים עם אחרים בסביבה בצורה ישירה וללא יומרה‪.‬‬
‫משתמשים מעט מאוד בטקט והאינטראקציה שלהם יכולה להיות ישירה מדי‪.‬‬
‫חיזוק קוי החלונות (אם אין חיזוקים במקומות אחרים) – מאפיין נבדקים בעלי פיקסציה‬ ‫‪‬‬
‫אורלית או תכונות אורליות‪ .‬לעיתים מאפיין גם נבדקים עם נטיות אנאליות‪ .‬אבחנה‬
‫מבדלת – השוואה לציור הדמות ובדיקת הדגשה של פה או אחוריים‪.‬‬
‫דגש על מנעולים – כמו בדלתות‪ :‬פחד מסכנה חיצונית‪ ,‬לרוב אוריינטציה פרנואידית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ארובה‬
‫עשויה להופיע אצל נבדקים נורמליים‪.‬‬
‫מסמלת חמימות‪ ,‬אינטימיות‪ .‬אך גם סימבול פאלי‪.‬‬
‫דגש על הארובה – יכולה להעיד על עיסוק יתר בתחום המיני‪.‬‬
‫עשן מארובה – יכול ללכת עם כיוון של חמימות והזנה‪ ,‬ועם כיוון של קונפליקט‪ ,‬מתח ושריפה‪.‬‬
‫חשוב לשאול את הנבחן מה משמעות העשן‪.‬‬

‫עשן‬
‫עשן סמיך שיוצא מהארובה – מתח פנימי רב בתוך הנבדק או קונפליקט ואי שקט בתוך‬
‫הסיטואציה הביתית או שניהם‪.‬‬
‫עשן נוטה לכיוון אחד (כאילו יש רוח חזקה)‪ -‬תחושת לחץ מהסביבה‪ .‬מופיע פעמים רבות אצל‬
‫ילדים הסובלים מקשיי קריאה הנתונים ללחץ רב מצד ההורים‪ .‬מופיע גם אצל מתבגרים‬
‫החשים לחץ רב מהסביבה לקונפורמיות והישגים בלימודים‪ ,‬ואצל מתגייסים לצבא זמן קצר‬
‫לאחר הגיוס‪.‬‬

‫פרספקטיבה‬
‫הצופה מעל הבית ומסתכל למטה (ממבט הציפור) – נבדק שדוחה את הבית ואת הערכים‬ ‫‪‬‬
‫שהוא מייצג‪ .‬צירוף של תחושת עליונות ומרד כנגד הערכים המסורתיים שהבית מייצג‪.‬‬
‫זלזול במוסכמות ובקונפורמיות‪.‬‬
‫הצופה מתחת לבית ומסתכל למעלה (ממבט התולעת) – נבדק שמרגיש נחות ודחוי‬ ‫‪‬‬
‫בסיטואציה הביתית‪ .‬תחושות של מחסור בחום‪ ,‬הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫בית מרוחק‪ ,‬במרחק רב מהצופה – מאפיין ‪ 2‬קבוצות נבדקים‪ .1 :‬כאלו שחשים את עצמם‬ ‫‪‬‬
‫רחוקים ולא נגישים; ‪ .2‬כאלו שחשים שאינם מסוגלים להתמודד עם הסיטואציה‬
‫הביתית‪ ,‬שלא יכולים להרגיש בנוח עם האנשים בבית‪.‬‬
‫פרופיל מוחלט – רק צידו של הבית מוצג לצופה‪ .‬הדלת לא נראית לעין‪ .‬מאפיין נבדקים‬ ‫‪‬‬
‫נסוגים‪ ,‬אופוזיציונליים‪ ,‬או לא נגישים ליחסים בינאישיים‪ .‬ציור מועדף ע"י‬
‫סכיזופרנים‪-‬פרנואידים‪.‬‬

‫קו האדמה‬
‫היחס בין הבית‪ ,‬העץ או דמות האדם לקרקע משקף את מידת הקשר של הנבדק למציאות‪.‬‬
‫אנשים עם סכיזופרניה סמויה או אישיות גבולית מתקשים ליצור מגע ישיר בין הקרקע לאובייקט‬
‫המצויר‪ .‬הציור נסמך על קו קרקע שבור ולא שלם או אמורפי או לחלוטין לא נוגע בקרקע‪.‬‬

‫תוספות‬
‫שיחים‪ ,‬עצים שמקיפים את הבית – תחושות של חוסר ביטחון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שביל בעל פרופורציות טובות ומוביל עד לדלת – משקף שליטה וטקט ביחסים עם‬ ‫‪‬‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫שביל ארוך ומפותל – מאפיין אנשים שנוטים להיות מרוחקים אך מצליחים להתחמם‬ ‫‪‬‬
‫וליצור קשר עם אחרים‪ .‬הם יוצרים קשר באיטיות אך הקשר שנוצר הוא איכותי‪.‬‬
‫שביל שהוא רחב בפתח שליד הצופה‪ ,‬נעשה צר באופן פתאומי ובסופו צר יותר מהדלת‬ ‫‪‬‬
‫באופן משמעותי – ניסיון להסתיר את הצורך הבסיסי להישאר מרוחק ומנותק באמצעות‬
‫ידידותיות שטחית‪.‬‬
‫גדרות ‪ -‬ביטוי להגנתיות‪ ,‬רצון לחוש בטוח ללא הפרעה של אחרים‪ .‬צורך בהגנה רגשית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אשנבים בגדר – חשדנות‪ .‬כך גם תריסים בחלונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫ציור העץ‬
‫כאשר הנבדק מצייר עץ הוא בוחר מזיכרונו‪ ,‬מתוך המספר העצום של העצים שראה‪ ,‬את העץ‬
‫איתו הוא מזדהה במידה הרבה ביותר‪ .‬בעת הציור‪ ,‬הנבדק משנה את העץ ויוצר אותו מחדש‬
‫כאשר הוא משליך עליו את רגשותיו ותחושותיו והופך אותו לפורטרט של עצמו‪.‬‬
‫מתייחסים לעץ כאל ייצוג של הרבדים העמוקים ביותר של העצמי‪ .‬העץ מסמל מספר דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬צמיחה והתפתחות אישית של האדם‪ .‬בפולקלור ובמיתוסים של עמים רבים‪ ,‬העץ מסמל‬
‫חיים וצמיחה‪.‬‬
‫‪ .2‬ההתייחסות לחלקי העץ דומה לסמליות של ציור איש‪ .‬הגזע – האגו‪ ,‬הגוף‪ ,‬הבסיס‪.‬‬
‫הצמרת – הראש‪.‬‬
‫‪ .3‬האמר מתייחס לעץ גם בהקשר החברתי שלו – איפה נמצא? בודד או בתוך יער? בהקשר‬
‫זה מתייחסים לענפים כאל ידיים – חיפוש קשר בחוץ (ענפים שפונים הצידה) מול‬
‫מופנמות ופניה לפנטזיה (ענפים שפונים פנימה)‪.‬‬
‫לפי האמר‪ ,‬העץ משקף יותר משאר הציורים את התפיסה העצמית של הנבדק ביחס לקשרים שלו‬
‫עם הסביבה‪ ,‬משום שהעץ חשוף לשמש‪ ,‬גשם‪ ,‬רוח וכו'‪ .‬לעיתים נבדקים מציירים עצים‬
‫שמטלטלים ברוח או שנשברו מהסערה – משקף את השפעת הלחץ הסביבתי עליהם‪.‬‬
‫עצים גם יכולים לסמל את הדימוי העצמי של הנבדק‪ .‬למשל – ילד שמספר על עץ שיש לו פירות‬
‫טעימים ויפים יכול כך לבטא את הגאווה שלו על תחושת הפוריות (הקומפטנטיות ויכולת‬
‫היצירה) שלו‪ .‬ילד אחר יכול לספר על עץ שלא מצליח להוציא פירות או שהפירות שלו רקובים‬
‫או לא טעימים‪ ,‬ולבטא כך את תחושת הנחיתות והפגימות שלו‪.‬‬
‫בעץ‪ ,‬בניגוד לדמויות‪ ,‬אין הסוואה (בגדים)‪ ,‬אין כיסוי‪.‬‬
‫עלים – מתקשרים עם חיות‪ .‬צמחים ופירות – פיריון‪.‬‬
‫עפ"י ‪ , KOCH‬גדילתו והתפתחותו של העץ מתחתיתו כלפי מעלה מקבילה להרגשה של הנבדק לגבי‬
‫התפתחותו והיסטוריית החיים הפסיכולוגית שלו‪ .‬עקבות של חוויות מוקדמות מבוטאות לרוב‬
‫בחלק התחתון של בגזע וחוויות מאוחרות יותר במקום גבוה יותר בעץ (מחקר מפורסם על‬
‫אנשים עם שיתוק ברגליים – ככל שהפציעה התרחשה מוקדם יותר‪ ,‬הצלקת היתה ממוקמת‬
‫נמוך יותר)‪.‬‬
‫פצע או צלקת בעץ עשויים לבטא מוות‪ ,‬נכות ו‪/‬או טראומה פסיכולוגית‪.‬‬
‫התערבות טיפולית קצרה יכולה להביא לשינויים בציורי דמות‪ ,‬אך פחות בציורי העץ – ניתן‬
‫לראות בכך ביטוי לזה שהעץ אכן מייצג רבדים עמוקים‪ ,‬בסיסיים ולא מודעים של האישיות‪.‬‬
‫ציורי הדמויות מבטאים תכנים שיותר קרובים למודע‪.‬‬
‫כאשר בוחנים ציור עץ‪ ,‬כדאי להסתכל בהתחלה על הציור כשלמות ולנסות להתרשם באופן‬
‫אינטואיטיבי‪ ,‬מבלי להתמקד בפרטים‪ ,‬ולנסות לקבל רושם כללי – האם הציור משקף הרמוניה‬
‫או אי שקט‪ ,‬ריקנות או מלאות‪ ,‬עוינות וכו'‪.‬‬
‫התפתחות ציור העץ אצל ילדים‪:‬‬
 ‫גיל ‪ – 3‬ציור עץ סכימטי‬ ‫‪‬‬
‫גיל ‪ – 5‬הבחנה בין ענפים גדולים ופחות גדולים‬ ‫‪‬‬
‫גיל ‪ – 7‬הבחנה של אדמה ובסיס עם נפח‬ ‫‪‬‬
‫גיל ‪ – 9-10‬יש נפח גם לענפים‬ ‫‪‬‬
‫גיל ‪ – 11‬שורשים או התרחבות‬ ‫‪‬‬

‫סוגי עצים‬
‫‪ .1‬עץ שנשען על תחתית הדף (שימוש בתחתית הדף כקו קרקע) – מאפיין נבדקים חסרי‬
‫ביטחון‪ .‬נצמדים לתחתית הדף בניסיון להשיג ביטחון‪ .‬גם דכאוניים מציירים את העץ‬
‫בחלק התחתון של הדף‪ ,‬כשהוא נשען לעיתים על תחתית הדף‪ .‬שימוש בקווים חלשים‬
‫ודקים‪ ,‬וסוג העץ (ערבה בוכיה) מסייעים לאבחנה מבדלת בין דיכאון לבין חוסר ביטחון‪.‬‬
‫עץ חור המנעול (ציור הגזע והצמרת כקו רציף) ‪ -‬הישות שמתקבלת היא של חלל סגור‬ ‫‪.2‬‬
‫וריק‪ .‬אופייני לנבדקים נגטיביסטים ואופוזיציונליים‪ .‬הנבדק ממלא אחר בקשת הבוחן אך‬
‫באופן מינימלי‪ .‬תתכן גם תחושה של ריקנות‪ ,‬או הגנות של צמצום‪ ,‬אך צריך להיות ברור‬
‫שהנבדק לא יכול לצייר עץ טוב יותר‪.‬‬
‫עץ מפותל – שני צידי הגזע אינם מחוברים‪ ,‬התחושה היא שהעץ חצוי לאורכו ונראה כמו‬ ‫‪.3‬‬
‫שני עצים חד‪-‬מימדיים העומדים זה ליד זה‪ .‬עץ כזה משקף התפוררות של האישיות‪,‬‬
‫דיסוציאציה בין מרכיבי האישיות‪ ,‬שבירה של ההגנות וסכנה של התפרצות של דחפים‬
‫פנימיים‪ .‬מאוד מאפיין סכיזופרניה‪.‬‬
‫עץ תפוח – צרכי תלות‪ ,‬חוסר בשלות‪ ,‬רגרסיה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫עצים מתים – דיכאון‪ ,‬אשמה‪ ,‬אובדנות‪ ,‬נחיתות‪ ,‬סכיזואידיות‪ .‬פרוגנוזה לא טובה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫עץ גדול – מרוכז בעצמו‪ ,‬בעיקר אם במרכז‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫עץ ענקי – נטיות תוקפניות‪ ,‬פנטזיה או פיצוי‪ ,‬רגישות יתר‪ ,‬צורך בשליטה‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫עץ מבודד על ראש הר – רגשות גרנדיוזיות‪ ,‬בדידות עם מאבק לעצמאות‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫עץ קטן – ‪ .1‬אגו חלש עם רמת אנרגיה נמוכה; ‪ .2‬רגשות נחיתות; ‪ .3‬נטיות למופנמות‪,‬‬ ‫‪.9‬‬
‫פרישה ונסיגה‪.‬‬
 ‫ענפים‬
‫מבנה הענפים משקף שלושה אלמנטים הקשורים לקשר עם הסביבה‪:‬‬
‫תחושת היכולת של הנבדק לחפש סיפוקים בסביבה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הרגשת הנבדק לגבי קשר עם אחרים‬ ‫‪‬‬
‫הרגשת הנבדק לגבי הצלחה והישגים‬ ‫‪‬‬
‫לעיתים נבדק עלול לנסות להסתיר את תחושת המסוגלות הנמוכה שלו ע"י ציור המבטא‬
‫אופטימיות‪ ,‬למשל ע"י ציור אדם עם זרועות מושטות ארוכות במיוחד‪ .‬העץ לעומת זאת ישקף‬
‫את התחושות האמיתיות באמצעות ענפים שבורים אשר מבטאי תחושה בסיסית של חוסר תקווה‬
‫להצלחה‪.‬‬
‫יש לשים לב האם הטיפול בענפים ובעלים כולל מרכיבים רכים וחיים או זוויתיים‪ ,‬נוקשים‬
‫וקשים או שהטיפול קופצני‪ ,‬רוגזני‪ ,‬חרד ולא בטוח‪.‬‬

‫סוגי ענפים‬
‫‪ .1‬ענפים דקים וצרים המתנשאים למעלה וכמעט לא מתפרשים לצדדים – פחד מפני חיפוש‬
‫סיפוקים בסביבה ופניה לחיפוש סיפוקים בפנטזיה כתחליף‪ .‬אופייני לאינטרוברטים עד‬
‫סכיזואידים‪.‬‬
‫‪ .2‬ענפים שמתפשטים לרוחב (כלפי הסביבה) ולמעלה (לפנטזיה) – איזון טוב בחיפוש אחר‬
‫סיפוקים‪.‬‬
‫‪ .3‬ענפים חד‪-‬מימדיים אשר אינם יוצרים מערכת אחת ואינם מחוברים ממש לגזע שגם הוא‬
‫חד מימדי – חשד לאורגניות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬סוג כזה של עץ משקף תחושות של‬
‫אימפוטנציה‪ ,‬חוסר ערך‪ ,‬אגו חלש ואינטגרציה דלה של משאבים לחיפוש סיפוקים‪.‬‬
‫‪ .4‬מבנה ענפים גמיש – ארגון הענפים מהעבה לדק כאשר העבים סמוכים לגזע – מראה על‬
‫תחושה של יכולת טובה להשגת סיפוקים מהסביבה‪.‬‬
‫‪ .5‬ענפים שנראים כמו אלות או כידונים עם קצוות מחודדים או שיש להם קוצים לאורכם –‬
‫דחפים חזקים של עוינות ואגרסיה‪ .‬כאשר התמונה ההתנהגותית אינה מראה על מימוש‬
‫הדחפים והנבדק נראה עדין ורך‪ ,‬ניתן להסיק שההסתגלות על פני השטח מושגת במאמץ‬
‫רב‪ ,‬הדחקות מסיביות ומתח פנימי רב‪ .‬במקרים כאלו יש לחפש בציורים אינדיקציות‬
‫לאובדן שליטה כדי להעריך הסבירות להתפרצות הדחפים הללו‪ .‬כאשר סימני השליטה‬
‫מודגשים במיוחד‪ ,‬הם עצמם יכולים לשמש אינדיקציה להתפרצות הקרובה של הדחפים‬
‫האלימים‪.‬‬
‫‪ .6‬ענפים דו מימדיים פתוחים (בקצה החיצוני שלהם) – תחושה של שליטה מועטה על ביטוי‬
‫הדחפים‪.‬‬
‫‪ .7‬ענפים שדומים לפאלוס – עיסוק יתר במין ו‪/‬או בגבריות‪.‬‬
‫ענפים שבורים וחתוכים – תחושה של טראומה‪ ,‬רגשות של חוסר אחידות פנימית‪ ,‬רגשות‬ ‫‪.8‬‬
‫של "סירוס" פסיכולוגי – חוסר אונים‪ ,‬חוסר מותאמות‪ ,‬פסיביות כפויה – או של סירוס‬
‫פסיכוסקסואלי – חוסר גבריות‪ ,‬אימפוטנציה‪.‬‬
‫גזע כרות ומהגזע צומחים ענפים קטנים – תחושת פגיעה והרס בגרעין האני‪ .‬ייתכן‬ ‫‪.9‬‬
‫והענפים הקטנים מצביעים על כיוון חיובי וניסיון לצמוח מחדש‪.‬‬
‫ענפים שפונים פנימה לתוך העץ במקום החוצה לסביבה – אגוצנטריות‪ ,‬נטיות‬ ‫‪.10‬‬
‫אינטרוברטיות מודגשות (נראה אצל ‪.)OCD‬‬
‫מבנה ענפים גדול במיוחד על גזע קטן – השקעת מאמץ מוגזם בחיפוש אחר סיפוקים‪,‬‬ ‫‪.11‬‬
‫לעיתים כניסיון לפיצוי על תחושות בסיסיות של חוסר ערך (גזע קטן)‪.‬‬
‫מבנה ענפים קטן על גזע גדול – תחושת תסכול בשל חוסר יכולת לספק צרכים בסיסיים‬ ‫‪.12‬‬
‫חזקים‪.‬‬
‫ענפים שמגיעים עד השמש (בציורי ילדים) – צרכי חיבה מתוסכלים‪ .‬העץ פורש זרועות‬ ‫‪.13‬‬
‫רעבות כלפי מקור חיים מדמות סמכות (השמש)‪ .‬עץ שנוטה הצידה מהשמש שנראית‬
‫כמעיקה עליו – ניסיון לברוח מהורה דומיננטי‪.‬‬
‫ענפים משניים שנראים כמו מסמרים השקועים כמו קוצים בתוך הענפים הראשונים‬ ‫‪.14‬‬
‫ובתוך הגזע – נטיות מזוכיסטיות‪ .‬הכוונה היא שהענפים המשניים חופרים בגזע או‬
‫בענפים הראשונים במקום לצמוח‪.‬‬
‫קצות ענפים עטופים בכדורים דמויי ענן או צמר גפן – ניסיון למנוע התפרצות אגרסיה‬ ‫‪.15‬‬
‫כלפי חוץ‪ .‬האגרסיה לא מקבלת ביטוי חיצוני והאדם נראה לרוב מנומס ונעים‪.‬‬
‫ענפים נופלים – חוסר יכולת להתמודד עם לחצי הסביבה‪.‬‬ ‫‪.16‬‬
‫הזנחת ענפים – חוסר הנאה ביחסים בינאישיים‪.‬‬ ‫‪.17‬‬
‫ענפים קצרים – עוינות ותוקפנות‪ ,‬פחדי סירוס‪ ,‬סביבה נתפסת כלא שמחה‪.‬‬ ‫‪.18‬‬
‫ענפים גבוהים – עד לסוף הדף – פנטזיה‪ ,‬משקף שליטה לא תואמת בדחפים‪.‬‬ ‫‪.19‬‬
‫ענפים ועלים מוגזמים – מאני‪.‬‬ ‫‪.20‬‬
‫ענפים חיוורים – חוסר החלטיות וחרדה‪.‬‬ ‫‪.21‬‬
‫ענפים קטועים ועבים – נטיות התאבדות‪.‬‬ ‫‪.22‬‬
 ‫צמרת‬
‫כמו הגג בציור הבית‪ ,‬הצמרת מייצגת את ההיבט האינטלקטואלי והפנטזיוני בחיים הפנימיים של‬
‫הנבדק‪.‬‬
‫‪ .1‬צמרת העץ מצויה מחוץ לדף – עיסוק קיצוני בפנטזיה‪ .‬אופייני לסכיזואידים (אם כי‬
‫אנשים שנמצאים על הרצף אינטרוברטי‪-‬סכיזואידי נוטים להדגיש את נטיית הענפים‬
‫כלפי מעלה‪ ,‬רק אצל הסכיזואידים העץ יוצא מהדף)‪ ,‬כנ"ל אם הגזע מגיע עד הקצה‬
‫העליון של הדף‪.‬‬
‫‪ .2‬השטחה של צמרת העץ – לחץ סביבתי מורגש וחוסר תקווה‪ ,‬ניסיון להכחיש חיי פנטזיה‬
‫כואבים‪.‬‬
‫‪ .3‬צמרת בצורת ענן – פנטזיה אקטיבית‪ ,‬רמת אנרגיה נמוכה ואולי הימנעות ילדותית‬
‫ממציאות‪.‬‬
‫‪ .4‬קווים מבולבלים – בלבול‪ ,‬התרגשות‪ ,‬אימפולסיביות‪ ,‬לביליות רגשית‪.‬‬

‫עלים‬
‫‪ .1‬חוסר עלים – בעיה באינטגרציה של האגו (פחות משמעותי כשהציור נעשה בסתיו)‪.‬‬
‫‪ .2‬עלים נושרים – א‪ .‬חוסר יכולת להיות קונפורמי לדרישות חברתיות; ב‪ .‬אובדן יכולת‬
‫להסתיר מחשבות בחוויה‪.‬‬
‫‪ .3‬הרבה עלים – צורך להיראות פרודוקטיבי ופורה‪ ,‬יתכן עם מאפיינים אובססיווים‬
‫וקומפולסיבים‪.‬‬
‫עלים לא מחוברים לענפים – דהקומפנסציה‪ ,‬או אם רבים – עם מאפיינים ‪.OCD‬‬ ‫‪.4‬‬
‫עלים מחודדים – נטיה לאגרסיביות ואקטינג אאוט‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫גזע‬
‫אצל מבוגר מצפים ליחסים של ‪ 1/3 2/3‬בין הגזע לצמרת (הצמרת תופסת יותר מקום)‪.‬‬
‫הגזע מייצג את חוזק האגו (תחושת כוח בסיסית ועוצמה פנימית)‪ .‬הארגון של הציור כולו משקף‬
‫את תחושת האיזון התוך‪-‬אישי של הנבדק‪.‬‬
‫‪ .1‬קוים מחוזקים בגזע העץ – צורך של הנבדק לשמור על שלמות האישיות‪ .‬יש שימוש‬
‫בהגנות מפצות על מנת להתמודד עם הפחד מפני התפוררות האישיות‪.‬‬
‫‪ .2‬קווים חלשים לא רצופים בגזע – מצב מתקדם של תחושות התפרקות או אובדן זהות‪ .‬אין‬
‫שימוש בהגנות המפצות‪ .‬מצב של חרדה אקוטית‪.‬‬
‫‪ .3‬חורים בגזע וחיות מבצבצות מתוכם – כשזה אצל ילדים זה הולך עם משאלות תלות‬
‫וסודות (לא בהכרח פתולוגי)‪ .‬אצל מבוגרים זה קשור לתחושה של דיסוציאציה של‬
‫האישיות‪ ,‬תחושת חוסר שליטה בדחפים‪ .‬הזדהות עם העץ אופיינית למבוגרים בעוד‬
‫שילדים נוטים יותר להזדהות עם בעה"ח שבתוך העץ‪ .‬כך גם מבוגרים עם צרכי נסיגה‬
‫וילדים אובססיווים או עם פוביות‪.‬‬
‫בסיס רחב – צרכי תלות אוראליים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫גזע מת – תחושת אובדן שליטת אגו‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫קו לא מתמשך – התרגשות אימפולסיבית וחוסר סבלנות‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫גזע ענק – תחושת מגבלות סביבתיות ונטיות אגרסיביות‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫גזע חיוור – כוחות אגו לא תואמים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫גזע ארוך וצמרת קטנה – התפתחות מעוכבת‪ ,‬אינפנטיליות או רגרסיה‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫גזע קצר וצמרת גדולה – ביטחון עצמי‪ ,‬אמביציה‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫גזע צר יותר בבסיס – הפרעה פסיכולוגית‪ ,‬אגו חלש‪ ,‬עכבה והדחקה‪.‬‬ ‫‪.11‬‬
‫גזע מחוזק בפריפריה – צורך לשליטה ויתכן הגנות מפצות‪.‬‬ ‫‪.12‬‬
‫הצללה – תחושת אי תואמות‪ ,‬סומטיזציה‪.‬‬ ‫‪.13‬‬
‫קליפת העץ – הכיסוי המגן על העץ‪ .‬במצב נורמלי מעיד על אכפתיות לסביבה‪ .‬כשזה‬ ‫‪.14‬‬
‫מודגש – חרדה‪ .‬כשמבוצע בדייקנות – קומפולסיביות‪ .‬קוים אנכים מופרדים –‬
‫סכיזואידיות‪.‬‬

‫שורשים‬
‫מעידים על האחיזה במציאות‪ .‬מקור יציבות‪ ,‬ביטחון‪ ,‬קשר עם המציאות (‪.)KOCH‬‬
‫הדגשת יתר של השורשים – מבטאת עיסוק מופרז של הנבדק בנושא האחיזה שלו‬ ‫‪.1‬‬
‫במציאות‪ ,‬פחד מאיבוד קשר למציאות‪ .‬מאפיין אנשים לפני התפרצות פסיכוטית‪.‬‬
‫קרקע שקופה‪ ,‬שרואים דרכה את השורשים (כאשר הנבדק מבוגר ובעל אינטיליגנציה‬ ‫‪.2‬‬
‫ממוצעת לפחות) מצביעה על פגיעה בבוחן המציאות‪ ,‬ועשויה להיות אינדיקציה לתהליך‬
‫סכיזופרני‪.‬‬
‫שורשים מתים – אובדן אחיזה במציאות‪ ,‬אובדן מוטיבציה‪ ,‬דיכאון‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫השמטת שורשים ובסיס – תחושת חוסר ביטחון וחוסר התאמה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫נושאים ספציפיים‬
‫‪ .1‬עץ ומעליו חג נשר – תחושת כיליון‬
‫‪ .2‬כלב משתין על עץ – הרגשת חוסר ערך‪ ,‬הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬תחושת השפלה‪.‬‬
‫‪ .3‬אדם המזוהה כדמות אב כורת עץ – תחושה של פגיעות גופנית‪.‬‬
 ‫עצי פרי מאפיינים נשים הרות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫דיכאוניים נוטים יותר לצייר ערבות בוכיות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ילדים קטנים מרבים לצייר עצי תפוח ‪ .‬נראה שהילד מזדהה עם הפרי‪ ,‬והעץ מייצג את‬ ‫‪.6‬‬
‫דמות האם‪ :‬ילדים שסובלים מתחושת דחייה אימהית מציירים תפוח אחד כנופל או נובל‬
‫מהעץ‪.‬‬
‫הגיל המיוחס לעץ ע"י הנבדק (כשהוא נשאל בן כמה הוא) – קשור להרגשה של האדם‬ ‫‪.7‬‬
‫לגבי הבגרות הפסיכוסקסואלית שלו‪ .‬נבדקים החשים שאינם בשלים מבחינה‬
‫פסיכוסקסואלית נוטים לצייר עץ צעיר יותר מנבדקים אחרים בני אותו גיל‪.‬‬
‫עצים שמתוארים כמתים ‪ :‬אחת השאלות בתשאול שלאחר סיום הציור היא‪" :‬האם העץ‬ ‫‪.8‬‬
‫חי?"‪ .‬נבדקים שעונים שהעץ מת הם לרוב בלתי מסתגלים באופן משמעותי‪ .‬התשובה‬
‫אופיינית לאנשים בנסיגה‪ ,‬סכיזופרנים‪ ,‬דכאוניים ונוירוטיים קשים אשר ויתרו על‬
‫התקווה להגיע לרמת הסתגלות טובה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ציור עץ מת מהווה אינדיקציה לפרוגנוזה‬
‫שלילית (בגלל תחושת חוסר התקווה)‪ .‬אינדקס לסבירות הופעתה של פתולוגיה חמורה‪.‬‬
‫כאשר העץ נתפס כמת‪ ,‬יש לברר האם המוות נתפס כנגרם ע"י גורם חיצוני או פנימי‪ .‬אם‬
‫הנבדק אומר שהמוות נגרם ע"י רוח‪ ,‬סערה וכו'‪ ,‬פירוש הדבר שהנבדק מרגיש שמשהו‬
‫בסביבה החיצונית אחראי לקשיים שלו והוא סובל מתחושת טראומטיזציה‪ .‬כאשר‬
‫הנבדק מייחס את המוות לגורם פנימי כמו ריקבון השורשים‪ ,‬הדבר מבטא תחושה‬
‫שהנבדק תופס את עצמו כלא בריא‪ ,‬לא מתאים ולא ראוי‪ .‬התפיסה של העץ כנרקב‬
‫מבפנים מעידה על פתולוגיה חמורה יותר והפרוגנוזה טובה יותר כאשר הנזק מיוחס‬
‫לגורמים חיצוניים‪.‬‬
 ‫ציור אדם‬
‫הציור הכי קרוב לפורטרט עצמי ולכן מעורר הכי הרבה חרדה והתנגדות‪ .‬הציור עלול לעורר פחדי‬
‫כישלון‪ ,‬עיסוק בדימוי העצמי ושאלות בנוגע לאופן שבו הפרט מתקבל בסביבה‪.‬‬
‫הציור יכול לתת אינפורמציה בנוגע ל – ‪ 3‬נושאים אפשריים‪:‬‬
‫‪ .1‬דימוי עצמי – איך הנבדק תופס וחווה את עצמו‪ .‬יתבטא בגודל הציור‪ ,‬הבלטת אזורים או‬
‫איברים רגישים‪ ,‬תוספות לציור וכו'‪ .‬מגבלות גופניות של הנבדק יבואו לידי ביטוי בציור‬
‫רק אם הן חלק מהתפיסה העצמית של הנבדק‪ .‬תיתכן גם השלכה של אפיונים ותכונות –‬
‫שמחה‪ ,‬עצב‪ ,‬כוח (עצמי גופני ועצמי פסיכולוגי)‪.‬‬
‫‪ .2‬דימוי אידאלי – כשהציור מאוד שונה מהאדם‪ .‬הנבדק מצייר מה שהיה רוצה להיות ולא‬
‫כפי שהוא מרגיש את עצמו‪ .‬מאוד שכיח אצל מתבגרים (בנים שמציירים דמות שרירית‬
‫חשופה‪ ,‬בנות שמציירות דוגמניות)‪.‬‬
‫‪ .3‬אחר משמעותי – על הציור מושלכת דמות מהעבר או מההוה שהיתה לה השפעה או ערך‬
‫חיובי‪/‬שלילי על הנבדק‪ .‬שכיח יותר אצל ילדים שבציור אדם בד"כ מציירים דמויות‬
‫הוריות עם האפיונים שהם משמעותיים עבורם ושאיתם הם מזדהים‪.‬‬

‫התפתחות הציור אצל ילדים‬

‫גיל שנתיים – אין דיפרנציאציה בין האני לאחר‪ ,‬והציורים מבטאים את חוסר הנפרדות‬ ‫‪.1‬‬
‫הזה‪.‬‬
‫בשלב הבא כבר יש אובייקט מוגדר וייצוג סימבולי של האובייקט שהוא מתבקש לצייר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בהתחלה יש הדגשה של הראש והגפיים‪ ,‬מפני שזה מסמל את שני הדברים הבולטים‬
‫בחיי הילד – הקשר והתנועה‪ .‬הידיים יוצאות מהראש‪.‬‬
‫בגיל ‪ 4‬הציור כבר יותר מובחן‪ ,‬אך יש עדין הדגשה של הציר האנכי (שליטה ביציבה)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הידיים עדיין יוצאות מהראש‪ ,‬אך הרגליים כבר יותר ארוכות‪ .‬אין כמעט הבחנה בין‬
‫המינים‪.‬‬
‫עד גיל ‪ 5‬המיקום הוא באמצע הדף – אגוצנטריות‪ .‬אין הבדל בין הידיים לרגליים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫עד גיל ‪ 9‬נוהגים לצייר את הדמות הנשית גדולה יותר וראשונה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫בגיל ‪( 5-6‬סוף השלב האדיפאלי) הדמות יורדת לתחתית הדף (יציאה מהשלב‬ ‫‪.6‬‬
‫האגוצצנטרי)‪ .‬דרישות גוברות למשמעת מהסביבה‪ .‬בגלל פתרון הקונפליקט האדיפאלי‬
‫כבר יש הבחנה בין גילית ובין דורית‪ .‬דגש על הגוף‪ .‬מתחילה דו‪-‬מימדיות‪ .‬בגלל העיסוק‬
‫במיניות בגיל הזה‪ ,‬נראה לפעמים אברי מין‪ .‬אם זה לא עיסוק מוגזם‪ ,‬זה לא פתולוגי‪.‬‬
‫מתחילים לראות צואר‪ .‬לעיתים נראה תוספות של בית או פרח – מבטא צורכי תלות‪ .‬אבל‬
‫אם נראה תוספת של דמות אנושית‪ ,‬זה מעיד על כך שעדין יש קושי בדיפרנציאציה‪.‬‬
‫החלק העליון של הגוף עדין מצויר כמרובע‪.‬‬
‫שלב החביון – דמויות קטנות מאוד‪ ,‬ממוקמות בתחתית הדף‪ ,‬סקצ'ינג‪ ,‬אך מורכבות יותר‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫נובע מדיכאון וחרדה בגלל שלב מעבר – לביה"ס‪ ,‬למסגרת‪ ,‬לדרישות שונות‪.‬‬
‫גיל ‪ – 8-9‬חוזרים למרכז הדף‪ ,‬מתחילים לראות חיטובים בגוף ונראה הבדלים בין המינים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫גיל ‪ – 11‬יש עליה בביטחון‪ .‬הדמויות תופסות יורת מקום‪ ,‬במרכז הדף‪ .‬אצל הבנות נראה‬ ‫‪.9‬‬
‫יותר מחיקות – העדר שביעות רצון מעצמן‪ ,‬בעיקר בדמות הנשית‪.‬‬
‫‪ .10‬גיל ‪ – 11-12‬כבר מיוצגים בציור רוב הפרטים‪ .‬מצפים לפרופורציות תקינות ואינטגרציה טובה‬
‫של הפרטים‪ ,‬בגלל ציפיה לאינטגרציה של ה ‪.SELF‬‬
‫‪ .11‬בגיל ההתבגרות בולטות השמטות‪ ,‬ביחוד של הידיים‪ .‬יש בציורים תרומה אישית‪ ,‬לא‬
‫סטריאוטיפית‪ .‬קשור לקשיים סביב התעוררות הדחפים‪ ,‬השליטה‪ .‬בגיל הזה בולטים גם‬
‫מאפיינים סכיזואידים – עיניים חלולות‪ ,‬דגש על קוים מתאריים ולא פנימיים‪ ,‬חלונות‬
‫סגורים‪.‬‬
‫‪ .12‬גיל ‪ – 14‬נגטיביזם ‪.‬‬
‫‪ .13‬גיל ‪ – 16‬ממשיכה השמטת האברים וחוסר הסימטריה‪ .‬לעיתים יש פתאום שוב טשטוש של‬
‫ההבדלים בין המינים‪ ,‬בגלל קושי סביב המיניות‪.‬‬
 ‫— ציור איש לפי גודאינאף‬
‫(מתוך הספר ציור ילדים כאמצעי הבעה ואבחנה ‪ /‬יהודה רימרמן)‬ ‫—‬
‫פלורנס גודאינף (‪ )1926‬יצרה מבחן שבעזרתו ניתן להעריך לאיזה גיל התפתחותי מתאים כל ציור‪.‬‬ ‫—‬
‫הציור מוערך ע"י מנין נקודות בזכות תכונות בודדות ספציפיות של הציור‪ .‬כל אלמנט בציור מזכה את‬ ‫—‬
‫הילד בנקודה אחת‪ .‬סכום הנקודות הוא ציונו של הנבדק‪ .‬מקסימום הנקודות במבחן זה הוא ‪ . 51‬לכל‬
‫מספר נקודות מתאים גיל שכלי מסויים‪.‬‬
‫נקודות להתייחסות‪:‬‬ ‫—‬
‫‪ .11‬א‪ .‬חיבור הזרועות‪ ,‬המרפק‪ ,‬הכתף או‬ ‫—‬ ‫‪ .1‬ראש‬ ‫—‬
‫שניהם‬ ‫‪ .2‬רגליים‬ ‫—‬
‫‪ .11‬ב‪ .‬חיבור הרגליים‪ ,‬הברכיים‪ ,‬השוקיים או‬ ‫—‬ ‫‪ .3‬זרועות‬ ‫—‬
‫שתיהן‪.‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬הגוף‬ ‫—‬
‫‪ .12‬א‪ .‬הפרופורציה של הראש‬ ‫—‬ ‫‪ .4‬ב‪ .‬אורך הגוף רב מרוחבו‬ ‫—‬
‫‪ .12‬ב‪ .‬הפרופורציה של הזרועות‬ ‫—‬ ‫‪ .4‬ג‪ .‬ציון הכתפיים‬ ‫—‬
‫‪ .12‬ג‪ .‬הפרופורציה של הרגליים‬ ‫—‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬חיבור הזרועות והרגליים‬ ‫—‬
‫‪ .12‬ד‪ .‬הפרופורציה של כפות הרגליים‬ ‫—‬ ‫‪ .5‬ב‪ .‬חיבור הגפיים במקום הנכון‪.‬‬ ‫—‬
‫‪ .12‬ה‪ .‬הזרועות והרגליים דו מימדיים‬ ‫—‬ ‫‪ .6‬א‪ .‬צוואר‬ ‫—‬
‫‪ .13‬ציור העקב‬ ‫—‬ ‫‪ .6‬ב‪ .‬הצוואר נמשך הראש או מהגוף או‬ ‫—‬
‫‪ .14‬א‪ .‬קואורדינציה תנועתית – קוים מטיפוס‬ ‫—‬ ‫משניהם‪.‬‬
‫א'‬ ‫‪ .7‬א‪ .‬עיניים‬ ‫—‬
‫‪ .14‬ב‪ .‬קואורדינציה תנועתית – קוים מטיפוס‬ ‫—‬ ‫‪ .7‬ב‪ .‬אף‬ ‫—‬
‫ב'‬ ‫‪ .7‬ג‪ .‬פה‬ ‫—‬
‫‪ .14‬ג‪ .‬קואורדינציה תנועתית – קוי הראש‬ ‫—‬ ‫‪ .7‬ד‪ .‬האף והפה דו מימדיים‪ ,‬ציון השפתיים‪.‬‬ ‫—‬
‫‪ .14‬ד‪ .‬קואורדינציה תנועתית – קוי הגוף‬ ‫—‬ ‫‪ .7‬ה‪ .‬ציון הנחיריים‬ ‫—‬
‫‪ .14‬ה‪ .‬קואורדינציה תנועתית – ידיים‬ ‫—‬ ‫‪ .8‬א‪ .‬ציון השיער‬ ‫—‬
‫ורגליים‬ ‫‪ .8‬ב‪ .‬ציון השיער יותר מאשר על הגולגולת‬ ‫—‬
‫‪ .14‬ו‪ .‬קואורדינציה תנועתית – תווי הפנים‪.‬‬ ‫—‬ ‫ויותר מאשר בצורה שרבוטית‬
‫‪ .15‬א‪ .‬אוזניים‬ ‫‪ .9‬א‪ .‬לבוש‬ ‫—‬
‫‪ .15‬ב‪ .‬האוזניים במקום ובפרופורציה טובה‬ ‫—‬ ‫‪ .9‬ב‪ .‬לפחות שני בגדים‬ ‫—‬
‫‪ .16‬א‪ .‬פרטי העיניים (הגבות העפעפיים או שניהם)‬ ‫—‬ ‫‪ .9‬ג‪ .‬ציור שכולו לא שקוף‬ ‫—‬
‫‪ .16‬ב‪ .‬פרטי העיניים – ציון האישון‬ ‫—‬ ‫‪ .9‬ד‪ .‬ציון ארבעה מלבושים לפחות‬ ‫—‬
‫‪ .16‬ג‪ .‬פרטי העיניים הפרופורציה‬ ‫—‬ ‫‪ .9‬ה‪ .‬מלבוש שלם בלי סטיות‬ ‫—‬
‫‪ .16‬ד‪ .‬פרטי העיניים‬ ‫—‬ ‫‪ .10‬א‪ .‬אצבעות‬ ‫—‬
‫‪ .17‬א‪ .‬ציון הסנטר והמצח‬ ‫—‬ ‫‪ .10‬ב‪ .‬מספר נכון של אצבעות‪.‬‬ ‫—‬
‫‪ .17‬ב‪ .‬הבלטת הסנטר‬ ‫—‬ ‫‪ .10‬ג‪ .‬פרטי האצבעות נכונים‪.‬‬ ‫—‬
‫‪ .18‬א‪ .‬פרופיל א'‬ ‫—‬ ‫‪ .10‬ד‪ .‬האגודל שונה מיתר האצבעות‪.‬‬ ‫—‬
‫‪ .18‬ב‪ .‬פרופיל ב'‬ ‫—‬ ‫‪ .10‬ה‪ .‬כף היד מובדלת מהאצבעות או מהזרוע‬ ‫—‬
‫טבלת ניקוד לציור איש לפי רמות גיל שונות‪)Florence Goodenough, 1926( .‬‬
‫מסכמים את הנקודות שהשיג כל ילד וקובעים את הגיל ההתפתחותי התואם לפי הטבלה שלהלן‪:‬‬
 ‫‪.26‬‬ ‫‪9:6‬‬ ‫מספר נקודות‬ ‫גיל הילד‬
‫‪9:9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3:0‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.1‬‬ ‫‪3:3‬‬
‫‪.28‬‬ ‫‪10:0‬‬
‫‪.2‬‬ ‫‪3:6‬‬
‫‪.29‬‬ ‫‪10:3‬‬
‫‪.3‬‬ ‫‪3:9‬‬
‫‪.30‬‬ ‫‪10:6‬‬
‫‪.4‬‬ ‫‪4:0‬‬
‫‪.31‬‬ ‫‪10:9‬‬
‫‪.5‬‬ ‫‪4:3‬‬
‫‪.32‬‬ ‫‪11:0‬‬
‫‪.6‬‬ ‫‪4:6‬‬
‫‪.33‬‬ ‫‪11:3‬‬
‫‪.7‬‬ ‫‪4:9‬‬
‫‪.34‬‬ ‫‪11:6‬‬
‫‪.8‬‬ ‫‪5:0‬‬
‫‪.35‬‬ ‫‪11:9‬‬
‫‪.9‬‬ ‫‪5:3‬‬
‫‪.36‬‬ ‫‪12:0‬‬
‫‪.10‬‬ ‫‪5:6‬‬
‫‪.37‬‬ ‫‪12:3‬‬
‫‪.11‬‬ ‫‪5:9‬‬
‫‪.38‬‬ ‫‪12:6‬‬
‫‪.12‬‬ ‫‪6:0‬‬
‫‪.39‬‬ ‫‪12:9‬‬
‫‪.13‬‬ ‫‪6:3‬‬
‫‪.40‬‬ ‫‪13:0‬‬
‫‪.14‬‬ ‫‪6:6‬‬
‫‪ 41‬נקודות ויותר‬ ‫יותר מ ‪13‬‬
‫‪.15‬‬ ‫‪6:9‬‬
‫—‬
‫‪.16‬‬ ‫‪7:0‬‬

‫‪.17‬‬ ‫‪7:3‬‬

‫‪.18‬‬ ‫‪7:6‬‬

‫‪.19‬‬ ‫‪7:9‬‬

‫‪.20‬‬ ‫‪8:0‬‬
‫מספר נקודות‬ ‫גיל הילד‬
‫‪.21‬‬ ‫‪8:3‬‬

‫‪.22‬‬ ‫‪8:8‬‬

‫‪.23‬‬ ‫‪8:9‬‬

‫‪.24‬‬ ‫‪9:0‬‬

‫‪.25‬‬ ‫‪9:3‬‬
 ‫—‬

‫דוגמא מספר ‪ – 23‬ילד בן ארבע‬

‫הראש – עיגול ברור לראש‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ 2‬רגליים (יש לזכור שציור רגל אחת לא מזכה בנקודה)‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ 2‬זרועות‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ 2‬עינים (מקבל נקודה גם אם צייר עיין אחת)‬ ‫‪.4‬‬
‫סך הכל ‪ 4‬נקודות‪.‬‬

‫דוגמא מספר ‪ 22‬ילד בן ארבע‬

‫ראש‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ 2‬עיניים‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ 2‬רגליים‬ ‫‪.3‬‬
‫ציון הגוף‬ ‫‪.4‬‬
‫אורך הגוף רב מרוחבו (לכן ציון הגוף ע"י קו לא מספיק בכדי לקבל נקודה נוספת)‬ ‫‪.5‬‬
‫קיבל ‪ 5‬נקודות מתאים לילד בן ארבע ושלושה חודשים‪.‬‬

‫דוגמא מספר ‪ 21‬ילד בן שבע‬

‫ראש‬ ‫‪.1‬‬
‫ידיים‬ ‫‪.2‬‬
‫רגליים‬ ‫‪.3‬‬
‫גוף‬ ‫‪.4‬‬
‫אורך הגוף רב מרוחבו‬ ‫‪.5‬‬
‫חיבור הידיים והרגליים‬ ‫‪.6‬‬
 ‫אפיונים שונים של ציור הדמות‬
‫הנושא‬
‫יש לשים לב איזו דמות בחר לצייר הנבדק – בד"כ זו דמות אנונימית עליה הוא בוחר להשליך‬
‫אסוציאציות‪ .‬אם נבחר סטריאוטיפ מסוים (כגון חייל) יש להניח שיש עמו הזדהות ברמת‬
‫הפנטזיה (שכיח יותר אצל ילדים)‪.‬‬
‫ציור דמות צעירה בהרבה מהנבדק – קיבעון רגשי ונטייה רגרסיבית‬ ‫‪‬‬
‫ציור דמות מבוגרת בהרבה – הזדהות עם דמויות הוריות‬ ‫‪‬‬
‫דמויות מקלות – הימנעות אצל חסרי ביטחון‪ ,‬נגטיביזם וחוסר שיתוף פעולה‪ ,‬איבה כלפי‬ ‫‪‬‬
‫בני אדם‪ ,‬יחסים בינאישיים דלים‪ ,‬דימוי גוף שלילי‪ ,‬דיכאון‪ ,‬מאפיינים פסיכופטיים (יש‬
‫לזכור לבקש דמות שאינה מקל)‪.‬‬
‫חיילים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬מכשפות – איבה כלפי בני אדם‪ .‬ליצן – התנגדות לטסט‪ ,‬ליצניות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מכשפות – עוינות גלויה לאישה‪.‬‬
‫קאובוי – חוסר בשלות וצורכי גבריות‪ ,‬הפרעת אישיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דה‪-‬הומניזציה (רובוט‪ ,‬מפלצות) – נזק מוחי‪ ,‬פסיכוזה‬ ‫‪‬‬
‫פתייני – נשים היסטריות ונרקסיסטיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גודל הדמות ומיקומה‬

‫מידה ומיקום פחות ניתנים לשליטה מודעת ושינוי מאשר אספקטים אחרים‪ .‬אל גודל הדמות‬
‫המצויירת מתייחסים כביטוי להרגשתו ומידת הערכתו העצמית של הנבדק‪.‬‬
‫דמות קטנה ומכווצת עם פרופורציות טובות מעידה על דימוי עצמי נמוך‪ ,‬הרגשת חוסר התאמה‬
‫של המצייר ונטייה להתנתק מהסביבה‪.‬‬
‫דמות רחבה מאוד התופסת כמעט את כל המרחב‪ ,‬לעיתים עד כדי אילוץ לקטוע חלקים‪ ,‬מצביעה‬
‫על הערכה עצמית גבוהה בפנטזיה כפיצוי על תחושות נחיתות‪ ,‬וכן סימן לרגשות תסכול חזקים‪,‬‬
‫רצון להגיב באגרסיביות‪.‬‬
‫דמות הפונה יותר לכיוון ימין מצביעה על אוריינטציה של המצייר כלפי הסביבה‪.‬‬
‫דמות הפונה לצד שמאל של הדף מצביעה על אוריינטציה כלפי העצמי‪.‬‬
‫מקום גבוה של הדמות על הדף קשור לאופטימיות‪.‬‬
‫מקום נמוך של הדמות על הדף קשור לדיכאון‪.‬‬
‫דמות זעירה – סכיזופרנים‪ ,‬רמת אנרגיה נמוכה‪ ,‬הצטמקות האגו‪ .‬בד"כ הקווים פרימיטיבים‬
‫ופשוטים‪ .‬דמות זעירה יכולה להיות גם אצל דכאוניים‪ ,‬שאצלם היא מפורטת יותר‪ ,‬עם הרבה‬
‫מחיקות והצללות בד"כ ללא כפות רגליים‪.‬‬
‫דמות ללא פרופורציות – פיגור או פגיעה אורגנית‪.‬‬
‫ציור קו בסיס או דשא – צורך באחיזה בקרקע‪.‬‬
 ‫שימוש מעוות בשוליים‬
‫קטיעת אבר ע"י הגעה לשולי הדף – קטיעת רגליים‪ :‬חוסר תנועה וחוסר אונים בתוך‬ ‫‪‬‬
‫הסביבה‪ .‬קטיעת דמות ע"י השוליים השמאליים רומזת על פיקסציה בעבר עם פחד‬
‫מהעתיד‪ .‬קטיעה ע"י שוליים ימניים – רצון לברוח מהעבר אל העתיד‪.‬‬
‫הגעה לקצה העליון ללא יציאה מהדף ‪ -‬סימן לפיקסציה של חשיבה ודימיון כמקור‬ ‫‪‬‬
‫לסיפוק‪.‬‬
‫קירבה לצד של חלק אחד או יותר מהדמות‪ ,‬ללא יציאה מהדף – אינדיקציה לחוסר‬ ‫‪‬‬
‫ביטחון‪.‬‬
‫שימוש בשוליים תחתיים כבסיס ‪ -‬מעיד על חוסר ביטחון כללי ונטייה לדיכאון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אופן העמידה‬
‫אופן היציבה של הדמות הוא אינדיקטור להרגשה של האדם בעולם‪ .‬ציור שתי רגליים נפרדות‬
‫העומדות בחוזקה ובבטחה במרכז הדף‪ ,‬מבטא הרגשה של כוח וביטחון של המצייר‪ ,‬לעומת‬
‫התחושה המתעוררת למראה דמויות העומדות על רגליים דקות‪ ,‬מתנודדות‪ ,‬מוצללות‪ ,‬מובעות‬
‫ע"י קו חלש והססני או בעמידה מחוזקת ע"י קו הקרקע‪.‬‬
‫רגליים מוצמדות בחוזקה אחת לשנייה מוצאים אצל הנוירוטיים‪ ,‬המתוחים‪ ,‬המסורבלים‪,‬‬
‫המודעים לעצמם והחוששים לבאות‪ .‬יציבה כזו‪ ,‬בעיקר בציורי דמות האישה אצל נשים‪ ,‬מבטאת‬
‫חשש מפגיעה מינית או שאיפה מודחקת אליה‪ .‬לעומת זאת הופעת תנוחה זו בציורי האישה אצל‬
‫גבר‪ ,‬זהו ביטוי להתנגדות לתקיפה מדומיינת‪.‬‬
‫עמידה רחבה – תוקפנות (במרכז התמונה) או חוסר ביטחון (כשהרגליים צפות באוויר)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רגליים צמודות (בעיקר כשהדמות קטנה) – נוקשות‪ ,‬מתיחות‪ ,‬הדחקה‪ ,‬פחד ממגע מיני‬ ‫‪‬‬
‫אצל נערות‪.‬‬
‫רגליים צפות באוויר והדמות באלכסון – אלכוהוליסטים כרוניים‪ ,‬פסיכופטים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫היסטריים‪.‬‬

‫סימטריה בילטרלית‬
‫הבנייה של דמות אנושית היא בהכרח סימטרית‪.‬‬
‫סימטריה קיצונית יוצרת אפקט של נוקשות‪ .‬יכולה להעיד על בקרה רגשית אובססיבית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אינטלקטואליזציה‪ ,‬ריחוק רגשי ונוקשות‪ .‬מעיד על ריחוק‪ ,‬קרירות אמוציונלית ושליטה‬
‫רופפת‪ .‬אנשים הניגשים אל המשימה עם ניסיונות מדידה שונים – עשויים לחוש דחף‬
‫כפייתי להשתלט על דחפים המאיימים על שלמות האני‪ .‬ציורים כאלה עשויים לכלול‬
‫סימנים לפרפקציוניזם או אקסהיבציוניזם‪.‬‬
‫הפרעות בולטות בסימטריה של הגוף עשויות להופיע כביטוי לתחושה של חוסר‬ ‫‪‬‬
‫קואורדינציה‪ ,‬סרבול וחוסר חן של הגוף או חוסר התאמה כללית‪.‬‬
‫הדגשת קו האמצע –דרך ציור עניבה‪ ,‬כפתורים או קו דק ומעורפל – מאפיינת התעסקות‬ ‫‪‬‬
‫סומטית‪ ,‬הדגשה של נחיתות פיסית‪ ,‬חוסר בגרות רגשית ותלות באם‪ .‬אצל אנשים אלה‬
‫מוצאים גם דמויות אישה מאוד גבריות ואגרסיביות לעומת דמות גבר נשית‪ .‬אצל‬
‫סכיזואידים תופיע גם שורת כפתורים לא רלוונטית שתדגיש את קו האמצע‪.‬‬

‫סדר ציור האברים‬

‫סדר ציור האברים הוא חשוב ונלמד מהצפייה בזמן הציור‪ .‬ציור אברי הפנים ואח"כ סגירתם‪ ,‬או‬
‫ציור הכובע ואח"כ הראש‪ ,‬או התחלה ברגליים וסיום בראש‪ ,‬מציינים לדעת מקובר חוסר‬
‫הסתגלות בינאישית המערבת הימנעות או חוסר יכולת לעמוד במחויבות רגשית‪.‬‬
‫עבודה מבולבלת – אימפולסיביות‪ ,‬התרגשות מאנית‪ ,‬סכיזופרניה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדגשת אזור מסויים – אזור קונפליקטואלי‪ ,‬בד"כ יחזרו אליו שוב ושוב‪ .‬לעיתים אדם‬ ‫‪‬‬
‫מפסיק את הציור כדי לשים דגש על אזור המציין קונפליקט‪.‬‬
‫היסוס לצייר אזור מסוים – קונפליקט שקשור לאזור זה‪ .‬למשל‪ ,‬היסוס אם להמשיך את‬ ‫‪‬‬
‫הציור מתחת לראש או מתחת לקו המותן מציין רצון להימנע מקונפליקטים הקשורים‬
‫לאזורים המיניים‪.‬‬

‫תנוחה ותנועה‬
‫אצל בנים מתבגרים יש יותר תנועה מאשר אצל בנות‪ .‬ציורים בהם יש נוקשות רבה וסטטיות‬
‫מבוצעים ע"י אנשים עם בעיות רגשיות – רמת האקטיביות הנמוכה מעידה על תשישות נפשית‪.‬‬
‫כאשר יש כוונה לצייר פעילות מפותחת אשר אינה מתאימה לגיל המצייר‪ ,‬ניתן להניח‬
‫התעסקות עם פנטזיות‪.‬‬
‫עומד‪ ,‬רגוע‪ ,‬הבעה חברותית‪ ,‬לעיתים עם פעולה כלשהי‪.‬‬ ‫נורמלי –‬ ‫‪‬‬
‫גרוטסקית – אי יציבות אמוציונלית‬ ‫תנוחה –‬ ‫‪‬‬
‫נשען – חוסר ביטחון‬
‫יושב – חוסר ביטחון מפורש וגלוי‬
‫נוקשה – מתח‪ ,‬בקרה נוקשה על דחפים‬
‫פעולה – אם פעולה שכיחה ולא אלימה כמו כולך‪ ,‬משחק – נורמלי ומסתגל‬
‫מבט קדימה – שכיח‪ .‬אמיתיות‪ ,‬נגישות‪.‬‬
‫פרספקטיבה‬
‫הצגת הדמות בפרופיל באופן עקבי מרמזת על התחמקות‪ ,‬הסתרת האני ופחד ממחויבות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫יכול ללמד על חוסר יכולת לעמוד בפני אחרים ולתקשר עימם וחוסר הסתגלות‪.‬‬
‫באופן כללי ניתן למצוא יותר ציורי פרופיל בציורי בנים וגברים‪ ,‬וציורי חזית אצל נשים ובנות –‬
‫כנראה בשל היות הנשים בעלות יותר נטייה חברותית ונגישות לקשר‪.‬‬
‫אצל ילדים יופיעו מעט פרופילים – הן בשל הבגרות האינטלקטואלית הנדרשת לציירם והן בשל‬
‫פתיחותם הטבעית‪.‬‬
‫לרוב פנים בפרופיל יופנו לצד שמאל‪.‬‬
‫כאשר הראש מצויר בפרופיל ושאר הגוף פונה לחזית – הדמות נראית מתוחה ולא ריאליסטית‪,‬‬
‫אופייני לציורי מתבגרים‪ .‬מלמד על חוסר נוחות חברתית‪ ,‬אשמה הקשורה ליחסים חברתיים‬
‫ודרגה מסוימת של חוסר יושר יחד עם דחף לחשוף את הגוף (לכן הגוף בחזית)‪.‬‬
‫פרופיל מוחלט – תגובה פרנואידית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלק מהראש בפרופיל וחלק לא – מפגרים‪ ,‬אורגנים‪ ,‬סכיזופרנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גבר המצייר גבר בפרופיל ואישה בחזית – לא מוכן לחשוף עצמו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גב – מפגרים‪ ,‬אורגנים‪ ,‬סיכזופרנים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סוג הקו‬
‫הקו התוחם את הגוף מייצג את הגבול שבין הגוף לסביבה‪ .‬הוא משקף את מידת הפגיעות‪,‬‬
‫הרגישות‪ ,‬המתיחות והבדידות של המצייר‪.‬‬
‫קונפליקטים פנימיים‪ ,‬הקשורים לאברים מסויימים של הדמות‪ ,‬מובעים ע"י שינוי מיידי של‬
‫צורת הקו‪.‬‬
‫קווים דקים מאוד – יחסית נדירים‪.‬‬
‫קווי מתאר עבים וכבדים – סכיזואידים‪ ,‬אלכוהוליסטים‪ ,‬מפגרים‪ ,‬אורגנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גם מציירים נוירוטיים יציירו לעיתים קווים כבדים כמו אנשים אורגניים‪ ,‬אך אצלם זה‬ ‫‪‬‬
‫נובע מהצמדה קומפולסיבית של העיפרון אל הדף על מנת לשאוב ממנו ביטחון ותמיכה‪.‬‬
‫קו חלש ועמום – חסרי ביטחון‪ ,‬הססנים‪ ,‬דיכאוניים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קווים חזקים – מתח פנימי‪ ,‬תוקפנות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדגשת קצוות וקווים חדים – תוקפנות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קווי ראש חזקים ותווי פנים עמומים – משאלה למגע חברתי אצל אדם ביישן והססן‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אינדיקטורים לקונפליקט‬
‫כאשר איבר מסוים זוכה לטיפול מיוחד בהשוואה לאיברים אחרים‪" .‬טיפול מיוחד" יכול‬ ‫‪.1‬‬
‫להתבטא ב‪ :‬הפסקה פתאומית‪ ,‬עמעום או חיזוק של הקו‪ ,‬מחיקות‪ ,‬הצללות‪ ,‬השמטות‪.‬‬
‫חלקי גוף בהם מופיע טיפול מיוחד כאינדיקטור לקונפליקט‪ ,‬לפי סדר תכיפות (מגבוה‬
‫לנמוך)‪ :‬כפות ידיים‪ ,‬כפות רגליים‪ ,‬כתפיים‪ ,‬זרועות‪ ,‬אף‪ ,‬אוזניים‪ ,‬מפשעה‪ ,‬קו הירך‪.‬‬
‫מחיקות – השימוש במחיקות כאופן טיפול בקונפליקט מצוי בד"כ אצל אנשים נוירוטיים‬ ‫‪.2‬‬
‫אובססיבים‪-‬קומפולסיבים‪ .‬נחשבות ביטוי לחרדה וחוסר שביעות רצון‪ ,‬ניתנות ליותר‬
‫שליטה מודעת ומייצגות ניסיון לשנות ולהביא לשלמות‪ .‬בד"כ התיקון גרוע יותר‪.‬‬
‫הצללה – ביטוי חרדה‪ .‬נתפסת גם כביטוי של פריקת אגרסיביות תוך הסוואת קונפליקט‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הצללה מאסיבית מייצגת דחייה אלימה של הגוף או של חלק ממנו – ממקום סדיסטי או‬
‫מתוך תחושת נחיתות גופנית‪ .‬הצללה ע"י קווים עמומים לשם הדגשת האיבר (כגון חזה‬
‫הגבר) מצביע על רגישות לנחיתות פיסית‪ .‬הצללת גבולות הבגדים מבטאת קונפליקט‬
‫לגבי הפחד מחשיפה או הדחף להסתרה של הגוף‪.‬‬
‫עיוותים‪/‬השמטות ‪ -‬כשיש בציור עיוות‪/‬השמטה של איבר או חלק משמעותי של הדמות‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הדבר יכול להעיד על קונפליקטים שיכולים להיות קשורים לאותו חלק ולמה שהוא‬
‫מסמל‪ .‬מציצנים‪ ,‬למשל‪ ,‬לרוב משמיטים את העיניים‪ ,‬או מציירים עיניים עצומות‪.‬‬
‫פרנואידים מציירים עיניים קרועות לרווחה‪ .‬נבדקים עם קונפליקטים מיניים יעוותו‬
‫אזורים מהאגן ומטה‪ .‬נבדקים עם צרכים אוראליים חזקים – יציירו שדיים גדולים או‬
‫פה פתוח‪.‬‬

‫בחירת הדמות הראשונה‬

‫בד"כ כל מין בוחר לצייר בתחילה את בן מינו‪ .‬אם הנבדק בחר לצייר בהתחלה את בן המין השני‪,‬‬
‫עולות האפשרויות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬הומוסקסואליות‬
‫ב‪ .‬בלבול בזהות המינית‬
‫ג‪ .‬קשר‪/‬תלות חזקה בהורה בן המין השני‬
‫אם הנבדק שואל מה לצייר קודם – מעיד על התלבטות כלשהי בהקשר המיני‪.‬‬

‫הבדלים בין דמות הגבר והאישה‬

 ‫בלבול במאפייני המינים – בלבול מיני וחוסר הסתגלות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הקטנת הבדלי מין – רגרסיה‬ ‫‪.2‬‬
‫המין המצוייר עם ראש גדול יותר – נתפס ע"י המצייר כדומיננטי חברתית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫השמטת זרועות במין השני – חש דחוי ע"י המין השני (אולי הורה)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מין שני נראה מבוגר יותר – חוסר בשלות מינית‬ ‫‪.5‬‬
‫אותו מין מבוגר יותר – נאבק לבשלות ושליטה עצמית‬ ‫‪.6‬‬
‫אותו מין צעיר יותר – לא בשל ורגרסיבי‬ ‫‪.7‬‬
‫סירוב לצייר מין שני – עוינות כלפיו‪ ,‬או פחד ממין‬ ‫‪.8‬‬
‫סירוב לצייר מין שני מתחת למותניים – פחד מיני או טראומה מינית‬ ‫‪.9‬‬
‫אותו מין סביר‪ ,‬ונגדי קטן ופחות מושקע – הפרעת אישיות נרקסיסטית‬ ‫‪.10‬‬
‫הצללת אותו מין – חרדה‪ ,‬או חרדה לגבי פעילות הטרוסקסואלית‬ ‫‪.11‬‬

‫ציור ע"י גבר‬

‫גבר בפרופיל ואישה בפרונט – הגנתיות עצמית‪ ,‬עם מוכנות לחשוף דמות נשית‪ ,‬אולי‬ ‫‪.1‬‬
‫מציצנות‬
‫גבר גדול ואישה קטנה – כוחניות‪ ,‬נגטיביזם‪ ,‬הגנה מסמכות‬ ‫‪.2‬‬
‫גבר עקום או ללא ידיים – חוסר מותאמות‬ ‫‪.3‬‬
‫אישה יותר גדולה ושרירית – הפרעה פסיכומינית או זהות מינית לא תואמת‪ ,‬עם תחושת‬ ‫‪.4‬‬
‫חוסר קומפטנטיות‪ .‬נקר לאישיות לא יציבה רגשית‪ ,‬כולל אלכוהוליזם וסמים (נורמלי‬
‫בבנים צעירים)‪.‬‬
‫הצללת גוף אישה‪ ,‬במיוחד אם צוייר קודם – דחיית דחפי גוף עם תוקפנות כלפי אישה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫אפיון אישה ע"י הדגשת שיער‪ ,‬חזה וחשיפת רגל – דחפי מין חזקים‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫אישה קטנה יותר – רצון לגבריות רבה יותר‪ ,‬או דיכאון‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫אישה ללא פנים – עוינות לנשים או םחד מיחסים הטרוסקסואלים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫גבר בפרספקטיבה להדגשת ירכיים וישבן – הומוסקסואליות‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫ציור ע"י אישה‬

‫‪ .10‬גבר קטן יותר – מאבק לגבריות‬
‫‪ .11‬גבר מצוייר קודם – בעיות בזהות המינית‪ ,‬נטיות הומוסקסואליות‪.‬‬
‫ציור דמות אדם – פירוש רכיבים ספציפיים‬
‫ראש‬
‫הראש הוא מרכז חשוב למיקום העצמי‪ .‬מוקד הכוח האינטלקטואלי‪ ,‬דומיננטיות חברתית ושליטה באימפולסים‬
‫גופניים‪ .‬הראש מתקשר לשליטה ולאינטלקט‪ ,‬לעומת הגוף המתקשר לרגשות‪ ,‬עשייה ודחפים‪ .‬הראש מודגש‬
‫בד"כ‪ ,‬למעט אצל אנשים דיכאוניים‪ ,‬נוירוטיים ונסוגים חברתית‪.‬‬
‫נורמלי – יותר דגש ותשומת לב לראש מאשר לאברים אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫גדול במיוחד – נטיות אגרסיביות ומתפרשות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אגו מנופח – פרנויה‪ ,‬נרקסיזם‪.‬‬
‫הערכת יתר של אינטיליגנציה‪ ,‬שאיפות גבוהות להישג‬
‫פנטזיה כמקור ראשוני לסיפוק‬
‫רגרסיה‪ ,‬חוסר בשלות‬
‫הסתגלות חברתית ורגשית לא טובה‬
‫חוסר שביעות רצון פיסית‬
‫חרדה‬
‫אורגאניות‬
‫תחושת חוסר מותאמות‪ ,‬אימפוטנציה‬ ‫קטן במיוחד ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫תחושת חולשה או נחיתות אינטלקטואלית‬
‫אגו חלש‬
‫אובססיוויות‪-‬קומפולסיביות‬
‫היקף ראש לא רגיל – ‪ .1‬אורגני; ‪ .2‬פסיכוטי; ‪ .3‬פיגור‬ ‫‪‬‬
‫מעיד על הפרעה רגשית קשה‪.‬‬ ‫ראש מצוייר בסוף –‬ ‫‪‬‬
‫פחדי סירוס‪ ,‬צורך לצמצם מחשבות לא נעימות‬ ‫מושמט ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫אורגניות‬
‫סכיזופרניה‬ ‫רק ראש –‬ ‫‪‬‬
‫גישה פרנואידית או סכיזואידית‪.‬‬ ‫צד אחורי –‬ ‫‪‬‬

‫פנים‬
‫הפנים הם מרכז תקשורתי חשוב‪ .‬הם קלים לציור יחסית‪ ,‬והם בד"כ החלק המפורט והמיומן ביותר בציור‪.‬‬
‫נבדקים יציעו לעיתים את הראש והפנים כייצוג של הדמות כולה‪ ,‬אך נדיר מאוד שהגוף יוצע ללא ראש‪.‬‬
‫אברי חישה למרחק – עיניים‪ ,‬אוזניים‪ ,‬אף – מבטאים קשר ראשוני עם המציאות והסביבה‪ ,‬ערנות וקשר לסביבה‪.‬‬
‫טיפול רב במאפייני הפנים מעיד על אכפתיות לגבי תפקודים אלה‪.‬‬
‫אדם המצייר את הראש בסוף הציור יראה בד"כ הפרעה בקשרים בינאישיים‪.‬‬
‫נבדק המשמיט בכוונה תווי פנים בציור שצויר בקפדנות רבה‪ ,‬תוך הדגשת קווי מתאר ופרטים של חלקים אחרים‪,‬‬
‫הוא בד"כ מתחמק ומתעלם מהאופי השביר והמפורק של יחסיו הבינאישיים‪.‬‬
‫אנשים נסוגים ומפוחדים יעמעמו בד"כ את תווי הפנים תוך הדגשת המתאר של הראש‪ .‬הדגשת יתר של תווי‬
‫הפנים מוצאים אצל אנשים אשר בדמיונם מפצים את עצמם על חולשתם וחוסר התאמתם‪.‬‬
‫הבעת הפנים – גם ללא כשרון ציור‪ ,‬המצייר משליך באופן בלתי מודע את מצב רוחו על הדמות‪ .‬מחקר הראה‬
‫שלכל אדם דרך אופיינית ועקבית משלו לצייר את תווי הפנים השונים‪ ,‬דבר המרמז על כך שסגנון הציור משקף‬
‫את הבסיס האישיותי והיציב‪.‬‬
‫טיפול נורמלי בפנים – יותר תשומת לב לפנים ולראש באופן יחסי‪ .‬מגיל ההתבגרות והלאה – נורמליים מציירים‬
‫הבעה נעימה או שמחה‪ ,‬חופשיה מאלמנטים ביזאריים‪.‬‬
‫שטחיות ביחסים בינאישיים‪.‬‬ ‫השמטת מאפייני פנים אם השאר מצויר רגיל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫קשר לא תואם עם הסביבה‪.‬‬
‫זהירות‪ ,‬ביישנות‪.‬‬
 ‫עוינות‪.‬‬
‫אפשרות לפסיכוזה‪ ,‬נזק מוחי‪.‬‬
‫פרוגנוזה פחות טובה לטיפול‪.‬‬
‫אכפתיות יתר מהופעה חיצונית‪.‬‬ ‫הדגשת יתר של הפנים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫פיצוי על תחושות חולשה ונחיתות ע"י פנטזיות‬
‫אגרסיביות‪.‬‬
‫מאמץ מודע להיראות באופן שמוסכם חברתית‪.‬‬
‫הדגשת המצח – יכולת אינטלקטואלית‪.‬‬
‫ביזארי – סכיזופרניה‬
‫הצללה על כל הפנים – הפרעה רגשית רצינית‪ ,‬אלא אם מסמן צבע עור‪ ,‬נמשים וכו'‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ציור הפנים בסוף – הפרעות ביחסים בינאישיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פנים מעורפלות וקווי מתאר בולטים של הראש – אנשים נסוגים ונפחדים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פה‬
‫בציורי ילדים הפה יופיע יחד עם הראש‪.‬‬
‫הדגשת הפה עשויה להתבטא דרך – השמטתו‪ ,‬חיזוקו‪ ,‬גודל מיוחד‪ ,‬צורה מיוחדת‪ ,‬הצללה‪ ,‬מחיקה או התקת‬
‫מקום‪.‬‬
‫הפה מקושר עם צרכים רגרסיביים ותלותיים (הזנה) ולכן הוא יודגש אצל ילדים צעירים‪ ,‬וכך גם אצל אנשים‬
‫פרימיטיביים‪ ,‬נסוגים‪ ,‬אלכוהוליסטים ומדוכאים‪ .‬מאחר והפה הוא מקור גירוי חושי ואירוטי‪ ,‬הוא יקבל צורה‬
‫מיוחדת אצל בעלי קשיים מיניים‪ ,‬בעיקר אם יש גם הוספה של לשון‪ .‬הדגשת יתר של הפה קשורה לרוב‬
‫לסימפטומים סביב אכילה‪ ,‬עיכול‪ ,‬שפה והתקפות מזג‪.‬‬
‫פה קערורי מופיע בציורים של אנשים תלותיים וילדותיים אשר תלותם מבוטאת פעמים רבות גם בהקפדה על‬
‫כפתורים (הפה הקערורי פסיבי ופתוח לקבלת מזון)‪ .‬יותר נורמלי שיצויר פה כזה אצל ילדים מאשר אצל‬
‫מבוגרים‪.‬‬
‫בקיצונות השנייה ניתן למצוא את הפה המופיע כקו ישר ומתוח‪ .‬פה כזה מקושר עם תוקפנות מילולית‪,‬‬
‫ביקורתיות יתר ולעיתים אישיות סדיסטית‪ .‬כאשר הנבדק מצייר פה כזה אך מסיט מעצמו במהירות את הדף‬
‫סימן שיש נטייה לאלימות מילולית אך הוא גם חושש מתוצאותיה ונסוג‪ .‬הקו הבודד המייצג פה בציורי פרופיל‬
‫מבטא מתח‪ .‬באופן זה נוצר רושם של פה קמוץ וכעוס‪.‬‬
‫פה רחב המופנה כלפי מעלה היוצר רושם של ליצן צוחק‪ ,‬מופיע לעיתים קרובות בציורי ילדים ואנשים‬
‫אינפנטיליים‪ .‬צורה זו מבטאת מאמץ לזכות באהדה או אפקט בלתי מותאם‪ ,‬תלוי בשאר הציור‪.‬‬
‫העלמת הפה מהציור עשויה לבטא אשם על תוקפנות אוראלית‪ .‬לעיתים גם אנשים אסטמטיים משמיטים את‬
‫הפה‪.‬‬

‫הדגשה – הגנות רגרסיביות‪ ,‬דיכאון‪ ,‬בעיות אכילה‪ ,‬קשיים מיניים‪ .‬מתבגרים – מושג עצמי נמוך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השמטה – דיכאון‪ ,‬אשמה‪ ,‬תוקפנות אוראלית‪ ,‬קושי לתקשר עם אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שיניים – נטיות אגרסיביות או סדיסטיות‪-‬אינפנטיליות‪ .‬מופיע בסכיזופרניה‪ ,‬היסטריה‪ ,‬נורמלים‬ ‫‪‬‬
‫אגרסיבים‪.‬‬
‫פה פעור – תלותיות‪ ,‬פסיביות‪ ,‬תובעניות‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫קו כבד וחזק – אגרסיביות מילולית‪ ,‬ביקורתיות‪ ,‬סדיזם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טיפול מוזר בפה – אלכוהוליזם‪ ,‬אקסהיביציוניזם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שפתיים‬
‫פירוט השפתיים קובע לרוב את הבעת הפנים‪ .‬צורת השפתיים‪ ,‬בדומה למאפיינים אחרים של הדמות‪ ,‬תהיה שונה‬
‫לעיתים קרובות בציורי גבר לעומת ציורי אישה אצל אותו אדם‪.‬‬
‫שפתיים מודגשות‪ ,‬קשתיות ותוספות קוסמטיות מופיעות בציורים של בנות שהקדימו להבשיל מבחינה מינית‪.‬‬
‫שפתיים מלאות – נשיות‪ .‬שפתיים מודגשות אצל נערות – עיסוק בנושאים מיניים‪ ,‬חושניות‪ ,‬נרקיסיזם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אובייקטים בפה (סיגריות) – צרכים ארוטיים‪ ,‬אוראליים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סנטר‬
‫חשיבות הסנטר נובעת לא ממשמעות פונקציונלית אלא מסטיגמה חברתית של הבעת כוח‪ .‬בפרופיל יופיע לעיתים‬
‫הסנטר מחוק‪ ,‬מודגש או מזדקר קדימה‪ .‬ניתן לפרש זאת כביטוי מפצה לחולשה‪ ,‬חוסר החלטיות‪ ,‬פחד מאחריות‬
‫ודחף להשיג דומיננטיות (אשר לא ממומש במציאות)‪.‬‬
‫סנטר מודגש באופן לא רגיל – נטיות אגרסיביות ושליטה‪ ,‬רמת דחף גבוהה‪ ,‬פיצוי אפשרי לתחושות‬ ‫‪‬‬
‫חולשה‪.‬‬
‫בפרופיל‪ ,‬כשיש תיקונים ושינויים – הססנות‪ ,‬פחד מאחריות‪ ,‬דחף להיות דומיננטי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סנטר בולט בציור אישה של גבר – אדם תלותי שמשליך כוח על האישה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עיניים‬
‫האשנב לנפשו של האדם‪ ,‬וגם האיבר הבסיסי ליצירת קשר עם העולם החיצוני‪.‬‬
‫העיניים מזהירות את האדם מסכנות בסביבה – וזו כנראה הסיבה שפרנואידים מדגישים אותן‪ .‬הפרנואיד אף‬
‫רגיש ליחסם של אחרים אל חשדנותו ולכן יצייר עיניים גדולות‪ ,‬כהות‪ ,‬מכווצות‪ ,‬היוצרות רושם של חשדנות‪.‬‬
‫העיניים מייצגות גם קבלה או דחייה ע"י אחרים בחברה ומקבלות דירוג בקביעת יופי ומשיכה מינית‪.‬‬
‫בנות בד"כ מציירות עיניים גדולות ומודגשות יותר מאשר בנים‪.‬‬
‫דמות עם עיניים סגורות מבטאת רצון להתנתק מהעולם כדי להתרכז טוב יותר בנרקיסיזם גופני‪ .‬צורת הבעה‬
‫נוספת ל"אי ראייה" היא השמטת האישון תוך ציור קווי המתאר של העין בלבד‪ .‬זו אינה סגירה הרמטית בפני‬
‫העולם אלא תפיסת העולם במעורפל‪ ,‬עם הרבה גירויים לא מובחנים‪ .‬זהו סימן לחוסר בגרות נפשית‬
‫ואגוצנטריות‪ .‬במקרה הקיצוני יש חזרה על מוטיב העיגול הריק גם בציור האף‪ ,‬הפה והכפתורים‪ ,‬אצל מבוגרים‬
‫רגרסיביים או ילדותיים‪ ,‬מפגרים וילדים צעירים‪ .‬כנראה ביטוי לתלותיות‪.‬‬
‫חשדנות‪ ,‬פרנואידיות‬ ‫עיניים גדולות ומחוזקות מדי‬ ‫‪‬‬
‫חרדה (במיוחד אם יש הצללה)‬
‫רגישות יתר לביקורת ולדעות חברתיות‬
‫נטיות אינטרוברטיות‬ ‫עיניים קטנות או סגורות‬ ‫‪‬‬
‫נטיות אינטרוספקטיביות‬
‫עיגולים קטנים וכפתורים לאברי הפנים נטיות רגרסיביות‪ ,‬ילדותיות במיוחד‬ ‫‪‬‬
‫חוסר אפקטיביות נטיות לאי‪-‬הבחנה‬ ‫השמטת עיניים‬ ‫‪‬‬
 ‫הלוצינציות ראייה‬
‫סכיזופרניה‬
‫מציצנות‬
‫עוינות חבוייה‬ ‫עיניים סגורות‬ ‫‪‬‬
‫מעל גיל ‪ – 5‬מבטא הפרעה רגשית‪.‬‬

‫טיפול לא טוב בעיניים‪:‬‬

‫השמטת אישונים‪ ,‬עיניים ריקות – אינטרוברטיות עם תפיסה מטושטשת של העצמי והסביבה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סכיזואידיות‪ .‬חוסר יכולת להתמודד או לתקשר‪ .‬קשור לרגשות אשמה‪ ,‬אגוצנטריות‪ ,‬תלות‪ ,‬דיכאון‪.‬‬
‫פסיכוזה‪.‬‬ ‫אישון מושמט מעין אחת‬ ‫‪‬‬
‫פרנואידיות‪.‬‬ ‫הדגשת קו העיניים‬ ‫‪‬‬
‫היסטריה‪.‬‬ ‫עיניים פקוחות לרווחה‬ ‫‪‬‬
‫פרנויה‬ ‫עיניים בצד הראש‬ ‫‪‬‬
‫סכיזופרניה‬ ‫עיניים בפרופיל‬ ‫‪‬‬

‫גבות וריסים‬
‫גבות עבותות – פרימיטיביות‪ ,‬גסות‪ ,‬חוסר מעצורים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גבה מסודרת – עידון וסדר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גבות גבוהות – מבטאות מה שמבטאת הרמת גבות‪ :‬ביקורתיות‪ ,‬תמיהה‪ ,‬אי‪-‬הסכמה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אוזניים‬
‫באופן כללי זהו אבר פסיבי‪ ,‬בעל חשיבות אסתטית מעטה‪ .‬הכללתו בציור נעשית רק בגיל מאוחר יחסית‬
‫ולהשמטתו אין חשיבות מיוחדת‪.‬‬
‫בולטות או מודגשות – מבטאת רגישות של המצייר לביקורת חברתית‪ ,‬ערנות יתר‪ ,‬חשדנות‪ ,‬או הלוצינציות‬
‫אודיטוריות‪ ,‬תשומת לב מיוחדת לאוזן יש גם במקרים של נכות שמיעתית‪.‬‬
‫השמטת אוזניים – נורמלי‪ ,‬אינטיליגנציה נמוכה‪.‬‬

‫שיער‬
‫הדגשת השיער – בין אם על הראש‪ ,‬החזה‪ ,‬בזקן או בשפם – נתפסת כתשוקה גברית‪ .‬הדגשת השיער יכולה להיות‬
‫ע"י המרחב הניתן לשיער‪ ,‬צורת התסרוקת או עוצמת ההצללה‪.‬‬
‫מתבגרים או מבוגרים צעירים מציירים שיער שופע לדמות האישה לעומת דמות הגבר‪ ,‬המאופיין בתסרוקת קצרה‬
‫וקפדנית‪ .‬אישה בעלת שיער שופע נחשבת מושכת ופעילה מינית (אצל גברים)‪.‬‬
‫אופן טיפול שונה בשיער הדמות הגברית והנשית מופיע לרוב אצל גברים לא בשלים מבחינה פסיכוסקסואלית‪,‬‬
‫נרקסיסטים ועוינים לנשים‪.‬‬
‫עיסוק מיני‬ ‫הדגשת שיער בכל מקום ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫פיצוי על חוסר תואמות מינית‬
‫נטיות תוקפניות‬
 ‫נרקיסיזם‪ ,‬פסיכוסומטיות‬
‫נטיות הומוסקסואליות‬
‫הצללה כבדה – כעס ותוקפנות‪ ,‬חרדה‪ ,‬מיניות וחושניות‪ .‬קונפליקט בגבריות‪ ,‬התנהגות מינית חריגה של‬ ‫‪‬‬
‫גברים‪.‬‬
‫כשמודגש על לסת – קונפליקט התבגרותי עם קווים סכיזואידיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שיער מושמט או לא תואם – תחושת חוסר תואמות מינית‪ ,‬פחדי סירוס‪ ,‬סכיזופרניה‬ ‫‪‬‬

‫אף‬
‫נתפס כמסמל את איבר המין הזכרי בהיותו באמצע ובולט כמוהו‪ .‬הדגשת האף תופיע אצל בעלי בעיות מיניות‪ ,‬אי‬
‫התבגרות‪ ,‬נחיתות או הומוסקסואליות‪ .‬הצללה או השמטה מרמזים על חשש מסירוס לעומת הבלטה המרמזת על‬
‫אי התאמה‪ .‬נחיריים הם ביטוי לתוקפנות‪.‬‬
‫אף ארוך – אימפוטנציה אצל גברים מבוגרים (אצל נערים יופיעו עניבה‪ ,‬ריצ'רץ' במכנסים‪ ,‬הצללה של‬ ‫‪‬‬
‫האף)‪.‬‬
‫אף חתוך או מוצלל – פחדי סירוס‬ ‫‪‬‬
‫הדגשת הנחיריים – תוקפנות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫צוואר‬
‫ככלל‪ ,‬משקף קשר בין הגוף והראש‪ .‬קשור למעבר נכון ונשלט בין הראש והגוף‪ ,‬בין קוגניציה לרגש‪ .‬קשר סמלי בין‬
‫אינטלקט ואפקט או בין ביקורת אגו לדחפי איד‪.‬‬
‫הדגשת יתר – חוסר תיאום של דחפים ושליטה לקויה‪ .‬דאגה לגבי צורך לשלוט על דחפים מאיימים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צוואר קצר ועבה – נטייה להיות קפוא ונוקשה‪ ,‬איום של דחפים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צוואר קצר – מונחה ע"י דחפים‪ ,‬עקשנות‪ ,‬אימפולסיביות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מוציות‪ .‬תורם לקושי בבקרה‬ ‫צוואר ארוך – מונחה ע"י אינטלקט‪ ,‬הפרדה של אינטלקט מא‬ ‫‪‬‬
‫בדחפים בסיסיים‪ ,‬נוקשות‪ ,‬פורמליות‪ ,‬מוסריות יתר‪ .‬כשהצוואר גם צר במיוחד – סכיזואידיות‪ ,‬נחיתות‬
‫גוף‪.‬‬
‫צוואר חד‪-‬מימדי – קואורדינציה לא טובה בין דחפי גוף לבין בקרה אינטלקטואלית‪ ,‬פיגור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צוואר עם הצללה – מגיל ‪ 10‬מעיד על חוסר בגרות‪ ,‬חוסר יכולת לבקרה רציונלית על הדחפים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אימפולסיביות‪ ,‬חוסר בשלו‪ ,‬אורגניות‪.‬‬
‫גרוגרת מודגשת – נדיר‪ .‬רצון לגבריות‪ ,‬חולשה מינית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫זרועות וכפות ידיים‬

‫משמעות הזרועות והידיים בציור קשורה להתפתחות האגו ולהסתגלות חברתית‪ .‬בעזרת הידיים אנו יוצרים‬
‫קשרים מסוגים שונים עם אחרים ועם הסביבה ומפעילים אותה‪ .‬קשה לאנשים רבים לצייר ידיים ולעיתים‬
‫קרובות הם אף משמיטים אותן‪.‬‬
‫מצב הזרועות מייצג קשר פיסי לסביבה ויחסים בינאישיים‪ .‬משקף התפתחות אגו והסתגלות חברתית‪.‬‬
‫השמטת זרועות – נדירה‪ .‬מבטאת חוסר ביטחון במגע חברתי או ביעילות במגע החברתי‪ .‬אשמה‪ ,‬דיכאון‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫תחושת אי התאמה‪ .‬נטיות פרישה ופסיביות‪ .‬לעיתים נטייה אובדנית‪ .‬אצל גברים – דחייה ע"י דמות‬
‫האם‪ ,‬חוסר יכולת לתקשר עם נשים‪.‬‬
‫השמטת זרועות בבן המין השני – חש דחוי ע"י בן המין השני‪ ,‬אשמה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זרועות ארוכות – אמביציה מפצה‪ ,‬צורך בקשר אגרסיבי עם הסביבה‪ ,‬שאפתנות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זרועות קצרות – חוסר אמביציה‪ ,‬תחושת חוסר מותאמות‪ .‬תלות פסיבית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זרועות רחבות – תחושת חוזק והישג‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זרועות מקופלות – חשדנות‪ ,‬נוקשות בשליטה על דחפי אלימות‪ ,‬פסיביות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זרועות רזות‪ ,‬מכווצות – חולשה ותחושת אי‪-‬מותאמות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זרועות מתוחות החוצה – רצון לקשר עם הסביבה‪ ,‬צורך בעזרה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זרועות מודגשות – במיוחד שרירים – מאבק לכוח‪ .‬עם כתפיים רחבות – נטיות לתוקפנות ואקטינג‬ ‫‪‬‬
‫אאוט‪.‬‬
‫זרועות נוקשות – אישיות נוקשה ומעוכבת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זרועות לא מחוברות לגוף – פחד סירוס‪ ,‬רגשי נחיתות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כפות ידיים לא ברורות – חוסר ביטחון במגע חברתי‪ ,‬חוסר פרודוקטיביות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הצללה – רגשות אשם לגבי תוקפנות או אוננות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ידיים מאחורי הגב – קושי לפגוש אנשים "בחצי הדרך"‪ ,‬צורך לשלוט במוטיבים אגרסיביים‪ ,‬תחושות‬ ‫‪‬‬
‫אשמה‪ ,‬הימנעות‪.‬‬
‫ידיים בתוך הכיסים – התחמקות‪ ,‬אוננות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ידיים על המותניים – נטיות נרקסיסטיות‬ ‫‪‬‬
‫ידיים באזור הגניטלי – אוננות‬ ‫‪‬‬
‫ידיים צמודות לגוף – נוקשות‪ ,‬כפייתיות‬ ‫‪‬‬
‫ידיים גדולות – פיצוי על רגשות של חולשה‪ ,‬אשמה‬ ‫‪‬‬

‫אצבעות‬
‫האצבעות הן נקודות המגע האמיתיות‪ ,‬אמצעי זיהוי וביטוי‪ .‬הן גמישות ומקור לתחושת מגע‪.‬‬
‫אצבעות מופיעות בד"כ די מוקדם בציורי ילדים‪ ,‬אפילו לפני הידיים‪.‬‬
‫מוצללות או מחוזקות – אשמה (גניבה‪ ,‬אוננות)‬ ‫‪‬‬
‫אצבעות כטפרים או ווים – פרנויה‪ ,‬אלימות‬ ‫‪‬‬
‫אגרוף קמוץ – מרדנות‪ ,‬ניסיון לשלוט בכעס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אצבעות כפפה – תוקפנות מודחקת‪ .‬כך גם אצבעות מופרדות ומוקפות בקו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יותר מחמש – שאפתנות‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬רכושניות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פחות מחמש – תחושת אי מותאמות‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫טיפול מוזר באגודל או כריתת אצבע – אוננות‬ ‫‪‬‬
‫ציור אצבעות הרגליים כשהדמות לא עירומה – אגרסיביות פתולוגית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פירוט חלקי אצבעות וציפורניים – קומפולסיביות‪ ,‬שליטה אובססיווית בתוקפנות‪ ,‬הגנות‬ ‫‪‬‬
‫אינטלקטואליזציה‪ .‬ציפורניים מחודדות – עוינות‪.‬‬
‫אצבעות ללא ידיים – רגרסיה‪ ,‬תוקפנות אינפנטילית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ארוכות – נטיות רגרסיביות‪ ,‬התפתחות שטוחה של האישיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השמטה – קושי במישור הבינאישי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כמו ענבים‪ ,‬קצר ועגול – חוסר בשלות ואי‪-‬התאמה עם‪ :‬א‪ .‬יכולת ידיים לא טובה; ב‪ .‬אורגניות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קוים כהים וישרים – תוקפנות פרימיטיבית‪ ,‬פרנואידיות‪ ,‬פסיכוסומטיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חלק הגוף האמצעי‬

‫הבטן מופיעה עפ"י רוב בצורת ביצה או עיגול‪ .‬ככל שהיא מכילה יותר זוויות היא נחשבת יותר גברית‪ .‬השמטתה‬
‫נורמלית בשלב התפתחותי מסוים אצל ילדים‪ ,‬כמעט ולא קורה אצל מבוגרים‪.‬‬
‫בציורי אנשים עם חסך תרבותי‪ ,‬אישיות נוקשה ונרקיסיסטית‪ ,‬הבטן תופיע בחלק העליון של הגוף תחומה בין שני‬
‫קווים מקבילים מהראש עד הרגליים‪.‬‬
‫ציורים בהם ניכר אי רצון לסגור את הבטן מציינים בעיות מיניות‪.‬‬
‫גוף דק במיוחד מבטא אי שביעות רצון גופנית של המצייר‪ ,‬תשישות וחולשה גופנית‪ ,‬או פיצוי על עגלגלות ופחד‬
‫מפני השמנה‪.‬‬
‫חלק הגוף האמצעי קשור ככלל לדחפים בסיסיים‪.‬‬
‫פרגמנטציה של חלקי גוף – אישיות לא מאורגנת (לא מדובר על ילדים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השמטת פרטי גוף חשובים – הפרעה פסיכולוגית רצינית (אולי פסיכוזה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חתכים על הגוף – נטיות התאבדות‬ ‫‪‬‬
‫דמות מעוגלת – נשיות‪ .‬דמות זוויתית – גבריות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא סימטרי – אישיות היסטרית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קווי מתאר כפולים או מבולבלים – עיסוק במשקל (אצל נשים)‬ ‫‪‬‬
‫לא מאורגן או פרגמנטציה – אורגניות או פסיכוזה (נורמלי אצל ילדים תחת לחץ)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גוף גדול מאוד – דחפים לא מסופקים‬ ‫‪‬‬
‫גוף צר וארוך – סכיזואידיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השמטה (הרגליים יוצאות מהראש) – חוסר ארגון‪ ,‬פרימיטיביות‪ ,‬רגרסיה‪ ,‬פיגור‪ ,‬אורגניות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החלק התחתון לא סגור – עיסוק מיני‪ ,‬אולי קונפליקט מיני או הומוסקסואליות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גוף דק במיוחד – חוסר שביעות רצון מגופו‪ ,‬חולשה גופנית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הצללת גוף אישה – דחיית צורכי גוף ותוקפנות כלפי נשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גוף קטן מאוד – הכחשת דחפים‪ ,‬נחיתות‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫שדיים וחזה‬
‫מחיקות‪ ,‬הצללות – חוסר בשלות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חזה גדול – תלות אימהית‪ ,‬קונפליקט אדיפאלי לא פתור‪ .‬ע"י גברים‪ :‬תלות‪ ,‬צרכים אוראליים‪ .‬ע"י‬ ‫‪‬‬
‫נשים‪ :‬הזדהות עם דימוי אם דומיננטי‪ .‬אפשרות לאקסהיביציוניזם או נרקיסיזם – במיוחד אם החזה‬
‫קטן‪.‬‬
‫חזה קטן‪ :‬נורמלי‪ ,‬רגשות דחייה ע"י האם‪ .‬ע"י אישה‪ :‬קושי באהבה‪ ,‬חרדה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השמטת חזה – אצל נשים‪ :‬חוסר בשלות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדגשת שדיים – אצל גברים‪ :‬חוסר בשלות רגשית ומינית (לפעמים מציירים כיסים מודגשים)‪ .‬אצל‬ ‫‪‬‬
‫נשים‪ :‬הזדהות עם דמות אימהית דומיננטית‪ .‬אצל שניהם‪ :‬דימוי אם חזק‪.‬‬

‫כתפיים‬
‫רוחב הכתפיים נחשב ביטוי לכוח פיסי‪ .‬כתפיים רחבות מאוד בדמות הגברית‪ ,‬על חשבון איברים אחרים‪ ,‬מופיעות‬
‫בציורי מתבגרים ואנשים אמביוולנטים מינית‪ ,‬כפיצוי להרגשה של חוסר התאמה‪ .‬כתפיים מודגשות ע"י מחיקות‬
‫מעיד על חוסר ביטחון‪.‬‬
‫חוסר כתפיים – סכיזופרניה‪ ,‬נזק מוחי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחיקות וחיזוקים באזור הכתפיים – שאיפה לפיתוח גוף כביטוי לגבריות‪ ,‬עיסוק בגבריות‪ .‬מצוי אצל‬ ‫‪‬‬
‫אנשים פסיכוסומטים מתוחים‪.‬‬
‫כתפיים לא תואמות למין – בלבול לגבי תפקידי מין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כתפיים רחבות מאוד – תחושת כוח או צורך בכוח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא סימטריות – חוסר איזון באישיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מרובעות – נטיות אגרסיביות ועוינות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחודדות – נטיות אקטינג אאוט‬ ‫‪‬‬
‫קטנות – תחושות נחיתות‬ ‫‪‬‬
‫הדגשה – פיצוי על חולשה גופנית‬ ‫‪‬‬

‫ירכיים וישבן‬
‫עיסוק יתר – נטיות הומוסקסואליות אצל גברים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבלטת הירכיים אצל נשים – מודעות לעוצמה מינית‪ ,‬עניין בהולדת ילדים‬ ‫‪‬‬
‫עם הצללה – חרדה לגבי נטיות הומוסקסואליות חבויות‬ ‫‪‬‬
‫הדגשת ישבן – פיקסציה אנאלית‪ ,‬סטייה פסיכוסקסואלית‬ ‫‪‬‬

‫מותניים‬
‫אצל גברים ‪ -‬מפרידים אזור של כוח פיסי מאזור של תפקוד מיני‪.‬‬
‫אצל נשים – מפרידים גורמים טיפוליים מזינים (חלק עליון) מאזורי פוריות מינית‪ .‬טיפול בעייתי בקו המותן יכול‬
‫לבטא קונפליקט לגבי פונקציות אלה‪.‬‬
‫קו עבה או הדגשה – מותניים מפרידות את חלק הגוף התחתון מאשר הגוף – קונפליקט או הפרעה מינית‬ ‫‪‬‬
‫אקוטית‪.‬‬
‫קו גבוה או נמוך – חסימה וקונפליקט לגבי נטיות מיניות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קוים שבורים או מחוזקים – מתח סביב דחפי הגוף‪ .‬קשור לפסיכוסומטיות ואסטמה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חגורות מודגשות – עיסוק מיני‪ ,‬שליטה על דחפי גוף עם סובלימציה או לכיוון הנרקסיסטי‪ ,‬פוביה‬ ‫‪‬‬
‫נוירוטית‪ .‬מוצלל – קושי לגבי שליטה על דחפים מיניים‪.‬‬
‫חגורה מקושטת – בקרה חזקה על דחפים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫רגליים‬
‫מקור לתמיכה ויציבה ויכולת תנועה‪ .‬ציור של אנשים יושבים הוא בד"כ פשרה של אנשים דכאוניים או נסוגים‬
‫מבחינה רגשית‪ .‬אנשים מופרעים מבחינה מינית ישמיטו או יציירו את החלק התחתון של הגוף בקווים סמליים‪.‬‬
‫חוסר בגרות אמוציונלית תתבטא בציור הקווים החיצוניים של הרגליים והתחמקות מציור מפורש של המפשעה‪.‬‬
‫אצבעות כף הרגל מצויירות לעיתים נדירות ואז הן מבטאות תוקפנות‪ .‬בציורי נשים מופיע בד"כ דרך נעליים‬
‫פתוחות‪ .‬ציון הציפורניים נתפס כניסיון להדחיק את התוקפנות‪.‬‬
‫רגליים ארוכות – מאבק לאוטונומיה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רגליים קצרות – תחושת מוגבלות‪ ,‬חוסר תנועה וצמצום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מודגשות – תוקפנות‬ ‫‪‬‬
‫סירוב לצייר רגליים או פלג גוף תחתון – הפרעה מינית (שכיח עד גיל ‪.)10‬‬ ‫‪‬‬
‫קטוע בתחתית העמוד – תחושת חוסר אוטונומיה‬ ‫‪‬‬
‫מוצלבות – הגנתיות נגד מיניות‬ ‫‪‬‬
‫שרירים במנוגד למין – בלבול בזהות המינית‬ ‫‪‬‬
‫השמטה – אי תנועתיות‬ ‫‪‬‬

‫כפות רגליים‬
‫תחושת תנועה – פיסית‪ ,‬פסיכולוגית וחברתית‪ .‬כמו כן – תוקפנות‪ ,‬סמליות פאלית‪.‬‬
‫נורמלית ומעלה – לעיתים זה החלק הכי גרוע‪ .‬חשוב ההקשר של כל הציור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כפות רגליים עם יותר פרטים משאר הציור – דיכאון‪ ,‬אשמה‬ ‫‪‬‬
‫גדולות – צורכי ביטחון‪ ,‬םסיכוסומטי‬ ‫‪‬‬
‫השמטה – צמצום עם חוסר עצמאות‪ .‬פסיכוסומטים‪ ,‬עודף מתח‪ ,‬פיגור‪ ,‬סכיזופרנים ואורגנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פירוט יתר – אובססיביות‪ ,‬עם מרכיב נרקיסיסטי‬ ‫‪‬‬
‫חדות – עוינות‬ ‫‪‬‬
‫כיוון הפוך – אמיבוולנציה לגבי מאבק לעצמאות‪ ,‬שליטה לא טובה בדחפים‬ ‫‪‬‬
‫כפות רגליים קטנות במיוחד – חוסר ביטחון‪ ,‬תלות‪ ,‬הפרעות פסיכוסומטיות‬ ‫‪‬‬
‫הדגשת כפות רגליים – בעיות מיניות‪ ,‬תוקפנות‬ ‫‪‬‬
 ‫בהונות – תוקפנות‬ ‫‪‬‬

‫אברי מין‬
‫מאוד נדיר‪ .‬מעיד על מצב פסיכופתולוגי‪ ,‬פסיכופטיות‪ .‬אך מופיע גם אצל מתבגרים‪ ,‬ומעיד על ענין ותעסוקה‬
‫בנושא המיני‪.‬‬

‫חלקי גוף פנימיים‬

‫נדיר מאוד‪ .‬מופיע אצל סכיזופרנים או מאנים‪ .‬חשש לדלוזיות סומטיות‪.‬‬
‫קווקווים בחזה או באגן – בעיות סומטיות מסויימות‪.‬‬
‫צלעות – לא פתולוגי (מציין כוח)‪.‬‬
‫שקיפות של הגוף דרך הבגדים – מרמזת על פנטזיות מיניות והתעסקות עם יצרים מיניים ילדותיים‪.‬‬

‫מפרקים‬
‫אחראים לשלמות ואיחוד הגוף‪ .‬הדגשתם נדירה‪ ,‬ומעידה על חוסר ביטחון של המצייר לגבי שלמות הגוף‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מעיד על תלות באם וחוסר בשלות מינית‪ .‬מופיע אצל סכיזואידים‪ ,‬סכיזופרנים‪ ,‬ונרקיסיסטים עם עיסוקים‬
‫סומטיים‪.‬‬

‫בגדים‬
‫הבגד הוא בעל משמעות ליבידינלית מסוימת‪ ,‬המהווה פשרה בין צניעות לבין הצגה גופנית גלויה‪ ,‬למעט מקרים‬
‫בהם הבגד הוא הגנה‪ .‬הפשרה של רוב הנבדקים היא הוספת פריטי ביגוד מעורפלים‪.‬‬
‫אנשים שמציירים דמות בערום – נרקסיסטיים גופניים ‪ -‬אישיות ילדותית‪ ,‬אגוצנטריות‪ ,‬הפרעות מיניות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫סכיזואידים‪ ,‬אינטרוורטים‪ ,‬לא מקבלים סיפוק ממגעים חברתיים‪ .‬ילבישו את דמות האישה בלבוש‬
‫מהודר ואת הגבר יציגו שרירי עם ביגוד מועט‪.‬‬
‫אנשים שמלבישים בצורה מופרזת – נרקסיסטים של בגדים – אישיות ילדותית‪ ,‬אגוצנטרית‪ ,‬הפרעות‬ ‫‪‬‬
‫מיניות‪ ,‬לבוש כאמצעי לפיתוי חברתי ומיני‪ ,‬תחרותיות‪ ,‬רצון לאישור חברתי ודומיננטיות‪ .‬ילבישו את‬
‫דמות הגבר בלבוש יפה ומחוייט ואת האישה בלבוש פשוט והיא לא תשרה כלל אווירת פיתוי‪.‬‬
‫אישה הלבושה בשמלה באורך הברך – דמות אימהית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לבוש שקוף – נטיות מציצניות או אקסהיביציוניסטיות‪ ,‬שיפוט לקוי‪ ,‬אפשרות לסכיזופרניה‪ .‬רגליים דרך‬ ‫‪‬‬
‫מכנסיים בציור של גבר – פאניקה הומוסקסואלית אפשרית‪ .‬ראש‪//‬שיער דרך כובע – התנהגות מינית‬
‫פרימיטיבית‪ ,‬אפשרות לאורגניות‪.‬‬
‫בגדים גדולים מדי – תחושת אי‪-‬התאמה‬ ‫‪‬‬
‫ביגוד מנומר‪/‬מפוספס – קומפולסיבי (כאשר מונוטוני)‪ ,‬אופקי – קושי בשליטה בדחפים‬ ‫‪‬‬
‫כפתורים – כשהם מודגשים או מצויירים במקומות לא מקובלים הם בד"כ מעידים על תלותיות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אינפנטיליות וחוסר הסתגלות‪ .‬מופיע יותר אצל גברים מאשר אצל נשים‪.‬‬
‫כפתורים המדגישים את קו האמצע – עיסוק בענייני הגוף‪ ,‬אגוצנטריות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כפתור בולט בטבור – תלות אינפנטילית בדמויות סמכות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדגשת כיסים – אצל אנשים ילדותיים ותלותיים‪ .‬יותר אצל גברים‪ .‬כיסים גדולים מודגשים – קשור‬ ‫‪‬‬
‫בחסך רגשי או חומרי‪ ,‬לעיתים ברקע לאישיות פסיכופטית‪ .‬אצל מתבגרים כיס רחב ומלא בדברים קשור‬
‫לתהליך ההתבגרות ולהרחבת האגו‪ .‬אצל מתבגרים זה גם מבטא גבריות הנמצאת בקונפליקט עם תלות‬
‫רגשית באם‪ .‬אצל נשים – הדגשת עצמאות‪.‬‬
‫עניבה – סימבול מיני שכיח‪ ,‬בעיקר בציורי ילדים ובחורים צעירים‪ .‬כנ"ל מטפחת בכיס‪ .‬מופיע בציורים‬ ‫‪‬‬
‫של גברים שאינם מותאמים מינית‪ .‬תחושת חולשה מינית תתבטא בעניבה דקה‪ ,‬לעומת עניבה עבה‬
‫ומעוטרת בסמלים פאליים אצל אנשים אגרסיביים מבחינה מינית‪ .‬עניבה המנותקת מהגוף מרמזת על‬
‫תוקפנות מינית והתעסקות אינטנסיבית בכך‪.‬‬
‫נעל מודגשת – גם היא בעלת משמעות פאלית‪ .‬נעל מודגשת ע"י שרוכים וכו' נפוצה בציורים של נערות‬ ‫‪‬‬
‫מתבגרות‪ ,‬וכנראה מבטאת התעסקות בדחפים מיניים‪ .‬כשציור הנעל מאופיין במחיקות‪ ,‬הצללה או שינוי‬
‫קו זהו סימן לקיום קונפליקט בנושאים מיניים‪ .‬פירוט יתר – מאפיינים נשיים ואובססיוויים‪ .‬עקב –‬
‫הומוסקסואליות‪ .‬מחודדות – נטיות תוקפניות‪ .‬מגפיים ע"י גברים על גבר – נטיות הומוסקסואליות‪.‬‬
‫מעיל על בגדים – סכיזואידיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חגורה – מיניות‪ .‬הצללה – קונפליקט לגבי התנהגות מינית‪ ,‬נטיות פוביה‪ ,‬שליטה באפקט‪ .‬אבזם – צרכי‬ ‫‪‬‬
‫תלות‪.‬‬
‫כובע – נושא אף הוא משמעות פאלית‪ .‬הופעת כובע בהעדר לבוש אחר מציין רגרסיה ויש‬ ‫‪‬‬
‫לחפש לכך סימנים נוספים בציור‪ .‬כובע מקושט ובולט‪ ,‬שיש דרכו שקיפות‪ ,‬מסמל טיפול פרימיטיבי‬
‫בדמות ובמיניות של הנבדק‪ .‬כובע מאורך – פחדי סירוס‪ .‬על עיניים – קשר סביבתי או בינאישי בעייתי‪.‬‬
‫כובע ע"י אישה – הרפתקנות‪.‬‬
‫סיגריות‪ ,‬מקלות רובים – סימבולים מיניים נוספים‪ .‬מעידים על עיסוק מיני אקוטי (לא תקף לאנשים‬ ‫‪‬‬
‫צעירים)‪ .‬נטיות הומוסקסואליות‪.‬‬
‫עגילים – עיסוק אקסהביציוניסטי‪ ,‬נטיות פרנואידיות‪ .‬ע"י גבר בציור של אישה – חשיבה נשית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כפפות – שליטה רגשית ו‪/‬או שליטה על נטיות אגרסיביות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נשק בחגורה או ביד – אקטינג אאוט עוין או נטיות פסיכופטיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫סימנים רגשיים ופרשנותם לפי קופיץ‬

‫פרשנות‬ ‫סימן‬ ‫קטגור‬

‫יה‬
‫איכות אינטגרציה גרועה של חוסר בשלות (רק אחרי גיל ‪ 6‬בנות או ‪ 7‬בנים)‪ .‬אגרסיביות‪,‬‬
‫פגיעה מוחית‪ ,‬קואורדינציה גרועה‪ ,‬אימפולסיביות‪ ,‬אישיות לא‬ ‫הציור חלקי הדמות‬
‫אינטגרטיבית‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬הצללה משקפת חרדה סביב האזורים המוצללים‪ .‬נדיר‬ ‫הצללת פנים‬
‫בכ גיל‪ .‬מופיע אצל ילדים אגרסיבים וגנבים‪ .‬הצללת תווי פנים‬
‫ספציפיים – חרדות לגביהם‪ .‬כל הפנים – מופרעים במיוחד‪.‬‬
‫שכיח אצל בנות עד ‪ 7‬ובנים עד ‪ .8‬הצללת גוף – חרדה בקשר‬ ‫הצללת גוף או גפיים‬
‫לגוף‪ .‬בעיות פסיכוסומטיות‪ .‬הצללת זרועות – אשמה על דחפים‬
‫אגרסיבים או אוננות‪ .‬הצללת רגליים – חרדה על גודל פיסי או‬
‫דחפים מיניים‪.‬‬
‫הצללת ידיים או צוואר שכיח אצל בנות עד ‪ 7‬ובנים עד ‪ .8‬מייצג מאבק על שליטה‬
‫בדחפים‪.‬‬
‫קואורדינציה לא טובה‪ ,‬אימפולסיביות‪.‬‬ ‫אסימטריה חמורה של‬
‫הגפיים‬
‫הטיית הדמות ביותר מ‪ -‬חוסר יציבות‪ ,‬חוסר שיווי משקל‪ ,‬חוסר ביטחון‪.‬‬
‫‪ 15‬מעלות‬
‫חוסר ביטחון‪ ,‬נסיגה‪ ,‬דיכאון‪ .‬מופיע אצל ביישנים‪ ,‬ורק לעיתים‬ ‫דמות קטנטנה‬
‫רחוקות אצל אגרסיביים‪.‬‬
‫רק מעל גיל ‪ .8‬חוסר בשלות ובגרות‪ ,‬שליטה פנימית לקוייה‪,‬‬ ‫דמות מוגדלת‬
‫נטייה להתפשטות‪ .‬אצל מבוגרים – נרקיסיזם‪ .‬מאפיין ילדים‬
‫אגרסיבים‪.‬‬
‫חוסר בשלות‪ ,‬אימפולסיביות‪ ,‬אקטינג‪-‬אאוט‪ .‬מופיע אצל‬ ‫שקיפות‬
‫ביישנים‬ ‫מאשר‬ ‫יותר‬ ‫ואנטי‪-‬סוציאלים‬ ‫אגרסיבים‬
‫ופסיכוסומטיים‪ .‬שקיפות של האזור ואח"כ ציור אברים‬
‫פנימיים משקף חרדה סביב האזור או פחד (בד"כ אזור בעייתי‬
‫או מיני)‪.‬‬
‫מתח‪ ,‬בעיות אינטיליגנציה‪ .‬ילדים עם בעיות הסתגלות‪.‬‬ ‫סממני ראש קטנטן‬
‫עוינות כלפי אחרים‪ ,‬התמרדות‪ ,‬כעס‪.‬‬ ‫עיניים מוצלבות‬ ‫ם‬
‫אגרסיביות‪ ,‬נטיות סדיסטיות (במבוגרים)‪ .‬לא מופיע אצל‬ ‫מיוחד שיניים‬
‫ביישנים‪.‬‬
‫קושי להגיע אל העולם ואל אחרים‪ ,‬נסיגה‪ ,‬הפנמה‪ ,‬עיכוב‬ ‫זרועות קצרות‬ ‫ים‬
‫דחפים‪ .‬פחד וחוסר באגרסיביות ומנהיגות‪.‬‬
‫ניסיון להגיע אל אחרים‪ .‬מאפין גם אגרסיביים‪.‬‬ ‫זרועות ארוכות‬

‫זרועות צמודות לצידי שליטה פנימית‪ ,‬קושי להגיע אל אחרים‪ ,‬חוסר גמישות‪ ,‬קשרים‬
‫בינאישיים חלשים‪ .‬חמור יותר אצל מבוגרים‪.‬‬ ‫הגוף‬
‫אגרסיביות‪ ,‬אקטינג אאוט‪.‬‬ ‫כפות ידיים גדולות‬
‫חוסר נוחות‪ ,‬אשמה‪.‬‬ ‫כפות ידיים חתוכות‬
‫נדיר‪ .‬מתחים חזקים‪ ,‬ניסיון לשלוט בדחפים מיניים‪ .‬חלק‬ ‫רגליים צמודות‬
‫מהבנות שציירו כך עברו התעללות מינית‪.‬‬
‫נדיר‪ .‬פסיכופתולוגיה חמורה‪ ,‬חרדה גופנית חמורה‪ ,‬קושי‬ ‫אברי מין‬
‫בשליטה על דחפים‪.‬‬
‫דמות מפלצתית או רגשות אי‪-‬התאמה‪ ,‬תפיסה עצמית כשונים מאחרים‪ ,‬לא‬
‫אנושיים‪ ,‬מרגשים שלועגים להם‪.‬‬ ‫גרוטסקית‬
‫נדיר‪ .‬בעיה בזהות‪ .‬תחושה של אחד מתוך המון‪.‬‬ ‫‪ 3‬דמויות או יותר‬
‫בעיות חרדה‪ ,‬הסתגלות‪ ,‬פסיכוסומטים‪ ,‬המפנים כעס כלפי‬ ‫עננים‪ ,‬גשם‪ ,‬שלג‬
‫עצמם‪ .‬תחושת לחץ חיצוני‪ .‬לא מאפיין אגרסיבים‪.‬‬
‫נדיר‪ .‬בדידות חברתית‪ ,‬בריחה לפנטזיות‪.‬‬ ‫השמט השמטת עיניים‬
‫ות‬
‫ביישנות‪ ,‬נסיגה‪ ,‬חוסר אגרסיביות מוחצנת‪ .‬אצל מבוגרים –‬ ‫השמטת אף‬
‫חרדת סירוס ואשמה בקשר לאוננות‪ .‬אצל ילדים האף מסמל‬
‫הישגיות ועצמאות‪ ,‬ולכן אלה ילדים עם תחושה של חוסר אונים‬
‫וחוסר ביטחון עצמי‪.‬‬
‫חרדה‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬נסיגה‪ ,‬אי יכולת לתקשר‪.‬‬ ‫השמטת פה‬
‫שכיח בגיל הגן‪ .‬בגיל בי"ס מרמז על בעיות רגשיות‪ ,‬בעיקר אם‬ ‫השמטת גוף‬
‫ילד צייר גוף לאישה ולא לגבר – חרדות גוף‪.‬‬
‫חרדה ואשמה לגבי התנהגויות לא מקובלות חברתית‪.‬‬ ‫השמטת זרועות‬
‫נדיר‪ .‬חרדות וחוסר ביטחון‪.‬‬ ‫השמטת רגליים‬
‫בנות מגיל ‪ ,7‬בנים מגיל ‪ .9‬תחושה כללית של חוסר ביטחון‪.‬‬ ‫השמטת כפות רגליים‬
‫בנות מגיל ‪ ,9‬בנים מגיל ‪ .10‬חוסר בשלות‪ ,‬שליטה פנימית‬ ‫השמטת צוואר‬
‫חלשה‪.‬‬
 ‫ציור קו בסיס‬
‫הכי שכיח בעץ והכי פחות באדם‪ .‬מעיד על צרכי יציבות וביטחון‪.‬‬

‫שקיפויות‬
‫קשרי מציאות רופפים‪ .‬אצל מתבגרים – מושג עצמי לא טוב והסתגלות לא טובה‪.‬‬

‫אלמנטים נוספים בציור‬

‫עננים – חרדה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צללים – חרדה וקונפליקטים יותר מודעים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שמש – תחושות חוסר התאמה‪ ,‬במיוחד ביחס לסמכות‬ ‫‪‬‬
‫הפיכת דף – נגטיביזם‬ ‫‪‬‬