Professional Documents
Culture Documents
פתיח אמור
פתיח אמור
פרשת אחרי מות פותחת דיבור חדש .היא מתחילה בזכירת מות נדב
(הבריאה ,המבול ,וכו') שאינו עולה בקנה אחד (לכאורה) עם מה ואביהוא ובכניסה הראויה לפני ולפנים .אחריה ,נמנים ציווי קדושה,
שעינינו רואות – אנחנו מכבדים את שכלנו ואת רגשותינו ומתוך כך שנים שנים .תחילה ,קדושת המקום :המקדש והקרבת קרבנות מחוצה
הערכתנו לתורה פוחתת. לו ,וארץ ישראל המקיאה את העובר על איסורי עריות .כך שומרים
על קדושת המקום ,אלה כללי המקום .לאחר מכן" ,קדושים תהיו",
כל אדם יודע שמכובד יותר לאכול פת חמה וטריה שנאפתה באותו קדושת הנפש :ישראל מצטוים במצוות רבות ,ולאחר מכן הכהנים:
יום ,מאשר לאכול אותה לאחר כמה ימים – מדובר במושכל ראשון! "אמור אל הכהנים בני אהרן" .בסוף ,עולה קדושת הזמן :המועדים.
כשבא משה ומצווה להניח את הפת שבעה ימים בהיכל לפני אכילתו, רק לאחר ציווי הקדושה בממד המקום ,בממד הנפש ובממד הזמן,
זה סותר את השכל הישר; השכל הישר מכובד בעינינו ,וממילא אפשר לדבר על מישור שבו שלושת הממדים מתקשרים זה עם זה,
המצוה מזולזלת. במצבים של גלות וגאולה :שביעית ויובל ,גאולת עבד ,בית ושדה.
המדרש אומר שעלינו פשוט להאמין שיש מישהו שיודע ,שכלית אלא שיש שלוש פרשיות שהקשרן תמוה ביותר ,אחרי קדושת הזמן.
ורגשית ,יותר טוב מאתנו .האינסוף ברוך הוא כנראה יודע למה הוא גם מבחינה מבנית ,לעומת קדושת המקום וקדושת הנפש המתחלקות
מצוה כך :יש לו תפישה יותר מרחבית ויותר עמוקה .צריך להאמין שנים שנים ,קדושת הזמן לכאורה עומדת כגוש אחד .יתר על כן –
בו שהוא אמת .מנגד ,הוא לא מבקש מאתנו לזנוח את השכל הישר יש גם פסוק סתום לפני פרשיית המועדות :אחרי הציווי על המועדים,
ואת האמונות האינטואיטיביות שלנו – הוא נטע בהם כבוד ,והלוא חוזרת התורה ומציינת שוב "וידבר משה את מועדי ה' אל בני
הוא יתברך מלך הכבוד .צריך להחזיר את הכבוד לדת :לא לזלזל ,לא ישראל" .פסוק זה אינו מופיע בשום פרשה אחרת – וכי יש הוה
להתנצל ,אבל גם לא להתנשא – לחבר חיבור אמתי (!) בין המלכות אמינא שמשה לא יעביר את פרשיית המועדות לבני ישראל?
לכתר .איך עושים? זאת השאלה שעליה נשברו קולמוסים אינספור
מאז נתינת הדיבור הא-להי .מכל מקום ,עד אז – להאמין שלא הכל הרב שרקי מסביר את הפסוק "וידבר משה את מועדי ה' אל בני
אני יודע ,לדעת שכל יום אני מבין עוד ,ובעיקר להיות סבלן. ישראל" .לא מדובר במועדים שצויינו למעלה ,אלא בכותרת נוספת.
משה צוה שישראל יוסיפו מועדים על לוח השנה ,מעצמם – הוא
### מטיל את אחריות קביעתם בידי ישראל .כאילו כך אומר להם משה
ר' ברכיה מלמד שהמקלל הוא אם כן מי שאינו מצליח לכבד את הדת, רבנו לישראל" :אני צויתי אתכם על המועדים המציינים את השגחת
ומתוך כך הוא מתנכר אליה ומקלל את ההויה כולה :זהו משבר דתי, ה' עליכם ביציאת מצרים .הנה אנכי מת ,ועליכם להמשיך אותי – אף
אמוני. אתםִ ,ק בעו את ה"מועדים" שבהם ה' יתגלה אליכם כימי צאתכם
ממצרים".
אבל רבי חמא בר אבא מזהה מקור אחר לבעיטה של המקלל :חלוקת
הנחלות ,הבאה מתוך מנין היוחסין: אלו הן? משה אינו יכול לגלותם – הוא לא רוצה לעשות לנו
'ספוילר' .עם זאת' ,טריילר' הוא יכול לפרסם .הוא מתחיל במועד
ַוֵּיֵצא ֶּבן ִא ָּׁשה ִיְׂשְר ֵא ִליתַ .ר ִּבי ָחָמא ַּבר ַא ָּבא ָאַמרִ ,מָּפָר ַׁש ת יֹוֲחִסין ָיָצא. דאורייתא שבו סיים ,סוכות ,לפי הסדר הכרונולוגי .פרשיית מנורת
ֶׁש ְּכֶׁש ָּבא ִליַּטע ָאֳהלֹו ְּבַמ ֲחֶנה ָּד ןָּ ,ד חּוהּוָ .אְמ רּו לֹוֶּ :בן ִמְצִר י ַא ָּת הּ ,וְכִת יבִ :א יׁש המאור ושמן הזית שבו מדליקים אותה – כנגד ימי החנוכה .פרשיית
ַעל ִּד ְגלֹו ְּבאֹותֹות ְלֵבית ֲא בֹוָת ם (במדבר ב ,ב)ְ ,וֹלא ְלֵבית ִא ּמֹוָת םִ .מָּיד ִהְת ִחיל הלחם ,שהוא עיקר של כל סעודה ומשתה – כנגד ימי הפורים.
ִלְנֹקב ֶא ת ַהֵּׁש ם ּוְלַק ְּללֹו( .תנחומא אמור ,כד)
ופרשת המקלל?
כאן לא מדובר רק בקרע בין הזהות האנושית הסובייקטיבית לבין
###
הצו הא-להי האובייקטיבי ,אלא במשבר בתוך הזהות האנושית
עצמה .מי הוא המקלל? יהודי? אמריקאי? יש כאן חוסר בירור בנוגע נחלקו חז"ל מה הוא ההקשר שמתוכו הגיע המקלל .יש שקשרו אותו
לזהות הלאומית של המקלל ,וזה מה שגורם לו להתמלא כעס וטינה לפרשייה הקודמת ,פרשיית לחם הפנים ,ויש שקשרו אותו לפרשיית
כנגד כל ההויה כולה. הדגלים ,שתבוא מיד אחר כך (אם מדלגים על פרשת החירות של
בהר ועל ברית הברכות והקללות של בחוקותי):
ר' לוי אף הוא קושר את פרשיית המקלל לנושא היוחסין ,אך מכיוון
אחר: ַר ִּבי ְּבֶר ְכָיה ָאַמרֵ ,מֵהיָכן ָיָצאִ .מ ָּפָר ָׁשה ֶׁש ל ַמ ְעָלהֶׁ ,שֶּנֱא ַמ רְ :וָלַקְחָּת ֹסֶלת ְוָאִפיָת
אֹוָת ּה ְׁשֵּת ים ֶעְׂשֵר ה ַחּלֹותָ .אַמרֶּ ,ד ֶר ְך ַהֶּמ ֶלְך ֶלֱא ֹכל ַּפת ַחָּמהֶׁ ,ש ָּמא ְצִניָנאַּ .ת ָּמן
ַר ִּבי ֵלִוי ָאַמרַ ,מְמֵזר ָּברּור ָהָיהֵּ .כיַצד ,נֹוְגִׂשים ָהיּו ִמֶּׁש ל ִמְצִר יםְ ,וַהּׁשֹוְטִר ים ַּת ִּניָנןֶ ,לֶחם ַהָּפִנים ֵּכיַצד ֶנֱא ַכלֵ .א ין ָּפחֹות ִמִּת ְׁש ָעהְ ,וֹלא יֹוֵת ר ֵמַאַחד ָעָׂשר.
ִמֶּׁש ל ִיְׂשָר ֵא לַ .הּנֹוֵגׂש ָהָיה ְמֻמֶּנה ַעל ֲעָׂשָר ה ׁשֹוְטִר יםְ ,וַהּׁשֹוֵטר ָהָיה ְמ ֻמֶּנה ַעל ֵּכיַצדֶ ,נֱא ָפה ֵמֶעֶר ב ַׁש ָּבת ְוֶנֱא ַכל ְלַׁש ָּבתְ ,לִת ְׁש ָעה ָיִמיםָ .חל יֹום טֹוב ִלְהיֹות ֶעֶר ב
ֲעָׂשָר ה ִמִּיְׂשָר ֵא לִ .נְמָצאַ ,הּנֹוֵגׂש ְמ ֻמֶּנה ַעל ֵמָאה ַוֲעָׂשָר ה ִמִּיְׂשָר ֵא לַ .חד ְזָמ ן ִקְּד מֹו ַׁש ָּבתֶ ,נֱא ַכל ָלֲעָׂשָר הְׁ .שֵני ָיִמים טֹוִבים ֶׁשל ֹראׁש ַהָּׁשָנהֶ ,נֱא ַכל ְלַאַחד ָעָׂשר,
נֹוֵגׂש ְלׁשֹוֵטרָ .אַמר ֵליּהִ :זיל ְּכֹנׂש ֲעִׂשִר ּיֹוֶת יָךְּ .כמֹו ֶׁשָהַלְך ַהּׁשֹוֵטר ְלַד ְר ּכֹוִ ,נְכַנס ֶׁשֵא ינֹו ּדֹוֶחה ֹלא ֶא ת ַׁש ָּבת ְוֹלא ֶא ת יֹום טֹובַ .ר ָּבן ִׁש ְמ עֹון ֶּבן ַּגְמִליֵא ל אֹוֵמר
ַהּנֹוֵגׂש ְלֵביתֹו ֶׁש ל ׁשֹוֵטר ְוִק ְלֵק ל ִעם ְׁש לֹוִמית ִא ְׁש ּתֹו ֶׁש ל ׁשֹוֵטרָ .חַזר ַּבֲעָלּה, ִמּׁשּום ַר ִּבי ִׁש ְמ עֹון ֶּבן ַהְּסָגןּ ,דֹוֶחה ֶא ת יֹום טֹובְ ,וֵא ינֹו ּדֹוֶחה ֶא ת יֹום ַהּצֹוםְׁ .שֵּת י
מֹוְצאֹו יֹוֵצא ִמֵּביתֹוֵּ .כיָון ֶׁשִהְר ִּגיׁש ּבֹוֲ ,הָוה ָמִחי ֵליּה ָּכל יֹוָמאְ ,וָאַמר ֵליּה: ַהֶּלֶחם ֶנֱא ָכלֹות ֵא ין ָּפחֹות ִמְּׁשַנִים ְוֹלא ֶיֶת ר ַעל ְׁש ֹלָׁשהֵּ .כיַצדֶ ,נֱא פֹות ֵמֶעֶר ב יֹום
ֵליַעּנֹות ַטְבאֹותֵ ,ליַעּנֹות ַטְבאֹותִ .נְצְנָצה רּוַח ַה ֹּקֶד ׁש ְּב ֹמֶׁשהָּ .ת ָלה ֵעיָניו ַלָּמרֹום, טֹוב ְוֶנֱא ָכלֹות ְליֹום טֹובִ ,לְׁשַנִיםָ .חל יֹום טֹוב ִלְהיֹות ַאַחר ַהַּׁשָּבתֶ ,נֱא ָכלֹות
ָאַמ רֹ ,לא ַּד י ְלָר ָׁש ע ֶזה ֶׁש ִעָּנה ֶא ת ִא ְׁשּתֹוֶ ,א ָּלא חֹוֵזר ּוַמ ֶּכה ְלַבֲעָלּהִ .מָּיד ַוַּיְך ֶא ת ִלְׁש ֹלָשה( .תנחומא אמור ,כג)
ַהִּמְצִר י ַוִּיְטְמֵנהּו ַּבחֹול (שמות ב ,יב)( .שם)
לפי ר' ברכיה ,הנושא שממנו מתעורר המקלל הוא כבוד המצוות.
במציאות ,לא תמיד רואים כבוד לדת משה .כין שאנו מתייחסים
עבור ר' לוי ,לא מדובר רק במשבר ברמת המוחין .יש צרות בעולם: לזהותנו הערכית־תרבותית בכבוד ,הן בחלק הרגשי שלה הן בחלק
יש אונס ,יש עוול ,יש רצח בהכאות בלתי נסבלות .האדם הנולד השכלי שלה ,אנו נוטים להתייחס למה שמתנגד אליה בזלזול.
מפרי כל הצרות האלה ,מהאונס הרצחני של המצרי האכזר – נתון לכאורה ,הדת סותרת את האמתות האמוניות והשכליות .וכשהדת
למבוי אקזיסטנציאלי כמעט סתום .ר' לוי מצביע אם כן על משבר מצווה אותנו לאהוב את מה שאנחנו לא אוהבים מעצמנו ,לשנוא את
ִיְׁשַּת ֲחוּו ָלְך ַוֲעַפר ַר ְגַלִיְך ְיַלֵחכּו ְוָיַד ְעְּת ִּכי ֲאִני ה' ֲא ֶׁש ר ֹלא ֵיֹבׁשּו ֹקָוי (ישעיה סוציאלי ,על משבר של חוסר צדק בעולם .לא מדובר באמונות
מט ,כג)( .שם) ובדעות ,ולא מדובר בלאומיות ,מדובר בחוויה אקזיסטנציאלית של
עזבון ,של עוול ,תופעת לואי של הרעות הרבות והצרות שפקדו את
ישראל אלפיים שנה ,ועודן פוקדות אותו" .א–ל אמונה ואין עוול?!
צדיק וישר הוא?!" – מתוך כך מתמלא ֶעברה ומקלל את ההויה
כולה .אם משה כתב את ספר איוב ,הוא כתב את הסיפור של אחיו
של המקלל ,מי שהיה אתו במשבר וברגע האחרון – לא קילל.
###
עתה ,כולם נבוכים .מעולם לא נקלעו ישראל למצב הזה ,אשר ברור
שהוא רע ,מסכן את כולם – אך שיש בו מידה של אמת" .לא פורש
מה ייעשה לו".
לכן כל הזקנים סומכים את ידיהם עליו ,ממש כמו קרבן .המקלל הוא
עולה תמימה ,מי שכבר נשבר עד שהוא הפך לכדי סכנה קיומית לכל
הציבור כולו ,ואי אפשר עוד להציל אותו ואותם מעצמו .הוא הופך
להיות כפרה לכל העם ,ובהקריבם אותו הם מקריבים את צד הקללה
שמאיים להתעורר גם בהם.
###