‫דו"ח מסכם‪-‬‬

‫מעבדה מס' ‪36‬‬

‫השפעת טמפרטורה על מודול‬ ‫●‬

‫האלסטיות בפולימרים‬

‫תמצית הדוח‪:‬‬
‫מטרת הניסוי‪ :‬למדוד טמפרטורת ‪ Tg‬בשיטת ‪ Gehman‬של שלושה פולימרים תרמופלסטים שונים‪:‬‬
‫‪.PMMA,PC,PVC‬‬
‫בניסוי זה מדדנו את זוויות הפיתול בטמפרטורות שונות לכל הפולימרים‪ .‬בעזרת נתונים אלו נבנו שני גרפים‪ ,‬אחד‬
‫ללוגריתם מודול הפיתול כתלות בטמפרטורה ואחד ללוגריתם מודול יאנג כתלות בטמפרטורה‪ .‬ניתן היה למצוא את ה‬
‫‪ Tg‬לכל פולימר בעזרת גרפים אלו ‪ ,‬בשתי שיטות שונות‪.‬‬
‫מסקנות הניסוי‪:‬‬
 ‫ניתן לראות שינוי קטן במודול הפיתול בטמפרטורות נמוכות מה‪ ,Tg‬אך בטמפרטורות שגבוהות ממנה‬ ‫●‬
‫השינוי נהיה יותר חד‪.‬‬
‫מבנה המונומר של כל פולימר משפיע על טמפרטורת ה‪ Tg‬שלו‪ ,‬כך שניתן לקבוע לפי המבנה למי יש‬ ‫●‬
‫טמפרטורת ‪ Tg‬יותר גדולה ‪.‬‬
‫הפולמרים אשר התעסקנו איתם בניסוי הינם פולימרים תרמופלסטים‪ .‬זאת מפני שבטמפרטורת ה‪Tg‬‬ ‫●‬
‫מודול האלסטיות ירד ‪.‬‬
‫נמצא כי השיטה של חישוב לפי הנוסחה ‪ Ti=Tg+4.4C‬יותר מדויקת‪.‬‬ ‫●‬

‫להוסיף****‬ ‫●‬

‫רקע תיאורטי‪:‬‬

‫ּפֹוִל יֶמ ר‪ -‬חומר העשוי ממולקולות ענק שרשראות המורכבות מיחידות קטנות חוזרות שנקראות מונומרים הקשורות‬
‫ביניהן בקשרים קוולנטים‪ ,‬או באמצעות קשרים תוך‪-‬מולקולריים חזקים אחרים‪.‬‬

‫‪ -Tg‬טמפרטורה זגוגית שמתייחסת לפולימר אמורפי או לאזורים אמורפים‪ ,‬שבה לא חל שינוי במצב צבירה‪ ,‬החומר‬
‫הופך מזגוגי לרך ונמתח‪ .‬טמפרטורה זו היא טמפרטורת מעבר שבה ומעליה יש לשרשרות פולימר אמורפי או‬
‫לאזורים אמורפים אנרגיה תרמית מספיקה כדי להתגבר על הגורמים המגבילים את חופש הפיתול‪ .‬במעבר ממצב‬
‫זגוגי למצב פלסטי נקלטת אנרגיה והטמפ’ עולה בצורה רציפה‪ ,‬אך חל שינוי בשיפוע העלייה‪ .‬מעל ‪ Tg‬חל שינוי‬
‫בתכונות מקרוסקופיות‪ :‬הנפח הסגולי עולה‪ ,‬הקשיחות יורדת‪ ,‬הצפיפות יורדת‪ .‬גם מתחת ל ‪ Tg‬השינויים בחימום‬
‫חלים בעיקר באזורים האמורפיים‪.‬‬

‫‪ -Tm‬טמפרטורת היתוך שמתייחסת לפולימר גבישי או לאזורים גבישיים‪ ,‬שבה חל שינוי במצב צבירה‪ ,‬פולימר מוצק‬
‫הופך לנוזל‪ .‬טמפרטורה זו טמפרטורה שבה ומעליה יש לשרשרות של פולימר גבישי או לאזורים גבישיים אנרגיה‬
‫תרמית מספיקה כדי להתגבר על אנרגיית הסריג‪ .‬מעליה החומר במצב של נוזל‪.‬‬
‫במהלך ההיתוך‪ ,‬השינויים בחימום חלים בעיקר באזורים הגבישיים‪ .‬מעל ‪ Tm‬חל שינוי חד בתכונות המקרוסקופיות‪:‬‬
‫הנפח הסגולי עולה‪ ,‬הקשיחות יורדת‪ ,‬הצפיפות יורדת‪ .‬והיא תלויה בחוזק הקשרים הבין שרשראות ובשינוי‬
‫באנטרופיית ההיתוך ‪.DSm‬‬

‫קשרי צילוב‪ -‬הקשרים הקוולנטים בין שרשראות הפולימר‪.‬‬

‫פולימרים מתחלקים לשלושה סוגים שונים‪:‬‬ ‫●‬

‫פולימרים תרמופלסטיים‪ -‬פולימרים ללא קשרי צילוב‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫פולימר תרמופלסטי בנוי משרשרת אשר בניהן יש רק קשרים בין מולקולריים‪.‬‬

‫פולימר זה מתרכך בטמפרטורות מעל ‪ Tg‬ונהיה משיך ‪ ,‬הוא גם ניתך בטמפרטורות מעל טמפרטורת ההתכה ‪. Tm‬‬
‫אחרי קירוי מחדש ‪ ,‬פולימר תרמופלסטי מתקשה חזרה‪.‬‬

‫פולימרים אלסטומרים‪ -‬פולימרים עם מעט קשרי צילוב‬ ‫‪.2‬‬

‫פולימר אלסטומרי הינו אלסטי ‪ ,‬ודמוי גומי‪ .‬מתרכך בטמפרטורות מעל ‪ , Tg‬אך אינו ניתך‪.‬‬

‫פולימרים תרמוסטים‪ -‬פולימרים עם הרבה קשרי צילוב‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫פולימר תרמוסטי אינו מתרכך ואינו ניתך‪ .‬חימומו עד שבירת קשרים קוולנטים יגרום לפירוקו ‪ ,‬ומצב זה לא הפיך‪.‬‬

‫שלושת הדגמים בניסוי הינם פולימרים תרמופלסטיים‪.‬‬ ‫❖‬

‫הפולימרים נבדלים ביניהם בדרגת הגבישיות שלהם‪:‬‬ ‫●‬

‫פולימרים אמורפיים‪-‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מוצק במבנה לא מסודר לטווח ארוך ‪ . ,‬מתקבל כאשר ההתמצקות מהירה או כאשר החלקיקים אינם סימטריים לכן‬
‫אינם ניתנים לאריזה מסודרת ‪ ,‬יש אפשרות לפיתול‪ .‬בטמפרטורות נמוכות מ ‪ Tg‬פולימרים אלה יותר קפואים‪,‬‬
‫פריכים ושבירים ‪ ,‬ובטמפרטורות בין ‪ Tg‬לבין ‪ Tm‬הינם יותר משיכים עקב תוספת האנרגיה שמאפשרת לשרשראות‬
‫בתוך המבנה לנוע ולהחליק זו על זו‪.‬‬

‫פולימרים גבישיים‪-‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מוצק במבנה מסודר לטווח ארוך (אחידות וסימטריות של סידור האטומים או היונים)‪,‬השרשראות בפולימר צפופות‬
‫ואין אפשרות לפיתול מכיוון שקיימים קשרים בים מולקולריים רבים וחזקים‪ .‬בטמפרטורות נמוכות מ ‪ Tm‬פולימרים‬
‫אלה יותר פריכים עקב המבנה הגבישי המסודר שלא מאפשר לשרשראות בתוך המבנה לנוע ולהחליק זו על זו‪.‬‬

‫פולימרים גבישיים למחצה‪-‬‬ ‫‪.3‬‬

‫פולימרים אלה מכילים אזורים אמורפיים ואזורים גבישיים באופן למלרי‪ ,‬כך שכל אזור מתנהג כסוגו‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫ב ‪ Tg‬יש שינוי במשיכות ובקשיות של האזורים האמורפיים אך השינוי קטן יותר ביחס לפולימרים אמורפיים‪.‬‬
‫האזורים הגבישיים פריכים וקשים עד ‪. Tm‬‬

‫‪ G-‬מודול הפיתול שמייצג את עמידות החומר בפני מאמצי פיתול‪ .‬מתחת ל ‪ Tg‬החומר פריך יותר‪ ,‬לכן מודול הפיתול‬
‫גבוה‪ ,‬וההפך נכון‪.‬‬

‫באיור מס' ‪ 1‬מתואר מודול האלסטיות כתלות בטמפ' עבור פולימר אמורפי‬

‫איור מס' ‪1‬‬

‫העקומה הנ"ל מתחלקת לשלושה חלקים עיקריים ‪:‬‬

‫לפני ‪ - Tg‬מודול האלסטיות גדול ודי קבוע (ירידה מועטה עם עליית הטמפ')‪ .‬בשלב זה החומר דמוי זכוכית כלומר‬
‫הוא קשה ופריך‪.‬‬

‫הגעה ל ‪ -Tg‬מעבר זכוכיתי ‪ -‬יש ירידה חדה במודול האלסטיות‪ .‬הפולימר הופך למשיר יותר וקל לעיבוד‪.‬‬

‫הגעה ל ‪ -Tm‬ירידה חדה של מודול האלסטיות לאפם מכיוון שהפולימר ניתך ולא מתנגד לדפורמציה פלסטית לכן‬
‫למודות האלסטיות אין משמעות‪.‬‬

‫פולימרים בהם השתמשנו בניסוי‪:‬‬

 ‫(‪ -Polyvinyl Chloride (PVC‬פולימר תרמופלסטי המורכב משרשרת פחמימנים עם מתמיר קטן‪ .‬השרשרת‬
‫ליניארית וגמישה לכן לשרשראות קל לנוע ולהחליק זו על זו ומתקבלת טמפ' ‪ Tg‬נמוכה יחסית‪.‬‬

‫איור מס' ‪ :2‬מונומר ‪PVC‬‬

‫)‪ -Polymethyl Methacrylaye (PMMA‬פולימר תרמופלסטי בעל קבוצת צד קשיחה של אטומי חמצן שיכולה‬
‫ליצור קשרי מימן‪ .‬מכיוון שיש מתמיר גדול יחסית (קבוצת הצד של החמצן) שיכול ליצור קשרים חזקים עם‬
‫שרשראות אחרות‪ ,‬צריך להשקיע יותר אנרגיה כדי להתגבר על הקשרים ולאפשר לשרשראות לנוע ולפולימר טמפ' ‪Tg‬‬
‫יותר גבוהה מאשר ב‪.PVC-‬‬

‫איור מס' ‪ :3‬מונומר ‪PMMA‬‬

‫)‪ - Polycarbonate (PC‬פולימר תרמופלסטי בעל טבעות בנזן שמקטינות את גמישות השרשרת הראשית‪ .‬בגלל‬
‫הירידה ביכולת הפיתול של הפולימר‪ ,‬יש להשקיע אנרגיה גבוהה יותר כדי להתגבר על הכוחות הבין מולקולריים (ואן‬
‫דר ואלס)‪ .‬ולפולימר טמפ' ‪ Tg‬הגבוהה ביותר מבין הדגמים‪.‬‬

‫איור מס' ‪ :4‬מונומר ‪PC‬‬

 ‫נוסחאות‪:‬‬

‫‪1.‬חישוב מומנט האינרציה של הגליל‪:‬‬

‫משקל הגליל‪M [gr]-‬‬

‫אורך הגליל‪l [cm]-‬‬

‫מומנט האינרציה של הגליל‪] gr ∙ cm2[ I-‬‬

‫‪2.‬חישוב קבוע הפיתול‪:‬‬

‫זמן מחזור אחד‪]sec[τ -‬‬

‫קבוע הפיתול של החוט [ ‪dyne ∙ cm‬‬

‫]‬ ‫‪λ0‬‬
‫‪deg‬‬
‫מומנט האינרציה של הגליל ‪] gr ∙ cm2[ I-‬‬

‫‪3.‬חישוב מודול הפיתול עבור דגם מסוים‪:‬‬

‫קבוע הפיתול של החוט [ ‪dyne ∙ cm‬‬

‫]‬ ‫‪λ0‬‬
‫‪deg‬‬
‫‪dyne‬‬
‫]‬ ‫‪2‬‬
‫מודול הפיתול ‪[ G-‬‬
‫‪cm‬‬
‫רוחב הדגם ‪a [cm]-‬‬
‫עובי הדגם ‪b [cm]-‬‬
‫‪ a/b‬ערך התלוי ביחס ‪u-‬‬
‫האורך החופשי של הדגם הנמדד לאחר שנתפס בתפסניות‪L [cm]-‬‬
‫זמן הפעלת מומנט הפיתול‪ ,‬כלומר ‪ 10‬שניות ‪t [sec]-‬‬
‫טמפרטורת הניסוי ‪T [°C]-‬‬
‫זווית הפיתול של הגליל‪ 90 ,‬מעלות ‪]degree[ θ -‬‬

‫זווית הפיתול של הדגם ‪]degree[ ψ -‬‬

‫‪ 4.‬חישוב אחוז השגיאה‪:‬‬

‫הערך הניסויי‪Experimental#-‬‬
‫הערך התיאורטי לפי נתוני הספרות ‪Theoretical#-‬‬
‫אחוז השגיאה ‪Error%-‬‬

‫‪.5‬חישוב ‪ Ti/Tg‬לפי הקשר האמפירי‪:‬‬

‫‪◦Ti=Tg+4.4‬‬

‫כאשר‪:‬‬

‫בזמן מדידות של ‪ 10‬שניות‪ 9dyne/cm^2^10.‬טמפרטורה שבה מודול יאנג שווה ל‪Ti [°C]-‬‬
‫טמפרטורת מעבר זכוכיתי‪Tg [°C]-‬‬

‫‪.6‬נוסחת הקשר בין מודול יאנג ומודול הפיתול בחומר איזוטרופי הומוגני‪:‬‬

‫מקדם פואסון‪v -‬‬

‫מודול יאנג‪][ E-‬‬
‫מודול הפיתול‪][ G‬‬

‫!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!‪!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ask sosoooosososo‬‬

‫שתי השיטות למציאת ‪:Tg‬‬

‫‪.1‬שיטה ראשונה‪:‬שיטה להערכת ‪ Tg‬בעזרת הטמפרטורה ‪:Ti‬‬
‫נשתמש בשיטה זו בנוסחאות ‪ 5‬ו‪.6‬‬
‫בזמן מדידות של ‪ 10‬שניות‪ 109dyne/cm2.‬טמפרטורה שבה מודול יאנג שווה ל‪Ti-‬‬
‫לפי הקשר האמפירי‪Ti=Tg+4.4o‬‬
‫שמתקיים כש‪d2(logG)dt2=0‬‬
‫ניסוי זה הכיל שימוש של חומרים פלסטיים‪ ,‬שמקדם פואסון שלהם ( ) שווה ל‪ 0.5‬בערך‪ .‬לפי נוסחה ‪,6‬ניתן‬
‫למצוא את הקשר‪:‬‬
‫‪G=E2(1+)=E2(1+0.5)=>E=3G‬‬
‫מודול יאנג לפי ההגדרה שווה ל ‪ ,109dyne/cm2‬לכן נסיק כי‪logG8.52, logE=9‬‬
‫‪ logE‬כתלות בטמפרטורה‪ ,‬ובטמפרטורה שבה ‪ ,logE=9‬זאת ‪.Ti‬‬ ‫בונים גרף של‬
‫מציבים את ‪ Ti‬בנוסחה ‪ 5‬בכדי למצוא את ‪.Tg‬‬
‫‪.2‬שיטה שנייה‪ :‬שיטה למציאת ‪ Tg‬לפי נקודת חיתוך בין ליניארים בגרף מודול פיתול כתלות בטמפרטורה‪.‬‬
‫בשיטה זו בונים גרף מודול פיתול כתלות בטמפרטורה‪ .‬ניתן היה לראות בניסוי שבתחילתו מודול הפיתול נשאר כמעט‬
‫כפי שהוא‪ ,‬עד לטמפרטורה מסוימת בה יש ירידה חדה בגרף‪ .‬מטמפרטורה זו מפצלים את הגרפים לשניים ומעבירים‬
‫לכל אחד קו ליניארי‪ .‬נקודת החיתוך של שני הקווים הליניארים היא ‪.Tg‬‬
 ‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫תחילה יש לשקול את הגליל ולמדוד את אורכו‪ .‬יש לרשום את התוצאות ולחשב את קבוע הפיתול בעזרת‬ ‫‪.1‬‬
‫נוסחה ‪.2‬‬
‫כיול חוט הפיתול ע"י ציוד העזר‪ ,‬בו מסיטים אופקית את המוט שתלוי על החוט לזווית ‪ 45‬מעלות ומודדים‬ ‫‪.2‬‬
‫את הזמן הדרוש ל‪ 10‬תנודות‪.‬‬
‫מדידת העובי והרוחב של כל דגם בעזרת קליבר וסרגל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מדידת האורך החופשי של הדגם לאחר שתופסים אותו בתפסניות‪ .‬הורדת מכלול התפסניות כדי שהדגם‬ ‫‪.4‬‬
‫יכוסה בשמן‪.‬‬
‫איפוס המחוג והפעלת הבוחש ובקר הטמפ‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫יש לבצע את הקריאה הראשונה(טמפ החדר) בעת הפעלת בקר הטמפ‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫הפעלת מומנט פיתול על הדגם(סיבוב של זווית ‪ 90‬בכיוון השעון בעזרת ראש הפיתול)‬ ‫‪.7‬‬
‫לאחר הפרשי זמן קבועים‪ 10 -‬שניות‪ -‬יש לרשום את קריאת המחוג( הזווית ) וטמפרטורת הקריאה‪ .‬יש‬ ‫‪.8‬‬
‫להרפות את מומנט הפיתול ולאפס את המחוג לאחר כל קריאה‪??????? .‬‬
‫מדידת זווית הפיתול לאחר כל עלייה של ‪ 10‬צלזיוס‪ ,‬עד להגעה לטמפרטורה‪:‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪PVC 60‬‬ ‫●‬

‫‪PMMA 90‬‬ ‫●‬

‫‪PC 155‬‬ ‫●‬

‫מדידת זווית הפיתול כל ‪ 5‬מעלות צלזיוס עד‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪PVC 85‬‬ ‫●‬

‫‪PMMA 130‬‬ ‫●‬

‫החלפת השמן החם וביצוע הניסוי עם שני הפולמרים הנוספים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ציוד‪:‬‬

‫‪ 3‬דגמי פולימרים תרמופלסטיים‪.PC, PMMA, PVC :‬‬ ‫‪.1‬‬

‫סרגל וקליבר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מכשיר למדידת מודול הפיתול על פי ‪.GEHMAN‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אמבט חימום שמכיל שמן‪ ,‬בקר טמפרטורה ובוחש‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ציוד עזר לכיול חוט הפיתול‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫איור מס' ‪ :5‬מכשיר ‪GEHMAN‬‬

 ‫‪PVC log(G) vs. T‬‬
‫‪12‬‬

‫‪10‬‬
‫תוצאות‬
‫הניסוי‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪log(G‬‬

‫מס' ‪:1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫גרף‬

‫)‪G‬‬ ‫(‪Log‬‬
‫כפונקציה‬ ‫‪4‬‬
‫של‬
‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪85‬‬
‫‪T‬‬
‫הטמפרטורה עבור דגם ‪PVC‬‬

‫‪PVC Log(E) vs. T‬‬

‫‪10.6‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪10.4‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪Log(E‬‬

‫‪10.2‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪9.7‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪95‬‬
‫‪T‬‬
‫גרף מס'‬
‫‪ Log(E) :2‬כפונקציה של הטמפרטורה עבור דגם ‪PVC‬‬
 ‫‪PMMA log(G) vs. T‬‬
‫‪12‬‬

‫‪10‬‬

‫‪8‬‬
‫‪log(G) k‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪100 105 110 115 120 125‬‬
‫‪T [C] q‬‬

‫גרף מס' ‪ Log(G) :1‬כפונקציה של הטמפרטורה עבור דגם ‪PMMA‬‬

‫‪12‬‬
‫‪PMMA log(E) vs. T‬‬

‫‪10‬‬

‫‪8‬‬
‫‪log(E) o‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪100 105 110 115 120 125‬‬

‫‪T [C] o‬‬

‫גרף מס' ‪ Log(E) :1‬כפונקציה של הטמפרטורה עבור דגם ‪PMMA‬‬

 ‫נספחים‪:‬‬
‫טבלה מספר ‪ :4‬תוצאות הניסוי עבור דגם ‪PC‬‬

‫)‪log(E‬‬ ‫)‪ log(G‬מודול יאנג(‪)E‬‬ ‫מודול פיתול(‪)G‬‬ ‫זווית הסטה‬ ‫זווית שנמדדה‬ ‫טמפרטור‬
‫ה‬

‫‪88‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪87.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪35‬‬

‫‪87.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪45‬‬

‫‪87.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪55‬‬

‫‪87‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪65‬‬

‫‪87‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪75‬‬

‫‪86.5‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪85‬‬

‫‪86.5‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪95‬‬

‫‪86‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪105‬‬

‫‪85‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪115‬‬

‫‪85‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪125‬‬

‫‪81.5‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪135‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪145‬‬

‫‪3.5‬‬ ‫‪86.5‬‬ ‫‪155‬‬

‫למדה אפס‬ ‫טאן (שניות)‬ ‫אורך הדגם‬ ‫רוחב הדגם‬ ‫עובי הדגם‬ ‫אורך המוט‬ ‫משקל המוט‬
‫(גרם)‬
‫(ס"מ)‬ ‫(ס"מ)‬ ‫(ס"מ)‬ ‫(ס"מ)‬

‫‪3.7‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.2‬‬

‫)‪Log(E‬‬ ‫מודול יאנג‬ ‫)‪log(G‬‬ ‫מודול פיתול (‬ ‫זווית הסטה‬ ‫זווית‬ ‫טמפרטורה‬
‫‪)G‬‬ ‫שנמדדה‬

‫‪10.71‬‬ ‫‪51798616470‬‬ ‫‪10.23‬‬ ‫‪17266205490‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪10.53‬‬ ‫‪34339403670‬‬ ‫‪10.05‬‬ ‫‪11446467890‬‬ ‫‪88.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪10.4‬‬ ‫‪25609046340‬‬ ‫‪9.93‬‬ ‫‪8536348779‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪10.15‬‬ ‫‪14384302000‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫‪4794767334‬‬ ‫‪86.5‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪9.77‬‬ ‫‪5965743750‬‬ ‫‪9.29‬‬ ‫‪1988581250‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪65‬‬

 ‫‪8.86‬‬ ‫‪727529725.5‬‬ ‫‪8.38‬‬ ‫‪242509908.5‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪70‬‬

‫‪8.64‬‬ ‫‪445077008.4‬‬ ‫‪8.17‬‬ ‫‪148359002.8‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪75‬‬

‫‪8.37‬‬ ‫‪236447160.8‬‬ ‫‪7.89‬‬ ‫‪78815720.26‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪80‬‬

‫‪8.06‬‬ ‫‪116404757.6‬‬ ‫‪7.58‬‬ ‫‪38801585.86‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪85‬‬

‫למדה אפס‬ ‫טאן (שניות)‬ ‫אורך הדגם‬ ‫רוחב הדגם‬ ‫עובי הדגם‬ ‫אורך המוט‬ ‫משקל המוט‬
‫(גרם)‬
‫(ס"מ)‬ ‫(ס"מ)‬ ‫(ס"מ)‬ ‫(ס"מ)‬

‫‪889.530237‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.2‬‬

‫)‪Log(E‬‬ ‫מודול יאנג‬ ‫)‪log(G‬‬ ‫מודול פיתול (‬ ‫זווית הסטה‬ ‫זווית‬ ‫טמפרטורה‬
‫‪)G‬‬ ‫שנמדדה‬

‫‪10.51‬‬ ‫‪32858230300‬‬ ‫‪10.04‬‬ ‫‪10952743400‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪10.33‬‬ ‫‪21782422260‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪7260807420‬‬ ‫‪88.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪10.33‬‬ ‫‪21782422260‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪7260807420‬‬ ‫‪88.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪10.33‬‬ ‫‪21782422260‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪7260807420‬‬ ‫‪88.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪10.21‬‬ ‫‪16244518300‬‬ ‫‪9.73‬‬ ‫‪5414839432‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪70‬‬

‫‪10.11‬‬ ‫‪12921775920‬‬ ‫‪9.63‬‬ ‫‪4307258639‬‬ ‫‪87.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪80‬‬

‫‪10.11‬‬ ‫‪12921775920‬‬ ‫‪9.63‬‬ ‫‪4307258639‬‬ ‫‪87.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪90‬‬

‫‪10.029‬‬ ‫‪10706614330‬‬ ‫‪9.55‬‬ ‫‪3568871444‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪95‬‬

‫‪9.89‬‬ ‫‪7937662350‬‬ ‫‪9.42‬‬ ‫‪2645887450‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪100‬‬

‫‪9.79‬‬ ‫‪6276291159‬‬ ‫‪9.32‬‬ ‫‪2092097053‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪105‬‬

‫‪9.23‬‬ ‫‪1707520389‬‬ ‫‪8.75‬‬ ‫‪569173463‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪110‬‬

‫‪8.66‬‬ ‫‪461491997.1‬‬ ‫‪8.18‬‬ ‫‪153830665.7‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪115‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪98798286.69‬‬ ‫‪7.51‬‬ ‫‪32932762.23‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪120‬‬

‫‪7.9‬‬ ‫‪79825642.71‬‬ ‫‪7.42‬‬ ‫‪26608547.57‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪125‬‬

‫"‬ ‫טאן (שניות)‬ ‫אורך הדגם‬ ‫רוחב הדגם‬ ‫עובי הדגם‬ ‫אורך המוט‬ ‫משקל המוט‬
‫(גרם)‬
‫(ס"מ)‬ ‫(ס"מ)‬ ‫(ס"מ)‬ ‫(ס"מ)‬

‫‪1183.99‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.2‬‬

 ‫מקורות אפשריים לשגיאה‪:‬‬

‫בעת ביצוע כיול לחוט הפיתול‪ ,‬הטיית הזווית ל‪ 45‬מעלות התבצעה באמצעות העין וללא מכשיר מדידה‬ ‫●‬
‫מדויק‪ .‬לכן ייתכן שערכי האמלפיטודה וזמן המחזור שחושבו לא היו מדוייקים ‪.‬‬
‫שגיאות במדידות (אורך‪ ,‬רוחב‪ ,‬שקילה‪)..‬‬ ‫●‬

‫לאורך הניסוי השתמשנו במכשיר אחד‪ ,‬לכן השמן שחומם היה צריך לעבור החלפה‪ .‬ייתכן והשמן לא‬ ‫●‬
‫התקרר מספיק בין כל ניסוי לניסוי ‪.‬‬
‫טמפרטורת החדר במעבדה היא לא טמפרטורת החדר הסטנדרטית (‪ 25‬מעלות צלזיוס) שלפיה רשמנו‬ ‫●‬
‫בתוצאות‪.‬‬
‫אי דיוק בזוויות כיוון שהשתמשנו בעין בכדי להעריך מעל איזו זווית המחוג עומד ‪.‬‬ ‫●‬

‫הפולמרים שהשתמשנו בהם די ישנים לכן יכול להיות שהם התבלו עקב שימור לא אידאלי במעבדה ואחסון‬ ‫●‬
‫לזמן ארוך‪.‬‬
‫יכול להיות שהפולמרים בעלי ריכוזי חומרים שונים מהפולמרים שבספרות‪,‬מה שמוביל לתכונות מכאניות‬ ‫●‬
‫שונות‪ .‬זה מסביר את השוני מהתוצאות שבניסוי לתוצאות בספרות ‪.‬‬

‫נספחים‬