‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬

‫מבוא דיני חוזים‬ ‫כותבת ועורכת‪ -‬מילן חצרוני‪.‬‬

‫(חשוב להבין‪ :‬כל חוזה הוא הסכם – אבל לא כל הסכם הוא חוזה!)‬
‫שני יסודות מצטברים להגדרת "חוזה"‪:‬‬
‫הסכם אכיף ‪ :‬הסכמת ורצון חופשי של שני הצדדים‪ ,‬ההסכמה מקבלת‬ ‫‪-1‬‬
‫סטאטוס משפטי שאפשר לאכוף אותו לכדי קיום (הגנה ישירה) או‬ ‫מהו חוזה?‬
‫פיצוי (הגנה עקיפה)‪.‬‬
‫עקרון חופש החוזים וסייגיו (סעיף ‪ 24‬לחוק החוזים)‪-‬‬ ‫‪-2‬‬
‫חופש החוזים מורכב משני נדבכים‪:‬‬
‫א‪-‬חופש ההתקשרות‪ -‬לכל אדם ולכל התאגדות נתון החופש להתקשר‬
‫בחוזה עם מי שיבחרו‪.‬‬
‫ב‪-‬חופש העיצוב‪ -‬לצדדים לחוזה נתון החופש לקבוע את תוכנו של‬
‫החוזה‪.‬‬
‫**סייגים‪ :‬חופש החוזים אינו עקרון מוחלט אלא עקרון יחסי ואף הוא‬
‫מוגבל ע"י עקרונות אחרים‪ ,‬כגון עקרון תום הלב‪ ,‬עקרון תקנת הציבור‪,‬‬
‫על ידי מגבלות בדבר צורה ותוכן ועוד‪ .‬לדוגמא‪ :‬דרישת הכתב‬
‫בהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין והוראות בדבר חוזה פסול אשר‬
‫כריתתו‪ ,‬תוכנו או מטרתו הנם בלתי חוקיים‪ ,‬בלתי מוסריים או נוגדים‬
‫את תקנת הציבור‪.‬‬
‫מפגש רצונות בין שני צדדים‬
‫(סעיף ‪ 1‬לחוק החוזים)‪":‬חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול ‪ -"...‬ההלכה היא‬
‫שחוזה נכרת בדרך של "מפגש רצונות" בין שני הצדדים‪ .‬הצהרת הרצון של צד‬
‫אחד צריכה להיות בתגובה ותוך כדי ידיעה על הצהרת הרצון של הצד השני‪ .‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬ישנה הצעה‪ ,‬ומן הצד האחר ישנו קיבול של ההצעה‪.‬‬ ‫אופן כריתת ה"חוזה"‪" -‬ההצעה"‬
‫(סעיף ‪ 2‬לחוק החוזים)‪" :‬פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה‪ ,‬אם היא‬
‫מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסוימת כדי‬
‫אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור"‪.‬‬

‫יסוד הפנייה‪ -‬ביטוי חיצוני של רצון המציע (גם אם ללא ביטוי מילולי‬ ‫‪.1‬‬
‫או כתוב)‪ ,‬ידיעת הניצע על קיום ההצעה (גם אם לא במישרין)‪ ,‬הפנייה‬
‫יכולה להיות לאדם מסוים‪ ,‬לציבור או קבוצה‪ ,‬הפנייה יכולה להיעשות‬
‫ע"י אדם פרטי או ע"י תאגיד ואיננה חייבת להיעשות באופן ישיר‪ ,‬אלא‬
‫יכולה להיעשות ע"י מתווך (למשל עורך דין)‪.‬‬
‫גמירת דעת‪( -‬ביטוי זה שאוב מהמשפט העברי)‪ -‬פירושו כי על ההצעה‬ ‫‪.2‬‬
‫להראות כוונת המציע ליצור יחסים משפטיים מחייבים‪( .‬האם האדם‬
‫הסביר היה מסיק מההצעה שהופנתה אליו שקיימת כוונה ליצור‬
‫יחסים משפטיים=רצינות)‪ .‬גמירת דעת נבחן עפ"י אמת מידה‬
‫אובייקטיבית‪ ,‬כלומר ביטויים חיצוניים גלויים (אין דרך אחרת)‪.‬‬ ‫הצעה מורכבת משלושה יסודות‪:‬‬
‫באיזה שלב בכריתת החוזה נדע שקיימת גמירות דעת? בשלב‬
‫שהצדדים גיבשו נוסח חוזה‪ -‬לגבי מסוימות ונכרת חוזה (לא בשלב‬
‫משא ומתן)‪ .‬ובמיוחד אם ההצעה (או הקיבול) מלווים בצעד אקטיבי‬
‫ממשי‪ ,‬כדי לתת משנה תוקף להצעה‪.‬‬
‫חתימה של צד על גבי חוזה כתוב‪ ,‬מהווה ראיה חזקה לגמירת דעתו‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬יש לבחון את מכלול הנסיבות החיצוניות והתנהגות הצדדים‪.‬‬
‫מסוימות‪ -‬תשובה חיובית להצעה (ללא צורך במשא ומתן נוסף) ומידה‬ ‫‪.3‬‬
‫מינימלית של פירוט‪ ,‬הינה הכרחית‪ ,‬לפחות במישור של מסגרת החוזה‬
‫והעניינים המהותיים שבו‪ .‬אין זה הכרחי כי כל היסודות המהותיים‬
‫והחיוניים יהיו כתובים בגוף החוזה‪.‬‬
‫* בחוזה למראית עין‪ -‬כאשר קיימת כוונה משותפת של הצדדים יקבע היסוד‬ ‫מתי יקבע היסוד הסובייקטיבי?‬
‫הסובייקטיבי‪ ,‬במקרה כזה נתעלם מן הביטוי החיצוני (האובייקטיבי)‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫חוזה למראית עין‪ ,‬כאשר שני הצדדים נותנים ביטוי חיצוני לחוזה שנקשר‬ ‫לציין‪-‬כאשר קיים פער בין הרצון‬
‫ביניהם‪ ,‬אולם כוונתם הפנימית המשותפת אינה לקשור חוזה‪ ,‬מדובר בחוזה‬
‫למראית עין‪ ,‬שהוא בטל (סעיף ‪ 13‬לחוק החוזים)‪.‬‬ ‫הפנימי (הסובייקטיבי) לבין הביטוי‬
‫*המציע יודע שהניצע לא גמר בדעתו להתקשר בחוזה‪ -‬במקרה זה המצג‬ ‫החיצוני (האובייקטיבי)‪(-‬כלומר‪ ,‬צד‬
‫האובייקטיבי אינו קובע‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כאשר אדם חתם על חוזה מבלי להבין את טיב‬ ‫אחד אינו מתכוון להתקשר בחוזה)‪-‬‬
‫חתימתו או מבלי לדעת קרוא וכתוב‪.‬‬ ‫יקבע היסוד האובייקטיבי!!‬
‫התובע קלמן והנתבע אבו אל היג'א‪ ,‬עובדים בחברת אבטחה‪ .‬קלמן היה אחראי לבדיקת‬ ‫פס"ד ת"ק ‪15 01 60469‬‬
‫השכר החודשי של אבו אל היג'א שבאופן קבוע התלונן על שגיאות בשכרו‪ .‬קלמן ביקש‬ ‫קלמן נ' אבו אל היג'א‬
‫ממנו שלא לפנות אלא אם הוא בטוח שאכן ארעה שגיאה בשכר‪ .‬באחד המקרים בשיחת‬ ‫(חוסר גמירת דעת‪ ,‬חוסר אפשרות לאכיפה)‬
‫טלפון קלמן אמר לאבו אל היג'א‪ ,‬כי הוא מתערב איתו על ‪ ₪ 1,000‬שהוא טועה‪ ,‬והאחרון‬
‫העלה את השיחה על הרמקול שישמעו עוד אנשים והסכים להתערבות‪ .‬לאחר שהתברר כי‬
‫קלמן צדק‪ ,‬הוא דרש שאבו אל היג'א ישלם לו את סכום ההתערבות ואבו אל היג'א אמר‬

‫‪1‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫שהוא ישלם לו ‪ ₪ 1‬כל חודש‪ .‬קלמן תבע אותו בבית המשפט לתביעות קטנות‪ ,‬בגין מלוא‬
‫סכום ההתערבות ‪ +‬הוצאות‪ ,‬בטענה שנכרת ביניהם חוזה‪ .‬אבו אל היג'א טען מנגד שכל‬
‫ההתערבות היתה בצחוק‪ ,‬ולא היתה הסכמה וכוונה אמיתית‪ ,‬כך שלא נכרת חוזה‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את התביעה מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬חוסר גמירת דעת ‪ -‬לא הייתה גמירת דעת מצד שני הצדדים ליצור התחייבות חוזית‬
‫מחייבת‪ ,‬כפי שעולה מנסיבות השיחה וטענות הנתבע שהכל היה "בצחוק"‪.‬‬
‫‪.2‬חוסר אפשרות לאכיפה ‪ -‬גם אם היה מדובר בחוזה מחייב‪ ,‬הוא היה נכלל בגדר "חוזה‬
‫של משחק‪ ,‬הגרלה או הימור" שאין לאכפו‪" .‬בוא נתערב" ‪ -‬ביטוי זה אינו מהווה בהכרח‬
‫יצירת חוזה מחייב‪ ,‬אלא נאמר ברוח קלילה רבות‪.‬‬
‫‪.3‬עניין עקרוני ‪ -‬בית המשפט קבע שאין זה ראוי שהצדדים יגיעו לבית המשפט על עניין‬
‫זה שנוצר "בצחוק"‪ ,‬במיוחד כשהם עמיתים לעבודה‪.‬‬
‫השפה (פרשנות השפה)‪ -‬לעיתים השפה בחוזה מתפרשת לכאן או לכאן‬ ‫‪.1‬‬
‫וצריך בפרשנות להבין למה הצדדים התכוונו‪ ,‬אולי בכלל אין חוזה?‬
‫חוזים שאינם מושלמים בתוכנם‪-‬הצדדים לא לקחו בחשבון פרטים‬ ‫‪.2‬‬ ‫תוכן החוזה‬
‫מסוימים או שכחו או שהנסיבות לא נלקחו בחשבון‪ .‬במקרה כזה החוזה‬
‫קיימים ‪ 3‬מישורים של תוכן‪:‬‬
‫דורש השלמה של פרטים אלו‪.‬‬
‫סייגים של חופש החוזים‪ -‬יש מצבים שבהם יש בחוזה סעיפים בלתי‬ ‫‪.3‬‬
‫חוקיים (כנגד חוקים קוגנטיים)‪ ,‬קיימת בעיה בתוכן חוזה‪ ,‬התערבות‪ ,‬הימור‪.‬‬
‫*סיכול חוזה‪ -‬הפרה שנוצרה בנסיבות בלתי צפויות ובלתי נמנעות (כח עליון) ולכן‬ ‫הפרת חוזה‬
‫אי אפשר לאכוף את החוזה או לבקש פיצוי‪ ,‬אלא רק לבטלו‪.‬‬ ‫תרופות‪ :‬סנקציות משפטיות‬
‫‪.1‬בימ"ש יכול לכפות קיום חוזה(צו אכיפה) * חוזה רשות – חוזה עליו חלים כללי דיני החוזים אבל גם כללים מהמשפט‬
‫‪.2‬לקבוע פיצוי‬
‫הציבורי ‪ ,‬כך למשל הוא מאפשר לרשות לצאת מחוזה עקב הטענה של פגיעה‬
‫‪.3‬ביטול‬
‫באינטרס הציבורי‪.‬‬ ‫‪.4‬השבה‬
‫יש חוקים שחלים על כל סוג החוזים ללא יוצא מהכלל רק מעצם העובדה‬
‫שמדובר בחוזה‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫נורמות משפטיות כלליות וספציפיות‬
‫•חוק החוזים – חלק כללי‬ ‫(עקרונות וכללים המתייחסים לדינים‪,‬‬
‫•חוק החוזים תרופות בשל הפרת חוזה‬ ‫לא לחוזה‪ .‬כלומר יש דינים שחלים רק על‬
‫•חוק החוזים האחידים (יש מחלוקת אם מדובר בחוק מיוחד או כללי)‬ ‫סוגים ספציפיים של חוזים כמו "חוק המכר"‬
‫לרוב אם חלים על נושא מסוים גם חוק כללי וגם חוק ספציפי בד"כ הם נותנים‬ ‫שחל רק על חוזי מכר או "חוק השכירות" שחל‬
‫את אותו הפתרון‪ ,‬רק במצב בו אחד מהם נותן פתרון שונה‪ ,‬הוראות החוק‬ ‫רק על חוזי השכירות‪.‬‬
‫הספציפי יגברו על הוראות החוק הכללי‪ .‬בחוק החוזים האחידים – רוב החוקים‬
‫במשק הם חוזים אחידים‪ ,‬שעוסקים כמעט בכל התחומים‪ .‬נוטים לראות את‬
‫חוק החוזים האחידים כמשויך לחלק הכללי‪.‬‬ ‫לציין‪ -‬ההפרדה בין משפט פרטי וציבורי‬
‫עקרון זוטי דברים – נורמה שאומרת כי המשפט לא מתעסק בדברים שהם בגדר‬ ‫איננה מוחלטת וקיימת השקה בין‬
‫זוטות ומגדיר איפה עובר הגבול‪ ,‬וזאת בעיקר מכיוון שזמנו של בית המשפט יקר‪,‬‬ ‫התחומים (לדוגמה‪ :‬חוזי רשות)‪.‬‬
‫ההגדרות מהו זוטות תלוית תחום‪ .‬למשל תביעה על שקל או גניבה של מסטיק‬ ‫גם ההפרדה בין ענפי המשפט הפרטי איננה‬
‫ביהמ"ש לא יעסוק בהם‪.‬‬
‫עקרון תום הלב – החובה לקיים זכות בתום לב‪.‬‬ ‫"נקיה" וקיימת השקה בין התחומים (בין‬
‫עקרון הקיזוז – סכום קצוב שיש דרך מתמטית לחשב אותו – זכות מכח החוק‪.‬‬ ‫חוזים לבין נזיקין‪ ,‬בין חוזים לבין דיני‬
‫ריבוי חייבים ‪ /‬נושים – כיצד מתחלקת החובות‪.‬‬ ‫עשיית עושר ולא במשפט וכו')‪.‬‬

‫היסטוריה ומקורות דיני החוזים‬

‫המג'לה‪ -‬החוק הוא בעצם סיפורים המסופרים בקובץ‬ ‫*התקופה‬ ‫ארבעה שלבים היסטוריים בהתפתחות‬
‫ספרים העוסקים בנושאים שונים המבוססים על החוק‬ ‫דיני החוזים בישראל‪:‬‬
‫העותומנית‪:‬‬
‫המוסלמי המסורתי (אלה דיני חוזים מיוחדים)‪.‬‬
‫חוק הפרוצדורה – החוק העותמני המודרני יותר‪,‬‬ ‫מג'לה‪ ,‬חוק‬ ‫*התקופה העותומנית‪ :‬מג'לה‪ ,‬חוק‬
‫מתייחס לחוק הפרוצדורלי‪.‬‬ ‫הפרוצדורה‪.‬‬ ‫הפרוצדורה‪.‬‬
‫התקופה המנדטורית (‪ -)1922‬סימן ‪ 46‬לדבר המלך‬ ‫*תקופת המנדט‪:‬‬ ‫*תקופת המנדט‪ :‬סימן ‪ 46‬לדבר המלך‪.‬‬
‫במועצתו‪-‬‬ ‫סימן ‪ 46‬לדבר‬ ‫*חקיקה ישראלית‪ :‬חוקים כלליים‬
‫החוק יצא עם החלת המנדט הבריטי בארץ ישראל‪ .‬היות‬ ‫המלך במועצתו‬ ‫ומיוחדים‪.‬‬
‫והיו משפטים תלויים ועומדים בשלבים שונים של‬ ‫(בשנת ‪)1922‬‬ ‫יסודות‬ ‫חוק‬ ‫המשפט‪:‬‬ ‫*מקורות‬
‫המשפט‪ ,‬לא ניתן היה לעצור הכל ולהחיל את החוק‬ ‫המשפט‪.‬‬
‫האנגלי כי זה יוצר כאוס‪ .‬על מנת למנוע את המצב חוקק‬
‫*הצעת חוק דיני ממונות‪.‬‬
‫החוק שקובע כי כל מה שהיה עד כה תקף כפי שהוא ורק‬
‫במקרים בהם יש לקונה (חסר) בחוק‪ ,‬ממלאים אותו‬
‫מהמשפט האנגלי המקובל (‪ )the common low‬מדובר‬
‫בסדרת תקדימים מחייבים שנקבעו על ידי בית הלורדים‬
‫(מקביל לביהמ"ש העליון שלנו) ‪ .‬לאט לאט המשפט‬
‫האנגלי תפס פוקוס יותר משמעותי‪ .‬כך למשל‪ ,‬כל החלק‬
‫הפלילי בדיני חוזים הפך להיות המשפט האנגלי‪ .‬בדיני‬
‫‪2‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫החוזים המיוחדים עדין נשארה שארית של החוק‬
‫התורכי‪ .‬יש נושאים מסויימים (לא בדיני חוזים) שחוקקו‬
‫במשך הזמן על ידי הנציב הבריטי והם כונו 'פקודות' כמו‬
‫למשל פקודת הנזיקין‪ ,‬פקודת המיסים ועוד‪.‬‬
‫חוקים כלליים ומיוחדים (שלבי החקיקה משנות ה‪60 -‬‬ ‫*חקיקה‬
‫ועד שנות ה‪ 80 -‬בתחום האזרחי‪ ,‬ונחקקים חוק החוזים‬ ‫ישראלית‪ :‬חוקים‬
‫(תרופות)‪ ,‬חוק החוזים (הכללי)‪ ,‬חוק החוזים האחידים‬ ‫כלליים ומיוחדים‪.‬‬
‫ועוד)– עם הקמת המדינה נחקק על ידי מועצת העם‬
‫הזמנית‪ ,‬החוק הראשון שנקרא "פקודת סדרי השלטון‬
‫והמשפט"‪ .‬בדומה לסעיף ‪ 46‬לדבר המלך במועצתו‪,‬‬
‫הפקודה קבעה כי כל מה שהיה עד עתה ימשיך לעמוד‬
‫בתוקפו‪ ,‬מתוך הנחה שהכנסת שתבחר תחל לחוקק‬
‫חוקים חדשים ועד אז למנוע כאוס‪ .‬בתחום דיני החוזים‬
‫מתחילה ההבחנה בין החוקים הכללים למיוחדים‪ ,‬בכל‬
‫אחד מהם למשל "חוק המכר" שנחקק ב‪ 1968 -‬יש סעיף‬
‫המציין כי הספר הראשון של המג'לה (שעסק בנושא‬
‫המכר) בטל! וכך הם מבטלים את החוקים העות'מנים‬
‫והאנגליים כל פעם בתוך חוק ספציפי‪.‬‬
‫חוקי החוזים הכלליים – כוללים שלושה חוקים‬
‫עיקריים‪:‬‬
‫•חוק החוזים (חלק כללי)‪ ,‬תשל"ג‪1973-‬‬
‫•חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)‪ ,‬תשל"א‪1970-‬‬
‫•חוק החוזים האחידים‪ ,‬תשמ"ג‪1982-‬‬
‫חוקים אלה‪ ,‬נחקקו תוך הסתכלות עתידית שיום אחד‬
‫הם יהיו פרקים בתוך קודקס שלם‪ .‬לצד חוקים אלה‬
‫חוקקה הכנסת שורת חוקים מיוחדים שרובם‬
‫דיספוזיטיביים (ניתנים להתנייה) שנועדו להשלים מה‬
‫שהצדדים לא טרחו או שכחו להכניס כגון‪:‬‬
‫•חוק המכר‪ ,‬תשכ"ח‪1968-‬‬
‫•חוק חוזה קבלנות‪ ,‬תשל"ד‪1974-‬‬
‫•חוק השכירות והשאילה‪ ,‬תשל"א‪1971-‬‬
‫•חוק המתנה‪ ,‬תשכ"ח‪1968-‬‬
‫במקביל חוקקו מספר חוקים קוגנטיים (אינם ניתנים‬
‫להתנייה) שנועדו להתערב בהסכמים שיש בהם סעיפים‬
‫העומדים בניגוד לעקרון חוק החוזים ומטרתם להגן‬
‫ולשמר בד"כ על הצד החלש (למשל בהסכמי עבודה )‬
‫חוק יסודות המשפט‪ -‬בשלב הבא הכנסת ביטלה באופן‬ ‫*מקורות המשפט‪:‬‬
‫גורף את החוקים הישנים ובשנת ‪ 1980‬היא מחוקקת את‬ ‫חוק יסודות‬
‫חוק יסודות המשפט‪ .‬החוקים כעת נראים ככללים‬ ‫המשפט‪.‬‬
‫משפטיים מודרניים וישנם חוקים המצריכים פרשנות‬
‫המתבצעת על ידי בית המשפט העליון שקובע איך יש‬
‫ליישם את החוק כהלכה‪.‬‬
‫במקרה של לקונה‪ ,‬החוק אומר בסעיף ‪": 1‬ראה בית‬
‫המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה‪ ,‬ולא מצא לה‬
‫תשובה בדבר חקיקה‪ ,‬בהלכה פסוקה או בדרך של היקש‪,‬‬
‫יכריע בה לאור עקרונות החירות‪ ,‬הצדק‪ ,‬היושר והשלום‬
‫של המשפט העברי ומורשת ישראל"‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לפנות‬
‫קודם כל אל ‪:‬‬
‫החוק לאחר מכן אם לא מוצאים פתרון לפנות‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לפסיקת בית המשפט העליון (לרציו לא‬ ‫ב‪.‬‬
‫לאוביטר) או‬
‫ל"היקש" כלומר להסקת מסקנות מתחומים‬ ‫ג‪.‬‬
‫דומים באותה סיטואציה בה כבר ניתנה פסיקה‬
‫או שיש חוק ואז מעתיקים אותו למקרה דנן‬
‫(חשוב לציין כי כיום כבר נדיר למצוא בדיני‬
‫חוזים היקש)‪ ,‬והמקור האחרון אליו מפנה‬
‫‪3‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫החוק הוא‪:‬‬
‫"עקרונות החירות‪ ,‬הצדק‪ ,‬היושר והשלום‪ :‬של‬ ‫ד‪.‬‬
‫המשפט העברי ומורשת ישראל" שזה משהו‬
‫לא ברור‪.‬‬
‫בסעיף ‪( 2‬א) לחוק נכתב כי "סימן ‪ 46‬לדבר המלך‬
‫במועצתו לארץ‪-‬ישראל‪ – 1947-1922 ,‬בטל‪".‬‬
‫חוק ביטול המג'לה‪ ,‬תשמ"ד – ‪ – 1984‬חוק הכולל סעיף‬
‫אחד בלבד – המג'לה בוטלה‪ .‬זה חוק גורף רק למנוע אם‬
‫יש מקרה שבו נשארה התייחסות למג'לה היא כבר לא‬
‫רלוונטית‪.‬‬
‫הצעת חוק דיני ממונות‪ ,‬התשע"א‪ - 2011-‬מכונה גם‬
‫הקודקס האזרחי‪ ,‬מדובר בהצעת חוק שיזם משרד‬
‫המשפטים‪ ,‬במטרה לאחד תחת מטריה אחת עשרים‬
‫וארבעה חוקים עיקריים במשפט האזרחי‪ ,‬כך שיהפכו‬
‫לקודקס של המשפט האזרחי הישראלי‪ .‬מדובר במיזם‬
‫גדול ומקיף שנטלו בו חלק משפטנים ואנשי אקדמיה‬ ‫*הצעת חוק דיני‬
‫בכירים‪ ,‬על בסיס התנדבותי‪ ,‬החל משנת ‪ .1968‬בשנת‬ ‫ממונות‪.‬‬
‫‪ 2004‬הוצג המיזם כתזכיר חוק וב‪ 2011-‬הפך להצעת חוק‬
‫ועבר קריאה ראשונה‪ .‬מסיבות פוליטיות בעיקר החוק‬
‫מעולם לא עבר הצעה שניה ושלישית ונתקע בועדה‪.‬‬
‫חלקים מהחוק עליהם היתה הסכמה‪ ,‬עוגנו כחוקים‬
‫במהלך השנים‪.‬‬

‫למי "יש" כשרות משפטית‬

‫(אין הוראות ספציפיות בחוק החוזים‪ ,‬כל החוקים הם כלליים)‪.‬‬
‫כל גוף משפטי שהמשפט מכיר בו כבעל זכויות וחובות והוא‬ ‫תאגיד‬ ‫למי "יש" כשרות‬
‫לא אדם‪ .‬תאגיד זו פיקציה משפטית‪ ,‬זה אינו דבר גשמי‪,‬‬ ‫(לגבי תאגידים‪ :‬חייבת להיות הכרה‬ ‫משפטית?‬
‫בחוק (מפורשת או משתמעת)‪.‬‬ ‫(א‪ .‬מוסדר בחוק‪-‬‬
‫אלא מושג משפטי שהמשפט המציא ביישות הקיימת‬ ‫חובות וזכויות‪.‬‬
‫החוק קובע גם את‬
‫בעולם‪ .‬נהוג לחלק את התאגידים לקריטריונים שונים עפ"י‬ ‫ב‪ .‬עומד‬
‫היקף הכשרות ותנאיה)‪.‬‬ ‫בקריטריונים‬
‫מי שהחליט להקים אותם (עמותות‪ ,‬אדם פרטי שמקים‬ ‫לכשירות משפטית)‬
‫לדוגמא‪ :‬ללאה יש סוס ולשמעון יש עגלה‬
‫חברה‪ ,‬ראשות מנהלית כגון עירייה המוקמת ע"י שר‬ ‫רוצים להקים חברה‪ .‬מקימים חברה‪ .‬לאה‬
‫המשפטים‪ ,‬מוסד להשכלה גבוהה זה תאגיד המוקם באישור‬ ‫ושמעון הובלות בע"מ‪ .‬לאה משקיעה בחברה‬
‫המל"ג מכוח חוק השכלה גבוהה‪ ,‬יש תאגידים המוקמים‬ ‫את הסוס‪ .‬בתמורה מקבלת ‪ 50‬מניות‪ .‬שמעון‬
‫משקיע בחברה את העגלה ומקבל בתמורה‬
‫ע"י הכנסת)‪.‬‬ ‫‪ 50‬מניות‪ .‬לפני מספר דקות ללאה היתה סוס‬
‫דוגמאות להכרה בכשרות של תאגיד‪( :‬חברות‪ ,‬עמותות)‬ ‫ולשמעון היתה עגלה‪ .‬היו בעלים של נכס‬
‫אחר‪ ,‬זה השתנה‪ .‬לשמעון ‪ 50‬מניות וללאה‬
‫*חברה (עפ"י חוק החברות)‪:‬‬ ‫‪ 50‬מניות‪ .‬בבעלות החברה יש סוס ועגלה‪.‬‬
‫ס' ‪" -4‬חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות‪ ,‬חובה‬ ‫אם החברה תמכור את הסוס והעגלה ותקנה‬
‫במקום החברה משאית‪ ,‬הרכוש של החברה‬
‫ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד"‪ -‬יש כאן‬ ‫השתנה‪ .‬אם שמעון ימכור את המניות שלו‬
‫הכרה בזה שחברה היא אישיות משפטית ובעלת זכויות‬ ‫לראובן‪ ,‬עכשיו לראובן יהיו ‪ 50‬מניות‪ ,‬עדיין‬
‫לא יהיה כל שינוי מבחינת החברה‪ ,‬עדיין‬
‫וחובות משפטיות‪.‬‬
‫תהיה לה משאית לצורך העניין‪ .‬אם החברה‬
‫לא כל זכות וחובה!‬ ‫התחייבה בחוזה‪ ,‬החברה חייבת בחוזה‬
‫*עמותה (עפ"י חוק העמותות)‪:‬‬ ‫והחברה גם זכאית בחוזה‪ .‬גם אם‪ .‬שווי‬
‫המניות הוכפל‪ ,‬זה לא משנה‪ .‬אם החברה‬
‫ס' ‪ -8‬מהיום שצוין בתעודת הרישום כיום הרישום תהיה‬ ‫מכרה את המשאית והפרה את החוזה‪ ,‬לא‬
‫העמותה תאגיד‪ ,‬כשר לכל זכות‪ ,‬חובה ופעולה משפטית‪.‬‬ ‫מסרה את המשאית‪ ,‬הקונה יגיש תביעה נגד‬
‫החברה‪ .‬אם יגיש נגד לאה או שמעון‪ ,‬בית‬
‫*עירייה (פקודת העיריות)‪:‬‬ ‫משפט ידחה את התביעה הזו‪.‬‬
‫ס' ‪ -7‬עירייה של תושבי אזור פלוני תיקרא על שם אותו‬
‫אזור ויהיו לה קיום‪-‬תמיד וזכות לתבוע ולהיתבע בשמה‬
‫‪4‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫המואגד‪( .‬יש זכויות רבות נוספות שלא צוינו בסעיף זה)‪.‬‬
‫*מועצה (חוק המועצה להשכלה גבוהה)‪:‬‬
‫דוגמא לכך‪ :‬שאם אין הכרה בחוק‬
‫ס' ‪3‬א'‪ -‬מל"ג‪ -‬זהו תאגיד‪ ,‬גוף שהוקם באמצעות החוק‪.‬‬ ‫לחובות וזכויות מוסדרות אז אין הכרה‬
‫*נציגות – מורשה של בעלי הדירות‪:‬‬ ‫בחברה כתאגיד‬
‫ס' ‪(-69‬לחוק המקרקעין)‪ -‬המילה תאגיד לא מופיע פה‪,‬‬ ‫ובנייה‬ ‫התכנון‬ ‫*ועדות מקומיות של‬
‫נקבעו בפסיקה שהם תאגיד‪ ,‬אך לעומת‬
‫אבל הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין‬
‫זאת "חברות נאמנות הקדש" מוסדרים‬
‫בחוק‪ ,‬אך לא מוכרים כתאגיד היות ואין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף‪ ,‬והיא‬
‫הסדרה ברורה של החובות והזכויות של זכאית בעניינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך‬
‫חברות הנאמנות בחוק‪ ,‬לכן הם אינם‬
‫משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות‪ .‬ברגע‬
‫כתאגיד‪"** .‬נאמנות הקדש" זו סוג של‬
‫חברה שהוקמה למטרה מסוימת‪ ,‬למשל שיש לה כשרות להתקשר בצד משפטי‪ ,‬אוטומטית מגדירים‬
‫אותה כתאגיד‪ .‬התאגיד הזה מה שמיוחד בו‪ ,‬זה שהחוק גם‬ ‫למטרת ניהול נכסים כלשהם לטובת‬
‫קובע את גבולות הגזרה של הכשרות שלו‪ .‬התאגיד הזה יש‬ ‫מטרה מסוימת‪ .‬החברה ממנה נאמן‬
‫שינהל את נכסי החברה למען אותה‬
‫לו כשרות אך ורק בכל העניין הקשור לניהולו של הבית‬ ‫מטרה‪ .‬בטאבו הנכסים של החברה‬
‫מופיעים על שם הנאמן עם הערה‪ -‬שהוא המשותף‪.‬‬
‫*המשותף לכולם זה ההכרה של הגוף המסוים כתאגיד‬ ‫רק הנאמן‪ ,‬ולא הבעלים‪.‬‬
‫בחוק !‬
‫כשרות של בני אדם (חוק הכשרות המשפטית‬ ‫בני אדם‬
‫והאפוטרופסות)‪:‬‬ ‫ההוראות העיקריות בנושא הכשרות‬
‫ס' ‪ .1‬כשרות לזכויות וחובות‪ :‬כל אדם כשר לזכויות‬ ‫מופיעות בחוק הזה – חוק הכשרות‬
‫ולחובות מגמר לידתו ועד מותו‪.‬‬ ‫המשפטית והאפוטרופוס(חוק כללי)‬
‫"למעשה כל אדם כשר לפעולות ס' ‪ .2‬כשרות לפעולות משפטיות‪ :‬זו כשרות משפטית שונה‪.‬‬
‫משפטיות‪ ,‬זולת אם נשללה או הוגבלה מה זה פעולה משפטית? אם אני מעביר את הטלפון שלי מצד‬
‫כשרות זו בחוק או בפסק דין של לצד‪ ,‬עשיתי פעולה‪ ,‬אבל היא לא משפטית‪ ,‬מפני שלא‬
‫השתנה מערך הזכויות והחובות של מישהו‪ ,‬אבל אם אני‬ ‫בימ"ש"‪.‬‬
‫כורת חוזה עם מישהו‪ ,‬עשיתי פעולה משפטית‪ ,‬מפני‬ ‫**לא כל מי שיש לו כשירות לזכויות‬
‫שבעקבות זה‪ ,‬נוצרו זכויות וחובות משפטיות‪ .‬אני ממנה‬ ‫וחובות יש לו גם כשרות לפעולות‬
‫שלוח‪ ,‬יצרתי זכויות וחובות משפטיות שלא היו קיימות‬ ‫משפטיות‪.‬‬
‫קודם‪ .‬פעולה שמייצרת זכויות‪/‬חובות משפטיות שלא היו‬
‫קודם‪ ,‬יכונו בשם פעולה משפטית (למשל‪ :‬כריתת חוזה‪,‬‬ ‫**כל מי שיש לו כשירות לפעולות‬
‫עריכת צוואה‪ ,‬ייפוי כח וכו')‬ ‫וחובות‪.‬‬ ‫משפטיות יש לו כשרות לזכויות‬

‫קטין‪" -‬אין" כשרות משפטית עפ"י חוק‬

‫חוק הכשרות קובע סייגים (הגבלה‪/‬שלילה) על כשרותם‬
‫לפעולות משפטיות של ‪ :‬קטינים (ס' ‪ )3‬ופסולי דין (ס' ‪)8‬‬ ‫"כל אדם כשר לפעולות משפטיות‪,‬‬ ‫למי "אין" כשרות‬
‫מתוך מטרה להגן עליהם‪ .‬שלילה מוחלטת של כשרות הייתה‬ ‫משפטית?‬
‫זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו‬
‫פוגעת יתר על המידה בכבודם ובאוטונומיה שלהם‬
‫בחוק או בפסק דין של בית משפט"‪ .‬כבני‪-‬אדם‪ .‬לפיכך ההסדר שבחוק הוא מאוזן יותר ומותאם‬
‫לסוג הפעולה המשפטית (בענייננו‪ :‬סוג החוזה) שבה מדובר‪.‬‬
‫יכול להיות שלקטין תהיה כשרות לעשות צוואה‪ .‬החוק‬
‫בסעיפים הבאים יבצע הסדר מורכב‪/‬מסובך מפני שהוא‬
‫רוצה למצוא את שביל הזהב ולתת הגנה מספקת‪ .‬החוק‬ ‫ס' ‪" .3‬אדם שלא מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫ינסה לאבחן איזה פעולות יוצרות רמת סיכון גבוהה‬ ‫מיהו קטין?‬
‫הוא קטין; אדם שמלאו לו ‪ 18‬שנה‬ ‫(סעיף ‪ 3‬לחוק‬
‫לאינטרס הכלכלי של הקטין ושם ההגבלה תהיה קשוחה‬
‫הוא בגיר"‪.‬‬ ‫האפרוטרופסות)‬
‫יותר‪ ,‬מנגד יש פעולות שיוצרות רמת סיכון מאוד נמוכה‬
‫ששם גובר האוטונומיה של הקטין והחוק ייתן לו לעשות את‬
‫אותם פעולות כמו למבוגר ויהיו פעולות באמצע‪.‬‬
‫החוק אומר‪ :‬אני לא סומך על שיפוט דעתם של קטינים‪ .‬לכל קטין יש נציג‪ ,‬ברוב המקרים זה ההורים‬ ‫מנגנון ההגנה על‬
‫ובמקרים אחרים זה אפוטרופוס ממונה על ענייניו‪/‬אינטרסים שלו (דואג לו וכו')‪ .‬אין מצב של קטין ללא‬ ‫קטינים‬
‫יצוג‪.‬‬
‫מנגנון ההגנה הבסיסי על קטינים אומר‪ :‬אם קטין רוצה לכרות חוזה (לעשות פעולה משפטית)‪ ,‬הוא‬
‫‪5‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫צריך לקבל את ההסכמה של הנציג שלו (האפוטרופוס)‪ .‬החוק סומך על שיקול הדעת של הנציג‪.‬‬
‫אם לא קיבל את הסכמת הנציג? אזיי נבדוק באיזה חוזה מדובר (רמת סיכון גבוהה‪ ,‬נמוכה‪ ,‬או‬
‫באמצע) ‪.‬‬
‫פעולה משפטית‬
‫המנגנון הבסיסי ‪" :‬ההסכמה יכולה להינתן מראש או למפרע לפעולה מסויימת או לסוג מסויים של‬ ‫של קטין –‬
‫פעולות‪ .‬יכול נציגו של קטין לבטל הסכמתו לפעולה כל עוד לא נעשתה הפעולה"(ס' ‪)4‬‬ ‫טעונה הסכמת‬
‫נציגו (סעיף ‪)4‬‬
‫**יכול נציגו של קטין לבטל הסכמתו לפעולה כל עוד לא נעשתה הפעולה (בע"פ‪ ,‬בכתב – אין בעיה)‪.‬‬
‫*(מנגנון בסיסי)‬

‫מנגנוני ההגנה על קטינים‪( :‬ס' ‪ 5‬עד ס' ‪)7‬‬

‫(חוזים שנעשו ע"י הקטין שלא בהסכמת הנציג האפרוטרופוס‪ /‬ההורים!!!)‬
‫ניתן לבטל את החוזה‪(-‬סעיף ‪( -)5‬רמת סיכון בינונית)‪ -VOIDABLE -‬ניתן לביטול‬
‫ביטול פעולות של‬
‫ס' ‪ .5‬פעולה משפטית של קטין שנעשתה שלא בהסכמת נציגו ניתנת לביטול –‬ ‫קטין‬
‫(‪)1‬על ידי נציגו‪ ,‬ואם אין לקטין נציג – על יד‬ ‫(סעיף ‪)5‬‬
‫(רמת סיכון‬
‫י היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬תוך חודש ימים לאחר שנודע להם על הפעולה;‪-‬‬ ‫בינונית)‬
‫כלומר‪ :‬חודש מיום שהיודע להורים על הפעולה שבוצעה על ידי הקטין‪ ,‬ניתן לבטל את הפעולה‪/‬החוזה‪.‬‬
‫בטל –‪ – VOID‬אם‬
‫(אם ההורים לא ביטלו אחרי שנודע להם וחלף חודש מאז שנודע להם על החוזה ‪ ,‬אז החוזה בתוקף‪,‬‬ ‫פעולה מסוימת‬
‫החוק רואה בכך הסכמת ההורים)‪.‬‬ ‫בטלה‪ ,‬כלומר‬
‫מעולם לא היה לה‬
‫תוקף‪.‬‬
‫(‪ )2‬אם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי לממשלה על הפעולה – על ידי הקטין‪ ,‬תוך חודש ימים לאחר‬
‫שהיה לבגיר‪.‬‬ ‫ניתן לביטול –‬
‫כלומר‪ :‬ביום שמלאו לקטין ‪ 18‬הוא יוכל לשקול שוב לחודש ימים את נושא ביטול הפעולה על ידו בלבד‬ ‫‪– VOIDABLE‬‬
‫הפעולה תקפה אבל‬
‫ועד ‪ 30‬ימים‪ .‬ברגע שהקטין נהיה בגיר‪ ,‬ההורים למעשה לא במשחק‪.‬‬ ‫אפשר לבטל אותה‪.‬‬
‫פעולות שאינן ניתנות לביטול (סעיף ‪( -)6‬רמת סיכון נמוכה)‬
‫ס' ‪ .6‬פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪ ,‬וכן פעולה משפטית בין קטין‬
‫לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין‪ ,‬אינה ניתנת לביטול כאמור בסעיף ‪ ,5‬אף שנעשתה‬
‫שלא בהסכמת נציגו‪ ,‬אלא אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו‪.‬‬ ‫פעולות שאינן‬
‫ניתנות לביטול‬
‫כלומר‪ :‬הנזק הפוטנציאלי הוא קטן מאוד‪ ,‬רמת ההגנה בסעיף ‪ 6‬היא אפסית‪ ,‬דהיינו רמת הנזק נמוכה)‪.‬‬ ‫(סעיף ‪)6‬‬
‫בית משפט יבדוק זאת ע"י בחינת רמת הנזק לקטין‪ .‬אם לא חל ס' ‪ ,6‬אזי יחול ס' ‪.5‬‬ ‫(רמת סיכון נמוכה)‬

‫מי יטען שחל סעיף ‪ ?5‬ההורים‪.‬‬

‫מי יטען שחל סעיף ‪ ?6‬הצד השני שמעוניין לשמר את החוזה‪.‬‬

‫פעולות שאין להן תוקף אם אין עליהם הסכמה של הנציג ‪(-‬סעיף ‪6‬א')‪( -‬רמת סיכון גבוהה) ‪( -‬‬ ‫פעולות שאין להן‬
‫תוקף אם אין‬
‫‪ -)VOID‬בטל! (לציין‪**-‬שאם יש הסכמה של הנציג ההסכם אינו בטל)‬
‫עליהם הסכמה‬
‫ס' ‪6‬א‪ .‬פעולה משפטית של קטין שהיא רכישת נכס באשראי או במקח‪-‬אגב‪-‬שכירות‪ ,‬שכירות‬ ‫של הנציג‬
‫נכס או קבלת שירות באשראי‪ ,‬אין לה תוקף‪ ,‬על אף האמור בסעיפים ‪ 5‬ו‪ ,6-‬כל עוד לא באה‬ ‫(סעיף ‪6‬א')‬
‫עליה הסכמת נציגו; לענין סעיף זה‪" ,‬אשראי" – לרבות תשלום בשיעורים‪( .‬לא מכירה‪ ,‬מדובר‬ ‫(רמת סיכון גבוהה)‬
‫ברכישה!)‬
‫לעניין סעיף זה‪" ,‬אשראי" – לרבות תשלום בשיעורים‪ .‬מה שנכנס ל‪6‬א אין לו תוקף למעשה‪.‬‬
‫למה זה ‪6‬א ולא ‪ ?7‬כאשר מתקנים את החוק במועד מאוחר יותר‪ ,‬היות והחוק ארוך יחסית עם‬
‫‪ 80‬סעיפים אז המחוקק הוסיף את ‪6‬א' במקום לתקן את כל סעיפי החוק‪ .‬לכן כאן מדובר בסעיף‬
‫עצמאי (לא תת סעיף)‪ .‬זה סעיף שהוסף מאוחר יותר‪ ,‬החוק נחקק ‪ 1962‬והסעיף נוסף בשנת‬
‫‪ .1973‬כל רכישה של נכס – כשהקטין קונה נכס‪ :‬מיטלטלין‪ ,‬מקרקעין וזכויות‪ ,‬או שירות‬
‫באשראי‪.‬‬
‫אשראי – כשמישהו קונה נכס‪/‬שירות יכול להתבצע ב ‪ 3‬אופנים‪:‬‬
‫‪ .1‬קודם משלם ומאוחר יותר מקבל את הממכר או השירות – עסקת מקדמה‪.‬‬
‫‪ .2‬בזמן שאני משלם אני מקבל את המוצר (עסקת מזומן)‪( .‬שתי הפעולות מתבצעות באותו זמן)‪.‬‬
‫‪ .3‬קודם מקבל את המוצר או השירות ואח"כ ומשלם במועדים מאוחרים יותר‪ -‬או בתשלום אחד דחוי‬
‫‪6‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫או בתשלומים (וזו עסקה באשראי)‪.‬‬
‫החוק כאן מדבר רק על עסקת אשראי – לרבות תשלום אחד דחוי או בתשלומים‪ ,‬זה נחשב לעסקה‬
‫באשראי וזה חוזה מסוכן אפילו כלפי בגירים‪ .‬בחוק שנקרא חוק הגנת הצרכן שעוסק כולו בעסקאות‬
‫באשראי‪.‬‬
‫שאלת דוגמא‪ :‬מה יקרה אם קטין קנה באשראי נכס ללא הסכמת ההורים (שקטין בגילו רגיל לקנות) –‬
‫האם יש תוקף? תשובה‪ :‬אין תוקף‪.‬‬
‫**כשחל סעיף ‪6‬א הוא גובר על סעיף ‪ .6‬במקרה של סתירה בין סעיפים ‪ 6‬ל ‪6‬א‪ ,‬חשוב לזכור שסעיף ‪6‬‬
‫א' גובר‪.‬‬
‫פעולות טעונות אישור בית משפט‪(-‬סעיף ‪(-)7‬רמת סיכון גבוהה מאוד)‬
‫אין תוקף לפעולה (‪ )VOID‬כל עוד לא בא עליה אישור בית המשפט‬ ‫פעולות טעונות‬
‫אישור בית משפט‬
‫ס' ‪ .7‬פעולה משפטית של קטין טעונה אישור בית המשפט אם היתה טעונה אישור כזה אילו נעשתה‬ ‫(סעיף ‪)7‬‬
‫בידי נציגו; ואין תוקף לפעולה כל עוד לא בא עליה אישור בית המשפט‪.‬‬ ‫(רמת סיכון גבוהה)‬
‫על איזה חוזים חל סעיף ‪ ?7‬מה שסעיף ‪ 7‬אומר לנו שזה מסתבר שיש פעולות משפטיות – במקרה שלנו‬
‫חוזים‪ ,‬שגם עם הנציג עושה אותם עבור הקטין‪ ,‬הוא צריך לקבל אישור של בית משפט‪.‬‬
‫(בית משפט שדן בהקשר הזה – הוא בית משפט לענייני משפחה)‪ .‬אנו עוסקים כאן בכשרות משפטית‬
‫והמשך החוק עוסק באפוטרופסות‪.‬‬
‫איזה פעולות ההורים חייבים לקבל אישור של בית משפט ובפרק אחר כתוב איזה פעולות האפוטרופוס‬
‫צריך לקבל אישור של בית משפט‪ .‬דוגמא לפרק שעוסק בהורים‪:‬‬
‫ס' ‪ .20‬ואלה הפעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצג את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש‪:‬‬
‫(‪ )1‬העברה‪ ,‬שעבוד‪ ,‬חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות‪ ,‬בתעשיה‪ ,‬במלאכה או במסחר‪ ,‬או של‬
‫דירה;‬
‫(‪ )2‬פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;‬
‫(‪ )3‬נתינת מתנות‪ ,‬זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין;‬
‫(‪ )4‬נתינת ערבות;‬
‫(‪ )5‬פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו‪ ,‬זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין‪.‬‬
‫כלומר לפנינו ‪ 5‬סוגים של חוזים שמחייבים אישור של בית משפט‪ .‬נלך מהקל לכבד‪:‬‬
‫סעיף ‪ – 5‬אם נכרת חוזה בין הקטין להוריו – מחייב אישור של בית משפט‪ ,‬היות וקיים חשש לניגוד‬
‫עניינים – כל חוזה‪ .‬הסבתא הורישה לילד מניות במיקרוסופט‪ .‬הסבתא אהבה את הנכד והורישה לו את‬
‫המניות והאבא רוצה לקנות ממנו את המניות‪ .‬באופן רגיל‪ ,‬הנציג הוא זה ששוקל את האינטרסים של‬
‫הקטין‪ ,‬אבל פה הוא נמצא במצב מובהק של כפל נאמנויות‪ .‬הוא נאמן לקטין בתור הורה‪ ,‬אבל צריך‬
‫לשרת גם את האינטרס שלו‪ .‬כל חוזה שנעשה בין הקטין לבין הוריו לפי סעיף ‪ – 5‬יחייב אישור של בית‬
‫משפט‪.‬‬
‫סעיף ‪ –3‬נתינת מתנות – כשהקטין נותן מתנה‪ ,‬צריך אישור של בית משפט‪ .‬אם הקטין הולך ליום הולדת‬
‫של חבר וקונה לו מתנה ב ‪ ₪ 30‬לא צריך לקבל אישור אבל במתנות בסכום מהותי‪ ,‬זה יחייב אישור של‬
‫בית משפט‪ .‬זה שיקול דעת של בית משפט בהתאם לנסיבות (קטין עשיר‪/‬קטין עני וכו')‪ .‬חוזה מתנה‬
‫למשל לפי חוק המתנות‪ ,‬מחייבת מסמך בכתב‪ .‬על מנת למנוע מקטין לתת מתנה להוריו בסכום מופרז‬
‫ומוגזם נותנים לבית המשפט להחליט על מנת לשמור על הקטין‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 4‬נתינת ערבות‪ :‬כשקטין מתחייב להיות ערב לחוב‪ ,‬צריך אישור של בית משפט‪ .‬למה? נניח‬
‫שחייב לקח הלוואה ויש לנו נושה שנתן לו הלוואה וחלק מתנאי ההלוואה זה שיהיה ערב‪ .‬אם החייב לא‬
‫יקיים את חיובו‪ ,‬אז הנושה יוכל לפנות לערב‪ .‬זו המשמעות‪ .‬עכשיו עקרונית ברגע שהערב פרע לנושה‪,‬‬
‫חוק הערבות אומר שנוצרת לערב זכות לקבל החזר מהחייב‪ ,‬כי החוב הוא של החייב‪ .‬הבעיה היא שאם‬
‫הנושה לא הצליח לגבות מהחייב‪ ,‬מה סיכוי שהערב יצליח לגבות מהחייב? הערב לוקח למעשה סיכון‬
‫מאוד גדול‪ ,‬כזה כמו זה שנותן מתנה‪ .‬עושה מעשה חסד עבור החייב ולכן מאותן סיבות‪ ,‬גם ערבות זה‬
‫‪7‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫חוזה מסוכן ולכן כשמדובר בקטין‪ ,‬רוצים רמת הגנה גבוהה ורוצים אישור של בימ"ש‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 2‬פעולה משפטית שמחייבת מרשם קונסטיטוטיבי (דיני קניין) – (למשל‪ :‬עסקת מקרקעין‪ ,‬גם‬
‫כאשר ההורים מעבירים מקרקעין לבנם הקטין נדרש אישור בימ"ש)‪ .‬הקנייה של זכות במקרקעין –‬
‫בעלות‪ ,‬שכירות‪ ,‬משכנתא‪ ,‬זיקת הנאה‪ ,‬זכות קדימה‪ .‬כל הקנייה של זכות כזו מחייבת רישום בפנקס‬
‫המקרקעין‪ .‬למשל עסקה במקרקעין‪ .‬אם קטין יעשה עסקה במקרקעין‪ ,‬או ימכור זכות במקרקעין‪ ,‬זה‬
‫יחייב אישור של בית משפט ולכן אם עשה עסקה בלי אישור של בית משפט‪ ,‬אין לזה תוקף‪.‬‬
‫דוגמא נוספת לרישום בפנקס‪ :‬רק דוגמה כזו של רישום קונסטיטוטיבי (רישום מהותי המקנה בעלות‬
‫על נכס) לא מדובר ברישום דקלרטיבי כמו למשל פנקס רישום כלי טיס‪ /‬רכב במשרד הרישוי ברכב‪:‬‬
‫הפנקס הוא דקלרטיבי‪ .‬אם קטין חותם על ערבות להלוואה שההורים לקחו‪ ,‬זה מחייב אישור של בית‬
‫משפט ובלי אישור של בית משפט‪ ,‬אין תוקף לחוזה הזה‪.‬‬
‫*אם ההורים נותנים לילדם הקטין במתנה דירה‪ .‬האם זה מחייב אישור של בית משפט כי זו פעולה‬
‫שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק כלומר עסקת מקרקעין – ולכן על פי סעיף ‪ 2‬זה מחייב‬
‫אישור של בית משפט או שזה לא מחייב אישור בימ"ש לפי סעיף ‪ 5‬שאומר שאם ההורים נותנים מתנה‬
‫לילדם הקטין אין צורך באישור של בימ"ש? מה גובר? יש לזה רק הערות אגב בפסיקה של בית משפט‬
‫העליון ואין הסכמה בין השופטים‪ .‬אין הלכה של העליון בעניין הזה‪ .‬יש שופטים שאומרים שאין צורך‬
‫באישור של בימ"ש ואחרים אמרו‪ :‬לא‪ ,‬זו עסקה במקרקעין ויש לעסקה כזו רציונל בהתאם‪ .‬חשוב לציין‬
‫שבאופן פרקטי‪ ,‬ההנחיות של הממונה על מרשם המקרקעין הם‪ ,‬שבמקרה של מתנת מקרקעין מהורים‬
‫לילדיהם הקטין‪ :‬רשמי המקרקעין‪ ,‬הם לא ירשמו את זה בלי אישור של בית משפט ולכן כל עוד לא‬
‫תהיה פסיקה‪ ,‬זה יחייב אישור בית משפט‪.‬‬

‫פסול דין‪" -‬אין" כשרות משפטית עפ"י חוק‬

‫ס' ‪ " -8‬אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניניו‪ ,‬רשאי בית‬
‫המשפט‪ ,‬לבקשת בן‪-‬זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו‪ ,‬ולאחר‬ ‫מיהו פסול דין? (סעיף ‪)8‬‬
‫ששמע את האדם או נציגו‪ ,‬להכריזו פסול‪-‬דין"‪.‬‬
‫ס' ‪" -9‬על פעולה משפטית של מי שהוכרז פסול‪-‬דין יחולו‪ ,‬בשינויים המחוייבים‪ ,‬הוראות‬
‫הסעיפים ‪ 4‬עד ‪."7‬‬
‫כלומר‪:‬‬ ‫מנגנון ההגנה על פסולי דין‬
‫ס' ‪ -4‬פעולה משפטית של קטין – טעונה הסכמת נציגו ‪(* .‬מנגנון בסיסי)‪.‬‬ ‫(סעיף ‪)9‬‬
‫ס' ‪ - 5‬ביטול פעולות של קטין‪(* .‬רמת סיכון בינונית)‪.‬‬ ‫(חלים אותם סעיפים החלים על‬
‫ס' ‪ -6‬פעולות שאינן ניתנות לביטול‪(* .‬רמת סיכון נמוכה)‪.‬‬ ‫קטינים‪ :‬ס' ‪ -4‬עד ס' ‪)7‬‬
‫ס' ‪6‬א' ‪ -‬פעולות שאין להן תוקף אם אין עליהם הסכמה של הנציג‪(* .‬רמת סיכון גבוהה)‪.‬‬
‫ס' ‪ -7‬פעולות טעונות אישור בית משפט‪(* .‬רמת סיכון גבוהה)‪.‬‬
‫מתי קטין‪ /‬פסול דין מקבלים כשירות משפטית?‬
‫קטין מקבל כשירות משפטית כאשר הופך לבגיר‪,‬‬
‫פסול דין מקבל כשירות משפטית עפ"י החלטת בית המשפט‬
‫***לא ניתן לקבוע על פסולי דין רטרו לאחר שחתם על החוזה‪ ,‬הוא צריך להיות מוכרז כפסול דין כבר טרם החתימה על החוזה‪.‬‬
‫במידה וחתם על חוזה אך נקבע כפסול דין לאחר חתימת החוזה‪ ,‬יקבל הגנות מתוקף דיני החוזים ולא דיני הכשרות‪.‬‬

‫גבולות דיני החוזים‬

‫(איזה הסכמים נכנסים לדיני החוזים ואיזה הסכמים אינם נכללים בדיני החוזים?)‬
‫צדדים חופשיים להסכים על מערכת הסכמית שאיננה כפופה לדיני החוזים ולכן גם איננה‬
‫חוזה ג'נטלמני‪ /‬הסכם‬
‫ניתנת לאכיפה משפטית‪ .‬הסכם כזה מכונה בשם הסכם ג'נטלמני או הסכם שבכבוד‪.‬‬
‫קיום התחייבויות על פיו מבוסס על תמריצים חוץ משפטיים‪ ,‬כגון‪ :‬נורמות מוסריות‪ ,‬לחץ‬
‫שבכבוד‬
‫חברתי‪ ,‬שיקולי כדאיות והדדיות‪.‬‬ ‫חוזה)‬ ‫(הסכם שאינו‬
‫גבולות דיני החוזים‪:‬‬
‫ההבחנה בין הסכם שבכבוד לבין חוזה מחייבת לבחון‪:‬‬
‫‪8‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫האם הצדדים התכוונו ליצור יחסים חוזיים‪-‬משפטיים! כל מקרה ייבחן בהתאם‬
‫לנסיבותיו‪.‬‬
‫מה מאפיין חוזה‪:‬‬
‫חלים עליו חוקי דיני חוזים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ניתן לאכוף את ההתחייבות בחוזה באמצעות תביעה לבית המשפט‪ ,‬ובית המשפט‬ ‫‪.2‬‬
‫יפעיל סנקציות משפטיות ("תרופות"‪ -‬פיצויים‪ ,‬צו אכיפה וכו')‪.‬‬
‫כוונה ליצור יחסים משפטיים‬
‫*לעיתים כוונה זו תבוא לידי ביטוי מפורש אך במקרים רבים היא משתמעת‪.‬‬
‫נסיבות שונות (הבטחות משפחתיות‪ ,‬הקשרים חברתיים מסוימים) עשויות להעיד על‬
‫העדר כוונה ליצור יחסים משפטיים‪ ,‬בעוד שנסיבות אחרות (כגון התחייבויות הנושאות‬
‫אופי כלכלי‪-‬מסחרי) מעידות דווקא על כוונה כזו‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬כל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו‪.‬‬
‫הצדדים יכולים לעצב מצבי ביניים‪ /‬מאפיינים חוזיים חלקיים‬
‫דוגמאות למצבי ביניים של חוזים חלקיים‪:‬‬
‫תניית בוררות‪ -‬במצב של סכסוך במקום ללכת לבית משפט‪ ,‬הצדדים בוחרים‬ ‫‪‬‬
‫ללכת לבורר‪ .‬זה עדיין חוזה‪ ,‬למרות שיש דבר אחד אשר ניטל ממנו (הפנייה לבית‬
‫המשפט)‪.‬‬
‫הכרעה בסכסוך לא על פי הדין המהותי שחל על החוזה‪ -‬הצדדים יכולים להחליט‬ ‫‪‬‬ ‫הצדדים יכולים לעצב‬
‫שכאשר הבורר יכריע בסכסוך‪ ,‬לא יעשה זאת עפ"י דיני החוזים‪ ,‬אלא לפי שכלו‬ ‫הסכמים בעלי מאפיינים‬
‫הישר של הבורר‪ .‬הצדדים יכולים גם להסכים ביניהם שיהיה או לא יהיה מנגנון‬ ‫חוזיים חלקיים‬
‫ערעור על החלטת הבורר‪.‬‬
‫הגבלת תרופות‪-‬הצדדים יכולים גם להחליט ביניהם שהם מגבילים את הסנקציות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הם יכולים להחליט על סנקציה לפיצוי בסכום מקסימלית ומינימלי (עפ"י חוק‬
‫חופש החוזים)‪.‬‬
‫*כאשר אין סנקציות משפטיות בכלל ‪-‬זה כבר לא חוזה‪ ,‬אלא חוזה שבכבוד‪.‬‬
‫לכן ניתן לראות שהחוזים נמצאים על רצף כלשהו שנע בין חוזה שבכבוד לחוזה משפטי‬
‫עפ"י דיני החוזים‪ .‬הכל לגיטימי ונובע מעקרון חופש החוזים‪.‬‬
‫בחברת אבטחה עבדו קלמן אשר היה מנהל משמרת והעובד אבו אל היג'א שהיה שומר‪ .‬אבו‬
‫אל היג'א טען בפני מנהל המשמרת שקידדו לו בשכר סכום של ‪500‬ש"ח של מקדמה שכלל‬
‫לא קיבל‪ .‬ואז היה דין הדברים ביניהם‪ ,‬בשאלה האם קיבל מקדמה או לא? שיחת הטלפון‬
‫ביניהם מצוטטת בפסק הדין‪ .‬קלמן טען בפני אבו היג'א שאכן קיבל את המקדמה ומנגד‬
‫העובד טען שלא קיבל‪ .‬קלמן אף הציע לעובד שהם התערבו על זה על סך ‪ 1000‬ש"ח‪ ,‬והעובד‬
‫הסכים‪ .‬קלמן גם ציין שהוא שם את העובד על רמקול כדי להוכיח שאבו היג'א משקר‪.‬‬
‫בסופו של דבר התברר שהעובד אכן קיבל את המקדמה וכעת אבו היג'א חייב לקלמן‬
‫‪1000‬ש"ח‪ .‬העובד הסכים לשלם לקלמן את ההתערבות‪ ,‬בשקל אחד לחודש‪.‬‬
‫קלמן לא הסכים והגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות לקבלת סכום ההתערבות בסך‬ ‫קלמן נ' מייסרה אבו אל‬
‫‪ 1000‬ש"ח‪.‬‬ ‫היג'א (‪)6/10/2015‬‬
‫בית המשפט קובע שלא מדובר בחוזה ממס' נימוקים‪:‬‬ ‫לא‬ ‫"הסכם שבכבוד" ‪,‬‬
‫קבע בית המשפט שהתרשם שלא הייתה גמירת דעת מצד שני הצדדים לקיים חוזה‬ ‫הייתה כוונה ע"י הצדדים ‪.1‬‬
‫מחייב ‪ -‬השופט מתייחס להתערבות כאל‪" -‬הסכם שבכבוד" ומציין שלא הייתה‬ ‫ליצור יחסים משפטיים‬
‫כוונה ע"י הצדדים ליצור יחסים משפטיים מחייבים‪.‬‬ ‫מחייבים‪.‬‬
‫לאור שיחת הטלפון שבה התקיימה ההתערבות בין הצדדים ונסיבותיה (בצחוק בין‬
‫הח'ברה)‪ .‬בנוסף‪ ,‬המושג "בוא נתערב" שגור בלשון העם‪ ,‬ואין כוונה אמיתית לקיים‬
‫חוזה מחייב‪.‬‬
‫נימוק נוסף של השופט‪ -‬מסמך על סעיף ‪ 32‬לחוק החוזים‪ :‬חוזה של משחק‪ ,‬הגרלה או‬ ‫‪.2‬‬
‫הימור‪ :‬השופט משתמש בסעיף הלא מתאים בנימוקו מדוע לא מדובר בהסכם שהוא‬
‫חוזה מחייב‪(32".‬א)‪ .‬חוזה של משחק‪ ,‬הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת‪-‬‬
‫הנאה והזכייה תלויה בגורל‪ ,‬בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת‪,‬‬
‫אינו עילה לאכיפה או לפיצויים‪( .‬ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק‪ ,‬הגרלה או‬
‫הימור שהוסדרו בחוק או שניתן לעריכתם היתר על פי חוק"‪.‬‬
‫מר' וגב' לוין היו נשואים כ‪ 8 -‬שנים‪ ,‬היו לה ‪ 3‬ילדים והיא הייתה בהיריון בעת שהחליטו‬ ‫ע"א ‪ 3833/93‬לוין נ' לוין‬
‫להיפרד‪ .‬תהליך הפרידה לפחות בתחילתו היה דיי בהסכמה‪ ,‬הם פנו יחד לאותה עורכת דין‪-‬‬ ‫(הסכם ג'נטלמני‬
‫לייבוביץ ועורכים חוזה הקובע ביניהם את הפרוצדורה כיצד ינהלו את הגירושין שלהם‪ ,‬כמו‬ ‫ושיקולי מדיניות משפטית)‬
‫כן ההסכם גם קבע שיעשו ביניהם עוד הסכם‪ ,‬וההסכם עסק רק בדבר אחד‪" :‬כמה מזונות‬
‫ישלם אדון לוין לילדיו הקטינים‪ ,‬ולגב' לוין לתקופה שעד לגט"‪ .‬פקיעת הנישואין זה באקט‬
‫‪9‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫הגט בבית דין רבני‪ .‬ואחרי מתן הגט יוסדרו המזונות עפ"י קביעתו של בית המשפט‪ .‬נראה‬
‫שהמזונות שנקבעו בהסכם בין בני הזוג גבוהים יותר מאלה שבית המשפט היה פוסק‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 11‬להסכם הגירושין שערכו נכתב‪ :‬שעד למתן הגט יישא הבעל באחריות תשלום‬
‫המזונות והסכם יופקד בידי עורכת הדין המשותפת‪ ,‬החוזה יהיה חסר תוקף משפטי (הסכם‬
‫ג'טלמני כלומר‪ ,‬הסכם שבכבוד)‪ .‬הצדדים מסכימים לעניין תוקף החוזה‪ ,‬ומסכימים על כך‬
‫שאין לו תוקף משפטי‪ ,‬ושלא יעשו בו שום שימוש ובמקצתו לרבות הצגתו בבית משפט‪.‬‬
‫וכשערכו בני הזוג ערכו את הסכם המזונות ‪ ,‬גם שם הסכימו שזה יהיה הסכם שבכבוד ולא‬
‫הסכם משפטי‪ .‬בהמשך הסכסוך בין בני הזוג החריף והבעל טען‪ ,‬שהסכם המזונות כל כך נוח‬
‫לאישה‪ ,‬שהיא בכוונה מורחת את הזמן וגוררת רגליים ומעכבת את מתן הגירושין‪ ,‬ולכן‬
‫הפסיק לשלם מזונות‪ .‬והאישה פונה לבית המשפט לקיים בסנקציות משפטיות ולחייב את‬
‫מר' לוין לשלם מזונות‪ .‬ואילו מר' לוין טוען בבית המשפט שלא מדובר בחוזה‪ ,‬אלא בהסכמה‬
‫שאיננה משפטית‪.‬‬
‫השופט זמיר‪ :‬טוען שסעיף ‪ 11‬בחוזה הגירושין בין בני הזוג מנוסח רע שלא ניתן לצמוח‬
‫ממנו שום פרשנות ‪ .‬מצד אחד צוין בסעיף שמדובר בחוזה‪ ,‬מצד שני מצינים שאינו ממחייב‪,‬‬
‫אך מנוסח כחוזה‪ ,‬לכן לא ניתן לפרש את הסעיף‪ .‬אך לטענתו‪ ,‬ההכרעה אם מדובר בחוזה או‬
‫בהסכם ג'נטלמני תלויה בראש ובראשונה בכוונת הצדדים‪ .‬אם התכוונו ליצור ביניהם‬
‫מחויבות משפטית‪ ,‬הרי זה חוזה וחוקי החוזים חלים עליו‪ .‬לכן נבדקים מכלול הנסיבות‪,‬‬
‫בדרך כלל אין קושי לזהות חוזה‪ ,‬אך במקרה זה יש סימנים לכאן ולכאן (חוזה‪/‬הסכם‬
‫ג'נטלמני) וצריך דחיפה קלה כדי שזה יוגדר חוזה או רק הסכם שבכבוד‪ .‬קיימים שיקולי‬
‫מדיניות משפטית‪ .1 :‬השיקול העיקרי בדיני משפחה זה טובת הילדים‪ ,‬לכן זה ברור שטובת‬
‫הקטינים זה שהאב ישלם מזונות בתאם לחוזה‪ .2 .‬שיקול נוסף הוא‪ ,‬שבדרך כלל הסכם‬
‫ג'נטלמני נוצר כאשר קיימת איזושהי קרבה‪ ,‬בין חברים טובים‪ ,‬משפחה‪ ,‬אך פה מדובר על‬
‫מקרה שבו הצדדים כבר היו בעימות משפטי‪ ,‬ההסכם הזה נוצר כחלק מניסיון לנהל את‬
‫תהליך הסכסוך‪ ,‬וצדדים הנמצאים בסכסוך‪ ,‬הכוונה שלהם שההסדרים שלהם יהיו‬
‫הסדרים משפטיים מחייבים‪ .‬שני שיקולים אלה הובילו לתוצאה שבה בוחר השופט‬
‫להוסיף עדיפות משפטית ולהגדיר במקרה זה את ההסכם כחוזה!‬
‫הייתה הרבה ביקורת על פסק דין זה‪ :‬השאלה היא אם פסק דין זה לא גרם נזק להרבה‬
‫קטינים אחרים שנמצאים במצב דומה‪ ,‬לבני זוג אחרים שנמצאים בסכסוך‪ .‬ובפעם הבאה‬
‫כשבן הזוג יחליט מתוך טוב ליבו לשלם מזונות נדיבים לילדיו מבלי שזה יחייב אותו בבית‬
‫משפט אך בעקבות מקרה זה הוא יידע שברגע שזה מגיע לבבית משפט זה כן יחייב אותו‪ ,‬אז‬
‫הוא לא יחליט ולא יערוך כזה הסכם וייתן לבית המשפט לקבוע את המזונות וההסדרים‪,‬‬
‫שיהיו הרבה פחות נדיבים כלפי הילדים הקטינים‪ .‬ואז זה ייקח יותר זמן‪ ,‬יותר משאבים‬
‫ציבוריים‪.‬‬
‫*פס"ד זה בעצם מראה שבמצבים קשים בית המשפט מחליט מתי מדובר בחוזה לבין‬
‫הסכם ג'נטלמני‪ .‬במקרה זה השופט זמיר ידע לאיזו תוצאה הוא רוצה להגיע עפ"י שיקולי‬
‫מדיניות‪ ,‬ואז החוזה נהיה פתאום לא ברור?!‬
‫*יש פה עוד שיקול מדיניות נסתר מהעין שדיי ברור לכל מי שמבין בדיני משפחה‪ .‬כשזוג‬
‫נמצא בהליך פירוד‪ ,‬הבעל נמצא בעמדת כוח משמעותית לעומת האישה‪ ,‬והחשד הוא‬
‫שהבעל ניצל את עמדת הכוח הזו בתהליך המשא ומתן‪ ,‬הרי האישה לא הסכימה מרצונה‬
‫הטוב והחופשי שזה יהיה הסכם לא מחייב מבחינה משפטית‪ ,‬היא נאלצה להסכים לכך‬
‫אחרת ילדיה לא היו מקבלים מזונות נדיבים מאביהם‪ .‬וגם מהבחינה הדתית האישה‬
‫נמצאת בעמדת נחיתות בהליך הגירושין‪ .‬ובמקרים בהם קיים צד חזק (כמו למשל‪ :‬חב'‬
‫ביטוח מול לקוח‪ ,‬או חברה מול לקוח) בית המשפט ייקח את חופש החוזים בעירבון מאוד‬
‫מוגבל‪ ,‬וברור לכולם שגם לקוח נאלץ להסכים לתנאים של חברת הביטוח כי אין לו ברירה‪.‬‬
‫זה כאילו חופש החוזים‪ ,‬אך זה חופש החוזים שאנשים נכנסים אליו במצב של חוסר‬
‫ברירה‪ .‬לכן השופט מרשה לעצמו להתעלם מחופש החוזים במקרה זה‪ ,‬כי זה לא מצב‬
‫ששני הצדדים הגיעו אליו ממקום של מעמד שווה‪.‬‬

‫שני סעיפים שבהם הכנסת (החוק) הביעה רצונה להשאיר הסכמים מסוימים מחוץ לדיני‬ ‫סעיפים ‪ 33 ,32‬לדיני החוזים‬
‫החוזים‪:‬‬
‫(חלק כללי)‪:‬‬
‫ס' ‪32‬א' לחוק החוזים ‪ :‬המחוקק לא אוהב במיוחד חוזיי הימור‪ /‬הגרלה‪ ,‬הוא לא אוסר‬
‫עליהם באופן מוחלט‪ ,‬הרי יש באופן חוקי משחקי טוטו‪/‬לוטו וכו' ‪ ,‬אך בעקרון לא רואה‬ ‫חוזה של משחק‪ ,‬הגרלה או‬
‫בחוזים אלו ככאלה שיש להם היתר חוקי‪ ,‬וזה בא לידי ביטוי בסעיף ‪ -32‬מדיניות ציבורית‬ ‫הימור‬
‫כנגד הימורים‪.‬‬ ‫(ס' ‪)32‬‬
‫חוזה למתן ציונים‬
‫חוזה של משחק‪ ,‬הגרלה או הימור‬
‫‪( .32‬א) חוזה של משחק‪ ,‬הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת הנאה והזכיה‬ ‫(ס' ‪)33‬‬
‫‪10‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫תלויה בגורל‪ ,‬בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת‪ ,‬אינו עילה לאכיפה‬
‫או לפיצויים‪.‬‬
‫(הסבר ‪ :‬במקרה שחוזה כזה מופר‪ ,‬לא ניתן לפנות לבית המשפט לאכיפה או פיצויים‪ ,‬אלה‬
‫שתי הסנקציות העיקריות בדיני חוזים שבאמצעותם בית המשפט אוכף את החוזה! קיימות‬
‫עוד סנקציות והחוק לא שלל אותם‪ ,‬למשל‪ :‬ביטול והשבה‪ ,‬זה מביא את הצדדים למצב‬
‫שלפני שהחוזה נכרת‪ ,‬כל אחד מחזיר לצד השני את מה שקיבל‪ .‬זה לא משקף את האינטרס‬
‫החוזי המובהק של לאכוף את דיני החוזים‪ ,‬אינטרס קיום החוזה‪ .‬מצד אחד החוק רואה‬
‫בסעיף זה חוזה! ואף הסעיף מתחיל במילה "חוזה" למרות שהחוק במקביל גם מעקר כמעט‬
‫את כל המהות החוזית שבו‪ ,‬למשל‪ :‬אם בכיתה מארגנים הימור בקרב ‪ 50‬סטודנטים‪ ,‬כל‬
‫אחד שם ‪ ₪ 100‬בהימור‪ ,‬ומי שזוכה בהימור מקבל את כל הקופה‪ ,‬זה חוזה של משחק‪,‬‬
‫הגרלה או הימור עפ"י סעיף ‪32‬א' ‪ .‬בסיטואציה שבה המארגן לא מתכוון לשלם את סכום‬
‫הזכייה לזוכה‪ ,‬והזוכה פונה לבית המשפט‪ ,‬בית המשפט לא יוכל לאכוף או פיצוי כספי של‬
‫הנפגע‪ .‬אך יוכל לדרוש ביטול והחזרה של הסכום שהשקיע בהימור‪ ,‬כלומרר אין דרך‬ ‫שני סעיפים שבהם הכנסת‬
‫לאכוף באמצעים משפטיים לעמוד בתנאי החוזה‪/‬ההימור )‪.‬‬ ‫(החוק) רוצה לראות הסכמים‬
‫*יש לשים לב שבסעיף ‪ 32‬א'‪ :‬משחק‪ ,‬הגרלה או הימור תלויים ב‪:‬‬ ‫מסויימים מחוץ לדיני החוזים‬
‫בגורל‪ ,‬בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת‪ -‬לכן בפס"ד קלמן נ'‬
‫אבו‪-‬היג'א לא חל סעיף ‪ 32‬משום שהשאלה העובדתית האם ניתנה לעובד מקדמה או לא‬
‫ניתנה אינה קשורה בגורל ולא בניחוש‪ ,‬אלא קשורה בידע‪ ,‬בידיעה‪ ,‬לכן ס' ‪ 32‬אינו רלוונטי‪.‬‬
‫הרבה חוזים יש בהם אלמנט של מזל (למשל‪ :‬קניית מניות בבורסה‪ ,‬יסוד משמעותי של‬
‫הבנה‪ ,‬ניתוח שוק‪ ,‬אך אנו יודעים ששווקים גם מתנהגים לעיתים בשיטה לא רציונלית לכל‬
‫מינני טרנדים יכולים לגרום למניה לרדת ולעלות גם בלי קשר לנתונים אובייקטיביים‪ ,‬אך‬
‫עדיין קניית מניות לא יחשב כחוזה הגרלה או הימור‪ ,‬היות ויש אלמנט חזק של ניתוח‬
‫רציונלי של שוק‪.‬‬
‫לציין‪ ,‬שסעיף ‪32‬א' אינו חל על הגרלה א הימור שקיבלו רישיון עפ"י חוק‪ ,‬לכן אם זכיתי‬
‫בלוטו ואגיש תביעה‪ ,‬אני יכול לקבל את הזכייה‪.‬‬
‫מה שמקנה סעיף ‪ 32‬זה את האפשרות לקבל סעד מבית משפט (ביטול‪/‬השבה)‪ ,‬אך לא‬
‫אכיפה של החוזה‪.‬‬

‫(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק‪ ,‬הגרלה או הימור שהוסדרו בחוק או שניתן‬
‫לעריכתם היתר על פי חוק‪.‬‬
‫חוזה למתן ציונים‬
‫סעיף ‪ .33‬חוזה שלפיו יינתן ציון‪ ,‬תואר‪ ,‬פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של‬
‫אחד הצדדים או של אדם שלישי‪ ,‬אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית‬
‫משפט‪.‬‬
‫*כאן השיקול הוא אחר נטרול חלק מהאלמנטים של החוזה כחוזה‪ ,‬עד כדי כך שעם חוזה זה‬
‫אי אפשר ללכת כלל לבית משפט‪ .‬במקרה זה מדובר בפורום ממחה‪ ,‬וכשקיים כזה אנחנו‬
‫סומכים על הפורום המומחה ולא מתערבים בשיקול המדיניות‪ .‬כאן יש חוזה‪ ,‬יש צורך ליצור‬
‫יחסים משפטיים‪ ,‬אך המחוקק סומך על שיקול הדעת של הגוף המומחה‪.‬‬
‫סעיף זה נכנס לחוק במידה רבה בעקבות‪:‬‬
‫בפס"ד יום טוב קרסיאנסקי נ' מדינת ישראל‪ ,‬יום טוב קרסיאנסקי השתתף בחידון‬
‫התנ"ך ולאכזבתו הרבה הגיע למקום השני‪ .‬והוא טען שתשובה אחת שנתן והשופטים לא‬
‫קיבלו הייתה תשובה נכונה‪ ,‬ואילו הזוכה במקום הראשון ענה תשובה שגויה והשופטים‬
‫קיבלו אותה‪ .‬הוא פנה לבית המשפט‪ ,‬ובית המשפט העליון אמר שני דברים‪:‬‬
‫נכון שהחידון זה וחוזה‪ ,‬אך החוזה עוסק בהסדרים סביב נושאים שאינם קשורים‬ ‫א‪.‬‬
‫לפרס (למשל‪ :‬השהות של המתחרים בבית המשפט וכו')‪.‬‬
‫וגם אם הפרס הוא חלק מהחוזה‪ ,‬לא בית המשפט ייקבע אם התשובה היא לכונה‬ ‫ב‪.‬‬
‫או שגויה‪ ,‬לשם כך קיים המומחה בחידון שיכריע לגבי התשובה‪ .‬כל זאת בהנחה‬
‫שלא היתה פה התנהגות פסולה כגון שוחד וכו'‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬

‫איך נכרת חוזה? (מבוא)‬

‫(נושא זה עוסק בלב ליבו של החוזה‪ :‬סעיפים ‪ 1‬עד ‪ 11‬העוסקים באופן כריתת החוזה)‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק‪" :‬חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה"‪.‬‬
‫חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה‪( :‬סעיף ‪)1‬‬
‫יסודות ההצעה והקיבול‪ -‬המודל שעומד בפני החוק זה מודל ההצעה והקיבול‬
‫למרות שיש חוזים המתגבשים בקונצנזוס‪ ,‬ובפועל שני הצדדים גיבשו יחד את סעיפי החוזה‪,‬‬ ‫כיצד נכרת חוזה?‬
‫אך עדיין‪ ,‬אם נרצה ללכת עפ"י מודל חוק החוזים‪ ,‬האחרון ששינה משהו בתנאי החוזה‪,‬‬
‫חוק החוזים (חלק כללי)‬
‫ניתן לראות אותו כמציע את ההצעה‪ ,‬גם אם פנו אליו מלכתחילה והוא קיבל את ההצעה‪,‬‬
‫(סעיף ‪)1‬‬
‫אך שינה את תנאיה‪ ,‬הוא יחשב כמציע‪ .‬גם ניתן לראות שלנגד עיני מחוקק החוק ייחס‬
‫פערי זמן ומקום זה מזה בין הצדדים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אחד בנהריה‪ ,‬והשני באילת והם מתכתבים‬
‫ביניהם ושולחים הודעות‪ ,‬אחד שולח הצעה‪ ,‬השני מגיב להצעה‪ .‬כיום אנו יודעים שדברים‬
‫כבר לא מתנהלים כך‪ ,‬ועם הטכנולוגיות המפותחות דברים מתנהלים באופן מיידי‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק ‪" :‬פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה‪ ,‬אם היא מעידה על גמירת דעתו‬
‫של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה‬
‫בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור"‪.‬‬

‫הצעה‪ :‬סעיף ‪ :2‬הצעה בשפה העברית אינה בעלת אותה משמעות של הצעה בשפה‬
‫המשפטית‪ ,‬לא כל מה שהוא הצעה ביום יום זו הצעה מבחינה משפטית‪ .‬כדי שהצעה תהיה‬
‫הצעה עפ"י חוק החוזים‪ ,‬הצעה צריכה לכלול שלושה יסודות ‪:‬‬
‫פנייתו של אדם לחברו‪ -‬הצעה צריכה להיות להיות מגובשת מופנית אל הצד השני‬ ‫א‪-‬‬
‫שאיתו אני רוצה להתקשר בחוזה‪( .‬הפנייה יכולה להיות לניצע אחד ספציפי‪ ,‬לא‬
‫לשניים‪ ,‬או ציבור מצומצם‪ ,‬מסויים‪ ,‬לבעלי מקצוע מסויים וכו')‪.‬‬ ‫הצעה‬
‫הפנייה צריכה להעיד על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה‬ ‫ב‪-‬‬ ‫(סעיף ‪)2‬‬
‫(יכולה להיות בכתב‪ ,‬בע"פ‪ ,‬בכל אופן שנבחר) צריכה להעיד על גמירת דעתו של‬ ‫פנייתו של אדם לחברו היא בגדר‬
‫המציע להתקשר עם הניצע בחוזה‪ .‬כלומר‪ ,‬הפנייה צריכה להיות סופית ומגובשת‪,‬‬ ‫הצעה‪ ,‬אם היא מעידה על גמירת‬
‫להביע כוונה רצינית‪ ,‬נחושה להתקשר בחוזה‪ ,‬להיכנס למערכת חוזית משפטית‬ ‫דעתו של המציע להתקשר עם‬
‫מחייבת‪ ,‬ליצור יחסים משפטיים‪ ,‬החלטה סופית ומגובשת‪.‬‬ ‫הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי‬
‫*(לציין שרצון להיכנס ליחסים משפטיים עם הצד השני זה לא מספיק‪ ,‬כי כבר‬ ‫אפשרות לכרות את החוזה‬
‫במשא ומתן יש לי כוונה להיכנס ליחסים משפטיים למרות שאין עדיין הצעה)‪.‬‬ ‫בקיבול ההצעה; הפניה יכול‬
‫ההצעה צריכה להיות מספיק ברורה ומוגדרת‪ ,‬וגמירת הדעת צריכה להתייחס‬ ‫שתהיה לציבור‪.‬‬
‫ל"כאן ועכשיו!"‪ ,‬כלומר‪ ,‬אני צריך להיות סגור על עצמי ועל תנאי החוזה על מנת‬
‫שברגע שהצד השני מסכים‪ ,‬אז נכרת בעצם החוזה‪( .‬למשל‪ ,‬אם אני מציעה הצעה‪,‬‬
‫אני מציע תנאים‪ ,‬אך באותה נשימה אני טוען שאני צריך להתייעץ עם אשתי‪ ,‬אז זו‬
‫לא הצעה! מפני שיש פה כוונה ליצור יחסים משפטיים לכן פניתי אליך אני רוצה‬
‫שבסוף יהיה חוזה‪ ,‬אך אני עוד לא סגור עם עצמי כאן ועכשיו שאם הצד השני‬
‫יסכים להצעה אני אלך לחתום איתו סופית על חוזה‪ .‬המציע חייב להיות שלם עם‬
‫ההצעה! שאם הצד השני אומר כן וכוונת הצדדים לחתום על חוזה‪ ,‬זו הצעה!)‬
‫מסויימת‪ -‬ההצעה צריכה להיות מספיק מפורטת‪.‬‬ ‫ג‪-‬‬
‫הצעה לסיכום‪ :‬הצעה צריכה להיות‪ .1 :‬מופנית לניצע‪ .2 ,‬סופית ומגובשת ‪ .3‬מסויימת!‬
‫שאלות‪:‬‬ ‫דוגמאות לתרגול ‪:‬מתי מדובר‬
‫הודעה בעיתון ממשרד עורך דין שפונה לציבור עורכי הדין הצעירים שסיימו‬ ‫‪.1‬‬ ‫בהצעה?‬
‫לימודי משפטים‪ ,‬מציע להם עבודה ומציין את תנאי העבודה כולל כל הפרטים‬ ‫מתי זו לא הצעה?‬
‫(משכורת‪ ,‬שעות עבודה וכו')‪.‬‬
‫האם זו הצעה? האם יש גמירת דעת?‬ ‫לא הצעות‪:‬‬
‫תשובה‪ -‬פה לא נדבר בחוזה‪ ,‬היות וכל אדם בר דעת מבין שאני לא חייב לבחור במועמד‬ ‫*מכרז לתפקיד‪ ,‬לא מדובר בבצעה‪,‬‬
‫הראשון שמתמודד לתפקיד‪ ,‬ולא כל מי שיגיד כן לתפקיד באמת מתאים לי להעסיק אותו‪.‬‬ ‫אלא בעל המכרז הוא זה שמזמין‬
‫הצעות (בוחר מועמדים עפ"י‬
‫קיבול של הצד השני לא מחייב שמספיק כדי שהצד המציע באמת יעסיק אותו במשרד‪.‬‬
‫דרישותיהם לתפקיד מבחינת‬
‫לכן זו לא הצעה‪.‬‬ ‫ציפיות שכר‪ ,‬תנאים וכו') ואז בעל‬
‫המכרז למעשה מבצע קיבול לאחת‬
‫אני מוכר בחנות ג'ינסים ומפרסם מבצע של ג'ינס חדש שהגיע לחנות‪ .‬הם זו‬ ‫‪.2‬‬
‫ההצעות‪.‬‬
‫הצעה? האם יש פה גמירת דעת?‬ ‫*מכירה פומבית‪ ,‬אני מזמין הצעות‪,‬‬
‫תשובה ‪-‬במקרה זה מדובר בהצעה וקיימת גמירת דעת‪ ,‬היות ויבוא אדם שישלם על הג'ינס‬
‫‪12‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫וההצעה הגבוהה ביותר תתקבל‪.‬‬
‫כן הצעה‪:‬‬
‫ואז נרקמת עסקה‪ ,‬ויש גמירת דעת מכיוון שני צדדים‪ ,‬המוכר והקונה‪ .‬לא משנה לנו מי‬
‫* מכירת מוצר זו הצעה‪ .‬כל מי‬
‫האדם שהסכים לשלם‪ ,‬מי שמסכים יקבל את הג'ינס‪ .‬לכן זו הצעה‪.‬‬ ‫שיאמר כן ההצעה מתקבלת ויוצאת‬
‫לפועל‪.‬‬
‫קיבול‪ :‬סעיף ‪ :5‬יסודות הקיבול חופפים את יסודות ההצעה‪:‬‬
‫הניצע פונה אל המציע‪ -‬הניצע צריך להעביר את המסר שהוא רוצה‪ ,‬שקיבל‬ ‫א‪-‬‬
‫את ההצעה‪( .‬למשל‪ :‬פס"ד רוזנר נ' מגן דוד אדום (קיבול)‪ :‬מגן דוד אדום‬
‫היה עושה כל שנה הגרלה שנתית‪ ,‬היה שולח הביתה כרטיסים‪ ,‬לכל כרטיס‬
‫היה מספר‪ ,‬ואחד הכרטיסים היה זוכה‪ .‬כשמקבלים את הכרטיס הביתה צריך‬
‫היה לשלם עבורו‪ ,‬והתלום העיד על קיבול‪ .‬אחד התנאים לקיבול זה באמצעות‬
‫תשלום ‪ .‬אדון רוזנר קיבל את הכרטיס ולא שילם! ומה קרה? מספר הכרטיס‬
‫שלו זכה!‬
‫רוזנר הגיש תביעה לבית המשפט בטענה שהוא באמת גמר בדעתו והסכים‬
‫לקבל את ההצעה‪ ,‬אבל לא שילם‪.‬‬
‫ביהמ"ש אמר שדברים שבלב אינם דברים‪ ,‬צריכים לעשות אקט חיצוני‪,‬‬
‫ברור שיגיע לידיעת הצד השני שקיבלת את ההצעה שלו‪ ,‬זה שהחלטת בלב‬ ‫קיבול‬
‫שאתה מעוניין לרכוש את הכרטיס לא מספיק‪ .‬יש להניח שאם הכרטיס לא‬ ‫(סעיף ‪)5‬‬
‫היה זוכה ומפעל הפיס היה בא אליו אחרי ההגרלה בדרישה לשלם על הכרטיס‬ ‫קיבול יהיה בהודעת הניצע‬
‫הוא לא היה משלם על הכרטיס‪.‬‬ ‫שנמסרה למציע ומעידה על‬
‫מכאן שכמו שהמציע פונה אל הניצע‪ ,‬כך הניצע צריך לפנות את המציע‪,‬‬ ‫גמירת דעתו של הניצע להתקשר‬
‫להבהיר את קבלת ההצעה)‪.‬‬ ‫עם המציע בחוזה לפי ההצעה‪.‬‬
‫ומעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה‪ -‬גם כאן כמו‬ ‫ב‪-‬‬
‫בהצעה‪ ,‬אך הפעם מהצד השני‪ ,‬הצד הניצע צריך להוכיח את יסוד גמירת‬
‫הדעת והרצון הסופי והמגובש לכרות חוזה "כאן ועכשיו"‪ ,‬ובסימנים‬
‫חיצוניים‪ ,‬כי אין לנו דרך לבדוק גמירת דעת בדרך אחרת‪.‬‬
‫לפי ההצעה‪ -‬הרעיון שהקיבול יחפוף במדויק את ההצעה‪ ,‬שיגיד שהוא מקבל‬ ‫ג‪-‬‬
‫את ההצעה כמו שהיא‪ .‬כי אם הוא יגיד‪" :‬אני מקבל את ההצעה‪ ,‬אבל‪ ".....‬זה‬
‫כבר לא קיבול (גם הוא ירצה לדוגמא לשנות את תאיך ההצעה)‪ .‬סייגים‪,‬‬
‫תוספות‪ ,‬שינוי אינם נחשבים כקיבול‪ .‬קיבול שאינו חופף באופן מלא את‬
‫ההצעה‪ ,‬הינו הצעה חדשה! ואינו קיבול‪ .‬הניצע הפך להיות מציע והקיבול שלו‬
‫‪ +‬הצעה חלופית‪ ,‬שינויים או תוספות‪ ,‬זו בעצם כבר הצעה חדשה‪ .‬הצדדים‬
‫התחלפו‪ ,‬עכשיו היצע הפך למציע והמציע הפך לניצע‪ ,‬ותהליך זה נקרא "משא‬
‫ומתן"‪*( .‬ההצעה כוללת מספיק פרטים והקיבול חפף את כל הפרטים הללו)‪.‬‬

‫שני יסודות שחובה שיתקיימו בעת כריתת חוזה‪ :‬גמירת דעת ומסויימות‬
‫גמירת דעת‬
‫מדוע נדרשת העדה על גמירת דעת?‬ ‫גמירת דעת‬
‫גמירת הדעת משקפת את עיקרון חופש החוזים‪ ,‬במובן של החופש לכרות חוזה (או להימנע‬
‫גמירת‪-‬דעת משקפת רצון מגובש‪,‬‬
‫מכך‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא מונעים ממישהו לעשות חוזה אם הוא רוצה לכות חוזה‪ ,‬זה חלק מחופש‬ ‫כוונה רצינית ונחרצות להתקשר‬
‫החוזים)‪ .‬החוק דורש לראות גמירת דעת גם בקרב המציע וגם בקרב הניצע‪ ,‬כי החוק לא‬ ‫בחוזה בהתאם לתנאים ידועים‪ ,‬בין‬
‫רוצה שמישהו ימצא את עצמו קשור בחוזה בלי שהוא רצה להיות מקושר בחוזה‪.‬‬ ‫צדדים מוגדרים ובנקודת זמן‬
‫גמירת הדעת זה הרצון של אותו צד להיכנס לחוזה "כאן ועכשיו!" ההבנה שאני נכנס‬ ‫קונקרטית‪.‬‬
‫לחוזה‪ ,‬המהות הבסיסית שמדובר בחוזה‪ ,‬גם אם לא קראתי את החוזה (זה לשיקול דעתי)‬ ‫בכך נבדלת גמירת הדעת מדרישת‬
‫הכי חשוב זו ההבנה המהותית שקיימת התקשרות משפטית של חוזה‪ ,‬גם אם לא הבנו כל‬ ‫הסף של "כוונה ליצור יחסים‬
‫פרט ופרט בחוזה‪.‬‬ ‫משפטיים"‪ ,‬שהיא כוונה‬
‫תפקידו של בית המשפט זה לבדוק את ההצעה ואת זה שהמציע נכנס לחוזה כי רצה כך‪.‬‬ ‫כללית‪-‬עקרונית‪.‬‬
‫וכשהוא בודק את הודעת הקיבול‪ ,‬זו המטרה‪ ,‬לוודא שהניצע רצה להיכנס כי הוא רצה‬
‫להיכנס‪.‬‬
‫העדה אובייקטיבית ולא כוונה סובייקטיבית‪ :‬הן בשל סיבות מהותיות (הסתמכות‪,‬‬ ‫העדה אובייקטיבית ולא‬
‫וודאות‪ ,‬יעילות)‪ ,‬והן בשל סיבות ראייתיות (הקושי להוכיח כוונה סובייקטיבית)‪.‬‬ ‫כוונה סובייקטיבית‬
‫ניתן להוכיח כוונה פנימית ע"י סימנים חיצוניים התנהגות הצדדים בעת הכריתה ולאחר‬ ‫(העדה= סימנים חיצונים‬
‫הכריתה‪ ,‬סימנים אופייניים (לדוגמה‪ :‬חתימה‪ ,‬לחיצת ידיים)‪ ,‬דברים שנאמרו על ידי‬ ‫ואובייקטיביים המעידים‬
‫הצדדים‪ ,‬תוכן החוזה עצמו ועוד‪ .‬לחיצת יד ‪-‬אם נהוג בהסכמים מסוימים ללחוץ יד בעת‬
‫‪13‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫חתימת חוזה‪ ,‬נוסח ההצעה‪ ,‬אופן העברת ההצעה באמצעות עו"ד‪ ,‬בעסקאות מקרקעין נהוג‬ ‫על גמירת דעת‪,‬‬
‫לחתום על החוזה והחתימה מעידה על גמירת דעת ורצון להתקשר בחוזה‪ .‬זה אף פעם לא‬ ‫התואמים את כוונה הפנימית)‬
‫דבר אחד שעליו מסתמכים‪ ,‬אלא מכלול הנתונים הנסיבות המצביעות על הרצון להיקשר‬
‫בחוזה‪.‬‬
‫מהותו של המבחן האובייקטיבי הנתונים השונים והנסיבות נבחנים בעיניו של האדם‬
‫הסביר‪ .‬מדובר ב"אדם סביר" שעומד בנעליהם של הצדדים עצמם‪ .‬דהיינו‪ ,‬אדם במעמדם‬
‫של הצדדים‪ ,‬אשר לרשותו עומד המידע שהיה בידי הצדדים‪.‬‬
‫מתי גובר המבחן הסובייקטיבי?‬
‫*כאשר הכוונה הסובייקטיבית משותפת לצדדים (חוזה למראית עין‪ -‬ס' ‪ 13‬חוק)‪ -‬למשל‪:‬‬
‫חייב שמעביר את נכסיו על שם קרוב משפחה כדי שלא יוכלו הנושים לשים יד על כספו‪.‬‬
‫במקרה זה הסימנים החיצוניים מעידים לכאורה כוונה לכרות חוזה ושני הצדדים מודעים‬
‫לכך ששני הצדדים הם רק בכאילו‪.‬‬
‫*במקרים קיצוניים של נתק תודעתי מובהק ("לא נעשה דבר")‪ -‬דוגמא‪:‬‬
‫בפס"ד הדר חב' ביטוח נ' פלוני‪(-‬מקרה שבו מבחן הכוונה הסובייקטיבי גובר על המבחן‬
‫האובייקטיבי) זוג נשוי‪ ,‬הבעל איש עסקים היה צריך הלוואה שהחליט לקחת מחב' ביטוח‬
‫(לא מהבנק) ‪ .‬כבטוחה לפירעון ההלוואה הוא מישכן את הדירה המגורים‪ .‬לאישה גם היו‬
‫זכויות בדירה‪ ,‬היא כמובן גם גרה בדירה ולכן חב' הביטוח דרשה שגם האישה תחתום על‬
‫מסמכי המישכון‪ .‬הבעל הסתבך ולא הצליח לפרוע את ההלוואה‪ ,‬וחב' ביטוח החליטה לממש‬
‫את מישכון הדירה ולפרוע את החוב וכמובן דורשים את פיניו של הזוג מהדירה‪ .‬אך שאז‬
‫התברר באמצעות מסמכים רפואיים שהאישה סבלה מסכיזופרניה וכשחתמה על החוזה היא‬
‫בעצם לא ידעה מה היא עושה‪ ,‬היא הייתה במצב של נתק תודעתי בית המשפט רוצה להגן‬
‫על האישה בטענה שהחוזה לא בתוקף בגלל אי כשירות משפטית‪ ,‬אך לא ניתן להחיל את אי‬
‫הכשירות רטרו למועד החתימה על החוזה‪ .‬מצבה הוברר ע"י ביהמ"ש רק עכשיו ולא בעת‬
‫החתימה שלה על החוזה‪ .‬לכן לא ניתן להגן על האישה בדרך של אי כשירות משפטית‪.‬‬
‫ביהמ"ש שוקל להגן על האישה בדרך של לנסות להוכיח שחתמה בכפייה מתוך חשש‬
‫מבעלה או מחב' הביטוח‪ ,‬אך לא הוכח שחתמה בכפייה‪ .‬ואז הציעו להגן עליה באמצעות‬
‫הטענה שלא הייתה גמירת דעת מצידה של האישה כמו בפס"ד פרץ בוני הנגב שבעת‬
‫חתימת החוזה האב היה שיכור וכו'‪ ,‬אך בניגוד לפרץ בוני הנגב שידעו שהאב שיכור‪,‬‬
‫במקרה זה חב' הביטוח לא ידעה שקיימות סיבות חריגות שבגללן האישה לא יכולה‬
‫לחתום על החוזה‪ .‬לכן כאן המבחן האובייקטיבי של האדם הזר כן עובד‪ ,‬כי כל מי שהיה‬
‫יושב בנעליהם היה רואה זוג שחותם על חוזה למישכון דירה על מנת לקבל הלוואה ללא‬
‫שום סימן חריג‪ ,‬כלפי חוץ הייתה העדה אובייקטיבית לגמירת דעת‪.‬‬
‫אז בימ"ש מחליט לפעול באופן לא קונבנציונלי‪ :‬הם מתייחסים לדוקטרינה משפטית‬
‫שמקורה במשפט האנגלי (כלל לא קיימת בחוק החוזים!) אך קיימת בפסיקה הישראלית‬
‫לפני שנחקקו חוקי החוזים‪ ,‬לכן היא קיימת מבחינת ביהמ"ש בפסיקה בתחום החוזים‪,‬‬
‫ולמרות שמקורה באנגליה‪ ,‬שמה של דוקטרינה זו בלטינית‪ ,‬ובתרגומה לעברית‪" -‬לא נעשה‬
‫דבר"‪ .‬הכוונה היא‪ ,‬שיש מקרים שבהם קיימות עובדות מובהקות לנתק תודעתי של צד אחד‬
‫לחוזה‪ ,‬וברור לנו מעל כל ספק‪ ,‬שמה שנראה כלפי חוץ לא משקף את המצב התודעתי עפ"י‬
‫ראיות מוצקות וחוות דעת רפואיות‪ ,‬ובמקרים כאלו בית המשפט לא ייתייחס למצב‬
‫האובייקטיבי‪ ,‬אלא למצב התודעתי הסובייקטיבי‪ .‬אלה מקרים חריגים ביותר‪.‬‬

‫פס"ד פרץ בוני הנגב נ' בוחבוט‪( -‬בפס"ד זה השופט שמגר מסביר מהו המבחן‬
‫האובייקטיבי של האדם הסביר)‪.‬‬
‫פרץ בוני הנגב פנו לבן של בוחבוט‪ ,‬הבעלים של דירה בפועל כי הוא מימן את רכישת הדירה‬
‫והיה מחזיק הדירה‪ ,‬אך מי שהיה רשום בטאבו כבעלי הדירה היה האבא יששכר יצחק‬
‫בוחבוט‪ .‬האב לא היה בסוד העניין‪ ,‬הוא לא היה חלק במשא ומתן‪ .‬המשא ומתן התנהל בין‬
‫חב' בוני הנגב מול הבן‪ ,‬והם הגיעו להסכמה אבל היה ברור שהאב היה צריך לחתום על‬
‫החוזה כי הדירה רשומה על שמו בטאבו‪ .‬הבן הבטיח שלא תהיה שום בעיה‪ ,‬הוא ישלם‬
‫לאביו ‪1000‬ש"ח והאב יחתום על כל מסמך שיידרש‪ .‬בסופו של דבר הבן חזר בו מלחתום על‬
‫החוזה עם בוני הנגב‪ ,‬אך הפגישה בכל מקרה התקיימה‪ ,‬לא הודיעו לאב על הביטול‪ ,‬האב‬
‫הגיע‪ ,‬והתקיים מצב ששני הצדדים נפגשו במרד של עורך דין וחותמים על עסק למכירת‬
‫דירה‪ ,‬בסיום החתימה על החוזה אף נותנים לאב את הצ'ק בסך ‪ ₪ 1000‬והוא הולך לדרכו‪.‬‬
‫*(בעיני אדם זר שצופה בסיטואציה זה היה לכאורה מעיד על גמירת דעת של הצדדים‬
‫לחתום על חוזה)‪.‬‬
‫הבן פונה לבית המשפט המחוזי בטענה שאין תוקף לחוזה‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫ובימ"ש המחוזי קובע שטענה זו של הבן איננה נכונה כי יש תוקף לחוזה‪ ,‬אך בכל זאת פרץ‬
‫בוני הנגב מערערים לעליון‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי קובע שני דברים שגורמים לבוני הנגב לערער לעליון‪ .1 :‬אושרה‬
‫בעלותם של בוני הנגב על הדירה‪ .2 .‬בית המשפט לא הסכים לפנות את הבן שגר בדירה‪,‬‬
‫היות והוא כלל לא צד בחוזה והוא מחזיק בדירה‪ ,‬לא הסכימו לתת צו פינוי מהדירה‪.‬‬
‫בוני הנגב פונים לבית משפט העליון בשתי טענות‪ -1 :‬הם רוצים פיצוי כספי‪ -2 .‬צו פינוי‬
‫כנגד הבן מהדירה‪.‬‬
‫השופט שמגר באופן חריג ממנהגו של בית המשפט העליון‪ ,‬דן בטענה שכלל לא נטענה‬
‫בפני בית המשפט כי ראה שמדובר בעוול גדול שנגרם לאבא‪ ,‬לבוחבוט‪ .‬ולמרות שעורך דינו‬
‫של האב מסכים עם כריתת החוזה עם בוני הנגב‪ ,‬והתייצב רק כדי לדון בפיצויים ובפינוי הבן‬
‫מהדירה‪ .‬השופט שמגר מעלה טענה שהעורך דין של האב בוחבוט היה צריך לטעון ולא טען‬
‫שהחוזה כלל לא בתוקף‪ .‬השופט קובע שעפ"י העדות בתיק האב לא ידע בכלל קרוא וכתוב‪,‬‬
‫בזמן החתימה הוא שתוי‪ ,‬והסיבה היחידה שחתם היא בגלל שנאמר לו שהבן שלו מעוניין‬
‫שהוא יחתום ושישולמו לו ‪ 1000‬שקלים אם הוא יחתום‪ .‬השופט שואל‪ :‬האם בנסיבות אלו‬
‫גמר בדעתו האב בוחבוט לחתום על חוזה? טוען שאין פה גמירת דעת של האב‪ .‬מבחינה‬
‫אובייקטיבית למרות שחתימתו של האב מתנוססת על החוזה‪ ,‬אולם קביעה זו מתעלמת‬
‫מהמבחן האובייקטיבי‪ .‬אומר השופט שמגר‪ ,‬שזה לא המבחן של אדם זר וחיצוני‬
‫להתקשרות‪ ,‬אלא בין המתקשרים עצמם! להושיב את האדם הסביר בנעליו של הצדדים‪.‬‬
‫בוני הנגב ידעו שהאב לא היה כלל מעורב במשא ומתן‪ ,‬ידעו שהוא שתוי‪ ,‬ידעו שהובטח‬
‫לאב ‪ 1000‬ש"ח אם יחתום וזה כל מה שהאב ידע‪ .‬הוא כלל לא היה מודע לכך שהוא מוכר‬
‫דירה‪ ,‬לא הייתה כלל גמירת דעת מצד האב יששכר יצחק בוחבוט‪ .‬והמבחן האובייקטיבי‬
‫במקרה זה אומר‪ -‬לא!‪ ,‬לא הייתה גמירת דעת מצד האב‪.‬‬

‫עא ‪ 440/75‬זנדבנק נ'‬

‫עא ‪ 440/75‬זנדבנק נ' דנציגר‬ ‫דנציגר‬
‫פסה"ד הראשון שעסק במושג גמירת דעת (פס"ד סמוך לתקופה שבה נחקק החוק‪ -‬הוא גם‬ ‫(פסה"ד הראשון שעסק‬
‫עוסק במסוימות)‪ :‬מדובר בשתי קבוצות בעלי מניות בבית חולים ‪ ,‬חברה אחת החזיקה את‬ ‫במושג גמירת דעת והגדיר‬
‫המקרקעין‪ ,‬וחברה שנייה החזיקה את כל הציוד‪ .‬אחת הקבוצות החליטה לימים לצאת‬
‫אותו)‬
‫מהשותפות הזו והחליטה למכור את מניותיה לקבוצה השנייה‪ .‬עורך הדין של המערערים‬
‫אשר זנדבנק ואח' שלח מכתב לעורך דינם של המשיבים דנציגר ואח'‪" :‬בשמם של שולחיי‪,‬‬
‫עפ"י הנתונים נקב בהערכת שווי הנדל"ן‪ ,‬שווי המוניטין‪ ,‬שווי הציוד‪ .‬העו"ד מציע לצד השני‬
‫לעורך דינו של דנציגר למכור את המניות של הקבוצה במחצית מהסכום הכולל וממתין‬
‫לתשובתם להצעה"‪ .‬העורך דין של דנציגר מחזיר מכתב תשובה שקיבל את המכתב‬
‫וששולחיו מסכימים להצעה ותשלום חצי מהסכום לרכישת המניות‪ ,‬אף צירף צ'ק של חלק‬
‫מהסכום‪ ,‬ואת היתר הציע להסדיר בהליך הפורמלי לביצוע השלמת ההסכם‪.‬‬
‫ואז המציעים חוזרים בהם‪ .‬למה? כי כשעשו את הערכות השווי‪ ,‬הם שכחו שבנוסף יש‬
‫מזומנים בבנק ועוד חייבים שחייבים כספים לחברות ולכן שווי החברות גבוה יותר מהסכום‬
‫שנקבו בהתחלה‪ ,‬והם בעצם טעו בחישוב שעשו ולכן רוצים לחזור בהם‪.‬‬
‫והשאלה הנשאלת היא‪ ,‬האם נכרת ביניהם חוזה או לא? (בדר"כ הטענה שיטען הצד שאינו‬
‫מעוניין שיתקייים החוזה‪ ,‬זה שלא הייתה גמירות דעת ולא הייתה מסויימות‪ ,‬ולכן ההצעה‬
‫היא לא הצעה ולא נכרת חוזה! וזה היה משא ומתן בלבד!) ואת זה צריך לבדוק בהתאם‬
‫לנסיבות‪.‬‬
‫השופט שמגר‪ -‬פרשנותו של השופט שמגר לגמירות דעת‪ ,‬כפי שהיא מופיעה בפסק הדין‪:‬‬
‫הביטוי ״גמירת־דעת״ שאוב מן המשפט העברי‪ .‬ומשמעות היא כי הן על ההצעה והן‬ ‫‪.1‬‬
‫על הקיבול להראות כוונת המציע או הניצע‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬ליצור יחסים משפטיים‬
‫מחייבים‪.‬‬
‫בנקיטת לשון גמירת־דעת לא נתכוון המחוקק להצביע על רצינות הכוונה גרידה‪ ,‬אלא‬ ‫‪.2‬‬
‫ביקשה לראות את ״הכוונה ליצירת יחסים משפטיים״ כמונחת ביסודה של כריתת‬
‫החוזה‪.‬‬
‫בחוק החוזים הישראלי עתה‪ ,‬בו נעדרת הדרישה לתמורה‪ ,‬יש לראות בכוונה ליצור‬ ‫‪.3‬‬
‫יחסים משפטיים תנאי לקיום החוזה‪.‬‬
‫המבחן לקיומה של גמירת־דעת יהיה בדרך־כלל מבחן אובייקטיבי‪ ,‬היינו תהיה‬ ‫‪.4‬‬
‫השאלה אם זו תהיה אדם סביר לומד מן ההצעה שתפנה אליו על כוונה ליצור יחסים‬
‫משפטיים‪.‬‬
‫(לציין‪ ,‬שגם שמשא ומתן קיימת כוונה להיכנס ליחסים משפטיים‪ ,‬אך בפסיקה המאוחרת‬
‫‪15‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫יותר אנו למדים שלא מספיק לרצות להיכנס ליחסים משפטיים‪ ,‬אלא צריך גם את‬
‫"הרצון הקונקרטי" כלומר‪ ,‬הסכמה ספציפית לתנאים הקונקרטיים המוצעים שמתאימים‬
‫לי כדי לחתום על חוזה ברגע זה‪.‬‬
‫התייחסותו של השופט שמגר לעניין המסויימות‪" :‬אין לפרש תנאי זה לכריתתו של חוזה‬
‫באופן המחייב פירוט מראש של כל נושא וענין הכרוך בחוזה‪ ...‬אין פסול בכך אם חסרים‬
‫בהצעה פרטים שונים"‪ .‬כלומר‪ ,‬נכון החוק רוצה שההצעה תהיה מפרטת‪ ,‬אך היא לא חייבת‬
‫להיות מושלמת‪ .‬נכון שחסרים בה פרטים‪ ,‬אך היא יכולה להיחשב כהצעה‪ .‬גם הצעה‬
‫שחסרים בה פרטים מסוימים יכולה להיחשב כהצעה‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי קבע‪ -‬המכתבים בין הצדדים היו בגדר הצעה וקיבול מחייבים כחוק‬
‫והעידו על גמירת דעת צד להתקשר בחוזה‪.‬‬
‫ההצעה הייתה מסויימת דיה לפי סעיף ‪ 2‬לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג‪.1973-‬‬
‫אין יסוד לטענת המערערים כי מדובר בעסקה במקרקעין שיש לבחון לפי סעיף ‪ 8‬לחוק‬
‫המקרקעין תשכ"ט‪.1969-‬‬
‫סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‪ ,‬תשכ"ט‪ ,1969-‬קובע‪:‬‬
‫"התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב‪".‬‬
‫כלומר‪ ,‬סעיף זה קובע שעסקה במקרקעין של מסמך כתוב‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי קובע כי אין קרקע במקרה זה בעסקת מאין אלא בעסקה למכירת‬
‫מניות חברה המחזיקה במקרקעין‪ ,‬אין תחולה לדרישת הכתב שבסעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‪.‬‬
‫אשר זנדבנק ואח' ערערו לעליון‪ -‬הערעור לא התקבל‪.‬‬

‫הצעה רגילה ‪ /‬הצעה בלתי חוזרת‬

‫מועדים לחרטה‬
‫* (כל הסעיפים האלו לא תופסים כאשר ההצעה והקיבול הם פנים מול פנים במקום)‬
‫סעיף ‪( .3‬א) "המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע‪ ,‬ובלבד שהודעת‬ ‫עד מתי יכול "המציע"‬
‫החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן הודעת קיבול"‪.‬‬ ‫לחזור בו?‬
‫החוק מתייחס למודל ההצעה והקיבול בין הצדדים שיש ביניהם "פערי זמן"‬
‫בהצעה‪" -‬רגילה"‬
‫המועד להתקיימות‬
‫הנסיבות המעידות על‬
‫גמירת דעת‬
‫רק ב"חלון הזמנים" הרלוונטי!‬
‫(סעיף ‪3‬א')‬

‫למשל ‪ :‬המציע שולח הצעה לניצע בדואר‪ ,‬יומיים לוקח להצעה להגיע לניצע‪ .‬לאחר שההצעה‬
‫מגיעה לניצע‪ ,‬הוא לא מיד מחליט (הוא חושב על ההצעה‪ ,‬מתייעץ)‪ ,‬חושב לפי הדוגמא ‪3‬‬
‫ימים על ההצעה‪ .‬ואז הוא מחליט שהוא מעוניין ושולח הודעת קיבול בדואר‪ .‬להודעה לוקח‬
‫יומיים להגיע למציע‪.‬‬
‫לפי החוק החוזה נכרת בנק' ‪ ,D‬כאשר הודעת הקיבול מגיעה למציע‪.‬‬
‫נק' ‪ -A‬זו נק' שבה המציע שולח את ההצעה‪.‬‬
‫נק' ‪ – B‬זו נק' הזמן שבה ההצעה מגיעה אל הניצע‪.‬‬
‫נק' ‪ -C‬זו נק' הזמן שבה הניצע שולח את הודעת הקיבול‪.‬‬
‫בק' ‪ -D‬זו הנק' שבה הודעת הקיבול מגיעה למציע ונכרת חוזה‪.‬‬
‫**(לפי הדוגמא‪ :‬עד לכריתת החוזה חלפו ‪ 7‬ימים)‪.‬‬
‫*גמירת דעת המציע ‪ -‬הסימנים המעידים על גמירת הדעת של המציע כבר צריכים להופיע‬

‫‪16‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫בנק' ‪ . A‬המציע כבר סגור על עצמו לכריתת החוזה‪.‬‬
‫*המציע מתחרט‪ -‬החוק אומר שהמציע יכול להתחרט גם אם כבר שלח את ההצעה‪ ,‬ברוב‬
‫המקרים הוא יכול להתחרט עד נק' ‪( C‬עפ"י הדוגמא יש לו ‪ 5‬ימים להתחרט)‪ ,‬לפני שהניצע‬
‫שולח את הודעת הקיבול‪.‬‬
‫*גמירת דעת הניצע‪ -‬מתקיימים בנק' ‪ C‬ברגע ששולח את הודעת הקיבול‪.‬‬
‫סעיף ‪" :10‬הניצע רשאי לחזור בו מן הקיבול בהודעה למציע‪ ,‬ובלבד שהודעת החזרה‬
‫נמסרה למציע לא לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול או שנודע לו על קיבול בדרך האמורה‬
‫בסעיף ‪(6‬א)"‪.‬‬
‫*גמירת דעת הניצע‪ -‬מתקיימים בנק' ‪ C‬ברגע ששולח את הודעת הקיבול‪.‬‬
‫עד מתי יכול "הניצע"‬
‫*הניצע מתחרט‪ -‬הניצע יכול להתחרט בין הנקודות ‪ C‬ועד ‪ , D‬לפני שהמציע מקבל את‬ ‫לחזור בו?‬
‫הודעת הקיבול ‪( .‬הודעת החזרה מהקיבול של הניצע צריכה להגיע לפני שהודעת הקיבול‬
‫(סעיף ‪)10‬‬
‫מגיעה למציע‪ .‬אם הודעת הקיבול והודעת החזרה מגיעות יחד זה גם בסדר‪ ,‬אך אם הודעת‬
‫החזרה מגיעה אחרי שהודעת הקיבול כבר הגיעה למציע זה כבר מאוחר מידיי! מה שמגיע‬
‫ראשון למציע זה מה שיתפוס)‪.‬‬

‫סעיף ‪( .3‬ב) "קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה‪ ,‬או שקבע מועד לקיבולה‪ ,‬אין הוא‬ ‫בהצעה‪" -‬בלתי חוזרת"‬
‫רשאי לחזור בו ממנה לאחר שנמסרה לניצע"‪.‬‬
‫המועד להתקיימות‬
‫הצעה בלתי חוזרת‪ :‬זו הצעה שבה המציע מתחייב לקיים לפרק זמן מסויים‪.‬‬ ‫הנסיבות המעידות על‬
‫המציע מתחייב שלא לבטל או לשנות את ההצעה במשך פרק הזמן שנקבע בהצעה‪.‬‬
‫המציע נותן לניצע זמן לשקול אותה מבלי לחשוש שההצעה תבוטל או תשונה‪.‬‬
‫גמירת דעת‬
‫אם מקבל ההצעה מסכים לתנאי ההצעה במהלך פרק הזמן שנקבע‪ ,‬נכרת חוזה מחייב בין‬ ‫רק ב"חלון הזמנים" הרלוונטי!‬
‫הצדדים‪.‬‬ ‫(סעיף ‪3‬ב')‬
‫אם פרק הזמן שנקבע עובר ללא קיבול ההצעה‪ ,‬ההצעה פוקעת והמציע משוחרר‬
‫מהתחייבותו‪.‬‬
‫הצעה בלתי חוזרת חייבת להיות מפורשת וברורה‪ ,‬ולכלול את פרק הזמן שבו היא תקפה‪.‬‬
‫לסיכום ‪ ,‬הצעה בלתי חוזרת נועדה לתת לניצע ביטחון לגבי תוקף ההצעה למשך פרק זמן‬
‫מוגדר‪ ,‬ובכך לאפשר לו לשקול אותה ללא לחץ‪ .‬זהו כלי משפטי חשוב בעולם העסקים‬
‫והחוזים‪.‬‬
‫*גמירת דעת המציע ‪ -‬הסימנים המעידים על גמירת הדעת של המציע כבר צריכים להופיע‬
‫בנק' ‪ . A‬המציע כבר סגור על עצמו לכריתת החוזה‪.‬‬
‫*המציע מתחרט‪ -‬החוק אומר שהמציע יכול להתחרט גם אם כבר שלח את ההצעה‪ ,‬שהוא‬
‫יכול להתחרט עד נק' ‪( B‬כלומר יש למציע רק עד יומיים להתחרט במקרה זה)‪ ,‬כלומר‪ ,‬לפני‬
‫שההצעה מגיעה לניצע‪.‬‬
‫*גמירת דעת הניצע‪ -‬מתקיימים בנק' ‪ C‬ברגע ששולח את הודעת הקיבול‪.‬‬
‫*הניצע מתחרט‪ -‬הניצע יכול להתחרט בין הנקודות ‪ C‬ועד ‪ , D‬לפני שהמציע מקבל את‬
‫הודעת הקיבול ‪.‬‬

‫בעולם המשפט אם מישהו עושה מעשה שאסור לו לעשות‪ ,‬אז מבחינת התוצאה יש שתי‬ ‫מה קורה כשהמציע חוזר‬
‫אפשרויות‪:‬‬
‫‪17‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫‪ .1‬החוק אוסר ותופעל סנקציה משפטית‪.‬‬‫בו מההצעה במועד שהוא‬
‫‪ .2‬הפעולה אסורה עפ"י החוק‪ ,‬מתעלמים ממנה‪ ,‬היא לא קיימת מבחינת בית המשפט‪.‬‬
‫מבחינת החוק כבר‬
‫______________________________________________________‬
‫פס"ד נווה עם נ' יעקובסון‪ ( :‬הצעה בלתי חוזרת‪ :‬גיבוש חוזה במחלוקת‪ -‬עסקת‬ ‫מאוחר מידיי?‬
‫מקרקעין ) חב' נוה עם בנתה בית דירות בבית משותף ומשיקולים שונים של החוק (החוק‬ ‫(תשובה לכך‪:‬‬
‫בזמנו נתן תמריצי מס) לחברות שבנו והשכירו את הדירות‪ ,‬אז השכירו את הדירות עפ"י מה‬ ‫בפס"ד נווה עם נ' יעקובסון)‬
‫שהחוק קבע‪ ,‬ובסוף אותה תקופה הם פנו לשוכרים של הדירות והציעו להם את הדירות‬
‫למכירה למעוניינים לקנות‪ ,‬המערערת (חב' נוה עם) שלחה ב‪ 18.6.81-‬הצעה בנוסח חוזה‬
‫למכירת הדירות בבניין שבבעלותה לדיירים הזכאים‪ ,‬כולל תנאי תשלום של ‪ 50%‬במזומן‪.‬‬
‫ההצעה הייתה בתוקף עד ‪( 2.9.81‬הצעה בלתי חוזרת)‪.‬‬
‫ב‪ 30.8.81-‬יומיים לפני תאריך תום ההצעה‪ ,‬זומן המשיב (דר' יעקבסון) למשרד עו"ד וירניק‪,‬‬
‫נציג החברה‪ ,‬כדי לחתום על חוזה הרכישה‪ ,‬אך באותו מעמד אמר שאין לו את הכסף (שהוא‬
‫צריך לגייס הון עצמי ‪ 50%‬ורק אחר כך יוכל לקבל הלוואה מהבנק לרכישת הדירה) והעזב‬
‫את המקום‪.‬‬
‫ב‪ 1.9.81-‬הודיע המשיב שהצליח לגייס את הכסף וביקש לחתום על החוזה‪ ,‬אך נענה ע"י‬
‫עו"ד וירניק כי ההצעה כבר נדחתה ע"י המשיב‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת דר' יעקבסון וקבע כי לא הייתה דחייה של ההצעה‬
‫ביום ‪ 30.8.81‬והחוזה נכרת עם קיבול ההצעה ע"י המשיב ביום ‪.1.9.81‬‬
‫בית המשפט העליון דחה את ערעור המערערת וקבע כי פסק הדין של המחוזי היה נכון‪.‬‬
‫התנהגות המשיב ב‪ 30.8-‬לא היוותה דחייה של ההצעה בקשר לעניין‪ ,‬וכיוון שקיבלה את‬
‫ההצעה במועד ‪ -‬נכרת בין חוזה מחייב‪.‬‬
‫__________________________________________________‬
‫המשמעות ‪ :‬כשהחוק אומר שבהצעה בלתי חוזרת המציע לא יכול להתחרט אחרי נק' ‪,B‬‬
‫המשמעות היא שלא רק אסור לו‪ ,‬אלא שאין לו את היכולת המשפטית לעשות זאת‪ .‬אם‬
‫ביטל במועד מאוחר מידיי‪ ,‬כאילו לא ביטל‪ ,‬ההצעה עדיין קיימת מבחינה משפטית והניצע‬
‫יכול לקבל אותה ולהתעלם מהודעת החזרה של המציע‪.‬‬
‫סעיף ‪ .4‬ההצעה פוקעת –‬
‫(‪ )1‬כשדחה אותה הניצע או עבר המועד לקיבולה; (הניצע חזר בו במועד עפ"י סעיף ‪.)3‬‬
‫(‪ )2‬כשמת המציע או הניצע או כשנעשה אחד מהם פסול‪-‬דין או ניתן נגדו צו לקבלת‬
‫נכסים או צו פירוק‪ ,‬והכל לפני מתן הודעת הקיבול (נק' ‪( .)C‬צו לקבלת נכסים או צו פירוק‪-‬‬ ‫פקיעת ההצעה‬
‫במקרה של תאגיד)‪.‬‬ ‫(סעיף ‪)4‬‬
‫חלוקת סעיף ‪ 4‬לגורמים‪( :‬הסיבות לפקיעת ההצעה)‬
‫כשדחה אותה הניצע (בזמן)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לציין‪ ,‬אין הצעה שהיא לנצח‪ ,‬כל‬
‫עבר המועד לקיבולה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫הצעה גם אם לא נקבע מועד‬
‫כשמת המציע או הניצע (טרם מתן הודעת קיבול)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫לפקיעתה עפ"י סעיף ‪ 8‬היא פוקעת‬
‫כשנעשה אחד מהם פסול‪-‬דין (טרם מתן הודעת קיבול)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫לאחר זמן סביר‪ ,‬וזה מתפרש‬
‫ניתן נגדו צו לקבלת נכסים או צו פירוק (בתאגיד‪ -‬וטרם מתן הודעת קיבול)‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫בהתאם להצעה עצמה ונסיבות‬
‫דגשים חשובים‪:‬‬ ‫העניין‪.‬‬
‫*ההצעה פוקעת כאשר אחד מתנאי סעיף ‪ 4‬מתקיימים ‪ -1‬או ‪ 2‬המוקדם מביניהם‪.‬‬
‫* אם אחד הצדדים מת אחרי הודעת הקיבול‪ ,‬כלומר אחרי נק' ‪ ,C‬אז החוזה בתוקף‪ ,‬ויזכה‬
‫בזכויות והחובות את היורשים‪.‬‬

‫קיבול ההצעה‬
‫סעיף ‪ 5‬לחוק‪" :‬הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירת‬ ‫קיבול ההצעה‬
‫דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה"‪.‬‬ ‫באמצעות הודעה‬
‫סעיף ‪ 60‬לחוק‪:‬‬ ‫(סעיף ‪+5‬סעיף ‪)60‬‬
‫(א) הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות העניין‪.‬‬
‫(ב) מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה‪ ,‬רואים את ההודעה כנמסרה במועד‬
‫שבו הגיעה לנמען או אל מענו‪.‬‬
‫דגשים‪:‬‬
‫קיבול באמצעות הודעה ב‪ 2 -‬תנאים‪:‬‬
‫יש גמירת דעת לקשור בחוזה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫קיימת חפיפה לפרטי ההצעה (כל שינוי מפרטי ההצעה זה לא קיבול‪ -‬זו הצעה‬ ‫‪.2‬‬

‫‪18‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫חדשה)‪.‬‬
‫דוגמאות לדרכים מקובלות למסירת הודעת הקיבול ע"י הניצע‪:‬‬
‫(*חשוב להבהיר ‪ :‬שכל עוד המייל הגיע אז הקיבול או ההצעה הגיעו‪ ,‬וזזה לא משנה אם‬
‫פתחתי אותו וקראתי או בחרתי לא לקרוא אותו‪ ,‬זה כבר עניין שלי‪ ,‬אך מועד שהמייל‬
‫התקבל בתיבת המייל שלי‪ ,‬זה הזמן שההצעה או הודעת הקיבול התקבלו)‪.‬‬
‫בדואר רשום‪ :‬זוהי הדרך הרשמית והפורמלית ביותר למסירת הודעה‪.‬‬
‫בדואר אלקטרוני‪ :‬דרך מקובלת למסירת הודעה‪ ,‬אך יש לוודא שהנמען קיבל את ההודעה‪.‬‬
‫מסירה ידנית‪ :‬דרך מקובלת למסירת הודעה‪ ,‬אך יש לוודא שההודעה נמסרה לנמען עצמו‪.‬‬
‫פרסום בעיתון‪ :‬דרך מקובלת למסירת הודעה לציבור הרחב‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ :‬ניתן לקבוע בחוזה דרך אחרת למסירת הודעות‪.‬‬
‫אם לא נקבעה דרך אחרת בחוזה‪ ,‬יש למסור את ההודעה בדרך המקובלת בנסיבות העניין‪.‬‬
‫התנהגות כדין מתן הודעת קיבול (ההתנהגות לא כוללת שתיקה)‬
‫סעיף ‪(6‬א)‪ :‬הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת‪ ,‬אם דרכים‬
‫אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה; ולעניין סעיפים ‪(3‬א) ו‪ ,)2(4-‬התנהגות כאמור דינה‬
‫כדין מתן הודעת קיבול‪.‬‬
‫*השאלה הנשאלת‪ ,‬אם המציע יכול להתחרט עד לנק' ‪ ,C‬אז בקיבול המתאפיין בהתנהגות‬
‫או מעשה מתמשך‪ ,‬היכן באה לידי ביטוי נק' ‪ ?C‬בתחילת ההתנהגות? בסיום ההתנהגות?‬
‫באמצע ההתנהגות?‬
‫בדוגמא שבה פרופ' מציע לסטודנטים להשתתף בניסוי תמורת תגמול כספי‪ ,‬ומציע‬ ‫דרכי קיבול בהתנהגות‬
‫לסטודנטים להיכנס לחדר הקפאה ל‪ 10 -‬דקות ושהפרופ' ימדוד את המדדים של הסטודנט‪.‬‬ ‫אקטיבית (לא פאסיבית)‬
‫סטודנט שהסכים להשתתף בניסוי‪ ,‬אך לאחר ‪ 3‬דקות שהסטודנט בחדר ההקפאה הפרופ'‬ ‫(במעשה או התנהגות‬
‫התחרט והחליט להפסיק את הניסוי‪ .‬ממתי נחשב הקיבול של הסטודנט? מוסכם על כולם‬ ‫מתמשכת)‬
‫מבחינה הגיונית שרגע תחילת מתן הודעת הקיבול בסיטואציה זו ‪ ,‬זה רגע תחילת‬
‫(סעיף ‪6‬א')‬
‫ההתנהגות‪ .‬וברגע שהסטודנט התחיל את ההתנהגות המציע לא יכול לחזור בו‪ ,‬כלומר‬
‫הפרופסור לא יכול לקבוע שהוא מפסיק את הניסוי‪.‬‬
‫*למרות שיש לציין‪ ,‬שאם הסטודנט אחרי ‪ 2‬דקות היה יוצא מחדר ההקפאה כי קר לו‪ ,‬זה‬
‫מעיד על כך שהסטודנט לא השלים את הקיבול של להצעה‪ ,‬משום שהקיבול הוא לאורך זמן‬
‫במקרה זה‪ ,‬לאורך ‪ 10‬דקות‪.‬‬
‫*החוזה בסיטואציה זו ייכרת בסיום ההתנהגות‪.‬‬
‫סעיף ‪6‬א' ‪ -‬ביצוע או התנהגות של קיבול ההצעה‪ .‬לדוגמא‪ :‬עיתים הקיבול משתמע בתשלום‪.‬‬
‫תשלום זו התנהגות המעידה על הסכמה וקיבול‪ ,‬שלב מעשי של ביצוע החוזה‪.‬‬
‫מודעות פרס‬ ‫מודעת פרס‬
‫האם קיבול בהתנהגות מחייב ידיעה על ההצעה? האם יש הכרח שההתנהגות תעיד על‬ ‫(התנהגות עפ"י ההצעה אך לא‬
‫גמירת דעתו של הניצע לקבל את ההצעה?‬ ‫מתוך קיבול ההצעה)‬
‫לשאלה זו מתעוררת בדרך כלל בהקשר מאוד ספציפי‪ ,‬שנקרא "מודעות פרס"‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬במודעת פרס על כלב שאבד הבעלים מתחייב לשלם ‪5000‬ש"ח למי שימצא את‬
‫הכלב‪ .‬ובמקרה אדם מוצא את הכלב‪ ,‬לא מכיר את ההודעה‪ ,‬לוקח את הכלב לווטרינר‬
‫ובבדיקה של הצ'יפ מגלה של מי הכלב ומחזיר אותו לבעליו‪ .‬האם הבעלים מחייב לשלם‬
‫למוצא ‪5000‬ש"ח למרות שהמוצא לא מכיר את המודעת הפרס? כלומר‪ ,‬הניצע לא מודע‬
‫להצעה‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬קיימות שיטות משפט בהם קיימים הסדרים מיוחדים בנושא מודעות פרס‪ ,‬אך‬
‫לא בחוק החוזים! במודעת פרס אין הסדרים ספציפיים מוסדרים בחוק החוזים‪ .‬ברור‬
‫בסיטואציה זו שהניצע לא מודע להצעה‪ ,‬לכן אין פה גמירת דעת למצוא את הכלב ולקבל את‬
‫הפרס‪ .‬האם ייכרת חוזה כאשר הניצע לא מודע להצעה ומצא את האבידה?‬
‫קיימות כמה דעות אפשריות במקרה זה‪:‬‬
‫לא! אין גמירת דעת לכן אין חוזה!‪ -‬כי בניגוד אותן שיטות משפט בהן יש הסדרים‬ ‫‪.1‬‬
‫מיוחדים למודעות פרס‪ ,‬בדיני חוזים הדרך היחידה לכריתת חוזה זה בדרך של‬
‫הצעה וקיבול! וזה מחייב גמירת דעת ‪ .‬לא יכולה להיות גמירת דעת אם אני לא‬
‫יודע מה ההצעה (הגישה המקובלת)‪.‬‬
‫כן! שכשהקיבול הוא בהתנהגות‪ ,‬לא חייב להיות גמירת דעת של הניצע‪ .‬וזה נובע‬ ‫‪.2‬‬
‫מפרשנות סעיף ‪(6‬א)‪"( :‬הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או‬
‫בהתנהגות אחרת‪ ,‬אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה"); כלומר‬
‫יש הטוענים שמספיק שהניצע התנהג בהתאם למה שהמציע קבע גם אם לא היה‬
‫מודע לכך‪ ,‬מפני שסעיף ‪ 6‬לא מזכיר את הנושא של גמירת הדעת‪( -.‬גישה זו לא‬

‫‪19‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫מקובלת ורוב מכריע של משפטנים לא מסכימים לכך‪ ,‬טוענים שסעיף ‪ 6‬יכולה‬
‫להיות תחליף להודעה‪ ,‬אך גמירת דעת חייבת להיות)‪.‬‬
‫התחייבות חד צדדים‪ -‬אמנם כריתת חוזה זה בדרך של הצעה וקיבול‪ ,‬אל לא‬ ‫‪.3‬‬
‫שוללים כריתת חוזה גם בדרכים אחרות‪ ,‬ואחת הדרכים האלו זו התחייבות‬
‫חד‪-‬צדדית‪ .‬כלומר‪ ,‬זה כאשר המציע מציע הצעה וקובע‪ ,‬שכל מי שעומד בתנאי‬
‫ההצעה הזו‪ ,‬יקבל את הפרס שעליו התחייבתי‪ ,‬ואהיה מחויב משפטית גם אם‬
‫הניצע לא ידע על זה‪ .‬זו הצהרה חד צדדית פומבית (בעיתון‪/‬באינטרנט וכו') לוקח‬
‫על עצמו איזושהי התחייבות ומצהיר בפני כל העולם שהוא מחויב משפטית גם‬
‫אם הצד השני לא מבצע קיבול‪ ,‬וגם אם הצד השני לא גמר בדעתו לקבל את‬
‫ההצעה‪ ,‬וזה מאפיין מודעת פרס‪ .‬למשל‪ :‬אם אני מעוניין לתגמל מישהו על כך‬
‫שמצא לי את הכלב‪ ,‬אין בעיה עם זה‪ ,‬עפ"י עקרון חופש החוזים‪ .‬עיקרון חופש‬
‫החוזים זה הבסיס היחיד להכרה בהתחייבות חד צדדית ‪ ,‬כי אין הכרה להתחייבות‬
‫חד צדדית במשפט הישראלי‪.‬‬
‫פס"ד מג'די חלבי‪ :‬מודעת פרס כספי על סך ‪ 10‬מיליון דולר למביא מידע אמין שיביא‬
‫למציאתו של החייל הנעדר מג'די חלבי‪ .‬שני אחים למשפחת קוזלי שגרה בעוספיא מצאו‬
‫שרידים של מה שנראה כגופת אדם והתקשרו למשטרה‪ .‬ולאחר שנעשו בדיקות‪ ,‬התברר‬
‫מדובר בשרידי גופתו של מג'די חלבי‪ .‬האחים קוזלי תבעו את הפרס‪ .‬בית המשפט המחוזי‬
‫דחה את התביעה‪ ,‬וקבע עובדתית שכאשר הם הודיעו למשטרה‪ ,‬הם כלל לא חשבו שמדובר‬
‫בגופתו של מג'די חלבי‪ ,‬לכן לא התכוונו בהודעה הזו לקבל את הפרס‪.‬‬
‫חשוב לציין שכן ידעו שיש מודעת פרס כזו למי שיספק מידע לגבי מג'די חלבי‪ ,‬אך לפי בית‬
‫המשפט הם לא קישרו את המציאה שלהם למג'די חלבי‪.‬‬
‫לכן קבע בית המשפט המחוזי שבזמן שהתקשרו למשטרה‪ ,‬לא הייתה להם גמירת דעת‬
‫לקבל את הפרס‪.‬‬
‫טענה חלופית של עורכי הדין של האחים קוזלי היא‪ ,‬שגם אם לא הייתה גמירת דעת‪,‬‬
‫הייתה פה התחייבות חד צדדית מצד מפרסם ההודעה לשלם ‪ 10‬מיליון דולר בלי שום תנאי‬
‫אם הייתה או לא הייתה גמירת דעת מצד המוצאים‪ .‬שורה תחתונה הם סיפקו את המידע‬
‫בסופו של דבר!‬
‫ובית המשפט המחוזי קבע – שאין במשפט הישראל מושג כזה‪ ":‬התחייבות חד צדדית"‪.‬‬
‫חייבת להיות הצעה וקיבול‪ ,‬וכשמוסרים הודעה חייבים להבין שהוא עושה זאת כדי לקבל‬
‫את הפרס‪.‬‬
‫בבית משפט העליון‪ ,‬התוצאה התהפכה‪ ,‬בית המשפט העליון קבע שיש לתת לאחים שמצאו‬
‫את הגופה את הפרס‪.‬‬
‫בית משפט העליון נמנע מלדון ולקבוע לגבי סוגיות משפטיות רחבות כגון‪: :‬א‪ .‬האם‬
‫חייבים שתהיה גמירת דעת בסעיף ‪6‬א? ב‪.‬לא קבעו אם קיימת הכרה במשפט הישראלי‬
‫ב"התחייבות חד צדדית" כאשר המוצא ל מודע כלל למודעת הפרס?‬
‫השופטים בבית משפט העליון קבעו עובדתית בלבד‪ ,‬שבזמן שמצאו את השרידים‪ ,‬מי‬
‫שמצא אותם חשב שאלה השרידים של מג'די חלבי‪ ,‬ומסר את המידע למשטרה מתוך רצון‬
‫וכוונה לזכות בפרס‪ .‬זה נדיר מאוד שביתת המשפט העליון קובע קביעות עובדיות שונות‬
‫לגמרי מהעובדות שקבע בית המשפט המחוזי‪ .‬השופטים קבעו זאת על בסיס הודעות‬
‫שהועברו בין בני המשפחה‪ ,‬למשל הודעות וואטסאפ שהוחלפו בין בני המשפחה בעקבות‬
‫המציאה‪ ,‬שבהם כבר דובר על כך שהם מסכמים שהם ילכו לדרוש את הפרס‪ ,‬קיוו שמדובר‬
‫בשרידיו של מג'די חלבי‪ .‬על כן אכן מדובר בחוזה והם זכאים לפרס‪ .‬בכך גם בית המשפט‬
‫הפך את הדיון לפשוט יותר מבלי לעסוק בסוגיות בעלות השפעה רחבת היקף במשפט‬
‫הישראלי ולא הכריעו בנושא ההתחייבות החד צדדית‪ ,‬האם היא קיימת או לא המשפט‬
‫הישראלי כאשר המוצא לא מודע כלל לפרס‪.‬‬
‫סעיף ‪(6‬ב)‪ :‬קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול‪ ,‬אין לה תוקף‪.‬‬
‫( מציע מנסה באופן חד צדדי לגרום לניצע להגיב‪ ,‬לא הגיוני שאשלח תגובה שאינני מעוניין‬
‫לכל הודעה בדואר או במייל שמציעים לי שירות למשל‪ :‬שיסיידו לי את הבית או כל שירות‬
‫אחר ואני לא מעוניין לענות‪ .‬בעקרון חופש החוזים הניצע לא חייב לענות לכל הצעה שמגיע‬ ‫העדר תגובה מצד הניצע‬
‫לפתחו כאשר הוא אינו מעוניין בהצעה)‪.‬‬
‫סייגים‪:‬‬ ‫לא ייחשב לקיבול‬
‫*במצב ששני הצדדים הסכיימו ביניהם ששתיקה היא הסכמה‪ ,‬אז אין בעיה ששתיקה‬ ‫(סעיף ‪6‬ב')‬
‫תתפרש כהסכמה‪.‬‬
‫(זהו סעיף דיספוזיטיבי‪ ,‬אין בעיה להתנות עליו‪ ,‬אך לא ניתן לכפות באופן חד צדדי הסכמה‬
‫מבלי שהדבר סוכם מראש)‪.‬‬
‫הצעה שאין בה אלא כדי לזכות‪( -‬הצעה מזכה)‬ ‫קיבול באופן פסיבי‬
‫‪20‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫סעיף ‪ 7‬לחוק‪" :‬הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע‪ ,‬חזקה עליו שקיבל אותה‪ ,‬זולת‬
‫אם הודיע למציע על התנגדותו תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה"‪.‬‬
‫*בהצעה זו החוק מניח שהניצע הסכים לה‪ ,‬אלא אם הניצע אומר במפורש שהוא דוחה את‬ ‫(לא בהתנהגות אקטיבית)‬
‫ההצעה‪ .‬סוג ההצעה היא‪ -‬הצעה מזכה!‬ ‫(סעיף ‪)7‬‬
‫מדובר על ההצעה שכוללת בוכה רק זכויות לניצע ואפס חובות משפטיות לניצע!‬
‫לדוגמא ‪ :‬חב' ביטוח מציעה לכל מי שעושה ביטוח בחברה לשנה יקבל עוד חודש ביטוח חינם‬
‫על חשבון החברה‪ .‬אין צורך בקיבול‪ ,‬זה אוטומטית זכות שהמבוטח זכאי לה‪ .‬אך חייבים‬
‫להבטיח שהניצע יודע על הזכות‪ ,‬כי הוא לא יכול להסכים לה אפילו בשתיקה אם הוא לא‬
‫מודע להצעה המזכה‪( .‬מבוטחים שלא קראו את המודעה ולא יודעים עליה ‪ ,‬החברה תהיה‬ ‫*רק כשהניצע לא מעוניין‬
‫מחוייבת להם רק אם מכירים במוסד המשפטי של התחייבות חד צדדית‪ ,‬וזה רק בשיטות‬ ‫בהצעה הוא נדרש לבצע פעולה‬
‫משפט מסויימות שמכירות בכך‪ .‬במשפט הישראלי לא מכירים במוסד משפטי זה לכן אם‬ ‫לדחיית ההצעה‪.‬‬
‫מבוטח שלא מודע לחודש חינם‪ ,‬ועשה תאונה‪ ,‬החברה לא תהיה מחויבת לכיסוי נזקי‬
‫התאונה כי קיבול חייב גמירת דעת וידיעה על ההטבה)‪.‬‬
‫קיבול לאחר פקיעה‬
‫סעיף ‪" -9‬קיבול של הצעה לאחר שפקעה‪ ,‬כמוהו כהצעה חדשה"‪.‬‬
‫קיבול לאחר פקיעה‬
‫*הניצע הופך להיות המציע כי ההצעה פקעה‪ ,‬וזה בעצם המשך של תהליך המשא ומתן‪.‬‬ ‫(סעיף ‪)9‬‬
‫קיבול תוך שינוי‬ ‫קיבול תוך שינוי‬
‫סעיף ‪" -11‬קיבול שיש בו תוספת‪ ,‬הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה כמוהו כהצעה‬
‫(סעיף ‪)11‬‬
‫חדשה"‪.‬‬
‫מועד הקיבול‬
‫סעיף ‪( .8‬א) אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך בהצעה‪ ,‬ובאין תקופה כזאת‬
‫‪ -‬תוך זמן סביר‪( .‬סעיף זה הוא כמו תמונת ראי של סעיף ‪ ,)1(4‬שאומר שההצעה פוקעת‬
‫בתום המועד – וההרחבה בסעיף זה שאם אין מועד ספציפי אז הכוונה ל‪" -‬זמן סביר" ולכן‬
‫אי אפשר לקבל אותה‪ .‬אך אם לבסוף הניצע מסכים לקבל את ההצעה לאחר שפקעה‪ ,‬אז‬
‫עוברים לסעיף ‪ -9‬ורואים אותה כהצעה חדשה)‪.‬‬
‫(ב) נתן הניצע הודעת קיבול בעוד מועד‪ ,‬אך הודעתו נמסרה למציע באיחור מחמת סיבה‬
‫שאינה תלויה בניצע ולא היתה ידועה לו‪ ,‬נכרת החוזה‪ ,‬זולת אם הודיע המציע לניצע על‬ ‫מועד הקיבול‬
‫דחיית הקיבול מיד לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול‪*( .‬סעיף זה מאוד חריג מהמציאות‪,‬‬ ‫(סעיף ‪8‬א')‬
‫החוק הוא משנת ‪ ,1973‬ומעולם בית המשפט לא דן בסעיף זה‪ .‬מדובר בקיבול לא הגיע בזמן‬
‫מסיבה שלא תלויה בו ולא באשמתו‪ -‬כי למשל חב' השליחויות לא העבירה בזמן את מכתבו‪.‬‬
‫זה נקרא‪" -‬תאונה משפטית"‪ -‬זה מצב לא טוב‪ ,‬אך הניצע לא אשם בו ואפילו לא מודע לו‪,‬‬
‫הוא עשה הכל בזמן גם המציע לא אשם‪ ,‬אך הודעת הקיבול הגיעה באיחור)‪.‬‬
‫בסעיף ‪8‬ב'‪ -‬החוק מנסה לתת פה פתרון ביניים‪ :‬אם הודעת הקיבול של הניצע מגיעה‬
‫באיחור לא באשמתו וללא ידיעתו‪ -‬ייכרת החוזה‪ ,‬אלא אם כן המציע יוצר קשר עם הניצע‬
‫ומודיע לו מיד בקבלת הודעת הקיבול שהוא אינו מסכים לחוזה)‪.‬‬

‫מגדלי נ' בר נתן‪-‬‬

‫יישום וניתוח זמני הצעה וקיבול והחזרה מהצעה‪ +‬שאלות תרגול‬
‫ע"א ‪ 7824 / 95‬תשובה נ' בר נתן‬ ‫ניתוח ויישום סעיפי ההצעה וקיבול והחזרה ‪797‬מההצעה‬
‫סיפור המקרה‪:‬‬ ‫מתוך פס"ד זה‪ ,‬מה הייעוץ המשפטי שניתן לתשובה?‬
‫המערערים (יצחק ומרלן תשובה) והמשיב (ארנון בר‬ ‫(על איזה סעיפים הסתמכו)‬
‫נתן) כרתו שני חוזים ביום ‪ 25.6.1991‬בנוגע למקרקעין‪.‬‬ ‫מדובר בהצעה בלתי חוזרת‪ ,‬ובר נתן יכול להתחרט עפ"י ס' ‪3‬ב'‪ ,‬עד‬
‫על פי חוזה המכר‪ ,‬המשיב מכר למערערים חצי‬ ‫נק' ‪ , B‬כלומר עד למועד שההצעה נמסרה‪ .‬המכתב הראשון הגיע‬
‫מהקרקעין שהיו בבעלותו‪ ,‬כך שכל אחד הפך לבעלים‬ ‫לתשובה נק' ‪ , B‬ורק יום לאחר מכן הגיע המכתב השני המבטל את‬
‫של חצי המקרקעין‪.‬‬ ‫המכתב הראשון‪.‬‬
‫החוזה הנוסף‪" ,‬הסכם השיתוף"‪ ,‬נועד להסדיר את‬ ‫למדנו גם בפס"ד נווה עם נ' יעקבסון שאסור למציע להתחרט ואף אין‬
‫יחסי השיתוף במקרקעין‪ .‬סעיף ‪ 8‬להסכם קבע כי‬ ‫לו את הכוח המשפטי להתחרט‪ .‬ולכן עורכי הדין ייעצו לתשובה‬
‫לשותף תעמוד זכות סירוב ראשונה במקרה שהאחר‬ ‫שהיות וקיבל את המכתב הראשון קודם הוא יכול להתעלם מהמכתב‬
‫ירצה למכור את חלקו‪ ,‬וכי הצעת המכירה והקיבול‬ ‫שני‪.‬‬
‫חייבות להישלח בדואר רשום‪ .‬הניצע מחויב להגיב‬ ‫*(אם זו לא הייתה הצעה בלתי חוזרת אז יועציו של תשובה לא יכלו‬
‫להצעה תוך ‪ 14‬ימים‪ ,‬אחרת החלק במקרקעין יימכר‬ ‫לייעץ לו כפי שייעצו‪ -‬כי בהודעה רגילה המציע יכול להתחרט כל עוד‬
‫למישהו אחר (הצעה בלתי חוזרת)‪.‬‬ ‫תשובה לא שלח את הודעת הקיבול עפ"י ס' ‪3‬א'‪ ,‬נק' ‪ C‬ובזמן‬

‫‪21‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫בסוף מאי ‪ 1994‬פנה המשיב טלפונית למערערים והציע‬ ‫שתשובה קיבל את המכתב השני הוא עדיין לא הספיק לשלוח את‬
‫למכור להם את חלקו ב‪ 220,000-‬דולר‪ .‬המערערים‬ ‫הודעת הקיבול‪ .‬ואז עורכי דינו היו מייעצים לתשובה או לקבל את‬
‫דרשו את ההצעה בכתב ובדואר רשום כפי שסוכם‪.‬‬ ‫ההצעה השנייה או כלום‪ .‬ההצעה הראשונה לא רלוונטית כי המכתב‬
‫ב‪ 10.6.1994-‬בשעה ‪ 9:00‬בבוקר שלח ארנון בר נתן את‬ ‫השני הגיע לפני שתשובה שלח את הודעת הקיבול)‪.‬‬
‫ההצעה בדואר רשום‪,‬‬ ‫מתוך פס"ד זה‪ ,‬מה הייעוץ המשפטי שקיבל בר נתן?‬
‫כעבור שעה באותו יום‪ ,‬חזר בו המשיב מההצעה‪ ,‬הודיע‬ ‫(על איזה סעיפים הסתמכו)‬
‫על כך למערערים בטלפון ובפקס (הפקס השני)‪ ,‬וציין‬ ‫חלפו‬ ‫כי‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫של‬ ‫עורכי הדין של בר נתן ייעצו לו להתעלם ממכתבו‬
‫שהמחיר החדש הוא ‪ 247,500‬דולר‪ .‬ולבקשת‬ ‫קיבל‬ ‫בימ"ש‬ ‫התעלם‪.‬‬ ‫‪ 14‬יום מקבלת ההצעה השנייה שממנה תשובה‬
‫המערערים שלח דואר רשום נוסף עוד באותו היום‬ ‫קבעו‬ ‫הצדדים‬ ‫קבעו‬ ‫את טענת יועציו‪ :‬שבהסכם השיתוף הצדדים‬
‫לאחר מס' שעות‪ ,‬אך למרות שנשלחו שתי ההצעות‬ ‫ששני סוגים של הודעות צריכות להישלח בדואר רשום‪ :‬ההצעה‬
‫והקיבול‪ .‬הצדדים לא התייחסו בהסכם השיתוף באיזה אופן צריכות באותו היום‪ ,‬לא הגיעו באותו היום למשפ' תשובה‪.‬‬
‫ההצעה הראשונה הגיעה ראשנה‪.‬‬ ‫להישלח הודעות אחרות שנשלחות במהלך המשא ומתן‪ ,‬כמו למשל‬
‫ב‪ 13.6.1994-‬קיבלו המערערים את ההצעה הראשונה‬ ‫קבעו‪,‬‬ ‫הודעת חזרה מהצעה‪ ,‬או הודעת חזרה מהקיבול‪ .‬ואם הם לא‬
‫של ‪ 220,000‬דולר בכתב בדואר הרשום (ההצעה‬ ‫דרך‬ ‫בכל‬ ‫אז הולכים לפי החוק (סעיף ‪ 60‬לחוק ‪-‬הודעה יכולה להינתן‬
‫הראשונה)‪ .‬יצחק תשובה מתעלם מהמכתב השני‪,‬‬ ‫סבירה בנסיבות העניין)‪.‬‬
‫שכשהוא שולח את הקיבול להצעה הראשונה‪ ,‬הוא‬ ‫מבחינת ההצעה הזמן הנכון זה הזמן שהגיע הדואר הרשום‪ .‬אך לפני‬
‫שהגיע הדואר הרשום‪ ,‬הגיעה שיחת טלפון ופקס מבר נתן שמתחלקת כבר קיבל את המכתב עם ההצעה השנייה‪.‬‬
‫ב‪ 22.6.1994-‬השיב המערער שיקבל את ההצעה‬ ‫לשני חלקים‪:‬‬
‫הראשונה של ‪ 220,000‬דולר‪.‬‬ ‫רשום)‪.‬‬ ‫בדואר‬ ‫להישלח‬ ‫חייבת‬ ‫(שלא‬ ‫מההצעה‬ ‫החזרה‬ ‫הודעת‬ ‫‪.1‬‬
‫המשיב ארנון בן נתן סירב למכור במחיר זה בטענה‬ ‫הצעה חדשה עם סכום גבוה יותר שצריכה להישלח בדואר‬ ‫‪.2‬‬
‫שחזר מההצעה בטרם התקבלה אצל המערערים‪ .‬ומכר‬ ‫רשום‪.‬‬
‫את החלקה למישה אחר‪ ,‬לאחר שחלפו ‪ 14‬הימים‬ ‫לכן‪ ,‬הודעת הקיבול של תשובה‪ ,‬התייחסה למעשה להצעה שכבר‬
‫שניתנו לניצע (משפ' תשובה)‪.‬‬ ‫פקעה‪ ,‬אם כך‪ ,‬מכתבו של תשובה לאחר שההצעה פקעה כמוה‬
‫המערערים טענו שהחזרה מהצעה לא הייתה תקפה כי‬ ‫של‬ ‫כהצעה חדשה‪ ,‬ובר נתן לא חייב לקבל אותה‪ .‬כלומר מכתבו‬
‫לא נשלחה בדואר רשום לפי ההסכם‪ .‬בית המשפט‬ ‫שהוא‬ ‫לי‬ ‫תשובה זה לא קיבול אלא הצעה חדשה‪ .‬בר נתן יכול למכור‬
‫המחוזי דחה את תביעת משפ' תשובה‪ ,‬והם ערערו‬ ‫רוצה‪ ,‬משום שלא היה קיבול של ההצעה תוך ‪ 14‬יום‪ .‬וזה מה‬
‫לבית המשפט העליון‪.‬‬ ‫שמתקבל גם בבית המשפט‪.‬‬
‫ביהמ"ש קבע כי המשיב יכול היה לחזור מההצעה‬ ‫_____________________________________‬
‫הראשונה בטלפון ובפקס ולא היה חייב לעשות זאת‬ ‫שאלה ‪ :1‬אם הצדדים היו סוגרים ביניהם בהסכם השיתוף שכל‬
‫בדואר רשום‪ ,‬שכן‪:‬‬ ‫ההודעות ביניהם ישלחו בדואר רשום‪ ,‬מה אז היה קובע בית‬
‫א‪ .‬הצדדים הסכימו ביניהם שרק הצעות וקיבול יהיו‬ ‫המשפט?‬
‫במכתב רשום‪ ,‬אך לא חזרה מההצעה‪.‬‬ ‫מבר‬ ‫ולפקס‬ ‫לטלפון‬ ‫להתייחס‬ ‫היה‬ ‫אפשר‬ ‫אי‬ ‫כזה‬ ‫במקרה‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫ב‪ .‬עוד לפני קבלת המכתב הרשום‪ .‬ניסיונם להתעלם‬ ‫מתן כהודעת ביטול‪ ,‬ואז גם הודעת החזרה מההצעה צריכה הייתה‬
‫ולא להתייחס להצעה כתקפה נוגד את עקרון תום הלב‪.‬‬ ‫התקבל בדואר רשום בלבד‪ .‬הודעת החזרה הגיעה יום אחרי ההצעה‬
‫ג‪ .‬חזרה מהצעה לא יוצרת מצב משפטי חדש כמו הצעה‬ ‫הראשונה‪ ,‬והיות ומדובר בהצעה בלתי חוזרת‪ ,‬זה היה מאפשר‬
‫לתשובה להתעלם מההצעה השנייה כפי שהוא עשה‪ ,‬ובמקרה כזה היה וקיבול‪ ,‬אין הכרח בדרך פורמלית לעשות זאת‪.‬‬
‫המערערים הרחיבו את ההסדר לגבי הצעות וקיבול‬ ‫נכרת חוזה עפ"י ההצעה המקורית‪.‬‬
‫בדואר רשום גם על חזרה מהצעה במטרה ללכוד את‬ ‫_____________________________________‬
‫המשיב בהצעתו הראשונה‪ .‬הם עושים שימוש לרעה‬ ‫שאלה ‪ :2‬מה היה קורה אם בשיחה הראשונה של בר נתן לתשובה‬
‫בזכותם‪.‬‬ ‫שבה הציע בר נתן למכור לתשובה ב‪ 220 -‬אלף שח (ההצעה‬
‫לפיכך‪ ,‬המשיב חזר כדין מהצעתו הראשונה‪ ,‬היא לא התגבשה‬ ‫הראשונה) ‪ ,‬ובמקום לדרוש מבר נתן לשלוח את ההצעה ברשום‪ ,‬היה‬
‫לכדי הצעה מחייבת‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬ ‫עונה‪" :‬הצעה מעניינת‪ ,‬תן לי לחשוב עליה" ואחרי שעתיים‪ ,‬ברלנתן‬
‫היה שוב מרים טלפון לתשובה וחוזר בו מההצעה‪ ,‬ומעלה את המחיר‪.‬‬
‫מה אז?‬
‫תשובה‪ :‬במקרה כזה זה גם נרמז בפסק הדין‪ ,‬כשבר נתן מתקשר‬
‫בהתחלה לתשובה הוא בעצם מציע ‪ 2‬דברים‪:‬‬
‫הוא מציע הצעה בסכום ‪ 220‬אלף ‪.₪‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬הוא מציע לתשובה למרות שיש ביניהם הסכם להתנהל בדואר‬
‫רשום הוא מציע לו בטלפון‪ ,‬ואם תשובה יסכים לחשוב על זה‪,‬‬
‫תשובה בעצם יסכים לכך שניתן להתנהל בטלפון ללא צורך בדואר‬
‫רשום‪ .‬הצדדים בהסכמה תמיד יכולים לשנות את ההסכם ביניהם‬
‫עפ"י חופש החוזים בסעיפים הדיספוזיטיביים שבהכם‪ .‬אם תשובה‬
‫היה מסכים להתייחס להצעה בטלפון‪ ,‬אז בהתנהגות הם בעצם שינו‬
‫את הסכם השיתוף ביניהם‪ .‬ואז אם תשובה מסכים לראות בזה‬
‫הצעה‪ ,‬בר נתן לא יכול לחזור בו‪ ,‬כי זו הצעה בלתי חוזרת‪ .‬ועכשיו‬
‫לתשובה יש ‪ 14‬יום להחליט‪ .‬ואם בר נתן היה מתקשר שעה לאחר‬
‫‪22‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫מכן כדי לחוזר בו‪ ,‬זה כבר היה מאוחר מידיי ותשובה יכול היה‬
‫להתעלם משיחת הטלפון הזו‪ ,‬ולקבל את ההצעה הראשונה בלבד‪.‬‬
‫(דווקא בגלל שתשובה התעקש שההצעה תהיה בדואר רשום הוא‬
‫פתח את האפשרות בפני בר נתן לחזור בו‪ ,‬כי לדואר רשום לוקח‬
‫לפחות יומיים להגיע‪ ,‬וזה אפשר לבר נתן להרים טלפון ולשלוח פקס‬
‫ולחזור בו מההצעה‪ .‬פערי הזמן בין משלוח ההצעה לקיבול‬
‫מאפשרים משחקים משפטיים של חזרה מההצעה)‪.‬‬

‫מסויימות‬
‫מדוע נדרשת הצעה מסוימת? דרישת הפירוט‬
‫מסויימות‪-‬‬
‫ס' ‪ 24‬לחוק החוזים –תוכן החוזה‪( -‬גם יסוד זה משקף את חופש החוזים)‬ ‫דרישת‬
‫"תוכנו של החוזה‪ ,‬ככל שיהיה‪ ,‬ככל שהסכימו עליו הצדדים"‬ ‫הפירוט‬
‫הדרישה להצעה מסוימת ולקיבול שתואם את פרטי ההצעה‪ ,‬משקפים את עיקרון חופש החוזים במובן של‬ ‫(מינימום‬
‫החופש של הצדדים לעצב את תוכן החוזה כרצונם ‪ .‬לכן ההצעה צריכה להיות מספיק מפורטת‪ ,‬וחופש החוזים‬ ‫פרטים‬
‫בא לידי ביטוי בחופש הצדדים לקבוע את תוכן החוזה‪ .‬באמצעות דרישת המסיימות מוודאים שתוכן החוזה‬ ‫בהצעה)‬
‫נקבע כפי שהצדדים רצו ולא שום כוח חיצוני רצה‪ .‬הצדדים הם אלה שעיצבו את תוכן החוזה‪.‬‬
‫איזה פרטים יכולים להיות חסרים ואילו פרטים חייבים להיות עפ"י חוק החוזים?‬ ‫רמת‬
‫הן הנוסחה שבחוק והן זו שנקבעה בפסיקה היא עמומה‪ .‬אמת המידה היא בכך "שמתוך אותו פירוט‬ ‫‪‬‬ ‫הפירוט‬
‫המובא בהצעה‪:‬‬
‫שניתן יהיה להסיק בבירור על מהותה ותחומיה של העסקה"‪...‬‬ ‫הנדרשת‬
‫כמות הפרטים הנדרשת וסוג הפרטים ההכרחיים בכדי שההצעה תחשב למסוימת תלויים בסוג‬ ‫‪‬‬ ‫בחוזה‬
‫החוזה ובנסיבות כריתתו‪.‬‬
‫לדוגמא בהצעת מכירה‪( :‬פרטים בסיסיים חייבים להופיע בהצעה כדי להבין את מהות עסקת המכר‪ ,‬פרטים‬
‫בסיסיים שלא ניתן לבצע כלל עסקה בלעדיהם)‬
‫* מה מציעה ההצעה? ‪ -‬מכירה‬
‫* מי הצדדים?‬
‫* מה הממכר? מה אני מוכר?‬
‫* מה המחיר?‬
‫‪ -‬מעבר לשאלות אלו אלה נתונים שלפעמים הם מהותיים ולפעמים לא‪ ,‬תלוי במהות העסקה‪ ,‬לכן קשה מאוד‬
‫לקבוע רשימה קבועה וסדורה אילו פרטים חייבים לציין בחוזה ואילו פרטים פחות חושבים‪ .‬בעסקת הלוואה‬
‫הפרטים החשובים הם שונים לגמרי‪ ,‬ויש חוזים שהם אינם שכיחים ואז הרבה יותר קשה להחליט אילו פרטים‬
‫באמת נדרש לציין בחוזה‪.‬‬
‫‪ -‬קיימים חוזים כמו למשל חוזה למכירת דירה‪ ,‬שנקבעו בפסיקה כללים ברורים המציינים אילו מינימום‬
‫פרטים נדרשים להופיע בחוזה‪ ,‬אז אם השכל הישר לא תמיד עובד‪ ,‬פותחים את הפסיקה ובודקים מה קבע בית‬
‫המשפט לאורך השנים בנושא‪.‬‬
‫‪ -‬לעומת זאת יש מצבים יותר חריגים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬פעם הצעת נישואין נחשבה כחוזה‪ ,‬גם בשנים הראשונות‬
‫מהקמת המדינה בהשפעת רוח החוק האנגלי הצעת נישואין נחשבה לחוזה‪ ,‬בתנאי שקיימת גמירת דעת‬
‫ומסויימות‪.‬‬
‫בפס"ד דין ישן פלונית נ' פלוני ‪ :‬הייתה הסכמה בין שופטי ההרכב שקיימת גמירת דעת‪ ,‬אך בנושא‬
‫המסויימות שופטי הרוב החליטו שלא הייתה מסויימות‪ ,‬וכדי להכיר בחוזה חייבים ששני המרכיבים הללו‬
‫יתקיימו‪.‬‬
‫העלילה ‪ :‬מדובר בפס"ד זה בפלוני אשר הבטיח להתחתן עם פלונית והיא אף הרתה לו טרם מימוש הבטחתו‪.‬‬
‫פלוני לא עמד בהבטחתו ואף התחרט והפר הבטחתו להינשא לפלונית‪ .‬פלונית הגישה תביעה בבית המשפט על‬
‫הפרת חוזה שכללה תביעת מזונות‪ .‬לציין שלא מדובר בהפרת נישואין‪ ,‬אלא בהפרת חוזה הבטחה לנישואין‬
‫(בית המשפט לא יחייב אותו להתחתן‪ ,‬אך יכול לקבוע פיצויים על הפרת ההבטחה) ‪.‬‬
‫בית המשפט בדק האם הייתה גמירת דעת‪ :‬כל השופטים בהרכב הסכימו שהייתה גמירת דעת‪ .‬השופט חיים‬
‫כהן בהתייחסותו להולדת הבת אמר את המשפט המפורסם‪" :‬אין לך גמירת דעת גדולה מזו המצרפת מעשה‬
‫לדיבור" (מתייחס לכך שכשאדם מביע כוונתו המפורשת להתקשר בחוזה ("דיבור") ובנוסף מבצע פעולה‬
‫שמעידה על רצינות כוונתו ("מעשה")‪ ,‬הרי שיש כאן ביטוי מובהק לגמירת דעתו של אותו אדם להתקשר‬
‫בחוזה‪.‬‬
‫בית המשפט בדק אם היו מספיק פרטים בחוזה‪ ,‬כלומר בדק את המסויימות (נחלקו דעות השופטים)‪ :‬שופטי‬
‫הרוב קבעו שאין מספיק פרטים‪ ,‬ולכן אין חוזה (לא סיכמו תאריך חתונה‪ ,‬באיזה אופן והיכן יינשאו)‪ .‬השופט‬
‫חיים כהן שהיה במיעוט טען שזה לא משנה‪ ,‬כי ההצעה מתייחסת לרעיון לחיות יחד כבעל ואישה תחת משק‬
‫‪23‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫בית משותף וכו'‪.‬‬
‫אך התברר שפלונית הייתה יהודיה ופלוני מוסלמי‪ ,‬ובמדינת ישראל אין נישואים אזרחיים‪ .‬החוק מכיר‬
‫בנישואין רק בין בני אותה דת‪ .‬בנסיבות אלה פירוט אופן ביצוע הטקס היה משמעותי והיה צריך להיכלל‬
‫בהבטחה על מנת שיחשב כחוזה!‬
‫סעיף ‪ -25‬פרטים חסרים – בדיקות מקדמיות‪:‬‬
‫תחילה יש לוודא שאכן נכרת חוזה‬ ‫‪‬‬
‫פרשנות קודמת להשלמת חסר !‬ ‫‪‬‬
‫ההבדל בין פרשנות לבין חסר בחוזה‪ :‬מה שעשוי להיראות במבט ראשון כחסר אינו בהכרח כזה‪ .‬יש לבחון‬
‫האם מדובר בחסר אמיתי או בחסר מדומה? לדוגמא‪:‬‬
‫חסר מדומה ‪-‬חוזה מס' ‪ :1‬אני מנהל משא ומתן למכור מלאי של סחורה‪ ,‬למשל אני יבואן של מחשבים‪ ,‬מוכר‬
‫מחשבים לקמעונאי בסכום שסיכמנו בינינו ‪100,000‬שח'‪ .‬ומסכמים שהסחורה תתקבל בעוד כחצי שנה וגם‬
‫הקמעונאי ישלם רק בעוד כחצי שנה‪ .‬אך עקב מצב האינפלציה נראה שהמחירים צפויים להשתנות‪ ,‬לכן אני‬ ‫פרטים‬
‫מבקש להוסיף בחוזה סעיף שהמחירים יהיו צמודים למדד המחירים הצרכן‪ ,‬אם המדד יעלה אני רוצה מכור‬ ‫חסרים –‬
‫במכיר גבוה יותר בהתאמה‪ .‬הקמעונאי לא רוצה להתעסק עם תחשיבים עתידיים‪ ,‬מבקש מחיר סופי‪ ,‬והיבואן‬ ‫פרשנות‬
‫מחשב עוד ‪ 10%‬עלייה הצפויה עקב עליית מדד המחירים לצרכן קובע מחיר סופי לקמעונאי‬ ‫(חוסר‬
‫ב‪ .₪ 110,000 -‬וככה סוגרים את החוזה‪.‬‬ ‫מדומה‪/‬חוס‬
‫בחוזה זה אין חסר בחוזה‪ ,‬הצדדים חשבו על האינפלציה ‪ ,‬לא הכניסו התייחסות למנגנון ההצמדה בחוזה‪ ,‬כי‬
‫ר אמיתי)‬
‫נתנו פתרון מוסכם אחר למצב בקביעת המחיר גובה יותר מראש‪.‬‬
‫חסר אמיתי ‪-‬חוזה מס' ‪ :2‬בחוזה כזה בדיוק שבו הצדדים מנהלים משא ומתן‪ ,‬ולא חשבו על מצב האינפלציה‬
‫(סעיף ‪)25‬‬
‫ולא דיברו על זה‪.‬‬
‫בית המשפט יחליט שיש חסר בחוזה‪ ,‬כי אין התייחחסות למנגנון המטפל במחיר במקרה של אינפלציה‬
‫משמעותית‪ ,‬הצדדים לא חשבו על זה בכלל ולא התייחסו לכך בחוזה‪ ,‬ולא ציינו פתרון למצב כזה‪.‬‬
‫*לאור זאת‪ ,‬למרות ששני החוזים נראים אותו דבר בדיוק‪ ,‬בראשון אין חסר ובשני יש חסר‪ ,‬וזאת ניתן לדעת‬
‫באמצעות פרשנות החוזה ע"י בית המשפט ע"י בחינת נסיבות הרקע לחוזה (מה קרה? איך הדברים התנהלו?‬
‫וכו')‪.‬‬
‫סעיף ‪ :26‬השלמת פרטים – "פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים‪ ,‬ובאין‬ ‫פרטים‬
‫נוהג כזה – לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג‪ ,‬ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים"‪.‬‬
‫חסרים‬
‫הרציונל‪ :‬בית המשפט משלים את החסר במנגנונים הפועלים עפ"י היררכיה ברורה וקבועה‪ ,‬עפ"י הסדר הקבוע‬
‫בין המנגנונים‪ .‬ההיררכיה בנויה על רציונל שככל שהמנגנון קרוב יותר לרצון הקונקרטי של הצדדים כך הוא‬ ‫מנגנוני‬
‫מקבל עדיפות)‪.‬‬ ‫השלמה‬
‫שלבי מנגנוני השלמת פרטים בחוזה במצב של חסר בחוזה‪:‬‬ ‫(סעיף ‪)26‬‬
‫‪.1‬צריכים לבדוק שיש בכלל "חוזה"‪.‬‬
‫‪.2‬לבדוק שקיים בכלל חסר (ולא חסר שסמוי מהעין שקיימת הסכמה לגביו‪ ,‬אלא חסר אמיתי)‪.‬‬
‫‪".3‬על פי" החוזה – מנגנוני השלמה מוסכמים עפ"י עקרון חופש החוזים לקבוע עפ"י רצון הצדדים ‪ -‬למשל‪:‬‬
‫מראש יופיע בחוזה סעיף שקובע שאם חסר איזשהו פרט שהתפספס אז קיימת הסכמה בין הצדדים כיצד‬
‫להשלים את החסר‪ .‬הצדדים יוצאים מתוך הנחה בעת חתימת החוזה שעלול להיות חסר פרט כלשהו ומראש‬
‫קובעים כיצד ישלימו פרט זה אם יגלו שקיים חסר‪.‬‬
‫‪.4‬עיקרון הביצוע האופטימאלי (פסיקה)‪ -‬בניגוד לכל שאר המנגנונים המעוגנים בחוק‪ ,‬מנגנון שלמה זה לא‬
‫נמצא בחוק‪ .‬הוא נקבע בפסיקה של בית המשפט העליון‪ .‬צד אחד מוותר לצד השני להשלים את החסר בכל‬
‫אופן שהצד שני ייבחר‪ .‬העיקרון הזה נקבע במספר פסקי דין של בית המשפט העליון‪ ,‬מנגנון ההשלמה הוא פרי‬
‫יציר הפסיקה‪ ,‬ולא החוק‪.‬‬
‫ברגע שאחד הצדדים מאוד מעוניין שהחוזה יצא לפועל‪ ,‬מאפשר לצד השני לבחור בכל פתרון שירצה לחסר‪ ,‬רק‬
‫כדי שהחוזה יהיה תקף‪ .‬ברגע שבפני הצד השני כל האפשרויות פתוחות‪ ,‬הוא חייב לבחור באפשרות מסויימת‬
‫שתתן מענה לחסר‪ .‬לדוגמא ‪ :‬קניתי רכב ובעסקת מכירה מופיעים כל פרטי הרכב‪ ,‬הדגם‪ ,‬המחיר וכו'‪ ,‬אך שכחנו‬
‫לציין איזה צבע הרכב‪ ,‬ובמקרה ברכב בדגם הזה יש ‪ 8‬צבעים‪ .‬בעסקה קיים חסר‪ -‬צבע הרכב‪ .‬נניח שאין נוהג‬
‫בחוזה מסוג זה‪ ,‬כי אנשים קונים רכבים בצבעים שונים‪ .‬ואף חוק ספציפי או כללי לא יגיד איזה צבע יימכר‪.‬‬
‫בחוק קיימות הוראות השלמה שונות (למשל כדוגמא‪" :‬חיוב במתן נכס או שירות שלא הוסכם עליו סוגן או‬
‫טיבם‪ ,‬יש לקיים במתן נכס או שירות סוג או טיב בינוניים"‪ ,‬בהוראה זו הכוונה שאם אין סיכום על טיב הנכס‬
‫אז יקבע משהו באמצע‪ ,‬לא איכותי מידיי ולא איכות נמוכה מידיי‪ ,‬אך זה לא רלוונטי לגבי צבע‪ ,‬אין צבע‬
‫באיכות בינונית)‪ .‬במקרה זה אין הוראות השלמה‪ ,‬אך במקרה שהמוכר מאוד רוצה שהעסקה תתקיים הוא‬
‫יאפשר לקונה לבחור איזה צבע שירצה מבין ‪ 8‬הצבעים באותו הדגם‪ .‬במקרה זה נפתרה בעיית החסר ופתרנו‬
‫את החסר באופן שהוא נאמן לרצון הצדדים‪ -‬וזה עיקרון הביצוע האופטימלי!‪ ,‬כאשר אחד הצדדים מתוך רצון‬
‫לקיים את החוזה מוכן לוותר לצד השני לאפשר לו לבחור איזו חלופה שהוא רוצה מתוך טווח האפשרויות‬
‫הקיים להשלמת אותו חסר‪____________________________________ .‬‬
‫בפס"ד עדני נ' דוד‪ ( -‬עיקרון הביצוע האופטימאלי) ‪ -‬בדעת המיעוט השופט עמית ‪.‬‬
‫העלילה ‪ :‬הייתה שם מחלוקת בהסכם מכירת חנות (מוכר וקונה) ‪ ,‬עדיין לא סגרו על חוזה מסודר אצל עורך‬
‫‪24‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫דין‪ ,‬אך עשו ביניהם זיכרון דברים‪ .‬המוכר התחרט למכור את החנות מסיבות שונות ובין היתר כי גילה שהוא‬
‫צריך לשלם הרבה מיסים מהמכירה הזו‪( .‬בבחינת השאלה מדוע המוכר התחרט או הקונה התחרט בדרך כלל‬
‫נובעת משינויים בתנאי השוק אחרי שהחוזה נכרת‪ ,‬לפעמים יש עליה ולפעמים יש ירידה ולפי זה רואים איך‬
‫האינטרסים של הצדדים משתקפים בצורה מאוד ברורה בתיקים שמגיעים לבית המשפט)‪.‬‬
‫המוכר במקרה הזה תבע וטען שבמקרה זה לא הייתה גמירת דעת ולא מסוימות‪ .‬מה שהתברר זה שהצדדים‬
‫לא סיכמו את מועדי התשלום‪ .‬והשופט עמית אמר שיש כל מיני הוראות השלמה‪ ,‬אפשר עפ"י נוהג‪ ,‬אך אם אין‬
‫נוהג אז אפשר לפנות לחוק‪ ,‬אך במקרה זה אין לנו צורך בשום מנגנון להשלמת החסר‪ ,‬כי הקונה טוען שהוא‬
‫מוכן לשלם בכל מועד שהמוכר יבחר‪ .‬ומזה לדברי השופט עמית‪ ,‬מתקיים עיקרון הביצוע האופטימלי ופה‬
‫נפתרה בעיית המסויימות ‪ .‬מדובר ברצון משוחזר‪ ,‬כי הוא לא בא לידי ביטוי בכריתת החוזה‪ ,‬אלא נוצר עכשיו‪,‬‬
‫_________________________________________‬ ‫אך בעצם הוא משחזר את הרצון המקורי‪.‬‬
‫‪ .5‬נוהג הקיים בין הצדדים‪ ,‬כלומר צריך להניח‪:‬‬
‫א‪ .‬צריך להניח שבין הצדדים הללו היו חוזים קודמים‪.‬‬
‫ב‪ .‬החוזים הקודמים היו דומים לחוזה הנוכחי‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחוזים הקודמים הייתה בין הצדדים הסכמה בנוגע לחסר בחוזה הנוכחי‪.‬‬
‫ד ‪ .‬בחוזים הקודמים ההסכמה הזו לחסר הייתה קונסיסטנטית וקבועה‪ ,‬אחרת לא ייוצר נוהג‪( .‬נשאלת השאלה‬
‫כמה חוזים כאלו צריך עם הסכמה כדי שייצר נוהג? וכמה זמן עבר מחוזה לחוזה? אלה שאלות מורכבות‬
‫ותלויות לנסיבות החוזה)‪.‬‬
‫‪ .6‬נוהג בחוזים מאותו סוג (דורש ניתוח שוק)‪.‬‬
‫‪ .7‬הוראות חוק מיוחדות וכלליות (דיספוזיטיביות)‪.‬‬
‫‪ .8‬סעיף ‪ 39‬לחוק החוזים ‪ -‬תום‪-‬לב‪-‬‬
‫לדוגמא ‪ -‬אני יבואן של מחשבים ויש לי מחסן באשדוד ויש לי לקוח בנהריה‪ .‬קבענו את חוזה המכירה‪ ,‬אך‬
‫שכחנו לקבוע את מקום המסירה‪ .‬האם המסירה תתבצע אצלי במחסן באשדוד או אצלו בחנות בנהריה? יש‬
‫לכך השלכות על ‪ :‬מי נושא בעלות ההובלה? על ביטוח‪ ,‬על העברת הסיכון‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם באמצע הדרך לנהריה‬
‫המשאית שמובילה את המחשבים התהפכה לתוך תעלה והמחשבים נהרסו‪ ,‬של מי המחשבים שנהרסו של‬
‫הקונה או של המוכר? זה תלוי מאוד היכן נקבע מקום המסירה‪ ,‬אם המסירה בנהריה‪ ,‬אז המחשבים שנהרסו‬
‫הם של המוכר‪ ,‬אם מקום המסירה במחסנים באשדוד ובדרך לנהריה נהרסו‪ ,‬זה באחריות הקונה‪ .‬השאלה מי‬
‫יישא בעלות הביטוח? ואם אין ביטוח‪ ,‬אז מי יישא בנזק?‬
‫א ‪.‬אם היה חסר בחוזה ונראה שהיו בין הצדדים עסקאות קודמות‪ ,‬ובכולם הפרקטיקה בין הצדדים הייתה‬
‫זהה שמקום המסירה זה בנהריה‪ ,‬אז ברור איך נשלים בחוזה את הפרט החסר‪.‬‬
‫אך אם בעסקאות קודמות בכל פעם נקבע מקום מסירה שונה‪ ,‬ואין נוהג קבוע בין הצדדים‪ ,‬או שזו פעם‬
‫ראשונה שהצדדים מקיימים ביניהם עסקה‪ .‬ממשיכים לבדוק עפ"י המנגנון הבא‪:‬‬
‫ב‪.‬בודקים חוזים דומים מאותו סוג ‪ :‬צריך להחליט באיזה סוג חוזה מדובר‪ ,‬וצריך לעשת ניתוח של השוק (האם‬
‫זה רק מחשבים או גם ציוד משרדי נחשב? האם מדובר באותו שוק או שוק נפרד?)‪ .‬אם הגענו למסקנה שמדובר‬
‫באותו שוק‪ ,‬בודקים האם קיים נוהג בנושא החסר‪ .‬מי שצריך להוכיח את הנוהג‪ ,‬זה מי שתבע וטוען היכן‬
‫הייתה צריכה להתבצע המסירה‪ ,‬ויביא חוות דעת מומחה מטעמו להוכחה שקיים כזה נוהג בשוק‪.‬‬
‫במצב שאין נוהג קבוע בין חוזים מאותו סוג לגבי מקום המסירה של הסחורה‪ ,‬אז פונים ג‪.‬להוראות חוק‬
‫מיוחדות וכלליות (דיספוזיטיביות)‪ -‬הוראות דיספוזיטיביות שניתן להתנות עליהן נועדו להשלים את מה שחסר‬
‫בחוזה‪ ,‬כלומר‪ :‬אם הצדדים הסכימו משהו אחר‪ ,‬אז גובר מה שהצדדים הסכימו ביניהם‪ ,‬אך אם הצדדים לא‬
‫הסכימו וקיים חסר בחוזה‪ ,‬אך הוראת החוק נכנסת להשלמת החסר‪* .‬ההוראות המשלימות נמצאות בחוק‬
‫החוזים בחלק הכללי ובחוקים ספציפיים (דוגמא לחוקים ספציפיים‪ :‬חוק המכר‪ ,‬חוק השאילה‪ ,‬חוק השכירות‬
‫וכו')‪ .‬ברוב המקרים ההוראה תהיה או בחוק הספציפי או בכללי‪ ,‬לכן אין פה שאלה לאיזו הוראה גוברת‪ .‬גם‬
‫אם נמצא הוראה מקבילה בחוק הספציפי והכללי‪ ,‬ברוב המקרים ההוראות אינן סותרות‪ .‬החוק הספציפי יקלע‬
‫יותר לרצון הצדדים כי הרזולוציה שלו יותר ספציפית ויותר מדויקת‪ ,‬לדוגמא‪ :‬בשאלה היכן ימסרו המחשבים‪,‬‬
‫בחוק המכר נמצא את התשובה‪:‬‬
‫ס' ‪10‬א' בחוק במכר קובע‪ -‬לכל סוגי הממכר ‪":‬המסירה תהא במקום עסקו של המוכר"‪ ,‬כלומר באשדוד!‬
‫בחוק הכללי‪ -‬ס'' ‪ 44‬א' לחוק החוזים‪ -‬ההתייחסות היא לכלל סוגי החוזים‪ ,‬לא ספציפית לחוזה מכר‪ ,‬הוא‬
‫בלשון כללית‪ ,‬ולא מתייחס ספציפית למסירה (משתמש במילה חיוב כלשהו)‪ ,‬ואף נותן תשובה הפוכה ‪" :‬חיוב‬
‫שלא הוסכם על מקום קיומו יש לקיים במקום עסקו של הנושה"‪ .‬זה דומה לסעיף ‪10‬א' לחוק המכר‪ ,‬אך נותן‬
‫תשובה הפוכה‪:‬‬
‫*בחוזה מכר כמעט בכל חוזה‪ ,‬כל צד הוא גם חייב וגם נושא‪ :‬בחוזה מכר‪ ,‬ביחס לתשלום הכסף‪ ,‬הקונה הוא‬
‫החייב‪ ,‬כי הוא חייב לשלם על המוצר שהוא קונה והמוכר הוא הנושה‪ .‬ביחס לסחורה‪ ,‬זה הפוך‪ ,‬המוכר חייב‬
‫לספק את הסחורה‪ ,‬והקונה הוא הנושה‪.‬‬
‫כעת ביחס למקום מסירת הסחורה‪ :‬החייב זה המוכר‪ ,‬והנושה זה הקונה‪ .‬עפ"י סעיף ‪44‬א'‪ ,‬אם החיוב לא‬
‫הוסכם על מקום קיומו יש לקיים במקום עסקו של הנושה‪ -‬הקונה‪ ,‬כלומר‪ ,‬הסחורה תימסר במקום עסקו של‬
‫הקונה בנהריה‪.‬‬
‫במצב של סתירה בין החוק הכללי לחוק הספציפי‪ ,‬נעדיף את החוק הספציפי‪ -‬חוק המכר‪.‬‬
‫‪25‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫ד‪.‬סעיף ‪ 39‬לחוק החוזים ‪ -‬תום‪-‬לב‪-‬‬
‫פסק דין רבינאי נ' מן שקד (ע"א ‪( -)158/77‬השופט ברק קובע בפס"ד זה‪ :‬ניתן להשלים פרטים מהותיים‬ ‫האם ניתן‬
‫כאשר קיימת גמירת דעת בעת חתימה על זיכרון דברים בין הצדדים) בפס"ד זה דובר על זיכרון דברים‬ ‫להשלים‬
‫במכירת קרקע‪ .‬גב' רבינאי נתנה אופציה באמצעות זיכרון דברים לחב' מן שקד לרכוש חלקת קרקע‪ ,‬ואחר כך‬
‫היא חזרה בה‪ .‬עולות מס' טענות‪ ,‬בעיקר שאין גמירת דעת ואין מסוימות‪.‬‬ ‫גם פרטים‬
‫פסק הדין עוסק בערעור שהגישה חוה רבינאי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א בתביעה שהגישה‬ ‫מהותיים?‬
‫חברת מן שקד בע"מ (בפירוק) לאכיפת זיכרון דברים למכירת מגרש בין מבנים‪.‬‬
‫רקע ‪ :‬חוה רבינאי (המערערת) ערערה לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב‬
‫בתביעה שהגישה חברת שקד בע"מ (המשיבה) לאכיפת זיכרון דברים למכירת מגרש בין הצדדים‪.‬‬
‫עובדות מרכזיות‪ :‬ב‪ 20.1.1972-‬נחתם זכרון דברים בין רבינאי לחברת מן שקד למכירת מגרש בערך ‪275,000‬‬
‫ל"י‪ ,‬מתוכם שולם דמי קדימה ס"ק ‪ 15,000‬ל"י‪ .‬נקבע כי חוזה מפורט ייחתם ב‪.28.1.1972-‬‬
‫רבינאי חתמה על זיכרון הדברים אך לאחר מספר ימים חזרה בה מהעסקה והודיעה שאינה מעוניינת בחתימת‬
‫החוזה‪ .‬חברת מן שקד הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי לאכיפת זיכרון הדברים‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה ודחה את טענותיה של רבינאי‪.‬‬
‫טענותיה של המערערת (רבינאי)‪:‬‬
‫*זיכרון הדברים נחתם רק על ידי רבינאי ולא ע"י חברת מן שקד‪ ,‬זו רק הצעה שחזרה בה בטרם קיבול‪ .‬חב' מן‬
‫שקד התכוונו להתחייב רק עם חתימת החוזה הסופי ולא בזיכרון הדברים‪.‬‬
‫*בזיכרון הדברים חסרים פרטים מהותיים כגון מועד העברה בטאבו‪ ,‬חלוקת מיסים ועוד‪ ,‬לכן הוא אינו מחייב‪.‬‬
‫*הזיכרון אינו עומד בדרישות סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין הדורש מסמך בכתב לעסקה במקרקעין‪.‬‬
‫*גם אם זיכרון הדברים תקף‪ ,‬יש להתנות את האכיפה בשיערוך המחיר‪.‬‬
‫עיקרי דברי השופט ברק בפסק הדין‪:‬‬
‫בזיכרון הדברים שנחתם ע"י רבינאי ומר אלבוים מטעם חברת מן שקד קיבל אותו כבר ב‪ ,20.1.1972-‬זהו חוזה‬
‫מחייב‪ .‬זאת לאור הפרת הזכרון בזדון ע"י רבינאי ללא צידוק‪.‬‬
‫יש לפרש את זיכרון הדברים כגמירת דעת‪ ,‬הצדדים התכוונו להתחייב כבר בזיכרון הדברים ולא רק בחוזה‬
‫הסופי‪ .‬אין צורך שכל פרטי החוזה יפורטו בזיכרון הדברים‪ .‬די בפרטים מהותיים‪ ,‬גם אם את חלקם לא ניתנים‬
‫להשלמה בפרשנות ועל פי דין‪.‬‬
‫מבחינת דרישת הכתב בחוק המקרקעין‪ ,‬די בחתימת המוכר (רבינאי) על זיכרון הדברים כפי שהיה כאן‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בית המשפט העליון דחה את הערעור של רבינאי‪ ,‬הותיר על כנו את פסק הדין לאכיפת זיכרון‬
‫הדברים‪ ,‬תוך חיוב המערערת בתוצאה‪ ,‬וקבע את האכיפה של חלק מהמחיר בהצמדה למדד ‪.‬‬
‫השופט ברק קובע‪" *:‬בהעדר הסכם‪ ...‬של התנאים המהותיים של העסקה לא נוצר קשר משפטי מחייב‪"...‬‬
‫(זה תואם למה שטען שמגר לגבי הדרישה במסוימות לקיומם של פרטיים מהותיים למהות החוזה ותחומיה‪)....‬‬
‫*‪...‬דרישה זו רוככה במשך הזמן‪ ,‬והכלל עתה הוא‪ ,‬כי במקום שהמבחן הראשון מתקיים (הכוונה לגמירת‬
‫דעת)‪ ...‬אין צורך כי כל התנאים החיוניים והמהותיים יופיעו "שחור על גבי לבן"‪ ...‬את התנאים המהותיים‬
‫והחיוניים הנוכחים "פיזית"‪ ...‬ניתן להשלים "באופן נורמטיבי"‪(...‬מתוך זה ניתן להבין מהשופט ברק שניתן‬
‫להשלים גם פרטים מהותיים‪ ,‬זה נורא מבלבל כי אם אין הסכמה על הדברים הכי מהותיים‪ ,‬אז אין גמירת‬
‫דעת‪ ,‬כי גמירת הדעת לא ברור ביחס למה? בית המשפט פועל עפ"י עיקרון חופש החוזים‪ ,‬בדרך כלל ‪ ,‬לא יחליט‬
‫במקום הצדדים את הפרטים המהותיים‪ ,‬יש קשר הדוק בין ההסכמה על הפרטים הכי מהותיים והבסיסיים‬
‫לבין גמירת דעת‪ ,‬או לחילופין יש מצבים שקיימת הסכמה על כל הפרטים הבסיסיים בפירוט מלא‪ ,‬אך בסוף‬
‫הדברים יכתוב אחד הצדים שהוא עוד צריך לחשוב על זה כדי להחליט‪ ,‬אז ברור שאין גמירת דעת למרות שכל‬
‫הפרטים מפורטים‪ ,‬אך הפוך לא יכול להיות‪.)...‬‬
‫ברק צודק בזה שבמהלך השנים חל ריכוך בדרישת המסויימות ‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם נעשה השוואה בין פס"ד למכירת‬
‫דירה מתחילת שנות ה‪ 80 -‬וזה הגיע לבית המשפט ‪ ,‬ובית המשפט קבע רשימה ארוכה מאוד של פרטים החוזה‬
‫צריך לכלול לעומת פס"ד משנות ה‪ .2000 -‬במשך השנים בית המשפט היה מוכן להסתפק פחות פרטים כדי‬
‫להגיד שדרישת המסוימות מתקיימת‪ .‬יש פה נטייה לרכך את דרישת המסוימות‪ ,‬מפני שבמהלך השנים בית‬
‫המשפט שם את הדגש יותר על גמירת הדעת‪ .‬כאשר בית המשפט יהיה בטוח שהייתה גמירת דעת להיכנס‬
‫לחוזה באופן ברור‪ ,‬הוא יהיה ליברלי יותר בהשלמת הפרטים החסרים בחוזה‪ .‬זה לא אומר שישלים את‬
‫הפרטים הבסיסיים ביותר‪ ,‬עדיין לא ‪ ,‬אך ריכוך קיים במשך השנים‪.‬‬
‫_________________________________________________________________________‬

‫פס"ד דור אנרגיה נ' חאג ‪ -‬מדובר בהסכם בין בעל תחנה לבין חברה שהוא ישווק את המוצרים שלה‪ .‬אז במשך‬
‫שנים הוא משווק את המוצרים (השמנים והדלקים) של חב' דלק‪ .‬לקראת המועד שהם הגיע לסיומו‪ ,‬הוא משא‬
‫ומתן גם עם חב' דלק וגם עם חב' דור אנרגיה (חב' חדשה באותן שנים‪ ,‬שניסתה להיכנס לשוק שהוא דיי סגור)‪.‬‬
‫הם הציעו למנהל התחנה תנאים טובים יותר במסגרת התחרות‪ ,‬ולאחר משא ומתן בין הצדדים‪ ,‬הייתה פגישה ‪,‬‬
‫ובפגישה הם הגיעו להסכמות והעלו אותן על הכתב‪ ,‬ונעשו על גבי הנוסח גם תיקונים בעפרון‪ ,‬ועל המסמך הזה‬
‫עם הקשקושים עליו‪ ,‬חתמו לא הצדדים עצמם אלא עורכי דינם של הצדדים‪ .‬על המסמך היה כתוב שהוא‬

‫‪26‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫הבסיס להסכם העתידי שיחתם בין הצדדים‪ ,‬וציינו שלא עשו עליו שום שינויים‪ ,‬מה שתוקן על גבי המסמך זה‬
‫סופי‪.‬‬
‫חב' דלק ‪ ,‬שמעו על כך‪ ,‬והציעו לבעל התחנה סכומים גבוהים יותר‪ .‬מנהל התחנה משתכנע וחותם חוזה עם חב'‬
‫דלק‪ ,‬ודור אנרגיה מגישים נגדו תביעה‪.‬‬
‫ועכשיו עולה השאלה אם המסמך עם הקשקושים הוא כן או לא חוזה?‬
‫בית המשפט העליון קובע (השופט אור)‪ :‬מנהל התחנה טוען שהנייר הזה עם הקשקושים הוא לא חוזה‪ ,‬ואילו‬
‫דור אנרגיה אומרת שזה כן חוזה‪ ,‬לכן צריך לקבוע אם הייתה גמירת דעת ומסוימות‪ .‬השופט אור מספר לנו מה‬
‫היה בבית המשפט המחוזי‪ .‬הוא אומר שלעניין גמירת הדעת‪ ,‬קבע השופט במחוזי כי יש טיעונים לכאן ולכאן‪,‬‬
‫מחד גיסא התנהגותו של המשיב חאג' סמיר חמדאן מלמדת על גמירת דעת‪ ,‬זה לא שעורכי הדין חתמו ללא‬
‫ידיעתו‪ ,‬הוא נכח במקום‪ .‬בסיכום נכתב שאין לו דרישות נוספות מדור אנרגיה‪ .‬ומשיב ופרקליטו ניסחו‬
‫בנוכחות אנשי המערערת מכתב באותו המעמד שעורכי הדין חתמו על המסמך הזה לחב' דלק שבו הם מודיעים‬
‫שהם מפסיקם את המשא ומתן שהיה להם איתם‪ .‬אם הוא כותב בנוכחות אנשי דור אנרגיה לחב' דלק שהוא‬
‫מפסיק את המשא ומתן איתם‪ ,‬כי הוא רואה את החוזה עם דור אנרגיה כסגור‪ ,‬אחרת לא היה מוותר על ערוץ‬
‫אחד של משא ומתן‪ .‬זה סימן מובהק שראה את החוזה הזה כחוזה גמור‪ .‬מה עוד‪ ,‬שבסיום הפגישה לחצו ידיים‬
‫וברכו על המוגמר‪ ,‬כסימן לכך שהעסקה גמורה‪ .‬יותר מזה‪ ,‬המשיב‪ ,‬חאג' סמיר חמדאן התייצב למחרת היום‬
‫בתחנת תדלוק אחרת של דור אנרגיה‪ ,‬על מנת להשתתף בטקס פתיחתה (הוא כבר נתפס כבן משפחה בדור‬
‫אנרגיה)‪ ,‬וכל הסימנים האלו מצביעים על כך שהוא גמר בדעתו לכרות חוזה עם דור אנרגיה‪.‬‬
‫מאידך גיסא‪ -‬יש גם בסיס לסברה שלא הייתה גמירת דעת‪,‬‬
‫למה לא הוא חתם אם הוא נכח במקום? למה נתן לחורך דין לחתום?‬ ‫א‪-‬‬
‫השם שהצדדים נתנו למסמך‪ ,‬הם לא קראו לו הסכם או חוזה‪ ,‬הם קראו לו "סיכום דברים"‪.‬‬ ‫ב‪-‬‬
‫במסמך עצמו‪ ,‬בנוסח סיכום הדברים‪ ,‬נאמר‪ ,‬שטיוטת ההסכם מהווה רק בסיס להתקשרות סופית‬ ‫ג‪-‬‬
‫מחייבת‪ .‬כלומר‪ ,‬זו עדיין לא ההתקשרות עצמה‪.‬‬
‫בבית המשפט המחוזי‪ :‬השופט אומר שיש כאן לגבי גמירת הדעת מכאן ומכאן‪ ,‬ולכן קבע שלא הייתה גמירת‬
‫דעת‪.‬‬
‫בבית משפט העליון‪ :‬הקערה מתהפכת על פיה והשופטים טוענים שיש יותר סימנים שהייתה גמירת דעת‬
‫בחוזה עם חב' דור אנרגיה‪ .‬זה מקרה שנתון לשיקול דעת השופטים‪ ,‬זה מקרה גבולי‪ .‬השופט אור דן ומחליט‬
‫שהייתה גמירת דעת‪ ,‬בין היתר בגלל שנאמר במפורש שטיוטת ההסכם היא סופית ומחייבת‪ .‬היה כתוב שם גם‬
‫ש"ההסכם על נספחיו יודפס ויחתם על ידי הצדדים ביום השבת הקרוב"‪ .‬מנוסח זה עולה שאקט החתימה‬
‫בשבת הוא פורמלי בלבד‪ ,‬כי הוחלט שהחתימה בשבת על החוזה זה לאחר שיודפס למען קבלת עותק נקי ללא‬
‫קשקושים‪ .‬אך בעצם החוזה עצמו נסגר כבר באותו מעמד‪ .‬השופט מזכיר גם את לחיצת היד‪ ,‬הביקור ביום‬
‫פתיחת תחנת הדלק החדשה וכו'‪ ,‬כל אלה שכנעו את השופט שהייתה גמירת דעת‪.‬‬
‫ברגע שהשופט משתכנע שהייתה גמירת דעת‪ ,‬השופט מצליח להשלים את הפרטים החסרים בחוזה דיי‬
‫בקלות‪ .‬הכי חשוב שבוא השתכנע לפני הכל שהייתה גמירת דעת‪.‬‬
‫השופט אומר‪":‬מסקנתי שהתקיים בין הצדדים יסוד גמירת הדעת‪ ,‬על כן נפנה לבחון את התקיימות היסוד‬
‫השני שעליו עומד תוקפו של החוזה‪ -‬יסוד המסויימות‪ .‬יסוד זה אינו מנותק מיסוד גמירת הדעת‪ ,‬שני‬
‫היסודות הללו שלובים זה בזה ומעידים זה על זה‪ .‬על מנת שיתקיים יסוד המסויימות‪ ,‬יש צורך לקיום‬
‫הסכמה על הפרטים החיוניים בעסק זו‪ ,‬אך אין צורך שהחוזה יהיה כליל השלמות ‪ ,‬בייחוד כאשר הוכח‬
‫היסוד הראשון של גמירת הדעת"‪.‬‬
‫איך הוא משלים את הפרטים? (מסויימות)‬
‫טוענים המשיבים חאג' סמיר חמדאן כאשר הוא מנסה לטעון שחסרים פרטים‪:‬‬
‫לא סוכם בין הצדדים אופן חישוב העמלה‪.‬‬ ‫א‪-‬‬
‫(יש לדחות טענה זו לדברי השופט‪ ,‬סעיפים‪4 ,‬ג' ו‪ 20 -‬לאותו מסמך קובעים את עקרונות חיוב העמלה‪,‬‬
‫ובמסמך ב' שצורף לאותו מסמך‪ ,‬יש דוגמא לחשוב העמלה‪ .‬כלומר הפרט שטוענים שחסר אינו חסר‪ ,‬קיימת‬
‫בהסכם התייחסות לפרט הזה‪ ,‬לכן בית המשפט כלל לא נדרש לעשות פרשנות לאותו פרט)‪.‬‬
‫השופט מציין שבסעיפים שהוזכרו בחוזה יש התייחסו לעמלה‪ ,‬ובנספח המצורף קיימת אף דוגמת חישוב‬
‫העמלה‪ .‬החיבור בין שני אלו מלמד אותנו איך לחשב את העמלה‪ ,‬ולכן אין חוסר ולא צריך להשלים וטענת‬
‫המשיבים נדחתה ע"י השופט)‪.‬‬
‫ב‪ .‬טענה שנייה שמעלה בעל התחנה ‪ -‬שחסר תשריט‪ ,‬כלומר שחסר שרטוט המתאר את שטח התחנה‪ .‬בית‬
‫המשפט טוען גם כאן שאין פגיעה במסוימות כי גם כאן ניתן להשלים מתוך הנסיבות‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪25‬א'‬
‫בחוק החוזים‪" ,‬שטח התחנה היה ידוע ומוגדר לשני הצדדים‪ ,‬מכיוון שעל השטח המדובר פעלה תחנת‬
‫תדלוק‪ ,‬וניתן להניח כי מדובר באותו השטח עליו אמורה היתה לפעול התחנה נשואת החוזה"‪.‬‬
‫גם כאן‪ ,‬טוען השופט שאין כלל חסר‪ ,‬נכון שלא צירפו תשריט ‪ ,‬אך הצדדים ניהלו משא ומתן על תחנה‬
‫קיימת‪ .‬ברור שדיברו על התחנה כפי שהיא ‪ .‬זוהי פרשנות של החוזה‪ ,‬אין פה חסר‪ .‬אם זו הייתה תחנה‬
‫שצריך לבנות אותה אז יכול להיות שהיה נדרש שרטוט על מנת לדעת מה גבולות התחנה‪ ,‬אך פה מדובר‬
‫בתחנה קיימת שעליה ניהלו משא ומתן‪ .‬לא כל מה שלא כתוב במפורש בחוזה הוא חסר‪ ,‬בדוגמא הזו מתוך‬

‫‪27‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫הנסיבות אנחנו מבינים בדיוק על מה המשא ומתן‪.‬‬
‫קיים פרט אחד שבאמת חסר ‪ :‬זה רשימת ציוד שחב' דור אנרגיה צריכה לספק להפעלת התחנה‪ ,‬אך לא כתוב‬
‫מה רשימת הציוד‪.‬‬
‫בית המשפט אומר‪" :‬סביר להניח כי רשימת הציוד אמורה היתה להיות זהה לזו שהיתה קיימת בפועל‬
‫בתחנת התדלוק תחת חוזה ההפעלה הקודם‪ .‬אולם גם אם נקבל את עמדת המשיבים כי הצדדים הסכימו כי‬
‫רשימת הציוד תהא רחבה יותר מזו שהיתה קיימת בתחנה ערב ההסכם‪ ,‬אין בכך כדי להועיל לטיעונם ולפגוע‬
‫במסוימות הטיוטה‪ .‬אמנם‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מדובר בפרט חסר הדורש השלמה‪ ,‬אך בעיה זו ניתנת לפתרון בשתי‬
‫דרכים חלופיות"‪.‬‬
‫"ראשית‪ ,‬יש לזכור כי את הציוד אמורה היתה לספק למשיב המערערת‪ ,‬שהיתה בעלת אינטרס כלכלי‬
‫במכירת כמות גדולה של דלקים בתחנה‪ .‬כך שסביר היה כי שני הצדדים היו מסכימים על כמות אופטימלית‬
‫של ציוד תדלוק‪ ,‬בכפוף למגבלות אוביקטיביות‪ .‬באופן דומה ניתן לומר כי תחליף להעדרה של אפשרות‬
‫השלמה ניתן למצוא בנכונות של המערערת להענות לתביעתו המרבית של המשיב לענין רשימת הציוד‬
‫(עיקרון הביצוע האופטימלי) (פרידמן וכהן‪ ,‬עמוד ‪ .)289‬המדובר גם בפרט שניתן להשלימו על פי הנוהג‬
‫המקובל בחוזים מאותו סוג ‪ -‬חוזים בין חברות דלק לבין מפעילי תחנות דלק (ראו סעיף ‪ 26‬לחוק החוזים‬
‫(חלק כללי) תשל"ז‪( .")-1973‬ס' ‪ -26‬נוהג בחוזים מאותו סוג)‪.‬‬
‫(שופט מדלג על נוהג בין הצדדים‪ ,‬כי מעולם לא היה חוזה בין הצדדים‪ ,‬זה חוזה ראשון)‪.‬‬
‫"שנית‪ ,‬גם אם נאמר כי הצדדים הסכימו להמשיך במשא ומתן לגבי רשימת הציוד‪ ,‬והשאירו פרט פתוח‬
‫למשא ומתן עתידי‪ ,‬יש לבחון את חסרונו על רקע התמונה הכוללת של הסכמות הצדדים‪ .‬במקרה דנן רשימת‬
‫הציוד הינה פרט טפל‪ ,‬וההסכמה לדחות את המשא ומתן לגביו לשלב מאוחר אינה פוגעת בתוקף של כלל‬
‫הסכמות הצדדים‪ .‬כפי שסוכם העקרון בספרם של המלומדים פרידמן וכהן הנ"ל"‪:‬‬
‫לסיכום ‪ -‬גם פה השופטים פעלו עפ"י ההיררכיה של מנגנוני ההשלמה ‪ ,‬השופט מציין את עיקרון הביצוע‬
‫האופטימלי‪ ,‬ואף מציין שגם לא היה מתקיים‪ ,‬אז יש את ס' ‪ -26‬נוהג בחוזים מאותו סוג)‪ .‬עפ"י ההיררכיה‬
‫המקובלת במנגנוני ההשלמה של חסר‪.‬‬

‫צורת החוזה‬
‫סעיף ‪ - 23‬צורת החוזה‬ ‫עיקרון חופש החוזים‬
‫הכלל (עיקרון חופש החוזים)‪":‬חוזה יכול שייעשה בעל פה‪ ,‬בכתב או בצורה אחרת‪("..‬סעיף ‪ 23‬רישא)‬ ‫חל גם לגבי גם צורת‬
‫החריג‪..." :‬זולת אם הייתה צורה מסוימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים"‬ ‫החוזה‬
‫(מדובר בחריג אחד מפני שאם הצדדים הסכימו אחרת זה לא חלק מהחריג‪ ,‬אלא חלק מהעיקרון‪,‬‬
‫העיקרון שהצדדים יכולים להסכים ביניהם לעשות את החוזה באיזו צורה שהם רוצים‪ .‬לאור‬ ‫‪)23‬‬ ‫(סעיף‬
‫זאת החריג הוא‪ :‬אם יש חוק ספציפי הקובע דרישת צורה כתנאי לתוקף החוזה‪ .‬יש כ‪ 30 -‬הוראת‬
‫חוק מפורשות בעלי דרישות שונות) ‪.‬‬
‫היתרונות בדרישה צורנית בחוזה‪:‬ככל שהדרישה הצורנית של החוזה יותר פורמלית ככה ברור‬
‫ששום דבר לא נעשה במקרה‪ ,‬ואדם לא מוצא עצמו במקרה בתוך חוזה מחייב מבחינה משפטית‪,‬‬
‫וכך קל יותר להוכיח את העובדה שהייתה גמירת דעת‪ .‬יותר קל להוכיח שמדובר בחוזה כאשר‬
‫החוזה הוא בכתב וגם הניסוח יהיה ברבה יותר מדויק ויהיה פחות ויכוח על פרשנות מבחינה‬
‫משפטית‪.‬‬
‫החסרונות בדרישה הצורנית בחוזה‪:‬‬
‫חופש החוזים מתייחס לאם לכרות חוזה בכלל‪ ,,‬הגדרת התוכן של החוזה (הצדדים קובעים‬ ‫‪‬‬
‫את תוכן החוזה)‪ ,‬כך הדבר אמור להיות גם לגבי צורת החוזה‪ ,‬אם הצדדים רוצים לעשות‬
‫חוזה בע"פ זה החופש שלהם‪ ,‬למה שנכריח אותם לעשותו בכתב?‬
‫חוזים פשוטים‪ ,‬העובדה שניתן לעשותם בע"פ באופן לא פורמלי‪ ,‬חוסך עלויות עסקה‪ ,‬ובשוק‬ ‫‪‬‬
‫יעיל החיסכון מתגלגל אלינו הלקוחות‪ .‬ככל שהדרישות לתוקף החוזה הן יותר פורמליות אז‬
‫צדדים פשוטים לא יודעים לעשות אותם‪ ,‬הם צריכים להתייעץ עם עורכי דין וזה דורש‬
‫עלויות‪ .‬בעוד שאם אפשר לעשות חוזה בכל צורה‪ ,‬ווידאנו שיש גמירת דעת ויש מספיק‬
‫פרטים‪ ,‬אז גם אנשים פשוטים שאינם משפטנים יכולים לעשות בקלות חוזה‪.‬‬
‫הדרישה הצורנית הספציפית פותחת גם פתח להתחמקות מחוזה‪ ,‬במקרה שהצדדים פספסו‬ ‫‪‬‬
‫משהו כי עשו חוזה ללא עורך דין זה פותח פתח לאחר הצדדים שפתאום מתחרט ‪ ,‬להגיד‬
‫שלא התקיימה הדרישה לצורה מהותית וכך בעצם לבטל את החוזה‪ .‬בעוד שברגע שאין‬
‫דרישה צורנית ספציפית‪ ,‬לא ניתן להעלות טענה זו‪ ,‬ברגע שהייתה גמירת דעת ומספיק‬
‫פרטים אז החוזה תקף ומתקיים‪( .‬ניסיונות בריחה מעסקה נובעים בשינויים בתנאי השוק‪,‬‬
‫כגון‪ ,‬פיחות בשער המטבע וכו'‪ ,‬שנות ה ‪ 70‬כשנחקק חוק המקרקעין מתאפיינות בחוסר‬
‫יציבות‪ ,‬ולזה מצטרפת הדרישה לכתב שבו צוינו כל פרטי החוזה‪ ,‬היו פסקי דין רבים שפסלו‬

‫‪28‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫חוזים שלא עמדו בדרישת הכתב המהותית‪.‬‬
‫בשיטות המשפט המודרניות‪ -‬ברירת המחדל היא חופש החוזים‪ ,‬כלומר יכולים לעשות חוזה גם‬
‫בע"פ‪ .‬ויש חוזים שדווקא השיקולים האחרים של הנחת גמירת הדעת והצורך ביכולת הוכחה‬
‫גוברים‪ ,‬וכחריג לעקרון הזה המשפט יקבע שחוזים מסויימים דווקא צריך לכרות אותם עפ"י‬
‫פורמט מסויים (בדר"כ בכתב ולפעמים באופן מפורט יותר)‪.‬‬
‫דוגמאות לחוזים עם דרישות ספציפיות לצורת חוזה על מנת שהחוזה יהיה תקף‪:‬‬
‫*חוק הסכמים לנשיאת עוברים (חוק הפונדקאות)‪ -‬קיימת דרישה לכתב‪.‬‬
‫*חוק חוזה ביטוח‪ -‬קיימת דרישה לכתב‪.‬‬
‫*חוק יחסי ממון בין בני זוג‪( -‬הסכם ממון בפני רשם נישואין שקובע מה יקרה עם הרכוש במקרה‬
‫של גירושין)‪ -‬ההסכם חייב להיות בכתב וגם חייבת להיות עליו חותמת נוטריון או רשם נישואים‬ ‫דוגמא לחוקים בהם‬
‫או שופט בית משפט ענייני משפחה‪.‬‬ ‫דרישה ספציפית‬
‫*תקנות שעוסקות בחוזים אחידים צרכניים‪( -‬גוף שהוא עסק אל מול הצרכן הקטן‪ ,‬כמו למשל‪:‬‬ ‫לצורת חוזה לתוקפו‬
‫בנק‪ ,‬חב' ביטוח‪ ,‬חב' אינטרנט)‪ -‬נוסף לכתב קיימת גם דרישה לגודל מינימלי של הפונט (הגופן)‬
‫שלא יכול להיות קטן יותר בשני מילימטר‪ ,‬האותיות חייבות להיות ישרות וללא הטייה הצידה‪,‬‬
‫של החוזה‬
‫אות עילית לא יכולה לגעת באות תחתית שבשורה מעליה (למשל‪ :‬שהאות ל' לא תיגע ב‪ -‬ן סופית‬
‫שמעליה)‪ ,‬שחייבת להיות ניגודים בין הצבע של האותיות לצבע של הדף‪ .‬כל זה כדי להבטיח‬
‫שהצרכן יוכל לראות בצורה ברורה את החוזה האחיד הצרכני‪.‬‬

‫*סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‪" :‬התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב"‪.‬‬
‫*לציין‪ ,‬שגם מתנה של נכס מקרקעין זה חוזה‪ ,‬זה הקניית נכס לבעלות ללא תמורה‪ ,‬ובמכר זה‬
‫הקניית נכס לבעלות בתמורה‪.‬‬
‫*חוק המקרקעין נכנס לתוקף בשנת ‪ ,1970‬לפני כן‪ ,‬הפסיקה קבעה במשך שנים רבות‪ ,‬שיש נוהג‬
‫שחוזי מקרקעין עושים אותם כחוזה בכתב‪ ,‬כלומר דרישת הכתב לגבי חוזיי מקרקעין שנעשו לפני‬
‫‪ 1.1.1970‬נבעה מסעיף ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני‪.‬‬ ‫דרישת צורה (כתב)‬
‫לעומת זאת דרישת כתב אחרי ה‪ 1.1.1970 -‬יש לגביה דרישת כתב מהותית הנובעת מסעיף ‪ 8‬לחוק‬
‫המקרקעין‪(*.‬בהמשך הסיכום קיימת התמקדות והרחבה לסעיף ‪ '8‬לחוק המקרקעין)‪.‬‬ ‫(דוגמאות‪:‬‬
‫ס' ‪ 8‬לחוק המקרקעין‪,‬‬
‫*סעיף ‪ 2‬לחוק אשראי הוגן ‪" :‬חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב‪( "...‬אלה גופים‬ ‫ס' ‪ 2‬לחוק האשראי‪,‬‬
‫חוץ בנקאים שעוסקים במתן הלוואות כחלק מהעסק שליהם‪ ,‬לא כהלוואה פרטית)‪.‬‬ ‫ס' ‪5‬א' לחוק המתנה)‬
‫*סעיף ‪(5‬א) לחוק המתנה‪" :‬התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב" (אם מדובר‬
‫במתנה שניתנת מיידית במקום‪ ,‬זה לא דורש התחייבות בכתב וסעיף זה לא רלוונטי‪ ,‬אך אם‬
‫מדובר במתנה עתידית זה מחייב חוזה התחייבות בכתב‪ ,‬ואם הוא לא נעשה בכתב‪ ,‬אין לו תוקף‬
‫משפטי‪ ,‬למשל‪ :‬אני מתחייב לתת לך מתנה של ‪ 100‬אלף ‪ ₪‬בעוד חודש‪ -‬מחייב כתב‪ ,‬תרומה זו גם‬
‫סוג של מתנה)‪.‬‬
‫סעיף ‪(9‬א) לחוק המתווכים במקרקעין‪" :‬מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫לדרישת כתב‬
‫חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין‪( "...‬כאן החוק לא אומר שאין‬ ‫וחתימה‬
‫תוקף לחוזה‪ ,‬אלא שאם החוזה לא נעשה בכתב ושתופיע בו חתימה‪ ,‬המתווך לא יהיה זכאי‬ ‫"חד‪-‬צדדית"‬
‫לשכרו‪ ,‬זה בעצם מעקר חלק מהתוקף של החוזה‪ .‬יש מקרים שבהם החוק קובע גם כתב וגם‬ ‫(לדוגמא‪:‬‬
‫חתימה)‪.‬‬ ‫ס' ‪ 9‬לחוק המתווכים‬
‫במקרקעין)‬

‫(לא יהיה בבחינה‪ -‬רק לקוריוז)‪:‬‬ ‫דרישת כתב‬

‫סעיף ‪(25‬ב) לחוק השכירות והשאילה ‪" :‬צורת חוזה שכירות למגורים ‪ -‬חוזה שכירות למגורים‬ ‫שמשמעותה לא‬
‫ייערך בכתב וייחתם בידי המשכיר והשוכר‪ ,‬ואולם אין באי‪-‬קיום הוראה זו כדי לגרוע מתוקפו‬
‫ברורה‪(...‬לא יהיה בבחינה)‬
‫של החוזה‪ -"...‬שכירות‪(-‬מכר) ושאילה‪(-‬מתנה) הוסיפו לחוק השכירות והשאילה פרק העוסק‬
‫(לדוגמא‪:‬‬
‫ס' ‪(25‬ב) לחוק השכירות בהשכרת דירות למגורים‪ ,‬מצד אחד קיימת דרישת הכתב‪ ,‬ומצד שני החוק קובע שאין באי‪-‬קיום‬
‫הוראה זו כדי לגרוע מתוקפו של החוזה‪ .‬אז מה הדרישה פה? בעצם אין שום דרישה!‬ ‫והשאילה)‬

‫‪-‬דרישות כתב ראייתיות‪ -‬המשמעות היא שדרישות הכתב אינן מהוות תנאי לתוקף החוזה‪.‬‬ ‫דרישת כתב מהותית‬
‫דרישת כתב ראייתית נוגעת לדרכי הוכחת החוזה בבית המשפט‪ ,‬אך לא לתוקפו של החוזה‪ .‬אם‬ ‫לעומת דרישת כתב‬
‫הצדדים כתבו חוזה ואחר כך יש ביניהם סכסוך והם מגיעים לבית המשפט‪ ,‬הצד שתובע ורוצה‬ ‫ראייתית‬
‫להוכיח שנעשה חוזה צריך להוכיח זאת באמצעות מסמך כתוב‪ .‬גם אם החוזה תקף למרות‬
‫(ההגדרות)‬
‫שנעשה בע"פ‪ ,‬אם הוא לא כתב‪ ,‬אין דרך להוכיח בבית המשפט שנעשה חוזה בין הצדדים‪ .‬יהיה לו‬
‫מחסום ראייתי מול בית המשפט‪ ,‬אלא אם כן יהיה לו ביד מסמך כתוב‪.‬‬
‫*חשוב‪ :‬הקביעה אם הוראת‬
‫חוק מסוימת קובעת דרישת‬
‫‪29‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫‪-‬דרישות כתב מהותיות‪ -‬דרישות כתב שהן תנאי לתוקף החוזה‪ ,‬ללא מסמך בכתב לא נכרת‬ ‫כתב מהותית או ראייתית‬
‫חוזה תקף (רוב דרישות הכתב בחוזים הן דרישות כתב מהותיות)‪.‬‬ ‫נובעת מפרשנות החוק שבו‬
‫מדובר‪.‬‬
‫מה צריך להציג בדיוק בפני בית המשפט‪ ,‬מהו המסמך הכתוב שנדרש להציג בפני בימ"ש?‬ ‫ההבדל בין הדרישה‬
‫שאלה‪ :‬מה ההבדל בין סוגי הדרישות לכתב כאשר הצדדים מסכימים ביניהם לכריתת החוזה‬ ‫והראייתית‬ ‫המהותית‬
‫בע"פ ? כלומר‪ ,‬אם אדם כרת חוזה בע"פ והסתכסך עם הצד השני‪ ,‬כאשר בסוג כזה של חוזה‬ ‫לכתב‬
‫קיימת דרישת כתב מהותית הקובעת את תוקפו‪ ,‬או אם קיימת דרישת כתב ראייתית לסוג כזה‬ ‫(מה נדרש להציג בכתוב‬
‫של חוזה‪ ,‬הרי שבשני המקרים אין חוזה כתוב‪ ,‬האם התוצאה בסופו של דבר בבית המשפט‬ ‫בפני בית המשפט?)‬
‫תהיה אותה תוצאה‪ -‬התובע יפסיד?‬
‫התשובה נעוצה בהבדלים בדרישות בכתב‪ ,‬כלומר מה צריך להציג בדיוק בפני בית המשפט‪,‬‬
‫מהו המסמך הכתוב שנדרש להציג בפני בית המשפט?‬
‫בדרישת כתב במהותית החוזה עצמו חייב להיות בכתב‪ ,‬דרישת הכתב היא חלק מהתנאים‬ ‫‪‬‬
‫כדי שהיה חוזה‪ .‬כלומר‪ ,‬המסמך הכתוב חייב לכלול את כל הפרטים המוסכמים (כי המסמך‬
‫*חשוב להדגיש‪ :‬בדרישת‬
‫מגלם את ההסכמות של הצדדים‪ ,‬הוא בעצם החוזה עצמו) כמו בסעיף לחוק המקרקעין)‬ ‫כתב ראייתית‪ ,‬כאשר אין‬
‫אחרת אין חוזה‪ .‬דרישת הכתב מתווספת לדרישות ההצעה‪ ,‬הקיבול‪ ,‬גמירת דעת‪ ,‬והמסוימות‬ ‫מחלוקת בין הצדדים שבוצע‬
‫ואם היא לא מתקיימת‪ ,‬לא נכרת חוזה‪ .‬קיים הכרח לדרישת המסוימות למינימום פרטים‬ ‫הסכם בע"פ‪ ,‬לא צריך‬
‫המהווים את הפרטים המהותיים של החוזה‪.‬‬ ‫להוכיח כלל שקיים חוזה‪ ,‬כי‬
‫שני הצדדים מסכימים לכך‬
‫בדרישת כתב ראייתית לא נוגע לתוקף החוזה‪ ,‬אלא לאופן הוכחת החוזה אם יש סכסוך‬ ‫‪‬‬
‫ומגיעים לבית משפט‪ ,‬לכן היא דרישה ראייתית הנוגעת לדיני ראיות‪.‬‬ ‫שנכרת ביניהם חוזה‪.‬‬
‫לא ניתן להוכיח בע"פ קיום החוזה כאשר אין הסכמה בין הצדדים שהתקיים בכלל חוזה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם אין מחלוקת בין הצדדים שנכרת חוזה‪ ,‬המחלוקת היא לגבי הפרתו ולא לגבי קיומו‪ ,‬לכן‬ ‫‪‬‬
‫אין הכרח להוכחה בכתב שהתקיים חוזה‪.‬‬
‫עובדה שאין לגביה מחלוקת בין הצדדים‪ ,‬לא צריך להוכיח אותה‪ ,‬כי שני הצדדים מסכימים‬
‫לכך שנכרת ביניהם חוזה‪ ,‬אז בית המשפט מקבל את העובדה שקיים חוזה בין הצדדים‬
‫כעובדה קיימת‪ ,‬אף צד לא צריך להוכיח את החוזה‪ ,‬ואין דרישה לכתב כי הדריה היא‬
‫ראייתית בלבד ולא מהותית‪ ,‬אז בית המשפט ידון ויכריע בסכסוך‪.‬‬
‫ברוב המקרים זה החוזה עצמו‪ ,‬אך לא חייב שיהיה החוזה עצמו‪ ,‬אין הכרח למסוימות שכל‬ ‫‪‬‬
‫פרטי החוזה המהותיים יופיעו במסמך המוצג לבית המפשט‪ ,‬מספיק להוכיח שהתקיים‬
‫בכלל חוזה‪ .‬המסמך הכתוב יכול להיות גם מסמך שאינו החוזה עצמו‪ ,‬אם הוא מעיד על כך‬
‫שנכרת חוזה‪ .‬די בכך שהמסמך יהיה בגדר "ראשית ראיה בכתב" (למשל‪ :‬המוכר הוציא‬
‫לקונה חשבונית שמאשרת רכישה בסכום מסויים למרות שההסכם עצמו בוצע בע"פ)‪.‬‬
‫המסמך יכול היות משהו שמאמת את העובדה שהתקיים חוזה‪ ,‬לא חייבים להציג את החוזה‬
‫עצמו בכתב‪ .‬המסמך יכול להיות גם מאוחר לחוזה בלבד שמתוכו ניתן ללמוד שנכרת חוזה‪.‬‬
‫גם מכתב בין הצדדים שמזכיר את החוזה (למשל‪" :‬איזה כיף היה להיפגש וללחוץ יד‬
‫בהסכמה על החוזה")‪.‬‬
‫הודאה מוקלטת של אחד הצדדים‪ ,‬תחליף לכתב‪( -‬חריג)‪ -‬התובע מקליט את הצד השני‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כשבהקלטה זו הוא מודה שהצדדים כרתו ביניהם חוזה‪ ,‬בית המשפט מוכן לקבל במקום‬
‫מסמך בכתב במקרים חריגים כדי להוכיח שהתקיים חוזה בין הצדדים‪.‬‬
‫אין התנגדות לעדות פסולה (עדות בע"פ)‪ -‬כלומר‪ ,‬אם התובע מעיד בבית המשפט בע"פ‬ ‫‪‬‬
‫שנכרת בין הצדדים חוזה ללא כל מסמך בכתב שמוכיח זאת‪ ,‬והצד הנתבע אינו קם ומתנגד‬
‫לעדות הפסולה שבע"פ מכל סיבה שהיא (גם אם פספס בטעות ולא שמע את הדברים שנאמרו‬
‫ע"י הצד התובע)‪ .‬העדות בע"פ של התובע מספיקה להוכחת קיום חוזה בין הצדדים‪ .‬אם הצד‬
‫הנתבע לא יביע התנגדות‪ ,‬בית המשפט לא יתנגד לקיום החוזה בין הצדדים ביוזמתו‪ .‬בית‬
‫המשפט יקבל את הראייה גם אם עקרונית אינה קבילה‪.‬‬
‫כיצד בית המשפט קובע אם הדרישה לכתב היא מהותית או ראייתית?‬ ‫הפרשנות‬
‫העיקרון הכללי שהחוזה יכול להיעשות בכל צורה (עפ"י עקרון חופש החוזים)‪ ,‬ובהוראת חוק‬ ‫"מטרת המחוקק"‬
‫מסויימת המחוקק סוטה מעקרון זה וקובע שהוא רוצה שהחוזה יהיה בכתב‪.‬‬
‫(כיצד בית המשפט קובע‬
‫בודקים את הסיבה לכך שהמחוקק דרש את דרישת הכתב‪ ,‬מה המטרה‪ ,‬מה התכלית של‬ ‫אם הדרישה לכתב היא‬
‫המחוקק בדרישת הכתב?‬ ‫מהותית או ראייתית?)‬
‫*בדרישת כתב ראייתית‬ ‫*ברוב המקרים לשון סעיף‬
‫אם הסיבה נגעה לתחום דיני הראיות‪ ,‬למשל‪ :‬חשש מעדיי שקר‪ ,‬חשש מאובדן זיכרון‪ ,‬דברים‬ ‫החוק לא מספיק ברורה‪ ,‬לכן‬
‫שנוגעים לענייני הוכחה‪ ,‬המסקנה היא שדרישת הכתב היא ראייתית‪ ,‬ונקבעה מסיבות ראייתיות‪.‬‬ ‫נדרשת פרשנות של החוק על‬
‫‪30‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫מנת לקבוע אם דרישת הכתב‬
‫היא מהותית או ראייתית‪.‬‬

‫* בדרישת כתב מהותית‬

‫אם דרישת הכתב נובעת מהסיבה שרוצים להבטיח גמירת דעת‪ ,‬להבטיח שהצדדים לא‬ ‫‪‬‬
‫התקשרו בחיפזון כדי לסגור חוזה‪ ,‬זה כבר קשור למשהו מהותי בתהליך יצירתו והיווצרותו‬
‫של החוזה‪ ,‬זו דרישת כתב מהותית‪.‬‬
‫אם זה נועד להגן על צד חלש מול צד חזק (למשל‪ :‬חוק חוזה ביטוח)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דרישת כתב ראייתית התקופה האזרחית העותומנית‪( -‬לפני שחוק המקרקעין נכנס לתוקף‪ ,‬לפני ‪)1.1.1970‬‬
‫(סעיף ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה בתקופה העותומאנית היו שני מקורות לדיני חוזים‪:‬‬
‫ספרי המג'לה (המג'לה בוטלה כולה‪ ,‬כי היה חוק לבטל אותה בשנת ‪.)1984‬‬ ‫‪‬‬ ‫האזרחית העותומני)‬
‫חוק הפרוצדורה האזזרחית העותומנית‪( -‬חוק הפרוצדורה בוטל בקטעים‪ ,‬ועד היום יש‬ ‫‪‬‬
‫סעיפים שהם בתוקף‪ ,‬ואחד מהם הוא‪ -‬סעיף ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני)‪.‬‬ ‫*חוק המקרקעין נכנס לתוקף‬
‫בשנת ‪ ,1970‬לפני כן‪ ,‬הפסיקה‬
‫קבעה במשך שנים רבות‪ ,‬שיש סעיף ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני ‪":‬תביעות הנוגעות להתחייבויות וחוזים או‬
‫נוהג שחוזי מקרקעין עושים לשותפות‪ ,‬למוכסנות או להלוואות שעל פי הרגיל והנהוג הם נעשים במסמך בכתב‪ ,‬והעולות על‬
‫אותם כחוזה בכתב‪ ,‬כלומר‬
‫עשר לירות‪ ,‬צריך להוכיח במסמך בכתב"‪.‬‬ ‫דרישת הכתב לגבי חוזיי‬
‫מקרקעין שנעשו לפני‬
‫הסבר ‪ :‬תביעות לגבי חוזים שיש לגביהם נוהג שהם נעשים בכתב צריך להוכיח במסמך בכתב‪,‬‬ ‫‪ 1.1.1970‬נבעה מסעיף ‪80‬‬
‫כלומר‪ ,‬תביעות בבית משפט שנוגעות לחוזים שנהוג לעשות אותם בכתב‪ ,‬צריך להוכיח אותם‬ ‫לחוק הפרוצדורה האזרחית‬
‫במסמך כתוב‪ ,‬כלומר מדובר בדרישת כתב ראייתית שנוגעת לכל סוג של חוזה שבשור התפתח‬ ‫העותומני‪ .‬לעומת זאת דרישת‬
‫כנוהג לערוך אותו בכתב‪ .‬כמובן שמי שיתבע בבית המשפט יצטרך להוכיח שקיים נוהג כזה בשוק‬ ‫כתב אחרי ה‪ 1.1.1970 -‬יש‬
‫לגביה דרישת כתב מהותית‬
‫שחוזים כאלו עושים בכתב (*לציין שהנוהג יכול להשתנות‪ ,‬מה שהיה נהוג לפני ‪ 30‬שנה לעומת מה‬ ‫הנובעת מסעיף ‪ 8‬לחוק‬
‫שנהוג היום זה דברים שונים)‪ .‬לדוגמא‪ ,‬לקוח שמגיע ליעוץ משפטי‪ ,‬וההסכם בוצע בע"פ והוא לא‬ ‫המקרקעין‪.‬‬
‫משלם את שכר הטרחה‪ .‬אם הלקוח יוכיח שהסכם שכר טרחה נהוג לעשות בכתב אז באותו רגע‬
‫קיימת דרישת כתב ראייתית לגבי הסכם הטרחה‪ ,‬זה אומר שהעו"ד לא יוכל להוכיח הסכם כזה‬
‫בעדות בע"פ‪ ,‬אלא יידרש להמציא איזשהו מסמך בכתב שיוכיח את הסכם שכר הטרחה שהיה בין‬
‫הצדדים (תכתובת‪/‬מכתב‪/‬חשבונית‪/‬הודאה של הצד השני)‪.‬‬
‫דרישת כתב ראייתית – (דוגמא להלכה של בית משפט העליון)‬ ‫דרישת כתב ראייתית‬
‫סעיף ‪ 82‬לחוק הפטנטים‪" -‬זכויות באמצאה ובפטנט ניתנות להעברה בכתב‪( "...‬דוגמא נוספת‬ ‫סעיף ‪ 82‬לחוק הפטנטים‬
‫לדרישת הכתב‪ ,‬בפס"ד שעסק בשאלה האם מדובר הדרישת כתב ראייתית או מהותית‪ ,‬קבע בית‬ ‫ע"א ‪ 520/80‬רוזנברג נ'‬
‫המשפט שמדובר בדרישת כתב ראייתית)‪.‬‬ ‫רובינשטיין; ד"נ ‪2/84‬‬
‫ע"א ‪ 520/80‬פרץ רוזנברג נ' רובינשטיין (‪:)1985‬‬ ‫רוזנברג נ' רובינשטיין‬
‫(בית המשפט העליון קבע הלכה ‪ :‬בהעברת זכויות בפטנטים מדובר בדרישת כתב ראייתית)‬ ‫(ההלכה‪ :‬דרישת כתב‬
‫פס"ד עוסק בסוגיית הכתב האם הכתב דרוש בעסקאות דיני פטנטים‪.‬‬ ‫ראייתית)‬
‫האם כתב קונסטיטוטיבי או דקלרטיבי? (מהותי או ראייתי?)‬
‫המסקנה‪ :‬ראייתי בלבד ולא מהותי ‪ ,‬עקב קשיי הוכחה בלבד‪.‬‬
‫__________________________________________________‬
‫*העשרה מפסק הדין (המרצה לא הרחיב לגבי פסק הדין בכיתה)‬
‫בפס"ד שמגר שישב בדיון סיכם מתי צריך כתב?‬
‫א‪ .‬בהירות ומניעת עדות שקר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מניעת מעשה פזיז (שיקול דעת מעמיק לפני העסקה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬מניעת פגיעה בזכויות צד ג'‪.‬‬
‫ד‪ .‬עצם החוזה הוא צורתו לדוגמא שטר‪.‬‬
‫ה‪ .‬המדינה רוצה מסמך בכתב כמו מיסוי על עסקה‪.‬‬
‫שמגר יישם זאת על פטנטים ואמר שאף אחד מהנ"ל לא תקף לדיני הפטנטים‪ .‬לכן‪ ,‬הכתב הוא ראייתי מסיבת קשיי‬
‫ההוכחה בלבד‪.‬‬
‫דרישת כתב מהותית‪( -‬עיקר ההלכות בנושא דרישת הכתב המהותית נקבעו בהקשר של סעיף‬ ‫דרישת כתב מהותית‬
‫‪ 8‬לחוק המקרקעין‪ -‬הן חלות על כלל דרישות הכתב המהותיות בהלכות אלו)‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‬
‫סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין ‪" -‬התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב"‪.‬‬
‫עיקר ההלכות בנושא דרישת הכתב המהותית נקבעו בהקשר של סעיף ‪ 8‬לחוק‬ ‫‪‬‬ ‫*הסכמים וחוזים הקשורים‬
‫המקרקעין‪.‬‬ ‫למקרקעין מאוד נפוצים‪ ,‬קיים‬
‫ההלכות הללו חלות‪ ,‬בשינויים המתחייבים‪ ,‬גם ביחס לדרישות כתב מהותיות בחוקים‬ ‫‪‬‬ ‫עיסוק רק בתחום רכישה‬
‫ומכירה של נכסים‪ ,‬והיות‬
‫אחרים‪.‬‬ ‫ומדובר בדרך כלל בסכומים‬
‫מקרקעין (הגדרה)‪ :‬קרקע כל הבנוי הנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה בחיבור של קבע‪,‬‬ ‫גבוהים‪ ,‬הם נידונים בבית‬

‫‪31‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫(זולת המחוברים הניתנים להפרדה‪ ,‬למשל‪ :‬עץ הוא מקרקעין‪ ,‬לאחר שחתכנו אותו הוא הופך‬ ‫משפט מחוזי‪ ,‬ובאופן טבעי‬
‫למיטלטלין‪ ,‬פרות שעל העץ זה מקרקעין אך לאחר שקטפנו אותם הם הולכים למיטלטלין)‪.‬‬ ‫הערעור מגיע לבית משפט‬
‫העליון‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬בית‬
‫עסקה במקרקעין (הגדרה)‪( :‬סעיף ‪" ) 6‬עסקה במקרקעין היא הקנָיה של בעלות או של זכות‬ ‫משפט העליון דן במקרים‬
‫אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה‪ ,‬למעט הורשה על פי צוואה"‪( .‬צוואה‪ ,‬הפקעה‪-‬אינה רצונית‪:‬‬ ‫רבים של עסקאות מקרקעין‬
‫אינן עסקאות במקרקעין)‪.‬‬ ‫ונפסקו הלכות רבות בתחום‬
‫זה‪ ,‬ולהלכות אלו השפעות‬
‫הקנייה ‪ -‬הדרך היחידה להקנות הקנייה רצונית זה באמצעות חוזה בלבד‪.‬‬ ‫והשלכות גם על חוקים‬
‫הקניה של מה? מדובר בהקניה של זכות הבעלות (זכות הבעלות זו זכות קניינית‪ -‬כלומר הזכות‬ ‫אחרים‪.‬‬
‫הרחבה ביותר ביחס לזכויות האחרות‪ ,‬והשימוש בנכס לצמיתות) או זכות אחרת במקרקעין (כל הזכויות‬
‫האחרות הן רק נתח מזכות הבעלות ובדרך כלל לתקופה קצובה‪ ,‬ואלה רק הזכויות המנויות בחוק‬
‫המקרקעין ‪ ,‬והן ‪ :‬בעלות‪ ,‬שכירות כולל חכירה וחכירה לדורות ההבדל הוא במשך הזמן‪ ,‬אלה קרקעות‬
‫השייכות למנהל המקרקעין ועסקת מקרקעין של חכירה דורשות כתב‪ ,‬שאילה‪ ,‬זיקת הנאה זה זכות‬
‫השימוש ללא החזקה‪ ,‬משכנתא להבטחת פירעון חוב על מקרקעין‪ ,‬זכות קדימה ועוד')‪.‬‬
‫הקניית בעלות במקרקעין‪ -‬במכר או במתנה‪.‬‬
‫האם עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב? לא‪ ,‬עפ"י סעיף ‪ 7‬לחוק המקרקעין‪ ,‬עסקה‬
‫במקרקעין טעונה רישום בטאבו (כל עוד לא בוצע רישום בטאבו‪ ,‬זו התחייבות לבצע עסקה‬
‫במקרקעין ‪ ,‬התחייבות זה שלב אובליגטורי לא קניני‪ .‬השלב הקנייני נעשה באמצעות רישום‬
‫בטאבו בלבד)‪.‬‬
‫התחייבות רצונית לבצע עסקה במקרקעין‪( -‬סעיף ‪- )8‬באמצעות חוזה‪ -‬מסמך בכתב‪.‬‬

‫היקף התחולה של סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‬ ‫היקף התחולה של‬

‫בעוד שדנים בחוק החוזים בחלק הכללי זה חל על כל החוזים‪ ,‬כשעוברים לחוק ספציפי השאלה‬ ‫סעיף ‪ 8‬לחוק‬
‫המרכזית היא על איזה סוג חוזה החוק הזה חל‪ ,‬ראינו על איזה סוגי חוזים חל סעיף ‪ 8‬בחוק‬
‫המקרקעין‪.‬‬ ‫המקרקעין‬
‫קיימים חוזי מקרקעין שסעיף ‪ 8‬לא חל עליהם‪ ,‬דוגמאות לחוזיי מקרקעין חריגים אלו בסעיפים‬ ‫חריגים‬
‫הבאים‪:‬‬ ‫חוזיי מקרקעין שאין‬
‫סעיף ‪(79‬א) לחוק המקרקעין ‪ -‬העדר תחולה על שכירות מקרקעין קצרה‪" -‬על אף האמור‬ ‫‪‬‬ ‫לגביהם דרישת הכתב‬
‫בסעיפים ‪ 7‬ו‪ ,8-‬שכירות לתקופה שאינה עולה על חמש שנים אינה טעונה רישום‪,‬‬ ‫בניגוד לסעיף ‪)8‬‬
‫והתחייבות לעשות עסקה כזאת אינה טעונה מסמך בכתב"‬
‫אז ניתן לעשות חוזה שכירות שכירות עד ‪ 5‬שנים בע"פ ואין דרישת כתב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לציין‪ ,‬קיים חוק אחר המשנה את סעיף ‪79‬א'‪ ,‬חוק הגנת הדייר‪ ,‬ומכוח סעיף ‪ 152‬לחוק‬ ‫‪‬‬
‫הגנת הדייר סעיף ‪79‬א' צריך לקרות לאחר ‪ 10‬שנים‪ .‬מכאן שכל שכירות שהיא עקרונית‬
‫אפילו עד וכולל ‪ 10‬שנים‪ ,‬לא חל עליה סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‪ ,‬כלומר לא נדרש חוזה‬
‫כתוב‪ .‬מכאן ששכירות עד ‪ 10‬שנים ניתן לבצע חוזה בע"פ‪ .‬אלא אם מדובר בנכס שכירות‬
‫של נכס מקרקעין שיש נוהג שחוזיי שכירות במקרקעין עושים בכתב‪ ,‬ולפי סעיף ‪80‬‬
‫לחוק הפרוצדורה העותומנית יש דרישת כתב ראייתית)‪.‬‬
‫סעיף ‪(166‬א) לחוק המקרקעין ‪ -‬העדר תחולה על התחייבות שקדמה לחוק המקרקעין‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫"עסקה במקרקעין‪ ,‬והתחייבות לעסקה כזאת‪ ,‬שנעשו לפני תחילת חוק זה‪ ,‬וכן זכות‬
‫במקרקעין שהיתה מוקנית ערב תחילתו וחוק זה אינו מכיר בה‪ ,‬יוסיף לחול עליהן הדין‬
‫הקודם"‪.‬‬
‫אם החוזה נעשה לפני ה‪ , 1.1.1970 -‬סעיף ‪ 8‬של חוק המקרקעין לאא חל עליו‪ ,‬ודרישת‬ ‫‪‬‬
‫הכתב נובעת סעיף ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה העותומנית בלבד‪ ,‬לכן יש דרישת כתב ראייתית‬
‫בלבד‪ ,‬ומספיק פתק שיצביע על כך שקיים חוזה בין הצדדים‪.‬‬
‫העדר תחולה על המחאת זכות לקבל זכות במקרקעין‪ -‬המחאת הזכות זה בעצם לקבל זכות‬ ‫‪‬‬
‫עתידית של מישהו אחר‪ ,‬כלומר כאשר פלוני מעביר את זכויותיו העתידיות בנכס למישהו‬
‫אחר‪ .‬לקבל זכות ‪ -‬העברת הזכות עתידית ממישהו אחד למישהו אחר‪ .‬לדוגמא‪ :‬קיימת‬
‫חלקת קרקע בבעלות חב' בנייה‪ ,‬שבונה על חלקה זו בית דירות‪ ,‬והחברה מוכרת לפלוני דירה‪,‬‬
‫היא עדיין לא מקנה זו זכות בדירה‪ ,‬אלא זו רק התחייבות להקנות בעלות על מקרקעין‬
‫לפלוני בדירה ‪ ,‬זאת זכות עתידית לאחר שהיא תהיה בנויה‪ ,‬וכל הליכי הרישום יוסדרו (הליכי‬
‫רישום של בית משותף וכו') רק אז תקנה לו החברה זכות בעלות על הדירה וירשמו את שמו‬
‫כבעלים של הדירה בטאבו‪ .‬עד שתוקנה לו הבעלות יש לפלוני זכות אובליגטורית לקבל בעלות‬
‫במקרקעין (הזכות עצמה היא נכס‪ ,‬אך היא לא דירה‪ ,‬היא לא מקרקעין‪ ,‬וביום מן הימים‬
‫היא תתחלף בנכס מקרקעין‪ ,‬הזכות הזו תתממש)‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫מה לגבי חוזה שנעשה בכתב אך אבד?‪ -‬לפי סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‪ ,‬כשהצדדים ערכו חוזה‬ ‫‪‬‬
‫למכר של מקרקעין‪ ,‬קיים עותק אחד בלבד שהלך לאיבוד‪ ,‬עכשיו יש סכסוך ואחד הצדדים‬
‫מגיש תביעה בבית המשפט‪ .‬דרישת הכתב נועדה לדעת שהצדדים לא פעלו בחיפזון‪ ,‬הצדדים‬
‫קיימו את דרישת הכתב המהותי‪ .‬ניתן לשכנע את בית המשפט שיכשיר ראייה משנית‪,‬‬
‫צילום‪ ,‬עדות בע"פ על החוזה שנעשה בכתב‪ ,‬שהיה מכתב כתוב שענה לדרישת סעיף ‪ 8‬לחוק‬
‫המקרקעין‪ .‬יש דרכים להתגבר עליהם‪.‬‬
‫אבדן חוזה מקרקעין כתוב לא בהכרח שולל את תוקפו‪ ,‬אך מטיל על הצד הטוען לקיומו נטל‬
‫כבד יותר להוכיח זאת‪ .‬בהתאם לנסיבות מיוחדות בית המשפט יכיר בתוקפו של חוזה‬
‫מקרקעין גם ללא מסמך כתוב‪.‬‬
‫אבדן המסמך הכתוב יכול להיות כנסיבה כזו‪ .‬אם אפשר להוכיח מסך כתוב שאבד‪ ,‬בית‬
‫המשפט עשוי להכיר בתוקפו למרות שלא ניתן לספק את המסמך עצמו‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הנטל להוכיח את קיומו ותוכנו של החוזה האבוד יהיה על הצד הטוען לקיומו‪ .‬הוא‬
‫יצטרך להביא ראיות משכנעות שאכן היה חוזה כתוב‪ ,‬כמו גם ראיות לגבי תוכנו‪.‬‬
‫ראיות כאלה יכולות להיות למשל‪ :‬עדים שראו את החוזה או העתקים שלו‪ ,‬תכתובות בין‬
‫המתייחסות לחוזה‪ ,‬או פעולות שהצדדים ביצעו בהסתמך על החוזה‪.‬‬
‫_______________________________________________________‬
‫דוגמא לשאלות בבחינה‬
‫שאלה ‪ - 1‬סטודנט רצה לשכור דירה‪ ,‬הוא ראה את הדירה‪ ,‬סיכם עם בעל הדירה בע"פ ואף נתן‬
‫לבעל הדירה צ'ק על דמי שכירות של החודש הראשון ואחר כך בעל הדירה מתחרט ורוצה להשכיר‬
‫את הדירה למישהו אחר‪ ,‬והשאלה אם נכרת חוזה תקף בין הסטודנט לבין הסטודנט?‬
‫תשובה‪ -‬אם נכרת חוזה עד ‪ 10‬שנים ניתן לעשות אותו בע"פ (לא טעון מסמך בכתב)‪ ,‬ועקרונית אם‬
‫הייתה גמירת דעת ומסוימות‪ ,‬אז נכרת החוזה בע"פ‪ ,‬ויש ראיה כתובה לכך שהתקיים חוזה בכך‬
‫שניתן הצ'ק‪ ,‬כהוכחה כתובה‪.‬‬
‫_________________________________________________________‬
‫שאלה ‪ -2‬האם החוזה שבו חברה קבלנית מתחייבת כלפיי היא תבנה דירה בעתיד ושהיא תמסור‬
‫לי את הדירה וכשזה יתאפשר היא תרשום את בעלות הדירה על שמי‪ ,‬האם סעיף ה כפוף לסעיף ‪8‬‬
‫לחוק המקרקעין?‬
‫תשובה ‪ -‬כן‪ ,‬כי זו התחייבות לעשות עסקת מקרקעין‪ ,‬העסקה שהבעלות תעבור בהמשך ברישום‪,‬‬
‫אך עד אז זו התחייבות לעשות עסקה‪ ,‬והתחייבות לעשות עסקת מקרקעין טעונה מסמך בכתב‪.‬‬
‫_________________________________________________________‬
‫שאלה ‪ -3‬החברה בנתה את הדירה‪ ,‬נתנה אותה לפלוני‪ ,‬פלוני גר בה כבר כשנתיים שלוש‪ ,‬החברה‬
‫עוד לא רשמה את הדירה על שמו בגלל שהליכי הרישום לוקחים זמן ממושך‪ .‬פלוני מעוניין‬
‫למכור את הדירה‪ ,‬הוא עורך חוזה מכירה עם פלונית‪ .‬מה הוא מוכר לה?‬
‫תשובה‪ -‬הוא יכול לעשות ‪ 2‬דברים‪ .1 :‬הוא יכול להתחייב להקנות לה את הבעלות בדירה‪ .‬הוא‬
‫יוכל לעשות זאת רק מתי שהבעלות בדירה תוקנה לו (החברה תרשום את הדירה על שמו) ואז‬
‫הוא יוכל להעביר ולרשום את הדירה על שמה‪ .‬אם הוא מתחייב שהוא יעביר על שמה את הדירה‪,‬‬
‫מדובר פה בהתחייבות לעסקת מקרקעין ואז חל עליו סעיף ‪ 8‬בחוק המקרקעין‪.‬‬
‫‪. 2‬אופציה שניה היא למכור לפלונית את הזכות שלו לקבל את הבעלות בדירה מהחברה‪ ,‬ואז‬
‫פלונית זכאית לקבל את הרישום בדירה מהחברה ולא מפלוני‪ ,‬אבל אז אני לא מוכר נכס‬
‫מקרקעין‪ ,‬אלא אני מוכר את ה‪"-‬זכות"‪ -‬ובחוק המחאת חיובים‪ -‬אין דרישת כתב (סעיף ‪ 8‬לחוק‬
‫המקרקעין לא חל על עסקה כזו)‪ .‬השאלה הנשאלת היא האם חל על עסקה כזו סעיף ‪ 80‬לחוק‬
‫הפרוצדורה העותומנית (ההנחה היא שכן! כי נהוג לעשות עסקאות כאלו בכתב‪.‬‬

‫סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין – פסיקה‬

‫סעיף ‪ 8‬לחוק‬
‫המקרקעין – פסיקה‬
‫דרישה מהותית – ע"א ‪ 726/71‬גרוסמן נ' בידרמן‬ ‫*הלכות שנקבעו ביחס לסעיף‬
‫היקף הדרישה – ע"א ‪ 158/77‬רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ‬ ‫‪ 8‬לחוק המקרקעין רלוונטיות‬
‫שאלת החתימה – ע"א ‪ 692 ,693/86‬בוטקובסקי נ' גת‬ ‫לכל דרישות הכתב‬
‫המהותיות‪ ,‬וקימות דרישות‬
‫חוסר תום לב במו"מ כתחליף לדרישת כתב – ע"א ‪ 986/93‬קלמר נ' גיא‬ ‫כתב מהותיות שכוללות בתוכן‬
‫במפורש את דרישת החתימה‬
‫(למשל‪ :‬סעיף ‪ 9‬לחוק‬
‫המתווכים במקרקעין ששם‬
‫יש דרישה לכתב וחתימה‪,‬‬
‫סעיף ‪ 3‬לחוק חוזי הביטוח‪ ,‬גם‬
‫בחוזה מסוג שטר)‪.‬‬
‫פס"ד ע"א ‪ 721/71‬גרוסמן נ' מנהלי עזבון המנוח יהושע בידרמן‬ ‫פס"ד ע"א ‪721/71‬‬
‫‪33‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫(פס"ד הראשון העוסק בשאלה האם הדרישה לכתב בחוק המקרקעין בסעיף ‪ 8‬היא מהותית או‬ ‫גרוסמן נ' מנהלי עזבון‬
‫ראייתית וקובע שהיא מהותית!) פסק הדין משנת ‪ ,1971‬חוק המקרקעין נחקק בשנת ‪ ,1969‬נכנס‬ ‫המנוח יהושע בידרמן‬
‫לתוקף ב‪ ,1.1.1970 -‬זהו הפס"ד הראשון שעסק בחוק המקרקעין‪ .‬זהו סכסוך שנכנס לדיון בבית‬ ‫(פס"ד הראשון העוסק‬
‫המשפט העליון כשנה לאחר שנכנס לתוקף חוק המקרקעין‪ ,‬ועוסק בשאלה האם הדרישה‬ ‫בשאלה האם הדרישה‬
‫לכתב בסעיף ‪ 8‬לחוק היא דרישה מהותית או ראייתית‪ .‬אם החוק היה אומר את זה במפורש‪ ,‬אז‬ ‫לכתב בחוק המקרקעין‬
‫בסעיף ‪ 8‬לחוק היא מהותית החוק לא היה צריך להתלבט‪.‬‬
‫סיפור המקרה‪ :‬ב‪ 3.12.1970 -‬התחייבו המשיבים (בידרמן) למכור למערערים (גרוסמן ואח')‬ ‫או ראייתית)‬
‫מגרש מקרקעין (מגרש המכיל שתי חלקות) בסכום כולל ‪ 1,150,000‬ל"י‪.‬‬
‫לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה על תנאי העסקה המערערים החלו לנקוט בצעדים מעשיים‬ ‫*איך השופט סוסמן מגיע‬
‫ליישום העסקה ‪ -‬הם הורו למהנדס להתחיל בהכנת תוכניות לצורך תכנון בניה על המגרש‪.‬‬ ‫למסקנה שדרישת הכתב‬
‫בסעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין זו המהנדס אכן החל בהכנת התוכניות בשיתוף עם המשיבים‪ .‬מדובר בתכנון ראשוני שנקטו‬
‫המערערים מתוך הנחה שהעסקה שסוכמה בעל פה אכן תצא אל הפועל‪ ,‬למרות שטרם נחתם‬ ‫דרישה מהותית?‬
‫חוזה פורמלי בכתב‪ .‬צעדים אלו מלמדים על רצינות כוונתם של המערערים בביצוע העסקה‪.‬‬ ‫הוא בודק את ההיסטוריה‬
‫"ההסכם הפורמלי" נערך על ידי בנו של המשיב שהוא עורך דין והזמין את המערערים לחתום‬ ‫החקיקתית של החוק‪ ,‬הוא‬
‫משווה בין הצעת החוק ונוסח על החוזה‪ .‬נקבעה פגישה לתאריך ‪ 15.12.1970‬לחתימה על ההסכם‪ ,‬אך לבקשת המשיבים נדחה‬
‫הסופי של החוק‪ ,‬הוא משווה המועד ליום ‪ ,17.12.1970‬מטעמים טכניים‪ .‬אולם גם כשהגיע המועד החדש‪ ,‬המשיבים סירבו‬
‫בין חוק המקרקעין לבין‬
‫לחתום על ההסכם‪ .‬המערערים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי לביצוע ההסכם או לחלופין‬ ‫הוראות דומות בחוקים‬
‫אחרים‪ ,‬ובעיקר הוא בודק‪ ":‬לקבלת פיצויים‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי דחה את התביעה על הסף ("על הסף"‪ -‬אפילו לא דנו בתביעה) מחוסר עילה‬ ‫מה המטרה שעמדה לעיני‬
‫המחוקק כאשר הוא קבע את מכיוון שההתחייבות לא נעשתה בכתב כנדרש בסעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‪.‬‬
‫בית המשפט העליון קיבל את עמדת בית המשפט המחוזי וקבע‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין"‪.‬‬
‫דרישת הכתב בסעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין היא דרישה מהותית ולא ראייתית בלבד‪ .‬ללא מסמך‬ ‫והמטרה של החוק הייתה‬
‫בכתב אין כלל התחייבות‪ .‬בית המשפט העליון הסביר שדרישת הכתב נועדה למנוע מאנשים‬ ‫להבטיח שאף לא יכנס‬
‫להתקשר בחוזי מקרקעין בחופזה וללא שיקול דעת מעמיק‪ .‬עסקאות מקרקעין הן בדרך כלל‬ ‫להתחייבות בבעסקת‬
‫עסקאות בעלות ערך גבוה ומשמעותיות מאוד עבור המתקשרים בקשר חוזי‪ .‬לכן‪ ,‬המחוקק רצה‬ ‫מדובר‬ ‫מקרקעין בחיפזון‪,‬‬
‫בעסקה רצינית‪ ,‬כבדה‪,‬‬
‫שכל צד ישקול היטב את צעדיו לפני שהוא מתחייב סופית לעסקה‪ ,‬על ידי כך שיהיה חייב לערוך‬
‫משמעות כלכלית רבה‪ ,‬רצים‬
‫להבטיח את גמירת דעת של חוזה פורמלי בכתב‪.‬‬
‫הדרישה לכתב יש מעין "תמרור אזהרה" לצדדים ומדגישה בפניהם את חשיבות העסקה‪.‬‬ ‫המתחייב‪.‬‬
‫היא מאלצת אותם לחשוב פעמיים ולתת דעתם לתנאי ההתקשרות לפני שהם מתחייבים בכתב‪.‬‬
‫כך מצמצם המחוקק את הסיכון לחוסר גמירת דעת של הצדדים בביצוע עסקאות מקרקעין‪,‬‬ ‫*מדוע עורך הדין של‬
‫מתוך אימפולסיביות וללא בדיקה מספקת‪.‬‬ ‫המערערים לא טען שקיים‬
‫לשיטת בית המשפט העליון‪ ,‬התכלית שעמדה לנגד עיני המחוקק כשקבע את דרישת הכתב בסעיף‬ ‫מסמך כתוב שהוא בעצם‬
‫‪ 8‬לחוק המקרקעין היא הרתעה מלהתחייב בחיפזון לעסקה כמו עסקת מקרקעין‪.‬‬ ‫החוזה‪ ,‬ההסכם עליו היו‬
‫בתקופת הביניים‪ ,‬מכניסת חוק המקרקעין לתוקף ב‪ 1970-‬ועד כניסת חוק החוזים (תרופות)‬ ‫אמורים הצדדים לחתום?‬
‫לתוקף במרץ ‪ ,1971‬לא ניתן היה לבצע בע"פ התחייבות בתחום המקרקעין‪ .‬עסקאות שנכרתו‬ ‫ראשית העו"ד לא ידע‬
‫בתחום המקרקעין דינן ע"פ הדין העות'מאני לפיו אין אפשרות לאכיפה בע"פ של חוזים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שסעיף‬ ‫שהשופטים יפסקו‬
‫לסיכום‪ ,‬בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו המערערים (גרוסמן ואח') על פסק דינו‬ ‫את‬ ‫מחייב‬ ‫לחוק המקרקעין‬
‫דרישת הכתב כדרישה‬
‫של בית המשפט המחוזי‪ ,‬אשר דחה את תביעתם על הסף מחוסר עילה‪ .‬זאת משום שבית המשפט‬
‫מהותית כי עד אז לא הייתה‬
‫הלכה שקובעת זאת‪ ,‬זה היה העליון קיבל את עמדת המחוזי לפיה התחייבות במקרקעין חייבת להיעשות בכתב‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬בית המשפט העליון קיבל את הערעור המשיבים (מנהלי עיזבון המנוח בידרמן) לגבי‬ ‫הפסק דין הראשון בתחום‪,‬‬
‫גובה תשלום הוצאות המשפט‪ .‬בעניין זה‪ ,‬בית המשפט העליון הגדיל את הסכום שהמערערים‬ ‫לכן לא חשב כלל להציג את‬
‫חויבו לשלם למשיבים‪ ,‬בהתאם לשכר הטרחה ששולם לעורכי הדין של המשיבים עבור שתי‬ ‫ההסכם שעליו היו אמורים‬
‫לחתום כחוזה‪ ,‬וטען שההסכם הערכאות‪ ,‬והסכום שנקבע עמד על סך של ‪ 15,000‬ל"י ‪.‬‬
‫היה בע"פ‪ .‬הוא העריך שאם‬
‫הוא יעלה את הטענה‬
‫שהמסמך שהכינו הצדדים‬
‫הוא החוזה‪ ,‬השאלה שבימ"ש‬
‫יעלה היא למה המסמך לא‬
‫חתום‪ ,‬כי אם המסמך לא‬
‫חתום זו ראיה חזקה מאוד‬
‫להיעדר גמירת דעת‪ ,‬ולכן היה‬
‫לו נוח יותר לטעון שהחוזה‬
‫נעשה בע"פ‪ .‬כי גם אם זה‬
‫מקיים את דרישת הכתב‪ ,‬אין‬
‫במקרה זה גמירת דעת!‬
‫ע"א ‪ 692 ,693/86‬בוטקובסקי נ' גת (שאלת החתימה)‬ ‫ע"א ‪692 ,693/86‬‬
‫סיפור המעשה ‪ :‬חברת יעקב בוטקובסקי ושות' (המוכרת) הציעה למכירה מגרש בבעלותה בתל‬ ‫בוטקובסקי נ' גת‬
‫‪34‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫אביב‪ .‬אליהו גת ושותפיו (הרוכשים) ביקשו לרכוש את המגרש לצורך הקמת בניין מסחרי‪ .‬ניהלו‬ ‫(שאלת החתימה)‬
‫משא ומתן במספר פגישות לגבי מחיר המגרש ותנאי התשלום‪.‬‬
‫ב‪ 23.12.79-‬הגיעו להסכמה על מחיר של ‪ 6.3‬מיליון לירות ותנאי תשלום‪ .‬מנהל החב' המוכרת‪,‬‬ ‫*בפסק דין זה בית המשפט‬
‫יהודה בוטקובסקי‪ ,‬רשם את עיקרי ההסכם על דף שכלל את פרטי המגרש‪ ,‬מחיר ותנאי השלום‪.‬‬ ‫אינה‬ ‫קובע שדרישת החתימה‬
‫הוא מסר העתק מהמסמך לרוכשים‪ ,‬אבל אף אחד מהצדדים לא חתם עליו‪ .‬אף הרימו כוסיות‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫סעיף‬ ‫חלק מדרישת הכתב‬
‫לחצו ידיים וקבעו להיפגש למחרת במשרד עורך הדין של החב' המוכרת לחתימה על חוזה מכר‬ ‫המקרקעין‪.‬‬ ‫לחוק‬
‫אם בית המשפט מזהה‬
‫סופי‪.‬‬
‫מספיק סימנים ונסיבות לכך‬
‫הפגישה לחתימה על החוזה לא התקיימה והחוזה לא נחתם‪ .‬כעבור ימים אחדים מכרה החברה‬ ‫שהתקיימה גמירת דעת‬
‫למרות שאין חתימה אז החוזה את המגרש לקונים אחרים במחיר נמוך יותר‪.‬‬
‫הרוכשים הגישו תביעה לאכיפת החוזה או לפיצויים בגין הפרתו‪ .‬החברה שמכרה טענה שהחוזה‬ ‫בתוקף‪.‬‬
‫לא נכרת כלל‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי דן בתביעה המקורית‪ ,‬וערעור על החלטתו הוגש לבית המשפט העליון‬ ‫מבחינת מדרישת הכתב‬
‫המהותי‪ -‬לא חייבים חתימה שנתן את פסק הדין הסופי בעניין‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי קבע כי לא נכרת חוזה מחייב בין הצדדים בשל היעדר גמירת דעת‪ ,‬אך פסק‬ ‫על ההסכם!‬
‫לרוכשים פיצויים על ‪ 50,000‬ש"ח בגין ניהול משא ומתן שלא בתום לב על ידי המוכרת‪.‬‬ ‫החתימה היא ראיה חזקה‬
‫שני הצדדים הגישו ערעור לבית משפט העליון‪ ,‬החברה המוכרת והן הרוכשים‪ ,‬הגישו ערעורים‬ ‫לגמירת דעת‪ ,‬אך במקרים‬
‫נדירים התנהגות הצדדים וכל‬
‫לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי‪ ,‬כל אחד מטעמיו‪:‬‬
‫שאר הנסיבות יוכיחו גמירת‬
‫דעת גם אם לא קיימת חתימה המוכרת (חברת יעקב בוטקובסקי ושות')‪ :‬הגישה ערעור (ע"א ‪ )692/86‬על כך שבית המשפט‬
‫המחוזי חייב אותה לשלם לרוכשים פיצויים על ‪ 50,000‬ש"ח בגין ניהול משא ומתן שלא בתום לב‪,‬‬ ‫על החוזה‪.‬‬
‫למרות שקבע כי לא היה בין הצדדים חוזה מחייב‪.‬‬
‫הרוכשים (אליהו גת ושותפיו)‪ :‬הגישו ערעור (ע"א ‪ )693/86‬על קביעת בית המשפט המחוזי כי לא‬
‫נכרת בין המוכרת לרוכשים חוזה מחייב‪ ,‬ועל כן נדחו תביעותיהם לאכיפת החוזה או לפיצויים‬
‫בגין הפרתו‪.‬‬
‫כל צד ערער על החלק בפסק הדין של המחוזי שלא היה לטובתו‪ :‬המוכרת ‪ -‬על חיובה בפיצויים‪,‬‬
‫והרוכשים ‪ -‬על אי ההכרה בקיומו של חוזה מחייב‪.‬‬
‫בית המשפט העליון‪ ,‬ברוב דעות‪ ,‬קיבל חלקית את ערעור הרוכשים וקבע כי דווקא נכרת חוזה‬
‫מחייב אשר הופר על ידי המוכרת‪ ,‬והחזיר את התיק למחוזי לקביעת גובה הפיצויים המגיעים‬
‫לרוכשים בגין הפרת החוזה‪.‬‬
‫הנימוקים העיקריים של בית משפט העליון‪:‬‬
‫המסמך שנכתב על ידי מנהל חברת המוכרת‪ ,‬מר יהודה בוטקובסקי‪ ,‬מכיל את הפרטים‬ ‫‪‬‬
‫המהותיים הדרושים לכריתת חוזה מכר מקרקעין‪ ,‬זיהוי הנכס הנמכר‪ ,‬מחירו ותנאי‬
‫השלום‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם המסמך לא נחתם על ידי צד אחד‪ ,‬הוא עדיין עומד בדרישת‬
‫המסוימות (הספציפיות‪ ,‬הפירוט של תנאי ההתקשרות) שנדרשת ליצירת התחייבות‬
‫חוזית תקפה למכירת מקרקעין‪ ,‬זה על פי סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין הקובע את הפרטים‬
‫שצריכים להיכלל ב"מסמך בכתב" כדי שייחשב כחוזה מחייב בעסקת מקרקעין‪.‬‬
‫"עותק מן המסמך‪ ,‬שנכתב בעת ובעונה אחת עם מקורו‪ ,‬נמסר‪ ,‬בו במעמד‪ ,‬לרוכשים‪".‬‬ ‫‪‬‬
‫הכוונה היא שבמעמד כתיבת המסמך המקורי על ידי מר בוטקובסקי‪ ,‬הוא כתב גם‬
‫העתק לאותו מסמך‪ .‬את ההעתק הזה הוא מסר מיד באותו מעמד לרוכשים‪.‬‬
‫מה שמצביע על גמית דעתם של החברה המוכרת להתקשרות בחוזה מחייב‪.‬‬
‫הביעו גמירת דעת להתקשרות מחייבת במעמד כתיבת המסמך‪ ,‬כפי שניתן להסיק‬ ‫‪‬‬
‫מהתנהגותם (השקת כוסיות‪ ,‬לחיצת ידיים) ומהסכמתם להיפגש למחרת רק לשם‬
‫חתימה על חוזה ולא לערוך אותו מחדש‪.‬‬
‫דרישת המוכרת לערבויות הייתה מלאכותית ונועדה לשמש אמתלה לחזרה מהעסקה‬ ‫‪‬‬
‫המוגמרת‪ ,‬לטובת עסקה משתלמת יותר‪.‬‬
‫אף שאכיפת החוזה אינה מעשית כיוון שהמגרש כבר נמכר ונרשם על שם אחרים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הרוכשים זכאים לפיצויים בגין נזקי ההפרה‪.‬‬
‫לסיכום ‪ :‬הוחלט לדחות את ערעור של החב' המוכרת‪ ,‬לקבל חלקית את ערעור הרוכשים‪ ,‬ולהחזיר‬
‫את התיק לבית המשפט המחוזי לשם קביעת גובה הפיצויים לרוכשים‪.‬‬
‫ע"א ‪ 986/93‬קלמר נ' גיא ע"א ‪ 986/93‬קלמר נ' גיא(ההלכה‪ :‬חוסר תום לב מתגבר על דרישת הכתב בעסקת מקרקעין)‬
‫סיפור העלילה‪ :‬המערער‪ ,‬יעקב קלמר‪ ,‬הוא בעל מגרש בהרצליה‪ .‬המשיבים‪ ,‬מאיר ושרה גיא‪ ,‬הם‬ ‫(ההלכה מפס"ד‪:‬‬
‫זוג אדריכלים שחיפשו מגרש כדי לבנות עליו בית לעצמם‪ .‬הם ניהלו משא ומתן עם קלמר וסיכמו‬ ‫חוסר תום לב במו"מ‬
‫ביניהם על עסקה לפיה המשיבים יבנו שני בתים משפחתיים על המגרש של קלמר‪ ,‬ובתמורה‬ ‫כתחליף לדרישת כתב)‬
‫יקבלו ממנו את חצי המגרש עם אחד הבתים‪ .‬ההסכם לא הועלה על הכתב (קלמר דרש שלא‬
‫תתבצע העסקה בכתב עד אשר הבתים יהיו גמורים‪ ,‬משיקולי מס‪ -‬אם מוכרים בית מגורים הוא‬
‫*בית המשפט העליון דחה את‬
‫הערעור ברוב דעות וקבע שיש פטור ממס‪ ,‬אך אם הוא מוכר חלקת קרקע הוא מחויב בתשלום מס)‪.‬‬
‫‪35‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫המשיבים החלו לבנות את שני הבתים‪ .‬המערער שיתף איתם פעולה בכל הנוגע לבית שנועד‬ ‫לאכוף את ההסכם על‬
‫למגוריו‪ ,‬אך נמנע מלהתערב בבניית הבית השני‪ .‬לאחר שהבנייה הסתיימה‪ ,‬המשיבים עברו לגור‬ ‫המערער‪ ,‬תוך העדפת שיקולי‬
‫בבית שנועד להם‪ .‬אולם המערער סירב להעביר על שמם את הבעלות על חצי המגרש בהתאם‬ ‫הצדק וההגינות על דרישת‬
‫להסכם (באותם השנים הערך של הקרקע עלה מאוד‪ ,‬והוא יכול למכור במחיר הרבה יותר טוב‬ ‫הכתב במקרה החריג הזה‪.‬‬
‫למישהו אחר‪ ,‬הוא לא התנגד להחזיר לזוג את מה שהשקיעו בבנייה‪ ,‬אך התחרט מלמכור להם‬
‫את הבית)‪ .‬הזוג גיא הגישו לבית המשפט תביעה לאכיפת ההסכם‪.‬‬ ‫התפיסה של השופט זמיר‪:‬‬
‫הטענה של קלמר הייתה שמדובר בעסקת מקרקעין‪ ,‬היא נעשתה בע"פ ולכן אין לה תוקף‪.‬‬ ‫בפסק דין זה‪ ,‬השופט זמין‬
‫בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים בני הזוג גיא וקבע כעובדה שאכן נערך הסכם‬ ‫מכוון לזה שבכל שיטת משפט‬
‫ביניהם‪ ,‬גם אם לא בכתב‪ .‬בית המשפט קבע שהמערער יעקב קלמן פעל בחוסר תום לב המצדיק‬ ‫שיש בה דרישת כתב ביחס‬
‫התערבות שיפוטית‪ ,‬הורה על אכיפת ההסכם ורישום חצי המגרש על שם המשיבים‪.‬‬ ‫לסוג מסויים של חוזה‪ ,‬יש‬
‫בערעור בבית המשפט העליון‪ ,‬השופט זמיר פסק כי בעסקת קומבינציה‪ ,‬ניתן להסתפק ברמת‬ ‫פתרונות שמגשרים על מצבים‬
‫דרישה נמוכה יותר של כתב וניתן להשלים את החסר מהעובדות בשטח‪ .‬לדעתו‪ ,‬המסמכים‬ ‫בעייתיים‪ .‬חלק משיטות‬
‫הקיימים יחד עם הביצוע החלקי מעידים בבירור על קומבינציה מחייבת בין הצדדים‪.‬‬ ‫המשפט‪ ,‬שיטות‬
‫כלומר‪ ,‬המסמכים שהיו בתיק בשילוב עם הוכחות שהמשיבים כבר בנו את הבתים על המגרש של‬ ‫אנגלו‪-‬אמריקאיות (ארה"ב‪,‬‬
‫קנדה ועוד מדינות) יש עקרון‬
‫המערער‪ ,‬מראים בברור שאכן התקיימה עסקת קומבינציה מחייבת משפטית בין המערער‬
‫שאומר‪ ,‬שאם יש דרישת כתב‬
‫למשיבים‪ ,‬גם אם היא לא הייתה בכתב‪ .‬השופט זמיר קבע שדי באוסף המסמכים כראיות‬ ‫ביחס לסוג מסויים של חוזה‪,‬‬
‫הלא‪-‬מושלמות כדי לחייב את המערער לקיים את העסקה‪.‬‬ ‫והדרישה לא קוימה (בוצע‬
‫השופט גולדברג מדגיש‪ ,‬שחייבים להשתמש בהלכה הזו בזהירות מאוד גדולה‪ ,‬אחרת זה מייתר‬ ‫בע"פ)‪ ,‬אך החוזה עצמו בוצע‪,‬‬
‫את סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‪ .‬להשתמש בהלכה זו רק במקרים קיצוניים של חוסר תום לב ‪.‬‬ ‫אז הביצוע מחליף את המסמך‬
‫הנשיא ברק (דעת הרוב) הסכים לתוצאה אך הציע הנמקה שונה‪ .‬לדעתו‪ ,‬אין הביצוע החלקי‬ ‫וזה עובד גם במישור הראייתי‬
‫משלים את דרישת הכתב‪ ,‬אלא שבאופן יוצא דופן כאן‪ ,‬בא לידי ביטוי עקרון תום הלב שבסעיף‬ ‫וגם במישור המהותי‪ .‬אם‬
‫‪ 12‬לחוק החוזים המצדיק לחרוג מדרישת הכתב‪ ,‬בשל ההסתמכות על ההשקעה של המשיבים‪.‬‬ ‫מסמך כתוב נועד להראות את‬
‫לסיכום ‪ ,‬בית המשפט העליון דחה את הערעור ברוב דעות וקבע שיש לאכוף את ההסכם על‬ ‫הרצינות של המתחייב‪ ,‬אז‬
‫המערער‪ ,‬תוך העדפת שיקולי הצדק וההגינות על דרישת הכתב במקרה החריג הזה‪.‬‬ ‫ביצוע של החוזה(בניית שני‬
‫הבתים) בוודאי מבטיח על‬
‫(לציין שבהצעת חוק דיני ממונות‪ ,‬בהצעת הקודיפיקציה‪ ,‬זה לא חוק היום‪ ,‬אך הכניסו סעיף שמאמץ את‬ ‫רצינות לקיום החוזה‪ .‬ומה‬
‫עמדתו של זמיר‪ .‬סעיף שאומר בפרק העוסק בחוזים‪ :‬שאם הייתה דרישת כתב‪ ,‬דרישת צורה הנותנת‬ ‫שזמיר מציע זה לאמץ את‬
‫תוקף לחוזה שלא קוימה‪ ,‬אך החוזה קוים או בחלקו המהותי‪ ,‬יראו את דרישת הצורה כאילו התקיימה)‪.‬‬ ‫האפשרות הזו‪.‬‬

‫ס'‪ 4‬להצעת חוק מסחר אלקטרוני (מדובר בהצעת חוק שעדיין לא הפך לחוק)‬ ‫מסמך בכתב – האם גם‬
‫מסמך אלקטרוני?‬
‫סעיף ‪( 4‬א) פעולה משפטית‪ ,‬לרבות כריתת חוזה‪ ,‬יהיה לה תוקף גם אם נעשתה באמצעות‬ ‫(סעיף ‪)4‬‬
‫מסמך אלקטרוני‪.‬‬ ‫*(אין הלכה בנושא הזה עדיין‬
‫בעליון‪ ,‬בית המשפט מחוזי‬
‫(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי פעולות משפטיות המנויות בתוספת השניה‪.‬‬
‫בת"א השאיר שאלה זו‬
‫פתוחה)‪.‬‬
‫התוספת השנייה‪" :‬התחייבות לעשות עסקה במקרקעין‪( "...‬עמדת משרד המשפטים הייתה‬
‫שאי אפשר לקיים את דרישת הכתב לחוק המקרקעין באמצעות מסמך אלקטרוני)‪.‬‬ ‫*קיים הבדל בין חתימה‬
‫חוק הפרשנות‪" :‬בכתב ‪ -‬לרבות בכל דרך אחרת של הצגת אותיות‪ ,‬ספרות או סימנים בצורה‬ ‫דיגיטאלית לבין חתימה‬
‫פיזית‪:‬‬
‫הנראית לעין או הניתנת לפענוח חזותי"‪.‬‬ ‫חתימה דיגיטאלית נועדה‬
‫להבטיח את האותנטיות של‬
‫השולח‪ ,‬ואילו חתימה פיזית‬
‫נועדה להבטיח‬
‫גמירת דעת‪.‬‬
‫(קיים חוק חתימה‬
‫דיגיטאלית)‬

‫זיכרון דברים‬
‫כותרת המסמך איננה קובעת‪ ,‬אלא מהותו!‬ ‫מעמדו המשפטי של ‪‬‬
‫זיכרון‪-‬דברים ייחשב לחוזה אם הוא מקיים את היסודות המהותיים הנדרשים‬ ‫‪‬‬ ‫זיכרון‪-‬דברים‬
‫לתוקפו של חוזה‪:‬‬ ‫*זיכרון דברים חוזה מחייב כאשר‬
‫(א) מעיד על גמירת דעתם של הצדדים‬ ‫התקיימו כל היסודות בחוק ‪ .‬הוא‬
‫קצר ומעיד על גמירת דעת‪ ,‬זו לא‬
‫אפשרות לצאת מהחוזה‪ .‬אם חסרים (ב) יש בו מספיק פרטים (דרישת המסוימות)‬
‫(ג ) מקיים את דרישת הצורה המהותית (במידה וקיימת כזו‪ ,‬בהתאם לסוג החוזה‬ ‫בו פרטים בית המשפט יעשה‬
‫השלמה כנדרש‪.‬‬
‫‪36‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫הנדון)‪.‬‬
‫*זיכרון דברים (הסבר הסיטואציה)‪ :‬בעיקר בהקשר עסקת מקרקעין צדדים עושים ביניהם‬
‫מסמך של זיכרון דברים‪ ,‬כותבים את סיכום הדברים ביניהם וקובעים להיפגש בהמשך עם‬
‫עורך דין לעריכת חוזה רשמי עליו יחתמו הצדדים‪ .‬ואז אחד הצדדים חוזר בו‪.‬‬
‫מתעוררת השאלה ‪ :‬מה תוקפו של המסמך הזה? זיכרון דברים יכול להיות אחד מהשניים‬
‫או חוזה או לא חוזה! לציין שגם אם לא מדובר בחוזה‪ ,‬מדובר במסמך עם משמעויות‬
‫משפטיות אחרות‪ ,‬כי המסמך מהווה חלק מתהליך המשא ומתן ולכך משמעויות משפטיות‬
‫אחרות אבל זה לא חוזה מחייב‪.‬‬
‫אז מתי נדע מתי זיכרון דברים הוא חוזה מחייב? הכותרת לא מעניינת אותנו‪ ,‬הכל תלוי‬
‫ביסודות המהותיים‪ .‬אם מתקיימים היסודות המהותיים במסך הכתוב‪( -‬גמירת דעת‪,‬‬
‫מסוימות‪ ,‬דרישת הכתב המהותי לסוג זה של חוזה)‪ ,‬אז ייחשב כחוזה‪ ,‬אחרת יחשב כחלק‬
‫מתהליך המשא ומתן‪.‬‬
‫זיכרון דברים עשוי להיות לפיכך חוזה תקף‪ ,‬על כל המשמעויות הנגזרות מכך‪.‬‬ ‫מעמדו המשפטי של‬
‫הוא עשוי להיות גם "חוזה על‪-‬תנאי"‪.‬‬ ‫זכרון‪-‬דברים‬
‫*אכיפה ופיצויים שווה ערך כספי‬
‫אם זיכרון הדברים אינו מקיים את היסודות המהותיים המצטברים הנ"ל‪ ,‬הוא‬
‫שווה למה שנסגר בחוזה במצב‬
‫איננו חוזה‪ ,‬אלא רק שלב במו"מ‪ .‬גם לזיכרון‪-‬דברים כזה עשויות להיות משמעויות‬ ‫שהפרו אותו‪ ,‬וזו החלטה של הצד‬
‫שהפרו כלפיו את החוזה‪ .‬יפוצה‬
‫משפטיות (תחולת ס' ‪ ,12‬השלכות בנושא פרשנות ‪.)...‬‬ ‫בסכום שווה כאילו החוזה בוצע‪.‬‬
‫במידה וקיימת "נוסחת קשר" היא עשויה ללמד על כוונת הצדדים (האם התכוונו לראות‬ ‫היחס שבין ז"ד לבין חוזה‬
‫בזיכרון הדברים חוזה מחייב)‪.‬‬ ‫מפורט‬
‫יחד עם זאת "‪...‬נוסחאות אלה ואחרות כבודן במקומן מונח‪ ,‬אך אין לראות בהן חזות הכל‪.‬‬
‫הכל תלוי בכוונת הצדדים‪ ,‬עליה יש ללמוד ממכלול העובדות של המקרה" (השופט ברק‬ ‫*"נוסחת הקשר"‪ -‬במציאות פעמים‬
‫רבות ביצוע זיכרון דברים זה שלב‬
‫בפרשת רבינאי)‪.‬‬ ‫מקדים לפני ביצוע החוזה הפורמלי‪,‬‬
‫עצם העובדה שקיימת נוסחת קשר בזיכרון דברים אינו פוסל את העובדה שמעוניינים בחוזה‬ ‫ולעיתים אך מציינים בזיכרון‬
‫הדברים עצמו שמתכוונים לחתום‬
‫פורמלי כדי שזה יהיה חוזה מחייב‪ ,‬מנוסח נכון בידי עו"ד ‪ ,‬שיוכנסו כל הנגנונים הנדרשים‬
‫על חוזה פורמלי מחייב (לדוגמא‪:‬‬
‫להופיע בחוזה בעסקה מורכבת כזו כמו עסקת מקרקעין‪.‬‬ ‫הצדדים מתחייבים להיפגש‬
‫נוסחת קשר לא ניטרלית תלמד אותנו כוונת הצדדים‪.‬‬ ‫במשרדו של העו"ד ועד אז לא ישנו‬
‫את תנאי החוזה"‪ -‬זה מעיד על‬
‫נוסחת קשר ניטרלית לא תמיד תיתן כיוון לגבי כוונת הצדדים‪ ,‬תציין דברים באופן כללי‬ ‫גמירת דעת‪ .‬לעומת סעיף שאומר‪-‬‬
‫ולא תמיד חד משמעי‪.‬‬ ‫תוך ‪ 14‬ימים ניפגש במשרדו של‬
‫העו"ד עד אז ניתן להתחרט או‬
‫השופט ברק טוען שנוסחת הקשר היא עוד סימן לניתוח כוונות הצדדים‪ ,‬אך לא חזות הכל‪.‬‬ ‫לשנות את התנאים‪.‬‬

‫פסק דין רבינאי נ' מן שקד (ע"א ‪( -)158/77‬השופט ברק קובע בפס"ד זה‪ :‬ניתן‬ ‫פסק דין רבינאי נ' מן שקד‬
‫להשלים פרטים מהותיים כאשר קיימת גמירת דעת בעת חתימה על זיכרון דברים בין‬ ‫(ע"א ‪)158/77‬‬
‫הצדדים) בפס"ד זה דובר על זיכרון דברים במכירת קרקע‪ .‬גב' רבינאי נתנה אופציה‬ ‫(השופט ברק קובע בפס"ד זה‪:‬‬
‫באמצעות זיכרון דברים לחב' מן שקד לרכוש חלקת קרקע‪ ,‬ואחר כך היא חזרה בה‪ .‬עולות‬ ‫ניתן להשלים פרטים מהותיים‬
‫מס' טענות‪ ,‬בעיקר שאין גמירת דעת ואין מסוימות‪.‬‬ ‫כאשר קיימת גמירת דעת בעת‬
‫פסק הדין עוסק בערעור שהגישה חוה רבינאי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א‬ ‫חתימה על זיכרון דברים בין‬
‫בתביעה שהגישה חברת מן שקד בע"מ (בפירוק) לאכיפת זיכרון דברים למכירת מגרש בין‬ ‫הצדדים)‬
‫מבנים‪.‬‬
‫רקע ‪ :‬חוה רבינאי (המערערת) ערערה לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט‬
‫המחוזי בתל אביב בתביעה שהגישה חברת שקד בע"מ (המשיבה) לאכיפת זיכרון דברים‬
‫למכירת מגרש בין הצדדים‪.‬‬
‫עובדות מרכזיות‪ :‬ב‪ 20.1.1972-‬נחתם זכרון דברים בין רבינאי לחברת מן שקד למכירת‬
‫מגרש בערך ‪ 275,000‬ל"י‪ ,‬מתוכם שולם דמי קדימה ס"ק ‪ 15,000‬ל"י‪ .‬נקבע כי חוזה מפורט‬
‫ייחתם ב‪.28.1.1972-‬‬
‫רבינאי חתמה על זיכרון הדברים אך לאחר מספר ימים חזרה בה מהעסקה והודיעה שאינה‬
‫מעוניינת בחתימת החוזה‪ .‬חברת מן שקד הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי לאכיפת‬
‫‪37‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫זיכרון הדברים‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה ודחה את טענותיה של רבינאי‪.‬‬
‫טענותיה של המערערת (רבינאי)‪:‬‬
‫*זיכרון הדברים נחתם רק על ידי רבינאי ולא ע"י חברת מן שקד‪ ,‬זו רק הצעה שחזרה בה‬
‫בטרם קיבול‪ .‬חב' מן שקד התכוונו להתחייב רק עם חתימת החוזה הסופי ולא בזיכרון‬
‫הדברים‪.‬‬
‫*בזיכרון הדברים חסרים פרטים מהותיים כגון מועד העברה בטאבו‪ ,‬חלוקת מיסים ועוד‪,‬‬
‫לכן הוא אינו מחייב‪.‬‬
‫*הזיכרון אינו עומד בדרישות סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין הדורש מסמך בכתב לעסקה‬
‫במקרקעין‪.‬‬
‫*גם אם זיכרון הדברים תקף‪ ,‬יש להתנות את האכיפה בשיערוך המחיר‪.‬‬
‫עיקרי דברי השופט ברק בפסק הדין‪:‬‬
‫בזיכרון הדברים שנחתם ע"י רבינאי ומר אלבוים מטעם חברת מן שקד קיבל אותו כבר ב‪-‬‬
‫*כל פסקה המתייחסת לכך‬
‫‪ ,20.1.1972‬זהו חוזה מחייב‪ .‬זאת לאור הפרת הזכרון בזדון ע"י רבינאי ללא צידוק‪.‬‬ ‫שקיימת כוונה לחתום על חוזה‬
‫יש לפרש את זיכרון הדברים כגמירת דעת‪ ,‬הצדדים התכוונו להתחייב כבר בזיכרון הדברים‬ ‫בעתיד‪ ,‬זו "נוסחת קשר" (במקרה‬
‫זה מדובר בנוסחה ניטרלית)‪.‬‬
‫ולא רק בחוזה הסופי‪ .‬אין צורך שכל פרטי החוזה יפורטו בזיכרון הדברים‪ .‬די בפרטים‬
‫יש אינדיקציות נוספות לגמירת דעת מהותיים‪ ,‬גם אם את חלקם לא ניתנים להשלמה בפרשנות ועל פי דין‪.‬‬
‫מבחינת דרישת הכתב בחוק המקרקעין‪ ,‬די בחתימת המוכר (רבינאי) על זיכרון הדברים כפי‬ ‫בזיכרון הדברים זה‪:‬‬
‫שהיה כאן‪.‬‬ ‫‪.1‬ניתנה מקדמה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בית המשפט העליון דחה את הערעור של רבינאי‪ ,‬הותיר על כנו את פסק הדין‬ ‫‪.2‬קיימת החלטה על הסכומים‬
‫והתשלומים העתידיים‪.‬‬
‫לאכיפת זיכרון הדברים‪ ,‬תוך חיוב המערערת בתוצאה‪ ,‬וקבע את האכיפה של חלק מהמחיר‬ ‫‪.3‬בית המשפט רואה שהעברת‬
‫הבעלות במועד המסירה‪ ,‬אך לא צוין בהצמדה למדד ‪.‬‬
‫השופט ברק קובע‪" *:‬בהעדר הסכם‪ ...‬של התנאים המהותיים של העסקה לא נוצר קשר‬ ‫מועד המסירה (ביהמ"ש משלים‬
‫זה‬ ‫את הפרטים עפ"י‪ -‬זמן סביר)‬
‫משפטי מחייב‪( "...‬זה תואם למה שטען שמגר לגבי הדרישה במסוימות לקיומם של פרטיים‬ ‫לא פרט שקובע שהחוזה לא עומד‬
‫מהותיים למהות החוזה ותחומיה‪)....‬‬ ‫בתנאי המסוימות‪.‬‬
‫‪ .4‬בזיכרון הדברים מופיע במפורש *‪...‬דרישה זו רוככה במשך הזמן‪ ,‬והכלל עתה הוא‪ ,‬כי במקום שהמבחן הראשון מתקיים‬
‫(הכוונה לגמירת דעת)‪ ...‬אין צורך כי כל התנאים החיוניים והמהותיים יופיעו "שחור על‬ ‫שמדובר בהסכם‪ ,‬צוין בזיכרון‬
‫הדברים ע"י הצדדים‪.‬‬
‫גבי לבן"‪ ...‬את התנאים המהותיים והחיוניים הנוכחים "פיזית"‪ ...‬ניתן להשלים "באופן‬
‫נורמטיבי"‪ (...‬מתוך זה ניתן להבין מהשופט ברק שניתן להשלים גם פרטים מהותיים‪ ,‬זה‬
‫נורא מבלבל כי אם אין הסכמה על הדברים הכי מהותיים‪ ,‬אז אין גמירת דעת‪ ,‬כי גמירת‬
‫הדעת לא ברור ביחס למה? בית המשפט פועל עפ"י עיקרון חופש החוזים‪ ,‬בדרך כלל ‪ ,‬לא‬
‫יחליט במקום הצדדים את הפרטים המהותיים‪ ,‬יש קשר הדוק בין ההסכמה על הפרטים‬
‫הכי מהותיים והבסיסיים לבין גמירת דעת‪ ,‬או לחילופין יש מצבים שקיימת הסכמה על כל‬
‫הפרטים הבסיסיים בפירוט מלא‪ ,‬אך בסוף הדברים יכתוב אחד הצדים שהוא עוד צריך‬
‫לחשוב על זה כדי להחליט‪ ,‬אז ברור שאין גמירת דעת למרות שכל הפרטים מפורטים‪ ,‬אך‬
‫הפוך לא יכול להיות‪.)...‬‬
‫ברק צודק בזה שבמהלך השנים חל ריכוך בדרישת המסויימות ‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם נעשה השוואה‬
‫בין פס"ד למכירת דירה מתחילת שנות ה‪ 80 -‬וזה הגיע לבית המשפט ‪ ,‬ובית המשפט קבע‬
‫רשימה ארוכה מאוד של פרטים החוזה צריך לכלול לעומת פס"ד משנות ה‪ .2000 -‬במשך‬
‫השנים בית המשפט היה מוכן להסתפק פחות פרטים כדי להגיד שדרישת המסוימות‬
‫מתקיימת‪ .‬יש פה נטייה לרכך את דרישת המסוימות‪ ,‬מפני שבמהלך השנים בית המשפט‬
‫שם את הדגש יותר על גמירת הדעת‪ .‬כאשר בית המשפט יהיה בטוח שהייתה גמירת דעת‬
‫להיכנס לחוזה באופן ברור‪ ,‬הוא יהיה ליברלי יותר בהשלמת הפרטים החסרים בחוזה‪ .‬זה‬
‫לא אומר שישלים את הפרטים הבסיסיים ביותר‪ ,‬עדיין לא ‪ ,‬אך ריכוך קיים במשך השנים‪.‬‬
‫בפס"ד עדני נ' דוד‪ ( -‬עיקרון הביצוע האופטימאלי) ‪ -‬בדעת המיעוט השופט עמית היה‬ ‫בפס"ד עדני נ' דוד‬
‫מספיק הקונה הסכים לשלם עפ"י לוח הזמנים שיקבע המוכר‪ ,‬אך שופטי הרוב לא הסכימו‬ ‫(חוזה על תנאי‪ ,‬עיקרון הביצוע‬
‫עם קביעה זו וטענו שאין גמירת דעת אם לא קבעו את לוח הזמנים לתשלומים‪. .‬‬ ‫האופטימאלי)‬
‫העלילה ‪ :‬הייתה שם מחלוקת בהסכם מכירת חנות (מוכר וקונה) ‪ ,‬עדיין לא סגרו על חוזה‬
‫"חוזה על תנאי"‪ -‬לא ידוע אם‬
‫מסודר אצל עורך דין‪ ,‬אך עשו ביניהם זיכרון דברים‪ .‬המוכר התחרט למכור את החנות‬
‫החוזה יצא לפועל‪ ,‬אך הוא מחייב‬
‫וקושר את הצדדים כבר נחתימה על מסיבות שונות ובין היתר כי גילה שהוא צריך לשלם הרבה מיסים מהמכירה הזו‪( .‬בבחינת‬
‫זיכרון הדברים‪ ,‬כעת לא ניתן לברוח השאלה מדוע המוכר התחרט או הקונה התחרט בדרך כלל נובעת משינויים בתנאי השוק‬
‫אחרי שהחוזה נכרת‪ ,‬לפעמים יש עליה ולפעמים יש ירידה ולפי זה רואים איך האינטרסים‬ ‫מהחוזה‪ ,‬עד שיוחלט אם לחתום‬
‫של הצדדים משתקפים בצורה מאוד ברורה בתיקים שמגיעים לבית המשפט)‪.‬‬ ‫סופית על החוזה‪.‬‬
‫המוכר במקרה הזה תבע וטען שבמקרה זה לא הייתה גמירת דעת ולא מסוימות‪ .‬מה‬
‫*"תנאי מפסיק"‪ -‬המכירה כפופה שהתברר זה שהצדדים לא סיכמו את מועדי התשלום‪ .‬והשופט עמית אמר שיש כל מיני‬
‫להשכרת הנכס מראש לצד ג' ע"י‬
‫‪38‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫הוראות השלמה‪,‬‬ ‫המוכר‪"* .‬נוסחת קשר ניטרלית"‬
‫אפשר פ"י נוהג‪ ,‬אך אם אין נוהג אז אפשר לפנות לחוק‪ ,‬אך במקרה זה אין לנו צורך בשום‬
‫מנגנון להשלמת החסר‪ ,‬כי הקונה טוען שהוא מוכן לשלם בכל מועד שהמוכר יבחר‪ .‬ומזה‬
‫לדברי השופט עמית‪ ,‬מתקיים עיקרון הביצוע האופטימלי ופה נפתרה בעיית המסויימות‪.‬‬
‫מדובר ברצון משוחזר‪ ,‬כי הוא לא בא לידי ביטוי בכריתת החוזה‪ ,‬אלא נוצר עכשיו‪ ,‬אך‬
‫בעצם הוא משחזר את הרצון המקורי‪.‬‬
‫דעת הרוב של שני שופטים בעליון‪ ,‬קבעו שזה לא חוזה מחייב כי אין בו מספיר פרטים‪,‬‬
‫ונראה שאין גמירת דעת לחוזה מחייב‪ .‬שופטי הרוב טוענים שאם לא קבעו את מועדי‬
‫התשלומים כפי שהצדדים קבעו שזה חשוב להם לקבוע בהמשך ללוח התשלומים‪ ,‬זה מעיד‬
‫על כך שאין גמירת דעת‪ ,‬כי זה נושא חשוב שקבעו ביניהם שיבוצע בנספח‪ ,‬ולא הגיעו לשלב‬
‫שכתבו את הנספח‪.‬‬
‫משא ומתן‬
‫ס' ‪( 12‬א) קובע את החובה‪" :‬במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך‬ ‫תום‪-‬לב במשא ומתן‬
‫מקובלת ובתום לב"‪.‬‬ ‫("נורמת על" לאופן ביצוע משא‬
‫ס' ‪ 12‬א' – נורמת "על" לניהול משא ומתן‪:‬‬ ‫ומתן בין הצדדים‪-‬‬
‫נורמה פתוחה כללית)‬
‫*נורמה מהסוג הפתוח שגבולותיה אינם ברורים‪ ,‬וזה בכוונת המחוקק‪ ,‬הכוונה הייתה שבית‬ ‫(סעיף ‪)12‬‬
‫המשפט יקווה את קווי המתאר של הנורמה עם הזמן‪ ,‬עם הפסיקה הכללים מתבהרים‪ .‬סעיף‬ ‫לחוק החוזים (חלק כללי)‬
‫זה נכנס למקרים שאין כללים ספציפיים כפי שקיימים בפרק ‪ 2‬לחוק החוזים‪ ,‬ונותן מענה‬
‫לסוגיות שאין עליהם תשובה בחוקים הספציפיים)‪.‬‬
‫*חוקים נוספים עוסקים בנושאי‬
‫*הוראה זו חלה על אורך משא ומתן קצר וארוך‪ ,‬הפסיקה קובעת שמרות שזה חל על כל‬ ‫תום לב במשא ומתן‪ :‬בכוח דיני‬
‫משא ומתן ואורכו‪ ,‬וככל שהמשא ומתן מתקדם זה מחייב יותר ובנסיבות מסויימות פרישה‬ ‫נזיקין‪ ,‬ומכוח עשיית עושר שלא‬
‫במשא ומתן והפסקתו בשלב מאוחר יכולה להתפרש כהיעדר תום לב במשא ומתן‪.‬‬ ‫במשפט‪.‬‬
‫המשמעויות והעוצמות מתגברים ככל המשא ומתן מתקדם ‪ ,‬למרות שיש דברים שחייבים‬
‫הימנע מהם כבר מההתחלה‪ ,‬כמו לרמות!‬
‫*מדובר בהוראה קוגנטית שלא ניתנת להתניה‪ ,‬וזה נקבע בפסיקה ע"י בית המשפט‪.‬‬
‫בשום חוק לא נקבעו במפורש דיספוזיטיבי או קוגנטי‪ ,‬בית המשפט קבע שזו נורמה‬ ‫*"מצג שווא רשלני"‪ -‬כך הגדיר‬
‫בית המשפט מקרים שבהם‬
‫ציבורית שיש אינטרס ציבורי שהיא תתקיים וזה נועד לשרת שיקולים ציבוריים חברתיים‬
‫במשא ומתן אחד הצדדים לא‬
‫כלליים‪.‬‬ ‫טורח לבדוק נתונים לפני שהוא‬
‫*הפסיקה קבעה שקנה המידה הוא אובייקטיבי‪ ,‬איזו התנהגות היא תום לב ואיזו לא‪,‬‬ ‫חותם על עסקה‪.‬‬
‫תפיסת המוסר הסובייקטיבית של האנשים לא באה בחשבון בפסיקה‪ ,‬אלא הדרך המקובלת‬
‫היא הדרך שקבע בית המשפט‪ .‬בימ"ש קבע רף להתנהגות הוגנת‪ ,‬אובייקטיבית‪ ,‬אם כי בית‬
‫המשפט מתחשב ברף ההתנהגות עפ"י מאפייני הצדדים ולא עפ"י תפיסות המוסר‬
‫הסובייקטיבית של הצדדים (מידת הקרבה בין הצדדים‪ ,‬סוג החוזה‪ ,‬האם אלה אנשי עסקים‬
‫או חוזה בין איש עסקים לאדם פרטי‪ ,‬חוזה צרכני וכו')‪.‬‬
‫* הפסיקה קבעה שחובת תום הלב היא לא רק בין הצדדים אלא גם בין כל הקשורים למשא‬
‫ומתן ולא צד לחוזה‪ ,‬החובות לא חלים עליו (עורך דין‪ ,‬תאגיד וכו') לדוגמא‪, :‬‬
‫ד"נ ‪ ,7/81‬פנידר ואח' נ' דוד קסטרו‪ ,‬פ"ד לז (‪-673 )4‬‬
‫העובדות ‪ :‬המשיב‪ ,‬תושב חוץ‪ ,‬התעניין ברכישת דירה לקראת שובו לארץ‪ .‬הוא פנה לידידו‬
‫המערער וזה הבטיח להשיג לו את מבוקשו‪ .‬נחתם זכרון דברים‪ ,‬המשיב שילם את כל‬
‫התשלומים אך העסקה לא יצאה לפועל עקב הליכי פירוק וקשיים כלכליים של החברה‬
‫הקבלנית של המערער‪ .‬בפס"ד של העליון קבע השופט ברק כי החוזה שנכרת היה בין המשיב‬
‫לחברה‪ ,‬אולם גם המנהל (המערער) חייב בפיצויים‪.‬‬
‫השאלות המשפטיות‪:‬‬
‫‪.1‬האם ניתן להטיל חבות בפיצויים לפי סע' ‪(12‬ב) לחוק החוזים (חלק כללי) על מי שאינו צד‬
‫לחוזה?‬

‫‪39‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫‪.2‬האם ניתן להטיל חבות בפיצויים על מי שלא נהג בתום לב במו"מ לכריתת חוזה‪ ,‬אפילו‬
‫אם בסופו של דבר לא נכרת חוזה בכלל?‬
‫הכרעת בית המשפט‪ :‬הערעור נדחה‪ .‬לפני השופטים‪ :‬י' כהן‪ ,‬מ' שמגר‪ ,‬א' ברק‪ ,‬מ' בייסקי‪,‬‬
‫ש' לוין‪.‬‬
‫בית המשפט העליון פסק (מפי השופט שמגר‪:‬‬
‫•החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב חלה על כל מי שנוטל חלק במו"מ‪ ,‬בין אם הוא‬
‫מנהל את המו"מ בשמו ובין אם הוא פועל כשליח של אחרים‪ .‬ההשתתפות ולא המעמד‬
‫הפורמאלי היא העיקר‪.‬‬
‫•החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב קמה באופן עצמאי בשל ניהולו של המשא ומתן‪ ,‬גם‬
‫אם בסופו של דבר לא נקשר חוזה או אם נתגלה בחוזה אחרי כריתתו פגם‪ ,‬המביא לבטלותו‪.‬‬
‫•בין אם המשא ומתן מבשיל לכדי חוזה ובין אם לאו‪ ,‬קמה זכות לפיצויים למי שנפגע בשלב‬
‫המשא ומתן בשל כך שהצד השני לא נהג בדרך מקובלת ובתום‪-‬לב‪" .‬צד" הוא צד למשא‬
‫ומתן או צד לכריתת החוזה‪.‬‬
‫•אמות המידה הקבועות בסעיף ‪ 12‬לחוק החוזים יוצרות תחום נפרד ועצמאי החורג מתחום‬
‫היחסים החוזיים‪ ,‬ומכאן גם ההצדקה להטיל אחריות על כל מי שהיה בפועל צד למו"מ‪ ,‬בין‬
‫אם הפך לאחר מכן צד לחוזה ובין אם לאו‪.‬‬
‫•חובת תום הלב במו"מ היא חובה קוגנטית ואין להתנות עליה‪ .‬תום הלב נקבע עפ"י מבחן‬
‫אובייקטיבי – מהו הראוי והמצופה בנסיבות נתונות (המשתנות ומייחדות כל מקרה לגופו)‬
‫מצד מי שמנהל מו"מ‪ .‬היסוד הנפשי והתנהגותם של הצדדים למשא ומתן הם מרכיבים‬
‫סובייקטיביים‪.‬‬
‫•מכוח סעיף ‪(12‬ב) לחוק החוזים ניתן להטיל חבות בפיצויים על מנהל‪ ,‬הפועל מטעם תאגיד‬
‫ואשר הפר את חובת היושר וההגינות‪ .‬כל אימת שמנהל עשה או נמנע מעשיית מעשה שיש בו‬
‫כדי להטיל אשם או חבות אישית לפיצויים‪ ,‬שרירה וקיימת אחריותו האישית‪ ,‬ומעמדו‬
‫בתאגיד אינו מקנה לו חסינות כלשהי‪.‬‬

‫לאור פסק דין זה ‪ :‬החברה נידר‪ -‬היא השולח‪ ,‬פניני ‪ -‬הוא השלוח‪ ,‬שלוח חב נאמנות לשולח‬
‫ובראש ובראשונה חייב לפעול עפ"י הוראותיו של השולח (עפ"י סעיף ‪ 9‬אם השלוח לא פועל‬
‫עפ"י הוראות השולח‪ ,‬יכול השולח לתבוע את השלוח ולדרוש פיצויים)‪ .‬אך אם השולח‬
‫הדירקטוריון שולח את המנכ"ל של החברה‪ ,‬למסור מידע כוזב במסגרת העסקה‪ ,‬והשלוח‬
‫לא יבצע את הנדרש ממנו ולא יסתיר מידע‪ ,‬ולא יקיים את הוראת החברה‪ ,‬החברה תתבע‬
‫אותו‪ ,‬ומצד שני הצד הנפגע שהוסתרו ממנו הפרטים יטען להיעדר תום לב וגם הוא יכול‬
‫לתבוע אותו‪ .‬השלוח לא יוכל ככתב הגנה לטעון שאלה היו הוראות השולח‪ .‬סעיף ‪ 12‬מאוד‬
‫מתייחס ליריעה הרחבה ומתייחס לכל מי שלוקח חלק במשא ומתן‪ ,‬ולא רק לצדדים בחוזה‪.‬‬
‫סעיף זה גם קובע את ההתנהגות שהוגדרה כהיעדר תום לב ‪:‬‬
‫*מסירת מידע כוזב‪.‬‬
‫*הסתרת מידע חיוני‪.‬‬
‫ופס"ד הראשון שעסק בהפרת תום לב במשא ומתן באי מסירת מידע‪ ,‬ואי גילוי מידע –‬
‫פס"ד ספקטור נ' צרפתי‪.‬‬
‫ע"א ‪ 838/75‬ספקטור נ' צרפתי‪-‬‬ ‫ע"א ‪ 838/75‬ספקטור נ'‬
‫( פס"ד הראשון שעסק בהפרת תום לב במשא ומתן באי מסירת מידע‪ ,‬ואי גילוי מידע )‬ ‫צרפתי‬
‫(כריתת החוזה‪-‬תום לב במשא ומתן‪-‬אי גילוי מידע חיוני‪,‬‬ ‫(*כריתת החוזה‪-‬תום לב במשא‬
‫פגמים בכריתת חוזה‪ -‬טעות והטעיה‪ -‬היקף חובת הגילוי)‬ ‫ומתן‪-‬אי גילוי מידע חיוני‪.‬‬
‫עובדות המקרה ‪ :‬חיים ספקטור (המערער) היה בעלים של מגרש בראשון לציון ששטחו ‪800‬‬ ‫*פגמים בכריתת חוזה‪ -‬טעות‬
‫מ"ר‪ .‬בשנת ‪ 1974‬ביקש למכור את המגרש דרך מתווך בשם פאר‪ .‬בבירור שערך פאר בעיריית‬ ‫והטעיה‪ -‬היקף חובת הגילוי)‬
‫ראשון לציון הבדיקה לפי תכנית המתאר‪ ,‬תתכן הפקעה של עד ‪ 40%‬משטח המגרש‪ ,‬וכי לא‬
‫‪40‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫ניתן יהיה לבנות על המגרש יותר מ‪ 12-‬דירות‪.‬‬
‫אומר פאר‪ ,‬הוא מסר את המידע על ההפקעה ועל ההגבלה של ‪ 12‬דירות לספקטור‪ ,‬אך‬ ‫*השיקולים וקווי המתאר של בית‬
‫ספקטור טען שלא ידע על ההפקעה‪ ,‬אם כי הודה שידע מפאר על ההגבלה של ‪ 12‬דירות‬ ‫המשפט בקביעת הרחבת חובת‬
‫בלבד‪.‬‬ ‫הגילוי טרם חתימה על חוזה‪:‬‬
‫עוד צוין בפסק הדין כי לפחות קבלן אחד‪ ,‬שהתעניין ברכישת המגרש דרך פאר‪ ,‬היה מוכן‬ ‫*יש נטייה לבית המשפט להרחיב‬
‫לשלם ‪ 400,000‬לירות ולתת שתי דירות‪ ,‬אך ביטל את העסקה כששמע על ההגבלה של ‪12‬‬ ‫את הציפייה לגילוי כאשר מדובר‬
‫באנשי קרובים‪ ,‬לעומת זאת בין‬
‫דירות‪.‬‬
‫זרים ‪ /‬אנשי עסקים פחות ציפייה‬
‫מתווך אחר‪ ,‬סמיצקוביץ‪ ,‬הציע את המגרש ליוסף צרפתי (המשיב)‪ ,‬קבלן בניין‪ ,‬מבלי לברר‬ ‫לגילוי ושיתוף ולכן נראה שיש יותר‬
‫את מצב התכנון‪ .‬צרפתי סיכם לרכוש את המגרש של ‪ 425,000‬ל"י ועוד שתי דירות‪.‬‬ ‫חשדנות וחוסר אימון‪ .‬יש גם‬
‫לאחר חתימת החוזה נודע לצרפתי על ההפקעה וההגבלה ל‪ 12-‬דירות בלבד‪ .‬הוא דרש‬ ‫מקרים מיוחדים שבית המשפט‬
‫מספקטור לבטל את החוזה ולהחזיר לו מקדמה ‪ 175,000‬ל"י ששילם‪ .‬פנה לבית המשפט‬ ‫נותן פרשנות מיוחדת‪ ,‬למשל שינוי‬
‫בבקשה לבטל את החוזה בטענת טעות לפי סעיף ‪(14‬ב) לחוק החוזים‪.‬‬ ‫ייעוד של קרקע ואחד הצדדים לא‬
‫השאלה המשפטית‪ :‬האם חייב היה המוכר לגלות לקבלן את עובדת אי גילויו של המידע‬ ‫מודע לכך‪ .‬דוגמא לפס"ד בנושא זה‪:‬‬
‫בדבר הגבלת הבנייה במהלך המשא ומתן בין הצדדים?‬ ‫מישהי שקיבלה קרקע חקלאית‬
‫פסק בית המשפט המחוזי‪ :‬בית המשפט המחוזי ביטל את החוזה עקב טעות של צרפתי לפי‬ ‫בירושה‪ ,‬ומישהו והיה מעוניין‬
‫סעיף ‪(14‬ב) לחוק החוזים‪ ,‬אך דחה את טענת ההטעיה‪.‬‬ ‫לקנות את ‪ 5‬הדונם שלה‪ ,‬נסע‬
‫לארה"ב לשכנע אותה לקנות את‬
‫המערער ספקטור ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שביטל את החוזה בינו‬
‫הקרקע‪ ,‬אך לא סיפר לה שהקרקע‬
‫המשיב צרפתי‪.‬‬ ‫שינתה את ייעודה וניתן לבנות עליה‬
‫עמדות השופטים בבית המשפט העליון‪ :‬השופט אשר‪ :‬עד חוק החוזים ס' ‪ )1973( 12‬לא‬ ‫דירות‪ .‬הוא גרם לה למכור לו את‬
‫היה נוהג לפעול בתום לב‪ ,‬העיקרון המשפטי היה בעבר ""היזהר הקונה"‪ .‬בעבר כל צד היה‬ ‫הקרקע ב ‪ 10,000‬דולר בלבד‪ ,‬כאשר‬
‫צריך לעשות את העניינים שלו‪ ,‬לבדוק את הדברים‪ ,‬אך מהאז החוק החדש‪ ,‬בעולם הזה יש‬ ‫הקרע כבר הרבה יותר יקרה ואורה‬
‫חובת תום לב‪ ,‬הגינות‪.‬‬ ‫עליה בנייה‪ .‬היורשת תבעה את‬
‫סבר שספקטור הטעה את צרפתי כיוון שלא גילה לו את המידע לגבי הגבלת הבנייה ל‪12-‬‬ ‫הקונה‪ .‬והשאלה היא‪ :‬האם הקונה‬
‫דירות בלבד‪ ,‬הוא יכול לנהוג ולעקרון תום הלב בסעיף ‪ 12‬לחוק החוזים‪.‬‬ ‫היה מחוייב לומר לה את‬
‫זו אינה רק טעות בכדאיות העסקה‪ ,‬אלא במהות תכונות המגרש‪ .‬צרפתי זכאי לבטל את‬ ‫האינפורמציה החשובה הזו? ביה"מ‬
‫החוזה גם לפי סעיף ‪( 15‬הטעיה‪ :‬זה לא רק מידע כוזב אלא גם הסתרה) וגם לפי סעיף ‪(14‬א)‬ ‫קבע בפה אחד שהיה חייב לומר לה‪,‬‬
‫מדובר באיש עסקים שמומחה‬
‫(טעות יסודית שהצד השני ידע עליה)‪.‬‬
‫בתחום הנדל"ן‪ ,‬מדובר באישה‬
‫מ"מ הנשיא לנדוי‪ :‬לדעתו לא הייתה הטעיה‪ ,‬כיוון שצרפתי היה צריך לגלות את המצב‬ ‫קשישה שלא יודעת עברית‪ ,‬שחיה‬
‫בעצמו ונהג ברשלנות‪ .‬עם זאת‪ ,‬זכות ההפקעה של העירייה היא זכות צד שלישי שקיומה‬ ‫בארה"ב רחוק‪ ,‬והיה מחובתו‬
‫מצדיק את ביטול החוזה לפי סעיף ‪(18‬א) לחוק המכר‪ ,‬ולפי סעיף ‪ 3‬של החוזה עצמו‪ .‬השופט‬ ‫שנסיבות חריגות אלו חובת גילוי‬
‫לנדוי מסכים עם השופט אשר‪ ,‬אך המחלוקת היא רמת הגילוי האם להרחיב או להלצמצם‬ ‫למוכרת‪ .‬ככל שהמידע נגיש יותר‬
‫את חובת הגילוי והחשיפה של המידע‪ ,‬כלומר עד כמה צריך לשתף את הצד השני‪ ,‬עד כמה‬ ‫ומדובר בחוזה מסחרי אז חובת‬
‫חייבים לגלות מידע‪ ,‬המחלוקת היא מה ההיקף של חובת הגילוי‪ .‬השופט אומר שלא צריך‬ ‫הגילוי פוחתת ואילו כאשר מדובר‬
‫לקבוע רמת גילוי רחבה מידיי לחוזים מסחריים‪ ,‬מדובר באנשי מסחר‪ ,‬אנשי עסקים‬ ‫בחוזה בין אנשים קרובים‪ ,‬אנשים‬
‫שמתקשרים ביניהם בחוזה מסחרי לטובת רווחים בעסקים‪ .‬מדובר במידע גלוי שהקבלן‬ ‫פרטיים ולא אנשי עסקים‪ ,‬והמידע‬
‫יכול היה לבדוק ובחר לבדוק רק לאחר שחתם על החוזה‪ ,‬זה מידע ציבורי נגיש ויש לכך‬ ‫לא נגיש‪ ,‬זה מרחיב את החובה‬
‫לגילוי ‪.‬‬
‫משמעות‪.‬‬
‫השופט י' כהן‪ :‬מסכים עם התוצאה של ביטול החוזה‪.‬‬
‫לדעתו תום הלב בסעיף ‪ 12‬הוא מבחן סובייקטיבי‪ .‬בהתאם לממצאים‪ ,‬ספקטור לא הפר את‬
‫חובתו לפי סעיף ‪ .12‬קיימת אי‪-‬התאמה לפי סעיף ‪ )3(11‬לחוק המכר‪ ,‬אך אין צורך להכריעו‬
‫נוכח עמדת השופט לנדוי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בית המשפט העליון‪ ,‬ברוב דעות‪ ,‬דחה את הערעור של ספקטור וקבע כי החוזה‬
‫בטל‪ .‬החוזה בוטל הן בגלל הטעיה‪/‬אי‪-‬גילוי של המוכר והן בגלל קיום זכות הפקעה לעירייה‬
‫שלא הייתה ידועה לקונה‪.‬‬

‫מאפייניה של החובה לנהוג בתום‪-‬לב במשא ומתן‬ ‫מאפייניה של החובה לנהוג‬

‫*נורמה בעלת "מרקם פתוח" שגבולותיה אינם מוגדרים‬ ‫בתום‪-‬לב במשא ומתן‬
‫*חלה כנורמת‪-‬על‪ ,‬בנוסף לכללים משפטיים ספציפיים שחלים בשלב המו"מ‪.‬‬ ‫*(בית המשפט בוחן את כלל‬
‫*חלה בכל מו"מ‪ ,‬בין שהוא קצר (הצעה וקיבול) ובין שהוא מתמשך‪ ,‬בין שבסופו נכרת‬ ‫הנסיבות לבחינת תום הלב‪,‬‬
‫חוזה ובין אם לאו‪.‬‬ ‫והסיבות להתנהגות‪ ,‬הדעות‬
‫*חלה לכל אורך המו"מ‪ ,‬אם כי עוצמת החובה והיקפה מתגברים ככל שהמו"מ מתקדם‪.‬‬ ‫חלוקות ולעיתים קשה לקבוע)‬
‫*חובת תום הלב היא נורמה כופה (קוגנטית)‪.‬‬
‫*קנה המידה הוא אובייקטיבי (אך נקבע תוך התחשבות בנסיבות המו"מ‪ ,‬כגון‪ :‬אפיון‬
‫הצדדים‪ ,‬מידת הקרבה ביניהם‪ ,‬סוג החוזה וכדומה)‪.‬‬
‫*החובה חלה על כל מי שנוטל חלק במו"מ‪ ,‬בין אם הוא עתיד להיות צד לחוזה ובין אם לאו‬
‫‪41‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫(נציג של תאגיד‪ ,‬עורך‪-‬דין וכו')‪.‬‬
‫קונקרטיזציה‪ :‬דוגמאות למצבים של הפרת חובת תום הלב במשא ומתן‬ ‫קונקרטיזציה‪ :‬דוגמאות‬
‫*הפרת חובת גילוי‪/‬הטעייה ‪ -‬ככל שהמידע נגיש יותר ומדובר בחוזה מסחרי אז חובת הגילוי‬ ‫למצבים של הפרת חובת תום‬
‫פוחתת ואילו כאשר מדובר בחוזה בין אנשים קרובים‪ ,‬אנשים פרטיים ולא אנשי עסקים‪,‬‬ ‫הלב במשא ומתן‬
‫והמידע לא נגיש‪ ,‬זה מרחיב את החובה לגילוי ‪.‬‬ ‫(היעדר חובת תום לב)‬
‫*ניהול משא ומתן בלי שום כוונה לקשור קשר מחייב‪ -‬זו התנהגות המפרה את חובת תום‬
‫הלב‪ ,‬חובת הגילוי‪ ,‬כלומר‪ ,‬אני לא מתכוון לגלות שאני מושך את הזמן וגורם לצד השני‬
‫לשקיע זמן ובכך לגרום להפסדים כספיים‪ ,‬כי יכול היה לסגור עסקה עם אחרים‪.‬‬
‫*פרישה ממשא ומתן מסיבות לא ענייניות ‪ -‬מותר לפרוש ממשא ומתן‪ ,‬אך בנקודה מסויימת‬
‫נוצרת תלות בין הצדדים‪ ,‬מדובר במשא ומתן שנמשך תופה ארוכה‪ ,‬וזה יחשב להפרת‬
‫הוכחת תום הלב‪ .‬נבדקת הסיבה העניינית לפרישה מהמשא ומתן‪.‬‬
‫*הפרת שוויון במכרז פרטי‪-‬קבלת הצעות מהמתמודדים במכרז ובחירת התמהיל והיעיל‬
‫הטוב ביותר‪ ,‬וייצור תחרות שוויונית בין המציעים‪ ,‬כי מודדים את כולם עפ"י אותם‬
‫פרמטרים‪ ,‬מכרז קיים בספקטור הפרטי והציבורי‪.‬‬
‫‪-‬בסקטור הציבורי‪ ,‬האינטרס שיהיה יעיל ושוויוני כי מדובר בכספי ציבור‪ ,‬ולכן קיימת‬
‫חשיבות שזה יתנהל באופן יעיל‪ ,‬אך גם חשוב שלכולם תינתן הזדמנות שווה‪ .‬במישור‬
‫הציבורי אלה שיקולים מאוד כבדים ומתבססים על חוק חובת המכרזים‪.‬‬
‫‪-‬במישור הפרטי‪ ,‬ניתנת חשיבות פחותה בצורך בשוויון במכרזים פרטיים‪ ,‬חברות פרטיות‬
‫פועלות למען מיקסום רווחים ותועלת פרטית‪ .‬השופטים לא רואים בסקטור הפרטי חוסר‬
‫תום לב בחוסר שוויון‪ ,‬לא מדובר בכספי ציבור‪ ,‬רואים בהיעדר תום לב בחוסר הגילוי‬
‫שמדובר כביכול בהסתרה שמדובר בהליך שוויוני במכרז כאשר לא היה באמת הליך שוויוני‪.‬‬
‫חוק חובת מכרזים לא חל על גופים פרטיים‪ ,‬והדבר היחיד שכן חל על חב' פרטיות זה סעיף‬
‫‪ 12‬א'‪ -‬עיקרון תום הלב‪.‬‬
‫*הפרת שוויון מהותית (אפליה) ‪ -‬האם חלק מתום הלב במשא ומתן‪ ,‬היא מניעה לאפליה‬
‫עפ"י מגדר‪ ,‬דת וכו'‪ .‬קיים חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‪ ,‬חוק זה אוסר כי קבלה לעבודה‬
‫מסיבת מין‪ ,‬נטיות מיניות‪ ,‬השקפות‪ ,‬דת וכו'‪ ,‬כאם זה ברור יש הוראה ספציפית שמגדיה את‬
‫ההפרה‪.‬‬
‫יש חוק נוסף‪ ,‬חוק הכניסה למקומות ציבוריים וקבלת שירותים ציבוריים ‪ :‬כניסה לבר‪,‬‬
‫דיסקוטק‪ ,‬מוצרים‪ ,‬בידור‪ ,‬שירותים מחמת גזע‪ ,‬מין‪ ,‬דת‪ ,‬נטיות וכו'‪ ,‬ג פה יש הוראה‬
‫ספציפית‪ .‬השאלה היא מה קורה כאשר יש משא ומתן במקרים שאין לגביהם הוראה‬
‫ספציפית‪ ,‬למשל לא להשכיר דירה מחמת מין‪ ,‬דת וכו'‪.‬‬
‫במשך השנים עם ההפרטה של שירותים למגזר הפרטי‪ ,‬ורכישת מוצרים בסקטור הפרטי ‪,‬‬
‫חלים גם הסקטור הפרטי חובת שוויון על בסיס סעיף ‪12‬א'‪ ,‬עם השנים מחילים יותר ויותר‬
‫חובות מסוג זה‪.‬‬
‫לדוגמא לכך בפס"ד ‪ 1011/17‬מיטל הנדסה ושירותים נ' הזוג סלמאן –הזוג סלמאן גרו ‪20‬‬
‫שנה בשכירות בירושלים‪ ,‬במקור הם מעיבלין‪ .‬יצרו קשר עם חב' מיטל הנדסה ורצו לרכוש‬
‫דירה בירושלים‪ .‬החברה לא הסכימה למכור להם דירה בגלל שהם לא מוכרים דירות‬
‫לערבים‪.‬‬
‫השופט מזוז קבע שחוק איסור מכירת מוצרים‪ ,‬שירותים ובכניסה למקומות בילוי‬
‫ומקומות ציבוריים וכו' חל גם על דירות‪ .‬מגיע למסקנה שמטרות החוק ומהותו חייבים‬
‫לחול גם על מכירת דירות וקבע שזה חל על חברות שעיסוקן במכירת דירות גם חברות‬
‫פרטיות (אך לא חל על המוכר האדם הפרטי) ושם בחשיבות עליונה כערך יסוד עליון לערך‬
‫השוויון‪ ,‬ומכאן החשיבות למניעת הפלייה במכירת הדירות‪.‬‬
‫השופט שטיין‪ ,‬מציין שמדובר בחב' פרטית שבנתה בקרקע ציבורית‪ ,‬וחלים עליה כלי‬
‫המשפט הציבורי‪ ,‬הוא אף מציין שבארה"ב קיימת חקיקה ספציפית‪ ,‬גם לגבי קבלן פרטי‬
‫שבונה על קרקע פרטית שהוא חייב לנהוג בשוויוניות‪ ,‬הוא לא נכנס לשאלת הפרת תום הלב‪.‬‬
‫השופט הנדל מקבל את נימוקי שני השופטים הקודמים‪.‬‬
‫נפסקו פיצויים בסך ‪ 40,000‬שח' לזוג סלמאן‪ ,‬אך לא נותנים תשובה חד משמעית ‪.‬‬
‫*מצבים שחופפים עילות פגם‪ :‬הטעיה‪ ,‬כפיה‪ ,‬עושק‪ -‬נוסף על כך שהפגמים לכריתת חוזה‬
‫מפורטים פרק ב' לחוק החוזים‪ ,‬הם גם באים לידי ביטוי בהיעדר תום לב באופן מובהק‬
‫לסעיף ‪12‬א'‪:‬‬
‫הטעיה‪ -‬היעדר תום לב‬
‫כפייה‪ -‬מכריחים אדם לחתום על חוזה‪.‬‬
‫עושק ‪ -‬ניצול חולשה שכלית‪ ,‬גופנית ותלות של אדם‪ ,‬ויצירת חוזה שהתנאים שלו מאוד‬
‫גרועים לצד הנעשק‪.‬‬
‫פסק הדין קל בנין נ' ע‪.‬ר‪.‬מ רעננה‪ ,‬ע"א ‪)1998(-4850/96‬‬ ‫פסק הדין קל בנין נ' ע‪.‬ר‪.‬מ‬
‫‪42‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫רעננה‪ ,‬ע"א ‪4850/96‬‬
‫העובדות ‪ :‬ע‪.‬ר‪.‬מ רעננה (המשיבה) עסקה בהקמת שכונת מגורים (הפרויקט)‪ .‬היא פנתה‬ ‫*פס"ד עוסק בתחומים והסעיפים‬
‫לעשר חברות קבלניות בהזמנה לקבלת הצעות לביצוע עבודות תשתית בפרויקט‪.‬‬ ‫הבאים‪:‬‬
‫סעיף ‪ - 12‬חובת תום לב במשא ומתן‬
‫קל בנין (המערעת) ועוד כמה חברות הגישו הצעות והוזמנו למשא ומתן‪ .‬לאחר שני סבבי‬
‫סעיף ‪(12‬ב) ‪ -‬פיצויים בשל הפרת‬
‫משא ומתן הסכימה קל בנין ל"מחיר מטרה" שהציבה ע‪.‬ר‪.‬מ‪.‬‬ ‫חובת תום הלב במשא ומתן‬
‫בישיבת דירקטוריון ע‪.‬ר‪.‬מ באותו יום‪ ,‬דיווח נציגה על המשא ומתן עם קל בנין‪ ,‬אך הזכיר‬ ‫סעיף ‪ - 5‬דרכי קיבול של הצעה‬
‫גם שתי הצעות של חברות נוספות שלא השתתפו במכרז‪ .‬אחת מהן‪ ,‬של מרדכי בנימין ובניו‬ ‫(סעיף זה לא מוזכר במפורש בפסק‬
‫(המשיבה ‪ ,)2‬הייתה נמוכה מהמחיר שסוכם עם קל בנין‪ ,‬לא עמדו בקריטריונים שנקבעו‬ ‫הדין‪ ,‬אך השופט ש' לוין אליו אליו)‬
‫במכרז‪ .‬סוף דבר‪ ,‬ע‪.‬ר‪.‬מ התקשרה בחוזה עם מרדכי בנימין ובניו‪.‬‬ ‫סעיף ‪ - 39‬קיום בתום לב של חיוב‬
‫קל בנין הגישה תביעה בטענה להפרת חוזה והתנהגות שלא בתום לב‪.‬‬ ‫הנובע מחוזה (מוזכר אגב השוואה‬
‫****בית המשפט המחוזי דחה את התביעה היות והתבסס על ההלכה שמדובר בחוזה של‬ ‫בפסק דינו של הנשיא ברק בפסק‬
‫חב' פרטית לכן אינו נדרש לחוק חובת המכרזים‪.‬‬ ‫הדין המאוחר יותר בעניין‪ ,‬ע"א‬
‫וקל בנין ערערה לעליון‪(.‬בית המשפט העליון בעקבות הערעור הפך את ההלכה שנקבעה‬ ‫‪)6370/00‬‬
‫סעיף ‪(61‬ב) ‪ -‬הרחבת החובה לקיום‬
‫קבע‪ -‬הפרת חובת שוויון במכרז פרטי‪ ,‬אלא אם כן‪ ,‬הודיעה החברה הפרטית על חוסר שוויון‬
‫בתום לב (מוזכר אגב השוואה בפסק‬
‫מראש)‪.‬‬ ‫דינו של הנשיא ברק בפסק הדין‬
‫פסק דינו של בית המשפט העליון (ברוב דעות)‪:‬‬ ‫המאוחר יותר בכל עניין‪ ,‬ע"א‬
‫המשנה לנשיא ש' לוין‪ :‬המשנה לנשיא ש' לוין סיווג את הפנייה של ע‪.‬ר‪.‬מ רעננה לקבלנים‬ ‫‪.)6370/00‬‬
‫כ"מכרז פרטי סגור"‪ .‬הוא הגיע למסקנה לאור האופי הפורמלי של ההליך‪ ,‬אשר כלל‬
‫מסמכים שהמציעים ניתנים להגיש‪ ,‬סיור קבלנים‪ ,‬הגשת ההצעות במועד אחד לתיבת‬ ‫*הפסק דין עוסק גם ב"חוזה נספח"‬
‫המכרזים‪ ,‬וכן חוות דעת משפטית שהתייחסה לשאלה האם ניתן למסור את העבודה לקבלן‬ ‫וב"אינקורפורציה חלקית של דיני‬
‫שלא השתתפו במכרז‪.‬‬ ‫מכרזים ציבוריים" בהקשר של‬
‫כלומר‪ ,‬השופט לוין ציין כי במכרז הפרטי הסגור כ"מעין מכרז"‪ ,‬שעליו חלים דיני המכרזים‬ ‫מכרז פרטי‪ ,‬אך אלו מושגים‬
‫הציבוריים המלאים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬הגדרתו המפורשת הייתה כי מדובר ב"מכרז פרטי‬ ‫היחידים מסעיפי חוק ספציפיים‪.‬‬
‫סגור"‪ ,‬כלומר מכרז המנוהל על ידי גורם פרטי‪ ,‬תוך שימוש בכללים ונהלים הדומים לאלו‬
‫של מכרזים ציבוריים‪.‬‬
‫לאחר המשא ומתן והסכמה על המחיר‪ ,‬נוצרה התקשרות מחייבת בין ע‪.‬ר‪.‬מ לקל בנין‪,‬‬
‫בכפוף לזכותה של ע‪.‬ר‪.‬מ לנהל משא ומתן נוסף "לשיפור עמדות"‪ .‬תנאי זה היה‪ ,‬שנשמרה‬
‫זכותה של ע‪.‬ר‪.‬מ רעננה לנהל משא ומתן נוסף עם כל אחד מהמציעים בנפרד‪ ,‬גם לאחר‬
‫הגשת הצעותיהם‪ ,‬במטרה "לשפר עמדות"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ע‪.‬ר‪.‬מ שמרה לעצמה את ההזכות לנהל משא ומתן פרטני עם המציעים הנוספים‪ ,‬גם‬
‫לאחר שהגישו את ההצעות שלהם‪ ,‬כדי לנסות ולשפר את ההצעות ליחסים (לקבלת הצעות‪,‬‬
‫להוריד מחירים או לשפר תנאים אחרים)‪ .‬זוהי למעשה הסתייגות מסויימת מההתקשרות‬
‫המחייבת עם מגישי ההצעות‪ .‬ע‪.‬ר‪.‬מ לא הייתה מחויבת לקבל את ההצעות המקוריות‪ ,‬אלא‬
‫יכלה עדיין לנהל מו"מ כדי לשפרן‪ ,‬זה כנראה בהסכמת המציעים מראש‪.‬‬
‫לבסוף התקשרה בחוזה עם מרדכי בנימין שלא השתתפו במכרז‪ ,‬הפרה ע‪.‬ר‪.‬מ את ה"חוזה‬
‫הנספח" ואת חובת תום הלב כלפי משתתפי המכרז‪.‬‬
‫יש לראות במסכת העסקים אינקורפורציה של דיני מכרזים ציבוריים‪ ,‬כך שהזכייה הוא‬
‫קיבול ולא חתימה בפועל על החוזה‪.‬‬
‫השופט י' גולדברג‪ :‬מסכים עם הסיווג כמכרז פרטי סגור‪ .‬עם זאת‪ ,‬מקבל את קביעת‬
‫המחוזי שלא נכרת חוזה מחייב‪ ,‬כיוון שקל בנין ידעה שנדרש אישור הדירקטוריון ולא‬
‫הסתמך על "חותמת גומי"‪.‬‬
‫מסכים שע‪.‬ר‪.‬מ הפרה את חובת תום הלב‪ ,‬כיוון שנתנה יתרון בלתי הוגן למרדכי בנימין‬
‫והציגה את ההסכמה עם קל בנין רק כרקע בפני הדירקטוריון‪.‬‬
‫השופטת ט' שטרסברג‪-‬כהן ‪ :‬מסכימה שמדובר במכרז פרטי סגור‪ ,‬אך כמו השופט גולדברג‬
‫סבורה שלא נכרת חוזה בהיעדר אישור הדירקטוריון‪ .‬מצטרפת לדעת השופט גולדברג שע‪.‬ר‪.‬‬
‫מ הפרה את חובת תום הלב‪.‬‬
‫התוצאה ‪ :‬הערעור התקבל ברוב דעות‪ .‬התיק הוחזר למחוזי לפסיקת פיצויים על חוסר תום‬
‫הלב במשא ומתן‪.‬‬
‫קל בנין נ' ע‪.‬ר‪.‬מ רעננה‪ ,‬ע"א ‪)2002(-6370/00‬‬ ‫קל בנין נ' ע‪.‬ר‪.‬מ רעננה‪ ,‬ע"א‬
‫העובדות ‪ :‬ע‪.‬ר‪.‬מ רעננה (המשיבה) הזמינה הצעות לביצוע עבודות תשתית במסגרת מכרז‬ ‫‪6370/00‬‬
‫פרטי שערכה‪.‬‬
‫קל בנין (המערת) הגישה הצעה‪ .‬ע‪.‬ר‪.‬מ ניהלה משא ומתן עם קל בנין ועם מציעים אחרים‪.‬‬
‫במשא ומתן עם כל בני האדם בין להסכמה על כל התנאים‪ ,‬כולל המחיר‪ .‬כל שנדרש היה‬
‫אישור של מועצת המנהלים של ע‪.‬ר‪.‬מ‪ .‬מועצת המנהלים סירבה לאשר את ההתקשרות עם‬
‫קל בנין‪ .‬במקום זאת‪ ,‬ע‪.‬ר‪.‬מ כרתה חוזה עם חברה אחרת שלא השתתפה במכרז מלכתחילה‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫בהליך משפטי קודם שביצע זו הפרה ע‪.‬מ את חובת תום הלב במשא ומתן‪.‬‬
‫השאלה העיקרית עכשיו הייתה מהו הפיצוי לו זכאית קל בנין‪ :‬האם רק פיצויי הסתמכות‬
‫(בגין הנזק מעצם ניהול המשא ומתן)‪ ,‬או גם פיצויי קיום (בגין הרווח שנמנע מאי קיום‬
‫החוזה בפועל)‪.‬‬
‫פסק דינו של בית המשפט העליון (מפי הנשיא ברק)‪:‬‬
‫ההלכה הרווחת היא שסעיף ‪(12‬ב) לחוק החוזים‪ ,‬המדבר על פיצויים בגין הפרת חובת תום‬
‫הלב במשא ומתן‪ ,‬ניתן פיצויי הסתמכות‪ .‬זאת כיוון שאם החוזה לא התקיים‪ ,‬קשה להעריך‬
‫את הנזק מאי קיומו‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם המשא ומתן כמעט הבשיל לכדי חוזה ותנאיו ידועים‪ ,‬אין‬
‫בלשון או בתכליתו ‪(12‬ב) אין מניעה לפסוק גם פיצויי קיום‪ .‬השבת המצב לקדמותו במקרה‬
‫כזה משמעה העמדת המצב כאילו נכרת החוזה‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬סעיף ‪(12‬ב) לחוק החוזים‬
‫התפרש עד כה כמאפשר רק פיצויי הסתמכות‪ ,‬שכן אם החוזה לא נכרת קשה להעריך את‬
‫הנזק מאי קיומו‪ .‬עם זאת‪ ,‬באופן חריג כאשר המשא ומתן כמעט הבשיל לכדי חוזה‪ ,‬אין‬
‫בלשון או בתכלית סעיף ‪(12‬ב) מניעה לפסוק גם פיצויי קיום‪.‬‬
‫המשא ומתן עם קל בנין הגיע לשלב סופי‪ ,‬ורק המתין לאישור פורמלי‪ .‬לכן מוצדק לפסוק‬
‫פיצויי קיום‪ .‬קל בנין הביאה די ראיות להערכת הרווח שנמנע ממנה‪ ,‬והוחלט לפסוק לה‬
‫‪ 400,000‬ש"ח‪.‬‬
‫השופטים ת' אור וי' אנגלרד הסכימו לפסק דינו של הנשיא ברק‪.‬‬
‫השופט י' אנגלרד‪ :‬הסכים שניתן במקרים חריגים לפסוק פיצויי קיום‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הדגיש שיש בכך משום חידוש על רקע סעיף ‪(12‬ב) לחוק החוזים‪.‬‬
‫התייחס גם למשפט העברי ‪ ,‬שקובע איסור מוסרי לחזור מהבטחה‪ ,‬אך ללא סנקציה של‬
‫אכיפה או פיצויים‪ .‬עורר את השאלה האם בית המשפט האזרחי יכול להמיר את הסנקציה‬
‫המוסרית בסנקציה משפטית‪ ,‬אך לא הכריע בה‪.‬‬
‫התוצאה ‪ :‬הערעור התקבל‪ .‬נפסק כי ע‪.‬ר‪.‬מ תשלם לקל בנין פיצויי קיום ‪ 400,000‬ש"ח‬
‫בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בהוצאות משפט‪.‬‬

‫נחלק את הדיון ל‪:2-‬‬ ‫הפרת חובת תום הלב‬

‫הפרת חובת תום הלב במשא ומתן ולא נכרת חוזה‪(-‬התנהגות שלא התום לב שבסופם לא‬ ‫(כשלא נכרת חוזה)!‬
‫נכרת חוזה)‬ ‫(קיימות שתי סיטואציות)‬
‫*פרישה ממשא ומתן (בשלב מתקדם במשא ומתן)‪.‬‬ ‫( סעיף ‪ 12‬ב')‬
‫*חובת שוויון במכרז‪.‬‬
‫הפרת חובת תום הלב במשא ומתן ולא נכרת חוזה‪-‬‬
‫*אי גילוי מידע (הסתרת מידע)‬
‫*מתן מידע כוזב‪.‬‬

‫*סעיף ‪ 12‬ב' קובע סנקציות לכל המצבים‪ ,‬ללא הבחנה בין המצבים‪ ,‬גם אם נכרת חוזה וגם‬
‫אם לא‪ ,‬יקבעו פיצויים‪ .‬ההבדל הוא בסכום הפיצויים‪.‬‬
‫ההפניה לסעיפי הפיצויים בחוק התרופות‪:‬‬ ‫סעיפים העוסקים בפיצויים‬
‫הזכות לפיצויים‬ ‫בחוק התרופות‬
‫סעיף ‪ :10‬פיצויים על נזק ממון‪" -‬הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה‬ ‫( סעיף ‪ ,10‬סעיף ‪ ,13‬סעיף ‪)14‬‬
‫ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש‪ ,‬בעת כריתת החוזה‪ ,‬כתוצאה‬
‫מסתברת של ההפרה"‪ -‬זהו סעיף עיקרי בחוק התרופות לגבי הפרת חוזה‪ ,‬נזק שניתן לכמת‬
‫אותו ולחשב אותו‪ .‬פיצויי ממון על הפרת חוזה בדיניי ממונות שלא הפך לבסוף לחוק‪,‬‬
‫קיימת התייחסות לכל סוג של חוזה והפיצוי של הנזק ‪ .‬סעיף זה היחיד קובע עקרונות בלבד‬
‫באופן כללי‪.‬‬
‫עקרונות סעיף ‪ , 10‬אלה הם שלושת היסודות והתנאים המצטברים לנזק ממוני עליו‬
‫מקבלים פיצוי‪(:‬סעיף זה מתייחס לכל סוגי הנזק הממוני ואם אחד מהתנאים הבאים אינו‬
‫מתקיים – אין פיצוי)‬
‫קשר סיבתי עובדתי להפרה‪ -‬המפר חייב פיצויים על נזק שנגרם עקב ההפרה‪ .‬נזק‬ ‫‪.1‬‬
‫שנגרם כתוצאה מההפרה בלבד‪ ,‬אם לא באמת נגרם נזק לא ישולם פיצוי‪ .‬למשל‪:‬‬
‫קניתי מכונית אך לא סיפקו לי אותה בזמן‪ ,‬נאלצתי לשכור מכונית‪ ,‬ועל זה ישלמו‬
‫לי פיצויים‪.‬‬
‫המפר יפצה על נזק שאפשר היה באופן סביר לצפות אותו‪ -‬אדם סביר יכול לצפות‬ ‫‪.2‬‬
‫שיגרם נזק‪ .‬יש מקרים שבהם הנזק נגרם ע"י הקונה (למשל‪ :‬הידיים של המוכר‬
‫רעדו והוא הפיל את הטלוויזיה שהוא קנה שסופקה באיחור וכתוצאה מהנפילה‬

‫‪44‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫נגרם נזק לטלוויזיה‪ ,‬בדרך כלל לא יואשם המוכר בנזק שגרם הקונה‪ ,‬אך ניתן‬
‫להאשים את המוכר‪ ,‬כאשר הקונה מראש הזהיר את המוכר שכשהוא עצבני‬
‫הידיים שלו רעדות‪ ,‬והעובדה שהטלוויזיה סופקה באיחור גרמה לקונה להתעצבן) ‪,‬‬
‫המוכר צריך להחליט אם למכור סחורה לאותו קונה‪ .‬כי על סמך "הגולגולת‬
‫הרגילה" ידוע לו שהקונה סובל מעצבים ועלול להפיל את הטלוויזיה‪( .‬הצפיות‬
‫בדיני נזיקין וחוזים היא ששונה‪ ,‬כלומר בנזיקין "גולגולת דקה" ובחוזים צפיות‬
‫סבירה)‪.‬‬
‫הוכחת שיעור הנזק‪( -‬תנאי זה לא מופיע בחוק‪ ,‬אך הפסיקה קבעה אותו והוא חלק‬ ‫‪.3‬‬
‫אינטגרלי) בניגוד לסעיף ‪ 13‬שמדובר בנזק שאינו ממוני‪ ,‬הנפגע צריך להוכיח את‬
‫סכום הנזק שנגרם‪ .‬לא רק הפרה שנגרמה לו נזק‪ ,‬פה זה נזק ממוני וחובה להוכיח‬
‫סכום הנזק ע"י הנפגע בראיות לשופט‪.‬‬

‫סעיף ‪ :13‬פיצויים על נזק שאינו של ממון‪" -‬גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון‪,‬‬
‫רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין"‪.‬‬
‫(פיצויים על נזק לא ממוני)‪ :‬זהו נזק שאין לנו דרך אמיתית לכמת אות מבחינת חישוב‪,‬‬
‫לדוגמא‪ -‬עוגמת נפש‪ ,‬אין דרך אמיתית לכמת עוגמת נפש‪ ,‬זה סובייקטיבי לכל אדם‪ .‬כמה‬
‫עולה עוגמת נפש ? החוק אומר שבניגוד לנזק ממוני שצריך להוכיח את סכום הנזק‪ ,‬במקרה‬
‫זה בימ"ש מחליט עפ"י שיקול דעתו את ערך הנזק באמצעות חיפוש בפסיקה של מקרים‬
‫דומים‪.‬‬
‫עקרונות שנקבעו בפסיקה‪:‬‬
‫‪ .1‬נזק לא פוסקים עוגמת נפש כשמדובר בחברה או תאגיד (גם אם קיימת פגיעה במוניטין‬
‫של העסק‪ ,‬זו פגיעה ממונית וניתן לכמת את סכום הפיצויים)‪.‬‬
‫‪ .2‬לא פוסקים עוגמת נפש בחוזים עסקיים מסחריים‪ ,‬מי שלא יכול לשאת עוגמת נפש‪ ,‬שלא‬
‫יפנה לעסוק בעסקים‪.‬‬
‫‪ .3‬פוסקים עוגמת נפש רק לאדם פרטי (לקוח צרכן שאינו חברה או תאגיד)‪.‬‬
‫‪ .4‬דבר שפוגע בתחושת הנאה שמרוממים נפש (דוגמאות‪ :‬נופש‪ ,‬זמר שלא בא לשיר בחתונה‪,‬‬
‫קניית רכב חדש עם פגם) מדובר בנזק ממוני שאליו מצטרף הנזק הנפשי (עוגמת נפש)‪.‬‬
‫*סעיף ‪ 13‬מתייחס לתחושת התסכול שמתלווה לנזק הממוני ‪.‬‬

‫סעיף ‪ :14‬נטל הקטנת הנזק‪(-‬מדובר בסעיף כללי שמתייחס למקרים רבים‪ ,‬ובמקרה זה‬
‫ההתייחסות הא לחוזים וחל על עיקרון הפרת תום הלב בחוזים) ‪( .14‬א) "אין המפר חייב‬
‫בפיצויים לפי סעיפים ‪ 12 ,10‬ו‪ 13-‬בעד נזק שהנפגע יכול היה‪ ,‬באמצעים סבירים‪ ,‬למנוע‬
‫או להקטין"‪.‬‬
‫(ב) "הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו‪ ,‬או שהתחייב בהתחייבויות‬
‫סבירות לשם כך‪ ,‬חייב המפר לשפות אותו עליהן‪ ,‬בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם‬
‫לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות‪ ,‬חייב המפר בשיפוי כדי שיעורן הסביר‬
‫בנסיבות הענין"‪.‬‬
‫סעיף זה מסדיר עיקרון שנקרא נטל הקטנת הנזק‪ ,‬בפיצויים בהפרת חוזה‪ :‬סעיף זה מטיל‬
‫נטל דווקא על הנפגע (הצד התמים‪ ,‬בית המשפט בדרך כלל פחות משתמש בזה כי זה נטל‬
‫כבד מידיי על הנפגעים) הנטל לא על הפוגע לא המפר(מקטין את היקף הפיצויים שיוטלו על‬
‫המפר בסופו של דבר)‪ ,‬כלומר להקטין את הנזק שהמפר גרם לו‪ .‬לדוגמא‪ -‬מעשה חוזה בין‬
‫המוכר לקונה‪ ,‬המוכר התחייב לקונה למכור לו חבית יין‪ .‬אך הוא מפר את החוזה כי החבית‬
‫יש חור‪ ,‬מסתבר שלקונה במקרה יש פקק שמתאים בדיוק לחור הזה‪ .‬למרות שמדובר‬
‫בהפרה של המוכר‪ ,‬אם יש אפשרות סבירה להקטין ולצמצם את הנזק צריך שהקונה יקיים‬
‫את הנטל וינסה למנוע את הנזק‪ .‬לא יקבל פיצויים על נזק שיכול היה למנוע‪ .‬יש לכך הצדקה‬
‫מוסרית‪ ,‬הגינות‪ ,‬ביעילות כלכלית וכו'‪ .‬לא יוכל לתבוע פיצויים על החלק שיכול היה‬
‫במאמץ סביר למנוע‪ .‬ואת זה יצטרך לטעון המפר‪ .‬זה מקטין את היקף הנזק וכך גם המפר‬
‫יצטרך לשלם פיצויים פחותים יותר ‪.‬‬
‫‪-‬כדי להקטין את הנזק זה ידרוש מהקונה השקעה כספית מסויימת‪ ,‬ולכן יוכל לדרוש‬
‫בתביעה את ההוצאות‪.‬‬
‫‪-‬גם אם פעלתי בצורה סבירה והגיונית על מנת לצמצם את הנזק‪ ,‬אך לא הצלחתי בסופו של‬
‫דבר למנוע אותו‪ ,‬אוכל לתבוע לקבלת החזר על ההוצאות‪ ,‬אם הוכחתי שניסיתי לצמצם את‬
‫הנזק באופן סביר והגיוני‪.‬‬
‫‪-‬היות והנטל הוא על הצד התמים ומקל על המפר‪ ,‬בית המשפט משתדל לא להטיל נטל גדול‬
‫‪45‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫מידיי על הנפגע‪ .‬הנפגע לא נדרש לבצע פעולות חריגות‪ ,‬אלא פעולות סבירות קלות להקטנת‬
‫הנזק‪ .‬ויקבל פיצויים רק על הנזק שנגרם‪ ,‬ולא על הנזק שנמנע‪.‬‬
‫סעיף ‪( 12‬ב) קובע את הסנקציה בשל הפרת החובה‪" :‬צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא‬ ‫הסנקציה בשל הפרת החובה‬
‫בתום‪-‬לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת‬ ‫(סעיף ‪( 12‬ב)‬
‫החוזה‪ ,‬והוראות סעיפים ‪ 13 ,10‬ו‪ 14-‬לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)‪ ,‬תשל"א‪-‬‬ ‫*פיצויים שליליים (פיצויי‬
‫‪ ,1970‬יחולו בשינויים המחויבים"‪.‬‬ ‫הסתמכות)‪.‬‬

‫האופן שבו סעיפי הפיצויים באים לידי ביטוי בסעיף ס' ‪( 12‬ב)‪:‬‬ ‫*פיצויים חיוביים (פיצויי‬
‫*סעיפי הפיצויים בחוק התרופות ‪-‬מתייחסים לשני המקרים‪ :‬גם במקרה שלא נכרת חוזה‪,‬‬ ‫ציפייה=פיצויי קיום)‪.‬‬
‫וגם במקרה שבו הופרה חובת תום הלב‪.‬‬
‫*רוב הפיצויים הם לפי סעיף ‪ ,10‬נזק ממוני שניתן לחשב אותו‪.‬‬
‫*בפס"ד קוט‪ ,‬בימ"ש קובע‪ :‬בגדר סעיף ‪ 12‬לחוק החוזים‪ ,‬בפס"ד של הפרת חובת תום לב‬
‫במשא ומתן לרכישת חנות‪ :‬אין הנפגע יכול לעמוד את הפיצויים אילו החוזה היה נכרת‪,‬‬
‫אלא נקבע עפ"י להחזרת המצב לקדמותו‪ ,‬ערב כניסתו למשא ומתן לכריתת החוזה‪:‬‬
‫(הוצאות מימון לכריתת החוזה‪ ,‬הוצאות עו"ד‪ ,‬הוצאות לצורך המשו המתן‪ ,‬וזה יחזיר את‬
‫הנפגע למצב של לפני המשא ומתן‪ .‬לא יכול לקבוע פיצויים על הרווח שיכול היה להרוויח‬
‫מכריתת החוזה‪ .‬שווי וערך החנות ביום הגשת התביעה‪.‬‬
‫‪-‬החוק לפיצויים הנובעים מהפרת חובת תום הלב מקורם בחוק הגרמני‪:‬‬
‫פיצויים שליליים‪ -‬פיצויים לפני הכניסה להליך המשא ומתן (פיצויי הסתמכות)‪.‬‬
‫פיצויים חיוביים ‪ -‬פיצויים המתייחסים לרווח שניתן היה להפיק מכריתת החוזה (פיצויי‬
‫ציפייה=פיצויי קיום)‪.‬‬
‫פס"ד קוט‪( :‬פיצויים שליליים‪ /‬פיצויי הסתמכות)‬
‫בפסק דין קוט נ' ארגון הדיירים ‪ :‬ארגון הדיירים מנהל משא ומתן עם קוט בכדי שיקנה‬
‫חנות במרכז המסחרי‪ .‬באותו זמן קוט מרגיש שהמשא ומתן מתקדם אחורנית‪ .‬הוא חושד‬
‫ובודק ומגלה שהחנות כבר נמכרה לאחר‪ .‬קוט טוען שהכול נעשה בכוונה ולכן הינם גורמים‬
‫למשא ומתן להתפוצץ‪ .‬לעומתו ארגון הדיירים טוען לא עשו זאת בכוונה אלא עורכי הדין‬
‫שלהם ניהלו משא ומתן ללא ידיעתם‪ .‬בית המשפט קובע שלא משנה האם התכוונו או לא‪,‬‬
‫כיוון שהמבחן הוא אובייקטיבי ולכן התנהגות זו שאיננה תואמת את ערכי החברה הוא‬
‫משא ומתן שלא בתום לב‪.‬‬
‫י ש להדגיש כי קשיחות והפכפכות בניהול משא ומתן עד לגבול של סטייה מהנורמה הכללית‬
‫של התנהגות ראויה ומקובלת במשא ומתן‪ ,‬אסורה על פי כללי תום הלב‪.‬‬
‫במיוחד‪ ,‬עם כל תכליתם לגרום לצד השני לפרוש מן המשא ומתן‪.‬‬
‫הנפגע זכאי לתבוע קבלת פיצויים שכרוכים בהוצאות שהוציא ופעולות שביצע בעקבות‬
‫הסתמכותו על מצג המשא ומתן‪ .‬בקצרה‪ ,‬עניינם של פיצויים אלו הוא להחזיר את המצב‬
‫לקדמותו (הפוגע בחוסר תום הלב שלו‪ ,‬צריך להביא את הצד הנפגע כביכול לנקודה שטרם‬
‫המשא ומתן‪.‬‬
‫כאשר צד מפר את חובת תום הלב ובסופו של דבר לא נכרת חוזה‪ ,‬מדוע לא ניתן‬ ‫‪‬‬
‫לתבוע על הרווח שיכול היה להרוויח אם היה נכרת חוזה יוכל לקבוע רק פיצויי‬
‫הסמכות ולא פיצויי קיום‪ .‬ראשית‪ ,‬צריך להוכיח וזה קשה מאור להוכיח במידת‬
‫הוודאות הנדרשת‪ ,‬שבכלל היה נכרת חוזה בכלל גם אם לא היתה מופרת חובת‬
‫תום הלב‪.‬‬
‫אם משא המתן לא הסתיים‪ ,‬אז מה המחיר בסופו של דבר שהיה נקבע? התחשיב‬ ‫‪‬‬
‫זה הסכום כאשר המשא ומתן לא הסתיים הוא ספקולטיבי‪ ,‬כי תנאי החוזה לא‬
‫נסגרו‪ ,‬וקשה לדעת את סכום הנזק‪.‬‬
‫מה שידוע בוודאות בדין האזרחי (מעל ‪ )50%‬שאם הייתי יודע שהצד השני ינהל‬ ‫‪‬‬
‫איתי משא ומתן שלא בתום לב‪ ,‬מראש לא הייתי נכנס למשא ומתן הזה‪ ,‬לכן כל‬
‫הוצאה שהוצאת לטובת המשא ומתן‪ ,‬לכן כאן ניתן להוכיח קשר סיבתי‪ ,‬וניתן‬
‫לחשב את ההוצאות‪ ,‬ולבחון את ההוצאות הסבירות שבוצעו לצורך משא ומתן‬
‫(ימי חופשה‪ ,‬הוצאות עו"ד וכו')‪.‬‬

‫ברמה העקרונית פיצויי הסתמכות כוללים גם פיצוי על אובדן הזדמנות‪ .‬בשוק‬ ‫‪‬‬
‫העובד באופן רציונלי פיצוי על אובדן הזדמנות הם פיצויים חיוביים‪ ,‬פיצויי‬
‫קיום‪ .‬למשל בפס"ד קוט‪ ,‬אם לא היה מתנהל המשא ומתן היה קונה ממישה‬
‫אחר את החנות והיה מרוויח‪ .‬הקושי הוא בעיקר בתחום הראיות‪ :‬מה היה תוכן‬
‫החוזה אם היה נכרת‪ ,‬או משא ומתן שכלל לא הסתיים‪ ,‬איך נוכיח לבית המשפט‬
‫‪46‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫תנאי כריתת החוזה‪ ,‬באיזה סכום היינו סוגרים את משא ומתן‪ .‬מעט מאוד פסקי‬
‫דין קובעים פיצויי קיום‪.‬‬

‫בפס"ד קל‪-‬בניין ‪ :‬חב' ארם רעננה נתנה העדפה לחב' שכלל לא עמדה בתנאי המכרז‪ .‬מדובר‬
‫בחב' פרטית שבתחילה נקבע ע"י בימ"ש שלא חל עליה חובת תום הלב‪ ,‬אך ההלכה שונתה‬
‫ע"י בית משפט העליון וקבע שהייתה פה הפרת שוויון כלפי חב' קל בניין‪ ,‬וכתוצאה מכך‬
‫הייתה פה הפרת חובת תום הלב‪ .‬והחזיר את התביעה למחוזי‪ ,‬כי אינו דן בעובדות ולא דן‬
‫בסכום הנזק‪ ,‬הורה למחוזי לקבוע עפ"י העובדות וההוכחות את סכום הנזק‪.‬‬
‫חב' קל בניין עשתה תחשיב כמה יכלה להרוויח במכרז בהוראת השופט במחוזי כדי לקבוע‬
‫את סכום הפיצוי‪ .‬הביאו תחשיב כמה היו מרוויחים‪ ,‬אך השופט קבע שהתחשיב צריך להיות‬
‫פיצוי שלילי ולא חיובי עפ"י ההלכה המקובלת בפס"ד קוט‪ .‬השפוט פוסק סכום להחזרת‬
‫המצב לקדמותו‪ .‬קל בניין פונה שוב לבית המשפט העליון‪ ,‬ושוב העליון משנה את ההלכה‪ ,‬כי‬
‫קיים קשר סיבתי ברור בין הנזק לבין ההפרה של חובת תום הלב‪ ,‬כי ממש ברגע האחרון לא‬
‫אישרו את החוזה עם החברה וסגרו עם חברה חרת‪ .‬כמו כן גם המחיר שהובטח לקל בניין‬
‫היה ידוע‪ ,‬החוזה כבר היה מושלם והסכומים נקבעו‪ ,‬לכן ידוע כה רווח נמנע ממנה לקבל‪,‬‬
‫לכן ניתן היה לפסוק פיצויי רווח‪ ,‬פיצויי קיום‪ .‬והחידוש פה שביהמ"ש מאפשר לתת פיצויי‬
‫קיום כמצב שלא נכרת חוזה‪ ,‬משו שהייתה וודאות גבוהה שאם לא היתה הפרת חובת תום‬
‫הלב היה נכרת חוזה‪ ,‬וגם הסכומים כבר היו ידועים‪ .‬החוזה היה על סף כריתה‪ ,‬ותנאי‬
‫החוזה היו ידועים‪ ,‬לכן באופן חריג‪ ,‬במצב זה‪ ,‬כשחובת תום הלב הופרה בשלב מאוד מאוחר‬
‫‪ .‬ההלכה של קוט עדיין מטביל את בית המשפט בפסיקה‪ ,‬אך לא בכל מצב‪ ,‬כדוגמת פס"ד‬
‫זה‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הפרת חובת תום הלב היא בסיס לתביעת סעדים (תרופות) של הצד שנפגע מחוסר‬
‫תום הלב‪.‬‬
‫בפס"ד קוט נ' ארגון הדיירים נקבע סעד פיצויי ההסתמכות (פיצויים שליליים)– הנפגע‬
‫זכאי לתבוע קבלת פיצויים שכרוכים בהוצאות שהוציא ופעולות שביצע בעקבות הסתמכותו‬
‫על מצג המשא ומתן‪ .‬בקצרה‪ ,‬עניינם של פיצויים אלו הוא להחזיר את המצב לקדמותו‬
‫(הפוגע בחוסר תום הלב שלו‪ ,‬צריך להביא את הצד הנפגע כביכול לנקודה שטרם המשא‬
‫ומתן‪.‬‬
‫אכן בפס"ד קוט נגד ארגון הדיירים קבעה ש"עדיין זה לא סוף דבר" בעניין התרופות שמכוח‬
‫סעיף ‪.12‬‬
‫ובפס"ד שכון עובדים נגד זפניק – באמרת אגב ניטע הרמז העבה‪" :‬אגב רשימת הסעדים‬
‫מכוח סעיף ‪ 12‬היא לא רשימה סגורה"‪.‬‬
‫ובאמת בפס"ד קל בניין נגד ארם רעננה‪ ,‬נקבע שהנפגע זכאי לתבוע פיצויים חיוביים‬
‫שמטרתם להביא את הנפגע למקום בו היה עתיד להימצא אילו היה החוזה מתקיים‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫פיצוי על אובדן הרווחים מכוח חוזה‪.‬‬
‫זאת בהתמלא שני תנאים מצטברים‪ .1:‬חוסר תום לב קיצוני מוכח שמנע כריתת חוזה ‪.2‬‬
‫תנאי החוזה כבר ידועים והיו מתקיימים אילולא היה נכרת החוזה‪.‬‬
‫במצב זה קמה לביהמ"ש הזכות להוציא את אלמנט חוסר תום הלב מתהליך המשא ומתן‪,‬‬
‫וממילא לראות כאילו מתקיים כאן החוזה‪ ,‬שהרי הדבר היחיד שמנע את קיומו היה חוסר‬
‫תום הלב שעתה הוסר‪.‬‬
‫פיצויים על הוצאות שהוציא הצד הנפגע לצורך המו"מ‪.‬‬ ‫פיצויים על נזק ממון‪ :‬פיצויי‬
‫פיצויים על אובדן הזדמנות‪.‬‬ ‫הסתמכות ("שליליים")‬
‫לא כוללים פיצויים על אובדן הרווח הצפוי מהחוזה‪.‬‬
‫פסק דין קוט‪ -‬הלכת קוט (במקרים מאוד חריגים שניתן להוכיח את החוזה שהיה נכרת‬
‫ואת התנאים של החוזה)‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬ ‫מה עדיף פיצוי הסתמכות?‬
‫נניח שחב' קל בניין הוכיח שההוצאות על המשא ומתן היו ‪ 10,000‬שח (פיצוי הסתמכות)‪,‬‬ ‫(בשלב משא ומתן)‬
‫והוכיחה שהרווח שיכלה לזכות אם היה נכרת חוזה הוא‪ 800,000 -‬שח (פיצויי קיום)‪ ,‬האם‬ ‫או פיצוי קיום?‬
‫יכולים לקבל גם וגם?‬ ‫(הרווח הצפוי אם החוזה היה מתקיים)‬
‫תשובה‪ :‬יכולים לתבוע רק את פיצויי הקיום‪ ,‬כדי להרוויח את ה‪ 800,000‬שח היו חייבים‬
‫בכל מקרה להשקיע ‪ 10,000‬שח כדי לכרות חוזה‪ .‬לכן לא יקבלו גם פיצויי הסתמכות וגם‬
‫פיצויי קיום‪ .‬וברור שיבחרו את פיצויי הקיום‪.‬‬
‫נניח שהסתבר לחב' קל בניין שעשתה תחשיב לא נכון‪ ,‬או לפי עלויות שעשתה אז‪ ,‬אך‬
‫העליות כיום גבהות יותר‪ ,‬או שאם היה מתקיים החוזה הייתה מפסידה ולמזלה הפרת‬

‫‪47‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫חובת תום הלב עשה לה טובה‪ ,‬לא הפסידה‪ .‬כלומר בחוזה הפסד ניתן לתבוע את פיצויי‬
‫ההסתמכות‪ ,‬כי עדיין הופרה חובת תום הלב‪ .‬למרות שנחסך מהם הפסד‪ ,‬יעדיפו לתבוע את‬
‫ההוצאות על המשא ומתן‪ ,‬ואם היו יודעים שיגרם כלפיהם הפרה של חובת תום הלב‪ ,‬לא היו‬
‫כלל נכנסים למשא ומתן ומשקיעים כספים לקיומו‪.‬‬
‫הניחו כי‪ :‬מו"מ בין א' (מוכר) לבין ב' (קונה) למכירת נכס ששוויו ‪.1,000,000‬‬ ‫פיצויים בשל הפרת חובת תום‬
‫א' היה "לחוץ" ולכן הסכים למכור ב‪.900,000 -‬‬ ‫לב במו"מ‪ :‬תרגיל לדוגמה‬
‫אך א' "פוצץ" את המו"מ רגע לפני הכריתה ומכר את הנכס ל‪-‬ג' במחיר השוק (‪.)1,000,000‬‬
‫עלויות ניהול המו"מ עבור ב'‪.5,000 :‬‬
‫מה סכום פיצויי ההסתמכות? הקיום?‬
‫תשובה‪ :‬פיצויי קיום‪ 100,000 -‬שח'‪ ,‬פיצויי הסתמכות‪ 5,000 -‬שח‪.‬‬
‫יכול לקבוע פיצויי קיום כי המוכר פוצץ את המשא ומתן ברגע האחרון עפ"י הלכת קל בניין‪,‬‬
‫ויעדיף לתבוע את פיצויי הקיום ולא את פיצויי ההסתמכות (עפ"י הלכת פס"ד קוט)‪.‬‬
‫שכון עובדים בע"מ נ' זפניק ואחרים‪ ,‬ע"א ‪-829/80‬‬ ‫(סעיף ‪)39‬‬
‫עובדות המקרה ‪ :‬חב' קבלנית‪ ,‬חב' שכון עובדים‪ ,‬מגיעים לסוף השנה‪ ,‬רוצים להראות תזרים‬ ‫שכון עובדים בע"מ נ' זפניק‬
‫מזומנים גבוהה‪ ,‬יוצאים במבצע מכירת דירות‪ ,‬קבעו ב‪ 31.12 -‬מי שיגיע למשרד עם צ'ק יוכל‬ ‫ואח'‪ ,‬ע"א ‪829/80‬‬
‫לרכוש את דירה‪( .‬לא אמרו כמה דירות למכירה‪ ,‬ולא התחייבו שלאחר מכירת מס' דירות‬ ‫הפרת חובת תום הלב‬
‫המכירה תיפסק)‪ ,‬הלקוחות המאוכזבים‪ ,‬הגישו תביעה לפיצויים (פס"ד זה היה הרבה לפני‬ ‫(כשכן נכרת חוזה בשונה מסעיף ‪12‬‬
‫פס"ד קל בניין)‪ .‬הם תבעו על הפרת חובת תום הלב מצד חב' שכון עובדים‪ ,‬על כך שסגרו‬ ‫שמתייחס לשלב שטרם נחתם‬
‫להם את הדלת בפנים‪ ,‬ולא הצליחו לרכוש דירה כפי שהובטח (העו"ד יוחנן מלצר ייצג‬ ‫חוזה)!‬
‫אותם‪ ,‬שלימים הפך למשנה נשיא בימ"ש)‪.‬‬ ‫פסק הדין שכון עובדים בע"מ נ'‬
‫היו ‪ 2‬תנאים‬ ‫זפניק ואח'‪ ,‬ע"א ‪ ,829/80‬עוסק‬
‫השופט מציין‪ ,‬שהוא מסכים עם העו"ד מלצר‪ ,‬מכח אשם בהתקשרות יש שרואים פעולות‬ ‫בנושאים וסעיפי חוק‪:‬‬
‫*פרשנות חוזים‪.‬‬
‫שאותו אשם מונע ביצוען‪ ,‬כאילו בוצעו‪ .‬למעשה נעשה פה הצעה וקיבול‪ ,‬והחב' מנעה זאת‪,‬‬
‫*חובת תום הלב בקיום חוזה‪.‬‬
‫ומכוח דוקטרינת האשם בהתקשרות‪ ,‬ניתן לראות בפעולה שלא בוצעה‪ ,‬כאילו כן בוצעה‪.‬‬ ‫*השלכות של הפרת חוזה‪.‬‬
‫שיכון עובדים מנעה את סיום החוזה‪ ,‬וכאילו נכרת חוזה‪ .‬ובמקרה זה הסנקציה כלפי‬ ‫*תרופות בגין הפרת חוזה*‬
‫החברה היא כאילו התקיים החוזה‪ ,‬וניתן לאמוד את הנזק שנגרם לתובעים‪.‬‬
‫היו שני חידושים בפס"ד זה‪:‬‬ ‫חוקים רלוונטיים‪:‬‬
‫עו"ד מציע שהסנקציה היא לא פיצויים‪ ,‬אלא כחוזה שנכרת‪ ,‬זה חדש ואין בסעיף‬ ‫‪.1‬‬ ‫*סעיף ‪ - 25‬חובת תום הלב בקיום‬
‫‪ 12‬כלל התייחסות לכך‪ ,‬לא מדובר בפיצויים‪ ,‬אחרי שרואים בפעולה שנמנעה‬ ‫חוזה‪.‬‬
‫כפעולה שבוצעה‪ ,‬אין לכך זכר בחוק‪ .‬השופטת פורט מציינת‪" :‬לפי השקפתי‪,‬‬ ‫*סעיף ‪ - 39‬הפרה יסודית של חוזה‪.‬‬
‫תרופות פיצויים המנויות בסעיף ‪ 12‬לחוק החוזים‪ ,‬אינן בגדר רשימה סגורה או‬ ‫*סעיפים ‪ 12-14‬חוק המכר‪,‬‬
‫ממצא‪ .‬נהפוכו עצם עקרון "‪.‬‬ ‫התשכ"ח‪ -1968-‬חובותיו של‬
‫המוכר‪.‬‬
‫(זו פרשנות נועזת של החוק)‪.‬‬
‫*סעיפים ‪ - 51-52‬חוק המכר‪,‬‬
‫סעיף ‪ 39‬אומר שכשמממשים את החוזה צריך לקיים אותו בדרך מקובלת בתום לב (בשלב‬ ‫התשכ"ח‪-1968-‬ביטול החוזה‬
‫של אחרי כריתת החוזה)‪ .‬אין סנקציה בסעיף זה‪ ,‬אין סעיף ‪ 39‬ב'‪.‬‬ ‫והשלכותיו‪.‬‬
‫בית המשפט העליון בפסיקה קובעים שקיים מבחר רב של סנקציות במקרה של‬ ‫‪.1‬‬
‫הפרת חובת תום הלב‪ .‬המחוקק לא קובע סנקציה ספציפית כי מדובר בהוראת חוק‬
‫רחבה מאוד‪ ,‬מדובר בסיטואציות שונות‪ ,‬לכן המחוקק לא קבע סנקציה ומצפה‬ ‫פקודת הנזיקין [נוסח חדש]‬
‫מבית המשפט שיפעיל סנקציה תלוי סיטואציה‪ ,‬כי חובת תום הלב מאוד רחבה‪.‬‬
‫זאת לעומת סעיף חוק ‪ 12‬שבה נקבעו סנקציות ספציפיות‪ ,‬אך במקרה זה המחוקק‬ ‫סעיפים ‪ - 61-63‬נזק ממון וצפיות‬
‫קבע את ליבת ההסדר המשפטי‪ ,‬גרעין בהסדר המשפטי‪ ,‬בית המשפט ירחיב‬ ‫נזק‬
‫בהתאם לסיטואציה‪ .‬לכן השופטת פורט קובעת שלא מספיק להסתפק בסנקציית‬
‫*פסק הדין דן בפרשנות החוזה‪,‬‬
‫הפיצויים בלבד‪.‬‬
‫חובת תום הלבבות‪ ,‬האם הייתה‬
‫החידוש הנוסף שהפיצויים בחוק לא ממצא‪ ,‬ומצאו סנקציה שלא קיימת בחוק‬ ‫‪.2‬‬ ‫הפרה יסודית של החוזה‪ ,‬והשלכות‬
‫התרופות‪ ,‬היא מאמצת את הצעת העו"ד מלצר בזמנו‪ ,‬וקוראת לה "אשם‬ ‫ההפרה לתרופות אפשריות אחרות‬
‫בהתקשרות" –(המשמעות‪ :‬בקשת קיום החוזה)‬ ‫מלבד לביטול החוזה ופיצויים‪.‬‬
‫(‪ )Culpa in contrahendo‬שמקורה במשפט הגרמני וכלל לא קיים בחוק‬
‫התרופות‪ .‬בדין הגרמני אחת התרופות שהמשפט הגרמני המציא‪ ,‬במצב שבו לא‬
‫נכרת חוזה‪ ,‬בגלל התנהגות עוולתית‪ ,‬חוסר תום לב של אחד הדדים שמנעה את‬
‫כריתת החוזה‪ ,‬אפשר לראות את הפעולות שנמנעו ולא בוצעו‪ ,‬כאילו הם בוצעו‪.‬‬
‫והשופטת בן פורת מסכימה לאמץ את המשפט הזה לתוך המשפט הישראלי‪ .‬זה‬
‫חידוש גדול מאוד‪ ,‬זו פסיקה היוצרת דין חדש‪.‬‬
‫מדובר בפסיקה היוצרת דין חדש‪ .‬יש הרואים פעולות אשם לפעולות שלא בוצעו מהפרת‬
‫תום לב‪ ,‬ורואים אותם כאילו בוצעו‪ .‬לכן החברה נדרשת למכור לתובעים את הדירה‬
‫בסכום שהציעה במבצע‪ .‬אך הבעיה שגרמה להפסד של התובעים בתיק‪ ,‬זה שלאחר שסגרו‬

‫‪48‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫להם את הדלת בפנים‪ ,‬הם הציעו לתובעים פשרה‪ ,‬ומכרו להם את הדירה בהנחה‪ ,‬בהסכם‬
‫פשרה‪ ,‬אך לא עפ"י תנאי המבצע‪ .‬אך היות וחתמו על הסכם הפשרה‪ ,‬לא מגיע להם ההפרש‬
‫בין הסכום ששילמו לבין מחיר המבצע‪ .‬במידה ולא היו חותמים על הסכם הפשרה היו‬
‫זוכים‪ ,‬אך עקב החתימה על הסכם הפשרה‪ ,‬התביעה נדחתה‪.‬‬
‫המערערת‪ ,‬חברת שכון עובדים‪ ,‬הדביקה הודעות על חלונות משרדה הזמנה להרשמה וקבלת‬
‫פיקדון לרכישת דירות בבניין שבנתה‪ ,‬עד לתאריך מסוים שקבעה‪.‬‬
‫המשיבים‪ ,‬שרה זפניק וד"ר יחיאל זפניק‪ ,‬בני זוג שרצו לרכוש דירה מהמערערת‪.‬‬
‫על פי עובדות המקרה‪ ,‬המשיבים‪ ,‬שרה וד"ר זפניק‪ ,‬היו מעוניינים לרכוש דירה מחברת שכון‬
‫עובדים‪ .‬הם מגיעים למשרדי החברה כדי להירשם ולהפקיד כסף לצורך רכישת הדירה‪,‬‬
‫בהתאם להודעה שפרסמה החברה‪ .‬אולם‪ ,‬בגלל עומס וחוסר היערכות בכוח אדם‪ ,‬נוצרו‬
‫תורים ארוכים שלא אפשרו לכל המעוניינים להירשם ולהפקיד את הכסף‪ .‬המשיבים לא‬
‫הצליחו להשלים את תהליך ההרשמה והפקדת הכסף במועד שנקבע‪ .‬המשיבים לא היו‬
‫עובדים של חברת שכון עובדים‪ ,‬אלא לקוחות פוטנציאליים שרצו לרכוש דירה מהחברה‪.‬‬
‫החברה סירבה למכור לזוג את הדירה בתנאים שהציעו במודעה‪ ,‬והציעה להם לרכוש את‬
‫הדירה במחיר מוגדל‪ ,‬בתנאי שיחתמו על כתב ויתור לגבי ההליך הקודם‪.‬‬
‫המשיבים חתמו‪ ,‬תוך מחאה‪ ,‬על כתב הוויתור ורכשו את הדירה במחיר החדש‪.‬‬
‫המשיבים תבעו בבית משפט מחוזי שהחברה התנהגה שלא בתום לב במשא ומתן‪ ,‬ודרשו‬
‫פיצוי‪ .‬בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתם‪.‬‬
‫בית המשפט העליון‪ :‬השופטת בן‪-‬פורת‪ :‬יש לראות את אי ביצוע ההרשמה והפקדה במועד‬
‫כ"אשם בהתקשרות" מצד החברה‪ ,‬יש לראות את פעולות אלו כאילו בוצעו כנדרש על ידי‬
‫המשיבים‪.‬‬
‫תרופות סעיף ‪(12‬ב) לחוק החוזים אינן ממצות‪ ,‬וכאשר חוסר תום הלב מונע את שכלול‬
‫הקיבול‪ ,‬ניתן להכיר בהתקשרות המחייבת‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬המשיבים היו יכולים לתבוע אכיפה או פיצויים על הפרת החוזה‪ ,‬אך הם בחרו‬
‫לא לעשות זאת ולחתום על החוזה החדש‪.‬‬
‫המחאה של המשיבים אין לה ערך משפטי‪ .‬דיני החוזים לא מכירים במחאה כיוצרת זכות‪.‬‬
‫כתב הוויתור תקף‪ ,‬מדובר בוויתור לגיטימי ולא מי מסור לגבי העברה כחלק מהסכם פשרה‪,‬‬
‫בוויתור מראש על עילה עתידית‪.‬‬
‫השופט יהודה כהן והשופטת נתניהו הסכימו עם פסק דינה של השופט בן‪-‬פורת‪.‬‬
‫התוצאה ‪ :‬הערעור התקבל פה אחד‪ .‬למעשה בית המשפט העליון ביטל את הפסק הדין של‬
‫המחוזי שפסק לטובת המשיבים‪.‬‬
‫שכון עובדים נ' זפניק‪* -‬היה חסר קיבול (והשופטת ציינה שהיא רואה כאילו היה קיבול)‬ ‫דוקטורינת‪-‬‬
‫קלמר נ' גיא‪ -‬היה חסר מסמך כתוב (זה היה רציו)‪ -‬ראו כאילו המסמך היה קיים‪ ,‬וזה הפך‬ ‫"אשם בהתקשרות"‬
‫להלכה‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הפרת חובת משא ומתן ואי חתימה על החוזה בסופו של דבר‪:‬‬
‫כאשר הופרה חובת תום הלב במשא ומתן אין וודאות שהיה נכרת חוזה גם אם לא‬ ‫‪.1‬‬
‫הייתה הפרה‪ -‬פיצויי הסתמכות‪.‬‬
‫הייתה הפרה אך הייתה וודאות שהיה נחתם חוזה‪ -‬ובוודאות היה נכרת חוזה (קל‬ ‫‪.2‬‬
‫בניין)‪,‬‬
‫אשם בהתקשרות החוזה כאילו נכרת‪ -‬כמו קל בניין ‪ ,‬ההבדל ביניהם‪ ,‬קל בניין פיצויי קיום‪,‬‬
‫אך לא רואים בחוזה כאילו קויים‪ .‬בשיכון עובדים‪ ,‬רואים בחוזה כאילו נכרת‪ .‬בשניהם זה‬
‫אותם פיצויים‪ ,‬פיצויי קיום‪ .‬אך אם רואים בחוזה כאילו הוא קיים‪ ,‬יש מעבר לפיצויים‪,‬‬
‫ניתן לכפות אכיפה‬
‫(לא עפ"י סעיף ‪ 12‬שעוסק בפיצויים בלבד)‪ .‬כמו בגיא נ' קלמר‪ ,‬תבעו את הבית ובית המשפט‬
‫קבע לקיים את החוזה ואכיפתו ונותן להם את הבית‪ .‬ראה את החוזה כאילו הוא נכרת וקבע‬
‫לאכוף את החוזה הלא כתוב ונתן להם לקבל את בית חלומותיהם שבנו‪.‬‬
‫בפסיקה של בית המשפט העליון נקבעה דוקטורינת "האשם בהתקשרות"‪ ,‬ורק במקרים‬
‫חריגים מאוד נלך ונפנה לדוקטורינה זו‪ ,‬וזה רק כאשר הנפגע אינו מעוניין בכסף‪ ,‬בפיצוי‬
‫אלא רוצה את הדבר עצמו‪ .‬במקרים מאוד מעטעם בית המשפט קובע אכיפה כאשר מדובר‬
‫בהפרת חובת תום הלב‪.‬‬
‫בדרך כלל הנפגע רוצה פיצוי כספי ונפעל עפ"י החוק ובימ"ש יקבע פיצויים‪.‬‬
‫ביטול ‪ +‬השבה מכוח אחת מהעילות של פגמים בכריתה (פרק ב' לחוק)‪ .‬חשיבות מיוחדת‬ ‫כאשר הופרה חובת תום הלב‬
‫במקרה של ירידת ערך (פרג')‪.‬‬ ‫במו"מ ונכרת חוזה והקונה‬
‫שאלה פתוחה‪ :‬האם ניתן לבטל בשל הפרת חובת תום לב במו"מ כשלעצמה?‬ ‫רוצה להשתחרר‬
‫בנוסף לביטול ולהשבה‪ :‬פיצויי הסתמכות (שליליים)‪.‬‬ ‫(ביטול והשבה עפ"י סעיפי פרק ב'‬
‫בד"כ עדיפות לביטול בשל הפרת חוזה על פני ביטול בשל פגם (קדמת דקל) מפני שניתן לקבל‬ ‫לחוק‪ +‬פיצויים עפ"י סעיף ‪)12‬‬
‫‪49‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫פיצויים על רווח נמנע (קיום‪/‬ציפייה) וכן במקרה שיש בחוזה התניה של פיצויים מוסכמים‪.‬‬
‫לדוגמא שנכרת חוזה‪:‬‬
‫*הייתה סיטואציה של עושק‪.‬‬
‫*מצב של כפייה‪.‬‬
‫הופרה חובת תום הלב‪ ,‬הצד הנפגע אינו מעוניין בחוזה‪ ,‬האפשרויות שעומדות בפניו‪( :‬עפ"י‬
‫פרק ב' בחוק החוזים)‬
‫*יכול לבטל את החוזה עפ"י הסעיפים של הפגמים בחוזה‪ ,‬ואז חלה חובת ההשבה‪.‬‬
‫*ביטול החוזה משחרר את הצדדים מכל חובות וחיוביי החוזה ‪ ,‬וההשבה משיבה את‬
‫ההוצאות ‪ ,‬נכסים כל צד יחזיר לצד השני את מה שקיבל‪ ,‬הביטול וההשבה משלימים אחד‬
‫את השני‪.‬‬
‫ממבט ראשון זה נראה לא צודק שמישהו שרימו ושיקרו ורק עושים ביטול והשבה?‬
‫בפס"ד פרג' ‪ ( -‬חובת הגילוי מוטלת על המוכר‪ ,‬שהעובדות מצויות בידו‪ .‬כאשר נעשתה הטעיה ללא‬
‫דופי‪ ,‬לא יוכל המטעה לטעון לתיקון החוזה עפ"י ס' ‪(14‬ג)‪ .‬בחובת ההשבה הקמה מביטול חוזה (ס'‬
‫‪ ,)21‬ביהמ"ש יתאים את ההשבה לתכלית הצדק ע"י התאמת ההשבה שתביא לתוצאה הוגנת)‪.‬‬
‫היה מדובר בדירה בת"א שמכר אברהם פרג' לזוג יעל וציון מיטל ולא סיפר שהיה שם חדר‬
‫על הגג שנבנה ללא היתר‪ ,‬ופרג' ביקשו ביטול החוזה והשבה‪ .‬בזמן שהחזה נכרת הם שילמו‬
‫על הדירה ‪ 570,000‬דולר‪ .‬במשך השנים עד שהתביעה הגיעה לעליון‪ ,‬הייתה ירידה בשווי‬
‫הדירות באזור המרכז‪ ,‬ומנגד ערך הכסף עלה‪ ,‬הריבית הייתה משמעותית‪ .‬ועכשיו כשהעליון‬
‫קובע שהייתה הטעיה וכל אחד מחזיר חזרה את מה שקיבל‪ ,‬הבעיה שהמוכרים האשמים‬
‫בהטעיה‪ ,‬קיבלו בחזרה דירה שעולה מיליון וחצי שח בלבד ואילו הקונים מקבלים בחזרה‬
‫‪ 2.5‬מיליון שח שמועברים ל‪ -‬לפרג'‪ .‬מדובר בחוזה הפסד‪ ,‬ומי שנושא בהפסד זה המוכרים‪.‬‬
‫הקונים פרג' ביקשו לבטל כי היטעו אותם‪ ,‬ויש להם זכות משפטית לבטל‪ ,‬וכתוצאה מכך הם‬
‫יוצאים מרווחים‪ .‬אם לא הייתה הפרה עקב הטעיה לא היו יכולים לבטל את החוזה‪ .‬לעיתים‬
‫ביטול והשבה מונעים מהנפגע הפסדים גדולים‪ .‬במקרה זה פסקו ביטול והשבה‪ ,‬וזה היה‬
‫מאוד משמעותי כספית‪ .‬לציין שאם היו גם פוסקים פיצויים – פיצויי‬
‫ביטול החוזה מכוח פרק ב' לחוק‪ +‬נזקים כספיים ניתן גם לתבוע בפיצוי כספי עפ"י סעיף ‪12‬‬
‫בהפרת תום הלב על הוצאות לכריתת החוזה (פיצוי שלילי) ‪ +‬פיצוי על עוגמת נפש‪.‬‬
‫הדיון נחלק לשניים‪:‬‬ ‫סיכום התרופות בהפרת חובת‬
‫חלק אחד‪ -‬הופרה חובת תום הלב ולא נכרת חוזה‪:‬‬ ‫תום הלב‬
‫א‪ .‬הפרת חובת תום הלב הייתה בשלב שבו אין ודאות שהחוזה היה נכרת ‪-‬במקרה כזה‬
‫הסנקציה העיקרית היא פיצויים אם הפרת חובת תום הלב הייתה בשלב שבו אין ודאות‬
‫שהחוזה היה נכרת אלה פיצויים שליליים הסתמכות פיצויים על הוצאות שהנפגע הוציא‬
‫לצורך המו"מ‪ .‬הפיצויים נועדו להעמיד אותו במצב שבו היה לפני שהוא נכנס למו"מ ולקחת‬
‫בחשבון כל הוצאה שהייתה לו על מנת שיקבל אותה בחזרה כפיצוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסתברות גבוהה מאוד שאלמלא הייתה מופרת חובת תום הלב אכן היה נכרת חוזה ‪-‬‬
‫אם יש רמה גבוהה של ודאות‪ ,‬הסתברות גבוהה מאוד שאלמלא הייתה מופרת חובת תום‬
‫הלב אכן היה נכרת חוזה ואנחנו בעצם גם יודעים מה הם התנאים של החוזה שהיה אמור‬
‫להיכרת‬
‫כמו בקל‪-‬בניין למשל‪ ,‬אז במסגרת סעיף ‪ 12‬ב'‪ ,‬אפשר לקבל פיצויי קיום כלומר אפשר לקבל‬
‫פיצויים על הרווח שהנפגע יכול היה להפיק אם החוזה היה נכרת‪.‬‬
‫ג‪ .‬במקרים מאוד חריגים‪ ,‬לא מעוניין בפיצויים אלא יש לו אינטרס לגיטימי לקיום החוזה‬
‫ממש ‪ -‬שמתקיים התנאי הזה שיש ודאות גדולה שהחוזה היה נכרת‪ ,‬אבל מי שהפר את‬
‫חובת תום הלב מנע את הכריתה שלו ברגע האחרון‪ ,‬ואם כסף לא עושה את העבודה כלומר‬
‫הצד הנפגע לא מעוניין בפיצויים אלא יש לו אינטרס לגיטימי לקיום החוזה ממש‪ .‬כדוגמת‬
‫קלמר נגד גיא‪ ,‬שרצו את הבית עצמו כדי לגור‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬כזה יכולה להיכנס לפעולה‬
‫הדוקטרינה של "אשם בהתקשרות" כלומר הסנקציה תהיה שרואים את החוזה כאילו נכרת‬
‫למרות שהוא לא באמת נכרת ואז אפשר לתבוע את אכיפת החוזה ממש‪.‬‬
‫חלק שני‪ -‬הופרה חובת תום הלב וכן נכרת חוזה (הטעיה‪ ,‬כפייה‪ ,‬עושק) – כלומר נכרת‬
‫חוזה בשל הפרת תום הלב‪ ,‬אם הצד המרמה לא היה מרמה ‪ ,‬מטעה או כופה אז החוזה לא‬
‫היה נכרת חוזה‪ ,‬בשל מסירת מידע שקרי החוזה נכרת‪.‬‬
‫במקרה כזה נכרת חוזה‪ ,‬ובדיעבד אנחנו יודעים שהייתה הפרה של חובת תום הלב במשא‬
‫ומתן‪ ,‬והצד הנפגע אם הוא רוצה הוא יכול לבטל את החוזה‪ +‬השבה ‪.‬‬
‫את הביטול הוא לא עושה מכוח סעיף ‪ ,12‬כי בסעיף ‪ 12‬הסנקציה היא פיצויים‪.‬‬
‫הוא יכול לבטל את זה מכוח העילות של פרק ב' לחוק ‪ :‬העילות של פגמים בכריתה בפרק ב'‬
‫יש טעות‪ ,‬הטעיה‪ ,‬כפיה‪ ,‬עושק כל אחת מהעילות האלה מאפשרת לביטול החוזה ‪ +‬השבה‪.‬‬

‫‪50‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫נאפשר לצד שהוטעה שנכפה שנעשק לבטל את החוזה ולקבל השבה של כל מה שהוא נתן‬
‫לצד השני הצד הנפגע ביטל את החוזה ועל ידי כך השתחרר ממנו ולא צריך לקיים אותו‬
‫השבה שגם היא מכוח ומחזירה לו את כל מה שהוא כבר הספיק לתת לצד השני אם הוא‬
‫שילם לו כסף אם הוא העביר לו נכס הוא זכאי לקבל את זה בחזרה‪.‬‬
‫ובנוסף פיצויים עפ"י סעיף ‪ ,12‬אם נגרמו לנפגע נזקים כתוצאה מהמו"מ‪ ,‬מדובר בכספים‬
‫שילם לצדדים שלישיים לדוגמא לעו"ד‪ ,‬למתווך את זה הוא יוכל לתבוע כפיצויים לפי סעיף‬
‫‪ 12‬שנועד לפצות על הנזק שנגרם כתוצאה מהמשא ומתן‪ .‬השילוב של כל אלו יעמידו את‬
‫הנפגע במצב כאילו לא נכנס מלכתחילה לתוך הסיטואציה הזו‪.‬‬
‫ביטול‪ -‬מבטל את החוזה (חלק ב' לחוק)‪.‬‬
‫השבה מחזיר לו את מה שנתן לצד השני (חלק ב' לחוק)‪.‬‬
‫פיצויים‪ -‬מחזירים לו הוצאות בתהליך המשא ומתן (סעיף ‪ ,)12‬זה כולל פיצויים גם לנזק‬
‫שאינו ממנו‪ -‬עוגמת נפש‪.‬‬
‫במקרה שבו התובע הנפגע אינו מעוניין לבטל את החוזה‪ ,‬אך תובע על הפרת תום הלב‬ ‫מה היקף הפיצויים כאשר‬
‫בתהליך המשא ומתן בעת כריתת החוזה‪ ,‬הפיצויים הם למעשה הנזק שנגרם כתוצאה‬ ‫הופרה חובת תום הלב והחוזה‬
‫מההטעיה שהייתה במשא ומתן‪.‬‬ ‫אינו מבוטל?‬
‫נניח שבמו"מ הוסתרה העובדה שקיימת הפקעה‪.‬‬ ‫(הצד הנפגע עדיין מעוניין שהחוזה‬
‫בעת המו"מ שווי הנכס ללא הפקעה היה ‪.1,000,000‬‬ ‫יתקיים ולא יתבטל)‬
‫שווי הנכס בגלל ההפקעה היה ‪.750,000‬‬
‫עד למועד מסירת הנכס (או מועד מאוחר יותר‪ ,‬שבו המוכר גילה שקיימת הפקעה) שווי‬
‫הנכס עלה‪ :‬ללא הפקעה שוויו ‪ 1,200,000‬ועם הפקעה ‪.900,000‬‬
‫פיצויים על הפרת תו"ל במו"מ‪ -250,000 :‬הסבר‪ -‬הנזק על הפרת תום הלב במהלך המשא‬
‫ומתן הוא שונה מהפרת חוזה‪ ,‬כי מדובר על הסכום שהייתי אמורה לשלם לפני כריתת‬
‫ההחוזה‪ ,‬ובמקום ‪ 1,000,000‬הייתי צריכה לשלם ‪.250,000 =750,000‬‬
‫פיצויים בשל הפרת חוזה (אם אפשרי)‪ – 300,000 :‬הסבר‪ :‬זה אחרי חתימת החוזה‪ ,‬ההפרש‬
‫בין הסכום עם ההפקעה (‪ )900,000‬לסכום הדירה לא הפקעה (‪300,000 =)1,200,000‬‬
‫לסיכום ‪ ,‬נק' המיקום שלנו בזמן היא שונה‪ ,‬בהפרת חוזה מסתכלים בהפרש במועד שהחוזה‬
‫מופר‪ ,‬ואילו והפרת תום לב במשא ומתן הנזק היה בזמן כריתת החוזה‪.‬‬

‫פגמים בכריתת חוזה (פרק ב' לחוק החוזים)‬

‫פרק ב' דן בפגמים בכריתת חוזה‪(:‬כל הסעיפים מאפשרים ביטול חוזה‪ ,‬כל אחד עפ"י עילה ספציפית)‬ ‫פרק ב' דן‬
‫סעיף ‪ -14‬טעות (טעות של אחד הצדדים בגלל סיבות שקשורות בו‪ ,‬לא הבין את החוזה נכון‪ ,‬לא בגלל הצד השני)‪.‬‬ ‫בפגמים בכריתת‬
‫סעיף ‪ – 15‬הטעיה (צד אחד טעה בחוזה בגלל שהצד השני או מסר מידע שאינו נכון או הסתיר מידע רלוונטי)‬ ‫חוזה‬
‫סעיף ‪ – 17‬כפיה (הסכמתי לחתום על חוזה‪ ,‬אך לא מרצון חופשי‪ ,‬לא הייתה אלטרנטיבה אחרת)‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 18‬עושק (אחד הצדדים נכנס לחוזה כי היה במצוקה מאוד מאוד קשה‪ ,‬לכן מפרשים את זה כחוזה שלא‬
‫מרצון חופשי‪ .‬למשל‪ :‬אני במדבר על סף מוות מהתייבשות‪ ,‬ומציעים לי בקבוק מים ב ‪10,000‬שח‪ ,‬אסכים מחוסר‬
‫ברירה)‪.‬‬
‫(לא בבחינה) פגם נוסף שאינו מוסדר בחוק‪ ,‬אך הוכר בפסיקה‪" :‬לא נעשה דבר" (‪.)non est factum‬‬

‫הבסיס לדין הפגמים בכריתה‪:‬העדר רצון חופשי לכריתת החוזה (מי שטעה או הוטעה‪ ,‬נכפה או נעשק)‪,‬‬
‫לכן החוק יאפשר לאותו צד להשתחרר מהחוזה‪ .‬זה לא אומר שהחוזה אינו בתוקף‪.‬‬
‫החוק אומר שלחוזה יש תוקף ‪ ,‬אך הצד שהרצון שלו היה פגום‪ ,‬יש לו אפשרות וברירה לצאת מהחוזה‪ ,‬ע"י‬
‫פעולת ביטול‪.‬‬
‫ההנחה שביסוד דיני החוזים היא שחוזה נכרת מתוך רצון חופשי ומשקף את רצון הצדדים לו‬ ‫‪‬‬
‫(עיקרון חופש החוזים)‪.‬‬
‫כאשר מתקיים מצב של טעות‪ ,‬הטעיה‪ ,‬כפיה או עושק הסכמתו של אחד הצדדים פגומה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפגם ברצון החופשי של המתקשר מאפשר את ביטולו של החוזה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סעיף ‪" :20‬דרך הביטול‪ :‬ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו‬ ‫ביטול החוזה –‬
‫על עילת הביטול‪ ,‬ובמקרה של כפיה ‪ -‬תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפייה"‪.‬‬ ‫כיצד?‬
‫(סעיף ‪)20‬‬
‫*הודעת הביטול‪ -‬לפי סעיף ‪ 60‬לחוק – הודעה תינתן בכל דרך מקובלת (זה יכול להיות בכתב‪ ,‬בע"פ‪SMS ,‬‬
‫וכו')‪ ,‬אין דרך פורמלית למסירת הודעה‪ .‬קיים רק סייג אחד חשוב מאוד‪.‬‬
‫*הודעת הביטול צריכה להיות תוך זמן סביר שהתברר לי על עילת הביטול (טעות‪ ,‬הטעיה‪ ,‬כפיה או עושק)‪.‬‬
‫למשל‪ :‬בפס"ד זנדבנק נגד דנציגר כאשר למדנו מהי גמירת דעת ומסוימות בחוזה מכירת המניות של בית‬

‫‪51‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫החולים‪ .‬אחת האפשרויות שעלתה שם היא שהמוכרים יחלו לחזור בהם מכריתת החוזה בשל טעות‪ ,‬אך‬
‫בית המשפט קבע שחלף הזמן הסביר לביטול החוזה‪ .‬הרבה פעמים כשצד מעוניין ללהשתחרר מחוזה בגלל‬
‫אחד הפגמים‪ ,‬עוד לפני שנכנסים לגוף העניין‪ ,‬מה שעומד לרעתו של הצד המעוניין לבטל את החוזה‪ ,‬זו‬
‫העובדה שנזכר מאוחר מידיי‪ .‬במצב של כפייה‪ ,‬הרי הצד שכופים עליו מודע לכך‪ ,‬אז הזמן נספר מהרגע‬
‫שהכפייה פסקה ‪ ,‬כאשר ניתן לפנות לביטול החוזה מרצון חופשי מאז מתחילים לספור את הזמנים‪.‬‬
‫דגשים לעניין ביטול החוזה‪:‬‬
‫*הביטול כסעד עצמי (חריג‪(14 :‬ב) לחוק)‪ -‬ניתן להודיע על ביטול לצד השני כסעד עצמי‪ ,‬אך השפה זה לא‬
‫צעד עצמי‪ ,‬כי יש מקרים שבהם הצדהשני לא מוכו להחזיר את הכסף‪ ,‬ולשם כך צריך לפנות לבית המשפט‪,‬‬
‫לכן השבה אינה סעד עצמי‪ .‬בית המשפט יברר אם הביטול בוצע כדין‪ .‬סעיף ‪ 14‬ב' עוסק בסוג של טעות שכן‬
‫מחייב פנייה לבית משפט כדי לבטל אותה (למשל‪ :‬טעות בהערכת שווי זו לא עילה מספיקה לביטול‬
‫החוזה‪ ,‬אם לא הערכתי נכון של שווי השוק זו לא סיבה מספיקה‪ .‬כדאיות העסקה אינה עילה לביטול)‪.‬‬
‫*נדרשת הודעת ביטול‬
‫*ההודעה חייבת להינתן תוך זמן סביר‪.‬‬
‫בעקבות ביטול החוזה חלה חובת השבה‪.‬‬ ‫חובת ההשבה‬
‫סעיף ‪" :21‬משבוטל החוזה‪ ,‬חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה‪ ,‬ואם ההשבה הייתה‬ ‫(סעיף ‪)21‬‬
‫בלתי אפשרית או בלתי סבירה ‪ -‬לשלם לו את שוויו של מה שקיבל"‪.‬‬
‫*לעיתים קיים קושי להשיב מכל סיבה שהיא‪ ,‬משל‪ :‬העברתי למישהו אחר‪ ,‬שינה את צורתו‪ ,‬בזבזתי אותו‪,‬‬
‫זה היה חומר גלם ועבר עיבוד‪ ,‬או שירות שכבר ניתן וכו'‪ ....‬במקרה כזה משיבים את הערך הכספי (תחליף‬
‫להשבה עצמה) של מה שניתן או ההעברה בדרך כלל עפ"י השווי הנוכחי שלו במועד ההשבה‪.‬‬
‫חובת ההשבה‬
‫לפי הפסיקה ‪ :‬השבת כסף תהיה בדרך כלל בערכים ריאליים ולא נומינליים (חשוב בעיקר בתקופות שבהן‬
‫האינפלציה משמעותית)‪ -‬כלומר‪ ,‬הכל תלוי בערך הכסף במועד ההשבה (אם אני חייבת להחזיר ‪ 100‬שח'‬
‫אך הייתה אינפלציה‪ -‬במקום ‪ 100‬שח' אצטרך להחזיר ‪ 110‬שח'‪ ,‬ולעומת זאת אם הייתה דיפלציה‪-‬‬
‫אצטרך להשיב ‪ 90‬שח')‪ .‬לכן אנו משיבים את הערך הריאלי ולא הנומינאלי של הנכס‪ .‬ואם מדובר בנכס אז‬
‫משיבים את הערך במועד ההשבה ולא בעת החתימה על החוזה‪ .‬הכל לפי השינויים בשוק‪.‬‬
‫בהשבת שווי כתחליף להשבה של נכס או שירות‪ ,‬ערך ההשבה ייקבע בד"כ לפי מועד ההשבה‪ ,‬אם כי ייתכנו‬
‫מקרים חריגים‪.‬‬
‫סעיף ‪ -19‬ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו‪ ,‬ניתן לביטול אותו חלק‬ ‫ביטול חלקי‬
‫בלבד; אולם אם יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה‪ ,‬רשאי הוא לבטל את‬ ‫(סעיף ‪)19‬‬
‫החלק האמור או את החוזה כולו‪.‬‬

‫הסעיף מתחלק חמס' יסודות‪( :‬אין פסקי דין שדנים בעקרון זה)‬
‫‪ .1‬החוזה ניתן להפרדה לחלקים (לדוגמא‪ :‬חוזה מכירה של מכשיר אלקטרוני ותכנה בנפרד‪ ,‬לא מדובר‬
‫בהפרדה טכנית אלא בהפרדה מהותית של מס' רכיבים)‪.‬‬
‫‪ .2‬הפגם בחוזה מקלקל רק חלק מהחוזה‪ ,‬לא את כולו‪( :‬חלק מסויים שלגביו הייתה הטעיה‪ ,‬ובמקרה זה‬
‫ניתן לבטל רק את החלק הנגוע‪ .‬הרעיון קשור לעקרון הבסיסי בדיני חוזים שקיימת שאיפה לקיים את‬
‫החוזה‪ .‬הצדדים נכנסו לחוזה מרצון‪ ,‬הייתה גמירת דעת וכו'‪ ,‬אך במקרה זה אם רק חלק אחד פגום‪ ,‬אז‬
‫אין סיבה לא לקיים את שאר החוזה‪** ,‬אלא אם כן מתברר לבית המשפט שאם הצד הנפגע היה יודע שכך‬
‫בסוף יראה החוזה‪ ,‬הוא לא היה נכנס לזה מראש לחוזה‪ ,‬ובמקרה כזה‪ ,‬הברירה עומדת בפני הנפגע אם‬
‫לבטל רק את החלק הנגוע או את כל החוזה ) ‪.‬‬
‫מרבית הפגמים בכריתה נובעים מהתנהגות לא ראויה של הצד האחר (המטעה‪ ,‬הכופה‪ ,‬העושק)‬ ‫‪‬‬ ‫צירוף של עילת‬
‫בשלב המו"מ‪.‬‬ ‫הביטול (חלק‬
‫התנהגות כזו מפרה גם את חובת תום הלב במו"מ‬ ‫‪‬‬ ‫פרק ב') לעילה‬
‫לפיכך הצד שהוטעה‪/‬נכפה‪/‬נעשק יוכל לתבוע‪ ,‬בנוסף לביטול החוזה ולהשבה‪ ,‬גם פיצויים‬ ‫‪‬‬ ‫של (סעיף ‪12‬‬
‫(עפ"י סעיף ‪12‬ב')‪.‬‬
‫לחוק)‬

‫תוכן החוזה ("פרשנות החוזה")‬

‫קיימים ‪ 3‬רבדים ביחס לתוכן החוזה‪:‬‬ ‫מבוא‬
‫‪ .1‬לצדדים קיימת מחלוקת בנושא ההסכמה ‪" -‬על מה הסכמנו?"‪ ,‬לשפה פרשנויות רבות וניתן לפרש אותה‬ ‫קיימים ‪ 3‬רבדים‬
‫בדרכים שונות‪.‬‬ ‫ביחס לתוכן‬
‫‪ .2‬עימותים פוליטיים בין בית המשפט לכנסת‪ -‬סכסוכים שמגיעים לבתי המשפט הם סביב פרשנות‪ .‬בנושא‬ ‫החוזה‬
‫הזה שלא בטובתו גם יצר עימותים פוליטיים פתאום נוצר מאבק כוחות בין בית המשפט לבין הכנסת או‬ ‫*בלי להכיר את‬
‫שלושת המישורים‬
‫הכנסת לפחות תפסה על זה חלק מחברי הכנסת תפסו את זה כמאבק כוחות‪.‬‬ ‫הללו אין משמעות‬
‫‪ .3‬התערבות בתוכן (מחסור בפרטים החוזה)‪ -‬פרשנות בית המשפט‪ ,‬הנושא השני שכן הזכרנו אותו שדיברנו‬ ‫אמיתית לסעיף ‪24‬‬
‫על מסוימות החוזה זה שנכון תוכנו של החוזה ככל שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים‪ ,‬אבל הרבה פעמים‬ ‫(תוכנו של החוזה‬
‫‪52‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫התוכן הזה יש בו חסר‪ ,‬תוכן לא מלא שלא השכילו לחשוב על כל מה שצריך‪ .‬יש מספיק פרטים כדי שהחוזה‬ ‫יכול שיהיה ככל‬
‫יחייב אבל חסרים בו פרטים‪ ,‬ואז דיברנו על השלמת התוכן דיברנו על מנגנוני השלמה אבל לא השלמנו את‬ ‫אשר הסכימו‬
‫הצדדים) אם אני‬
‫כל מנגנוני השלמה מי שיחזור על החומר לבחינה יראה שהשארנו שם בסוף משהו ריק אמרתי יש עוד מנגנון‬ ‫עכשיו כעורך דין‬
‫השלמה של סעיף ‪ 39‬אז אני לא בטוח שנספיק לדבר על זה בהמשך‪.‬‬ ‫מקבל חוזה ליד אני‬
‫חופש אחוזים זה חשוב אבל לכל עיקרון יש סייגים ולפעמים באים עקרונות יותר חשובים ומסייגים את‬ ‫צריך לדעת לעשות‬
‫העיקרון החשוב ‪ :‬אם היינו לוקחים את עיקרון חופש אחוזים עד הסוף כעיקרון מוחלט אז הצדדים יכולים‬ ‫שימוש בשלושת‬
‫הרבדים הללו‪:‬‬
‫לקבוע בחוזה מה שהם רוצים כולל אני יכול להסכים איתך בחוזה שתמורת סכום כזה וכזה אתה תהיה עבד‬ ‫‪ .1‬יכול להיות שיש‬
‫שלי ל‪ 10-‬שנים‪ .‬יש מקרים שבהם שיקולים חברתיים גוברים על עיקרון חופש החוזים ומכתיבים את התוכן‬ ‫חלקים בחוזה‬
‫גם מכתיבים את התוכן באופן שהם מכניסים אל תוך החוזה תכנים גם עם הצדדים לא רצו אותם חקיקה‬ ‫שהתוכן שלהם לא‬
‫קוגנטית‪ .‬חקיקה קוגנטית זה הוראות חוק שהצדדים לא יכולים בחוזה להתנות עליהם הם יחולו ביחסים‬ ‫ברור‪.‬‬
‫‪ .2‬או חלקים שלא‬
‫של החוזים רוצים או לא רוצים‪ .‬אני לא יכול להסכים בהסכם עם המעביד שלי שאני מבטל מוותר על‬ ‫נמצאים בו אך הם‬
‫חופשה שנתית או מוותר על פיצויי פיטורים יש התערבות בגלל פערי כוחות בין הצדדים בגלל שיקולים‬ ‫קיימים בו וצריכים‬
‫ציבוריים למה החוק קובע שחוזה שהתוכן שלו הוא בלתי חוקי אין לו תוקף אבל חוזה בלתי חוקי פוגע‬ ‫להשלים את החסר‬
‫חברתית ולכן עיקרון חופש החוזים לוקח פה צעד אחורה אז יש מקרים שבהם מוצדקת התערבות בתוכן של‬ ‫הזה‪.‬‬
‫‪ .3‬יש מצבים שיש‬
‫החוזה‪.‬‬ ‫חלקים לכאורה‬
‫ברורים‪ ,‬ונראים‬
‫כחלק מהחוזה‪ ,‬אך‬
‫לתוכן למעשה אין‬
‫תוקף‪ ,‬אינם חוקיים‪,‬‬
‫סותרים הוראה‬
‫קוגנטית ‪ ,‬סותר את‬
‫תקנת הציבור וכו'‪.‬‬
‫(מיסד עיקרון הפרשנות התכליתית ‪-‬השופט פרופ' אהרון ברק נשיא בית המשפט העליון)‬ ‫שיטת הפרשנות התכליתית‬ ‫שיטת‬
‫תכלית סובייקטיבית ‪ :‬מטרתו של הפרשן היא לברר מה הייתה כוונתו הסובייקטיבית של מחבר הטקסט‬ ‫הפרשנות‬
‫(המחוקק ביחס לחוק‪ ,‬המצווה ביחס לצוואה‪ ,‬הצדדים לחוזה ביחס לחוזה)‪.‬‬ ‫התכליתית‬
‫תכליות אובייקטיבית ‪ :‬אין חשיבות לכוונת יוצר הטקסט‪ .‬הפרשנות צריכה להגשים תכליות אובייקטיביות‬
‫(עקרונות יסוד של שיטת המשפט ‪ +‬כללי פרשנות אובייקטיביים)‪.‬‬
‫פרשנות תכליתית בחוזים‬ ‫פרשנות‬
‫תכלית סובייקטיבית ‪ :‬בפרשנות של חוזים‪ ,‬יש להעדיף את הפירוש המשקף את כוונתם הסובייקטיבית‬ ‫תכליתית‬
‫המשותפת של הצדדים על פני כל פירוש אחר (סעיף ‪(25‬א) לחוק החוזים)‪.‬‬ ‫בחוזים‬
‫תכליות אובייקטיביות‪ :‬כאשר אין רלוונטיות לכוונה סובייקטיבית משותפת (חוזים אחידים)‪ ,‬או כאשר לא‬
‫ניתן לברר אותה‪.‬‬
‫איזו פרשנות נעדיף בפרשנות תכליתית של חוזים? (סובייקטיבית או אובייקטיבית?)‬
‫(נעדיף את התכלית הסובייקטיבית של הצדדים)‪:‬‬
‫תכלית סובייקטיבית בדרך כלל אם נדבר על טקסט משפטי מסוג של צוואה אנחנו רוצים להגשים את‬
‫הצוואה ורצון המצווה גם הוא החליט לחלק את רכושו באופן לא שיווני ולתת לאחד מילדיו ‪ 90%‬מרכושו‪.‬‬
‫אם אין דרך לדעת למה תכוון כותב הצוואה‪ ,‬מחוסר ברירה נפנה לפרשנות התכלית האובייקטיבית כפי‬
‫שהאדם הסביר היה מבין את הדברים על מנת להוביל להחלטות הגיוניות וצודקות‪.‬‬
‫תכלית אובייקטיבית ‪ -‬טקסט חוקתי ברור שהשופט לא צריך לשאול את עצמו למה התכוון המחוקק לפני‬
‫‪ 250‬שנה שהחוק חוקק‪ ,‬כי חוקה טובה היא חוקה "על דורית‪ ,‬בין דורית" ‪ ,‬וגם בלי לשנות את הטקסט‬
‫עצמו‪ ,‬הוא יכול להכיל משמעויות משתנות בזמן ‪ ,‬החוקה משקפת את ערכי החברה החברתיים‪ ,‬הפוליטיים‪,‬‬
‫המשפטיים‪ ,‬ערכי היסוד של החברה בזמן נתון‪.‬‬
‫בחוזים ‪ :‬בין צוואה מצד אחד לחוקה מצד שני נמצאים החוזים‪ .‬בדיני חוזים נעדיף את התכלית‬
‫הסובייקטיבית כמו בצוואה כדי להגשים את רצון הצדדים‪ ,‬והתכלית הסובייקטיבית צריכה להיות משותפת‬
‫לצדדים‪ .‬הרי בחוזים הקיבול היה תלוי בהצעה‪ ,‬ההנחה שהייתה הצעה והניצע הסכים‪ ,‬עכשיו במהלך‬
‫המשפט הם טוענים לפרשנויות שונות‪ ,‬אך צריכים לבדוק איזה פרשנויות היו בזמן כריתת החוזה‪ .‬לעיתים‬
‫לשופט לא ברור למה התכוונו הצדדים בעת כריתת החוזה‪ ,‬כל אחד טוען לפרשנות שונה‪ .‬לא ברורה‬
‫הפרשנות הסובייקטיבית של הצדדים‪ .‬לעיתים גם לא קיימת פרשנות סובייקטיבית‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫"בחוזים אחידים"‪ ,‬למשל‪ :‬בחוזה בנקאי‪ ,‬הלקוח בדרך כלל לא קורא את החוברת הארוכה שהבנק נותן לו‬
‫לחתום עליה‪ ,‬לכן אין סיכוי שיש ללקוח כוונה סובייקטיבית כלשהי כאשר הוא חותם על סעיפי החוזה‬
‫הבנקאי‪ .‬לעיתים אפילו הפקיד בבנק לא מבין את כלל הסעיפים כי עורכי דין ניסחו את החוזה‪ ,‬לכן אין טעם‬
‫בכלל לבדוק את התכלית הסובייקטיבית‪ .‬במקרים אלו‪ :‬כאשר מדובר בחוזים אחידים או כשהראיות לא‬
‫מספיק ברורות ‪ ,‬אז בית המשפט פונה לברר את התכלית האובייקטיבית‪.‬‬
‫לסיכום‪ -‬סדר הדברים בדיני חוזים ‪ :‬עדיפות מלאה לתכלית סובייקטיבית‪ ,‬כאשר אין אפשרות לברר‬
‫תכלית סובייקטיבית אנחנו מבררים תכליות אובייקטיביות (זה באופן כללי ומופשט של פרשנות חוזים‪ ,‬וזה בא‬
‫לידי ביטוי בסעיף ‪ 25‬לחוק החוזים)‪.‬‬
‫פירוש של חוזה‬ ‫פירוש של‬
‫סעיף ‪( 25‬א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים‪ ,‬כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין‪,‬‬ ‫חוזה‬
‫ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה‪ ,‬יפורש החוזה בהתאם ללשונו‪.‬‬ ‫(סעיף ‪ 25‬לחוק‬
‫(ב) חוזה הניתן לפירושים שונים‪ ,‬פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל‪.‬‬ ‫החוזים)‬
‫(ב‪ )1‬חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו‪ ,‬פירוש נגדו עדיף על‬

‫‪53‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫פירוש לטובתו‪.‬‬ ‫*סעיף ‪ 25‬א'‪-‬‬
‫(ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם‬ ‫פרשנות התכלית‬
‫באותם חוזים‪.‬‬ ‫הסובייקטיבית‪.‬‬
‫הסבר סעיף ‪ 25‬על סעיפיו‪:‬‬
‫(א)‪ ....‬לפי "אומד דעתם (כוונתם) של הצדדים" – זוהי תכלית סובייקטיבית‪.‬‬ ‫*סעיף ‪25‬ב'‪-‬‬
‫החוק קובע את חומרי הגלם שמהם צריך הפרשן‪ /‬השופט לברר את כוונת הצדדים‪.‬‬ ‫התכלית‬ ‫פרשנות‬
‫החוק יודע שזה מאוד מסובך לקבוע את כוונת הצדדים‪ ,‬זה כמו לקבוע גמירת דעת (למשל‪ ,‬כדי לקבוע גמירת‬ ‫האובייקטיבית‬
‫דעת חיפשנו סימנים חיצונית‪ ,‬מכלול של התנהגויות חיצוניות שמלמדות על גמירת דעת‪ :‬לחיצת יד‪ ,‬תשלום‪,‬‬ ‫כאשר לא ניתן‬
‫חתימה וכו')‪.‬‬ ‫התכלית‬ ‫לפרש את‬
‫לכן החוק אומר שאת הכוונה הסובייקטיבית של הצדדים ("אומד דעתם") צריך לברר באמצעות‪:‬‬ ‫הסובייקטיבית‪.‬‬
‫‪ .1‬החוזה (לפי המשמעות הרגילה והשגרתית של לשון החוזה‪ ,‬ההקשר של החוזה‪ ,‬האופן שהחוזה ערוך‪,‬‬
‫השוואה של טקסטים דומים בתוך החוזה‪ ,‬כלומר השוואה בין סעיפי החוזה ושימוש בביטויים דומים‬ ‫*סעיף ‪25‬ג'‪-‬‬
‫פרשנות התכלית המסבירים את כוונת הצדדים בחוזה‪ ,‬כל מה שניתן להפיק מהטקסט בחוזה‪ ,‬גם לשון החוזה וגם אופן‬
‫עריכתו וההקשר שבין הסעיפים)‪ .‬השוואה בטקסטים סמוכים המבנה הכללי של החוזה‪ ,‬העריכה של‬ ‫האובייקטיבית‬
‫החוזה‪ ,‬אם יש איזה חיוב בחוזה ויש מחלוקת האם זה חיוב שחל על המוכר או על הקונה‪ ,‬אבל אנחנו רואים‬ ‫כאשר לא ניתן‬
‫לפרש את התכלית שהסעיף הזה נמצא בתוך פרק שהכותרת שלו זה חילובי המוכר‪ ,‬זה מלמד אותנו משהו על כוונת הצדדים‪.‬‬
‫הסובייקטיבית‪ ,‬כל מה שאפשר להפיק מהחוזה!‬
‫‪ .2‬הנסיבות (כל מה שמחוץ לחוזה)‪ -‬יכולות נסיבות רקע כלליות וספציפיות הרלוונטיות לפרשנות החוזה‪:‬‬ ‫וקיים נוסח‬
‫א‪ .‬נסיבות רקע כלליות ‪ ,‬למשל‪ :‬החוזה הזה נכרת על רקע "משק אינפלציוני"‪ ,‬חוזה שנכרת על רקע של מצב‬ ‫ספציפי לסוג‬
‫מסויים כזה של של מחסור חמור בדירות בגלל גל עלייה גדול וכו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬נסיבות רקע ספציפיות‪ ,‬מה דובר בזמן המשא ומתן? לעיתים ניתן לראות שהצדדים שינו את הטקסטים‬
‫חוזה‪.‬‬
‫מס' פעמים עד שהגיעו להסכמה ביניהם על נוסח הסעיפים ולשון החוזה עליו חתמו בסופו של דבר‪ ,‬נסיבות‬
‫המשא ומתן יכולים לסייע לנו בפרשנות התכלית הסובייקטיבית בין הצדדים ‪ .‬גם ההתנהלות אחרי חתימה‬
‫על החוזה יכול ללמד אותנו על כוונת הצדדים‪ ,‬למשל‪ :‬לאחר חתימה על החוזה‪ ,‬הצדדים פעלו על פי הצמדה‬ ‫*חשוב לציין‬
‫לדולר‪ ,‬ופתאום לאחר שנה מקיום החוזה כשנוצר פער גדול‪ ,‬אחד הצדדים פתאום קם וטוען שהצדדים‬ ‫עפ"י‬ ‫שפרשנות‬
‫סעיף ‪25‬א' עדיפה התכוונו להצמדה למדד‪ ,‬אז הנסיבות מלמדות שההתנהלות של הצדדים בביצוע החוזה יכולה ללמד על‬
‫על ‪ 25‬ב‪-‬ד‪ ,‬אך אין הכוונה שלהם‪ .‬לדוגמא‪ :‬בפסק הדין של אפרופים נתון על רקע של דחיפות גדולה בבניית דירות‪ ,‬לגל העלייה‬
‫הגדול שהגיע בתחילת שנות התשעים‪ .‬נתון רקע מאוד רלוונטי להבנת הכוונה של הצדדים‪ ,‬התגלגלות המשא‬ ‫עדיפות בתוך‬
‫ומתן‪ .‬התנהגות הצדדים אחרי כריתת החוזה כל הדברים האלה‪ ,‬כל מה שיכול ללמד אותנו על כוונתם של‬ ‫ד'‬ ‫סעיף ‪ 25‬ב'‪-‬‬
‫לאחד הסעיפים‪ .‬הצדדים‪ ,‬נמצא בגדר נסיבות‪.‬‬
‫סעיף ‪(25‬ב' עד ד')‪ -‬עוסקים בתכלית אובייקטיבית! אם הפרשנות לא צלחה עפ"י סעיף ‪25‬א'‪ ,‬עוברים לב' עד‬
‫ד' לפרשנות התכלית האובייקטיבית)‪.‬‬
‫(ב) "חוזה הניתן לפירושים שונים‪ ,‬פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל"‪.‬‬
‫בבחינת הפרשנות האובייקטיבית הכלל הפרשני שכתוב בסעיף זה‪ ,‬שלא שואלים למה הצדדים התכוונו‪ ,‬הוא‬
‫נותן כלל אובייקטיבי‪ .‬אם יש פירוש אחד שמעדיף ביטול (ביטול החוזה מכל סיבה) ואחר שמעדיף קיום‬
‫(קיום החוזה)‪ ,‬תמיד נעדיף את הכלל שמעדיף את קיומו של החוזה‪ .‬דוגמא‪ :‬נניח שהצדדים עושים חוזה‬
‫שראובן מוכר לשמעון קילו סוכריות ורודות‪ .‬הם הגיעו לביהמ"ש ויש ביניהם מחלוקת‪ .‬שכתבנו קילו‬
‫סוכריות ורודות‪ ,‬זה קוד‪ .‬התכוונו לסמים למשל‪ .‬השני אומר‪ ,‬לא‪ .‬התכוונו לסוכריות ורודות במשמעותן‪ .‬יש‬
‫מחלוקת פרשנית‪.‬‬
‫מה יקבע ביהמ"ש‪ :‬סוכריות ורודות‪ .‬תמיד עדיפה התכלית הסובייקטיבית על פני תכלית אובייקטיבית‬
‫ולכן אם ברור לביהמ"ש שהצדדים התכוונו לסמים‪ ,‬ואם ברורה לבית המשפט התכלית הסובייקטיבית וכי‬
‫המחיר שהיה בחוזה משקף מחיר של סמים ולא של סוכריות וכי המשא ומתן התנהל סמוך לגבול אז הוא‬
‫יגיד שעפ"י פרשנות החוזה‪ ,‬הוא בטל שכן הוא אינו חוקי (עפ"י סעיף ‪ -30‬חוזה בלתי חוקי אינו בעל תוקף‬
‫והוא בטל)‪ ,‬התכלית הסובייקטיבית עדיפה על התכלית האובייקטיבית‪ .‬אם ביהמ"ש לא הצליח לברר כי‬
‫ראובן ושמעון לפעמים עושים עסקאות בסמים ולפעמים בסוכריות ולפעמים המחיר של סוכריות וסמים‬
‫דומה‪ ,‬בימ"ש עשוי אז ללכת ל ‪(25‬ב) ולהפעיל תכלית אובייקטיבית – סוכריות‪.‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬ראוי לציין‪ ,‬שהתכלית האובייקטיבית תופעל במקרים חריגים בלבד‪.‬‬
‫(ג) "ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת‬
‫להם באותם חוזים"‪.‬‬
‫המשמעות של סעיף זה‪ ,‬שאם קיימת מחלוקת לגבי ביטוי‪/‬משפט או סעיף בחוזה‪ ,‬הצדדים חלוקים ביניהם‪,‬‬
‫ולביטוי הזה יש משמעות מקובלת בחוזים מהסוג הזה‪ ,‬בענף שבו עורכים את החוזה מסוג זה‪ ,‬אז צריך‬
‫לפרש את זה לפי המשמעות של אותו חוזה‪ .‬גם זו תכלית אובייקטיבית‪ ,‬כי שוב חשוב להדגיש‪ ,‬שאם בימ"ש‬
‫השתכנע שהתכלית הסובייקטיבית ברורה תמיד יעדיף את הכוונה הסובייקטיבית‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬נניח שחוזה בין ספק סיטונאי שמספק סחורה וקמעונאי שקונה ממנו והוא נותן לו אשראי‪ .‬תשלם‬
‫לי – לא עכשיו ובחוזה הם כותבים שוטף ‪ .60+‬הביטוי הזה הוא ביטוי מקובל בחוזים של ספקים‪ .‬למה‬
‫הכוונה? סוף החודש‪.‬‬
‫נניח אח"כ יש מחלוקת בין הצדדים‪ .‬נניח שהחוזה נחתם ב ‪ 10.1‬אז שוטף ‪ 60+‬צריך לשלם בסוף מרץ‪ .‬מגיע‬
‫‪ 10.3‬המוכר אומר שאתה צריך לשלם עכשיו‪ 2 .‬פרשנויות שונות לגבי מועד התשלום‪ .‬ביהמ"ש לצורך העניין‬
‫תמיד יתחיל בסעיף ‪( 25‬א)‪ .‬אם הצדדים דיברו ביניהם ושניהם התכוונו שזה יהיה ב ‪ 10.3‬ובחוזה ציינו שוטף‪,‬‬
‫אז בימ"ש יכריע לפי הכוונה המקורית הסובייקטיבית שלהם‪ ,‬גם אם בחוזה מצוין אחרת‪ .‬אם בימ"ש יחשוב‬
‫שלא ברורה הכוונה הסובייקטיבית שלהם‪ ,‬הוא יפנה למשמעות המקובלת של חוזים מסוג זה‪.‬‬
‫באיזו פרשנות שאלה‪ :‬נניח שיש מחלוקת בין שני צדדים; צד אחד טוען לפרשנות א' וצד שני טוען לפרשנות ב'‪ .‬פרשנות א'‬
‫יבחר השופט? מאפשרת את קיום החוזה‪ .‬פרשנות ב' תביא לבטלות החוזה‪ .‬פרשנות ב' זו המשמעות המקובלת של הביטוי‬
‫בחוזים מהסוג הזה‪ .‬פרשנות א' לא משקפת את המשמעות המקובלת לחוזה מאותו סוג‪.‬‬
‫‪54‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫תשובה‪ :‬למעשה יכולות לפעול שתי תכליות אובייקטיביות גם סעיף ‪25‬ב' (יש פה פרשנות אחת שמקיימת‬ ‫*לבחינה‪( :‬נושא‬
‫ואחת שלא מקיימת) וגם סעיף ‪25‬ג' (יש פה פרשנות אחת שלא במשמעות המקובלת ואחת בעלת משמעות‬ ‫הפרשנות מסוכם‬
‫מקובלת)‪ .‬ובשאלה זו יש בין התכליות האובייקטיביות סתירה!‬ ‫מצוין בסיכום‬
‫למעשה השאלה היא‪ :‬האם יש סדרי קדימויות בין התכליות האוביקטיביות? כשיש כמה כאלה והם לא‬ ‫שאלה זו)‬
‫מובילות לאותה תוצאה‪ .‬התשובה היא‪ :‬לא בהכרח (העובדה שסעיף ‪ 25‬ב' נמצא לפני סעיף ‪ 25‬ג' לא נותנת‬
‫לו עדיפות נורמטיבית בפרשנות התכליות‪ .) .‬סעיף ‪ 25‬א' תמיד בעדיפות על כל התכליתיות‪ ,‬אך בתכליות‬
‫האובייקטיביות זה לא עובד כך‪ .‬בעקרון בתשובה לשאלה זו נבדוק אם קיימות עוד תכליות אובייקטיביות‬
‫ואם נגלה שיש ‪ 4‬תכליות אובייקטיביות שמובילות לכיוון אחד‪ ,‬ורק אתת שמובילה לכיוון אחר‪ ,‬אז נעדיף‬
‫את הפרשנות שנתמכת ב‪ 4 -‬תכליות אובייקטיביות‪.‬‬
‫לסיכום‪ -‬תמיד בדיני חוזים יש עדיפות לפרשנות לפי תכלית סובייקטיבית על פני תכלית אובייקטיבית‪.‬‬
‫פונים לבחינת התכלית אובייקטיבית‪ ,‬רק כשאין אפשרות לגלות את התכלית הסובייקטיבית‪.‬‬
‫זה נכון שאם השופט חושב שהוא הצליח מתוך חומר הראיות שהוצג לפניו‪ ,‬לגלות את כוונתם‬
‫הסובייקטיבית של הצדדים בעת כריתת החוזה‪ .‬שם הוא היה אמור לעצור ולהגיד זאת הפרשנות של‬
‫החוסר בפועל‪.‬‬
‫הרבה פעמים השופטים לא עוצרים שם אלה אומרים אני מתוך החוזה ומתוך הנסיבות‪ ,‬ברור לי שכוונת‬
‫הצדדים הייתה א' ולכן זאת הפרשנות הנכונה של החוזה ואז הם ממשיכים ואומרים וזה גם מתיישב עם‬
‫העדיפות של פרשנות של תום לב‪ ,‬וזה מתיישב עם תוצאה הגיונית‪.‬‬
‫הרבה פעמים כששופטים חושבים שהם יודעים מה התכלית הסובייקטיבית‪ ,‬בנוסף אם יש תכליות‬
‫אובייקטיביות שמביאות לאותה תוצאה‪ ,‬אז כדי לחזק את פסק הדין הם יגידו זה לא רק התחליט‬
‫הסובייקטיבית‪ ,‬הנה יש לזה תמיכה גם בתכליות האובייקטיביות‪ .‬זה לא הכרחי‪ ,‬הם עושים את זה כדי‬
‫לתת עומק חוזק לפסק הדין‪ ,‬מי שקורא את פסק הדין ישתכנע שגם אם לא היינו הולכים לתכלית‬
‫הסובייקטיבית‪ ,‬היינו מגיעים לאותה תוצאה‪.‬‬
‫*מתי שופט אף פעם לא ילך לתכלית הסוגיה האובייקטיבית? אם הוא חושב שהוא יודע מהי התכלית‬
‫הסובייקטיבית והתכליות האובייקטיביות מביאות לתוצאה אחרת הוא לא ילך לשם‪.‬‬
‫כמו דוגמה המוזרה עם הסוכריות הוורודות‪ .‬אם השופט השתכנע שזה סמים‪ ,‬אז שם הוא יעצור! לא יפנה‬
‫לתכלית האובייקטיבית הסותרת‪.‬‬
‫סעיף ‪( 25‬ד) סעיפים ‪ 8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,2‬ו‪ 10-‬לחוק הפרשנות‪ ,‬תשמ"א‪ ,1981-‬וסעיף ‪57‬ג לפקודת הראיות‬ ‫מילון שמפרש‬
‫[נוסח חדש]‪ ,‬תשל"א‪ ,1971-‬יחולו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬גם על פירושו של חוזה‪ ,‬אם אין הוראה אחרת‬ ‫ביטויים ומילים‬
‫לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור‪.‬‬ ‫בחיקוק בתחום‬
‫החוזים‬
‫חוק הפרשנות ‪ -‬זה בעצם מילון שמפרש ביטויים ומילים בחיקוק‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬מזה אדם? איך סופרים זמן?‬ ‫סעיף ‪25‬ד מפנה‬
‫יחיד ורבים‪ ,‬זכר ונקבה‪.‬‬ ‫לסעיף שנקרא‬
‫חיקוק‪ -‬זה חוק (חקיקה ראשית של הכנסת) או תקנה (חקיקת משנה‪ :‬שרים ורשויות מנהליות שתקננים‬ ‫חוק הפרשנות‬
‫סעיפים ‪ ,6 ,5 ,4 ,2‬תקנות‪ ,‬שהם חלק מהרשות המבצעת)‪.‬‬
‫מה קורה כאשר פירוש ספציפי בחוק שאינו מסתדר עם הפירוש בחוק הפרשנות‪:‬‬ ‫‪ 8 ,7‬ו‪ 10-‬לחוק‬
‫למשל‪ :‬המילה "אדם" עפ"י חוק הפרשנות זה כולל גם תאגיד‪ /‬חברה‪ /‬עמותה‪ ,‬אלא אם כן ההקשר לא‬ ‫הפרשנות‪,‬‬
‫מסתדר‪ ,‬למשל‪ -‬חוק הכשרות המשפטית קובע שאדם שלא מלאו לו ‪ 18‬שנה הינו קטין ומי שמלאו לו ‪ 18‬שנה‬ ‫תשמ"א‪,1981-‬‬
‫וסעיף ‪57‬ג לפקודת הוא בגיר (עפ" סעיף ‪ , )3‬ברור שתאגיד זה כלל לא רלוונטי‪ .‬כמו כן‪" ,‬אדם כשיר מיום לידתו ועד יום מותו"‪,‬‬
‫אין לכך כל קשר לתאגיד‪.‬‬ ‫הראיות [נוסח‬
‫חדש]‪ ,‬תשל"א‪-‬‬
‫סעיף ‪ 25‬ד' – מכיל חלק מהביטויים מהפרשנויות בחוק הפרשנות בסעיפים ‪ 8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,2‬ו‪ 10-‬לא על חיקוק‬ ‫‪1971‬‬
‫אלא על חוזים‪ "...‬פירושו של חוזה‪....",‬‬
‫לדוגמא‪( -‬סעיף ‪ 4‬לחוק הפרשנות‪ -‬פרשנות המילה "אדם") ‪ :‬חב' שהקימה מרכז קניות חדש‪ ,‬ובמרכז הקניות‬
‫כפי שמקובל היום‪ ,‬בקומה השלישית זו קומת האוכל‪ .‬ובא מישהו כדי לפתוח במקום גלידריה ("גולדה")‪.‬‬
‫ואז הוא מבקש מהחברה בעלת הקניון שהוא רוצה שתהיה לו בלעדיות בקומה לגלידות ושהחברה תתחייב‬
‫בחוזה השכירות שלא להשכיר לאף אדם נוסף למטרת גלידריה באותה הקומה‪.‬‬
‫ואכן הם חותמים על חוזה שכירות‪ ,‬בו החברה מתחייבת לא להשכיר בשטח הקניון לאף אדם נוסף שרוצה‬
‫לפתוח גלידריה‪ .‬אחרי חודש שעסק הגלידריה עובד בקניון‪ ,‬מגלה בעל הגלידריה‪ ,‬שנפתחה גלידריה נוספת‬
‫בקניון‪ .‬הוא פונה לחברה‪ ,‬והם מנגד טוענים שהם עמדו בתנאי החוזה‪ ,‬לא השכירו את המקום ל"אדם"!‬
‫אלא השכירו לחב' בע"מ! והם פתחו גלידריה‪.‬‬
‫השופטים בבית המשפט ינסו קודם כל לבדוק את הפרשנות הסובייקטיבית לחוזה‪.‬‬
‫נניח שבזמן החתימה על ההסכם שכירות‪ ,‬הייתה מצלמה שתיעדה את הדברים שנאמרו‪ ,‬וכאשר ביקש בעל‬
‫הגלידריה לא להשכיר לאף אדם לטובת גלידריה‪ ,‬עורך הדין של החברה אכן הסכים שלא יושכר המקום‬
‫ל"אף אדם"‪ ,‬אך בעל הגלידריה ביקש שבחוזה ירשם לא רק לאף אדם‪ ,‬אלא גם לאף תאגיד‪ /‬חברה וכו'‪.‬‬
‫החברה לא הסכימה וקבעה רק ל"לאף אדם"‪ ,‬אם יפנה תאגיד או חברה בע"מ לבעלי הקניון כן יזכירו לו‪,‬‬
‫ובעל הגלידריה הסכים בסופו של דבר וחתם על החוזה‪ .‬הדברים לא נכתבו בחוזה‪ ,‬אך כל זה נקלט במצלמות‬
‫ואלה למעשה הנסיבות‪ .‬מבחינה סובייקטיבית קיימת הסכמה ביניהם שכשמדובר ב‪"-‬רק אדם" הכוונה רק‬
‫לאדם בשר ודם‪.‬‬
‫אם השופט לא יכיר את הנסיבות‪ ,‬ולא יכיר את התכלית הסובייקטיבית של החוזה‪ ,‬אז יפנה לסעיף ‪ 25‬ד'‬
‫שיפנה אותנו לסעיף ‪ 4‬בחוק הפרשנות וזה יהיה ברור שכשמדובר ב"אדם" וזה כולל גם תאגיד‪.‬‬
‫תכליות אובייקטיביות בפסיקה‬ ‫תכליות‬
‫‪55‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫דוגמאות לתקדימים ולפסיקות עיקריות הקובעות תכליות אובייקטיביות שלא נחקקו בחוק)‪:‬‬ ‫אובייקטיביות‬
‫(החוק לא מיצה את כל התכליות האובייקטיביות לכן נקבעו תכליות נוספות בפסיקת ביהמ"ש העליון‪,‬‬ ‫בפסיקה‬
‫תקדימים)‪.‬‬ ‫*מעמדן של תכליות‬
‫*תכלית אובייקטיבית שמוצאים המון בפסיקה זה‪" -‬תום הלב"‪ :‬פרשנות שמביאה לתוצאה הוגנת כזו‬ ‫אלו שנקבעו‬
‫המתיישבת עם עקרון תום הלב‪ ,‬עדיפה על פרשנות שתביא להצעה בלתי הוגנת‪ ,‬כזו שסותרת את עקרון תום‬ ‫בפסיקה לא נמוך‬
‫יותר מאלה שכן‬
‫הלב‪ .‬גם פה כל תכלית אובייקטיבית כפופה תמיד לתכלית סובייקטיבית‪ .‬ביהמ"ש קבע שזה עקרון "על"‬ ‫כתובים בחוק‪:‬‬
‫והוא אחת מהתכליות האובייקטיביות (אמנם עקרון "תום הלב" מופיע בחוק‪ ,‬אך לא כתכלית פרשנית‪ ,‬לכן‬ ‫*פרשנות תום הלב‪.‬‬
‫ביהמ"ש כולל אותו כחלק מפרשנות התכליות)‪ .‬זה צריך להתאים לסיטואציה שבה אנחנו לא יודעים את‬
‫התכלית הסובייקטיבית ופרשנות אובייקטיבית אחת מובילה לתוצאה מוגנת ופרשנות אחרת אובייקטיבית‬
‫מובילה לתוצאה שאינה הוגנת‪ .‬עקרון תום הלב זו תכלית שמשתמשים בה דיי הרבה בפסיקה‪.‬‬
‫פרשנות המובילה לתוצאה סבירה והגיונית עדיפה על פרשנות המובילה לתוצאה בלתי סבירה ובלתי‬ ‫‪‬‬
‫הגיונית‪ .‬זה מבוסס על ההנחה ההסתברותית שרוב בני האדם נוהגים בסבירות והיגיון‪ ,‬אז אם לא‬
‫מצליחים לפרש את התכלית הסובייקטיבית‪ ,‬אז נאמין שהצדדים התכוונו לתוצאה הסבירה וההגיונית‬
‫מאשר לתוצאה בלתי סבירה ובלתי הגיונית‪.‬‬
‫ביהמ"ש מחפש את ההיגיון העסקי של החוזה‪ ,‬כשברורות לנו המטרות של כל צד שנכנס לחוזה הזה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫המטרות להרוויח‪ ,‬היגיון מסחרי של העסקה בחתימה על החוזה‪.‬‬
‫(סעיף ‪ 25‬ב‪" -)1‬חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו‪ ,‬פירוש‬ ‫תכלית‬
‫נגדו עדיף על פירוש לטובתו"‪.‬‬ ‫אובייקטיבית‬
‫הסבר סעיף ‪ 25‬ב‪ :1‬תכלית אובייקטיבית בסעיף זה קובעת שכאשר צד אחד ניסח את החוזה צריך להעדיף‬ ‫(סעיף ‪ 25‬ב‪)1‬‬
‫את הפירוש שלרעתו! למה להעדיף את הפרשנות כנגד מי שניסח את החוזה? ההיגיון במבט ראשון היה‬ ‫*(הוכנסה לחוק‬
‫בתיקון מאוחר)‬
‫הפוך‪ ,‬אם הא ניסח את החוזה הוא יודע למה הוא התכוון‪ ,‬ולתת את הפרשנות שהוא נתן‪.‬‬
‫הסיבה לכך ‪ :‬כי לא מעניין אותנו תכלית סובייקטיבית של צד אחד‪ ,‬אלא רק התכלית המשותפת לשני‬
‫הצדדים‪ ,‬התכלית המשותפת והמוסכמת על הצדדים‪ .‬אנחנו מניחים שהצד שניסח את החוזה‪ ,‬זה הצד‬
‫שהייתה לו עדיפות בחתימת החוזה‪ ,‬זה הצד החזק יותר‪ ,‬הצד שיש לו ידע רב יותר‪ ,‬ניסיון רב יותר‪ ,‬זה לא‬
‫חייב להיות חוזה אחיד‪ .‬זה בדרך כלל קורה בחוזים אחידים (חוזים עם חברות ביטוח‪ /‬בנק וכו')‪.‬‬
‫*קיימות מס' סיבות הגיוניות מדוע להעדיף דווקא את הצד שלא ניסח את החוזה‪:‬‬
‫‪ .1‬מי שניסח את החוזה הוא האשם בכך שמשהו לא ברור וכתוצאה מכך קיימת מחלוקת בין הצדדים‬
‫וסכסוך בין הצדדים‪.‬‬
‫‪. 2‬הרציונל השני קובע שמלכתחילה החוזה מנוסח לטובת מי שניסח אותו (טובת הבנק‪ /‬חב' הביטוח וכו')‪,‬‬
‫ועכשיו כאשר קיים חלק שאינו ברור‪ ,‬לפחות את זה נקבע לטובת הצד שלא ניסח את החוזה בעצמו‪ ,‬הצד‬
‫החלש‪ ,‬לטובת הלקוח להשגת קצת איזון‪.‬‬
‫‪ .3‬סיבה נוספת וחשובה היא שכעל ידי כך שמפרשים את התכלית האובייקטיבית לטובת הצד החלש שלא‬
‫ניסח את החוזה אנחנו יוצרים תמריץ לזה שמנסח את חוזה לנסח אותו מלכתחילה באופן ברור‪ .‬אם היו‬
‫לטובתו של המנסח זה היה נותן לו תמריץ להמשיך ולנסח חוזים באופן לא ברור ואף לא הוגן‪ ,‬אך אם הוא‬
‫יודע שחוזה לא ברור זה לא לטובתו‪ ,‬הוא ישקיע בניסוח חוזה ברור‪.‬‬
‫לסיכום ‪ :‬כלל הפרשנות כנגד המנסח מוכר בהרבה מדינות בעולם‪ ,‬יש לו מס' סיבות רציונליות לכך‪ .‬בדרך‬
‫כלל הוא חל על חוזים אחידים בפרקטיקה‪.‬‬
‫כחוק החוזים תוקן בסעיף ‪ ,25‬באותה הזדמנות כבר הכניסו את סעיף ‪25‬ב‪ ,1‬שכבר היה מקובל וקיים‬
‫בפסיקה‪ ,‬הכניסו אותו בחוק כי לתת לה עוד יותר משקל‪ ,‬כי בתכלית האובייקטיביות הזו יש מהו מיוחד‪,‬‬
‫שהיא בעצם מכשיר להגנה על הצדדים החלשים בעסקה‪ ,‬אלה שלא מנסחים את העסקה‪ ,‬את החוזה‪ .‬כלל זה‬
‫עוזר להגן על הצדדים החלשים בעסקה‪ ,‬לאזן ולהביא ליותר צדק חוזי‬
‫*(לעניין מתן עדיפות לחלש‪ -‬לא כתוב בחוק במפורש כיצד לעשות זאת)‪.‬‬
‫ההלכה בעבר‪ ,‬פרשנות דו שלבית ( המשמעות של פרשנות דו שלבית נמצא בתוך סעיף ‪25‬א')‪:‬‬ ‫בירור התכלית‬
‫בפסיקה אם לשופט היה ברור מלשון החוזה התכלית הסובייקטיבית של החוזה‪ ,‬והחוזה היה ברור לשופט‬ ‫הסובייקטיבית‪:‬‬
‫מלשון החוזה הכתוב‪ ,‬לא איפשר השופט לאחד הצדדים להציג ראיות על מה דיברו במשא ומתן‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫חוזה ונסיבות‬
‫כשהיה מגיע לבית המשפט סכסוך על פרשנות של חוזה‪ ,‬הדבר הראשון שהשופט היה רוצה זה לראות מה‬
‫כתוב בחוזה‪ .‬אם החוזה נראה לו ברור אי אפשר היה להציג בפני בית המשפט את הנסיבות‪ .‬אם הייתי‬
‫ההלכה בעבר‬
‫רוצה להביא לעדות מישהו שהשתתף במשא ומתן כדי שהוא יספר מה נאמר שם‪ ,‬השופט היה אומר אני‬ ‫(עד לפס"ד‬
‫לא מקבל את זה כי החוזה נראה לי ברור‪.‬‬ ‫אפרופים)‬
‫רק אם בשלב א' השופט השתכנע שהמשמעות של החוזה לא ברורה‪ ,‬לא חד משמעית עכשיו נפתחה הדרך‪.‬‬ ‫פרשנות דו‬
‫לשלב ב' שזה להביא מידע על הנסיבות החיצוניות‪ ,‬כל צעד כדי לשכנע את השופט שהפרשנות שלו היא‬ ‫שלבית‪:‬‬
‫הפרשנות הנכונה‪ .‬לדוגמה שמופיעה בפסק הדין עם הסוס והמכונה‪ ,‬עם בחוזה כתוב שראובן מוכר לשמעון‬ ‫פרשנות בשני‬
‫שלבים‪ .‬רק אם לא‬
‫סוס‪ .‬קרוב לוודאי שהשופט לא היה מאפשר לצדדים להביא ראיות חיצוניות שבעצם כשהם כתבו סוס הם‬ ‫ניתן לברר את אומד‬
‫התכוונו לסוס‪ .‬החוזה נראה ברור וחד משמעי‪.‬‬ ‫הדעת מתוך החוזה‬
‫ניתן לפנות לנסיבות‪.‬‬
‫המשמעות של‬
‫פרשנות‬
‫דו‪-‬שלבית נמצא‬
‫על פי הלכה זו היה מנוסח גם סעיף ‪ 25‬בחוק החוזים לפני תיקונו‪ :‬סעיף ‪ 25‬א' לחוק החוזים בעבר היה‬ ‫בתוך סעיף ‪25‬א'‪,‬‬
‫כלומר משמעותו‪:‬‬
‫מנוסח כך‪ " :‬חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים‪ ,‬כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה‪ ,‬ובמידה שאינה‬ ‫אם החוזה ברור‪,‬‬
‫משתמעת ממנו ‪ -‬מתוך הנסיבות "‪ .‬כך הייתה ההלכה במשפט הישראלי‪ ,‬והיא נקלטה מתוך המשפט האנגלי‬ ‫לא מתייחסים‬
‫לנסיבות‪ .‬מפרשים‬
‫‪56‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫ומצאה עיגון בחוק החוזים‪ ,‬ולזה אנחנו קוראים – "פרשנות דו שלבית"‪.‬‬ ‫את החוזה ואת‬
‫פרשנות דו שלבית‪ ,-‬כלומר משמעותו‪ :‬אם החוזה ברור‪ ,‬לא מתייחסים לנסיבות‪ .‬מפרשים את החוזה ואת‬ ‫כוונת הצדדים רק‬
‫כוונת הצדדים רק עפ"י החוזה‪ .‬רק אם החוזה נראה לא ברור‪ ,‬רק אז הולכים לנסיבות‪ .‬הלכה זו התהפכה‬ ‫עפ"י החוזה‪ .‬רק‬
‫אם החוזה נראה‬
‫באופן דרמטי בפסק דין אפרופים‪.‬‬ ‫לא ברור‪ ,‬רק אז‬
‫מדינת ישראל נ' אפרופים ‪-4628/93‬‬ ‫הולכים לנסיבות‪.‬‬
‫רקע‪ :‬בשנת ‪ 1990‬התחיל גל עלייה גבוה‪ ,‬היה משבר גדול בנושא של מחסור בדירות המדינה מחפשת כל מיני‬ ‫הלכה זו התהפכה‬
‫באופן דרמטי‬
‫פתרונות‪ .‬המדינה יוצאת בשיווק מסיבי של קרקעות בחברות בניה גם באזור המרכז‪ ,‬גם באזור הפריפריה‬ ‫בפסק דין‬
‫והכוונה היא שהחברות האלה ייבנו דירות כמה שיותר מהר‪ .‬אז חברה שזכתה במכרז בקרקע חתמה על‬ ‫אפרופים‪.‬‬
‫חוזה בפסק הדין מכנים אותו בשם חוזה הפרוגרמה חוזה בין משרד השיכון לבין אותה חברה‪ .‬מדובר‬
‫למעשה בחוזה אחיד‪ .‬בחוזה היו בין היתר‪ ,‬מנגנונים שנועדו לתמרץ את החברות לבנות מהר‪ ,‬לבנות ולבנות‬ ‫ההלכה כיום‬
‫מהר (לא רצו שחברת נזכה בקרקע‪ ,‬תעמיד אותה‪ ,‬תחכה שיהיו זמנים יותר טובים‪ .‬כלומר‪ ,‬יש שם אפשרות‬ ‫פרשנות חד‬
‫לבנות ‪ 20‬בניינים תבנה את כולם‪ ,‬ולא רק אחד ותחכה שכולו יימכר)‪ .‬אז הרעיון היה שהחברות יבנו מהר‬ ‫שלבית‪:‬‬
‫והרבה‪ ,‬ולכן החוזים הללו כללו גם שיטת המקל והכסף‪ ,‬גם תמריצים חיוביים וגם תמריצים שליליים‪.‬‬ ‫כיום (אפרופים‪,‬‬
‫ארגון מגדלי‬
‫התמריצים החיוביים היו‪:‬‬ ‫ירקות)‪ :‬פרשנות‬
‫*רשת ביטחון (המדינה אמרה לחברה אל תדאגו‪ ,‬אתם יכולים לבנות אם לא יהיו קונים בשוק‪ ,‬אני המדינה‬ ‫בשלב אחד‪ :‬חוזה‬
‫מתחייבת לקנות מכם את הדירות‪ .‬לא במחיר מאוד מאוד אטרקטיבי)‪ .‬כנראה שהשוק נותן מחיר יותר טוב‪,‬‬ ‫ונסיבות‪.‬‬
‫אבל במחיר שבכל מקרה משאיר רווח לחברה‪.‬‬ ‫גם במסגרת‬
‫החוזה מבחין לכל אורך הדרך גם בתמריצים וגם בסנקציות‪ ,‬בין פרויקטים‪.‬‬ ‫פרשנות‬
‫זה חוזה שניסחו חוזה אחד לכולם‪ ,‬אבל החוזה בתוכו מבחין בין פרויקטים שהם באזורי ביקוש נמוכים‬ ‫חד‪-‬שלבית‪,‬‬
‫בפריפריה (במקרה הזה זה היה בערד) לבין פרויקטים שהם באזור המרכז‪ ,‬מפני שההנחה היא שבאזור‬ ‫המשקל שיש לתת‬
‫המרכז יש ביקוש יותר גבוה‪ .‬והשוק כבר מתמרץ מספיק‪ .‬באזורי ביקוש נמוך צריך יותר תמריצים חיוביים‪.‬‬ ‫למשמעות העולה‬
‫מתוך לשונו‬
‫בהתאמה גם הסנקציות היו יותר גבוהות באזורים שבהם התמריץ גבוה‪.‬‬ ‫הרגילה של החוזה‬
‫כל אלה הם למעשה הנסיבות שאינן כתובות בחוזה‪ .‬ההיגיון זה לשייך פרטים אלו לנסיבות להבנה מה‬ ‫רב יותר מזה שיש‬
‫הייתה המטרה של החוזה הזה ומה הרקע לכריתת החוזה‪ .‬בחוזה עצמו מצויות הסנקציות והתמריצים‪.‬‬ ‫לתת לנסיבות‪ .‬רק‬
‫תמריץ אחד חיובי היה רשת הביטחון‪ ,‬אבל היה הבדל באזורי ביקוש נמוך‪.‬‬ ‫במקרים חריגים‬
‫המדינה אמרה שהיא תקנה מהקבלן אם הוא ירצה עד ‪ 100%‬מהדירות שהוא לא מכר באזורי הביקוש‬ ‫תועדף הפרשנות‬
‫הנמוכים‪ .‬באזורי ביקוש גבוה המדינה אמרה עד ‪ 50%‬מהדירות (באזורי הביקוש גבוה תמריץ יותר קטן)‪.‬‬ ‫העולה מתוך‬
‫*תמריץ נוסף היה תזרים המזומנים‪ :‬המדינה אמרה‪ ,‬באזורי ביקוש נמוך עם הקבלן יבקש מאיתנו לקנות‬ ‫הנסיבות על פני זו‬
‫את הדירות‪ ,‬אנחנו מתחילים להזרים לו כסף כבר בגמר שלד (מה שמכונה בחוזה שלב ‪ 18‬גמר שלד)‪ ,‬ואילו‬ ‫העולה מתוך‬
‫באזורי ביקוש גבוה‪ ,‬מתחילים להזרים לקבלן אתת כסף רק שהדירה גמורה בסוף הבניה‪.‬‬ ‫החוזה‪ .‬במשמעות‬
‫לקבלן הייתה אופציה‪ ,‬אפשרות להחליט אם הוא מצא קונים טובים בשוק שמשלמים לנו יותר מהמדינה‬ ‫היא‪ ,‬שגם אם‬
‫החוזה נראה ברור‬
‫ימכור להם‪.‬‬ ‫במבט ראשון‪,‬‬
‫הסנקציות שנקבעו בחוזה‪:‬‬ ‫מותר לצדדים‬
‫הורדה בתשלום על כל חודש עיכוב‪ :‬אם הקבלן מתעכב בהגשת דרישת המימוש (מה זה דרישת המימוש‪:‬‬ ‫להציג בפני בית‬
‫כשהוא פנה למדינה ואמר אני מממש את האופציה שתקני ממני את הדירות‪ .‬באזורי ביקוש נמוך הוא היה‬ ‫המשפט את‬
‫צריך לממש את האופציה בשלב השלד‪ .‬אזורי ביקוש גבוה בגמר הדירות אם הוא התעכב מעבר לזה‪ ,‬על כל‬ ‫הנסיבות‪.‬‬
‫חודש עיכוב הורידו לו‪ ,‬מהמחיר שהמדינה הבטיחה לו)‪ .‬בפריפריה הורידו יותר (‪ )5%‬ובאזור ביקוש גבוה‬
‫הורידו פחות (‪ - )2%‬גם הסנקציות השליליות וגם התמריצים החיוביים עובדים אותו דבר‪.‬‬
‫צריך יותר באזורי ביקוש נמוכים ופחות באזורי ביקוש גבוהים‪.‬‬
‫הסנקציה השנייה הייתה‪ :‬אם הקבלן מאחר במסירת הדירה‪ ,‬גומר לבנות את הדירות האיחור (אם הוא‬
‫מבקש מהמדינה לקנות ממנו את הדירות ומאחר במועד גמר בניה)‪ .‬מוסר את הדירות למדינה באיחור‪ ,‬גם‬
‫במקרה כזה הייתה סנקציה על כל חודש של איחור‪ ,‬ופה הייתה הבעיה! (מפני שלפי החוזה הייתה סנקציה‬
‫כזו באזורי ביקוש גבוה ולא נרשמה סנקציה כזו באזורי הביקוש הנמוך)‪ .‬כלומר‪ ,‬על כל חודש עיכוב‬
‫במסירת דירה באזור ביקוש גבוה‪ ,‬סנקציה של הפחתת תשלום לקבלן ב‪ ,)2%( -‬אך לא הייתה התייחסות‬
‫בחוזה לסנקציה באזורי ביקש נמוכים בפריפריה ‪ .‬נראה שזה נשכח ע"י מי שניסח את החוזה‪ ,‬רשלנות‬
‫בניסוח החוזה‪.‬‬

‫**מכאן ניתן להסיק‪ :‬מהשכל וההגיון הישר‪ ,‬ברור שקרה פה משהו מוזר‪ ,‬כי מבין שני האזורים‪.‬‬
‫מרכז הארץ ופריפריה‪ ,‬יותר חשוב שתהיה סנקציה או שהסנקציה תהיה יותר משמעותית דווקא בפריפריה‪.‬‬
‫ומבין שתי סוגי הסנקציות סנקציה על התעכבות בהצגת דרישת המימוש לעומת סנקציה במועד המסירה‬
‫ברור שהסנקציה הכי חשובה היא מועד המסירה‪ ,‬כי זו הסנקציה הישירה לדבר שהכי מעניין את המדינה‬
‫שהדירות יהיו מוכנות בזמן ‪ .‬אז הסנקציה הכי חשובה מבין כל הסנקציות אמורה להיות הסנקציה לגבי‬
‫מועד המסירה באזורי ביקוש נמוך בפריפריה‪ ,‬ודווקא הסנקציה הזאת לא נמצאת בחוזה‪ .‬ברור שיש פה‬
‫תקלה‪.‬‬
‫המחלוקת היא למעשה על הסעיף הזה שהתפספס במעמד ניסוח החוזה‪ .‬ועכשיו נדרשת פרשנות של הסעיף‬
‫הזה של הסנקציה‪.‬‬
‫סיפור המעשה‬
‫חברת אפרופים זכתה במכרז לבנות ‪ 700‬דירות באזור ביקוש נמוך באזור הפריפריה ליד ערד‪.‬‬
‫הגישה בזמן את דרישת המימוש אמרה למדינה במועד‪ ,‬אני רוצה שתקני ממני את כל מלאי הדירות‪.‬‬
‫אבל לא עמדה במועד של גמר ‪ .‬היא אפילו פנתה‪ ,‬קיבלה ערכאה‪ ,‬אפילו בגלל שהיו לה כל מיני עיכובים‪,‬‬
‫קיבלה ערכאה ‪ ,‬אך גם לא עמדה במועד המוערך‪.‬‬
‫ומסרה את הדירות‪ .‬באיחור של ‪ 5‬שבועות‪ .‬למרות שפנתה וקיבלה אישר להארכת זמן‪ ,‬עדיין מסרה את‬
‫הדירות באיחור‪ .‬כשהחברה באה לקבל את הצ'ק ממשרד הבינוי ממשרד השיכון‪.‬‬
‫‪57‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫הורידו לה ‪ 6%‬כי אמרו משרד השיכון‪ ,‬אתם באזורי ביקוש ‪ 5%‬לחודש איחרתם בחודש וקצת ‪.‬‬
‫החברה טענה שאין סנקציה כזאת בחוזה‪.‬‬
‫הטענה של משרד השיכון הייתה‪ ,‬שבסעיף שבו כתוב ‪ 5%‬לחודש על עיכוב מיוחסת גם לעיכוב גמר הבנייה‬
‫באזורי ביקוש נמוכים בפריפריה‪.‬‬
‫זו נקודת המחלוקת המרכזית בין המדינה לקבלן ‪ -‬האם הסעיף מאפשר הטלת סנקציות (הפחתת תשלום)‬
‫גם על איחור בהשלמת הבנייה‪ ,‬או רק על איחור בהגשת הדרישה למימוש ההתחייבות לאחר השלמת‬
‫הבנייה‪ .‬הקבלן פנה לבית המשפט המחוזי‪.‬‬
‫פסיקת בית המשפט המחוזי‪ :‬בית המשפט המחוזי פסק לטובת הקבלן‪ ,‬וקבע שלשון סעיף ‪(6‬ח)(‪ )3‬ברורה‬
‫ומתייחסת רק לאיחור בהגשת הדרישה למימוש ההתחייבות‪ .‬המדינה ערערה לעליון‪.‬‬
‫פסיקת בית המשפט העליון‪ :‬השופט מצא (בדעת מיעוט)‪ :‬לשון סעיף ‪(6‬ח)(‪ )3‬ברורה ומתייחסת רק לאיחור‬
‫בהגשת דרישה‪ .‬יש לפרש חוזה לפי לשונו כאשר היא ברורה‪ ,‬ו"אין להיזקק לחוץ" (כלומר אין צורך‬
‫בנסיבות)‪.‬‬
‫השופט ד' לוין (דעת הרוב)‪ :‬יש לפרש את הסעיף לפי תכלית החוזה וחופש כריתתו‪ ,‬גם אם הדבר סותר את‬
‫הלשון המילולית‪ .‬תכלית ההסכם הייתה לזרז את הבנייה באזורי פיתוח‪ ,‬יש לפרש את הסעיף כמטיל‬
‫סנקציה על איחור בביצוע הבנייה‪.‬‬
‫המשנה לנשיא ברק (דעת הרוב)‪ :‬יש לצאת מדלת אמות לשון החוזה כדי להיכנס על תכליתו‪ .‬יש לתת ללשון‬
‫שאינה עולה בקנה אחד עם הלשון המילולית כדי להגשים את תכלית ההסכם‪ .‬תכלית ההסכם הייתה להטיל‬
‫סנקציה על איחור בבנייה‪ ,‬ולא רק על איחור בהגשת דרישה‪.‬‬
‫סיכום פסק הדין‪ ,‬ברוב של ‪ 2‬מול ‪ 1‬השופטים ברק ולוין (עמדת הרוב)‪-‬התקבלה עמדת המדינה והערעור‬
‫התקבל‪ .‬תכלית החוזה גוברת על לשונו המילולי כאשר יש סתירה ביניהם‪ .‬סברו שיש לפרש את החוזה לאור‬
‫תכליתו הכללית והמקורית בעת כריתתו‪ ,‬גם אם הדבר סותר את הלשון המלולית בחוזה‪.‬‬
‫כיום‪ :‬פרשנות חד שלבית‬
‫בעקבות פסק הדין חל שינוי משמעותי בפסיקה‪ ,‬ופסק הדין קבע‪ ,‬שבמסגרת סעיף ‪ 25‬צריכה להיות‬
‫פרשנות‪" -‬חד‪-‬שלבית"‪ .‬במשמעות היא‪ ,‬שגם אם החוזה נראה ברור במבט ראשון‪ ,‬מותר לצדדים להציג‬
‫בפני בית המשפט את הנסיבות‪ .‬והשופט צריך להתייחס גם לחוזה וגם לנסיבות יחד‪ ,‬כדי להבין את כוונת‬
‫הצדדים‪ ,‬מתוך הבנה שהטקסט הוא תלוי נסיבות הוא תלוי הקשר‪ .‬זה לא מובן מאליו‪ ,‬ולכל דבר יש יתרונות‬
‫וחסרונות‪.‬‬
‫החסרונות‪:‬‬
‫הארכת משך התהליכים בבית המשפט הדיוניים (בשלום ובמחוזי) איפה ששומעים את הראיות‪ .‬כי‬ ‫‪‬‬
‫אם פעם החוזה היה נראה ברור לשופט‪ ,‬וברגע שרצו להביא ראיות לגבי מה שנעשה בזמן המשא‬
‫ומתן‪ ,‬עכשיו השופט לא יכול לחסום והתהליך הראייתי הוא ארוך‪.‬‬
‫ההלכה הזו יוצרת חוסר וודאות‪ ,‬בית המשפט קובע עפ"י פרשנותו את תכלית החוזה וזה לא תמיד‬ ‫‪‬‬
‫תואם את מה שקרה במציאות‪.‬‬
‫היו מי שטענו בכנסת שיש כאן עניין של מאבקי כוחות בין בית המשפט לצדדים‪ ,‬ובדיוק כפי שבית‬ ‫‪‬‬
‫המשפט מתערב בחקיקה של הכנסת ומנסה לא פעם לבטל חוזים ובכך בית המשפט מבטל חוקים‬
‫ולכן מסיג את גבולה של הכנסת‪ .‬הטענה פה הייתה שמי שעושה פה חוזה זה הצדדים‪ .‬החוזה זה‬
‫החוק הפרטי של הצדדים וקובע את הזכויות והחובות שלהם ואם בית המשפט מפרש את החוזה‬
‫לא עפ"י מה שכתוב בחוזה אלא עפ"י נסיבות‪ ,‬אז עכשיו בית המשפט עושה את אותה פעולה‬
‫לצדדים‪ ,‬מסיג את גבולם של הצדדים‪ .‬בית המשפט עכשיו מתערב בסקטור הפרטי ומתערב בחופש‬
‫החוזים של הצדדים‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫אחרים טענו ההפך‪ ,‬בית המשפט מגשים את החופש של הצדדים‪ ,‬כי הוא רוצה להגיע לחקר הכוונה‬ ‫‪‬‬
‫האמיתית של הצדדים לחוזה‪.‬‬
‫בדעת הרוב נקבעה ההלכה שהחל מפסק דין אפרופים‪ ,‬נקבע שאין יותר ביחס לסעיף ‪25‬א' פרשנות‬ ‫בדעת הרוב‬
‫דו‪-‬שלבית‪ ,‬אלא הפרשנות תהיה חד שלבית‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם צד רוצה להציג בפני השופט גם את הנסיבות‪ ,‬מותר‬ ‫נקבעה ההלכה‬
‫לו‪ ,‬אפילו אם החוזה נראה במבט ראשון‪ ,‬ברור לגמרי‪ ,‬זאת ההלכה‪ .‬זאת לא השאלה בחוזה אחיד‪ .‬ברוב‬ ‫שהחל מפסק‬
‫המקרים בכלל אנחנו לא מתעסקים ב‪25-‬א ‪ ,‬קשה לייחס‪ ,‬תכלית סובייקטיבית לצדדים ברוב המקרים‪.‬‬ ‫דין אפרופים ‪-‬‬
‫למה בית המשפט עובר מפרשנות דו שלבית לפרשנות חד שלבית?‬ ‫פרשנות חד‬
‫אז ברק מנמק את זה בשורה ארוכה של נימוקים‪:‬‬ ‫שלבית‬
‫ברק גם בא מהאקדמיה לפני שהוא היה יועץ משפטי לממשלה‪ ,‬פרופסור באוניברסיטה העברית‪ ,‬דיקן‬
‫הפקולטה למשפטים‪ .‬הוא יודע איך כותבים טקסט‪ ,‬מאמר‪ ,‬ולכן כל נימוק יש לו כותרת‪.‬‬ ‫טענותיו של‬
‫ואפשר בקלות רבה לעקוב אחרי הלוגיקה של פסק הדין‪ .‬אז מה אומר?‬ ‫השופט ברק‬
‫ברק מתחיל בביקורת כלפי דברי השופט מצא בפסק דין זה‪ ,‬השופט מצא אומר ‪":‬אני דבק בפרשנות דו‬ ‫בפסק הדין‬
‫שלבית אם החוזה ברור לא פונים לנסיבות‪ ,‬ובמקרה זה החוזה ברור‪ ,‬לכן לא פונים לנסיבות‪.‬‬
‫ולכן הוא מקבל את הטענה של אפרופים‪ .‬השופט מצא בדעת מיעוט מקבל את הטענה של חברת הפרופיל‬
‫שמה שאין פה סנקציה על איחור במסירה‪ .‬הוא אומר אם הייתם רוצים הייתם יכולים לכתוב סנקציה‪ ,‬לא‬
‫כתבתם‪.‬‬
‫במצבים בהם קיים הרכב שופטים במשפט‪ ,‬כל שופט כותב את פסק הדין שלו ביחד עם העוזרים המשפטיים‬
‫שלו ואחר כך הם מחליפים ביניהם טיוטות אולי הם יצליחו לשכנע אחד את השני‪ .‬אולי הם רוצים להגיב‬
‫אחד לשני על פסק הדין והשופט מצא שהוא ראה את הטיוטה של ברק‪ ,‬הוא הבין שהוא בדעת מיעוט‪ ,‬והוא‬
‫מגיב לפסק דין ברק וטוען‪" :‬במקרים חריגים אני מסכים שאפשר יהיה להסתכל על המסיבות גם אם‬
‫החוזה נראה ברור"‪.‬‬
‫השופט ברק טוען ‪ " :‬ואיך השופט מצא יודע מתי זה מקרה חריג? חריג או לא צריך להסתכל כדי לדעת‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫אם זה מקרה חריג‪ ,‬צריך להסתכל על הנסיבות"‪ .‬התשובה של השופט מצא לא מניחה את הדעת‪ ,‬אומר לנו‬
‫ברק‪ ,‬היא לא טובה‪ .‬אתה בעצם מודה שבמקרים החריגים אתה מוכן להסתכל על הנסיבות‪ ,‬אפילו עם‬
‫הטקסט ברור כדי לדעת אם זה מקרה חריג‪ ,‬אתה צריך להסתכל על נסיבות‪ ,‬אז אתה תמיד צריך להסתכל‬
‫על נסיבות‪ ,‬אז אתה תדע בעצם אם זה מקרה חריג‪.‬‬
‫אם השופט מצא היה רוצה להיות נאמן באמת לפרשנות הדו שלבית הוא היה צריך לומר שהוא ער לזה‬
‫שבמקרים מאוד מאוד חריגים הפרשנות הדו שלבית תביא לתוצאה לא נכונה כמו הסוס והמכונה ושהוא חי‬
‫עם זה בשלום‪ .‬המקרים האלה כל כך חריגים שהמחיר הזה שווה לו‪.‬‬
‫למרות כל היתרונות של פרשנות דו שלבית‪ :‬היתרונות הם קודם כל הוודאות המשפטית‪ .‬אם החוזה כתוב‬
‫ברור אז אנחנו יודעים מראש את התוצאה‪ .‬אנחנו לא צריכים לנחש‪ ,‬ולא צריכים לקוות שיהיו נסיבות ובית‬
‫המשפט ישתכנע‪ .‬זה מחזק את הוודאות המשפטית וחוסך בזמן שיפוטי ובעלויות התדיינות‪ ,‬כי אמרנו אם‬
‫החוזה ברור‪ .‬בית המשפט מקצר מאוד את ההליך של הבאת הראיות‪ ,‬הוא לא מאפשר להביא ראיות‬
‫חיצוניות למסמך‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יש כשל לוגי בכל התורה הדו שלבית‪ ,‬איך היא קובעת אם החוזה ברור אם לא בוחנים את‬
‫הנסיבות? אומר ברק‪ ,‬אדע אם החוזה ברור רק אם אני אראה גם את הנסיבות‪.‬‬
‫תורת הפרשנות הדו שלבית לא מתיישבת עם חלקים אחרים בדיני החוזים‪ .‬דיני החוזים לא רק דיני‬
‫החוזים כל תחום משפט הוא לא אוסף אקראי של סעיפי חוק של כללי משפטים יש לוגיקה פנימית אנחנו‬
‫מצפים שתהיה קוהרנטיות בתוך החוק‬
‫דוגמאות לחוזה ברור מאוד‪ ,‬אך כלל לא משקף את כוונת הצדדים‪(:‬לא למדנו את הסעיפים‪ ,‬זה לא למבחן)‬
‫א‪ .‬לדוגמא סעיף ‪ 16‬לחוק החוזים הכללי‪ ,‬שעוסק בטעות סופר‪ ,‬טעות טכנית‪ ,‬למשל סיכמנו על ‪ 100‬שח אבל‬
‫בטעות נוסף עוד ‪ 0‬ואז בחוזה צוין הסכום ‪ 1000‬שח' בטעות)‪.‬‬
‫סעיף ‪ 16‬אומר‪" :‬נפלה בחוזה טעות סופר‪.....‬יתוקן החוזה לפי אומד דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול‬
‫החוזה "‪ .‬מה אומר לנו סעיף זה? אם יש טעות סופר צריך לתקן‪ ,‬לא מבטלים את החוזה‪ ,‬צריך לתקן את‬
‫החוזה לפי אומד מדעת הצדדים זה אותם מילים כמו בסעיף ‪25‬א'‪.‬‬
‫במילים אחרות תתקנו את החוזה לפי הכוונה האמיתית של הצדדים‪ .‬רגע‪ ,‬אבל פה זה מקרה קלאסי‬
‫שהחוזה וברור וחד משמעי כתוב בחוזה ‪ 1000‬או כתוב בחוזה ‪ 10‬בזמן שבעצם אנחנו התכוונו למאה‪ .‬אבל‬
‫החוזה הוא ברור וחד משמעי‪ ,‬איך אנחנו יודעים מה הייתה הכוונה? מתייחס לפי הנסיבות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬שהמשא ומתן התנהל בטווחים של ‪ 90‬עד ‪ ,110‬אז ברור שזה ‪ 100‬או שמחיר השוק הוא בסביבות ‪100‬‬
‫אז ברור שזה ‪ .100‬גם כשהחוזה ברור‪ ,‬החוק מחייב אותנו לבדוק את הכוונה האמיתית של הצדדים על פי‬
‫הנסיבות החיצוניות‪ .‬זה ברור בסעיף ‪ 16‬אומר לנו ברק‪ ,‬אז למה פתאום כשמגיעים לסעיף ‪ 25‬זה אחרת?‬
‫זה אותה אומד אם אנחנו מבררים את אומד לדעת שהצדדים בסעיף ‪ 16‬על פי הנסיבות‪ ,‬אז נעבוד עם זה גם‬
‫בסעיף ‪ .25‬צריכה להיות קוהרנטיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬דוגמה נוספת זה סעיף ‪ :13‬סעיף ‪ ,13‬אומר‪" :‬חוזה שנכרת למראית עין בלבד בטל"‪ .‬מה זה למראית עין?‬
‫יש שני סוגים של מראית עין ‪:‬‬
‫‪ .1‬או שעשינו חוזה כאילו חוזה למרות שלא התכוונו לעשות בכלל חוזה‪ ,‬במקרים הברחת רכוש מהנושים‪.‬‬
‫אני עושה חוזה כאילו אני מעביר לך את כל הרכוש שלי‪ ,‬אבל זה לא אמיתי‪ ,‬זה רק כלפי חוץ כדי שהנושים‬
‫שלי לא יוכלו לתפוס לי את הרכוש כשהם יבואו לתפוס לי את הרכוש‪.‬‬
‫‪ . 2‬יכול להיות גם מראית עין שהצדדים למראית עין עשו חוזה מסוג אחד בעצם הם עשו חוזה מסוג למראית‬
‫עין‪ .‬עשינו חוזה על מיליון אך באמת עשינו חוזה על שני מיליון‪ .‬למראית עין עשינו חוזה מתנה אך בעצם‬
‫עשינו חוזה מכר בתשלום‪ .‬בדרך כלל המראית עין הזאת נועדה הרבה פעמים למטרות של הונאת רשויות‬
‫המס‪.‬‬
‫גם במקרה זה‪ ,‬ומה אומר לנו‪ ,‬החוק שחוזה שנעשה רק למראית עין? דינו בטל ‪ ,‬אבל החוזה משקף את‬
‫כוונת הצדדים למראית עין כלפי חוץ‪.‬‬
‫החוזה הוא אומר שזה חוזה על מיליון‪ ,‬לא על שני מיליון‪ .‬איך אנחנו יודעים את הכוונה האמיתית של‬
‫הצדדים? רק על פי הנסיבות‪ ,‬רק על פי דברים חיצוניים‪.‬‬
‫גם בסעיף ‪ 13‬החוק מעדיף את הכוונה האמיתית של הצדדים כפי שהיא נלמדת על פי נסיבות חיצוניות על‬
‫פני החוזה של למראית עין‪ .‬כן‪ ,‬במילים אחרות‪ ,‬אם אנחנו בודקים בחוק החוזים‪ ,‬בכל מקום שבו החוק‬
‫מתעניין בכוונה אמיתית של הצדדים הוא הולך לבדוק את הנסיבות כדי לגלות מה הכוונה‪ ,‬אפילו אם‬
‫לכאורה החוזה נראה ברור‪ ,‬אז זה צריך לעבוד אותו דבר גם בסעיף ‪25‬א'‪ ,‬אומר לנו ברק‪.‬‬
‫ויש לו עוד נימוקים‪ ,‬הנימוק של הסוס והמכונה וכן הלאה‪.‬‬
‫הוא גם מספר לנו שבמרבית שיטות המשפט שדומות לנו בעולם‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬גרמניה כבר מזמן עברו‬
‫לפרשנות חד שלבית‪.‬‬
‫גם במקומות שבהם בעבר הייתה פרשנות דו שלבית עברו לפרשנות חד שלבית ולכן הגיע הזמן לעשות את זה‬
‫גם כאן‪ .‬בפרשנות מותר ללכת גם לחוזה וגם לנסיבות‪ .‬אין כבר יותר חסימה של הנסיבות אפילו אם החוזה‬
‫נראה ברור‪ ,‬אבל‪ ,‬כוונה הצדדים כפי שהיא עולה מתוך לשון החוזה יש לה משקל הרבה יותר גדול מהכוונה‬
‫שעולה מהנסיבות‪.‬‬
‫*השופט שהוא נותן משקל לראיות‪ ,‬צריך לתת קודם כל משקל גדול ללשון הרגילה של החוזה‪ .‬למה? כי‬
‫החוזה זה הכלי שבו הצדדים מבטאים את הכוונה שלהם‪ ,‬ורוב הצדדים יודעים להתנסח בצורה סבירה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬יש סתירה בין הנסיבות‪ ,‬בין הכוונה שעולה מהנסיבות והכוונה שעולה מהחוזה ברוב המקרים צריך‬
‫לתת עדיפות לכוונה שעולה מהחוזה‪ .‬גם במקרים בודדים שבהם מתוך החוזה עולה פרשנות אחת‬
‫ומהנסיבות עולה פרשנות אחרת והשופט השתכנע שלמרות המשקל היותר גדול שצריך לתת לחוזה‪ ,‬במקרה‬
‫הזה החוזה לא משקף את הכוונה אמיתית כמו הדוגמה של הסוס והמכונה ברור לשופט מתוך הנסיבות‬
‫שהצדדים התכוונו למשהו אחר אפילו אז‪ ,‬אומר ברק אפילו אז אסור לשופט לתת פרשנות לפי הנסיבות‪,‬‬
‫אלא אם כן יש איזושהי דרך מבחינת השפה‪ ,‬למצוא אחיזה גם בלשון החוזה‪ ,‬גם אם זה בדוחק‪ ,‬גם אם זה‬
‫בקושי‪ ,‬אבל צריך להיות להיות איזשהו עיגון גם בלשון החוזה לכוונה הזאת‪ ,‬אם אין לזה בכלל עיגון בחוזה‪,‬‬
‫‪59‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫אז פרשנות מהנסיבות בלבד לא לגיטימית (השלמות זה משהו אחר‪ ,‬מדובר בפרשנות של טקסט כרגע)‪.‬‬

‫*למעט חריגים יש חריגים מאוד מאוד נדירים שבהם אפשר להעדיף את הפרשנות שעולה מהנסיבות‬
‫ולהגיד שזאת פרשנות החוזה‪ ,‬אפילו אם אין לה שום אחיזה בטקסט‪:‬‬
‫‪ .1‬מקרה אחד זה‪ -‬טעות סופר כי החוק קובע את זה‪ ,‬אומר לנו החוק בסעיף ‪ 16‬אומר לנו להעדיף את‬
‫הכוונה של הצדדים‪ .‬למרות שהיא לא מעוגנת בלשון החוזה‪ .‬נכון‪ ,‬הסעיף אומר לנו תתקנו את החוזה לפי‬
‫הכוונה האמיתית של הצד‪ ,‬זה כתוב בחוק‪ ,‬זה לא חידוש של ברק‪.‬‬
‫‪ .2‬המקרה השני‪ ,‬אם אנחנו לא נבחר בתוצאה הזאת בפרשנות שעולה מתוך הנסיבות‪ ,‬התוצאה שתתקבל‬
‫תהיה אבסורדית לחלוטין‪ ,‬מופרכת אף אדם בר דעת לא יחשוב שהתוצאה הזאת מתקבלת על הדעת גם‬
‫במקרה כזה מותר לנו להעדיף פרשנות שעולה מתוך הנסיבות‪ ,‬אפילו אם אין לה אחיזה בטקסט‪ .‬זה מה‬
‫שאומר פסק דין‪ ,‬אפרופים פסק דין מאוד מאוד מתון‪ ,‬לא דרמטי‪.‬‬
‫ב‪ 99%-‬מהמקרים התוצאה שתתקבל בעקבות ההלכה החדשה‪ ,‬פרשנות חד שלבית‪ ,‬תהיה כמו זאת שהייתה‬
‫מתקבלת על פי ההלכה הקודמת‪ ,‬למה? קודם כל כי נותנים משקל יותר גבוה לחוזה‪ .‬בעבר אמרו אם החוזה‬
‫ברור לא הולכים לנסיבות‪ .‬ברק אומר את זה בלשון אחרת‪ :‬אם החוזה ברור צריך לתת לו משקל מרכזי‪,‬‬
‫תסתכלו על הנסיבות‪ ,‬אבל תנו משקל מרכזי לחוזה אפילו אם אנחנו רוצים להקדיש את הנסיבות צריך‬
‫למצוא לזה עיגון בלשון החוזה‪ ,‬אלא אם כן מדובר ב‪ 1-‬משני החריגים האלה‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬ההלכה הזו ברמה התאורטית משנה את סדרי הפרשנות‪ ,‬אך ברמה המעשית כמעט כל פסקי הדין‬
‫יהיו אותו דבר ללא שינוי‪ .‬וכעת כאשר ברק מיישם את ההלכה והוא קבע לעובדות של אפרופים יוצאת‬
‫תוצאה לא נכונה‪ .‬זאת הביקורת העיקרית של הרבה על פסק הזה‪ .‬דבר ראשון‪ -‬ברק אומר במקרה שלנו פסק‬
‫דין אפרופים שללשון החוזה צריך לתת את משקל הרב יותר‪ ,‬ובמקרה זה לשון החוזה תומכת לכאורה‬
‫דווקא בפרשנות של חברת אפרופים‪ ,‬לא בפרשנות של המדינה של משרד השיכון‪ .‬דבר שני‪ ,‬נניח שהשתכנעתי‬
‫מתוך הנסיבות שהפרשנות של משרד השיכון עדיפה‪ .‬הנסיבות מצביעות על המטרה של החוזה שהייתה לזרז‬
‫את הקבלנים וליצור מערכת של סנקציות ושל תמריצים‪ ,‬ונאמר לא יעלה על הדעת מבחינה הגיונית‬
‫שהסנקציה הכי חשובה דווקא היא לא נמצאת בחוזה‪ .‬נניח אז השתכנעתי על פי הנסיבות שצריך לקבל את‬
‫הפרשנות של המדינה‪ ,‬אבל אין לה שום עיגון בלשון החוזה‪.‬‬
‫אז גם לפי ברק אי אפשר לקבל אותה אלא אם כן זה טעות סופר וברק אומר‪ ,‬שהמדינה לא הוכיחה שהייתה‬
‫פה טעות‪ .‬ולא בטוח שזה מוביל לתוצאה אבסורדית‪ ,‬אך ברק טוען שזה מוביל לתוצאה אבסורדית‪.‬‬
‫בפועל זו לא תוצאה אבסורדית‪ ,‬היות שגם אם אין סנקציה בחוזה‪ ,‬יש את חוק החוזים תרופות בשל הפרת‬
‫חוזה‪ ,‬אם החברה הפרה חוזה ומוסרת את הדירות באיחור זאת הפרת חוזה‪ .‬אם אין סנקציה מוסכמת‬
‫בחוזה הולכים לחוק התרופות וחוק התרופות קובע שאם האיחור הזה גרם למדינה נזק למשל אם כבר‬
‫התחייבה לתת את הדירות האלה לקונים‪ ,‬עכשיו היא צריכה לתת להם דמי שכירות או דיור חלופי לא‬
‫משנה אם נגרם לנזק‪ ,‬יכול לא להוכיח את הנזק הזה או לקבל פיצויים ואם לא נגרם לה נזק היא לא תקבל‬
‫פיצויים‪ .‬אבל זה לא אבסורד שמישהו שלא נגרם לו נזק לא יקבל פיצויים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬העובדה שאין‬
‫בחוזה סנקציה מוסכמת היא לא אבסורד אף פעם‪ ,‬כי בחוק יש סנקציות במקרה של הפרת חוזה‪.‬‬
‫ברק עשה מהלך מבריק של קביעת הלכה החדשה בפסק הדין‪ ,‬אם היה אומר בסיום כתיבת פסק הדין‪:‬‬
‫"שבמקרה שלנו כל זה לא מתאים כי במקרה שלנו ברור שחברת אפרופים אומרת הוא נכון ולא משרד‬
‫השיכון"‪ .‬אז כל ההלכה הזאת הייתה הופכת להוביטר היא לא הייתה הופכת להלכה מחייבת‪ ,‬אלא רק‬
‫כהלכה שעל פיה נפסק פסק הדין‪ .‬הלכה זה רק מה שנקבע וגם על פיו באופן אופרטיבי נקבע פסק הדין‪.‬‬
‫בפסק דין אפרופים מעטים חולקים על נכונות ההלכה העקרונית‪.‬‬
‫בעקבות פסק הדין הזה התעוררה מהומה גדול‪:‬‬
‫המהומה הייתה בעיקר מצד מי שבאותה תקופה התחילו לצאת‪ ,‬ובראשם מי שהיום שר המשפטים‪ ,‬אז חבר‬
‫הכנסת יריב לוין‪ ,‬שאמר בית המשפט העליון כוחני מידי בית המשפט העליון הוא אקטיביסטי מידי ותראו‬
‫כמו שבית המשפט העליון באותם שנים לקח לעצמו את הסמכות להתערב בעבודת הכנסת ולבטל חוק של‬
‫הכנסת‪ .‬כך גם פה בית המשפט העליון לוקח לעצמו את הסמכות להתערב בחוק של הצדדים‪ ,‬הוא מתערב‬
‫בחופש החוזים‪ .‬מי שמבין לעומק מבין שהטיעון הזה לא נכון‪ ,‬כי בית המשפט העליון ניסה לעשות הפוך‪.‬‬
‫הוא ניסה להגיע לכוונה אמיתית של הצדדים‪ ,‬ולשם כך הוא מוכן להסתכל אפילו על הנסיבות‪.‬‬
‫(כתוב בחוזה א' ובית המשפט העליון אמר ב' ‪ ,‬התוצאה של פסק הדין היא בעייתית‪ ,‬סותרת את מה שכתוב‪.‬‬
‫ההכלה של היישום שלה על העובדות הספציפיות של אפרופים הביאו לתוצאה בעייתית‪ ,‬אז יש כאלה‬
‫שאמרו‪ ,‬בסוף כתוב בחוזה א' ובית המשפט על סמך טיעון שהוא מסתכל על הנסיבות הגיע לתוצאה ב'‬
‫שסותרת את מה שכתוב אז בית המשפט העליון מתערב בחופש החוזים של הצדדים)‪.‬‬

‫תוצאת פסק הדין לא נכונה‪ ,‬אין לזה שום קשר לזה שההלכה של פסק דין אפרופילם היא נכונה‪ .‬מה קורה‬
‫כשבית משפט מיישם הלכה נכונה באופן לא נכון על עובדות של תיק קונקרטי יוצא פסק דין שגוי ברמה‬
‫‪60‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫המשפטית? זה לא מעניין‪ ,‬זה מעניין את הצדדים בלבד‪.‬‬
‫(בקהילה המשפטית בין עורכי דין‪ ,‬בין בית המשפט העליון לבין הכנסת‪ .‬ואחת הטענות שנשמעו זה שהלכה‬
‫הזאת נקבעה במקרה‪ .‬מפני שהיא נקבעה ברוב של שניים נגד אחד‪ .‬מספיק ששופט אחד היה עובר לצד של‬
‫השופט‪ ,‬מצא אם השופט לוין היה אומר היה מסכים עם מצא במקומם אז הלכה לא הייתה משתנה‪ .‬במילים‬
‫אחרות הטענה הייתה‪ .‬פורמלית זה לא משנה‪ ,‬שהלכה נקבעת ברוב של שניים ונגד אחד היא עדיין הלכה‪ ,‬ועל‬
‫הטענה הייתה שהיא הלכה של חלק מהאנשים טענו שהיא הלכה שגויה‪ .‬זה שכך השתמע מדבריהם שחלק‬
‫גדול משופטי בית המשפט העליון לא חושבים ככה‪ .‬ואם היה הרכב אחר אז הייתה מתקבלת תוצאה אחרת)‪.‬‬

‫קצת יותר מ‪ 10-‬שנים לאחר פסק הדין הזה הייתה לבית המשפט העליון הזדמנות לבחון את השאלה הזאת‪:‬‬
‫פסק דין ארגון מגדלי הירקות‪( :‬בפסק הדין דנ"א ‪ ) 2045/05‬ארגון מגדלי ירקות נ' מדינת ישראל‪ ,‬דן בית‬
‫המשפט העליון בעתירה לדיון נוסף בפסק דין קודם של בית המשפט בנוגע לפרשנות הסכם בין מגדלי ירקות‬
‫למדינה‪.‬‬
‫ב‪ 1994-‬נחתם הסכם בין מגדלי הירקות למדינה בעקבות הסכם השלום עם הרשות הפלסטינית‪.‬‬
‫ההסכם קבע פיצוי למגדלי ירקות שמכסות הייצור שלהם בוטלו עקב פתיחת השוק הישראלי לייבוא‬
‫מהרשות הפלסטינית‪.‬‬
‫לגבי מגדלי תפוחי אדמה הסדר מיוחד לפיצוי בהדרגה‪ ,‬פיצוי ייגזר מהכמות שתיכנס לעבודה מהרשות‬
‫הפלסטינית‪ .‬כעבור זמן המדינה ביטלה את הפיצוי למגדלי תפוחי אדמה כי בפועל לא נכנסו תפוחי אדמה‬
‫והמדינה טענה שלא נגרם נזק‪.‬‬
‫המחלוקת ‪ :‬מגדלי תפוחי האדמה טענו שבהסכם המדינה התחייבה לפצות אותם ללא קשר לחשבון הייבוא‪.‬‬
‫המדינה טענה שהפיצוי תלוי בגובה הייבוא העסק ובנזק שנגרם‪ .‬למעשה המחלוקת שם הייתה במסגרת‬
‫ההסדרים הכלכליים שנעשו בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינאית‪ .‬אז חלק מההסדרים הכלכליים‬
‫היו אמורים לאפשר לחקלאים מעזה לשווק תוצרת חקלאית שלהם בתוך מדינת ישראל והחקלאים‬
‫המקומיים הישראלים חששו שזה יפגע בהם‪ .‬ולכן הארגון הזה שמייצג אותם‪ ,‬ארגון מגדלי ירקות‪ ,‬חתם על‬
‫חוזה עם המדינה שהסדיר את מנגנון הפיצוי לחקלאים‪ .‬בגלל ההסדרים המדיניים הכלכליים עם הרשות‬
‫הפלסטינית‪ .‬מה שקרה בפועל במקרה הזה שהסתבר שבפועל במציאות לא זרמה תוצרת חקלאית מעזה‬
‫למדינת ישראל ולא הייתה פגיעה בחקלאים‪.‬‬
‫החקלאים טענו בהסכם הפיצוי או הארגון שלהם‪ ,‬ארגון מגדלי הירקות‪ ,‬טען שמנגנון הפיצוי שנקבע בהסכם‬
‫לא קשור בכלל לשאלה אם ייגרם או לא יגרם בפועל נזק‪ ,‬הוא מנגנון פיצוי שצריך לפצות אותם בכל מקרה‪,‬‬
‫בין אם יש נזק ובין לו אם לא‪ ,‬והמדינה טענה‪ -‬לא נכון‪ ,‬המנגנון הזה נועד לפצות אתכם רק בהנחה‬
‫שהסתבר שבכלל נגרם להם נזק‪ ,‬ועל זה היתה מחלוקת פרשנית איך צריך לפרש את מנגנון הפיצוי הזה‪,‬‬
‫שבאותו הסכם‪ ,‬השאלה הייתה שאלה של פרשנות סעיף ‪.25‬‬
‫מסקנות ונימוקים בית המשפט העליון עם ‪ 9‬שופטים שדנו בתיק‪ :‬בהרכב מאוד רחב של בית המשפט‬
‫העליון‪ ,‬עד כדי כך בית המשפט העליון הבין שהסוגיה הזאת הפכה לשאלה בוערת‪.‬‬
‫בפסק דין ארגון מגדלי הירקות ישבו ‪ 9‬שופטים מתוך ‪ ,11‬כמעט כל שופטי בית המשפט העליון‪.‬‬
‫כל השופטים ללא יוצא מן הכלל אימצו את פסיקת אפרופים עם דגשים ככאלו או אחרים‪.‬‬
‫חלק מהשופטים כמו השופט חשין‪ ,‬למשל‪ ,‬הדגישו עוד יותר שאת העובדה שצריך לתת משקל חשוב ומרכזי‬
‫עיקרי תמיד לחוזה עם דגש יתר על זה שצריך לתת משקל מרכזי ללשון‪.‬‬
‫אז היו שופטים שהדגישו‪ ,‬אבל כל השופטים‪ ,‬כל ‪ 9‬השופטים אישרו פרשנות חד שלבית‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬היו בכנסת מי שלא אהבו את זה וראו בזה התערבות של בית המשפט העליון בחופש של הצדדים‪.‬‬
‫(הוגשה הצעת חוק פרטית על ידי חבר הכנסת לוין‪ ,‬שבעצם נועדה להחזיר את הגלגל לאחור‪ .‬הצעת החוק אמרה אם‬
‫החוזה ברור‪ ,‬מפרשים את החוזה לפי לשונו בלי לפנות לנסיבות‪ .‬במקביל‪ ,‬משרד המשפטים הגיש הצעת חוק ממשלתית‬
‫שנועדה לעגן בחוק את הלכת הפרופיל‪ ,‬לשנות את סעיף ‪25‬א' לא באופן שהוא היה כתוב קודם‪-‬שתי הצעות סותרות‬
‫אחת)‪.‬‬
‫דעת הרוב (הנשיא ברק‪ ,‬השופט ריבלין ואחרים)‪" :‬ללשון ההסכם שתי פרשנויות"‪.‬‬
‫מהראיות לא ניתן להסיק מה הייתה כוונתם הסובייקטית של הצדדים‪.‬‬
‫במצב זה יש לפרש את ההסכם לפי תכליתו האובייקטיבית התשלום תלוי בגובה ההפסד בפועל‪.‬‬
‫לכן דחו את הערעור של המגדלים‪.‬‬
‫דעת מיעוט (המשנה לנשיא חשין והשופטת נאור)‪:‬‬
‫ניתן להסיק מלשון ההסכם ומהראיות החיצוניות שכוונת אחת הייתה לפצות את המגדלים בלי תלות בהיקף‬
‫הייבוא‪.‬‬
‫המגדלים ערערו‪.‬‬
‫תוצאה‪ :‬העתירה לדיון נוסף נדחתה ברוב דעות‪ ,‬והתוצאה היא כפי שנפסקה בערעור המקורי בדעת הרוב של‬
‫הנשיא ברק‪.‬‬
‫שינוי הלכה ע"י בית המשפט העליון‪(:‬לא למבחן)‬ ‫*לא למבחן‪:‬‬
‫פסק דין אפרופים הוא קלאסי להתוות הלכה חדשה‪ ,‬האורך והמורכבות שלו‪ 80% ,‬מפסק הדין בכלל לא‬ ‫(הערת אגב לגבי‬
‫מזכירים את העובדות של המקרה‪ .‬דנים בשאלה עקרונית פרשנות חד שלבית או פרשנות דו שלבית ובסוף‬ ‫פסק הדין)‬
‫לקראת סוף פסק הדין תמיד יש מן הכלל אל הפרט איזה כותרת‪ ,‬ואז מתחילים לדון בתיק עצמו‪ .‬זה מאפיין‬
‫פסקי דין עקרוניים‪ ,‬שקובעים הלכה‪ .‬זה פסק דין קלאסי כאשר לבית המשפט העליון‪,‬יש איזה הלכה חדשה‬
‫שהוא חושב שצריך להכניס אותה‪ .‬בית המשפט העליון מחפש את פסק הדין המתאים להתלבש עליו‪ ,‬כדי‬
‫לקבוע שם את ההלכה‪ .‬השופטים לא מזמינים פסק דין‪ ,‬מה שמגיע לפתחו של בית המשפט העליון מהווה‬
‫‪61‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫הזדמנות לשינוי הלכה‪ ,‬לפעמים יש להם הלכה חשובה ומחכים ‪ 4‬שנים עד שיגיע התיק המתאים‪.‬‬
‫בית המשפט החליט שצריך לשנות את ההלכה בנושא של סעיף ‪25‬א' והתיק הזה שהגיע ‪ -‬תיק אפרופים על‬
‫על גבה הכואב של חברת אפרופים‪ ,‬נקבעה ההלכה (יכול להיות שזה שהתיק ממש לא מתאים בשביל ההלכה‬
‫הזאת) וזה מה שיצר בהמשך את הבלגן שנוצר בין בית המשפט העליון ובין הכנסת והקהילה המשפטית‬
‫רתחה וגעשה‪ .‬בין היתר מדובר החוזה אחיד‪ ,‬וסעיף ‪25‬א' עוסק בתכלית סובייקטיבית‪.‬‬
‫בעיקרון בחוזים אחידים אנחנו משתמשים בתכליות אובייקטיביות‪ ,‬זה שאין כוונה סובייקטיבית של‬
‫הצדדים הרי לא ישבו שני הצדדים ביחד וניסחו את החוזה‪ .‬יותר מזה‪ ,‬סעיף ‪25‬א' עוסק בחוזה ובנסיבות‪,‬‬
‫כל מיני דברים שקרו מחוץ לחוזה ושצריך להוכיח אותם לבית המשפט‪ .‬בפסק דין אפרופים‪ ,‬כשהוא היה‬
‫בבית המשפט המחוזי‪ ,‬הצדדים הסכימו‪ ,‬שעשו ביניהם הסכם דיוני‪ ,‬כלומר‪ ,‬מניחים את החוזה מפני בית‬
‫המשפט‪ ,‬הצדדים מסכמים את הטיעונים המשפטיים שלהם ובית המשפט יחליט‪ .‬אפילו לא היה שלב שבו‬
‫הביאו ראיות לבית המשפט על הנסיבות‪.‬‬
‫ודווקא בתיק הזה‪ ,‬בית המשפט העליון קובע את ההלכה הכי משמעותית בנושא של היחס בין חוזה ונסיבות‬
‫בתכלית סובייקטיבית‪ ,‬שזה בכלל לא קשור לחוזים אחידים‪.‬‬
‫נשאלת השאלה ‪ :‬האם פסק הדין נפסק נכון? שעל זה יש ויכוח גדול‪ ,‬לבין השאלה האם ההלכה העקרונית‬
‫שנקבעה בו היא נכונה‪.‬‬
‫התשובה ‪ -‬ההלכה נכונה‪ ,‬אך התוצאה של פסק הדין יכול להיות שהיא לא נכונה‪ .‬יכול להיות שהיישום של‬
‫ההלכה על העובדות של אפרופים הוא בעייתי‪.‬‬
‫מחלוקת פרשנית לגבי ‪(25‬א) סיפא‬ ‫בעקבות תיקון‬
‫כמו כל הלכה משפטית ככל שעובר הזמן ומגיעים עוד מקרים לבית המשפט‪ ,‬בית המשפט מתחיל לדייק את‬ ‫סעיף ‪(25‬א)‬
‫הלכת אפרופים‪ .‬דוגמה טובה לזה היא פסק הדין ‪* :‬ע"א ‪ 7649/18‬ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת‬ ‫לחוק‬
‫ישראל בע"מ (‪ :)20/11/19‬שטיין‪ :‬חוזה "פתוח" לעומת חוזה עסקי שלם ("סגור"); גרוסקופף‪ :‬מתקשרים‬
‫מתוחכמים לעומת "אדם מן הישוב"‪ :‬מדובר בחב' ביבי כבישים נגד רכבת ישראל‪ ,‬מדובר חוזה‬
‫רכבת ישראל‪ .‬מדובר בחוזה רכבת ישראל לבין חברה שהתחייבה לבצע עבודות כגון הכפלת מסילה‪ ,‬עבודות‬
‫פיתוח‪ ,‬גשרים וכו'‪.‬‬
‫המחלוקת ‪ :‬מתעורר ויכוח פרשני‪ ,‬החברה טוענת שהשקיעה מעבר למה שנסגר בחוזה ביניהם ולכן מגיע לה‬
‫תוספת תשלום‪ .‬רכבת ישראל טענה שמדובר ב"חוזה פאושלי" (חוזה שקובעים בו סכומים ומחירים וצריך‬
‫לפעול עפ"י מה שנסגר בחוזה ולא מעבר‪ ,‬אלא אם צוין בחוזה שניתן לחרוג בהסכמים)‪.‬‬
‫‪ 3‬השופטים אומרים ‪ :‬הלכת אפרופים שרירה וקיימת כולל השופט שטיין והשופט גרוסקופף שכאילו‬
‫נחשבים יותר שמרניים‪ .‬איך אומר השופט שטיין‪ " -‬לא כל החוזיות נולדו שווים"‪.‬‬
‫יש כל מיני סוגים של חוזים ופה מתחילים לעשות הבחנות בין סוגים שונים של חוזים וזה מעניין כי זה כבר‪.‬‬
‫זה מצמצם במידה מסוימת את מרחק אפרופים ומדייק אותה‪.‬‬
‫מה אומר השופט שטיין? עושה הבחנה בין חוזה מאוד מפורט ומדויק לבין חוזה פתוח רק חוזה מסגרת‪:‬‬
‫שטיין מתאר אותו כחוזה אב קרס כחוברת גדולה עם מאות סעיפים שנכנסים לרזולוציות של פרטי פרטים‪.‬‬
‫בחוזה כזה‪ ,‬אומר השופט שטיין ‪ ,‬אנחנו לא מסתכלים על הנסיבות כי ההנחה שלנו היא שהצדדים פה חשבו‬
‫על הכל‪ ,‬לעומת זאת בחוזה קצר‪ ,‬מהיר‪ ,‬פתוח‪ ,‬חוזה מסגרת שמסביר את היחסים של הצדדים בלי להיכנס‬
‫לרמת פירוט מדויקת שם בהחלט אנחנו מבינים שהצדדים לא חשבו עד הסוף על כל דבר‪ .‬יש בהחלט מקום‬
‫שעם משהו לא ברור להסתכל על הנסיבות‪.‬‬
‫השופט גרוסקופף הולך לחלוקה אחרת גם הוא ברעיון שלא כל החוזים אותו דבר‪ ,‬אבל הוא עושה הבחנה‬
‫שונה‪ .‬הוא עושה הבחנה לפי הצדדים לחוזה‪ ,‬אומר אם הצדדים לחוזה הם מקצוענים‪ ,‬אנשי עסקים שיש‬
‫להם מחלקות משפטיות כמו רכבת ישראל וכמו חברת ביבי כבישים‪ .‬ההנחה שלנו‪ ,‬שעורכי הדין חשבו שם‬
‫על הכל‪ ,‬אנחנו לא הולכים להסתכל על הנסיבות‪ ,‬לא התפקיד שלנו ואם הם טעו בניסוח בעיה שלהם‪ ,‬לעומת‬
‫חוזה בין אנשים שהם הם לא משפטנים‪ ,‬עשו ביניהם איזה חוזה לא ניסחו אותו כמו שצריך פה בהחלט‬
‫מותר להסתכל על ההקשר והנסיבות כדי להבין‪ .‬אין פה הלכה ברורה‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬מה שכן ברור מתוך פסק הדין שברמה העקרונית הלכת הפרופיל ממשיכה להתקיים‪ ,‬אבל היא‬
‫לא קיימת באותה עוצמה ביחס לכל סוגי החוזים‪ .‬עכשיו השאלה היא איזה סוגי חוזים אין פה אף הלכה‪ ,‬כי‬
‫כל שופט מדגיש משהו אחר‪.‬‬
‫אפילו מישהו שכתב מאמר בעקבות פסק הדין הזה היו כמה מאמרים בעקבות פסק הדין הזה‪ .‬אחד מהם‪,‬‬
‫שדוקטור חגי ויניצקי אומר כן‪ ,‬אפשר לגבש פה איזה הלכה‪:‬‬
‫*אם יש חוזה שהוא גם בין צדדים מתוחכמים והוא גם מאוד מאוד מפורט כמו ביבי כבישים‪ ,‬שם בוודאי‬
‫אין מקום להסתכל על הנסיבות‪.‬‬
‫*מה קורה אם זה חוזה שהוא רק בין צדדים מתוחכמים אבל הוא לא מפורט? הפוך זה קצת קשה לעלות על‬
‫הדעת‪.‬‬
‫*חוזה מאוד מפורט שנעשה בין צדדים לא מתוחכמים זה נדיר‪ .‬מצב כזה בשביל לעשות חוזה מפורט צריך‬
‫תחכום‪.‬‬
‫*אבל מה קורה עם חוזה שנעשה מהר ולא בצורה מפורטת? כי איזה מסגרת כללית בין צדדים מתוחכמים אז‬
‫לא ברור‪.‬‬
‫‪62‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫אבל מה שברור זה שהלכת אפרופים היא לא חלה על כל החוזים והיא לא חלה באותה צורה על כל החוזים‪.‬‬
‫(בית המשפט מדייק הרבה יותר את ההלכה ואומר שבחוזים שעושים אותם עורכי דין וחברות גדולות והם‬
‫מאוד מפורטים למה שאנחנו נתערב‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אם תיק חברת אפרופים היה מגיע להרכב הזה של‬
‫השופטים ביבי כבישים התוצאה הייתה הפוכה כי הם היו אומרים זה חוזה מפורט מאוד‪ ,‬מדויק מאוד‪,‬‬
‫נעשה בין עורכי דין של המדינה‪ .‬מצד אחד משרד השיכון ושל חברת בנייה גדולה מהצד השני‪ .‬מה שכתוב‬
‫כתוב אנחנו לא מתערבים)‪.‬‬
‫הלכת אפרופים קיימת אך‪ ,‬באותו אופן יש חוזים ששם בית המשפט יגיד לצדדים‪ .‬אני מסתכל על מה שכתוב‬
‫בחוזה אם לא ניסחתם נכון בעיה שלכם‪.‬‬
‫*(ב‪ 2023 -‬שר המשפטים מאוד נחוש לשנות את החוק כדי להחזיר את זה להלכת הדו שלבית‪.‬‬
‫משרד המשפטים ניסה לשכנע אותו שהיום מה שיש בבית המשפט העליון בשורה התחתונה זה מאוד מאוזן‪.‬‬
‫עשו מפגש במשרד המשפטים עם נציגי מחלקת ייעוץ וחקיקה ופרופסורים לדיני חוזים באוניברסיטאות ‪.‬‬
‫אז מה שקרה בעקבות זה שיצאה הצעת חוק מטעם המשרד המשפטים בסוף ‪ ,2023‬מטעם משרד המשפטים על דעתו‬
‫של השר‪ .‬הצעת החוק אומרת סעיף ‪25‬א' יישאר כמו שהוא‪ ,‬זאת אומרת הלכת אפרופים נשארת‪ ,‬אבל אז יופיעו‪ ,‬יוסיפו‬
‫את סעיף ‪25‬א'‪( 1‬אחד רבתי) והוא אומר ככה‪ ":‬על אף הוראות סעיף קטן א‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬למרות שפרשנות היא‬
‫חד‪-‬שלבית חוזה עסקי יפורש לפי לשון החוזה")‪.‬‬
‫הכלל‪ :‬הלכת אפרופים ‪25‬א'‪ ,‬אבל סעיף זה יוצר חריג לכלל ‪ ,‬זה שמפרשים את החוזה לפי לשונו אם זה‬
‫חוזה עסקי‪ ,‬ללא התערבות וללא בחינת הנסיבות‪.‬‬
‫יוצרים חריגים מהחריג‪ :‬אלא אם כן פרשנות כאמור‪ ,‬תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת בנסיבות‬
‫העניין‪.‬‬
‫מי יקבע עם הפרשנות היא בלתי מתקבלת על הדעת? בית המשפט אז שוב אישרנו את שיקול הדעת לבית‬
‫המשפט להחליט האם חל החריג לחריג כן או לא‪ ,‬אז משאירים את שיקול הדעת לבית המשפט‪ .‬אם‬
‫הפרשנות לא מתקבלת על דעת‪ ,‬או אם קיימת סתירה בין הוראות שונות בחוזה‪ ,‬אז חוזרים להלכת אפרופים‬
‫שמסתכלים על הנסיבות‪ .‬כאמור‪ ,‬מי שיחליט האם פרשנות מתקבלת על הדעת או לא בסוף זה השופט‪.‬‬
‫אבל את זה כבר כתוב לנו בסעיף ב‪ 25‬ב' "שאם יש פרשנות שמקיימת את החוזה ופרשנות שמביאה‬
‫לבטלותו‪ ,‬צריך להעדיף את הפרשנות המקיימת והוראות סעיף קטן זה יחולו‪ ,‬אם אין הוראה אחרת‬
‫לעניין"‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬הצדדים גם יכולים לקבוע בחוזה את דרך הפרשנות שלהם מעדיפים אבל עם הרבה‬
‫תסבוכות בדרך‪.‬‬
‫מה זה חוזה עסקי? זה חוזה שהוא לא חוזה אחיד – ( רוב החוזים הם חוזים אחידים‪ ,‬אז כמעט ביטלנו את‬
‫כל החריג הזה)‪ ,‬כלומר‪ ,‬מדובר בחוזה עסקי כמו אפרופים ‪ ,‬ביבי כבישים ‪ ,‬אחרת לא היו נכנסים לחריג‪ ,‬כי‬
‫כל הצדדים לחוזה הם חברות עסקים‪ .‬שווי העסקה עולה על ‪ 15‬מיליון השקלים כל הצדדים לחוזה‪.‬‬
‫כל הצדדים לחוזה פעלו על סמך ייעוץ משפטי‪.‬‬
‫תוכן החוזה ובדיון על תוכן החוזה יש ‪ 3‬מישורים פרשנות‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬יש טקסט חוזי‪.‬‬

‫*רע"א ‪ 3961/05‬המוסד לביטוח לאומי נ' סהר ‪ :‬למרות תיקון החוק‪ ,‬הלכת אפרופים והלכת ארגון מגדלי‬
‫ירקות בעינה עומדת‪.‬‬

‫התערבות בתוכן החוזה (‪ 3‬מישורי פרשנות)‬

‫ההבדל בין התערבות בתוכן החוזה לפרשנות‪:‬‬ ‫ההבדל בין‬
‫בהתערבות בתוכן החוזה יש תוכן של החוזה אנחנו מניחים שאנחנו מבינים אותו‪ ,‬אבל אנחנו מתערבים בו‬ ‫התערבות‬
‫ומבטלים אותו או משנים אותו‪ ,‬למרות שאנחנו מבינים מה הצדדים רצו ומשנים את החוזה בניגוד לרצונם‪.‬‬ ‫בתוכן החוזה‬
‫הכנסת או בית המשפט או הרגולטור אומר לא‪ ,‬אני משנה לכם את החוזה‪.‬‬ ‫לפרשנות‬
‫בפרשנות יש טקסט חוזי ואנחנו מנסים להבין מה הצדדים רצו‪ ,‬מה היתה הכוונה שלהם?‬
‫פרשנות מנסה להגשים את רצון הצדדים התערבות בתוכן החוזה פוגעת ברצון של הצדדים היא התערבות‬
‫כנגד הרצון של הצדדים‪.‬‬
‫מה ההצדקות להתערבות בחופש החוזים? (בחופש החוזים‪ ,‬כמו כל עיקרון משפטי‪ ,‬גם חופש החוזים‬ ‫מה ההצדקות‬
‫הוא לא עיקרון מוחלט אף עיקרון משפטי‪ ,‬הוא לא מוחלט)‪.‬‬ ‫להתערבות‬
‫‪ .1‬מפערי כוחות בין הצדדים צד חזק מול צד חלש‪ -‬הנובעים מ‪:‬‬ ‫בחופש‬
‫א‪ .‬כשלי השוק הוא לא תמיד באמת חופשי כמו‪ ,‬אלא יש כשלי שוק‪ ,‬לפעמים עומד צד מאוד חזק (חברת‬ ‫החוזים?‬
‫ביטוח) מול צד חלש‪ ,‬לקוח שאין לו מושג וזה לא באמת חופש‪ .‬כמו שבאחד מפסקי הדין ברק כתב אבל הוא‬
‫לקח את זה ממישהו אחר‪ ,‬החופש של הקבצן לישון מתחת לגשר יש לו חופש‪ ,‬לא‪ ,‬אין לו חופש‪ ,‬אין לו ברירה‬
‫כי הוא קבצן‪ .‬אז כשאני עומד מול חברת הביטוח‪ ,‬זה לא שאני רוצה את תנאי הפוליסה‪ ,‬זה מה שאני יכול‬
‫לקבל‪ ,‬כי אני לקוח קטן‪ ,‬אז יש כשלי שוק שנובעים מפערי כוחות בין הצדדים גם כוחות כלכליים‪ ,‬אבל בדרך‬
‫כלל נובעים מפערי מומחיות ופערי ידע‪ ,‬שהבנקים וחברות הביטוח וחברות האשראי וחברות הסלולר לא‬
‫‪63‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫ידרסו אותנו‪ ,‬הלקוחות בגלל היתרון שיש להם בכוח העודף שלהם‪ ,‬בידע‪ ,‬במומחיות‪ .‬למנוע ניצול לרעה‬
‫שלקוח של הצד החזק‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיקולים חלוקתיים‪ ,‬הגנה על צדדים חלשים‪ (-‬תחום שאין בו תחרות בשוק‪-‬מונופול)‪ -‬מצב של מונופול‬
‫או אוליגופול (מס' קטן של מוכרים בענף) שמאפשר הכתבת הכוחות בשוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬גישה פטרנליסטית של המדינה שאומרת במצב כזה אני מתערבת‪ .‬אני רוצה להגן על צדדים חלשים‪.‬‬

‫‪ .2‬שמירה על ערכים חברתיים‪ :‬אני רוצה להגן על הצדדים וגם אני רוצה לקדם ערכים מסוימים‪.‬‬
‫גם עם הצדדים שווי כוחות‪ ,‬אבל הם רוצים לעשות ביניהם חוזה למכירת סמים‪ ,‬המדינה מתערבת‬
‫משיקולים חברתיים‪ ,‬לא מוכנה לאפשר לקדם ערכים כאלה‪ ,‬אז יש שורה של הצדקות שמצדיקות התערבות‬
‫בחופש החוזים‪.‬‬
‫יש כמה דרכים להתערב באמצעות חקיקה‪:‬‬ ‫הדרכים‬
‫‪ .1‬חקיקה ראשית של חוקים קוגנטיים‪ -‬הכנסת מתערב חקיקה ראשית‪ ,‬כאשר הכנסת מחוקקת חוק‬ ‫להתערב‬
‫קוגנטי (אי אפשר להתנות עליו ואם החוזה מתנה עליו אין לו תוקף) מה שקבוע כתוב בחוק הקוגנטי‪ ,‬הוא זה‬ ‫בחופש החוזים‬
‫שקובע ( חוק המכר דירות‪ -‬הבטחת השקעות של רוכשי דירות‪ ,‬חוק המכר‪ +‬חוקים חוק חוזה ביטוח‬ ‫התערבות‬
‫שקובעים כללים קוגנטיים) להגן על צדדים חלשים‪ ,‬מכל מיני סיבות‪ .‬זאת התערבות ישירה בחופש החוזים‪,‬‬ ‫בחקיקה‬
‫כל דבר בחוזה שסותר את הוראת החוק הקוגנטית אין לו תוקף‪.‬‬
‫*התערבות בחקיקה‪ ,‬למשל להוראה קוגנטית מתוך חוק הבנקאות‪ ,‬חוק שירות ללקוח שהוא אומר‬ ‫‪.1‬חקיקה ראשית‪-‬‬
‫בסעיף ‪ 17‬הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד שהלקוח יש לו חוזה מול הבנק‪ .‬אם בחוזה‬ ‫(הכנסת)‪ -‬חוקים‬
‫הזה יש משהו שנוגד את ההסדרים של חוק הבנקאות‪ ,‬שירות הלקוח לא תופס‪ ,‬התערבות ישירה בחופש‬ ‫קוגנטיים‬
‫החוזה‪.‬‬
‫‪ .2‬התערבות באמצעות חקיקת משנה‪ ,‬למשל תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה)‪ ,‬זה יכול‬ ‫‪ .2‬חקיקת משנה‪-‬‬
‫להיות גם באמצעות חקיקת משנה שהרשות המבצעת קובעת באמצעות תקנות זה יכול להיות שר הביטחון‪,‬‬ ‫(הרשות‬
‫זה יכול להיות שר האוצר וכו'‪ .‬תקנות הגנת הצרכן לא חשוב תקנות מסוימות ובתקנה ‪ 21‬כתוב‪ ,‬אין להתנות‬ ‫המבצעת)‪-‬‬
‫תקנות‪.‬‬
‫על הוראות תקנות אלה אלא לטובת הצרכן‪ .‬בדרך כלל עסקים לא מתנים לטובת הצרכן אז החשש היחיד‬
‫הוא שהם יתנו על הוראות החוק לרעת הצרכן‪ .‬התקנות אוסרות את זה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הוראת הרשות‬
‫‪ .3‬התערבות ע"י רשות רגולטורית‪ ,‬למשל הוראות ניהול בנקאי תקין‪ ,‬ההתערבות בחופש החוזים‪ ,‬באתר‬ ‫הרגולטורית‪-‬‬
‫של בנק ישראל החלק של הפיקוח על הבנקים הוראות ניהול בנקאי תקין הרגולטור קובע אותם‪ ,‬זה המפקח‬ ‫פיקוח באמצעות‬
‫על הבנקים‪ .‬הוראה שעוסקת בפישוט השפה והמבנה של חוזים של הסכמים עם לקוחות‪.‬‬ ‫הוראות מחייבות‪.‬‬
‫לקוח המתקשר עם תאגיד בנקאי בהסכם למתן שירותים בנקאיים וכולי‪ ,‬הוראות המחייבות את הבנקים‪.‬‬
‫השופט מתערב בחופש החוזים‪ ,‬יש שיטות ישירות ויש שיטות עקיפות‪:‬‬ ‫הדרכים‬
‫‪ .1‬השיטות העקיפות להתערבות שיפוטית ‪ :‬זה קצת תחמון‪ ,‬שהשופט רוצה להגיע לתוצאה מסויימת‪ ,‬כי‬ ‫להתערב בחופש‬
‫החוזה נראה לו לא הוגן‪ ,‬אז יש גם דרכים הקלקלות עקיפות להגיע לשם‪ .‬היום שופטים כמעט לא‬ ‫החוזים‬
‫משתמשים בזה‪ ,‬מפני שיש מספיק דרכים ישירות שמקנות לבית המשפט את הסמכות‪.‬‬ ‫התערבות‬
‫דוגמא להתערבות בדרכים עקיפות ע"י שופטים‪:‬‬ ‫שיפוטית‬
‫א‪ .‬התערבות במסווה של פירוש או השלמה‪-‬השופט רואה סעיף החוזה שחושב שזה סעיף לא רצוי בחוזה‪,‬‬
‫ובין הצדדים יש מחלוקת פרשנית על הסעיף הזה‪ .‬השופט יודע מתוך מה שהוא רואה שהכוונה של הצדדים‬ ‫שיטות עקיפות‪:‬‬
‫הייתה באמת זאת שמובילה לתוצאה שבעיניו היא תוצאה לא רצויה ולא טובה‪ .‬מה הוא יכול להגיד?‬ ‫א‪ .‬התערבות‬
‫והוא יכול להגיד שלא הצליח להבין את כוונת הצדדים‪ .‬במילים אחרות אני לא יודע מה התכלית‬ ‫במסווה של‬
‫הסובייקטיבי ואז הוא צריך ללכת לתכליות ושם הוא על קרקע בטוחה כי תכליות אובייקטיביות מעדיפות‬ ‫פירוש או‬
‫את התכלית שמתיישב עם עיקרון תום הלב‪ ,‬התכלית שמובילה לתוצאה צודקת את התכלית שמובילה‬ ‫השלמה‪.‬‬
‫לתוצאה הגיונית‪ ,‬ואז הוא בוחר לו את התוצאה הנכונה‪ .‬זה לא מהלך לגיטימי‪ ,‬אבל קורה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התערבות‬
‫זה שופט שמשתמש בשפה של פרשנות שהמטרה שלו היא בעצם להתערב בחוזה‪.‬‬ ‫באמצעות‬
‫ב‪ .‬התערבות באמצעות הקדמת רגע הכריתה ושלילת תוקפו המחייב של מסמך מאוחר‪ ,‬משחק בדרך של‬ ‫הקדמת רגע‬
‫הצעה וקיבול‪(-‬לדוגמה‪ :‬השופט כהן בע"א ‪ 251/64‬גונשיורוביץ נ' מפעל הפיס)‪ .‬לדוגמא פסק דין אנגלי‬ ‫הכריתה ושלילת‬
‫שדווקא פסק הדין גונשיורוביץ הסתמך שעליו‪ .‬באנגליה של שנות ה‪ 60 -‬אדם אחד קראו לו תום הגיע‬ ‫תוקפו המחייב‬
‫ללונדון לאולפני הבי בי סי‪ ,‬כי הוא היה צריך להקליט שם קונצרט‪ ,‬הוא היה נגן חצוצרן הוא החנה את הרכב‬ ‫של מסמך‬
‫שלו בחניון שהיה שם ליד בכניסה לחניון היה מחסום אוטומטי כשלוחצים על הזה יוצא פתק נפתח המחסום‬ ‫מאוחר‪ ,‬משחק‬
‫ואפשר להיכנס‪ .‬בזמן שהרכב שלו היה בתוכו היה משהו לא תקין בחניון במתקן החנייה‪ ,‬הרכב נפל ונגרם‬ ‫בדרך של הצעה‬
‫שם נזק מאוד גדול‪ .‬כשהוא רצה לתבוע את החברה שמפעילה את החניון‪ .‬החברה אמרה שבפתק שקיבל‬ ‫וקיבול‪.‬‬
‫כתוב שהחניה היא בכפוף לתנאים שכתובים על השלטים שבתוך החניון‪ .‬ובתוך החניון היה שלט שאמר‬ ‫ג‪ .‬תניית הפנייה‬
‫שהחברה לא אחראית לכל נזק שייגרם לרכבים (היום בית משפט בארץ היה פותר את זה בצורה מאוד קלה‬ ‫לתקנון המצוי‬
‫והיה מבטל תנאי כזה‪ ,‬לפי חוק החוזים האחרים)‪ .‬אבל באנגליה של שנות ה‪ 60 -‬לא היו לבית המשפט הכלים‬ ‫במסמך אחר‪.‬‬
‫האלה‪ .‬אז מה אמר אחד השופטים? השופט אמר תראו חוזה נכרת בדרך של הצעה לקיבול‪.‬‬ ‫מהסיבות‬
‫העובדה שהיה שם חניון פתוח לציבור‪ ,‬זאת הצעה לציבור לבוא ולהחנות ברגע שאדון תום לחץ על הכפתור‬ ‫הבאות‪:‬‬
‫של המכונה ששולפת כרטיס‪ ,‬הוא עשה קיבול‪.‬‬ ‫*החוזה פיזית‬
‫כל מה שכתוב על הכרטיס אחר כך הוא כבר לא חלק מהחוזה‪ ,‬מפני שזה משהו שהחברה הוסיפה אחרי‬ ‫קטן בגודלו‪.‬‬
‫‪64‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫שהחוזה כבר נכנס אי אפשר להוסיף באופן חד צדדי אחרי שהחוזה נכרת‪ .‬אם רציתם שמה שכתוב על הפתק‬ ‫* העסק עומד‬
‫הזה יהיה חלק מהחוזה‪ ,‬הייתם צריכים להציג לו את זה לפני שהוא לחץ עליו‪ .‬תשימו שלט לפני הכניסה‬ ‫מאחורי החוזה‬
‫לחניון שאומר הכניסה לחניון היא בכפוף לתנאים האלה‪....‬ואז הוא יחליט אם הוא רוצה לקבל את התנאים‬ ‫הזה לא כל כך‬
‫האלה ולהיכנס להחנות או לא‪ .‬אבל לא כתבתם את זה‪ ,‬רק אמרתי‪ ,‬אתה יכול להחנות‪ ,‬כולל המחיר‪ ,‬ושעת‬ ‫רוצה שהלקוחות‬
‫סגירת החניון‪ .‬כל התנאים האחרים שלא היו בכניסה ומופיעים על גבי הכרטיס הם כבר לא חלק מהחוזה‪.‬‬ ‫יקראו את‬
‫בעצם בית המשפט עשה פה קצת משחק עם מתי נכרת בדיוק החוזה כדי להוציא החוצה תנאים שהוא לא‬ ‫התנאים‪ ,‬מפנה‬
‫אהב‪ ,‬על ידי כך שהוא אמר אלה תנאים שנוספו אחרי שהחוזה כבר נכנס לתוקפו‪.‬‬ ‫למקום אחר‬
‫לקרוא את שא‬
‫**אותו תרגיל ניסה לעשות השופט חיים כהן ולא הצליח לו בפסק הדין של גונשיורוביץ נגד מפעל הפיס‬
‫התנאים הפחות‬
‫גונשיורוביץ קנה כרטיסים של מפעל הפיס‪ .‬ולטענתו פרצו אליו הביתה גנבים וגנבו לו את הכרטיסים‬
‫נחמדים‪.‬‬
‫ולטענתו אחד הכרטיסים שלו זכה בפרס הגדול‪ .‬מפעל הפיס לא רצה לשלם לו‪ .‬למה? כי על הכרטיס כתוב‬
‫שהשתתפות בהגרלה כפופה לתקנון של ההגרלה שנמצא בכל אחד מהדוכנים של מפעל הפיס‪.‬‬ ‫מתי תניית‬ ‫‪‬‬
‫שופטי הרוב כנראה גם לא האמינו לו עם כל הסיפור של הפריצה והגניבה והכרטיס שזכה‪.‬‬ ‫הפנייה‬
‫השופט חיים כהן ( בדעת מיעוט ) תמיד היה בעד החלשים‪ ,‬נאחז במה שכתב השופט הלורדן מאנגליה‪,‬‬ ‫בתוקף?‬
‫ואמר זה שיש דוכן של מפעל הפיס זו הצעה לציבור ברגע שהוא בא ונתן כסף כדי לקנות כרטיס זה קיבול‬ ‫* תניית הפנייה‬
‫ואחרי שעשה אז מה שכתוב על הכרטיס זה כבר מאוחר‪ ,‬זה לא בדיוק מתאים כי במקרה הזה הוא יכול‬ ‫בולטת‪.‬‬
‫להסתכל על הכרטיס גם לפני שהוא קונה אותו‪ .‬אבל זה לא שינה לשופט‪ ,‬כששופט רוצה להיפטר מתנאי‬ ‫* המסמך עם‬
‫כתוב בחוברת של התנאים שהזכייה תימסר רק למי שמחזיק פיזית בכרטיס‪ ,‬מי שלא מחזיק פיזית בכרטיס‪,‬‬ ‫התנאים שאליו‬
‫לא משנה מאיזה סיבה‪ ,‬גם אם הוא יוכיח באותות ובמופתים שהוא בעליו של הכרטיס‪ ,‬לא יקבל את הכסף‪.‬‬ ‫מפנים צריך‬
‫והשופט חיים כהן ניסה להיפטר מהתנאי הזה בדרך של משחק עם כללי ההצעה והקיבול‪.‬‬ ‫להיות נגיש‪.‬‬
‫ג‪ .‬פתיית הפנייה ‪ -‬בחוזה יש מעט תנאים‪ ,‬אחד התנאים מפנה למסמך אחר שיש בו הרבה תנאים והוא אומר‬
‫שגם כל התנאים ההם הם חלק מהחוזה‪ .‬התערבות עקיפה באמצעות פסילה של תניית הפניה‬
‫(למשל‪ :‬ע"א ‪ 156/50‬בריטניה אמריקה אינשורנס קומפני נ' מוזס)‪.‬‬
‫**אז למה לא לכתוב את הכל בחוזה? יכולות להיות לזה כל מיני סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬החוזה פיזית קטן בגודלו ‪ -‬שלו לא מאפשר את זה‪ ,‬למשל אם זה כרטיס של מפעל הפיס או כרטיס של‬
‫כניסה לחניון‪ ,‬אין שם מקום לכתוב את כל התנאים‪ ,‬לכן מפנים אותך לתקנון המלא שנמצא על שלט בחניון‬
‫או בחוברת בדוכן של מפעל הפיס וכל התנאים ששם הם חלק מהחוזה‪.‬‬
‫‪ .2‬העסק עומד מאחורי החוזה הזה לא כל כך רוצה שהלקוחות יקראו את התנאים‪ -‬אז הוא שם פה את‬
‫התנאים שדווקא מוצאים חן בעיני הלקוחות ואומר אבל יש עוד תנאי במקום אחר ושם הוא דוחף את כל‬
‫התנאים הפחות נחמדים‪ .‬למשל בפוליסת ביטוח אתה תקבל מחברת הביטוח כתב כיסוי זמני שיש בו רק‬
‫מעט תנאים‪ ,‬אלא התנאים שאומרים מה תקבל אם יקרה לך מקרה ביטוח‪ ,‬אבל יש גם תנאים נוספים‬
‫שנמצאים בפוליסה המלאה שם נמצאות כל ההחרגות (עם מקרה הביטוח קרה ביום שיש בו גשם לא תקבל‬
‫שקל אם זה קרה ביום זוגי לא תקבל שקל ואם שם המשפחה שלך מתחיל בגימל לא תקבל שקל וכן הלאה)‪.‬‬
‫ההנחה היא שרוב הלקוחות לא ילכו לקרוא את כל סעיפי התנאים ולכן זאת גם טכניקה שיווקית‪.‬‬
‫**מה שקרה זה שהפסיקה קודם באנגליה ובעקבות זה גם בארץ פיתחה כמה כללים שקובעים מתי תניית‬
‫פנייה יש לה תוקף‪:‬‬
‫‪ .1‬תניית הפנייה בולטת ‪ -‬בתי המשפט הבינו ואמרו תניית הפנייה תהיה בתוקף רק שמתקיימים כמה‬
‫תנאים‪ ,‬למשל‪ ,‬תניית הפנייה צריכה להיות בולטת‪ .‬כלומר או בצבע אחר או בולט או עם קו מתחת או בפונט‬
‫מוגדל‪ .‬כדי שהלקוח יהיה מודע לזה שיש עוד תנאים במקום אחר‪.‬‬
‫‪ .2‬המסמך עם התנאים שאליו מפנים צריך להיות נגיש‪ -‬לפחות באופן עקרוני‪ ,‬התנאים הנוספים צריכים‬
‫להיות נגישים‪ .‬אם זה הפניה לשלט בחניון‪ ,‬הלקוח יכול תיאורטית ללכת לחניון‪ ,‬להחנות את הרכב שלו‬
‫מחוץ לחניון‪ ,‬ללכת לחניון כדי לראות מה התנאים ולהחליט אם מתאים לו להיכנס לחניון ‪.‬‬
‫או הלקוח ממפעל הפיס יכול להגיד רגע‪ ,‬לפני שאני משלם על הכרטיס‪ ,‬תתנו לי בבקשה את התקנון אני‬
‫אקרא אותו‪ .‬אם המסמך עם התנאים לא נגיש‪ ,‬אז תניית הפנייה אינה בתוקף‪.‬‬
‫(לעניין זה בפסיקה ‪ :‬קיימת סדרה של פסקי דין שבהם ברור לגמרי שכששופטים חושבים בין שיש איזשהו‬
‫תנאי בעייתי אז הם קובעים שההפניה הזאת לא מספיק מודגשת פתאום הראייה של השופט לא משהו‪.‬‬
‫או שהם קובעים שהנגישות של המסמך הזה היא לא מספיק טובה‪ .‬אבל ברור לכולם שהמטרה האמיתית של‬
‫השופטים היא לפסול את ההפניה‪ ,‬כדי להיפטר מאיזה תנאי בעייתי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כשהם חושבים שהתנאי‬
‫הזה הוא סביר והוגן אז ההפניה מספיק מודגשת והנגישות של המסמך היא סבירה והגיונית‪ .‬זה ברור שיש‬
‫פה משחק שהמטרה העיקרית שלו היא לאפשר לבית המשפט דרך כללים עקיפים להתערב בתוכן של‬
‫החוזה)‪.‬‬
‫*היום אנחנו כמעט לא נתקלים בטכניקות האלה‪ ,‬לכן פסקי הדין מ‪ ,1950 ,1964 -‬רובנו לא היינו באזור‬
‫באותם שנים‪ .‬היום יש לנו כלים ישירים שמאפשרים התערבות‪.‬‬

‫‪ .2‬השיטות ישירות להתערבות שיפוטית‪:‬‬

‫א‪ .‬חוזה פסול (סעיפים ‪ 30-31‬לחוק החוזים (חלק כללי)‪ :‬סעיפים ‪ 30‬ו‪ 31 -‬שמסמיכים את בית המשפט‬
‫‪65‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫לקבוע שחוזה הוא בלתי חוקי ולכן בטל‪ .‬זה יכול להיות חוזה בשלמותו‪ ,‬אבל זה יכול להיות גם חלק‬
‫מהחוזה‪ .‬סעיף בחוזה‪ ,‬פרק בחוזה אז זה סמכות מאוד משמעותית‪ ,‬אבל לא רק בלתי חוקית‪.‬‬
‫סעיף ‪ 30‬אומר חוזה שהוא בלתי חוקי‪ ,‬בלתי מוסרי או סותר את תקנת הציבור (פאבליק פוליסיטי)‪.‬‬
‫בלתי חוקי הסמכות של בית המשפט היא רק להצהיר שחלק מהחוזה או החוזה כולו סותר חוק‪.‬‬
‫בלתי מוסרי או סותר את תקנת הציבור נותן בעצם שיקול דעת רחב לבית המשפט‪ -‬שוב בית המשפט‬
‫משתמש בזה מאוד בזהירות‪ ,‬כי כל פעם שהוא יקבע שמשהו הוא בלתי מוסרי‪ ,‬משהו בחוזה הוא בלתי‬
‫מוסרי או סותר את תקנת הציבור‪ ,‬הוא פוגע בחופש החוזים‪ ,‬אז ברור שהוא יפעיל את זה מאוד בזהירות‬
‫ובקמצנות‪ ,‬אבל יש לו כלי מאוד משמעותי אם זה משאיר שיקול דעת לבית המשפט‪ ,‬לקבוע מה זה סותר את‬
‫תקנת הציבור או מה זה בלתי מוסרי וחוזה כזה או חלק כזה בחוזה לבית המשפט יש סמכות לקבוע שהוא‬
‫בטל‪ .‬אם חוזה מתבטל יש חובת השבה וכולי‪( .‬לדוגמא לסתירת תקנת הציבור‪ :‬אני לא אוכל לוותר על‬
‫הזכות שלי לתבוע במקרה שיגרם לי נזק גוף או פציעה כתוצאה מהחוזה‪ ,‬כי זה יחשב למשל תנאי לפי סעיף‬
‫‪ 30‬לחוק החוזים‪ ,‬תנאי שסותר את תקנת הציבור כי בית המשפט קבע גם אצלנו וגם במדינות אחרות‬
‫שהזכות של אדם לחייו ולבריאותו ולשלמות גופו‪ ,‬העיקרון הזה יותר חשוב מעיקרון חופש החוזים אני לא‬
‫השיטות ישירות יכול בחוזה לוותר על הזכות שלי לזה שלא יפגעו בגופי‪ ,‬אבל רכוש אין בעיה!)‬
‫ב‪ .‬התערבות מכוח עיקרון תום הלב‪( :‬ס' ‪ 39‬לחוק החוזים) (לדוגמה‪ :‬ע"א ‪ 467/04‬חיים יטח נ' מפעל הפיס)‪.‬‬ ‫להתערבות‬
‫עיקרון תום הלב‪ ,‬מה קשור עיקרון תום הלב להתערבות בחוזה? אם יש תנאי בחוזה וצד אחד מנצל את‬ ‫שיפוטית‪:‬‬
‫התנאי‪ .‬הוא רוצה להסתמך עליו באופן לא הוגן‪ ,‬באופן שמנוגן לעיקרון תום הלב‪ .‬בית המשפט יכול לקבוע‬
‫שלמרות שהתנאי הוא חלק מהחוזה‪ ,‬הצד שרוצה להסתמך עליו לא יכול להשתמש בו‪.‬‬ ‫‪ .1‬חוזה פסול‬
‫הרבה שנים אחרי‪ ,‬פסק דין גונשיורוביץ ‪ ,‬נגד מפעל הפיס יש לנו פסק דין שנקרא יטח נגד מפעל הפיס‬ ‫(סעיפים ‪30-31‬‬
‫לפסיקה הוא תרם הרבה וזה מקרה מאוד דומה ‪ :‬אדון יטח קנה כרטיס של לוטו הייתה הגרלה שנקראת‬ ‫לחוק החוזים‬
‫"הגרלת היובל" סכום זכייה מאוד גבוה‪ ,‬והיו שם ‪ 5‬זוכים ‪ 4‬זוכים באמת באו וקיבלו את הזכייה שלהם‬ ‫(חלק כללי)‪:‬‬
‫ויטח בא ואמר הכרטיס שלי עבד‪ ,‬אין לי את הכרטיס‪ ,‬מה אמר לו מפעל הפיס? על הכרטיס יש תנאי שמפנה‬ ‫בלתי‬ ‫חוזה שהוא‬
‫לתקנון ובתקנות מי שלא מחזיק פיזית בכרטיס לא יכול לקבל את הזכייה‪.‬‬ ‫בלתי‬ ‫חוקי‪,‬‬
‫מוסרי או סותר הרבה שנים לפני זה‪ ,‬כשעוד לא היה את סעיף ‪ 39‬ועיקרון תום הלב‪ ,‬אז ניסו לעשות כל מיני תרגילים‪ ,‬כמו‬
‫למשל שהשופט חיים כהן ניסה לשחק‪ .‬מתי החוזה נכרת? וכו'‪.‬‬ ‫את תקנת‬
‫הציבור (פאבליק *מסתבר‪ ,‬ראשון דבר שיטח נהג למלא כל שבוע כרטיס של לוטו וזה היו באמת אותם מספרים שהוא מילא‬
‫כל שבוע‪ .‬אלה היו המספרים שזכו‪.‬‬ ‫פוליסיטי)‪.‬‬
‫דבר שני‪ ,‬נכון שהוא לא החזיק את הכרטיס ביד‪ ,‬אבל היה לו העתק של הכרטיס‪.‬‬
‫דבר שלישי לפי הרישומים במחשבים של מפעל הפיס הכרטיס הזוכה שלא באו לקחת אותו‪ ,‬נשלח מאיזשהו‬ ‫‪ .2‬התערבות‬
‫קיוסק בנתיבות‪ ,‬שזה המקום שבו הוא גר ושם הוא שולח תמיד את הכרטיסים‪.‬‬ ‫מכוח עיקרון‬
‫הדבר האחרון ‪ ,‬בתקנון של מפעל הפיס יש תקופת התיישנות מקוצרת‪ .‬אם מישהו מכם שולח לו אותו אז‬ ‫תום הלב‬
‫שידע מי שלא בא לדרוש את הזכייה תוך ‪ 6‬חודשים מאבד את הזכות שלו‪.‬‬ ‫(ס' ‪ 39‬לחוק‬
‫עברו השישה חודשים ואף אחד אחר לא בא עד עכשיו‪ ,‬אז בית המשפט קבע‪ :‬הסעיף בחוזה שאומר שמי‬ ‫החוזים)‪:‬‬
‫שלא מוסר פיזית את הכרטיס הוא בסדר‪ ,‬הוא סעיף שאפילו חיוני אם לא היה הסעיף הזה ניתן מניח שכל‬ ‫על‬ ‫הסתמכות‬
‫שבוע היו באים איזה ‪ 200‬איש ונשבעים בכל היקר להם שהם הזוכים אבל אין להם את הכרטיס כי הוא עף‬ ‫מסויים‬ ‫תנאי‬
‫בחוזה ע"י אחד‬
‫ברוח‪ ,‬הכלב אכל אותו‪ .‬אז ברור שצריך סעיף כזה‪ .‬הסעיף הזה נועד למנוע סיכון ממפעל הפיס שלא יעמוד‬
‫הצדדים באופן לא‬
‫בפני מצב של כפל תביעות שהוא יצטרך לשלם לכמה אנשים‪ .‬במקרה הזה כל החששות האלה לא קיימים‪,‬‬ ‫הוגן‪.‬‬
‫אף אחד לא הגיע ועברה תקופת ההתיישנות‪ .‬יש ראיות שמראות בוודאות של ‪ 100%‬שיטח הוא הזוכה‪.‬‬ ‫*סעיף ‪ 39‬זה‬
‫מכשיר שמאפשר במקרה הזה השימוש בסעיף הזה כדי לא לשלם לאיטח הוא שימוש שלא בתום לב‪.‬‬
‫התערבות תכלית בזכות שנובעת מהחוזה בסעיף ‪ 39‬אומר שזכות שנובעת מהחוזה צריך להשתמש בה בתום לב‪ ,‬בדרך כלל‬
‫מקובלת ובטום לב‪ .‬אז בית המשפט קבע שמפעל הפיס לא יכול להסתמך על סעיף זה ובמקרה זה הוא חייב‬ ‫אובייקטיבית‬
‫בחוזים‪ ,‬לפרשנות לשלם ליטח את הזכייה בפועל‪ .‬יש פה התערבות של בית המשפט בתוכן של החוזה כי אף אחד לא חולק על‬
‫זה שתוכן החוזה אומר שמפעל הפיס לא צריך לשלם את הזכייה במקרה הזה ובעצם באמצעות השימוש‬ ‫של חוזים‪,‬‬
‫השלמה של חוזים‬
‫בסעיף ‪ ,39‬בית המשפט מחייב את מפעל הפיס כן לשלם את הסכם‪ .‬אין פה שאלה של פרשנות‪ ,‬אין פה‬ ‫וגם מאפשר‬
‫התערבות מעיקרון שאלה של פרשנות‪ .‬כולם מסכימים שהפרשנות הנכונה של החוזה‪ ,‬זה שאם הוא לא מחזיק את הכרטיס לא‬
‫תום הלב בחוזים‪ .‬צריך לשלם לו‪ .‬ולמרות זאת בית המשפט מחייב אותם לשלם לו כי הם חושבים שהוא מפעל הפיס משתמש‬
‫בזכות הזאת שלו בתום לב‪ ,‬בזכות לא לשלם שלא בתום לב במקרה הספציפי הזה‬
‫לסיכום‪ :‬סעיף ‪ 39‬זה מכשיר שמאפשר התערבות תכלית אובייקטיבית בחוזים‪ ,‬לפרשנות של חוזים‪ ,‬השלמה‬
‫‪ .3‬חוק החוזים של חוזים וגם מאפשר התערבות מעיקרון תום הלב בחוזים‪.‬‬
‫האחידים (תשמ"ג ג‪ .‬התערבות בחוזים אחידים (חוק החוזים האחידים‪ ,‬תשמ"ג – ‪:)1982‬‬
‫רקע ‪ :‬מרבית החוזים בשוק הם אחידים‪ .‬בעיקר חוזים צרכניים‪ ,‬אך גם חוזים אחרים (מסחריים‪ ,‬חוזי‬ ‫– ‪ :)1982‬מרבית‬
‫החוזים בשוק הם עבודה)‪.‬יש כל מיני סטטיסטיקות‪ ,‬אז אומרים שבין ‪ 95%‬או ‪ 98%‬רוב החוזים בשוק הם חוזים אחידים‬
‫(בבנק‪ ,‬חברת הסלולר‪ ,‬חברת הביטוח‪ ,‬החברה של הטלוויזיה בכבלים ועד)‪.‬‬ ‫אחידים‪.‬‬
‫בחוזים צרכנים‪ ,‬גם בעסקאות מסחריות‪ ,‬למשל‪ ,‬החוזה שבין משרד השיכון לבין חברת אפרופים היה חוזה‬
‫אחיד והחוזה שבין חברת ביבי כבישים לבין רכבת ישראל היה נוסח אחיד של חוזה נוסח של חוזה אחיד‪ .‬אז‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫גם יש גם חוזים מסחריים‪ .‬חוזה עבודה של כל חברה גדולה יש חוזה סטנדרטי שחלק מהסעיפים בו‬
‫‪66‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫‪-‬חיסכון בעלויות מותאמים‪ :‬מופיע בהם תיאור התפקיד והשכר‪ ,‬רוב תנאי החוזה‪ ,‬זהו חוזה אחיד‪.‬‬
‫היתרונות בחוזים אחידים‪:‬‬ ‫עסקה‪.‬‬
‫‪ -‬אחידות החברה ‪ .1‬חיסכון בעלויות עסקה ‪ -‬אם הבנק היה צריך לנסח חוזה בנפרד לכל לקוח זה היה מגדיל את עלויות החוזה‬
‫בצורה מטורפת כמו כל מוצר שאם הוא מיוצר בייצור סדרתי המוני‪ ,‬הוא הרבה יותר זול‪ .‬חוזה לכל‬ ‫כלפי הלקוחות‪.‬‬
‫ההתקשרויות חוסך בעלויות העסקה בשוק תחרותי‪ ,‬חיסכון כזה מגולגל אל הצרכנים ומוזיל לצרכנים את‬
‫העלויות‪.‬‬
‫הקושי‪:‬‬
‫‪-‬חיסכון בעלויות ‪ .2‬אחידות החברה כלפי הלקוחות‪ -‬בפירמה גדולה כמו בנק הדרך להכתיב מדיניות כלפי הלקוחות‪,‬‬
‫באמצעות חוזה אחיד שלא משנה אם פקיד הבנק יושב בנצרת או יושב בעפולה או יושב באילת הוא משתמש‬ ‫עסקה‪.‬‬
‫‪-‬אחידות החברה באותו חוזה‪ ,‬ועל ידי כך יש אחידות במדיניות כלפי הלקוחות‪.‬‬
‫הקושי בחוזים אחידים‪:‬‬ ‫כלפי הלקוחות‪.‬‬
‫‪-‬הספק מנסח את ‪ .1‬קיומם של תנאים מקפחים בחוזים אחידים‪ -‬החוזים האלה בכל העולם ולכן גם אצלנו בישראל יש בהם‬
‫תנאים מקפחים‪ .‬הספק שמשתמש בחוזה הזה ניסח אותו באופן שבהרבה מקרים הוא לטובתו‪ ,‬על חשבון‬ ‫החוזה עבור‬
‫לקוחות רבים ללא הזכויות של הלקוח‪ .‬למה הוא עושה את זה? מפני שהוא זה שמנסח את החוזה‪.‬‬
‫‪ .2‬יש כשל שוק‪ ,‬אין תחרות בשוק‪ -‬ביחס לתנאים המשפטיים של העסקה קיים כשל‪-‬שוק בשל העדר תחרות‪.‬‬ ‫מנגנוני בקרה‪.‬‬
‫‪ -‬אין משא ומתן העדר התחרות נובע מהמאפיינים של חוזים אחידים‪ .‬יש על זה מחקרים (איך אנחנו יודעים שקיים כשל‬
‫על תנאי החוזה‪ .‬שוק? נניח שאני הולך לקנות עכשיו סמארטפון חדש‪ .‬יש המון סוגים והמון מחירים והמון תכונות ובדרך כלל‬
‫‪ -‬לקוחות לא‬
‫בוחרים לקנות את המכשיר לפי המוניטין של הפירמה יש כאלה שהם מכורים לסמסונג‪ ,‬אחרים מכורים‬ ‫קוראים חוזים‬
‫לאנדרואיד‪ ,‬אייפון וכו'‪ ,‬הצבע‪ ,‬העובי‪ ,‬הצורה‪ ,‬המצלמה‪ ,‬המחיר כמובן‪ ,‬כל זה ידבר ללקוח וישכנע אתו‬ ‫אחידים‪.‬‬
‫לקנות את הטלפון הזה‪ .‬בדרך כלל לא רוכשים מכשיר בשל התנאים הכתובים בחוזה הקנייה מפני‬
‫שהלקוחות לא קוראים‪ .‬ולכן אין תחרות על התנאים שבחוזה הרכישה‪ ,‬בגלל שזה לא משהו שמעניין את‬
‫הלקוחות‪ .‬אז אין תחרות על התנאים שאנחנו‪ .‬יש תחרות על המחיר‪ ,‬יש תחרות על היופי של המכשיר‪ ,‬על‬
‫הביצועים שלו ‪ .‬אין תחרות על התנאים המשפטיים של ההתקשרות‪ ,‬אז הספקים יכולים לעשות מה שהם‬
‫רוצים‪ ,‬ולהכניס את התנאים הכי גרועים‪ .‬זה לא ימנע מלקוחות לקנות את הסמארטפון)‪ .‬יש פה כשל שוק‬
‫שמצדיק התערבות בתוכן של החוזים ‪.‬‬
‫‪ .3‬הספק מנסח את החוזה עבור לקוחות רבים ללא מנגנוני בקרה‪ -‬הספק מנסח את החוזה‪ ,‬למשל‪ :‬ספק כמו‬
‫בנק לאומי חברת כלל‪ ,‬יש להם לפעמים עשרות אלפי לקוחות‪ .‬החוזה הזה קובע את הזכויות והחובות של‬
‫עשרות אלפי אנשים כמו חוק כמעט‪ ,‬אבל בחקיקה יש מנגנוני בקרה‪ .‬זה צריך לעבור קריאה ראשונה‪ ,‬צריך‬
‫לעבור דרך ועדות ‪ ,‬יש מנגנוני בקרה שעובדים‪ .‬הספק מנסח את החוזה איך שבא לו ומכתיב להמון לקוחות‪,‬‬
‫בלי שום מנגנוני בקרה‪.‬‬
‫‪ .4‬אין משא ומתן על תנאי החוזה ‪ -‬התוויה של קביעת זכויות וחובות של ציבורים גדולים שנעשית בסקטור‬
‫הפרטי‪ ,‬בלי שיש מנגנוני בקרה כלשהם‪ .‬לכאורה‪ ,‬הספק יכול לכתוב בחוזה מה שבא לו‪.‬‬
‫‪ .5‬לקוחות לא קוראים חוזים אחידים‪ -‬הסיבות לכך‪ :‬החוזים ארוכים וקשים להבנה (במיוחד חוזים של‬
‫חברות ביטוח של בנקים‪ ,‬של חברות סלולר‪ .‬זה מתיש לקרוא אותם); ממילא לא ניתן לשנותם; הלקוח מניח‬
‫שאם כולם חותמים אזי "אין בעיה"; לא רוצה להיחשב לטרחן‪ ,‬הטיות קוגניטיביות כגון הערכת חסר של‬
‫סיכונים‪ ,‬הטיות קוגניטיביות ‪ ,‬יש מי שקיבל קיבלו פרסי נובל על מחקרים בנושא‪ ,‬קלמן וטוורסקי‪ ,‬על‬
‫הטיות קוגניטיביות של אופטימיות יתר‪ ,‬אנשים בטוחים שאצלם הכל יהיה בסדר‪ .‬בחוזה שלי לא יהיו בעיות‬
‫אז בשביל מה להתעמק בדבר הזה? בטח הכל יהיה בסדר‪.‬‬
‫כיצד מתמודדים ההתמודדות עם פערי הכוחות בחוזים האחידים (בדומה להתערבות בתוכן החוזה)‬
‫רשתות חברתיות העלולות לפגוע במוניטין ‪ -‬ספקים עשויים לא לממש את התנאים המקפחים בשל‬ ‫עם בעיית ‪‬‬
‫חשש ממוניטין שלילי (רשתות חברתיות)‪.‬‬ ‫הקיפוח בחוזים‬
‫הסדרה חקיקתית‪( -‬חקיקה קוגנטית)‪ :‬ראשית‪ ,‬משנית‪ ,‬רגולטואית (בנקאות‪ ,‬ביטוח‪ ,‬מכר דירות‪.)...‬‬ ‫האחידים? ‪‬‬
‫*רשתות חברתיות‬
‫אבל החקיקה אף פעם לא יורדת לרזולוציות כאלה שמכסה את כל התחומים‪.‬‬
‫העלולות לפגוע‬
‫(לדוגמא‪ :‬חוק המכר דירות‪ -‬מטפל בדברים שאופייניים לעסקת המכר של הדירה‪ .‬חברה קבלנית מכרה‬ ‫במוניטין‪.‬‬
‫לקונה דירה באיזה פרויקט גדול וזה חוזים אחידים‪ ,‬כל הדירות נמכרו על פי אותו חוזה‪ .‬על פי אותו‬
‫נוסח של חוזה אחיד וכתוב שם בחוזה משהו שלא קשור לעסקת המכר עצמה‪ .‬כתוב שם למשל שאם‬ ‫* הסדרה‬
‫חקיקתית‪-‬‬
‫החברה תרצה לתבוע את הלקוח‪ ,‬יכולה לתבוע אותו בכל בית משפט שהיא תרצה בישראל‪ .‬אבל אם‬
‫(חקיקה‬
‫הלקוח ירצה לתבוע את החברה הוא יוכל לתבוע אותה רק באילת‪ .‬למרות שהלקוח גר בתל אביב‪,‬‬ ‫קוגנטית)‪.‬‬
‫והחוזה נעשה בתל אביב והדירה היא בתל אביב‪ .‬למה שהם כתבו את זה כדי להקשות עליו? חוק המכר‬
‫דירות לא מטפל בדברים כאלה כי זה לא משהו שהוא חלק מעסקת המכר באופן טבעי‪ .‬במקומות האלה‬ ‫*כללי פרשנות‬
‫מיוחדים (פונים‬
‫אין פתרון בחקיקה הקוגנטית)‪.‬‬
‫בדר"כ לתכליות‬
‫כללי פרשנות מיוחדים בחוזים אחידים פונים בדר"כ לתכליות אובייקטיביות (כנגד המנסח); פרשנות‬ ‫אובייקטיביות)‪ .‬‬
‫בהתאם לציפיות הסבירות של הלקוח‪ ,‬פרשנות הוגנת‪ .‬פרשנות שמובילה לתוצאה שמתיישבת עם‬
‫*תחולה מוגברת‬
‫עקרון תום הלב וזה עוזר לנו הרבה פעמים להתגבר על בעיות של קיפוח‪.‬‬
‫של עקרון תום‬
‫תחולה מוגברת של עקרון תום הלב (סעיף ‪ -)39‬עיקרון תום הלב (סעיף ‪ )39‬הפסיקה קובעת שיש לו‬ ‫הלב (סעיף ‪ .)39‬‬
‫תחולה מוגברת בחוזים אחידים בגלל שיש שם צד חלש‪ .‬בגלל שתנאי החוזה מוכתבים באופן חד צדדי‬

‫‪67‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫אז חובת תום הלב שמוטלת על הפירמה‪ ,‬על הספק‪ ,‬על הבנק‪ ,‬על חברת הביטוח‪ ,‬על חברת הסלולר‪ ,‬היא‬ ‫*תחולה מוגברת‬
‫חובה מוגברת‪ ,‬כדוגמת מפעל הפיס‪.‬‬ ‫של עקרון תקנת‬
‫תחולה מוגברת של עקרון תקנת הציבור (סעיף ‪ -)30‬מאפשר לבית המשפט להתערב בחוזה כשהוא‬ ‫הציבור (סעיף ‪‬‬
‫‪.)30‬‬
‫בלתי חוקי או בלתי מוסרי‪ ,‬או סותר את תקנת הציבור‪ .‬אז הפסיקה קובעת שגם העיקרון של תקנת‬
‫הציבור מוחל באופן יותר עוצמתי כשמדובר בחוזה אחיד‪ ,‬אז כל אלה כלים להתמודד עם בעיית הקיפוח‬ ‫*חוק החוזים‬
‫בחוזים אחידים‪.‬‬ ‫האחידים‪.‬‬
‫חוק החוזים האחידים (הכלי המשמעותי ביותר)‪ -‬חוק החוזים האחידים החוק הראשון נחקק ‪1964‬‬ ‫‪‬‬
‫זה היה אב טיפוס דגם ראשוני של חוק החוזים האחידים ‪ ,‬ולמעשה זה מוזר‪ ,‬אבל ישראל הייתה‬
‫המדינה הראשונה בעולם שחוקקה חוק חוזים אחידים‪ .‬אחרי זה באו עוד מדינות‪ .‬היום לכל המדינות‬
‫של האיחוד האירופי יש חקיקה כזאת‪ ,‬להרבה מאוד מדינות‪ ,‬יש חקיקה שמטפלת בחוזים אחידים‬
‫לאחר מכן בשנת ‪ 1982‬החוק הוחלף בחוק חדש אחרי שהסיקו מסקנות ולקחים מהחוק הקודם‪.‬‬

‫חוק החוזים האחידים (‪-1982‬תשמ"ג)‬

‫סעיף ‪ 1‬עוסק בהגדרת מטרת החוק‪:‬‬ ‫מטרת החוק‬
‫סעיף ‪ - 1‬זה היה גם החוק הראשון בארץ שהכניס סעיף מטרת החוק‪" :‬חוק זה‬ ‫(סעיף ‪)1‬‬
‫מטרתו להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים"‪.‬‬
‫*בעיקר בנוגע להיקף התחולה‪ :‬פרשנות רחבה של סעיפי ההגדרות ופרשנות‬
‫מצמצמת של סעיף ‪.23‬‬
‫(תזכורת‪ :‬סעיף ‪ - 23‬צורת החוזה‬
‫הכלל (עיקרון חופש החוזים)‪":‬חוזה יכול שייעשה בעל פה‪ ,‬בכתב או בצורה אחרת‪("..‬סעיף ‪23‬‬
‫רישא)‬
‫החריג‪..." :‬זולת אם הייתה צורה מסוימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים")‪.‬‬

‫מדוע הכנסת חוקקה סעיף המגדיר את מטרת החוק? זה נועד להגדיר את התכלית של‬
‫החוק לצורך הפרשנות בית המשפט‪ .‬מכיוון שפרשנות משפטית היא פרשנות תכליתית‪,‬‬
‫אז הכנסת המחוקקת קבעה‪ :‬במקום שהשופט יתחיל לחפש בדברי הכנסת‬
‫ובפרוטוקולים מה הייתה מטרת החוק‪ ,‬הכנסת הגדירה לשופט את מטרת החוק‪.‬‬
‫כשיש בעיה פרשנית בחוק צריך לפרש את החוק באופן שיגשים את המטרה הזאת‪ .‬אם‬
‫יש פרשנות אחת שמגבירה את ההגנה על לקוחות ופרשנות אחרת אשר מצמצמת את‬
‫ההגנה על הלקוחות‪ ,‬השופט צריך לבחור בפרשנות שמגבירה את ההגנה על הלקוחות‪,‬‬
‫מפני שזאת מטרת החוק‪.‬‬
‫בית המשפט יפרש את החוזה תמיד באופן שייתן היקף הגנה יותר גדול ללקוחות מפני‬
‫תנאים מקפחים בחוזים‪.‬‬
‫הגדרות‬ ‫היקף התחולה‪:‬‬
‫סעיף ‪ 2‬בחוק זה –‬ ‫הגדרת חוזה אחיד‬
‫"חוזה אחיד" – נוסח של חוזה שתנאיו‪ ,‬כולם או מקצתם‪ ,‬נקבעו מראש בידי צד אחד‬ ‫(סעיף ‪)2‬‬
‫כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או‬
‫בזהותם; (ההגדרה כוללת גם חוזים שאינם חוזים צרכניים)‪.‬‬
‫"תנאי" – תניה בחוזה אחיד‪ ,‬לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל תניה אחרת שהיא‬
‫חלק מההתקשרות‪ ,‬ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה‬
‫מסויים;‬
‫"ספק" – מי שמציע שהתקשרות עמו תהיה לפי חוזה אחיד‪ ,‬ואחת היא אם הוא‬
‫הנותן או המקבל של דבר;‬
‫"לקוח" – מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה לפי חוזה אחיד‪ ,‬ואחת היא‬
‫אם הוא המקבל או הנותן של דבר;‬
‫"בית הדין" – בית הדין לחוזים אחידים המוקם לפי חוק זה‪.‬‬

‫הפסיקה הרחיבה את תחולת החוק‪ :‬פרשנות מקילה של המושג "רבים"; תחולה על‬
‫תקנון של תאגיד; תחולה על הסכמים מוקדמים לסוגיהם‪.‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫חוק החוזים האחידים חל רק על חוזים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 95%‬מהחוזים במשק הם חוזים אחידים אבל עדיין יש ‪ 5%‬שהם לא אז מאוד‬ ‫‪‬‬
‫חשוב סעיף ההגדרות‪,‬‬
‫כי הוא קובע את היקף התחולה של החוק‪ .‬שוב בחוק החוזים חלק כללי אין לנו סעיף‬
‫‪68‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫הגדרות מפני שהוא הוחל על כל סוגי החוזים‪.‬‬
‫חוק החוזים האחידים חייב להגדיר מונחי בסיס מה זה חוזה אחיד‪ ,‬למשל כי זה‬ ‫‪‬‬
‫קובע את היקף התחולה שלהם‪ .‬סעיף ‪ -1‬של החוק זה סעיף המטרה‪ .‬סעיף ‪ 2‬של‬
‫החוק זה סעיף ההגדרות‪.‬‬
‫החוק אומר מה זה חוזה אחיד נוסח של חוזה שתנאיו כולם מקצתם נקבעו מראש‬ ‫‪‬‬
‫בידי צד אחד‪ .‬בהמשך אנחנו נראה שהחוק מכנה את הצד הזה בשם הספק (גם‬
‫אם הוא לא ספק מבחינה כלכלית)‪.‬‬
‫החוק קורא לו הספק כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים‪,‬‬
‫שהחוק אחרי זה קורה להם‬
‫לקוחות בין אנשים בלתי מסוימים במספרם ובזהותם‪.‬‬
‫יש פה שני תנאים מצטברים‪:‬‬
‫תנאי ראשון ‪ :‬צד אחד ניסח את החוזה‪ ,‬הספק ניסח את החוזה‪.‬‬
‫תנאי שני‪ :‬זה נועד לא להתקשרות אחת ספציפית אלא להרבה התקשרויות עם‬
‫לקוחות‪.‬‬
‫שני תנאים מצטברים צד אחד ניסח הרבה התקשרויות‪ ,‬אבל שני התנאים האלה‬
‫מרוככים‪ ,‬משום שתנאיו כולם או מקצתם נקבעו בידי צד אחד גם עם הספק‪ ,‬ניסח‬
‫רק חלק מתנאי החוזה זה נחשב לחוזה אחיד!‬
‫(בהסכמה בין הצדדים להגיד שיש טופס שחלק ממנו קבוע מראש וחלק ממנו הוא ריק‬
‫ואנחנו במשא ומתן מסכימים‪ .‬זה עדיין יהיה חוזה אחיד‪ ,‬כי חלק מהחוזה אנחנו‬
‫נראה שההוראות החוק יחולו רק על החלק על החלק שנוסח מראש)‪.‬‬
‫על התנאים שהוסכמו בהסכמה החוק לא יחול‪ ,‬אבל החוזה יחשב לחוזה אחיד‬ ‫‪‬‬
‫(מספיק שחלק מהתנאים)‪.‬‬
‫התנאי השני אמרנו הוא צריך לשמש לחוזים רבים כמה רבים? (אין הגדרה לכמה‬ ‫‪‬‬
‫רבים)‪ .‬לדוגמא ‪ :‬בדיוק החוק אמר שגם אם חברה קבלנית בונה בעניין שיש בו ‪10‬‬
‫דירות‪ .‬והכינו מראש נוסח של חוזה‪ ,‬אז למרות שהם צפויים להתקשר רק עם ‪10‬‬
‫לקוחות זה מספיק‪ .‬זה עונה על ההגדרה‪.‬‬
‫אנשים בלתי מסוימים במספרם ובזהותם‪ ,‬זאת אומרת אם החוזה הוכן מראש‬ ‫‪‬‬
‫עבורך ועבורך‪ ,‬אז זה לא נחשב לחוזה אחיד‪ ,‬כי בזמן שקבעו אותו כבר ידעו‬
‫באופן ספציפי שזה מיועד לשני אנשים‪ .‬אבל אם האנשים לא מזוהים מראש אלא‬
‫המכינים נוסח של חוזה בשביל הלקוחות שיבואו‪ ,‬זה עונה על התנאי‪.‬‬
‫אם אני בונה בניין שיש בו ‪ 10‬קליניקות והם מיועדות רק לרופא שיניים? אם זה‬
‫מיועד לאוכלוסיה‬
‫מוגדרת‪ ,‬לא לכלל האוכלוסייה‪ ,‬זה עדיין יקיים את התנאי של אנשים בלתי‬
‫מסוימים במספרם‬
‫ובזהותם‪.‬‬
‫הפרשנות המאוד רחבה כי ככל שההגדרה תהיה יותר רחבה היא תגן על יותר‬
‫לקוחות‪ ,‬זה יגשים את מטרת מטרת החוק‪.‬‬
‫בניגוד לשיטות משפט אחרות‪ ,‬אין פה דרישה שזה יהיה חוזה צרכני‪ .‬זה לא חייב‬ ‫‪‬‬
‫להיות חוזה בין פירמה לבין לקוח זה יכול להיות גם חוזה בין שתי פירמות (רכבת‬
‫ישראל או משרד השיכון וחברת אפרופים)‪.‬‬
‫זה יכול להיות גם חוזה עבודה‪ ,‬כל סוג של חוזה בתנאי שהוא עונה על ההגדרות‬
‫הללו‪ ,‬הוא חוזה אחיד‬
‫שחל עליו החוק‪.‬‬
‫(סעיף ‪" -)2‬תנאי" תניה בחוזה אחיד‪ ,‬לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל תניה אחרת‬ ‫היקף התחולה‪:‬‬
‫שהיא חלק מההתקשרות‪ ,‬ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך‬ ‫הגדרת תנאי‬
‫חוזה מסויים‪.‬‬ ‫(סעיף ‪)2‬‬
‫כלומר‪ :‬החוק קובע שבית המשפט יכול לבטל או לשנות תנאי מקפח בחוזה אחיד‪ .‬אז‬
‫מה זה תנאי בחוזה אחיד? (זה מוגדר גם בסעיף ‪ ,)2‬ההגדרה היא מאוד רחבה‪.‬‬
‫"תניה שמאוזכרת" בו הכוונה לזה שאם יש ץניית הפנייה שרק מאזכרת את התנאים‬
‫האלה‪ ,‬גם הם חלק מהחוזה‪ ,‬אפשר לטפל בהם‪ ,‬לבטל אותם‪ ,‬לשנות אותם מכוח חוק‬
‫החוזים האחידים כאילו הם חלק מהחוזים‪" .‬כל תנאי אחרת שהיא חלק‬
‫מההתקשרות"‪ :‬למשל לפעמים יש נספחים לחוזה נספח תשלומים‪ ,‬מפרט טכני כל‬
‫מיני נספחים‪ .‬אם יש תניית הפנייה שרק מאזכרת את התנאים האלה‪ ,‬גם הם חלק‬
‫מהחוזה‪ ,‬אפשר לטפל בהם‪ ,‬לבטל אותם‪ ,‬לשנות אותם מכוח חוק החוזים האחידים‬

‫‪69‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫כאילו הם חלק מהחוזים‪ .‬כל עוד זה חלק שמצרפים לחוזה ההגדרה של תנאי חל עליו‪.‬‬
‫מתי חוק החוזים האחידים לא חל על תנאי או סעיף מסויים בחוזה?‬
‫"הסכימו עליה במיוחד" – רק אם התקיים מו"מ מהותי שבעקבותיו עוצבה התניה‬
‫מחדש באופן מאוזן יותר‪.‬‬
‫כלומר ‪ :‬אם יש חוזה אחיד אבל יש שם תנאי שניהלנו עליו‪ ,‬משא ומתן וקבענו אותו‬
‫בהסכמה‪ ,‬למשל ספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסוים‪ ,‬החוק לא חל‬
‫עליו!‬
‫החוק לא חל עליו‪ ,‬אי אפשר יהיה לבטל אותו מכוח חוק החוזים האחידים‪.‬‬
‫כל מיני ספקים מנסים להתגבר על זה‪ ,‬והם אומרים לך תחתום פה בראשי תיבות ליד‬
‫התנאי הזה‪ .‬כאילו שאם חתמנו בראשי תיבות אז הסכמנו ספציפית על התנאי הזה‪.‬‬
‫לא עובד! הפרקטיקה הזאת לא עובדת! תנאי שהוסכם במיוחד זה באמת כך‪ ,‬קובעת‬
‫הפסיקה תנאי שנוהל עליו משא ומתן והוא נוסח מחדש באופן שמאזן את‬
‫האינטרסים של הצדדים‪( .‬רק אם באופן מהותי נוהל משא ומתן באופן שהתוצר הוא‬
‫משהו שמאזן בין האינטרסים של הצדדים‪ .‬אז זה תנאי שיוצא מתכולת החוק‪ ,‬אבל‬
‫לא משהו פורמליסטי או מלאכותי)‪.‬‬
‫"ספק" ‪ -‬מי שמציע שהתקשרות עמו תהיה לפי חוזה אחיד‪ ,‬ואחת היא אם הוא‬ ‫היקף התחולה‪:‬‬
‫הנותן או המקבל של דבר;‬ ‫הגדרת "ספק"‬
‫"לקוח " ‪ -‬מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה לפי חוזה אחיד‪ ,‬ואחת היא‬ ‫ו‪" -‬לקוח"‬
‫אם הוא המקבל או הנותן של דבר;‬ ‫(סעיף ‪)2‬‬
‫כדאי לשים לב ‪ :‬ההגדרה היא שונה מההגדרה הכלכלית של ספק ללקוח‪:‬‬
‫ספק= זה מי שמספק את החוזה קובע את תנאיו‪ ,‬כלומר מנסח את החוזה בעל הכוח‬
‫( לא משנה אם הוא מוכר או קונה או משלם או מקבל תשלום‪ ,‬זה בכלל לא חשוב מה‬
‫הפונקציה הכלכלית שלו‪ .‬הוא זה שניסח את החוזה‪ ,‬ומכאן אנחנו מסיקים שהוא בעל‬
‫הכוח)‪.‬‬
‫לדוגמא ‪ :‬נניח שלתנובה יש חוזה אחיד שלפיו היא קונה חלב מבעלי רפתות‪ .‬יש לי רפת‬
‫עם שתיים וחצי פרות ותנובה קונה את החלב‪ .‬מי ניסח את החוזה? מי הגוף החזק?‬
‫תנובה‬
‫מבחינה כלכלית‪ ,‬בעסקה שאני מוכר לתנובה חלב אני הספק‪ ,‬אני מספק לתנובה חלב‪.‬‬
‫ותנובה היא לקוח שלי קונה חלב ומשלמת לי כסף‪.‬‬
‫לא כך מבחינת החוק‪ ,‬מבחינת החוק תנובה היא הספק‪ ,‬מפני שהיא ניסחה את‬
‫החוזה‪ ,‬היא קבעה את תנאי החוזה‪.‬‬
‫בחוזה עבודה ‪ :‬החוק גם יחול בלי שום בעיה על יחסי עבודה‪ .‬ברור שעובד ומעסיק זה‬
‫לא ספק‪ ,‬ולקוח בהגדרות הכלכליות‪ ,‬עדיין אם החוזה נוסח על ידי מיקרוסופט אז‬
‫יהיה הספק לצורך חוק החוזים האחידים והעובד הוא הלקוח‪ ,‬למרות שלא היינו‬
‫קוראים להם ככה בשפה הכלכלית‪.‬‬

‫דוגמא נוספת‪ :‬מדינת ישראל על פי חוק הביטוח הלאומי צריכה לשכן בבתי אבות‬
‫קשישים שעומדים בתנאים מסוימים של חוק הביטוח הלאומי עכשיו למדינה אין בתי‬
‫אבות משלה‪ ,‬אלא היא מתקשרת עם בתי אבות ולוקחת שם חדרים עבור מי שהיא‬
‫צריכה לשקם שם‪.‬‬
‫מבחינה כלכלית‪ ,‬בית האבות הוא זה שמספק את השירות‪ ,‬המדינה קונה ממנו את‬
‫השירות‪ ,‬ומכיוון שהמדינה היא זאת שמכתיבה את החוזרת חוזה אחיד לכל בתי‬
‫האבות‪ ,‬אז המדינה היא הספק מבחינת חוק החוזים האחידים ובתי האבות הם‬
‫הלקוח‪ .‬במקרה הזה זה חוזה מסחרי‪ ,‬והחוק חל גם על חוזים מסחריים‪.‬‬
‫פסק הדין נקרא "אבא" ארגון בתי אבות נגד מדינת ישראל‪.‬‬
‫*התיקון לחוק החוזים האחידים נבע מכך שהיה צריך להגדיר באופן שונה את הספק‬
‫והלקוח‪ ,‬ולא לפי‬
‫ההגדרות הכלכליות‪ ,‬הסיבה הייתה שהרבה מאוד חוזים אחידים ברחו מהרשת של‬
‫החוק‪ ,‬כי באו ואמרו רגע הוא לא ספק‪ ,‬למרות שהוא כתב את החוזה האחיד‪ ,‬אין לו‬
‫פונקציה של ספק‪ .‬ולאחר תיקון החוק לא קבעה הפונקציה כלכלית‪ ,‬אלא מה שקבע‬
‫זה מי כתב את החוזה‪.‬‬
‫תחולת החוק גם על חוזים אחידים של המדינה‬ ‫היקף התחולה‪:‬‬
‫סעיף ‪" :22‬לענין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם אחר"‪.‬‬ ‫תחולה על המדינה‬
‫(סעיף ‪)22‬‬
‫‪70‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫דין המדינה כדין כל אדם אחר‪ -‬אם אנחנו מדברים על היקף התחולה של החוק‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אז החוק חל גם על חוזים של המדינה‪ .‬יש הוראה מפורשת בחוק שהחוק חל גם‬
‫על חוזים של המדינה‪.‬‬
‫'ריבוי הכובעים' של המדינה‪ -‬יש פה קשיים כי המדינה משחקת בחוק הזה‬ ‫‪‬‬
‫בכמה כובעים‪ .‬היא גם יכולה להיות ספק‪ ,‬אבל המדינה באמצעות היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬גם משחקת פה תפקיד מאוד מרכזי של הגנה על אינטרסים‬
‫של לקוחות‪ ,‬דרך מנגנון שנקרא בית דין לחוזים אחידים‪.‬‬
‫המדינה בתפקידה כספק‪ :‬פסק דין גרנות‪ -‬זה לא כל כך פשוט כי המדינה‬ ‫‪‬‬
‫נדרשת לבדוק את החוזים של עצמה דרך החוק הזה ולכן מאפשרים לכל מיני‬
‫ארגונים צרכניים‪ ,‬ארגוני לקוחות לעשות את הפעולה הזאת‪ ,‬למשל‪ ,‬יש ארגון‬
‫גרנות‪ ,‬שהוא ארגון שמייצג מושבים וקיבוצים‪ ,‬והוא הגיש תביעה נגד חוזה של‬
‫המדינה לבית הדין לחוזים אחידים‪ .‬המדינה לא טרחה והיועץ המשפטי לממשלה‬
‫לא יעשה את זה בעצמו מן הסתם‪.‬‬
‫סעיף ‪ :23‬הוראות חוק זה לא יחולו על‬ ‫סייגים לתחולה‪:‬‬
‫(‪ )1‬תנאי הקובע את התמורה הכספית שישלם הלקוח או הספק בעד נושא העסקה‪,‬‬ ‫הוצאה מגדר תכולת החוק‬
‫ובלבד שהוא מנוסח בלשון פשוטה וברורה;‬ ‫קבוצות מסוימות של מקרים‬
‫(‪ )2‬תנאי התואם תנאים שנקבעו בחיקוק‪ ,‬בהתאם לתכלית החיקוק;‬ ‫(סעיף ‪)23‬‬
‫(‪ )3‬תנאי התואם תנאים שנקבעו בהסכם בין‪-‬לאומי שישראל צד לו;‬ ‫‪-‬התמורה הכספית‬
‫(‪ )4‬הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים‪ ,‬תשי"ז‪...1957-‬‬
‫‪-‬תנאים שנקבעו בחיקוק‬
‫סעיף ‪ 23‬לחוק מוציא מתכולת החוק ‪ 4‬קבוצות של מקרים‪( :‬ההסבר מהסעיף האחרון‬
‫לראשון בסדר הפוך)‬
‫‪-‬תנאים שנקבעו בהסכם בין‪-‬לאומי‬
‫‪ .4‬הסכם קיבוצי‪ -‬אפשר אולי גם לראות אותו כחוזה אחיד‪ ,‬אבל הסכם קיבוצי‬ ‫שישראל צד לו‬
‫בתחום דיני עבודה יש לו מנגנונים בדיני עבודה שידאגו לזה שההסכם הזה יהיה הוגן‬
‫יותר מזה‪ ,‬הוא גם פרי משא ומתן אז הוא בחוץ‪.‬‬ ‫‪-‬הסכם קיבוצי‬
‫‪ .3‬בהסכם בין‪-‬לאומי שישראל צד לו ‪ ,‬סעיף ‪ -)3(23‬מדינת ישראל חתומה במישור של‬
‫המשפט הבינלאומי על כל מיני הסכמים בינלאומיים‪ ,‬אמנות‪ .‬אם בחוזה אחיד‬
‫ישראלי של חברה ישראלית יש תנאי שתואם תנאי או סעיף בהסכם בין לאומי‬
‫שישראל צד לו החוק לא חל עליו‪ .‬בית המשפט לא יוכל להתערב בתנאי הזה ולבטל‬
‫אותו או לשנותו‪.‬‬
‫כל הפסיקה מתייחסת רק לדבר אחד‪ -‬ישראל חתומה על אמנת מונטריאול ואמנת‬
‫ורשה ‪ .‬אלה שתי המנות שעוסקות בטובלה אווירית בינלאומית (ורשה היא הישנה‪,‬‬
‫מונטריאול החדשה יותר) ‪ ,‬כלומר‪ ,‬האמנות עוסקות בטובלה אווירית בינלאומית‪,‬‬
‫למשל ‪ :‬אנחנו טסים לחוץ לארץ‪ ,‬המזוודה הלכה לנו לאיבוד‪ .‬אנחנו רוצים שחברת‬
‫התעופה תשלם לנו וחברת התעופה אומרת‪ ,‬אבל האחריות שלי לפי הכרטיס לפי‬
‫החוזה מוגבלת לעד סכום מסויים של דולרים‪ .‬למרות שהיה לי בתוך המזוודה משהו‬
‫ששווה הרבה יותר החברה מסתמכת על התנאי בחוזה כי זה חוזה אחיד ‪ .‬עצם‬
‫העובדה שאני טס אל על כל‪ ,‬הנוסעים טסים על פי אותו הסכם‪.‬‬
‫לא ניתן לטעון בפני בית המשפט שהתנאי הזה הוא תנאי מקפח על חוק החוזים‬
‫האחידים‪ ,‬כי התנאי הזה שמגביל את אחריותו של המוביל האווירי‪ ,‬תואם סעיף‬
‫שנמצא באמנה הבינלאומית שישראל צד בו‪ .‬באמנה הבינלאומית יש הגבלה על‬
‫אחריותו של מוביל בינלאומי לאובדן של מטען‪ .‬היות והתנאי בחוזה של ישראייר או‬
‫של אל על וכו' תואם את האמנה הבינלאומית הוא מוחרג מהחוק‪ .‬בית משפט לא יוכל‬
‫להגיד התנאי התנאי הזה נראה לי מקפח אני מבטל אותו‪.‬‬
‫אם התנאי בהסכם הזה באמת תואם את האמנה הבינלאומית לא ניתן לבטל אותו‬
‫בגלל מחויבויות בינלאומיות של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬תנאי שנמצא בחוק של הכנסת או בתקנה‪ ,‬סעיף ‪ -)2( 23‬אם התנאי שבחוזה נראה‬
‫לבית המשפט מקפח אבל הוא תואם לתנאי שנמצא בחוק של הכנסת או בתקנה בית‬
‫משפט לא יוכל להתערב‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬נניח שעשיתי עסקת מכר באמצעות חוזה אחיד (לא עסקת צרכנית‪ ,‬כי‬
‫בצרכני יש כללים מיוחדים)‪ ,‬עסקת מכר באמצעות חוזה אחיד‪ .‬יש לי רשת של חנויות‪,‬‬
‫קניתי מיבואן סחורה יבואן ישראלי‪ ,‬אבל באמצעות חוזה אחיד של היבואן ושם כתוב‬
‫בחוזה‪ ,‬שאם לא בדקתי את הסחורה מיד עם קבלתה ולא הודעתי מיד על איזושהי אי‬
‫התאמה‪ ,‬פגם אי התאמה בסחורה‪ ,‬אני לא אוכל לתבוע יותר את המוכר‪ .‬נראה מקפח‬
‫ואם גיליתי אחרי שבועיים? הרי יש תקופת התיישנות של ‪ 7‬שנים‪ .‬גיליתי אחרי חצי‬

‫‪71‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫שנה‪ ,‬היה אצלי במחסן עכשיו פתחתי את זה וגיליתי שיש פגם‪.‬‬
‫אך הסעיף הדורש דיווח מידי על פגם‪ ,‬תואם את הוראות חוק המכר‪ .‬בחוק המכר‬
‫סעיפים ‪ 13‬ן‪ ,14 -‬יש נטל על הקונה לבדוק את המיקר מיד עם קבלתו ולהודיע למוכר‬
‫מיד אם הוא מגלה אי התאמה‪ .‬ואם הוא לא בודק מיד ומודיע מיד הוא מאבד את‬
‫הזכות לתבוע‪ .‬לכאורה לא הגיונית‪ .‬במסגרת התיקונים שיעשו בחוק המכר‪ ,‬יתקנו את‬
‫ה"מיד" ל"זמן סביר"‪ ,‬אבל כל עוד כתוב בחוק מיד אז אם כתוב בחוזה האחיד מיד‬
‫ואני אגיד לבית המשפט זה לא פייר‪ .‬השופט יכול להגיד שגם לו זה נראה לא פייר‪,‬‬
‫אבל הוא לא יכול להתערב בזה‪ .‬למה? כי התנאי שבחוזה תואם תנאי שנקבע בחיקוק‪.‬‬
‫מיד כמו זמן סביר‪ ,‬זה לא פרק זמן מוגדר‪ .‬בית המשפט העליון באחד מפסקי הדין‪,‬‬
‫נדרש לענות על השאלה‪ :‬מה הפירוש של המונח מיד? השופטת בן‪-‬פורט כתבה‪" :‬מיד‬
‫זה יותר מהר מזמן סביר"‪.‬‬
‫רק הוסיפו במסגרת תיקון החוק את המילים‪" :‬בהתאם לתכלית החיקוק"‪.‬‬
‫הכוונה של משרד המשפטים‪ :‬זה לא להסתכל באופן טכני אם התנאי שבחוזה הוא‬
‫כמו התנאי שמופיע בחוק‪ ,‬זה לא מספיק‪ .‬צריך שהחוזה והחוק יהיו קשורים לאותו‬
‫תחום עיסוק‪ ,‬לאותו נושא‪ ,‬מפני שדבר שהוא הוגן בהקשר אחד הוא לא הוגן בהקשר‬
‫אחר‪ .‬אז אם זה חוזה מכר ויש בו תנאי שמתאים לחוק המכר‪ ,‬אז בית משפט לא‬
‫יתערב‪ ,‬אבל אם בחוזה מכר יש תנאי שמתאים לאיזה חוק בתחום אחר לגמרי‪ ,‬זה לא‬
‫קשור לעסקאות מכר אז התנאי לא ימנע התערבות‪ .‬לכן הוסיפו את המילים "בהתאם‬
‫לתכלית החיקוק" ‪.‬‬
‫‪ .1‬תנאי הקובע את התמורה הכספית שישלם הלקוח או הספק בעד נושא העסקה‪,‬‬
‫ובלבד שהוא מנוסח בלשון פשוטה וברורה‪ ,‬סעיף ‪:)1(23‬הסעיף החשוב ביותר!‬
‫הוראות חוק זה לא יחולו על תנאי הקובע את התמורה הכספית שישלם הלקוח‪.‬‬
‫"המחיר" בית משפט לא מתערב בו מכוח חוק החוזים האחידים‪ .‬למה? מפני שההנחה‬
‫היא שביחס למחיר יש תחרות‪ ,‬אם אין תחרות יש חוקים אחרים‪ ,‬שמטפלים בזה דיני‬
‫הגבלים עסקיים‪ ,‬מונופולין‪ ,‬דיני תחרות‪.‬‬
‫ההנחה היא שעל מחיר בניגוד לתנאים אחרים בחוזה אחיד יש תחרות‪ ,‬פה השוק‬
‫עושה את העבודה‪.‬‬
‫אין הצדקה להתערב בזה‪ .‬גם ההנחה‪ ,‬שלקוח לא קורא את תנאי החוזה‪ ,‬לא חלה על‬
‫הנושא הזה‪ .‬הלקוח גם בחוזה שהוא ארוך מתעניין במחיר ובכמה צריך לשלם‪.‬‬
‫בית משפט לא יכול מכוח חוק החוזים האחידים להתערב במחיר ובלבד שהוא מנוסח‬
‫בלשון פשוטה וברורה‪ .‬אם מנסים לעבוד על הלקוח באמצעות חוזה מסורבל ולא מובן‬
‫שהמחיר בו לא ברור‪ ,‬החוק כן יחול עליו ‪.‬‬
‫שני מישורי תחולת החוק‪ :‬תנאי מקפח וביטולו (בבית הדין‪ +‬בית‬ ‫שני מישורי‬
‫‪:‬תחולת החוק‬
‫המשפט)‬ ‫*תנאי מקפח וביטולו‬
‫סעיף ‪ -3‬בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו‪ ,‬בהתאם להוראות חוק זה‪ ,‬תנאי בחוזה‬ ‫‪):‬סעיף ‪(3‬‬
‫אחיד שיש בו – בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות – משום קיפוח‬
‫בבית המשפט‪. 1.‬‬
‫לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן‬
‫‪ –.‬תנאי מקפח)‬ ‫‪.‬בבית הדין ‪2.‬‬
‫כלומר‪ :‬סעיף ‪ 3‬אומר בתמצית מה עושים עם החוק הזה‪ ,‬שבית המשפט‬
‫(השלום‪/‬המחוזי‪/‬העליון) או בית הדין יבטלו או ישנו בהתאם להוראות חוק זה‪ ,‬תנאי‬
‫!מקפח‬
‫חוק החוזים האחידים לא מחליף את דיני החוזים הכללי‪ ,‬מטרת חוק החוזים כולו‬
‫להקנות לבית המשפט ולבית דין סמכות לבטל או לשנות תנאי מקפח בחוזה אחיד‪.‬‬
‫יש שני מישורי תחולה של החוק‪:‬‬
‫‪ .1‬אפשר להכיל את החוק גם בבית משפט וגם בבית דין לחוזים אחידים‪ -‬איך החוק‬
‫עובד בבית הדין ואיך החוק עובד בבית המשפט?‬

‫שני מישורי תחולת החוק‬

‫‪72‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬

‫בית המשפט‬ ‫בית הדין‬

‫‪-‬בית משפט*‬ ‫*בית הדין‪ -‬אבל בתוך מערכת המשפט הישראלית יש גם טריבונלים שיפוטיים נוספים‬
‫השלום (בנושאים שונים‪ :‬תעבורה‪-,‬‬ ‫המתמחים בתחומים מסוימים והחוק מקנה להם סמכות שיפוט באותו נושא כמו בית‬
‫‪.‬משפחה‪ ,‬עניינים מקומיים וכו')‬ ‫הדין לעבודה‪ ,‬בית הדין לענייני משפחה‪ ,‬בית דין רבני‪ ,‬בית דין דרוזי ויש בית דין שרעבי‬
‫המחוזי (ערכאת ערעור על השלום וגם‪-‬‬ ‫וכן הלאה ויש למשל בית דין להגבלים עסקיים‪ ,‬ויש בית דין לחוזים אחידים‪.‬‬
‫בעניינים מסוימים מתחילים ישר בבית‬ ‫החוק שמסדיר את הקמת אותו בית דין ומסדיר את פעולתו‪ ,‬קובע במה הוא דן‪ ,‬האם זו‬
‫‪.‬המשפט המחוזי‬ ‫סמכות ייחודית שרק לבית הדין יש ואין לגוף אחר? ואיך מערערים על בית הדין? גם פה‬
‫‪.‬העליון‪ -‬מעל כולם‪-‬‬ ‫זה שונה‪ .‬למשל בבית הדין לעבודה אז אתם יודעים שיש ערכאה ראשונה שזה אזורי ויש‬
‫‪ -‬בג"צ‪ -‬להגיע לבית המשפט העליון‬ ‫ערכאה גבוהה ארצית ואין אפשרות ערעור מבית הדין הארצי לעבודה לבית המשפט‬
‫באמצעות בגץ‪ ,‬זה לא הליך של ערעור‪ ,‬זה‬ ‫העליון‪ ,‬אפשר במקרים מאוד מאוד מאוד חריגים‪.‬‬
‫הליך של בגץ והעילות הן מאוד מצומצמות‬ ‫בית הדין‪ :‬דגשים עיקריים‬
‫ומתוחמות‪.‬‬ ‫‪( 16‬א) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו‪ ,‬הממונה על הגנת הצרכן והסחר‬
‫בית המשפט‪ :‬דגשים עיקריים‬ ‫ההוגן לפי חוק הגנת הצרכן‪ ,‬התשמ"א‪" ,1981-‬כל ארגון לקוחות ורשות ציבורית‬
‫שנקבעו בתקנות‪ ,‬וכן ארגון לקוחות שיאשר שר המשפטים לענין מסוים‪ ,‬רשאים לבקש ‪-‬טענה שנסמכת על החוק מועלית על ידי‬
‫הלקוח במסגרת סכסוך קונקרטי‪.‬‬ ‫מבית הדין לבטל או לשנות תנאי מקפח בחוזה אחיד"‪( .‬ב) "שר המשפטים רשאי‬
‫‪-‬תחולת ההחלטה רק ביחס לצדדים בהליך‪.‬‬ ‫לקבוע לארגון לקוחות או לרשות ציבורית שנקבעו לפי סעיף קטן (א) תנאים להגשת‬
‫התחשבות בנסיבות הקונקרטיות של‪-‬‬ ‫בקשות לבית הדין‪"...‬‬
‫הקיפוח‬ ‫‪.‬המקרה בעת בחינת‬ ‫"לקוח" אינו יכול לפנות לבית הדין!‬
‫סכסוך רגיל המתנהל בבית משפט מכריע*‬ ‫תחולת ההחלטה‪ :‬על כל החוזים של הספק שנוסחם זהה או דומה במהותו לחוזה‬
‫לגבי הלקוח הספציפי ולא מבטל או משנה‬ ‫שנבחן‪ .‬תחולה רטרואקטיבית כברירת מחדל‪.‬‬
‫התנאי המקפח לכלל הציבור שנפגע מתנאי‬ ‫‪16‬א'‪ ,‬קובע רשימה של גופים ציבוריים או בעלי מאפיינים מעין ציבוריים‪ :‬היועץ‬
‫‪.‬זה בחוזים האחידים‬ ‫המשפטי לממשלה‪ ,‬רגולטור הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי חוק הגנת‬
‫(עיקר הפעילות של החוק היא בבית‬ ‫הצרכן‪ ,‬ארגוני לקוחות או רשויות ציבוריות שנקבעו בתקנות‪ ,‬וגם ארגוני לקוחות‬
‫המשפט‪ .‬בבית משפט יש סכסוך רגיל‪,‬‬ ‫שקיבלו אישור של שר המשפטים‪ .‬אז בגדול זה גופים ציבוריים שהעיקרי בהם הוא‬
‫למשל‪ ,‬הפרת חוזה‪ .‬סכסוך רגיל בין ספק‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫חוק החוזים האחידים פרק ב' סעיף ‪" -6‬מוקם בזה בית דין לחוזים אחידים‪ ".....‬מקים לבין לקוח‪ .‬הלקוח לא שילם לחברת הביטוח‬
‫את הפרמיה‪ ,‬או שקרה מקרה שחברת‬ ‫טריבונל שיפוטי שנקרא בית הדין לחוזים אחידים‪ ,‬אחר כך יש הסברים כמה חברים‬
‫הביטוח לא משלמת ללקוח את תגמולי‬ ‫יהיו בבית הדין ומי זה אב בית הדין‪...‬‬
‫הביטוח‪.‬‬ ‫*רק גופים ציבוריים אלו רשאים לפנות לבית הדין לחוזים אחידים לבקש מבית הדין‬
‫הייתה לי תאונת ברכב‪ ,‬פניתי לחברת‬ ‫לבטל או לשנות תנאי מקפח בחוזה אחיד‪ .‬רשות ציבורית שמוסמכת לפי החוק או לפי‬
‫הביטוח‪ ,‬חברת הביטוח לא רוצה לשלם‪ ,‬אז‬ ‫התקנות‪ ,‬או לפי הסמכה של שר המשפטים‪ ,‬יכולה לפנות לבית הדין לבקש מבית הדין‬
‫שיבטל או ישנה תנאים מקפחים בחוזה אחיד‪ .‬למשל המפקח על הבנקים שקיבל הסמכה אני מגיש תביעה לבית המשפט תביעה‬
‫רגילה‪.‬‬ ‫לצורך העניין הזה יכול לפנות לבית הדין ולטעון שבחוזה לפתיחת חשבון עו"ש של בנק‬
‫לאומי יש תנאים מקפחים ולבקש מבית הדין שיבטל את התנאים המקפחים‪ .‬או שהיועץ במסגרת התביעה חברת הביטוח נניח בכתב‬
‫ההגנה שלה‪ ,‬אומרת אני לא צריכה לשלם‬ ‫המשפטי לממשלה יכול לפנות לבית הדין ולהגיד לחברת בנייה פלונית‪ ,‬שהיא בונה‬
‫בניינים ברחבי הארץ ומוכרת דירות על פי חוזה אחיד‪ ,‬ובחוזה הזה יש תנאים מקפחים‪ .‬מפני שבסעיף מסויים של פוליסת הביטוח‪,‬‬
‫שהיא כמובן חוזה אחיד‪ ,‬ובסעיף זה כתוב‬ ‫הנה אני פונה לבית הדין ומבקש מבית הדין שיבטל או ישנה את התנאים הללו‪.‬‬
‫שאם התאונה קרתה ביום מעונן‪ ,‬אז אני לא‬ ‫*מי לא יכול לפנות לבית הדין? לקוח פרטי לא יכול לפנות לבית הדין‪.‬‬
‫צריכה לשלם כסף‪ .‬נניח שיש תנאי כזה‪ .‬מה‬ ‫*אם בית הדין נותן החלטה‪ ,‬תחולת ההחלטה היא רוחבית ביחס לכל החוזים של אותו‬
‫אני אטען בבית המשפט שהתנאי הזה הוא‬ ‫למשל בית הדין דן בחוזה האחיד של בנק לאומי ביטל ושינה כעשרים תנאים‬
‫תנאי מקפח ולכן צריך להתעלם ממנו‪ ,‬צריך‬ ‫מקפחים‪ ,‬זה חל על כל חוזה פתיחת עו"ש של בנק לאומי וכיום‪ ,‬אחרי שהחוק תוקן ב‪-‬‬
‫לבטל אותו ואז אם התנאי הזה לא קיים כי‬ ‫זה גם חל רטרואקטיבית על חוזים אחידים שעדיין קיימים והם בתוקף‪ .‬זאת‬
‫בית המשפט מבטל אותו אז חברת הביטוח‬ ‫אומרת‪ ,‬זה לא יחול רק על חוזים של בנק לאומי שייחתמו ממועד פסק הדין והלאה גם‬
‫צריכה לשלם לי‪ .‬אז זה כמו שיכולתי‬ ‫על הלקוחות הקיימים‪.‬‬
‫להעלות טענה של תנאי מסוים‪ ,‬הסותר‬ ‫זה לא יחול על חוזים שכבר נגמרו‪ ,‬אבל על חוזים קיימים גם אם נחתמו לפני‬
‫הוראת חוק קוגנטית‪ ,‬או לא חוקי או‬ ‫שנים זה יחול‪ ,‬התחולה‪ -‬תחולה היא רוחבית (אצל חלק מהספקים זה יכול להיות‬
‫שהפרשנות שלו מקפחת‪ .‬אם בית המשפט‬ ‫מאוד משמעותי‪ ,‬אם זה בנק גדול או חברת ביטוח גדולה‪ ,‬אז אנחנו מדברים על השפעה‬
‫מקבל את הטענה‪ ,‬זה יחול רק ביחס לאותו‬ ‫על אלפי לקוחות כמעט כמו השפעה של חקיקה)‪.‬‬
‫לקוח‪ ,‬לא כמו בבית הדין‪ ,‬בית משפט דן רק‬ ‫*ריגולטור ריכוזי‪:‬‬
‫בתיק שלפניו‪ .‬בית המשפט יתחשב‬ ‫פסק הדין חל על כל החוזים אבל רק של אותו ספק ספציפי במקרה של הבנקים יש‬
‫בנסיבות הקונקרטיות של אותו מקרה לא‬ ‫רגולטור מאוד ריכוזי שנקרא המפקח על הבנקים‪ :‬בית הדין חילק את הנטל בין‬
‫רק בלשון הסעיף‪ ,‬אלא גם בהקשר הרחב‬ ‫הבנקים בנק לאומי דנו בחוזה ראש והבנק הבינלאומי דנו בחוזה הלוואה מובטחת‬
‫יותר גם בשאר תנאי החוזה‪ ,‬גם בנסיבות‬ ‫במשכנתא ובנק הפועלים דנו בחוזה של מתן שירותים טלפונים ושירותי אינטרנט‪ ,‬כדי‬
‫מסוימות‪ ,‬יכול להיות שאצל לקוח אחד‬ ‫שלא בנק אחד יסבול את כל הצרות‪ .‬הריגולטור מיישם את פסק הדין ומוציא הנחיות‬
‫התנאי באמת מקפח‪ ,‬ואולי אצל לקוח אחר‬ ‫לכל הבנקים ומודיע להם שהם מחויבים לשנות את החוזים שלהם‪.‬‬

‫‪73‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫זה לא מקפח‪.‬‬ ‫*תחומים בהם אין ריגולטור ריכוזי‪:‬‬
‫זה ישפיע גם על לקוחות אחרים של אותו‬ ‫יש תחומים שאין בהם רגולטור ריכוזי‪ ,‬כזה שאין לו שליטה כל כך הדוקה‪ .‬למשל חברות‬
‫ספק רק בעקיפין‪ ,‬אם יהיו להם הליכים‬ ‫בנייה‪ ,‬אז יש רגולציה גם שם‪ ,‬אבל לא כל כך ביחס לתוכן של החוזים‪ .‬וגם יש המון‬
‫משפטיים‪ ,‬אז יש סיכוי שבית המשפט‬ ‫חברות בנייה לעומת ‪ 11‬או ‪ 10‬הבנקים‪ .‬אם יתנו פסק דין נגד חברה מסוימת זה יכול רק‬
‫האחר יראה את התקדים ויפסוק אותו דבר‪,‬‬ ‫על החוזים של אותה חברה‪ ,‬אבל שאר החברות ידעו שאם הם לא מרצונן יתאימו את‬
‫או שכן או שלא‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אז מחר היועץ המשפטי לממשלה יפעל נגדם ויקבל כנראה את אותה תוצאה בבית‬
‫בית המשפט לא נותן ייעוץ ולא נותן עצות‬
‫ולא והוא לא מורה דרך מוסרית‪ .‬השופט‬ ‫דוגמא נוספת ‪ :‬גם ארגוני לקוחות יכולים לפנות‪ ,‬אז יש למשל ארגון עמותה שמאגדת את‬
‫תפקידו להכריע בסכסוך שלפניו בלבד‪.‬‬ ‫כל הדיירים שגרים בבתי דיור מוגן בארץ‪ .‬בישראל יש קרוב ל‪ 40 -‬בתי דיור מוגן‪ ,‬הם‬
‫אם ניתן פסק דין ובמסגרת פסק הדין‪ ,‬בית‬ ‫הגישו בקשה לבית הדין לבטל תנאים מקפחים וצירפו לבקשה את כל בתי הדיור המוגן‬
‫משפט מחליט לבטל או לשנות תנאי מקפח‬ ‫בישראל‪ ,‬ולכן ההחלטה של בית הדין חלה על כל מי שצורף לבקשה‪ .‬מכאן תיאורטית‬
‫בחוזה אחיד זה עובד כלפי המקרה הזה‪.‬‬ ‫המפקח על הבנקים יכול להגיש בקשה לבית הדין בו זמנית על כל הבנקים‪.‬‬
‫בחוזה הזה של הלקוח הזה בלבד‪ .‬לפעמים‬
‫נסיבות שונות יכולות להשליך על האם‬
‫יקבעו שהתנאי הוא מקפח כן או לא‪.‬‬
‫בית הדין לחוזים אחידים (לידע כללי)‪ :‬הוא יושב בבית המשפט המחוזי בירושלים‪ .‬אב‬
‫בית הדין והמשנה לאב בית הדין הם שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים‪ ,‬שמקבלים‬
‫בנוסף לתיקים הרגילים שלהם מינוי לשבת בבית הדין‪ .‬שאר החברים השופטים בבית‬
‫הדין הם לא שופטים מקצועיים‪ ,‬אלא הם מתמנים על ידי שר המשפטים‪ ,‬הם בדרך כלל‬
‫אנשי האקדמיה שעוסקים בתחום הזה‪ ,‬אבל בית הדין עובד באופן שוטף‪.‬‬
‫במזכירויות בית המשפט המחוזי בירושלים יש מזכירות אחת שכתוב שם בית הדין‬
‫בחוזים אחידים‪ ,‬שם אפשר להגיש היועץ המשפטי לממשלה או ארגון לקוחות את‬
‫הבקשה והדיונים מתקיימים שם‪.‬‬
‫בניגוד לבית הדין לעבודה‪ ,‬ערעור על פסק דין של בית הדין לחוזים אחידים ולבית‬
‫המשפט העליון‪ .‬מי שמפסיד או מי שרוצה לערער יש לו זכות ערעור והיא לבית המשפט‬

‫אפשר להגיש ערעור לבית המשפט העליון‪ ,‬אין ערכאה נוספת בין בית הדין לבין העליון‪,‬‬
‫מבחינת הערעור בית הדין במעמד של בית משפט מחוזי‪ ,‬אב בית הדין‪ ,‬הוא שופט מחוזי‪.‬‬
‫דגש על זה שלקוח לא יכול לפנות לבית הדין גם כשפונים לבית הדין זה לא על סכסוך‬
‫ספציפי בין ספק ללקוח‪ ,‬אלא איזה שהוא גוף ציבורי החליט שיש פה חוזה לא טוב‪ ,‬יש‬
‫בו תנאים מקפחים והביא אותו לבית הדין‪.‬‬
‫איך היועץ המשפטי לממשלה יודע שיש חוזה לא טוב? יש לו כל מיני סנסורים בשטח‪,‬‬
‫לפי החוק כשעולה טענה לתנאי מקפח בבית משפט רגיל‪ ,‬אגב סכסוך משפטי רגיל בבית‬
‫המשפט המחוזי בירושלים‪ .‬השופט צריך להעביר העתק מפסק הדין ליועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪ .‬אז היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬רואה‬
‫שמצברים תיקים שבהם נגיד בנק מסוים או של חברת ביטוח מסוימת וזה ידליק אצלו‬
‫נורה אדומה או ארגוני לקוחות שמקבלים תלונות‪ ,‬כמו ארגון כמו אמון הציבור‬
‫שתלונות מגיעות אליהם מהשטח‪ ,‬אלה יכולים לעורר תחילתו של הליך כזה באופן כללי‪.‬‬
‫לקוחות לא מעורבים בזה‪ ,‬הם יכולים להיות מעורבים בעקיפין‪ ,‬לכתוב מכתב ליועץ‬
‫המשפטי לממשלה שיש איזה ספק שמקפח אותם ומבקשים עזרה זמן לטפל בו‪.‬‬
‫בית משפט ממשיך לדון בתיק שלו‪ ,‬אבל הוא צריך לעדכן‪ ,‬ליידע את היועץ המשפטי‬
‫לממשלה שבתיק שמתנהל לפניו עלתה טענה של תנאי מקפח‪.‬‬
‫באופן מעשי עד ‪ 2012‬בית הדין היה פעיל למדי אבל מאז התיקון של ‪ ,2012‬שצומצמו‬
‫סוגי ההליכים שיכולים להתנהל בבית הדין‪ .‬היום הפעילות בבית הדין היא מאוד‬
‫מצומצמת‪ ,‬יש תיקים בודדים כל שנה‪ .‬אין כמעט פסיקה בנבו של בית הדין‪.‬‬
‫כל הפסיקה היא עד ‪ ,2012‬מאז בעצם והסיבה היא שהגוף העיקרי שהגיש תביעות לבית‬
‫הדין היה היועץ המשפטי לממשלה באמצעות במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד‬
‫המשפטים‪ .‬והם הגיעו למסקנה שההליכים בבית הדין הם זה לא מנגנון יעיל‪ .‬עובדים על‬
‫חשיבה על יצירת תיקון בחוק של מנגנונים אחרים בעלי אופי‪ ,‬יותר מנהלי ופחות‬
‫שיפוטי‪.‬‬
‫כדי לחסוך זמן ולחסוך הליכים ולחסוך עלויות וכתוצאה מזה היועץ המשפטי לממשלה‬
‫גם לא כל כך שש היום להגיש הליכים לבית הדין‪.‬‬

‫‪74‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬

‫דיון מקביל‬ ‫דיון במקביל‬

‫סעיף ‪( 21‬א) דיון בבית הדין בחוזה אחיד‪ ,‬שטרם נתקבלה החלטה לגביו‪ ,‬לא יגרע‬ ‫‪).‬סעיף ‪ 21‬לחוק(‬
‫מסמכותו של בית משפט לדון בטענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת לפי אותו חוזה‬
‫אחיד‪.‬‬
‫(ב) דיון בבית משפט בטענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת לפי חוזה אחיד‪ ,‬אין בו כדי‬
‫למנוע מבית הדין לדון באותו חוזה אחיד או בתנאי מתנאיו; אך בית הדין רשאי‪ ,‬אם‬
‫יראה לנכון בנסיבות הענין‪ ,‬לדחות את המשך הדיון בפניו עד למתן פסק דין בבית‬
‫המשפט‪.‬‬

‫א‪ -‬דיון מקביל בבית הדין ובבית המשפט בנוגע לאותו חוזה אחיד‪ -‬יכול להתקיים גם‬
‫דיון מקביל‪ ,‬יכול תיאורטית להיווצר מצב שהיועץ המשפטי לממשלה הגיש תביעה‬
‫כנגד חברת בנייה בבית הדין לחוזים אחידים‪ ,‬בטענה שיש בחוזה שלה תנאים‬
‫מקפחים‪ .‬ובלי קשר לזה יש סכסוך בין אחד הדיירים לבין חברת הבנייה‪ ,‬והסכסוך‬
‫הזה הגיע לבית משפט רגיל ושם הלקוח העלה טענה שתנאי מסוים הוא מקפח וזה‬
‫אותו תנאי שעכשיו גם בית הדין לחוזים אחידים דן בו‪ .‬כל גוף ממשיך לדון במישור‬
‫שלו‪.‬‬
‫הולכים לסעיף ‪ 21‬לחוק שהכותרת שלו היא דיון מקביל‪ :‬בית המשפט ימשיך לדון‬
‫בבית המשפט ובית הדין יכול להמשיך לדון בבית הדין‪ ,‬ובאופן תאורטי יכול להיווצר‬
‫גם פסק דין סותר‪.‬‬
‫אם כבר התקבל פסק דין בבית הדין לחוזים אחידים פסק הדין חל על כל החוזים של‬
‫אותו ספק ולכן גם על החוזה שנמצא בדיון בבית המשפט‪.‬‬
‫ב‪ -‬דחיית המשך הדיון על למתן פסק הדין של בית משפט העליון‪:‬במקרים מסוימים‬
‫בית הדין ידחה את המשך הדיון בפניו עד מתן פסק הדין בבית המשפט העליון כאשר‬
‫העליון דן בערעור העוסק באותו חוזה אחיד‪ ,‬כי בסופו של דבר אם יערערו על החלטת‬
‫בית הדין‪ ,‬העניין יגיע לעליון‪ ,‬אז כדאי לחכות להחלטת בית משפט העליון כאשר‬
‫הסוגייה הנידונה היא לגבי אותו חוזה אחיד‪.‬‬
‫סוגיית הקיפוח עומדת בליבת החוק‬ ‫ההבחנה בין ‪:‬‬
‫ההבחנה בין תנאי מקפח לבין תנאי שסותר הוראת חוק כופה(קוגנטי)‬ ‫תנאי מקפח לבין תנאי‬
‫בשני המקרים החוזה כנראה מוטה לרעת הלקוח‪ ,‬חוק החוזים האחידים מתערב‬ ‫שסותר הוראת חוק קוגנטי‬
‫בחוזה אחיד על בסיס ההנחה שיש פערי כוחות בין הצדדים‪ ,‬והספק בגלל כל מיני‬
‫כשלי שוק פוגע בלקוח באמצעות תנאים מקפחים בחוזה‪ ,‬ובאותו דבר גם מטפלת‬
‫חקיקה קוגנטית של הכנסת (חקיקה או תקנות)‪ .‬גם חקיקה קוגנטית וגם חוק החוזים‬
‫האחידים נועדו לטפל בהטיות‪ .‬בעייתיות בחוזים כאלה במקרים שיש קיפוח של‬
‫הלקוח‪ ,‬אבל אם יש הוראת חוק קוגנטית לבית משפט אין שיקול דעת‪ .‬הדבר היחיד‬
‫שבית משפט יעשה זה שהוא יגיד יצהיר שהסעיף הזה בחוזה סותר את הוראת החוק‬
‫הקוגנטית הזאת של הכנסת ולכן אין לו תוקף לבית משפט‪ .‬אין שיקול להגיד רגע לפי‬
‫הנסיבות כאן זה כן בסדר ובנסיבות אחרות לא בסדר‪.‬‬
‫תנאי מקפח‪ -‬תנאי מקפח בסמכות בית המשפט לקבוע אם לבטל או להשאיר את‬
‫התנאי‪ ,‬החוק מקנה את הסמכות לבית המשפט ולכן גם שיקול הדעת הוא של בית‬
‫המשפט‪ .‬בית המשפט ישקול האם על פי מכלול הנסיבות‪ ,‬אם הוא מקפח כן או לא‪.‬‬
‫תנאי שסותר הוראת חוק קוגנטית‪ -‬כאשר יש חוק שקובע הוראה קוגנטית וקיים‬
‫סעיף בחוזה האחיד שסותר אותה‪ ,‬כל מה שבית משפט יקבע זה שאין תוקף לסעיף‬
‫הזה כי הוא סותר את הוראת החוק של הכנסת או של מחוקק המשנה אם זה תקנות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם יש הוראת חוק שקוגנטית שסותרת את התנאי שבהחוזה‪ ,‬אז בית המשפט‬
‫רק מיישם את מה שהמחוקק קבע‪ ,‬הוא לא מפעיל שיקול דעת עצמאי‪.‬‬
‫(יש ‪ 3‬סעיפים בחוק שעוזרים לנו להבין מה זה תנאי מקפח)‬ ‫הגדרה‪ -‬מהו תנאי מקפח?‬
‫סעיף ‪ :3‬הקיפוח כמושג משפטי בעל מרקם פתוח‬ ‫(יש ‪ 3‬סעיפים בחוק שעוזרים לנו‬
‫סעיף ‪ :4‬חזקות קיפוח‬ ‫להבין מה זה תנאי מקפח)‪:‬‬
‫סעיף ‪ :5‬תנאים בטלים‬
‫סעיף ‪ :3‬הקיפוח כמושג משפטי בעל‬
‫(סעיף ‪ -)3‬עפ"י סעיף זה‪ ,‬ההגדרה של תנאי מקפח‪ ,‬זה תנאי בחוזה אחיד שיש בו בשים‬ ‫מרקם פתוח‬
‫לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות (נסיבות נוספות חיצוניות לחוזה) משום‬
‫קיפוח לקוחות ‪ .‬יתרון בלתי הוגן של הספק עלול להביא לידי קיפוח לקוחות (גם יתרון‬ ‫סעיף ‪ :4‬חזקות קיפוח‬
‫לא הוגן הוא קיפוח)‪( -.‬הגדרה כללית ועמומה)‪.‬‬ ‫סעיף ‪ :5‬תנאים בטלים‬
‫סעיף ‪ 4‬לחוק‪ -‬יש בו רשימה של ‪ 13‬סוגים של תנאים (משום שנוסף גם סעיף ‪(6‬א)‬

‫‪75‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬

‫רבתי)‪ ,‬התנאים הללו לכאורה נחשבים כתנאים מקפחים‪ ,‬אלא אם הספק יוכיח שהם‬
‫לא ‪( -‬תנאים אפורים) ‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 5‬לחוק ‪ -‬מצויים התנאים הכי מקפחים בעיני החוק פסולים לחלוטין (התנאים‬
‫השחורים! )‪.‬‬

‫**בסעיף ‪ 3‬הוא סעיף כללי שמגדיר מה זה קיפוח‪ ,‬גם ביחס לתנאים שלא מופיעים לא בסעיף‬
‫‪ 4‬ולא בסעיף ‪ ,5‬זאת אומרת גם תנאי לבן שהוא לכאורה נקי מחשד שאינו מופיע בסעיף ‪4‬‬
‫ואינו מופיע בסעיף ‪ ,5‬עדיין יכול להיות מקפח לפי ההגדרה הכללית של סעיף ‪.3‬‬
‫מושג הקיפוח משמעות עמומה‬ ‫מושג הקיפוח‬
‫סעיף ‪( :3‬הקיפוח כמושג משפטי בעל מרקם פתוח)‪" -‬בית משפט ובית הדין‬ ‫משמעות עמומה‬
‫יבטלו או ישנו‪ ,‬בהתאם להוראות חוק זה‪ ,‬תנאי בחוזה אחיד שיש בו – בשים לב‬ ‫לפי סעיף ‪ 3‬לחוק‬
‫למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות – משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי‬
‫הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן – תנאי מקפח)"‬
‫הפסיקה קבעה ביחס לסעיף ‪:3‬‬
‫זה מבחן שבכללותו כללי‪ ,‬הוא משאיר מקום לשיקול דעת רחב (תנאי שיש בו‬ ‫‪‬‬
‫משום קיפוח לקוחות‪ ,‬יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח‬
‫לקוחות)‪( -‬פס"ד קשת)‪.‬‬
‫מדובר ב‪ ..." :‬רקמה נורמטיבית פתוחה‪ ,‬אותה נדרשים בתי המשפט ובית הדין‬ ‫‪‬‬
‫למלא תוכן על מנת שתוגשם תכליתו של חוק החוזים האחידים" (פס"ד‬
‫‪.)Facebook‬‬
‫דוגמא למושגים כלליים (שייכים למשפחת המושגים העמומים)‪ :‬תום לב‪ ,‬והמושג‪-‬‬
‫סותר את תקנת הציבור‪.‬‬
‫נקבעו מבחני עזר לקביעת תנאי מקפח‪ ,‬התנאי אינו נבחן באופן‬ ‫מבחן עזר לקביעת קיומו של‬
‫"סטרילי"‪( :‬עפ"י סעיף ‪)3‬‬ ‫‪:‬קיפוח‬
‫מהמבחנים החשובים נקבע‪" -‬בליעת יתר"‪ -‬בפסק דין שנקרא חברה‬ ‫‪‬‬ ‫"בליעת יתר"‬
‫קדישא נגד קסטנבאום‪:‬‬ ‫)עפ"י סעיף ‪(3‬‬
‫השופט ברק‪" :‬תנאי הוא מקפח אם יש בו הגנה על אינטרס של הספק מעבר לנתפס‪,‬‬
‫כראוי בסוג כזה של התקשרות בבסיסו של הקיפוח עומד הרצון למנוע בליעת יתר‬ ‫* המידתיות במשפט‬
‫של הספק"‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בית המשפט אומר יש גם לספק לבנק‪ ,‬לחברת הביטוח‪,‬‬ ‫השאלה אם ההגנה על האינטרס של(‬
‫לחברת הסלולר‪ ,‬יש להם אינטרסים לגיטימיים וזה בסדר שהם יגנו בחוזה על‬ ‫)?הספק היא מידתית‬
‫האינטרסים של עצמם‪ .‬מתי זה הופך להיות לא בסדר? כאשר מגינים בחוזה על‬
‫אינטרס לא לגיטימי של הספק‪,‬‬
‫או שהתנאי שבחוזה מגן על אינטרס לגיטימי אבל באופן מוגזם‪.‬‬
‫"בליעת יתר" ‪ -‬זאת אומרת‪ ,‬אפשר היה להגן על אותו אינטרס לגיטימי גם באמצעות‬
‫פגיעה פחותה בהרבה בלקוח‪ .‬נניח שלספק יש אינטרס מסוים והוא יכול להגן עליו או‬
‫אם הוא יפגע בלקוח קצת או אם הוא יפגע בלקוח הרבה והוא בחר לפגוע בלקוח‬
‫הרבה זה יהיה מקפח‪.‬‬
‫אם הוא היה בוחר לפגוע בלקוח קצת יכול להיות שבית המשפט היה אומר זה‬
‫בגבולות האינטרס הלגיטימי וזה אמצעי‪ .‬נבחנת למעשה המידתיות במשפט ‪:‬‬
‫השאלה אם ההגנה על האינטרס של הספק היא מידתית? עד כמה האינטרס הזה הוא‬
‫באמת אינטרס חשוב לספק לעומת עוצמת הפגיעה בלקוח‪ .‬זה השיקול שצריך בית‬
‫המשפט לעשות כשהוא מחליט האם מדובר בתנאי מקפח‪ .‬התנאי אף פעם לא נבחן‬
‫באופן סטרילי‪ ,‬אלא אנחנו בוחנים כשאנחנו מסתכלים על כלל תנאי החוזה‪.‬‬
‫בחינת הקיפוח איננה נעשית רק ביחס לתנאי עצמו‪ ,‬כשהוא מנותק מכל‬ ‫‪‬‬
‫הקשר‪ .‬הקיפוח נקבע תמיד בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫לדוגמא ‪ :‬נניח שבחוזה של חברת שלי עם חברת הסלולר כתוב של חברת הסלולר‬
‫יכולה לשנות את המחיר של השירות שהיא נותנת לי מתי שהיא רוצה‪ ,‬לפי שיקול‬
‫דעתה‪ .‬זה נראה תנאי מקפח! (מופיע ברשימה בסעיף ‪ 4‬כתנאי מקפח‪ -‬שהספק יכול‬
‫לשנות לפי שיקול דעתו בלבד אחרי שהחוזה כבר נכרת את תנאי החוזה)‪.‬‬
‫מדובר בכריתת חוזה עם מישהו שהוא לא שווה לי בכוח שלו (הבנק יש לו כוח לעומתי‬
‫או לחברת הביטוח או לחברת הסלולר)‪.‬‬
‫אם יש תנאי בחוזה שאומר שאם הספק משנה את המחיר‪ ,‬הלקוח משוחרר מהחוזה‪,‬‬
‫יכול להיות שזה כבר לא מקפח? אז צריך לבחון את הנסיבות החיצוניות‪ ,‬התנאים‬

‫‪76‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫בשוק אם הספק הזה הוא מונופוליסט ואין ספקים אחרים בשוק אז התנאי הזה שאני‬
‫יכול לעזוב את אותו ספק לא עוזר‪ ,‬כי אני צריך את השירות הזה‪ ,‬ואין מישהו אחר‬
‫שיספק לי אותו‪ ,‬לעומת מצב של שוק מאוד תחרותי‪ .‬גם מה עלויות המעבר שלי למשל‬
‫בעבר אם עברתי מחברת סלולר אחת לאחרת‪ ,‬לא יכולתי לקחת איתי את מספר‬
‫הטלפון‪ ,‬עלויות המעבר‪.‬‬
‫הנסיבות האלה של האם יש אפשרות לעבור לספק אחר מבחינת תנאי חוזה ומבחינת‬
‫תנאי השוק‪ ,‬האם עלויות המעבר הופכות את המעבר הזה לפשוט וריאלי או שזה רק‬
‫תאורטי כי העלויות הם כבדות מדי?‬
‫אלה שיקולים שחייב בית משפט לשקול כדי להחליט האם תנאי המסוים הוא מקפח‬
‫או לא‪ ,‬בתנאי שוק מסוים יהיה מקפח ואותו תנאי בתנאי שוק אחרים יכול להיות לא‬
‫מקפח‪ ,‬המעמד של הספק‪ ,‬עד כמה הוא יש לו עמדת שליטה בשוק‪ ,‬מידת התחרות‬
‫בשוק וכו'‪.‬‬
‫חזקות הקיפוח מסייעות להבנת מושג הקיפוח (חלק גדול מחזקות‬ ‫חזקות קיפוח‬
‫הקיפוח שבסעיף ‪ 4‬בנויות על ההנחה שהן סוטות מהדין הדיספוזיטיבי) ‪.‬‬ ‫)סעיף ‪ 4‬לחוק(‬
‫חזקות הקיפוח מסייעות באיתור תנאים חשודים בחוזה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חזקות הקיפוח מעבירות את נטל ההוכחה מהלקוח לספק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין מדובר ברשימה ממצה של תנאים מקפחים וסעיף ‪ 4‬אינו מייתר את‬ ‫‪‬‬
‫מבחן הקיפוח הכללי שבסעיף ‪ 3‬לחוק‪.‬‬
‫כפי שבחינת מכלול תנאי החוזה והנסיבות האחרות מסייעת בקביעת קיומו‬ ‫‪‬‬
‫של קיפוח בגדרו של סעיף ‪ ,3‬כך בחינת מכלול התנאים והנסיבות עשויה‬
‫לשמש אמצעי בידי הספק לסתירת החזקה בגדרו של סעיף ‪ 4‬לחוק‪.‬‬
‫חשיבותו של הדין הדיספוזיטיבי לקביעת קיפוח במסגרתן של חזקות‬ ‫‪‬‬
‫הקיפוח‪.‬‬
‫הקושי הקיים בחזקות קיפוח הכוללות דרישה להוכיח אי סבירות‪ ,‬לעומת‬ ‫‪‬‬
‫חזקות הכוללות אך ורק יסודות מוחלטים‪.‬‬
‫חזקות קיפוח בעלות תחולה כללית לעומת חזקות ספציפיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪( :4‬חזקות קיפוח)‪ -‬חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים‪:‬‬

‫(‪ )1‬תנאי הפוטר את הספק‪ ,‬באופן מלא או חלקי‪ ,‬מאחריות שהיתה מוטלת עליו על‬
‫פי דין אילולא אותו תנאי‪ ,‬או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהיתה מוטלת‬
‫עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי; (הסעיף אומר שאם הדין מטיל על הספק איזה‬
‫שהיא אחריות? ובחוזה הספק כותב אני לא אחראי‪.‬‬
‫אם הדין מטיל על הספק אחריות כלשהי‪ ,‬והספק אומר‪ ,‬אני לא אחראי‪ ,‬אם זה הייתה‬
‫הוראת דין קוגנטית אז אין תוקף למה שהוא כתב בחוזה‪ ,‬אז לכן אנחנו מניחים שזאת‬
‫הוראה דיספוזיטיבית‪.‬‬
‫עדיין הוא מנסה להשתחרר מאחריות שהדין מטיל עליו‪ ,‬והדין מטיל עליו כי כנראה‬
‫הדין חושב שראוי להטיל אחריות כזאת על הספק‪ .‬אז אם הוא מנסה להשתחרר מזה‬
‫למרות שזה דיספוזיטיבי‪ ,‬זה יחשב למקפח בחוזה שהוא אחיד‪.‬‬
‫אין בעיה בחוזה שאינו אחיד לסתור הוראה דיספוזיטיבית‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬החוק קובע‬
‫בחוק המכר שהמוכר אחראי לזה שהממכר מתאים למה שהובטח בחוזה‪.‬‬
‫ואם מסרתי משהו שלא מתאים‪ ,‬אז זאת אי התאמה‪ -‬זאת הוראת חוק דיספוזיטיבית‬
‫בחוזה שלי כאדם פרטי עם אדם פרטי אחר אנחנו יכולים להסכים שאני אמכור לך את‬
‫זה ואהיה פטור מאחריות במקרה של אי התאמה‪ .‬אם הסכמנו לכך‪ ,‬הכל בסדר‪.‬‬
‫אבל מה אם אני מוכר? יש לי עסק של מכירה ואני מוכר את זה באמצעות חוזה‬
‫אחיד‪ .‬תנאי שם שאומר אני לא אחראי במקרה של אי התאמה של הממכר או‬
‫במקרה של פגם בממכר יחשב כמקפח כי זה פוטר אותי מאחריות שהייתה מוטלת‬
‫עליי על פי דין אילולא התנאי הזה‪ .‬מכוח איזה דין הייתי אחראי מכוח במקרה הזה‬
‫חוק המכר חוק המכר מטיל עליי אחריות דיספוזיטיבית אותו דבר חוק השומרים‬
‫נניח שחניון אומר אתה שם אצלי את המכונית אני לא אחראי אם גונבים לך אותה‪,‬‬
‫אבל נניח שחוק השומרים יש חוק כזה קובע ש"שומר שכר" ‪ -‬וחניון נחשב כ"שומר‬
‫שכר"‪ ,‬כן אחראי במקרה כזה‪.‬‬
‫אם זה לא חוזה אחיד זו הוראה דיספוזיטיבית‪ ,‬אנחנו יכולים להחליט מה שאנחנו‬
‫רוצים‪ ,‬אבל אם זה חוזה אחיד‪ ,‬הסטייה מהדין הדיספוזיטיבי צובעת את זה בצבע של‬
‫חשד לקיפוח ולכן זה אפור‪ .‬מניחים שזה גם מקפח אלא אם כן הספק יצליח להוכיח‬

‫‪77‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫אחרת‪.‬‬
‫אולי בעל החניון אמר‪ ,‬תראו הצעתי חניה ב‪ 30-‬שקל ואני אחראי להכל או חנייה ב‪3-‬‬
‫שקלים ואני לא אחראי על כלום‪ ,‬ולקוח בחר בחניה ב‪ 3-‬שקלים‪ .‬יכול להיות שזה‬
‫ישכנע את בית המשפט שבנסיבות האלה זה לא תנאי מקפח‪.‬‬
‫(‪ )2‬תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל‪ ,‬להשעות או לדחות את ביצוע‬
‫החוזה‪ ,‬או לשנות את חיוביו המהותיים לפי החוזה;‬
‫(‪ )3‬תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי;‬
‫(‪ )4‬תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות‪ ,‬על דעתו בלבד‪ ,‬ולאחר כריתת החוזה‪,‬‬
‫מחיר או חיובים מהותיים אחרים המוטלים על הלקוח‪ ,‬זולת אם השינוי נובע‬
‫מגורמים שאינם בשליטת הספק;‬
‫(‪ )5‬תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר‪ ,‬או‬
‫המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר;‬
‫(‪ )6‬תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין‪ ,‬או המסייג‬
‫באופן בלתי סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה‪ ,‬או המתנה אותן במתן‬
‫הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים‪ ,‬או בדרישה בלתי סבירה אחרת;‬
‫(‪6‬א) תנאי המקנה לספק באופן בלתי סביר תרופה שאינה עומדת לו על פי דין‪ ,‬לרבות‬
‫תנאי המתיר לספק לצרף תרופות שאין לצרפן על פי דין או תנאי הקובע פיצויים‬
‫מוסכמים שאינם סבירים לטובת הספק;‬
‫(‪ )7‬תנאי המטיל את נטל ההוכחה על הלקוח‪ ,‬ואלמלא אותו תנאי נטל זה לא היה‬
‫מוטל עליו;‬
‫(‪ )8‬תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסויימות בערכאות‬
‫משפטיות‪ ,‬או הקובע כי כל סכסוך בין הספק והלקוח יידון בבוררות;‬
‫(‪ )9‬תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית‬
‫לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך;‬
‫(‪ )10‬תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר‬
‫ללקוח על תנאי הבוררות‪ ,‬לרבות קביעת הבורר‪ ,‬מקום הבוררות‪ ,‬תנאים שעל פיהם‬
‫תתנהל הבוררות‪ ,‬אופן ניהול הבוררות וסדרי הדין בבוררות‪ ,‬והכול אף אם הספק‬
‫הוכיח כי מסירת הסכסוך לבוררות כשלעצמה כאמור בפסקה (‪ )8‬אינה מקפחת‪.‬‬
‫(‪ )11‬תנאי הקובע הצמדה של מחיר או תשלום אחר‪ ,‬לפי החוזה‪ ,‬למדד כלשהו‪ ,‬כך‬
‫שירידה של המדד או עלייה שלו לא תזכה את הלקוח‪.‬‬
‫(‪ )12‬תנאי שלפיו נדרש הלקוח לאשר או להצהיר כי קרא את החוזה‪ ,‬או תנאי שבו‬
‫הלקוח מצהיר על מעשה שעשה‪ ,‬על מודעותו לעניין מסוים‪ ,‬או על עובדה שמתקיימת‬
‫בעניינו‪ ,‬או מאשר אותו‪ ,‬והכול למעט מידע שהלקוח מסר לספק בחוזה‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 4‬יש רשימה של ‪ 13‬סוגי תנאים מקפחים שעוזרים לנו להבין את מושג הקיפוח‪,‬‬
‫כי אם בסעיף ‪ 3‬זה משהו כללי עכשיו יש לנו פה ‪ 13‬דוגמאות קונקרטיות שנותנות לנו‬
‫תחושה של מה זה קיפוח‪.‬‬
‫חזקות הקיפוח הללו עוזרות לנו לאתר תנאים מקפחים בחוזים אחידים (אני עובר על‬
‫כל תנאי החוזה האחיד‪ ,‬נניח שאני רוצה עכשיו להיכנס לבית דיור מוגן‪ .‬אני מקבל את‬
‫החוזה האחיד של בית הדיור המוגן ואני עובר על כל תנאי החוזה ומוצא בחוזה תנאי‬
‫מקפח בתוך הרשימה של סעיף ‪ .4‬אני שם עליו מרקר‪ .‬הוא חשוד כי הוא מופיע‬
‫ברשימת התנאים המקפחים שבחוק‪ .‬לא בטוח שבסוף הוא מקפח אבל הוא קודם כל‬
‫חשוד)‪.‬‬
‫על מי נטל ההוכחה? (ספק או לקוח?)‬
‫נטל ההוכחה על הספק‪ ,‬כאשר‪ :‬ברגע שתנאי מקפח שמופיע בסעיף ‪ 4‬נמצא בחוזה‬
‫האחיד ויש סכסוך בבית משפט‪ ,‬החזקות שבסוגרים שבסעיף ‪ , 4‬מעבירים את נטל‬
‫ההוכחה לספק! עכשיו לא הלקוח צריך להוכיח שהתנאי מקפח אלא הספק‪ .‬אם מופיע‬
‫בסעיף ‪ 4‬העבודה היא של הספק צריך לנסות לשכנע את בית המשפט מדוע התנאי הזה‬
‫בהתחשב בנסיבות ובשאר תנאי החוזה הוא לא מקפח‪.‬‬
‫נטל ההוכחה על הלקוח‪ ,‬כאשר‪ :‬אם הלקוח רוצה לטעון שתנאי מסוים בחוזה הוא‬
‫מקפח והתנאי הזה לא מופיע ברשימה של סעיף ‪ ,4‬אז הלקוח עליו הנטל להוכיח את‬
‫הקיפוח‪ ,‬בשים לב למכלול הנסיבות‪ ,‬צריך לשכנע את בית המשפט‪.‬‬
‫מסקנה ‪ :‬יכול להיות תנאי מקפח שלא מופיע ברשימה של סעיף ‪ ,4‬אבל אז הנטל הוא‬
‫על הלקוח להוכיח במסגרת הנורמה הפתוחה של סעיף ‪ 3‬ויכול להיות תנאי שמופיע‬
‫בסעיף ‪ 4‬והוא עדיין לא מקפח כי הספק הצליח להרים את הנטל אז זה לא רשימה‬
‫שאומרת כל מה שכאן הוא מקפח ורק מה שכאן הוא מקפח ‪.‬‬

‫‪78‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫יכולים להיות תנאים שלא בסעיף ‪ 4‬והם עדיין מקפחים ויכולים להיות תנאים‬
‫שמצויים בסעיף ‪ 4‬ובנסיבות העניין ייקבע שהם אינם מקפחים‪.‬‬
‫תנאי בחוזה סוטה מהדין הדיספוזיטיבי‬
‫תנאי בחוזה לא יכול לסטות מהוראת קוקנטית‪ ,‬בשביל זה לא צריך את חוק‬ ‫‪‬‬
‫החוזים האחידים‪ ,‬כי אם הוא סוטה מהוראת חוק קוגנטית הוא בטל‪.‬‬
‫אבל יש גם הוראות חוק דיספוזיטיביות רבות בחוזה‪ ,‬המשמשות‪ ,‬בין היתר‬ ‫‪‬‬
‫להשלמת חסר בחוזה‪ .‬ההנחה שלנו היא שכשמחוקק קובע הוראה דיספוזיטיבית‬
‫ההוראה הזאת היא מאוזנת‪ .‬הוראה דיספוזיטיבית שמצויה בחוק המכר מאזנת‬
‫באופן ראוי בין הזכויות והחובות של המוכר ושל הקונה‪.‬‬
‫או בחוק השכירות‪ ,‬היא מאזנת באופן ראוי בין המשכיר והשוכר כאשר חוזה‬
‫אחיד סוטה מהדין‬
‫הדיספוזיטיבי לטובת הספק ולרעת הלקוח‪ ,‬החוק יניח בסעיף ‪ 4‬שזה מקפח‪.‬‬
‫תנאים בטלים(בסעיף ‪ 5‬יש תנאים שהם שחורים‪ ,‬הם בכל מקרה נחשבים‬ ‫תנאים בטלים‬
‫למקפחים אם הם מופיעים בחוזה ולכן לא כתוב שבית משפט יכול לבטל אותם כתוב‬ ‫))סעיף ‪ 5‬לחוק‬
‫‪.‬שהם בטלים)‬
‫סעיף ‪( :5‬תנאים בטלים)‪(-‬א) תנאי בחוזה אחיד השולל או המגביל את זכות הלקוח‬
‫לפנות לערכאות משפטיות – בטל‪ .‬התנאי הראשון סעיף קטן א' זה תנאי שמגביל את‬
‫זכות הגישה לערכאות‪ .‬ספק טיפש יכתוב באופן ברור בחוזה‪ ,‬שללקוח אסור להגיש‬
‫תביעה כנגד הספק‪ .‬אך אפשר לעשות את זה בצורה עקיפה‪ ,‬למשל‪ ,‬הלקוח יוכל להגיש‬
‫תביעה לבית המשפט רק אם הוא יפקיד ערבות של חצי מיליון שקל להבטיח את‬
‫ההוצאות הספק במקרה שהלקוח יפסיד בתביעה‪ ,‬גם פה באופן מעשי יש ניסיון‬
‫לחסום את הגישה של בית המשפט‪.‬‬
‫בפסק דין פייסבוק‪ ,‬אחת הטענות הייתה שזה נוגד את סעיף ‪ 5‬א' מפני שמה היה‬
‫התנאי? שהלקוח הישראלי שחתם על התנאים של פייסבוק כי הוא משתמש בפייסבוק‬
‫כאן בבית שלו בנתניה‪ .‬אם הוא רוצה לתבוע את פייסבוק‪ ,‬הוא יצטרך לתבוע את זה‬
‫רק בקליפורניה‪ .‬זה גם מקיים חלק מחזקות הקיפוח שבסעיף ‪ ,4‬אבל חלק מהשופטים‬
‫אמרו זה גם מנוגד לסעיף ‪ 5‬א' ‪ ,‬השופט מלצר אמר שזה מנוגד לסעיף ‪5‬א' מפני‬
‫שבאופן מעשי אם יש לי תביעה של ‪ 1000‬ש"ח נגד פייסבוק אני לא אסע לקליפורניה‬
‫כדי להגיש תביעה כזו‪.‬‬
‫(ב) תנאי בחוזה אחיד הפוטר את הספק‪ ,‬באופן מלא או חלקי‪ ,‬מאחריות לנזק גוף או‬
‫למעשה זדון המוטלת עליו על פי דין – בטל‪ .‬התנאי השני שכתוב פה זה תנאי שפותר‬
‫את הספק מאחריות לנזק גוף‪.‬‬
‫(למרות שלא למדנו את סעיף ‪" :30‬חוזה שכריתתו‪ ,‬תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים‪,‬‬
‫בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור‪ -‬בטל"‪ ).‬גם לפי סעיף ‪ 30‬הפסיקה קובעת‬
‫שתנאי שפותר צד מאחריות לנזק גוף שהוא גרם לצד השני‪ ,‬הוא בטל כי הוא סותר את‬
‫תקנת הציבור‪ .‬פה חוק החוזים האחידים בסך הכל מיישר קו עם חוק החוזים הכללי‬
‫ואומר ברור שגם בחוזה אחיד תנאי כזה הוא בטל‪ .‬הרבה פעמים הספק מכניס תנאי‬
‫כללי שאומר גם אם אני רשלן‪ ,‬אני בכל מקרה פטור מלפצות אותך‪ ,‬למשל בספורט‬
‫אתגרי‪ ,‬אני הולך לקפוץ באנג'י ומחתימים אותי על טופס שבכל מקרה הם לא‬
‫אחראים להיגרם לי נזק גוף‪ ,‬אחר כך זרקו אותי מהמגדל אבל שכחו לקשור אותי‬
‫לחבל (אך אם הוא גרם נזק והוא בכלל לא היה רשלן‪ ,‬אז גם בלי תנאי בחוזה אין עליו‬
‫אחריות)‪.‬‬
‫(פס"ד ‪ -)Facebook‬כתוב בפסק הדין של פייסבוק‪ ,‬כמו שהלקוח‪ ,‬כשהוא צריך‬ ‫פסק הדין רע"א ‪5860/16‬‬
‫להוכיח קיפוח במסגרת סעיף ‪ ,3‬בהתייחס לשאר תנאי החוזה והנסיבות‪ .‬אם הספק‬
‫נ' בן חמו ‪Facebook‬‬
‫רוצה לסתור את הקיפוח ביחס לתנאי שמופיע בסעיף ‪ ,4‬הוא צריך להוכיח שזה לא‬
‫מקפח בהתחשב בשאר תנאי החוזה ובמציאות‪.‬‬
‫הלן פירוט נרחב יותר של הנושאים שנידונו בפסק דין ודעות השופטים‪:‬‬
‫התביעה ומהות הטענות‪ :‬המשיב‪ ,‬אוהד בן חמו‪ ,‬הגיש בשנת ‪ 2014‬בקשה לאישור‬
‫תובענה ייצוגית נגד שתי חברות פייסבוק –( פייסבוק אירלנד ופייסבוק ארה"ב) בסך‬ ‫*פסק דין פייסבוק עצמו קבע‬
‫‪ 400‬מיליון דולר‪ .‬בתביעה נטען כי פייסבוק קוראת הודעות פרטיות ועושה שימוש‬ ‫שבחברות כאלה בינלאומיות שאנחנו‬
‫מסחרי תוך הפרת חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬וכי היא פוגעת בפרטיות המשתמשים‪ ,‬כולל‬ ‫מתחייבים לתנאים שלהם‪ ,‬החברות‬
‫קטינים‪.‬‬ ‫האלה‪ ,‬פונות אל הלקוח הישראלי‬
‫המבקשות הגישו בקשה לסילוק על הסף בטענה לפי סעיף בתנאי שימוש של פייסבוק‬ ‫והלקוח הישראלי חותם אפילו על‬
‫בחוזה‪ ,‬כל סכסוך צריך להכריע בבתי משפט בקליפורניה ולפי דיני מדינת קליפורניה‪.‬‬ ‫התנאים בעברית‪ ,‬והלקוח הישראלי‬
‫‪79‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫כלומר‪ ,‬הם טענו שיש לדחות את התביעה בישראל בשל תניית שיפוט זר ותניית ברירת‬ ‫חותם על זה בארץ ומקבל את‬
‫דין זר בחוזה‪.‬‬ ‫השירות בארץ‪ .‬אז תנאי שמחייב‬
‫אותו להתדיין בבית משפט בחול הוא מנגד‪ ,‬המשיב טען בתניות מקפחות בחוזה אחיד ויש לבטלן לפי חוק החוזים‬
‫האחידים‪.‬‬ ‫תנאי מקפח‪ ,‬ולכן אין לו תוקף‪ ,‬בית‬
‫הטיעונים המרכזיים שנידונו בפסק הדין‪:‬‬ ‫משפט ביטל אותו וההלכה הזאת‬
‫*האם תנאי השימוש של הפייסבוק הם חוזה אחיד?‬ ‫הושלמה ממש בשבוע שעבר‪ ,‬בזה‬
‫*האם תניית השיפוט הזר (לפיה סכסוכים ידונו בקליפורניה) היא תנאי מקפח?‬ ‫שגם תנאי שקובע שמדיינים בארץ‬
‫אבל לפי דין זר גם הוא אין לו תוקף‪* .‬האם תניית ברירת הדין (לפיה יוחל דין קליפורניה) היא תנאי מקפח?‬
‫(יש פסק דין דומה לפייסבוק‪ ,‬בהבדל קביעות השופטים‪:‬‬
‫אחד לא היה מדובר בחוזה אחיד בין השופטת אסתר שטמר מבית המשפט המחוזי קבעה‪:‬‬
‫*תנאי השימוש של הפייסבוק הם חוזה אחיד‪.‬‬ ‫חברה גדולה לבין לקוח‪ ,‬אלא חוזה‬
‫*תניית השיפוט הזר היא תנאי מקפח לפי חוק החוזים האחידים‪ ,‬יש לבטלה‪.‬‬ ‫אחיד בין שני גופים עסקיים‪ .‬שניהם‬
‫*תניית ברית הדין אינה מקפחת‪.‬‬ ‫גופים מסחריים עסקיים שעשו‬
‫הנשיאה אסתר חיות מבית המשפט העליון אישרה את קביעת בית המשפט המחוזי‬ ‫שימוש בחוזה אחיד של אחד מהם‪,‬‬
‫לגבי תניית השיפוט הזר‪ ,‬אך הסתייגה מהקביעה לגבי תניית ברירת הדין‪:‬‬ ‫ובית המשפט שם הגיע לתוצאה‬
‫א‪ .‬תניית השיפוט הזר בחוזה הינו תנאי מקפח לפי סעיף ‪ )9(4‬לחוק החוזים האחידים‪,‬‬ ‫הפוכה‪ .‬הוא אמר גוף יש לו יעוץ‬
‫כי היא מתנה על כללי ברירת הדין הרגילים‪.‬‬ ‫משפטי‪ ,‬יש לו אפשרויות לבחון את‬
‫ב‪ .‬פייסבוק לא הצליחה לסתור את חזקת הקיפוח‪ ,‬גם לפי "מבחן ההרתעה" שנקבע‬ ‫החוזה‪ ,‬הוא החליט מרצונו שהוא‬
‫בפסיקה ‪ ,‬הטיעון שהמשיב לא יירתע בשל סכום התביעה הגבוה נדחה‪ ,‬וכך גם הטיעון‬ ‫מוכן להיכנס לחוזה‪ .‬התדיינות של‬
‫שמתן שירות חינמי "מקזז" את הקיפוח‪.‬‬ ‫במקרה של סכסוך אם מתדיינים‬
‫בחול‪ ,‬ואני לא מבטל את התנאי הזה‪ ,‬ג‪ .‬תניית השיפוט מגנה באופן מופרז על אינטרס הנוחות של פייסבוק‪ ,‬ופוגעת בזכות‬
‫מתחשבים בנסיבות ובודקים‪ ,‬מי הם הגישה של ישראלים לערכאות‪ .‬חובת ההגינות המוגברת של פייסבוק מול לקוחות‬
‫גוברת‪.‬‬ ‫הצדדים החוזה? האם זו פירמה‬
‫גדולה מול לקוח קטן שאין לו ברירה? ד‪ .‬לכן תניית השיפוט הזר בטלה‪ ,‬והבעה תעסוק בישראל‪.‬‬
‫ה‪ .‬תניית ברירת הדין קובעת שחל הדין המהותי של קליפורניה‪ .‬יש אינטרס לגיטימי‬ ‫או שזה שני גופים עסקיים‪ ,‬שאומנם‬
‫החוזה הוא חוזה אחיד‪ ,‬אבל לשניהם של פייסבוק שלא כפופה להרבה שיטות משפט‪ ,‬נותנת שירותיה לכל האוכלוסיות‬
‫בעולם‪ ,‬לכן היא תקפה‪.‬‬ ‫יש כוח כלכלי ולשניהם יש את הידע‬
‫ו‪ .‬כל החוזה חל רק על היחסים בין משתמש לחברת פייסבוק אירלנד‪ ,‬לא על פייסבוק‬ ‫ויש להם מערך של יעוץ משפטי‬
‫ארה"ב‪.‬‬ ‫שעוזר להם ואז בית משפט הרבה‪-‬‬
‫פסקה‪:‬‬ ‫לא מתלהב לבטל תנאי בחוזה הזה‪.‬‬
‫*תניית השיפוט הזר היא אכן מקפחת ויש לבטלה‪.‬‬
‫*לגבי תניית ברירת הדין‪ ,‬יש ליתן לה תוקף בעניין‪ ,‬ובלבד שלא ייעשה בה שימוש כדי‬
‫"לעקוף" הוראות קוגנטיות בדין הישראלי‪ ,‬כמו דיני הגנת הצרכן‪.‬‬
‫המשנה לנשיא חנן מלצר הסכים עם קביעות הנשיאה חיות‪ ,‬אך הוסיף הסתייגות‪:‬‬
‫*תנאי בחוזה אחיד המונע מלקוח לפנות לערכאות משפטיות בישראל (כמו תניית‬
‫השיפוט הזר) יש לראותו כמגביל את זכות הלקוח לפי סעיף ‪(5‬א) לחוק החוזים‬
‫האחידים ולבטלה מכוח סעיף ‪(5‬א) לחוק החוזים האחידים‪ ,‬לא רק מכוח סעיף ‪.)9(4‬‬
‫*לתניית ברירת הדין יש לתת תוקף‪ ,‬ובלבד שלא ייעשה בה כדי "לעקוף" הוראות‬
‫קוגנטיות בדין הישראלי‪.‬‬
‫ניתוח בהתייחס לחוזים אחידים‪.‬‬
‫פסק הדין עוסק בהיבטים חשובים של חוזים אחידים ותניות מקפחות בהן‪.‬‬
‫השופטים קבעו שתנאי השימוש של הפייסבוק הם חוזה אחיד‪ ,‬וכי תניית השיפוט‬
‫הזר היא תנאי מקפח שיש לבטלו לפי חוק החוזים האחידים‪ .‬זאת‪ ,‬מה שהם מונעים‬
‫מלקוחות ישראלים לפנות לערכאות משפטיות בישראל ומכבידה עליהם באופן בלתי‬
‫סביר‪.‬‬
‫לגבי תניית ברירת הדין‪ ,‬השופטים נחלקו בדעותיהם‪ .‬השופטת שטמר קבעה שהיא‬
‫אינה מקפחת‪ ,‬אך הנשיאה חיות והמשנה לנשיאה מלצר סברו שיש ליתן לה תוקף ‪,‬‬
‫ובלבד שלא יעשה בתנייה האמורה שימוש כדי "לעקוף" בעזרתה הוראות קוגנטיות‬
‫שבדין הישראלי (למשל בדיני הגנת הצרכן ועוד)‪.‬‬
‫פסק הדין ממחיש את החשיבות של בחינה קפדנית של תנאים בחוזים אחידים‪ ,‬ואת‬
‫הצורך להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים המרעים באופן בלתי סביר‪ .‬הוא גם‬
‫מדגיש את הצורך בהכרה באינטרסים של ספקים גדולים מבלי לפגוע באינטרסים של‬
‫לקוחות פרטיים‪ ,‬תוך מתן משקל ראוי לפערי הכוחות ביניהם‪.‬‬
‫הטיעונים‪ ,‬הדיון וקביעות השופטים‪ :‬בית המשפט העליון דן בערעור של הפייסבוק‬
‫על החלטה של בימ"ש המחוזי לדחות את בקשת הסילוק וקיבל את הערעור באופן‬
‫חלקי‪.‬‬
‫‪80‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫דיון בהקשר של דיני חוזים אחידים‪:‬‬
‫פסק דן בהרחבה שינוי ויישום של חוק החוזים האחידים בפרק לתניות מקום שיפוט‬
‫ותניות ברירת דין‪.‬‬
‫הוא מבהיר שחוק זה נועד להגן על לקוחות מתנאים מקפחים בחוזים אחידים‪ ,‬כאשר‬
‫יש פערי כוחות בין הספק ללקוח‪.‬‬
‫סעיף ‪ 3‬ו‪ 4-‬לחוק קיימת רשימה של סוגי תניות מקפחות‪ ,‬הנטל על הספק להוכיח‬
‫את החזקות ולהראות שהן הוגנות בהתחשב בקשר החוזי‪ .‬סעיף ‪ 5‬אוסר על תניות‬
‫מסוימות לחלוטין‪ ,‬כמו שלילת זכות הגישה לערכאות‪.‬‬
‫השופטים הסבירו שמושג הקיפוח הוא פתוח ודינמי‪ ,‬ויש להעריך אותו לפי אמות‬
‫מידה של הגינות‪ ,‬תקנת ציבור‪ ,‬עקרונות יסוד של השיטה ותפיסות חברתיות באותה‬
‫עת‪ .‬יש לשקול בין השאר את פערי הכוחות‪ ,‬סוג עניין (צרכנים או עסקיים)‪ ,‬מאפייני‬
‫הספק (מונופול או תחרותי)‪ ,‬כולל תנאי החוזה‪ ,‬והאינטרסים האופייניים של צדדי‪.‬‬
‫נפסק שהבחינה מעשית מנקודת מבט אובייקטיבית ולא אישית של הלקוח‬
‫הספציפי‪ ,‬אך עניין בתביעה ייצוגית רחבת היקף היא שיקול רלוונטי בהערכת‬
‫הקיפוח‪.‬‬
‫"מבחן ההרתעה" ‪ -‬הוא מבחן עזר שפותח בפסיקת בית המשפט העליון בישראל‬
‫לצורך הערכה האם תנאי שיפוט זר בחוזה אחיד היא מקפחת‪ .‬המבחן לראשונה בפסק‬
‫הדין בעניין מפעל הפיס נ' לוביאנקר משנת ‪ .2003‬על פי מבחן זה‪ ,‬יש לבדוק האם‬
‫תניית השיפוט הזר בחוזה אחיד מרתיעה באופן ממשי את ההלכה למעשה את‬
‫המשפטיות‪ .‬כלומר‪ ,‬האם התניה מציבה בפני הלקוחות שנפגעו מכשול או נטל בלתי‬
‫סביר שימנע מהם לתבוע את הספק בגין הפרת החוזה או פגיעה אחרת‪ .‬אם התשובה‬
‫חיובית‪ ,‬הרי שהתניה מקפחת ובלתי הגנתית‪.‬‬
‫מצבים שעשויים להרתיע ולמנוע תביעה בשל תניית שיפוט זר‪:‬‬
‫‪-‬לדרוש במדינה רחוקה או לא נגישה‪.‬‬
‫‪-‬קושי כלכלי וארגוני הליך בחו"ל‪.‬‬
‫‪-‬חוסר היכרות והתמצאות עם שיטת המשפט הזרה‪.‬‬
‫‪-‬תפיסה שבתי המשפט הזרים מוטים נגד מקומיים‪.‬‬
‫‪-‬העדר אכיפה אפקטיבית של פסקי דין של בימ"ש זר במדינת מושבו של הלקוח‪.‬‬
‫‪ -‬כאשר בית המשפט בוחן האם תניה בחוזה אחיד‪ ,‬למשל‪ ,‬תניית שיפוט אם היא‬
‫מקפחת‪ ,‬הוא צריך לבחון את השפעתה על קבוצת ציבור רחבה שעשויה להתקשר‬
‫בחוזה מסוג זה עם הספק‪ ,‬ולא רק על הלקוח הספציפי שמתדיין מול הספק במקרה‬
‫הנתון‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המבחן לקיפוח הוא אובייקטיבי וכללי ‪ -‬האם התנאי ליצירת קושי משמעותי‬
‫או נטל בלתי הוגן‬
‫עם זאת‪ ,‬מבחן ההרתעה אינו המבחן היחיד והבלעדי לבחינת קיפוח בתניות שיפוט זר‪,‬‬
‫אלא בית המשפט צריך לשקול גם את מכלול תנאי החוזה ויתר סעיפי החוזה כדי‬
‫להעריך את הוגנות התניה כנדרש בסעיף ‪ 3‬לחוק החוזים האחידים‪.‬‬
‫מבחן עזר זה שימש בפסק הדין דנן כדי לבחון ולקבוע כי תניית השיפוט של הפייסבוק‬
‫בארה"ב הפנתה להתדיין בקליפורניה היא מקפחת משום שהיא מרתיעה משתמשים‬
‫ישראלים מלתבוע את החברה‪.‬‬
‫אם נמצא קיפוח‪ ,‬על בית המשפט לבחור בין או שינוי התנאי המקפח‪ ,‬ביטול מנימלי‬
‫הנדרש להסרת הקיפוח‪.‬‬
‫מסקנת השופטים הייתה שתנית השיפוט הזר של פייסבוק כאן היא מקפחת ויש‬
‫לבטלה‪ ,‬אך תניית ברירת הדין תקפה‪ .‬הם ביקשו להפעיל בין האינטרסים‬
‫הלגיטימיים של פייסבוק ובין זכויות המשתמשים הישראליים‪ ,‬תוך מתן משקל לאופי‬
‫הצרכני והגלובלי של היחסים ולחובת ההגינות וההתחשבות המוכרת של הפייסבוק‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬במקרה של סכסוך משפטי בין משתמש ישראלי לפייסבוק‪ ,‬הדין המהותי‬
‫שיחול על הסכסוך יהיה דין מדינת קליפורניה ולא הדין הישראלי‪ .‬זו תניית "ברירת‬
‫דין" שקובעת מראש איזה דין יחול על הסכסוך‪ .‬השופטים נחלקו בשאלה האם‬
‫תניית ברירת הדין הזו היא מקפחת או לא‪:‬‬
‫השופטת קבעה שהיא אינה מקפחת‪.‬‬
‫הנשיאה חיות והמשנה לנשיאה מלצר סברו שיש ליתן להגדיר רק ככל שלא תשמש‬
‫"לעקוף" הוראות קוגנטיות בדין הישראלי‪ ,‬כמו דיני הגנת הצרכן‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לפי חיות ומלצר‪ ,‬תניית ברירת הדין תקפה רק אם היא לא מונעת‬
‫מהמשתמש הישראלי להסתמך על זכויות מוגנות שמעניקה לו הדין הישראלי‪ ,‬כמו‬
‫‪.‬דיני הגנת הצרכן‬
‫‪81‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬

‫היקף ההתערבות‬ ‫היקף ההתערבות‬

‫?מתי בית המשפט או בית הדין ישנה את התנאי ומתי יבטלו*‬ ‫(בסעיף ‪)19‬‬
‫‪...‬תפקידו של בית המשפט‪/‬הדין אינו לכתוב את החוזה מחדש*‬ ‫*בית המשפט יבטל את התנאי בחוזה או‬
‫*האם ההסדר שבחוק מעודד קיפוח?‬ ‫ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל‬
‫את הקיפוח (במידה הנדרשת= להחזיר‬
‫אם היה לנו איזה שהוא מד קיפוח שאפשר היה לשים אותו ליד תנאי החוזה והוא היה‬
‫את המד ל‪ ,)10 -‬ואין שום סנקציה‬
‫מראה את עוצמת הקיפוח‪ :‬אם אם המד קיפוח היה מראה ‪ ,0‬זאת אומרת שהתנאי‬ ‫נוספת בחוק‪.‬‬
‫הזה הוא מאוד לטובת הלקוח מוטה לטובת הלקוח אין תנאים כאלה‪ .‬אם זה ‪ 5‬הוא‬
‫באמצע מאוזן בין הלקוח לבין הספק‪ ,‬וכשהמד מצביע ‪ 10‬זה המקסימום של הטייה‬
‫לטובת הספק שלא נחשבת עדיין קיפוח‪ .‬זאת אומרת זה הגנה על אינטרס של הספק‪,‬‬
‫אבל עדיין באופן מידתי‪ .‬כל מה שמעבר ל‪ 10 -‬זה כבר מקפח‪.‬‬
‫נניח שבית המשפט מוצא שתנאי מסוים הוא מקפח הוא ‪ .15‬החוק מאפשר לבית‬
‫המשפט או לבטל את התנאי או לשנות את התנאי‪ .‬יש פה שיקול דעת רחב לבית‬
‫המשפט‪ .‬לא משנה מה בית המשפט צריך להסיר את הקיפוח‪.‬‬
‫קיימות שתי גישות לביטול או שינוי תנאי מקפח‪:‬‬
‫‪ .1‬חזרה לנק' שמעבר לה זה כבר נחשב כקיפוח (לדוגמא‪ -‬עפ"י המד המודד קיפוח‪-‬‬
‫לנקודה ‪ :)10‬המחשבה שמאחורי זה היא בית המשפט ייגע בחוזה במידה המינימאלית‬
‫הנדרשת כדי להוריד את הקיפוח‪ ,‬אבל מעבר לזה‪ ,‬הוא ישמור על העיקרון של חופש‬
‫* אין בחוק שום סנקציה בחוק החוזים‬
‫החוזים (יחזיר את המד להצביע על ‪ ,10‬כלומר למקסימום הטייה לטובת הספק שלא‬ ‫האחידים שמסמיך את בית המשפט‬
‫נחשב עדיין כקיפוח)‪ .‬אז הוא יבטל את מה שמעבר לנקודה הקובעת שמדובר בתנאי‬ ‫לבטל או לשנות תנאי מקפח בחוזה‬
‫מקפח‪ ,‬הכי קרוב לרצון לתנאים המקוריים של החוזה‪ .‬גישה כזאת נותנת משקל גדול‬ ‫אחיד‪ .‬הסמכות של בית המשפט לא‬
‫לעיקרון חופש החוזים‪.‬‬ ‫להטיל קנסות‪ ,‬לא לתת מאסרי עולם‪ ,‬לא‬
‫‪ .2‬אפשרות אחרת ‪ :‬שיקול הרתעתי‪ ,‬ענישתי‪ ,‬לשנות את התנאי לנק' אפס‪ ,‬שהיה‬ ‫להוציא להורג את הספקים‪ ,‬שום דבר‪,‬‬
‫מוטה לטובת הלקוח בלבד‪ -‬כלומר בית המשפט פונה לספק ואומר‪ ,‬אם אתה היית‬ ‫רק לבטל או לשנות תנאי מקפח‪ .‬ולבטל‬
‫ספק הוגן והיית מתנהג כמו שצריך‪ ,‬גם אם היית מנסח תנאי מקפח עד רמה ‪ 10‬במד‬ ‫או לשנות במידה המזערית הנדרשת‪.‬‬
‫הקיפוח‪ ,‬אבל לא חורג‪ ,‬בית המשפט לא היה מתערב‪ .‬היות ושמת תנאי שהוא מעבר ל‪-‬‬
‫‪ 10‬אני שם אותך על אפס אני עושה את התנאי הכי טוב לטובת הלקוח‪.‬‬
‫זה שיקול ענישתי‪ ,‬כי בפעם הבאה אתה תשים את זה על ‪ 10‬כדי לא לקחת את הסיכון‬
‫שאני אביא אותך לאפס‪ .‬יש פה שיקול הרתעתי‪ ,‬אם בית המשפט היה משנה את‬
‫התנאי ל‪ 5 -‬הוא היה רוצה בסך הכל שהחוזה הזה יהיה חוזה מאוזן‪.‬‬
‫*מה אומר החוק? (בסעיף ‪19‬א) מצא בית משפט בהליך שבין ספק ללקוח שתנאי הוא‬
‫מקפח‪ ,‬בית משפט יבטל את התנאי בחוזה או ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל‬
‫את הקיפוח (במידה הנדרשת= להחזיר את המד ל‪ .)10 -‬אין בחוק שום סנקציה‬
‫בחוק החוזים האחידים שמסמיך את בית המשפט לבטל או לשנות תנאי מקפח‬
‫בחוזה אחיד‪ .‬הסמכות של בית המשפט לא להטיל קנסות‪ ,‬לא לתת מאסרי עולם‪ ,‬לא‬
‫להוציא להורג את הספקים‪ ,‬שום דבר‪ ,‬רק לבטל או לשנות תנאי מקפח‪ .‬ולבטל או‬
‫לשנות במידה המזערית הנדרשת‪( .‬חוק החוזים אחידים כפי שהוא בעצם מעודד‬
‫ספקים להכניס‪ ,‬תנאים מקפחים לחוזים שלהם המקסימום של הטייה לטובת הספק‬
‫שלא נחשבת עדיין קיפוח (רמה ‪ 10‬עפ"י הדוגמא)‪ ,‬מפני שאין פה אף סנקציה‬
‫משמעותית‪ .‬אין פה סנקציה אמיתית גם בבית המשפט וגם בבית הדין)‪.‬‬
‫הממש"ק בין חוק החוזים האחידים לבין תובענות ייצוגיות(ייצוג כל‬ ‫הממש"ק בין חוק החוזים‬
‫הלקוחות של אותו ספק)‬ ‫האחידים לבין תובענות‬
‫שימוש בחוק התובענות הייצוגיות להסרת עילת הקיפוח כבסיס לתובענה‬ ‫‪‬‬ ‫ייצוגיות‬
‫ייצוגית‬
‫פתרון במקום אחר שאנחנו לא לומדים אותו בקורס שלנו וזה בחוק תובנות ייצוגיות‪.‬‬
‫דיני התובענות הייצוגיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפשר להגיש תובענה ייצוגית ואחת מהעילות יכולה להיות קיפוח‪ .‬תובענות ייצוגיות‬
‫מכיוון שהם בעצם מרכזות את הנזק שנגרם לכל הלקוחות של אותו ספק‪ .‬אז אם זה‬
‫ספק שיש לו ‪ 10,000‬או ‪ 20,000‬לקוחות‪ ,‬זו יכולה להיות תביעה של מיליונים‪ ,‬הרבה‬ ‫שימוש בחוק להסרת חסמי‪-‬סף‬ ‫‪‬‬
‫מיליונים ושם יש כבר הרתעה משמעותית‪.‬‬ ‫פרוצדורליים‪.‬‬
‫היום גופים גדולים במשק מתייעצים ומשתדלים להימנע מחוזים מאוד מקפחים‪ ,‬בין‬
‫היתר כדי לא להיקלע לסיטואציה של תובענה ייצוגית‪.‬‬
‫(חשוב לציין ‪ :‬תובענה ייצוגית ניתן להגיש בתנאי שאפשר להוכיח נזק ולא תמיד‬
‫מדובר בתנאי מקפח‪ .‬בתובענה ייצוגית צריך להוכיח נזק מידי‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬אם למשל‬
‫הספק קובע באחד התנאים בחוזה שאפשר לתבוע אותו רק בחיפה ולא בשום מקום‬
‫אחר‪ .‬והלקוח גר בתל אביב‪ .‬קצת קשה להוכיח את הנזק המדויק‪ -‬עילה בדיני‬
‫הנזיקין)‪.‬‬
‫‪82‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬

‫שימוש בחוק התובענות הייצוגיות להסרת חסמי‪-‬סף פרוצדורליים‬ ‫‪‬‬

‫(למשל‪ ,‬חסם בפני הגשת תביעה‪ ,‬כמו בפסק דין פייסבוק)‬
‫כאשר יש בחוזה האחיד תנאי שנועד ליצור חסם בפני הגשת תביעה (לא נוגע לתנאים‬
‫של העסקה עצמה)‪ ,‬לא קיפוח בעניין המהותי עצמו‪ ,‬אלא יש פה עניין פרוצדוראלי‬
‫אנחנו רק חוסמים את הדרך לבית המשפט הספציפי או בכלל לבית המשפט בכל מיני‬
‫דרכים‪ .‬אבל גם הלקוח צריך את חוק החוזים האחידים‪ ,‬על מנת להסיר את החסם‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬החוק קובע שאם אם אני רוצה להגיש תביעה נגד הספק‪ ,‬כלומר נגד פייסבוק‪,‬‬
‫אני צריך לעשות את זה בקליפורניה‪.‬‬
‫*לקוח רוצה להגיש תביעה ייצוגית נגד הספק (פייסבוק) לא בגלל שיש תנאי מקפח‬
‫בחוזה האחיד‪ ,‬אלא בשל העילה שהייתה פגיעה בפרטיות‪ .‬הטענה הייתה שפייסבוק‬
‫קוראת הודעות שאנשים שולחים ועושה בזה שימוש ויש בפגיעה בפרטיות‪ .‬העילה היא‬
‫בכלל לא עילה בדיני הנזיקין‪ ,‬עילה של פגיעה בפרטיות‪ ,‬ואז הלקוח נתקל בחסם‪.‬‬
‫החסם הזה יכול להיות סעיף שאומר מגישים תביעה רק בקליפורניה‪ ,‬החסם הזה יכול‬
‫להיות סעיף שאומר מגישים תביעה רק בפני בורר (חסם לתובענות ייצוגיות‪ -‬לבורר‬
‫אין סמכות לדון בתובע ייצוגית‪ .‬הלקוח יכול להגיש רק על הנזק שלו והנזק שלו זה‬
‫כלום ושום דבר הוא לא ילך לנהל תביעה בשביל נזק של ‪ 1000‬ש"ח או ‪ 5000‬ש"ח‪ ,‬אבל‬
‫אם הוא מגיש בשם כל הלקוחות זה כבר סיפור אחר)‪.‬‬

‫הפרת חוזה ותרופות‬

‫סעיף ‪ 1‬לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)‪ ,‬תשל"א‪ :1970-‬זהו סעיף ההגדרות‪ ,‬מגדיר כמה מונחים‬ ‫הזכות‬
‫יסודיים מה זו הפרה? מי זה נפגע?‬
‫לתרופות‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)‪ ,‬תשל"א‪" :1970-‬הופר חוזה‪ ,‬זכאי הנפגע לתבוע את‬
‫אכיפתו או לבטל את החוזה‪ ,‬וזכאי הוא לפיצויים‪ ,‬בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן‪ ,‬והכל לפי‬ ‫בשל הפרת‬
‫הוראות חוק זה"‪.‬‬ ‫חוזה‪ -‬מבוא‬
‫*הזכאות לתרופות מחייבת שיתקיימו שני תנאים מוקדמים‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 2‬לחוק‬
‫‪-‬התנאי הראשון הוא שיש חוזה‪.‬‬ ‫החוזים (תרופות‬
‫‪-‬התנאי השני הוא שהחוזה הופר‪.‬‬ ‫בשל הפרת‬
‫חוזה)‪ ,‬תשל"א‪-‬‬
‫‪1970‬‬
‫הפרת חוזה‪ -‬הפרת חוזה‪ -‬הגדרות ושלבים‬
‫הגדרות‬
‫שלב א'‪ -‬ההוכחה שקיים חוזה ‪ :‬הרבה פעמים כשמוגשת תביעה לפיצויים או תביעה לאכיפה הטענה‬
‫הראשונה של הנפגע תהיה בכלל אין חוזה‪ ,‬לא הייתה כוונה ליצור יחסים משפטיים‪ .‬מפני שהייתה בעיה‬
‫ושלבים‬
‫בכשרות של הצדדים‪ ,‬מפני שלא הייתה גמירת דעת מפני שלא הייתה מסוימות מפני שהחוזה היה צריך‬
‫להיות בכתב והוא נעשה בעל פה‪ ,‬לא התקיימה דרישת הצורה‪ .‬לפני שהחוזה היה הייתה בו הטעיה ואני‬
‫ביטלתי אותו כבר לפני חצי שנה‪ .‬פגם בצורת החוזה המאיין את תוקפו; החוזה בוטל בשל פגם בכריתתו;‬
‫החוזה בטל בשל היותו למראית עין או בשל היותו פסול; לא התקיים במועדו תנאי מתלה (או שהתקיים‬
‫תנאי מפסיק); החוזה בוטל בשל הפרה ועוד‪ .‬כל מה שלמדנו בקורס‪.‬‬
‫שלב ב'‪ -‬הוכחה שקיימת הפרה של החוזה‪ :‬אם עברנו את המשוכה הזאת ויש חוזה עכשיו צריך להוכיח‬
‫שהייתה הפרה‪ .‬עפ"י הגדרת הפרה בסעיף ‪ 1‬לחוק‪" :‬מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה"‪.‬‬
‫כדי להבין אם הייתה הפרה אני צריך להשוות בין מה שקרה או לא קרה בפועל לבין תוכן החוזה‪ -‬על‬ ‫‪‬‬
‫מנת לברר אם התקיימה הפרה‪ ,‬יש לברר מהו תוכנו המחייב של החוזה‪ ,‬מה כולל תוכן החוזה; יכול‬
‫להיות שיש לנו ויכוח בין הצדדים לגבי מה קובע תוכן החוזה (פרשנות התוכן); תניות שנוספו במסגרת‬
‫(השלמת חסר) נכנס לחוזה מכוח מנגנון השלמה‪ .‬שאלת ההשלמה תבחן את תנאי החוזה‪ :‬את תוכן‬
‫החוזה שאינו סותר הוראת חוק קוגנטית או כי התנאי הזה הוא לא חוקי או כי התנאי הזה הוא תנאי‬
‫מקפח בחוזה האחיד ולכן צריך לבטל אותו‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬כל המישורים של תוכן החוזה נכנסים לתמונה כשאנחנו מנסים לברר האם הייתה‬
‫הפרה כי לצורך הפרה אנחנו צריכים להשוות בין התוכן האופרטיבי המחייב של החוזה לבין מה שקרה‬
‫בפועל או לא קרה בפועל‪.‬‬
‫מכוח נוהג בין הצדדים או נוהג חוזים מאותו סוג או מכוח הוראת חוק דיספוזיטיבית‪ .‬תניות שנגרעו‬
‫מהחוזה (אי‪-‬חוקיות‪ ,‬תקנת הציבור‪ ,‬תום‪-‬לב‪ ,‬תנאי מקפח בחוזה אחיד)‪.‬‬
‫לא נדרש יסוד נפשי של אשם מצד המפר‪ -‬בדיני חוזים בניגוד לדיני עונשין‪ ,‬למשל‪ ,‬השאלה אם המפר‬ ‫‪‬‬
‫התכוון להפר את החוזה ממש לא מעניינת אותם‪ .‬השאלה היחידה היא האם הייתה הפרה האם הייתה‬
‫הפרה יש זכות לתרופות‪ .‬ולכן גם בניגוד לדיני עונשין‪ ,‬התרופות לא נועדו להעניש את המפר‪.‬‬
‫‪83‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫הם נועדו לתקן את ההפרה הם נועדו להעמיד את הנפגע במצב שבו הוא היה עד כמה שאפשר אלמלא‬
‫היה החוזה מופר‪ .‬אין פה שום אלמנט של ענישה בשום ניסיון (לתת גמול אלה שיקולים של דיני עונשין)‪.‬‬
‫ולכן אם הנזק שהפרה גרמה היא ‪100‬שח'‪ ,‬אין מצב שהנפגע יקבל ‪ ₪ 120‬פיצויים‪ ,‬הוא יקבל ‪,₪ 100‬‬
‫הרעיון להחזיר אתהמצב לקדמותו לפני כריתת החוזה‪.‬‬
‫הפרה צפויה – סעיף ‪ 17‬לחוק התרופות‪" :‬גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה‪ ,‬או שנסתבר‬ ‫‪‬‬
‫מנסיבות העניין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו‪ ,‬זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד‬
‫שנקבע לקיום החוזה‪ ,‬ובלבד שבית המשפט‪ ,‬בנתנו צו אכיפה‪ ,‬לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד‬
‫שנקבע לקיומו"‪.‬‬
‫הפרה צפויה סעיף ‪ 17‬לחוק התרופות החוזה עדיין לא הופר‪ ,‬הוא נכרת כבר‪ ,‬הוא צריך להתבצע בעוד ‪3‬‬
‫חודשים הוא עוד לא הופר אבל הצד שצריך לקיים את ההתחייבות שלו בעוד ‪ 3‬חודשים‪ ,‬מצהיר שהוא‬
‫לא יקיים‪ .‬עוד מראש‪ ,‬או שנוצרות נסיבות שמהם אנחנו למדים שהוא לא יקיים את ההתחייבות שלו‪.‬‬
‫נניח שמכרת לי תמונה נדירה של פיקאסו והתחייבת למסור לי אותה בעוד חצי שנה עוד לא הגיע‬
‫המועד‪ ,‬אבל עכשיו הלכת ושרפת אותו‪ .‬ברור לכולם שלא תוכל למסור לי אותה בעוד חצי שנה‪ ,‬אני לא‬
‫צריך לחכות חצי שנה כדי להגיש תביעה‪ .‬אני יכול להגיש תביעה על סמך הפרה צפויה‪ .‬במקרה הזה זו‬
‫וודאות של ‪ 100%‬שלא תוכל לקיים‪ .‬לא צריך להגיע לוודאות של ‪ ,100%‬מספיק שיש הסתברות גבוהה‬
‫למשל לקחת את התמונה הזאת ומכרת אותה עכשיו למישהו אחר‪ .‬הפרה צפויה סעיף ‪ 17‬גילה צד‬
‫לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה‪ ,‬כלומר אמר אני לא אקיים את החוזה‪ .‬הוא לא חייב להגיד את‬
‫זה במילים האלה‪ .‬יכול להיות שהוא שולח הודעה‪" ,‬אני מבטל את החוזה בגלל הטעייה"‪ :‬אבל לא‬
‫הייתה הטעיה אז זה אותו דבר שהוא אומר אני אבטל את החוזה‪ .‬מה הוא בעצם אומר? אני לא מתכוון‬
‫לקיים אותו‪ ,‬הוא מוסיף לזה עילה‪ .‬אבל אם אני חושב שהעילה הזאת היא פיקטיבית ולא היתה‬
‫הטעייה‪ ,‬אז מבחינתי יש פה הפרה צפויה‪ .‬בביטול הזה יש הצהרה שהוא לא מתכוון לקיים את החוזה‪.‬‬
‫אז גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה‪ ,‬או שיסתבר מסיבות העניין שלא יוכל או לא ירצה‬
‫לקיימו‪ ,‬זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד שנקבע לקיום לא צריך לחכות עד שיגיע‬
‫המועד החוזי‪ .‬יש פה רק סייג אחד שבית המשפט כשהוא נותן צו אכיפה ייתן צו אכיפה עכשיו‪ ,‬אבל‬
‫מועד הביצוע הוא לפי החוזה‪.‬‬
‫שלב ג'‪ -‬סל התרופות בגין הפרת חוזה(סעיף ‪ :)2‬הנפגע זכאי לתרופות‪ .‬זה לא כל התרופות שיש‪ ,‬אבל אלה‬
‫התרופות העיקריות‪ :‬אכיפה‪ ,‬ביטול ופיצויים‪ .‬ניתן לתבוע אכיפה ופיצויים‪ ,‬ואפשר לתבוע ביטול ופיצויים‬
‫ואפשר לתבוע רק אכיפה או רק ביטול או רק פיצויים‪ .‬קומבינציה‪ ,‬כל מיני אפשרויות להרכיב סל תרופות‬
‫זה יכול להיות‪ ,‬רק אכיפה או רק ביטול או רק פיצויים או שילוב‪ .‬חוץ מאכיפה וביטול לא יכול להיות ביחד‬
‫מפני שהתרופות האלה סותרות במהותן‪ .‬אם אני רוצה אכיפה אני רוצה שיקיימו את החוזים‪ .‬אני רוצה‬
‫ביטול‪ ,‬אני רוצה שהחוזה לא יקוים‪ .‬אלא אם רוצים שחלק מהחוזה יתקיים וחלק אחר מהחוזה יבוטל (לא‬
‫אותו חלק)‪.‬‬
‫אכיפה וגם פיצויים בתנאי שבסך הכל הם לא מכסים יותר ‪ 100%‬של נזק כתוצאה מההפרה‪.‬‬
‫יכול להיות שאם נתתי אכיפה זה לא כיסה את מלוא הנזק‪ .‬למשל הייתי צריך למסור לך נכס שהתחייבתי‬
‫למסור ולא מסרתי אותו‪ .‬אז פנית לבית משפט וקיבלת נגדי צו אכיפה עכשיו מכוח צו האכיפה אני אמסור‬
‫לך את הנכס רגע‪ ,‬אבל עברו בינתיים ‪ 10‬חודשים שבהם הנכס היה אצלי במקום אצלך‪.‬‬
‫נגרם לך נזק על זה שלא יכולת להשתמש בו‪ ,‬אז אנחנו נצרף במקרה הזה פיצויים לאכיפה‪ ,‬גם זה נזק‪.‬‬
‫מי שאומד את הנזק זה לא התובע אלא בית המשפט‪ .‬גם עוגמת נפש זה נזק‪ ,‬עפ"י סעיף ‪ 13‬לחוק התרופות‬
‫זה נזק‪ ,‬רק זה נזק שאנחנו לא יודעים לחשב אותו‪ .‬בית המשפט נותן אותו לפי שיקול דעת‪.‬‬
‫יכול להיות שהתובע יגיש חוות דעת שמאית שהנזק הוא ‪ 100‬ונתבע יגיש חוות דעת שמאית שהנזק הוא ‪70‬‬
‫ולבית המשפט יש שיקול דעת לקבוע אם זה ‪ 100‬או ‪ 70‬או משהו באמצע‪ .‬תמיד יש לבית משפט את שיקול‬
‫הדעת להחליט‪ ,‬אבל העיקרון הוא שבית המשפט מנסה לפצות על הנזק שנגרם ולא מעבר לזה‪ ,‬גם אם זה נזק‬
‫שהוא לא ממוני‪.‬‬
‫מיהו ה"נפגע" שזכאי לתרופות?‬ ‫מיהו‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק‪ ,‬הגדרת נפגע‪" :‬מי שזכאי לקיום החוזה שהופר"‬ ‫ה"נפגע"‬
‫ההגדרה כוללת את הצד השני לחוזה‪ ,‬אך גם מוטב‪ ,‬נמחה ונעברים על פי חוק (יורש‪ ,‬נאמן‪.)...‬‬
‫שזכאי‬
‫*אם מי שזכאי לקיום החוזה מת? יורשיו‪ ,‬והם יוכלו להגיש תביעה‪.‬‬
‫*כשיש לי זכות על פי חוזה אני יכול להעביר את הזכות הזאת למישהו אחר‪ ,‬למשל‪ ,‬התחייבת לשלם לי‬ ‫לתרופות?‬
‫סיפקתי לך סחורה והתחייבת לשלם לי ‪ 200,000‬ש"ח בעוד ‪ 90‬יום‪ ,‬יכול להיות שאני את הזכות הזאת‬
‫מוכר "מנחה אותה" עכשיו למישהו שנותן לי תמורתה ‪ 190,000‬היום עכשיו הוא בעל הזכות כי מכרתי לו‬
‫את הזכות‪ .‬הוא "הנמחה "‪ ,‬אז עכשיו הוא זכאי לקיום החוזה‪ ,‬ואם מי שצריך לשלם לא משלם אז הוא‬
‫יגיש נגדו תביעה על הפרת חוזה‪ ,‬למרות שהוא לא היה צד לחוזה‪ ,‬אבל הוא הפך להיות בעל הזכות מכוח‬
‫זה שהנחתי לו‪ ,‬כלומר העברתי לו את הזכות‪.‬‬
‫הגבלה או שלילה של תרופות‬ ‫הגבלה או‬
‫ויתור (מלא או חלקי )‪ -‬כשהצד שזכאי לתרופות ויתר‪ .‬לפעמים בגלל שהנפגע ויתר‪ ,‬אם הוא ויתר אז הוא‬ ‫‪‬‬ ‫שלילה של‬
‫‪84‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫לא יהיה זכאי לתרופות וזה קורה מכל מיני סיבות‪ .‬למשל‪ ,‬היה בינינו חוזה‪ ,‬שילמת לי את דמי‬ ‫תרופות‬
‫השכירות באיחור בגלל שאנחנו חברים טובים ואנחנו ביחסים טובים‪ ,‬ויתרתי על זה‪ ,‬שנתיים אחר כך‬ ‫‪-‬ויתור (מלא או‬
‫פתאום רבנו ונזכרתי שאז שילמת לי באיחור‪ ,‬אני אגיש תביעה‪ .‬אם בית המשפט השתכנע שבזמנו‬ ‫חלקי)‬
‫ויתרתי על הזכות לתרופות‪ ,‬אז לא זכאי לקבלת תרופות‪.‬‬
‫‪-‬חוזה של משחק‪,‬‬
‫חוזה של משחק‪ ,‬הגרלה או הימור (ס' ‪ 32‬לחוק החוזים)‪ -‬בגבולות דיני החוזים‪ ,‬חוזה שהוא משחק‬ ‫הגרלה או הימור ‪‬‬
‫הגרלה או הימור‪ ,‬גם אם הוא מופר הוא אינו יכול לשמש עילה לאכיפה או לפיצויים‪ .‬תרופות אחרות כן‪-‬‬ ‫(ס' ‪ 32‬לחוק‬
‫ביטול‪ ,‬אבל לא אכיפה ולא פיצויים (עפ"י סעיף ‪.)32‬‬ ‫החוזים)‬

‫אשם תורם (ע"א ‪ Eximin 3912/90‬נ' טקסטיל והנעלה)‪" -‬אשם תורם" מצב בו שני הצדדים לחוזה‬ ‫‪‬‬ ‫‪-‬אשם תורם‬
‫תרמו להפרת החוזה או לנזק שנגרם כתוצאה מכך‪ .‬יש לחלק את האחריות על שני הצדדים‪ ,‬עקרון‬ ‫‪-‬הקטנת נזק‬
‫האשם התורם יכול להשפיע על הפיצויים או הסעדים אם הצד הנפגע תרם אף להפרה או לנזק‪ ,‬הדבר‬ ‫(ס' ‪ 14‬לחוק‬
‫התרופות)‬
‫עלול להפחית מהפיצוי לו הוא זכאי אפילו לשלול את זכאותו לתרופה‪.‬‬
‫עקרון האשם התורם זה עיקרון חשוב המוודא חלוקה הוגנת יותר של האחריות בין שני הצדדים לחוזה‬ ‫‪-‬פטור בשל אונס‬
‫כאשר הם תרמו בצורה זו או אחרת להתרחשות ההפרה והנזק שנבע מההפרה‪.‬‬ ‫או סיכול החוזה‬
‫(ס' ‪ 18‬לחוק‬
‫הקטנת נזק (ס' ‪ 14‬לחוק התרופות)‪ -‬כשדיברנו על סעיף ‪12‬ב'‪ ,‬הצצנו על סעיף ‪ 14‬לחוק התרופות‬ ‫‪‬‬ ‫התרופות)‬
‫שעוסק בהקטנת נזק ‪ :‬עם הנפגע‪ ,‬היה יכול להקטין נזק בצורה קלה‪ ,‬פשוטה‪ ,‬סבירה‪ ,‬והוא לא עשה את‬
‫זה‪ .‬הוא לא יוכל לקבל פיצויים על הנזק שהוא יכול היה למנוע (חבית היין)‪.‬‬
‫פטור בשל אונס או סיכול החוזה (ס' ‪ 18‬לחוק התרופות)‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫(א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר‪ ,‬בעת כריתת החוזה‪ ,‬לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או‬
‫שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש‪ ,‬ולא יכול היה למנען‪ ,‬וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי‬
‫אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים‪ ,‬לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה‬
‫שהופר או לפיצויים‪.‬‬
‫(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט‪ ,‬בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו‪ ,‬לחייב כל צד‬
‫להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או‪ ,‬על פי בחירה כאמור בסעיף ‪ ,9‬לשלם לו את שוויו‪ ,‬ולחייב‬
‫את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם‬
‫קיום החוזה‪ ,‬והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם הופר חוזה אבל בנסיבות שאי אפשר היה לצפות‪ ,‬וזאת תמיד השאלה שבתי המשפט מתמודדים‬
‫איתה‪ .‬מה אפשר לצפות ומה אי אפשר לצפות?‬
‫אז אם בית המשפט ישתכנע שזה נסיבות בלתי צפויות ולמפר גם לא הייתה דרך למנוע אותן‪ ,‬אז גם אם‬
‫הוא הפר את החוזה‪ ,‬הוא לא יחויב לא באכיפה ולא בפיצוי‪.‬‬
‫ובשנים האחרונות התעוררו שאלות גדולות האם מגיפה זה דבר שצריך לצפות כן או לא‪ ,‬והאם מלחמה זה‬
‫דבר שאפשר לצפות כן או לא?‬
‫*למעשה כל מקרה שבית המשפט מכיר כסיכון הוא בעצם פוגע בעקרון חופש החוזים‪ ,‬וצד אחד משוחרר‬
‫מאי קיום התחייבויותיו‪ ,‬וזאת בלי לחייב אותו בפיצויים או באכיפה‪ ,‬למשל אפילו במלחמת יום הכיפורים‪,‬‬
‫באחת התביעות שהוגשו‪ ,‬בתביעה אחת מדובר בשתי חברות מסחריות‪ ,‬כאשר הטענה הייתה שחברה אחת‬
‫לא ביצעה את ההתחייבויות‪ .‬והטענה של אותה חברה הייתה שהנסיבות של מלחמת יום הכיפורים מנעו‬
‫עמידה בהתחייבויותיה‪ .‬לפחות אחד השופטים באמרת אגב‪ ,‬אמר במדינת ישראל צד צריך לצפות שאחת‬
‫לכמה שנים יש מלחמה‪ .‬זה לא דבר בלתי צפוי ולכן אם המלחמה מונעת את ביצוע החוזה זה לא סיכול‪.‬‬
‫* פסיקה מאוחרת יותר ‪ ,‬למשל בעקבות מלחמת המפרץ‪ ,‬לפחות אחד משופטי בית המשפט העליון דאז‪,‬‬
‫השופט הנדלר‪ ,‬הביע עמדה קצת שונה הוא אמר‪ :‬תלוי איזה מלחמה ומה הנסיבות של המלחמה‪ ,‬ויש‬
‫מקרים שהם לא צפויים‪.‬‬
‫*אמ"ן (אגף המודיעין) לא צפה את מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬אבל השופט לנדרי חשב שחברה מסחרית רגילה‬
‫אמורה לצפות את האפשרות שתפרוץ מלחמה‪.‬‬
‫*במלחמת המפרץ‪ ,‬היה מקרה של אדם‪ ,‬מר' רגב‪ ,‬קנה ממשרד הביטחון במסגרת מכרז כמות גדולה מאוד‬
‫של מסכות אב"כ שפג תוקפן למה הוא קנה אותם? למה מישהו יקנה מסכות אב"כ שפג תוקפן ‪,‬כי הוא מצא‬
‫מישהו בארצות הברית שהיה מוכן לשלם לו הוא היה יכול להרוויח דולר על כל מסכה‪ ,‬אז הוא קנה מלאה‬
‫מלאי מאוד גדול של מסכות אב"כ‪ ,‬אך בעקבות מלחמת המפרץ‪ ,‬משרד הביטחון לקח את המסכות פגות‬
‫התוקף האלה וחילק אותם לציבור ולכן הוא הפר את החוזה עם אדון רגב ולא מסר לו את המסכות‪ ,‬ורגב‬
‫הגיש תביעה לפיצויים‪ .‬אחת הטענות של המדינה הייתה סיכול פרצה מלחמה‪ .‬לא צפינו אותה‪ ,‬לא צפינו את‬
‫האפשרות שיגיעו טילים מעיראק ושאולי יהיה להם ראש נפץ כימי לכן נאלצנו להפר את החוזה‪.‬‬
‫השופט הנדלרד אמר שבהחלט יש מצבים שבהם צד‪ ,‬גם אם הוא יכול לצפות באופן כללי שתהיה מלחמה‬
‫הוא לא יצפה את הנסיבות המיוחדות האלה‪ ,‬שיכולים למנוע ממנו את קיום החוזה‪.‬‬
‫לא על זה אחריות פסק הדין‪ ,‬ולכן זאת לא הלכה‪ .‬זה רק אמרת אגב‪.‬‬
‫אגב פסק הדין מוכרע על בסיס "חוזה רשות"‪ ,‬כלומר‪ ,‬חוזה של רשות ציבורית ושם יש ערבוב של דיני חוזים‬
‫ושל דינים מתחום המשפט הציבורי‪ .‬בחוזה רשות יש עיקרון שאם נוצר צורך ציבורי‪ ,‬הרשות יכולה‬
‫להשתחרר מהמחויבות החוזית שלה‪ ,‬בלי לשלם פיצויים ובלי שאוכפים עליה‪.‬‬

‫‪85‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫***(הרבה יותר קשה שתתקבל טענת סיכול בבית המשפט העליון מאשר בבתי משפט בבית משפט שלום‪ ,‬כי‬
‫בית משפט שלום בדרך כלל עוסק בסכומים יותר קטנים‪ ,‬ובית משפט שלום יודע שכשהוא מחליט‪ ,‬ההחלטה‬
‫שלו רלוונטית רק לתיק הזה‪ ,‬ולכן ואין לזה השפעות רוחב‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בית המשפט העליון תמיד חושש‬
‫שאם הוא יקל יותר מידי זה יפרוץ פתח לצדדים שינסו להתחמק מהחוזים שלהם בטענה שלא צפיתי‪ ,‬לא‬
‫חשבתי‪ ,‬לא ידעתי אז לכן בבית המשפט העליון‪ ,‬כשיש כבר פסיקה שמכירה בטענת סיכול‪ ,‬כמעט תמיד היא‬
‫הייתה בערכאות הנמוכות‪ .‬בית המשפט העליון מאוד מאוד שמרן‪ .‬בניגוד לדימוי שלו ושומר על עיקרון חופש‬
‫החוזים ולא כל כך מוכן להכיר בנסיבות של סיכול‪.‬‬
‫הנושא של סיכול זמני לא קיים היום בחוק‪ .‬הוא קיים בהצעת חוק דיני ממונות‪ .‬הוא בהחלט יכולות להיות‬
‫נסיבות זמניות‪ ,‬שאז הרעיון הוא שהחוזה יושעה לתקופת הסיכול ויחזור להיות מקוים ברגע שהנסיבות‬
‫המסכלות יוסרו‪ .‬אם היום יפעילו דוקטרינה כזאת של סיכול זמני‪ ,‬זה רק מכוח פיתוח פסיקתי זה לא קיים‬
‫בחוק כמו שהוא היום)‪.‬‬
‫האינטרסים מקובל לומר שדיני התרופות מגינים על קבוצה של אינטרסים אופייניים‪:‬‬
‫אינטרס הציפייה‪/‬קיום ‪( :‬האינטרס המרכזי) העמדת הנפגע במצב שהיה עומד בו לו קוים החוזה כראוי‬ ‫‪‬‬ ‫המוגנים‬
‫(הרווח שיכול היה הנפגע להפיק מהחוזה)‪ .‬משתקף בתרופות האכיפה והפיצויים‪ .‬האינטרס המרכזי‬ ‫‪-‬אינטרס‬
‫בהפרת חוזה זה אינטרס הציפייה או הקיום או במילים אחרות צריך להעמיד את הנפגע מהפרת חוזה‬ ‫הציפייה‪/‬קיום‬
‫באמצעות התרופות השונות‪ ,‬בעיקר אכיפה ופיצויים במצב שבו הוא היה אילו החוזה היה מקוים כראוי‬
‫‪-‬אינטרס‬
‫או אלמלא הייתה הפרה ‪ .‬זה המצפן שעל פיו בית המשפט מכוון כשהוא מודד את התרופה‪ ,‬כמה לתת‪,‬‬
‫איך לתת זאת מטרת העל של התרופות ושל הפרת חוזה התרופות בשל הפרת חוזה‪.‬‬ ‫ההסתמכות‬
‫אינטרס ההסתמכות‪ :‬העמדת הנפגע במצבו לפני החוזה (פיצוי על הוצאות והשקעות שהוציא הנפגע‬ ‫‪-‬הסתמכות אגבית ‪‬‬
‫לצורך קיום החוזה)‪.‬‬ ‫‪-‬אינטרס ההשבה‬
‫הסתמכות אגבית‪ :‬הוצאות שהוציא הנפגע בהסתמך על החוזה אך לא לשם קיומו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪-‬קיימים‬
‫אינטרס ההשבה ‪ :‬העמדת הנפגע במצבו לפני החוזה על ידי השבה של כל מה שהעביר הנפגע לצד השני‬ ‫‪‬‬ ‫אינטרסים‬
‫נוספים המוגנים‬
‫(השבה בעין או בערך כספי)‪.‬‬
‫לעיתים בדיני‬
‫קיימים אינטרסים נוספים המוגנים לעיתים בדיני התרופות‪ ,‬כגון‪ :‬שלילת רווחים שהפיק המפר‬ ‫‪‬‬ ‫התרופות‬
‫מצדדים שלישיים עקב ההפרה (אדרס); אינטרס עונשי‪ ,‬שחזור השקילות החוזית ועוד‪.‬‬

‫התרופות העיקריות (לכל תרופה פרק שמסדירה את התנאים של אותה תרופה)‬ ‫התרופות‬
‫אכיפה‪-‬‬ ‫העיקריות ‪‬‬
‫*החוק קובע שאם האכיפה היא בלתי אפשרית אז אין טעם שבית משפט ייתן אכיפה‪ .‬בית המשפט לא יאכוף‬ ‫‪-‬אכיפה‬
‫‪-‬ביטול והשבה עליו למסור לי את התמונה של פיקסו אם התמונה נשרפה‪.‬‬
‫*אי אכיפת שירות בעל אופי אישי‪ ,‬או לעבודה בעלת אופי אישי‪ ,‬למשל‪ ,‬מישהו התחייב לשיר בחתונה של של‬ ‫‪-‬פיצויים‬
‫הבן שלי והוא לא רוצה‪ .‬אין סיכוי שבית המשפט יאכוף עליו לשיר‪ .‬הוא יחייב אותו בפיצויים‪ ,‬אבל בית‬ ‫(לסוגיהם)‬
‫משפט לא נותן צו אכיפה כשזה אכיפה‪ ,‬לעשות משהו בעל אופי אישי כי הפסיקה אומרת שריח של עבדות‬
‫נודף מצו אכיפה‪ ,‬כזה והסייג הכי חשוב בית משפט לא נותן צו אכיפה כשיש נסיבות שהופכות את האכיפה‬
‫לבלתי צודקת‪.‬‬
‫ביטול והשבה‪ -‬יש תנאים‪ ,‬מתי אפשר לקבל ביטול‪ ,‬איזה יסודות צריך להוכיח כדי לקבל את תרופת‬ ‫‪‬‬
‫הביטול‪.‬‬
‫פיצויים (לסוגיהם)‪ -‬ביחס לפיצויים‪ ,‬ויש סוגים שונים של פיצויים‪ :‬יש פיצויים על נזק ממוני‪ ,‬יש‬ ‫‪‬‬
‫פיצויים על נזק לא ממוני‪ ,‬יש פיצויים מוסכמים שמוסדרים בחוק‪ ,‬אותם פיצויים שהצדדים קובעים‬
‫מראש בחוזה גם לגביהם יש כללים שמוסדרים בסעיף ‪ 15‬לחוק‪.‬‬
‫***קיימות תרופות נוספות בדין (אך לא נעסוק בכך בקורס הנוכחי)‬
‫סעדים עצמיים ותרופות שיפוטיות‬ ‫סעדים‬
‫חלק מהתרופות ניתנות להפעלה בדרך של סעד עצמי‪ :‬ביטול (ביטול נעשה באמצעות משלוח הודעת‬ ‫עצמיים‬
‫ביטול)‪ ,‬קיזוז‪ ,‬עיכבון‪ ,‬דחיית קיום‪.‬‬
‫ותרופות‬
‫תרופות אחרות מחייבות צו שיפוטי‪ :‬אכיפה‪ ,‬השבה‪ ,‬פיצויים (פיצויים אני לא יכול לבוא ולקחת בכוח את‬
‫הכסף ממישהו‪ ,‬אני צריך להגיש תביעה לבית המשפט)‪.‬‬ ‫שיפוטיות‬
‫היתרון של סעד עצמי הוא במהירות‪ ,‬בנוחות וביעילות של הפעלתו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החיסרון העיקרי נעוץ בסיכון של הפעלה שגויה של הסעד (והיפוכם של דברים בתרופות המחייבות‬ ‫‪‬‬
‫החלטה שיפוטית)‪.‬‬
‫**במציאות ההבדל בין שני הסוגים אינו תמיד כה רב‪ :‬אם אני חושב שיש לי עילה לבטל את החוזה כי‬
‫הצד השני הפר אותו כי הצד השני‪ ,‬הטעה אותי ויש פגם בכריתת החוזה‪ ,‬אם אני חושב שיש לי זכות‬
‫ביטול אני יכול לבטל ואם אני חב כתוצאה מהביטול כסף לצד השני אבל גם הצד השני חייב לי אני יכול‬
‫לשלוח הודעת קיזוז‪ .‬מה הצד השני יעשה? קרוב לוודאי יפנה לבית המשפט ויגיד לא הייתה‪ ,‬לא היית‬
‫‪86‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫זכאי לבטל חוזה לא היית זכאי לקזז ואז בית המשפט יבחן אז באופן מעשי גם שמופעל סעד עצמי‪ .‬ברוב‬
‫המקרים הסכסוך יגיע בסוף לבית המשפט‪.‬‬
‫מי ייזום אותו‪ ,‬מי יהיה התובע ומי יהיה הנתבע וסעד עצמי אני קודם כל מפעיל את התרופה כסעד עצמי‪.‬‬
‫אם הצד השני לא מקבל את זה‪ ,‬והרבה פעמים הוא לא יקבל את זה אז הוא יפנה לבית המשפט כדי‬
‫לטעון שאני הפרתי את החוזה בזה שפעלתי צעד עצמי‪.‬‬
‫ברירת התרופות וצירופן‬ ‫ברירת‬
‫*עקרונית‪ ,‬זכות הבחירה בין התרופות וצירופן נתונה לנפגע‪ -‬הזכות לבחור איזה תרופה היא באופן‬ ‫התרופות‬
‫עקרוני הזכות של הנפגע‪ .‬אם הנפגע רוצה אכיפה לא יכול המפר להגיד לו לא יותר מתאים לפיצויים‪ .‬מי‬
‫וצירופן‬
‫שבוחר את התרופות הוא הנפגע‪ ,‬לא בית המשפט הנפגע‪ .‬כמובן שהנפגע לא יכול לבחור תרופה אם הוא‬
‫לא עומד בתנאים שנדרשים לצורך אותה תרופה‪ .‬כן‪ ,‬אם הנפגע רוצה אכיפה אבל אי אפשר לאכוף את‬
‫החוזה‪ ,‬אז בית המשפט לא ייתן לו אכיפה‪ .‬אבל באופן עקרוני הבחירה בין התרופות נתונה לנפגע והוא גם‬
‫יכול לבחור את הקומבינציה של התרופות‪.‬‬
‫צירוף התרופות כפוף לסייגים‪:‬‬
‫יש לוודא זכאות של הנפגע לכל אחת מהתרופות ה"מועמדות" לצירוף בהתאם לתנאים ה"פנימיים"‬ ‫‪‬‬
‫של כל תרופה‪.‬‬
‫לא ניתן לצרף תרופות שיש ביניהן סתירה מהותית (אכיפה וביטול)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא ניתן לקבל כפל תרופה בגין אותו רכיב נזק‪ ,‬כלומר‪ ,‬אי אפשר לצרף תרופות שנותנות יותר מ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 100%‬של הנזק (אם חלק מהנזק כבר בא על תיקונו באמצעות אכיפה ויש עוד נזק שלא תוקן‪ ,‬את זה‬
‫אני אוכל לקבוע כפיצויים‪ .‬על הנזק שהאכיפה כבר תיקנה אני לא אוכל לקבל פיצויים‪ .‬אם לא‬
‫תבעתי אכיפה‪ ,‬אני אוכל לקבל פיצויים גם על החלק על הנזק שנגרם לי‪ ,‬בגלל שהחוזה לא קוים‪ ,‬לא‬
‫יותר מ‪ 100% -‬על הנזק)‪.‬‬

‫תרגול בחינות בחוזים‬

‫(שאלה פתוחה‪ -‬לכתוב עד ‪ 3‬עמודים‪ ,‬היגדים‪ -‬עד ‪ 10‬שורות)‬
‫‪.1‬הצעה בלתי חוזרת פוקעת אם חלף המועד לקיבולה‪ -‬נכון‪ -‬עפ"י סעיף ‪ )1(4‬לחוק החוזים‪ :‬כשדחה אותה‬ ‫היגדים‬
‫הניצע או עבר המועד לקיבולה‪ .‬סעיף זה נותן מענה לגבי תוקפה של כל הצעה (רגילה‪/‬בלתי חוזרת) ומתי‬ ‫(נכון‪/‬לא נכון)‬
‫פוקעת‪( .‬לא לציין את סעיף ‪(3‬ב) כי סעיף זה אכן עוסק בהצעה בלתי חוזרת‪ ,‬אך מייחס למועד החרטה‪ ,‬לא‬
‫להתבלבל ולקרוא טוב את הסעיף)‪.‬‬
‫‪ .2‬תנאי בחוזה אחיד שקובע מחיר גבוה פי ‪ 3‬ממחיר השוק של אותו מוצר או שירות הוא מקפח‪ -‬לא נכון‪,‬‬
‫עקרונית חוק החוזים האחידים אינו חל על תנאי שקובע את התמורה הכספית (ס' ‪ )1(23‬לחוק)‪.‬‬
‫‪ .3‬דרישת הכתב בחוזה למכירת מקרקעין מחייבת גם חתימה‪ -.‬לא נכון‪ ,‬פ"ד בוטקובסקי נ' גת‪ ,‬מבחינת‬
‫‪87‬‬
 ‫תשפ"ד סמסטר ב'‬ ‫דיני חוזים‪ -‬סיכום תמציתי‬
‫מדרישת הכתב המהותי‪ -‬לא חייבים חתימה על ההסכם! החתימה היא ראיה חזקה לגמירת‪.‬‬
‫‪ .4‬כל עוד לא נכרת החוזה‪ ,‬המציע יכול לחזור בו מהצעתו‪-.‬לא נכון‪ -‬סעיף ‪(3‬א) "המציע רשאי לחזור בו מן‬
‫ההצעה בהודעה לניצע‪ ,‬ובלבד שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן הודעת קיבול"‪ .‬המציע יכול לחזור בו‬
‫רק עד המועד הקבוע בסעיף ‪(3‬א) לחוק החוזים ביחס להצעה רגילה וסעיף ‪(3‬ב) ביחס להצעה בלתי חוזרת‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬ ‫שאלה‬
‫חנה היא בעלת פרדס במושבה פרדס‪-‬חנה‪ ,‬שאותו קיבלה בירושה מהוריה‪ .‬בתאריך ‪ 1/5/20‬פנה שלמה אל‬
‫פתוחה‬
‫חנה וסיפר לה שסבו היה ממייסדי פרדס חנה וכי לאחר שהתגורר שנים רבות בחו"ל ועשה חייל בעסקיו‪,‬‬
‫הוא החליט לרכוש קרקעות בפרדס‪-‬חנה "לזכר הימים ההם"‪ .‬חנה ידעה כי הפרדס מבוגר מאד וכי ממילא‬
‫יהיה צורך לעקור אותו בקרוב ולטעת אחר במקומו‪ .‬בנסיבות אלה הצליח שלמה לשכנע אותה למכור לו את‬
‫הפרדס תמורת ‪ 500,000‬ש"ח‪ .‬בו במקום שלף שלמה נייר ועט ורשם‪:‬‬
‫הצעה בלתי חוזרת‪ :‬חנה מציעה לשלמה לרכוש את הפרדס שלה תמורת ‪ 500,000‬ש"ח‪ .‬הצעה זו בתוקף‬
‫למשך ‪ 10‬ימים‪ .‬אם יקבל שלמה את ההצעה‪ ,‬ייחתם בתוך שבוע חוזה מפורט אצל עורכי הדין של הצדדים‬
‫ובו יפורטו יתר פרטי העסקה‪.‬‬
‫חנה חתמה על המסמך‪ ,‬אך כל אותו לילה התהפכה על משכבה ומחשבות קשות ייסרו אותה‪ .‬למחרת פנתה‬
‫לאהרון‪ ,‬ידידה משכבר הימים‪ ,‬ששימש בתפקיד גזבר המועצה המקומית‪ ,‬על מנת להתייעץ עימו בעניין‬
‫מכירת הפרדס‪ .‬אהרון הנדהם אמר‪" :‬הנוכל הזה שכנע אותך למכור לו את הפרדס? שלשום הוא היה אצלי‬
‫וקיבל מידע על כך שהמועצה יוזמת תכנית להפשרת שטחים לבניית בנייני מגורים וגם שטח הפרדס שלך‬
‫נכלל במסגרת התוכנית‪ .‬כשתאושר התוכנית יעלה ערך החלקה עשרות מונים"‪ .‬חנה הנדהמת מיהרה‬
‫להודיע לשלמה כי היא חוזרת בה מכוונתה למכור את החלקה‪ .‬שלמה אמר לה כי לפי ייעוץ משפטי‬
‫שקיבל‪ ,‬היא איננה יכולה לחזור בה וכי בהזדמנות זו שבה הם משוחחים‪ ,‬הוא מודיע לה על קבלת ההצעה‬
‫ומבקש לתאם מועד בתוך שבוע לחתימת החוזה המפורט‪ .‬חנה רוצה להשתחרר מהעסקה ואילו שלמה‬
‫טוען שנכרת חוזה מחייב ולכן יש לקיימו‪ .‬דונו בכל הטענות האפשריות של הצדדים‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬אין צורך להגיע להכרעה חד משמעית‪ ,‬אלא יש לכתוב בקיצור את טענות הצדדים‪ .‬יש להפנות‬
‫לפסיקה‪/‬חקיקה ככל שהדבר רלוונטי‪.‬‬
‫תשובה‪ -‬האם המסמך מהווה הצעה מצד חנה? לשם כך יש לבחון גמירת דעת ומסויימות (ס' ‪ 2‬לחוק‬
‫החוזים)‪.‬‬
‫לגבי העדה על גמירת דעת‪ :‬נוהל מו"מ ולכאורה ההצעה מסכמת את המו"מ ומעידה על כוונה להתקשר‬
‫בחוזה‪ .‬היא אמנם דלה בפרטים‪ ,‬אך הפרטים העיקריים קיימים‪ .‬גם החתימה של חנה עשויה להעיד על‬
‫גמירת דעת‪ .‬מנגד‪ ,‬ניתן אולי לטעון שהעובדה ששלמה הוא זה שניסח עבור חנה את ההצעה יכולה אולי‬
‫להטיל ספק ביחס לגמירת דעתה של חנה עצמה‪ ,‬אך זו כמובן לא מסקנה הכרחית‪.‬‬
‫הכוונה לחתום על חוזה אצל עורך דין ("נוסחת קשר") מעוררת את השאלה האם הכוונה הייתה שרק לאחר‬
‫חתימת החוזה המפורט ייקשר בין הצדדים חוזה מחייב‪ ,‬או שמא הכוונה הייתה שכבר בקיבול ההצעה‬
‫ייכרת חוזה תקף (רבינאי)‪.‬‬
‫אמנם לאחר החתימה חנה התלבטה‪ ,‬אך העדה על גמירת דעת נבחנת בנקודת הזמן הרלוונטית‪.‬‬
‫חרטה מאוחרת אינה שוללת העדה על גמירת דעת בעת הכריתה‪.‬‬
‫מסויימות ‪ :‬אמנם הפרטים מעטים‪ ,‬אך מובנת מההצעה מהות החוזה‪ ,‬זהות הצדדים‪ ,‬זיהוי הממכר (למרות‬
‫התיאור הדל "הפרדס של חנה"‪ ,‬ברור ששני הצדדים הבינו באיזה נכס מדובר) והמחיר‪ .‬הפרטים החסרים‬
‫(כגון מועד העברת הבעלות‪ ,‬מועד התשלום) ניתנים באופן עקרוני להשלמה נורמטיבית (אלא אם כן היה‬
‫ברור מתוך הנסיבות שהפרטים הללו מהותיים בעיני הצדדים – השוו לפסק דין עדני)‪.‬‬
‫דרישת הכתב‪ :‬מדובר בהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין שחל עליה ס' ‪ 8‬לחוק המקרקעין‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫במידה שהמסמך שחנה חתמה עליו מהווה הצעה הרי שממילא מתקיימת גם דרישת הכתב המהותית‬
‫(גרוסמן )‪ .‬העדר חתימת הקונה אינו שולל את העובדה שהמסמך מקיים את דרישת הכתב (בוטקובסקי)‪.‬‬
‫במידה ונכרת חוזה תקף‪ ,‬חנה תטען שבאפשרותה לבטל את החוזה בשל הטעיה לפי ס' ‪ 15‬לחוק‪ .‬מדובר‬
‫בהטעיה במחדל ומקור חובת הגילוי מצוי בסעיף ‪ 12‬לחוק (ספקטור‪ ,‬קיסטלינגר)‪ .‬בנוסף לביטול ולהשבה‬
‫היא תוכל לתבוע פיצויי הסתמכות מכוח ‪(12‬ב) בשל הפרת חובת תום לב במו"מ‪.‬‬

‫‪88‬‬