Professional Documents
Culture Documents
טבלת הלכות מתוקפת סמסטר א 2020
טבלת הלכות מתוקפת סמסטר א 2020
שינוי של ח"י יכול להתבצע בחוק רגיל לפי ההוראות תיקון לחוק הבחירות לכנסת מיטיב בג"ץ 148/73קניאל
הפרוצדוראליות -רוב של ( 61למדו מברגמן) עם מפלגות גדולות ועל כן פוגע בשוויון
פסקת ההתגברות
הלכה תיאור האירוע שם פס"ד
חוק יכול לפגוע בחופש העיסוק גם אם לא עומד בתנאי פסקת
ההגבלה בהתאם לפסקת ההתגברות ובתנאי שתקף ל 4שנים,
למעט אם חוקק עד שנה לאחר חקיקת פסקת ההתגברות
(פגיעה ולא שינוי/שלילה!) .כאשר כתוב "על אף האמור"
בחופש העיסוק -מדובר בחוק חורג שאמור לעמוד בתנאי
פסקת ההתגברות
לגבי פגיעה בחוק יסוד אחר בעקבות הפגיעה בחופש העיסוק, חוקתיותו של חוק יבוא בשר לישראל בג"ץ 4676/94מיטראל
נדרשים התקיימותם של 3תנאים מצטברים בשביל שהחוק
יהיה מוגן:
.1הפגיעה בזכויות היא תוצאת לוואי מהפגיעה בחופש
העיסוק.
.2הפגיעה בחופש העיסוק היא הפגיעה העיקרית.
.3הפגיעה בזכויות האחרות איננה בעלת עוצמה ממשית
שמירת דינים
הלכה תיאור האירוע שם פס"ד
התיקון התרחש לאחר ( 1992שמירת הדינים) ועל כן חשוף
לביקורת שיפוטית.
קדמי :תיקונים מיטיבים אינם חשופים לביקורת שיפוטית
שכן זה עלול ליצור אפקט מצנן. תוקן חוק שקיצר את מעצרו של חייל בג"ץ 6055/95צמח
זמיר (דעת רוב) :כל תיקון בין אם הוא מיטיב או לא חשוף ל 96שעות (תקנה מיטיבה)
לביקורת שיפוטית .התיקון הנדון לא עומד במבחן האמצעי
שפגיעתו פחותה ועל כן דינו להתבטל (כי למה 96שעות ולא
)?24
ברק :יש לפרש את החוק בהתאם לפרשנות שעולה בקנה אחד
עם המהפכה החוקתית (תכלית אובייקטיבית) .התכלית
והוחזק במעצר הסובייקטיבית (למה התכוון המחוקק) קשה לזיהוי ולא נעצר חשוד בגניבת רכב
חשובה כי לאחר המהפכה החוקתית שמים דגש על זכויות תום עד מנהלי לצורכי הרתעה דנ"פ 2316/95גנימאת
ב"מכת שמדובר התהליכים מכיוון
אדם. מדינה"
חשין (דעת מיעוט) :קיים סעיף שמירת דינים ועל כן יש לכבדו.
אחרת החוק יתרוקן מתוכן.
הרשות המחוקקת -הכנסת
שוויון בבחירות לכנסת
הלכה תיאור האירוע שם פס"ד
עקרון השוויון בסעיף 4לח"י הכנסת הוא בזכות לבחור ולהיבחר. ע"פ תיקון לחוק מימון מפלגות
מימון שכזה יוצר אי שוויון בסיכויים להיבחר .יש להעביר את רק מפלגה שהייתה בכנסת
החוק ברוב הנדרש ( )61או לחוקק חוק חדש .לראשונה נפסל חוק הקודמת תקבל מימון לבחירות בג״ץ 98/69ברגמן
בישראל -תעלומה נורמטיבית כי אין חוקה. הבאות
ס׳ 4מגן על שוויון הסיכויים של הרשימות בבחירות -שוויון מהותי
ולא פורמלי.
בהיעדר נתונים עובדתיים לא ניתן לפסוק לפגיעה בשוויון כי:
-ההסדר ניטרלי העלאת אחוז החסימה מ2% בג״ץ 3166/14גוטמן
חוקתית ל 3.25%נחשבת חסימה
-העלאת אחוז החסימה תתרום לבית המחוקקים
-מבחן הסיכויים -לעולם לא שווה
-עיקרון הייצוג -ראשית יש ליישם
הזכות להיבחר לכנסת ופסילת מועמדים ומפלגות
הלכה תיאור האירוע שם פס"ד
אגרנט :מסתמך על הכרזת העצמאות ,פעולה תחת קיומה של
המדינה לכן לפסול. ועדת הבחירות פסלה מפלגה על
זוסמן :עקרונות על חוקתיים ,דמוקרטיה מתגוננת ולכן צריך עצם שלילת קיומה של מדינת ע"ב 1/65ירדור
לפסול. ישראל
כהן (מיעוט) :נדרש לפעול בהתאם לחוק לכן אין לפסול.
שמגר :פרשנות מצמצמת :ניתן לפסול רק כאשר יש שלילה
מוחלטת של קיום המדינה -מוגבל למקרים קיצוניים ,לא
המקרה הזה. שלילת 2מפלגות בעקבות
בן פורת :כמו כהן בירדור ,נדרש לפעול אך ורק בהתאם לחוק. עקרונות גזעניים ואנטי ע"ב 2/84ניימן
ברק :מציע מבחן הסתברותי ,רק כשיש סיכוי שהרשימה באמת דמוקרטיים -העתירה מתקבלת
תוכל להגשים את מטרותיה (בגלל חשיבות הזכות לבחור (מתמודדות)
ולהיבחר) .ביקורת :צריך לחסל איום כשהוא קטן ,הטלת ספק
ביכולת נבואית.
סמכויות חירום
הלכה תיאור האירוע שם פס"ד
ברק :אין הבדל מבחינת זכויות אדם בין שעת חירום לשגרה.
חוק האזרחות המונע את איחדום ייתכן ובנסיבות מסוימות תתאפשר הפגיעה בזכויות אדם אך היא
נדרשת לעמוד בתנאיה של פסקת ההגבלה (מרחב מידתיות אחר) של תושבי ישראל עם בני זוגם מן בג"ץ 7052/03
עדאללה
ס׳ 12לח״י כבוד האדם מדבר על תקנות חירום שלא יכולות לפגוע השטחים
בזכויות יסוד.
שיקולי שעת חירום מצדיקים נקיטת צעדים מתאימים לקיצור הממשלה הכניסה תקנה לשעת
הליכים .כאשר קיימת אפשרות לחקיקה וסדירה ומהירה ע"י חירום בנוגע בניית דיור לעולים
הכנסת ,יש לראות את התעלמותה של הרשות המבצעת ממעשה בעת שהייתה מונחת הצעת חוק בג"ץ 2994/90פורז
חקיקה של הכנסת והתקנת תקנות על ידה כפגם מהותי המצדיק על שולחן הכנסת (בשלבים
את ביטולן .״מירוץ״ בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. סופיים)
ברק :מטרת תקנת שעת החירום במקרה הנדון היא הגנה על
זכויות אדם -לרוב קורה ההיפך .השימוש באמצעי של התקנת
תקנות לשעת חירום אינו עומד במבחן המידתיות אם ניתן לחוקק המדינה אפשרה להזדהות
באמצעות הכנסת .כאן אין פיתרון מידתי יותר כי אנחנו ארבעה
ימים לפני הבחירות ,למרות שהיו שלושה שבועות לביצוע .גם אם בבחירות באמצעות רשיון נהיגה
או דרכון בעקבות שביתה של בג"ץ 6971/98פריצקי
נטען שאפשרי לא מאמינים שהכנסת תספיק ומעדיפים לא לפגוע
בזכויות אדם. עובדים במשרד הפנים -מהו
שירות חיוני?
חשין (דעת מיעוט) :אם הכנסת רוצה היא תספיק הליך חקיקה
תקין בכנסת .בתקנות חירום יש פגיעה בעקרונות בסיסיים של
הפרדת רשויות ונדרש להגן על הדמוקרטיה.
ברק :נדרש להסתכל בלשון החוק ולפרש את תכליתו .האם
ביטחון המדינה כולל מצבים בהם הסכנה לביטחון המדינה לא
נובעת מהאדם שבמצער אלא מפעולותיהם של אחרים? במידה
ורוצים להחזיק במעצר בגין סיבה זאת נדרש לעגן זאת בחקיקה.
עד אז ,על כל חוק להבטיח חירות וכבוד ,ועל ישראל כמדינה אזרחי לבנון שהוחזקו במעצר
דמוקרטית לכבד את החירות וכבוד האסירים כשהם לא מהווים מנהלי לטובת שימושם כקלפי דנ"פ 7048/97פלונים
סכנה ביטחונית. מיקוח
חשין :סומך על שהב"ט וראש המוסד.
טירקל :מעדיף את הכבוד והחירות של שבויינו מאשר של
העצורים.
בעקבות פסד זה חוקק חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים
שנועד למנוע חזרה למעגל הלחימה של מי שמסכן את בטחון
המדינה במסגרת פעילותו או השתייכותו לארגון טרור.
נשיא המדינה
הלכה תיאור האירוע שם פס"ד
מדובר בעניין ציבורי ופרטי בו זמנית .העתירה יכולה כתב אישום כנד הנשיא קצב .קצב
להשפיע על קצב ישירות ולכן אין מקום לעתירה זכאי לשימוע לטובת חסינות דיונית.
ציבורית .ייתכן ואם לא היה נפגע ישיר ללירן הייתה
מוענקת זכות עמידה. לירן הוא עו"ד שלא קשור לקצב וטוען בג"ץ 962/07לירן
שהשימוע פוגע בחסינות -הפרה של
-זכות העמידה לא מתה אלא קיימת במובן צר של שלטון החוק.
השפעה ישירה על בן אדם ספציפי
ביהמ״ש מכניס את השפיטות למבחני המידתיות.
בג״ץ הולך עם דברי הממשלה שההתנתקות תוביל
למצב טוב יותר.
מצד אחד ,התכנית ספוגה בשיקולים מדיניים, בג"ץ 1661/05המועצה
ביטחוניים ולאומיים ,שעליהם מופקדות הממשלה חוקתיות תכנית ההתנתקות האזורית
והכנסת .ככל ששיקול הדעת השלטוני הוא רחב
יותר ,הביקורת השיפוטית תהיה צרה יותר.
מנגד ,יש פגיעה קשה בזכויות אדם של המפונים ועל
כן מתקיימת שפיטות מוסדית.
מקרה של אי שפיטות מוסדית .יש סוגיות שלמרות
ששפיטות נורמטיבית נמצאות בליבת הסמכות צו על תנאי נגד ממשלת ישראל שיחייב
המבצעת ולכן ביהמ״ש לא יתערב.
מה מבחין את המקרה מאחרים? ככל שהנושא קרוב אותה למנוע העברת כספים לרצועה- בג״ץ 8542/18אקרמן
מממנת טרור
יותר לליבת העשייה המבצעית-ביטחונית ימנע
ביהמ״ש מהתערבות.
מתקיים קשר רציונלי ,לא ברמה מלאה אך מתקיים מי שבבעלותו רכב לא זכאי לקבל גמלת
לא נדרשת ודאות מלאה. הבטחת הכנסה בג"ץ 10662/04חסן
לדעת אדם,
כשמביאים את
עקרון הזהירות מלצר (דעת מיעוט) :״עיקרון הזהירות המונעת"-
כאשר יש הסתברות סבירה שסכנה תתממש והנזק
המונעת מרוקנים כתוצאה מכך יהיה גדול מאוד ,ניתן להצדיק פגיעה
מתוכן את מבחן
המשנה עצמו .וגם, בזכויותBetter safe than sorry . חוקתיות חוק האזרחות ,לאחר תיקון בג"ץ 466/07גלאון
ביניש וחיות (דעת רוב) :בטחון מוחלט זה פיקציה, החוק והחמרתו
יש סתירה כי לא תמיד ניתן להשיג ביטחון אבסולוטי .אם מפחדים
אמצעים להשגת
ביטחון לפעמים יצרו ממשהו שעלול לקרות אז צריך בכלל לבטל את
מבחני המידתיות ולא לקבוע חריג בחוק.
נזק בעצמם כמו
התרעמות.
חופש הביטוי
מבוא
הלכה תיאור האירוע שם פס"ד
אגרנט 3 :רציונלים להגנה על חופש הביטוי-
דמוקרטיה ,חקר האמת ואוטונומיה.
ברק :לכל אזרח חופש ביטוי .נוסחת הוודאות פסילת עיתון בשל מאמרי דעה בג"ץ 73/53קול העם
הקרובה -רק אם יש וודאות קרובה לפגיעה בסדר
הציבורי נגביל את חופש הביטוי.
מחול הגישה בקשה לגילוי ראיות ולא עתרה כנגד איסור על פרסום עיתון -מכוח תקנות
פס״ד מוזר כי לא פגיעה בחופש הביטוי .שר הפנים לא חייב לתת נימוק בג"ץ 322/81מחול
מתייחס לחופש הגנה לשעת חירום
ע"פ חוק.
הביטוי
נאור (דעת רוב) :הפגיעה נעשתה במסגרת חוק.
תכלית ראויה :התכלית להבטיח שידורים הוגנים
ומאוזנים (דוקטרינת ההגינות) ,עומד בכל מבחני
המידתיות .אין סיבה לבטל. הגבלות שמטילה רשות השידור על בג"ץ 10203/03המפקד
פרוקצ'יה :אין פגיעה בזכות .גם לי לא מגיע פרסומות בעלות תוכן פוליטי הלאומי
שיפרסמו טור שלי דווקא בישראל היום.
בייניש (דעת מיעוט) :חופש הביטוי מקבל הגנה רחבה
ולכן דרושה הסמכה מפורשת (קריטריונים ברורים)
מלצר (רוב) :יש פגיעה בחופש הביטוי אך לא במרכיב
הגרעיני של הזכות.
החוק גורם לאפקט מצנן שכן אנשים יתכן ויפחדו
להתבטא בצורה חוקית בעקבות החוק .פגיעה פחותה
יותר תיעשה ע"י הוכחת קשר סיבתי ותצמצם את
האפקט המצנן (מפיל את החוק במבחן המידתיות
השני).
דנציגר (מיעוט) :חופש הביטוי נפגע והפגיעה היא כן
גרעינית (לכן פרשנות מצומצמת למילים בס׳ .)1 חוק החרם בג"ץ 5239/11אבנרי
-מחלוקת באשר הנזק גדול מהתועלת ולכן לא עומד בתנאי פס
לעוצמת הפגיעה ההגבלה.
בחופש הביטוי החרמת מוסד השייך לישראל ייפול תחת החוק
-פסילה במבחנים וייחשב חרם אבל החרמת השטחים בלבד לא -מיטיב
שונים של מידתיות עם אנשי הימין .גם נצמצם פגיעה וגם נכתיב כיצד
-הסכמה אך לפעול.
נימוקים שונים עיפרון כחול -אומר שיש לבטל רק את הסעיף לא את
-דנציגר כל החוק.
משאבי ביטוי
הלכה תיאור האירוע שם פס"ד
קיום ההפגנה מול מעונו -איזון אופקי בין חופש הפגנות מול מעונו של היועמ״ש .דיירי
הביטוי לבין הזכות לפרטיות (ויתור הדדי). הרחוב מתלוננים ומפזרים את
המשטרה עשתה זאת ,פיזרה את ההפגנה לאחר המפגינים. בג״ץ 1983/17מני נפתלי
תלונות רבות. העתירה קוראת לבצע איזון בין
אם יש חלופה אפקטיבית תמיד עדיף לממש אותה. אינטרס התושבים לבין הזכות לחופש
לשאוף לא לפגוע בזכות לפרטיות. ביטוי
מין ,מגדר
הלכה תיאור האירוע שם פס"ד
עקרון השוויון מחייב גם אם אין עיגון פורמלי. ביטול מינוי סמנכ"ל ביטוח לאומי
סעד חלש יותר -בעוד חודש וחצי יש למיין נשים מכיוון שאין ייצוג נשי הולם -אין בג"ץ 2671/98שדולת
נשאר סמנכ״ל הנשים
קבוע מ 1998ועד לתפקיד .בפועל ,הזמני הוא הקבוע. הוראת חוק מפורשת
2004למרות הסעד
אסור לכפות על נשים לשבת מאחורה -אבל יכולות
לעשות זאת אם רוצות .יש להודיע שתם עידן ״קווי
מהדרין״. הפרדה באוטובוסים -״קווי מהדרין״ בג"ץ 746/07רגן
נאיבי כי למרות אשליית הבחירה הדבר לא ישתנה-
מדובר בנורמה חברתית שחזקה יותר מכל נורמה.
לכל אדם יש זכות טבעית (זכות פסיקתית בגלל מבצע כל מיני הליכים במשרד הרישוי
שטרם המהפכה החוקתית) לעסוק ברצונו כל עוד עבור אנשים בתשלום ו נאסר עליו לבצע בג"ץ 1/49בז'רנו
הדבר לא אסור ע"פ חוק .אין חקיקה ראשית -הגנה
על זכויות אדם דרך עיקרון שלטון החוק זאת