‫חוקה ודמוקרטיה‬

‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬

‫חשין‪ :‬אין חוקה‪ .‬דמוקרטיה היא הכרעת הרוב ולכן הערעור‬

‫נדחה‪.‬‬ ‫חוק שחוקק בחוק ההסדרים שמוחק את‬ ‫ע"א ‪ 6821/93‬בנק המזרחי‬
‫ברק‪ :‬יש חוקה‪ .‬דמוקרטיה זה גם שלטון הרוב וגם שלטונם‬ ‫חובות הישובים לבנקים‬
‫של ערכי היסוד וזכויות האדם‬
‫יש לקיים שוויון ולא לפגוע בשוויון של האחר‪ ,‬יש לאפשר‬ ‫מניעת רכישת מנויים לקאנטרי קלאב‬ ‫הפ (מרכז) ‪18716-08-14‬אחמד‬
‫ל‪ 10%‬מנויים חיצוניים‪ .‬כל גוף שלטוני מחויב בכלל החוקים‬ ‫מאחמד מנסור‪ -‬תושב ערבי‬ ‫מנסור נ' צור יגאל‬
‫והחוקה‪.‬‬
‫עקרונות חוקתיים‬
‫שלטון החוק‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫ביהמ"ש אינו יוצר זכויות אלא רק מפרש אותן (היתממות)‪.‬‬
‫הכרזת העצמאות איננה חוקה ואינה בעלת מעמד משפטי‪.‬‬ ‫בקשה לצו שיורה על שחרורו של אדם‬ ‫בג"ץ ‪ 7/48‬אלכרבוטלי‬
‫העתירה התקבלה בעקבות פגם פרוצודראלי (לא ניתנה‬ ‫שנעצר מתוקף תקנות ההגנה‬
‫לעציר זכות לערער על מעצרו כפי שמגיע לו על פי חוק)‬
‫אגרנט‪ :‬מסתמך על הכרזת העצמאות‪ ,‬פעולה תחת קיומה‬
‫של המדינה לכן לפסול‪.‬‬
‫זוסמן‪ :‬עקרונות על חוקתיים‪ ,‬דמוקרטיה מתגוננת ולכן צריך‬ ‫ועדת הבחירות פסלה מפלגה על עצם‬ ‫ע"ב ‪ 1/65‬ירדור‬
‫לפסול‪.‬‬ ‫שלילת קיומה של מדינת ישראל‬
‫כהן (מיעוט)‪ :‬נדרש לפעול בהתאם לחוק לכן אין לפסול‪.‬‬
‫‪-‬המתח בין שלטון החוק לבין שלטון בני האדם מתערער‬
‫שמגר (דעת הרוב)‪ :‬הסמכות כוללת את מי שטרם הורשע‪,‬‬
‫ולכן יש להעניק חנינה‪.‬‬ ‫חנינת ראש השב"כ ו‪ 3‬סוכנים בגין פרשת‬
‫ברק (מיעוט)‪ :‬שלטון החוק מחייב חקירה ובדיקה גם כלפי‬ ‫קו ‪ -300‬האם לנשיא הסמכות לחון‬ ‫בג"ץ ‪ 428/86‬ברזילי‬
‫השלטון עצמו שכפוף לחוקים‪ .‬החנינה צריכה להגיע לאחר‬ ‫אנשים שטרם הורשעו?‬
‫הרשעה ואין לנשיא סמכות כרגע‪.‬‬
‫אין סמכות חוקית לענות נחקרים‪ ,‬וגם השב״כ כפופים לחוק‪.‬‬
‫במידה ורוצים לבצע עינויים ‪ -‬יש לעגן זאת בחקיקה‪ .‬בפועל‬
‫סוגיית עינויי אסירים ע"י השב"כ‬ ‫בג"ץ ‪ 5100/94‬הוועד הציבורי‬
‫לא קורה כי ישראל לא מעוניינת לאור השלכות בינלאומיות‪.‬‬ ‫לצורכי חקירה‬ ‫נגד עינויים‬
‫דרך מילוט‪ -‬יהיו מקרים בהם סייג הצורך יעמוד לטובת‬
‫סוכני השב"כ אך זה יקרה רק בדיעבד‪.‬‬
‫הפרדת רשויות‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫מדובר בנושא בעל חשיבות רבה והשלכות רבות ועל כן הוא‬
‫נופל תחת הסדר ראשוני‪ .‬סעיף ‪ 36‬כיום אינו הסדר ראשוני‬ ‫סעיף ‪ 36‬לחוק שירות ביטחון מסמיך את‬
‫שהב"ט לפטור חרדים ולכן חרדים רבים‬ ‫בג"ץ ‪ 3267/97‬רובינשטיין‬
‫ולכן על הרשות המחוקקת לתקן את החקיקה (בעקבות כך‬
‫חוקק חוק טל)‪.‬‬ ‫לא מתגייסים‬
‫ביניש‪ :‬חוק ההסדרים פוגע פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬התערבות ביהמ"ש בהליכים פנים פרלמנטריים‬
‫יהיו רק כאשר יש פגם היורד לשורש ההליך‪ ,‬יש צורך בפגיעה‬ ‫באמצעות חוק ההסדרים בוטלו חלק‬ ‫בג"ץ ‪ 4885/03‬מגדלי העופות‬
‫קשה על מנת שיתערב וזו לא פגיעה קשה‪.‬‬ ‫מהסמכויות של המועצות החקלאיות‬
‫חשין‪ :‬קורא לכנסת לעשות חושבים מחדש ולתקן את‬
‫דרכיה‪.‬‬
‫עקרונות בלתי כתובים‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫דעת הרוב (אלון)‪ :‬הייתה צריכה להתקיים הכרעת רוב‬
‫בקריאה טרומית‪ ,‬מאחר ולא התקיימה‪ ,‬יש לבטל את החוק‪.‬‬
‫ברק (מיעוט)‪ :‬ביהמ״ש לא מייצג את הציבור ולכן בעייתי‬ ‫תיקון לחוק מימון מפלגות המגדיל את‬ ‫בג"ץ ‪ 142/89‬תנועת לא"ור‬
‫תקציב המפלגות לאחר שנבחרו‬
‫לתת לו כוח‪ .‬לא שולל הסתמכות על עקרונות בלתי כתובים‬
‫לפסילת חוק בעתיד אבל כרגע לא עושה זאת‪.‬‬
‫כל שופט מאתר את השוויון במקום אחר‪.‬‬
‫ברק‪ :‬החוק פוגע בעקרון השוויון שנגזר מח"י כבוה"ח‪ .‬החוק‬ ‫בג"ץ ‪ 6427/02‬התנועה לאיכות‬
‫אינו מקיים את מבחן הקשר הרציונלי של פסקת ההגבלה‪.‬‬ ‫בחינת חוקתיותו של חוק טל‬ ‫השלטון‬
‫חשין‪ :‬החוק מנוגד לעקרונות היסוד של מדינת ישראל ועל כן‬
‫דינו להתבטל (חשין מביע התנגדות לחוקי היסוד)‬
 ‫הכרזת העצמאות‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫להכרזת העצמאות אין מעמד משפטי‪,‬‬ ‫המדינה החרימה את דירתו של זיו לטובת שימושו‬
‫מבטאת את רצון המדינה ואת ה"אני‬ ‫של פקיד במשרד הפנים מתוך כוח סמכות תקנות‬ ‫בג"ץ ‪ 10/48‬זיו נ׳ גוברניק‬
‫מאמין" שלה אך לא מגבילה את הרשות‬
‫המחוקקת או המבצעת‪.‬‬ ‫ההגנה‬

‫ההלכה‪ -‬הכרזת העצמאות לא בעלת תוקף‬

‫משפטי‪.‬‬
‫לוי (דעת מיעוט)‪ :‬להכרזת העצמאות מעמד‬ ‫בג"ץ ‪ 1661/05‬המועצה האזורית‬
‫עתירה כנגד חוק ההתנתקות‬
‫חוקתי מאחר ומוזכרת בח"י‪ :‬כבוה"א לכן‬ ‫חוף עזה‬
‫גוברת על חוק של הכנסת‪ ,‬החוק נוגד את‬
‫הכרזת העצמאות‪.‬‬

‫הקמת המדינה וקליטת המשפט המנדטורי‬

‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫לביהמ"ש אין סמכות לבטל את תקנות‬
‫ההגנה‪ ,‬זוהי סמכותו של המחוקק‪.‬‬ ‫בהתאם לתקנות ההגנה המדינה החרימה את דירתו‬
‫ביהמ״ש מפרש את ס׳‪ 11‬כשינויים טכניים‬ ‫של ליון לטובת שימושו של היועמ"ש מכוח תקנות‬ ‫בג"ץ ‪ 5/48‬ליון נ׳ גוברניק‬
‫בלבד ולא התאמת תוכן החקיקה לאופי‬ ‫ההגנה‬
‫המדינה‪.‬‬
‫רציפות חוקתית‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫בנק המזרחי נותן סמכות לבית המשפט לבטל‬ ‫חוק שחוקק בחוק ההסדרים שמוחק את חובות‬ ‫ע"א ‪ 6821/93‬בנק המזרחי‬
‫חוקים של הכנסת‬ ‫הישובים לבנקים‬

‫הסמכות המכוננת וחוקי היסוד‬

‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫ויכוח בין השופטים‪:‬‬
‫‪ .1‬שמגר‪ :‬יש חוקה מתוקף הריבונות הבלתי‬
‫מוגבלת של הכנסת‪ .‬סמכות מכוננת מתוך‬
‫מציאות חברתית‪.‬‬ ‫חוק שחוקק בחוק ההסדרים שמוחק את חובות‬
‫‪ .2‬ברק‪ :‬יש חוקה‪ .‬לכנסת שני כובעים אחד‬ ‫ע"א ‪ 6821/93‬בנק המזרחי‬
‫כמכוננת ואחד כמחוקקת‪.‬‬ ‫הישובים לבנקים‬
‫‪ .3‬חשין‪ :‬אין חוקה‪ .‬לכנסת הייתה סמכות‬
‫מכוננת ב‪ 49‬והיא נעלמה מן העולם כשלא‬
‫מומשה‪.‬‬

‫הסמכות המכוננת מוגבלת (ניצול לרעה של‬

‫הסמכות ותיקון חוקתי שאינו חוקתי)‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫בדרך של הוראת שעה רצתה הכנסת לשנות ח"י‬
‫החוק מקיים את המבחן הצורני והמהותי‪.‬‬ ‫ולהפוך את התקציב משנתי לדו שנתי‪ .‬עתירה נגד‬ ‫בג"ץ ‪ 4908/10‬בר און‬
‫התיקון בעייתי אך לא פוגע במשטר החוקתי‬ ‫ח״י תקציב המדינה שפוגע בח״י משק המדינה‬
‫הישראלי‪ .‬ביהמ״ש שולח כרטיס צהוב‪.‬‬
‫רובינשטיין‪ :‬שימוש לרעה בכותרת חוק יסוד‪,‬‬
‫חוקה אמורה להיות עקרונות יסוד שנמשכים‬
‫יותר משנתיים‪ .‬השופט מוציא כרטיס צהוב‬
‫לכנסת ומזהיר מפני חזרתו של המקרה‪ ,‬אם‬ ‫הממשלה לא קשובה לאזהרת ביהמ״ש‪ .‬עתירה כנגד‬
‫יקרה כך‪ ,‬ביהמ"ש יבטל את החוק‪ .‬ביהמ"ש‬ ‫חוק יסוד תקציב המדינה לשנים ‪,2017-2018‬‬ ‫בג"ץ ‪ 8260/16‬המרכז האקדמי‬
‫רוצה שהכנסת תפעל בתודעה אחרת כשהיא‬ ‫שימוש לרעה בהוראת שעה לתיקון חוק יסוד‪.‬‬
‫חובשת את הכובע של הסמכות המכוננת‪.‬‬
‫בפועל עד היום לא נפסל חוק יסוד לא‬
‫חוקתי‪.‬‬
 ‫הביקורת השיפוטית לפני חוקי היסוד של ‪1992‬‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫לכל אדם יש זכות טבעית (זכות פסיקתית בגלל שטרם‬
‫המהפכה החוקתית ) לעסוק ברצונו כל עוד הדבר לא אסור ע"פ‬ ‫מבצע כל מיני הליכים במשרד הרישוי‬
‫עבור אנשים בתשלום ונאסר עליו‬ ‫בג"ץ ‪ 1/49‬בז'רנו‬
‫חוק‪ .‬אין חקיקה ראשית‪ -‬הגנה על זכויות אדם דרך עיקרון‬ ‫לבצע זאת‬
‫שלטון החוק‬
‫בקול העם הראשון העתירה נדחית כי בסמכותו של שר הפנים‬
‫לאסור‪.‬‬
‫בקול העם הנוכחי ‪ -‬התבססות על ערכיה של מ"י כדמוקרטית‬ ‫שר הפנים הורה על הפסקת הוצאת‬
‫ולכן חופש הביטוי חשוב‪ ,‬פגיעה בחופש הביטוי תתאפשר רק‬ ‫עיתון בעקבות סיכון שלום הציבור‪-‬‬ ‫בג"ץ ‪ 73/53‬קול העם‬
‫כאשר ברמת וודאות קרובה האינטרס יפגע (המובן הרחב)‪.‬‬ ‫מקבל את סמכותו בס׳ ‪ 11‬לפסש״מ‬
‫מבחן נטייה רעה אל מול מבחן וודאות קרובה‪ -‬שר הפנים‬
‫השתמש בנטייה רעה‪.‬‬

‫נישואים אזרחיים ‪ -‬דרישה להיחשב‬

‫חוק בתי הדין הרבניים חל על כל היהודים‪ .‬חופש דת‪ -‬טענה‬
‫חלשה כי החוק לא מחייב להתחתן‪ .‬חופש המצפון מתוקף דבר‬ ‫כזוג נשוי‪ .‬ביצעו נישואין לפי החוק‬ ‫ע"א ‪450/70‬‬
‫הבריטי וברוח הכרזת העצמאות‪ .‬גם‬
‫המלך נפגע אבל חוק שיפוט בתי דין רבניים מאוחר יותר ולכן‬ ‫בהיעדר חוקה יש עקרונות על בלתי‬ ‫רוגוזינסקי‬
‫גובר‪ .‬חוק מאוחר גובר על מוקדם‪.‬‬ ‫כתובים‬

‫עקרון השוויון בסעיף ‪ 4‬לח"י הכנסת הוא בזכות לבחור‬

‫ולהיבחר‪ .‬מימון שכזה יוצר אי שוויון בסיכויים להיבחר‪ .‬יש‬ ‫ע"פ תיקון לחוק מימון מפלגות רק‬
‫להעביר את החוק ברוב הנדרש (‪ )61‬או לחוקק חוק חדש‪.‬‬ ‫מפלגה שהייתה בכנסת הקודמת תקבל‬ ‫בג"ץ ‪ 98/69‬ברגמן‬
‫לראשונה נפסל חוק בישראל‪ -‬תעלומה נורמטיבית כי אין‬ ‫מימון לבחירות הבאות‬
‫חוקה‪.‬‬

‫שינוי של ח"י יכול להתבצע בחוק רגיל לפי ההוראות‬ ‫תיקון לחוק הבחירות לכנסת מיטיב‬ ‫בג"ץ ‪ 148/73‬קניאל‬
‫הפרוצדוראליות‪ -‬רוב של ‪( 61‬למדו מברגמן)‬ ‫עם מפלגות גדולות ועל כן פוגע בשוויון‬

‫הביקורת השיפוטית אחרי המהפכה החוקתית‬

‫ההבחנה בין פגיעה לשינוי‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬

‫קביעת המבחן הצורני לזיהוי ח"י‪ .‬הענקת מעמד נורמטיבי‬

‫עליון לח"י‪ .‬הבחנה בין השריונים הפורמליים והמהותיים של‬ ‫חוק שחוקק בחוק ההסדרים שמוחק‬ ‫ע"א ‪ 6821/93‬בנק‬
‫ח"י השונים‪ .‬שינוי ח"י ‪ -‬באמצעות ח"י‪ .‬פגיעה בח"י ‪ -‬בהתאם‬
‫לשיריון הפורמאלי והמהותי (פס הגבלה) הקבוע בח"י‪ ,‬אם אין‬ ‫את חובות הישובים לבנקים‬ ‫המזרחי‬
‫שיריון בהתאם לפסקת ההגבלה השיפוטית‬

‫ס' ‪ 137‬לחוק בחירות הכנסת מנסה לשנות את סמכות בג״ץ‬

‫מכוח השפיטה אבל שינוי ח״י חייב להיות בח״י‪.‬‬
‫כאשר יש סתירה‪ -‬ח״י גובר על חוק רגיל‪.‬‬ ‫פסילת תשדירי תעמולת בחירות של‬
‫מפלגת חירות בגין פגיעה בכבוד‬ ‫בג"ץ ‪ 212/03‬חירות‬
‫נדרש לבצע איזון בין חופש הביטוי לאינטרסים שונים לפי‬ ‫ההמנון‪ ,‬הדגל והמדינה‬
‫נוסחת קול העם (וודאות קרובה)‪ .‬במקרה דנן האיזון בוצע‬
‫כראוי‪.‬‬

‫פסקת הגבלה רגילה ופסקת הגבלה שיפוטית‬

‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫פגיעה בעקרון השוויון שנגזר מח"י כבוה"ח ועל כן נדרש לבדוק‬
‫האם הפגיעה מקיימת את תנאיה של פסקת ההגבלה‪ .‬לא‬ ‫בג"ץ ‪ 6427/02‬התנועה‬
‫מתקיים קשר רציונאלי ולכן הפגיעה לא מידתית‪ .‬מכיוון‬ ‫בחינת חוקתיותו של חוק טל‬
‫שמדובר בהוראת שעה‪ ,‬יש לחכות לסיום תוקפו של החוק (‪5‬‬ ‫לאיכות השלטון‬
‫שנים)‬
‫ברק‪ :‬השוויון הוא ערך חוקתי ועל כן הפגיעה צריכה להיות‬
‫בהתאם לפסקת ההגבלה‪( .‬יש להפעיל פס׳ הגבלה שיפוטית)‪.‬‬ ‫תיקון לחוק מימון מפלגות הנותן‬
‫העתירה נדחתה ‪ -‬לא הוכחה פגיעה ולכן גם לא הייתה פס‬
‫הגבלה שיפוטית‪.‬‬ ‫יתרון למפלגות קיימות על פני מפלגות‬ ‫בג"ץ ‪ 3434/96‬הופנונג‬
‫חדשות ‪ -‬פגיעה בשוויון‬
‫זמיר‪ :‬משתמש בפסקת ההגבלה בשביל לעמוד על האם בכלל‬
‫יש פגיעה בשוויון (לא ההלכה)‬
 ‫הדרך הראויה לבחון פגיעה בזכויות חוקתיות היא פסקת‬ ‫מופז מערער על תקופת הצינון שבחוק‬
‫ההגבלה‪ ,‬ועל כן יש להפעיל את פסקת ההגבלה השיפוטית‬ ‫הבחירות לכנסת ‪ -‬לא התקבל ברוב‬ ‫ע"ב ‪ 92/03‬מופז‬
‫(הלכת מופז = פסקת הגבלה שיפוטית)‪ .‬הפגיעה עומדת‬ ‫הנדרש ולא עומד בתנאים החוקתיים‬
‫בתנאיה של פסקת ההגבלה‪.‬‬ ‫לפי ח"י הכנסת‬

‫פסקת ההתגברות‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫חוק יכול לפגוע בחופש העיסוק גם אם לא עומד בתנאי פסקת‬
‫ההגבלה בהתאם לפסקת ההתגברות ובתנאי שתקף ל‪ 4‬שנים‪,‬‬
‫למעט אם חוקק עד שנה לאחר חקיקת פסקת ההתגברות‬
‫(פגיעה ולא שינוי‪/‬שלילה!)‪ .‬כאשר כתוב "על אף האמור"‬
‫בחופש העיסוק‪ -‬מדובר בחוק חורג שאמור לעמוד בתנאי‬
‫פסקת ההתגברות‬
‫לגבי פגיעה בחוק יסוד אחר בעקבות הפגיעה בחופש העיסוק‪,‬‬ ‫חוקתיותו של חוק יבוא בשר לישראל‬ ‫בג"ץ ‪ 4676/94‬מיטראל‬
‫נדרשים התקיימותם של ‪ 3‬תנאים מצטברים בשביל שהחוק‬
‫יהיה מוגן‪:‬‬
‫‪ .1‬הפגיעה בזכויות היא תוצאת לוואי מהפגיעה בחופש‬
‫העיסוק‪.‬‬
‫‪ .2‬הפגיעה בחופש העיסוק היא הפגיעה העיקרית‪.‬‬
‫‪ .3‬הפגיעה בזכויות האחרות איננה בעלת עוצמה ממשית‬
‫שמירת דינים‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫התיקון התרחש לאחר ‪( 1992‬שמירת הדינים) ועל כן חשוף‬
‫לביקורת שיפוטית‪.‬‬
‫קדמי‪ :‬תיקונים מיטיבים אינם חשופים לביקורת שיפוטית‬
‫שכן זה עלול ליצור אפקט מצנן‪.‬‬ ‫תוקן חוק שקיצר את מעצרו של חייל‬ ‫בג"ץ ‪ 6055/95‬צמח‬
‫זמיר (דעת רוב)‪ :‬כל תיקון בין אם הוא מיטיב או לא חשוף‬ ‫ל‪ 96‬שעות (תקנה מיטיבה)‬
‫לביקורת שיפוטית‪ .‬התיקון הנדון לא עומד במבחן האמצעי‬
‫שפגיעתו פחותה ועל כן דינו להתבטל (כי למה ‪ 96‬שעות ולא‬
‫‪)?24‬‬
‫ברק‪ :‬יש לפרש את החוק בהתאם לפרשנות שעולה בקנה אחד‬
‫עם המהפכה החוקתית (תכלית אובייקטיבית)‪ .‬התכלית‬
‫והוחזק במעצר הסובייקטיבית (למה התכוון המחוקק) קשה לזיהוי ולא‬ ‫נעצר חשוד בגניבת רכב‬
‫חשובה כי לאחר המהפכה החוקתית שמים דגש על זכויות‬ ‫תום‬ ‫עד‬ ‫מנהלי לצורכי הרתעה‬ ‫דנ"פ ‪ 2316/95‬גנימאת‬
‫ב"מכת‬ ‫שמדובר‬ ‫התהליכים מכיוון‬
‫אדם‪.‬‬ ‫מדינה"‬
‫חשין (דעת מיעוט)‪ :‬קיים סעיף שמירת דינים ועל כן יש לכבדו‪.‬‬
‫אחרת החוק יתרוקן מתוכן‪.‬‬
 ‫הרשות המחוקקת ‪ -‬הכנסת‬
‫שוויון בבחירות לכנסת‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫עקרון השוויון בסעיף ‪ 4‬לח"י הכנסת הוא בזכות לבחור ולהיבחר‪.‬‬ ‫ע"פ תיקון לחוק מימון מפלגות‬
‫מימון שכזה יוצר אי שוויון בסיכויים להיבחר‪ .‬יש להעביר את‬ ‫רק מפלגה שהייתה בכנסת‬
‫החוק ברוב הנדרש (‪ )61‬או לחוקק חוק חדש‪ .‬לראשונה נפסל חוק‬ ‫הקודמת תקבל מימון לבחירות‬ ‫בג״ץ ‪ 98/69‬ברגמן‬
‫בישראל‪ -‬תעלומה נורמטיבית כי אין חוקה‪.‬‬ ‫הבאות‬
‫ס׳‪ 4‬מגן על שוויון הסיכויים של הרשימות בבחירות‪ -‬שוויון מהותי‬
‫ולא פורמלי‪.‬‬
‫בהיעדר נתונים עובדתיים לא ניתן לפסוק לפגיעה בשוויון כי‪:‬‬
‫‪-‬ההסדר ניטרלי‬ ‫העלאת אחוז החסימה מ‪2%‬‬ ‫בג״ץ ‪ 3166/14‬גוטמן‬
‫חוקתית‬ ‫ל‪ 3.25%‬נחשבת חסימה‬
‫‪-‬העלאת אחוז החסימה תתרום לבית המחוקקים‬
‫‪-‬מבחן הסיכויים‪ -‬לעולם לא שווה‬
‫‪-‬עיקרון הייצוג‪ -‬ראשית יש ליישם‬
‫הזכות להיבחר לכנסת ופסילת מועמדים ומפלגות‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫אגרנט‪ :‬מסתמך על הכרזת העצמאות‪ ,‬פעולה תחת קיומה של‬
‫המדינה לכן לפסול‪.‬‬ ‫ועדת הבחירות פסלה מפלגה על‬
‫זוסמן‪ :‬עקרונות על חוקתיים‪ ,‬דמוקרטיה מתגוננת ולכן צריך‬ ‫עצם שלילת קיומה של מדינת‬ ‫ע"ב ‪ 1/65‬ירדור‬
‫לפסול‪.‬‬ ‫ישראל‬
‫כהן (מיעוט)‪ :‬נדרש לפעול בהתאם לחוק לכן אין לפסול‪.‬‬
‫שמגר‪ :‬פרשנות מצמצמת‪ :‬ניתן לפסול רק כאשר יש שלילה‬
‫מוחלטת של קיום המדינה ‪ -‬מוגבל למקרים קיצוניים‪ ,‬לא‬
‫המקרה הזה‪.‬‬ ‫שלילת ‪ 2‬מפלגות בעקבות‬
‫בן פורת‪ :‬כמו כהן בירדור‪ ,‬נדרש לפעול אך ורק בהתאם לחוק‪.‬‬ ‫עקרונות גזעניים ואנטי‬ ‫ע"ב ‪ 2/84‬ניימן‬
‫ברק‪ :‬מציע מבחן הסתברותי‪ ,‬רק כשיש סיכוי שהרשימה באמת‬ ‫דמוקרטיים‪ -‬העתירה מתקבלת‬
‫תוכל להגשים את מטרותיה (בגלל חשיבות הזכות לבחור‬ ‫(מתמודדות)‬
‫ולהיבחר)‪ .‬ביקורת‪ :‬צריך לחסל איום כשהוא קטן‪ ,‬הטלת ספק‬
‫ביכולת נבואית‪.‬‬

‫שמגר‪ :‬יש לפסול מפלגות לפי ס' ‪7‬א רק במקרים קיצוניים‪.‬‬

‫המבחנים המנחים‪:‬‬
‫‪ . 1‬מטרותיה או מעשיה של הרשימה כוללים אחד מן היסודות‬
‫המיובאים בפ' (‪ )3()2()1‬לס' זה‪.‬‬ ‫פסילת סיעת כך מכורח ס' ‪7‬א‬
‫‪ .2‬המטרה היא יעד מרכזי של הרשימה‪.‬‬ ‫לח"י הכנסת‪ -‬ביהמ״ש מאשר‬ ‫ע"ב ‪ 1/88‬ניימן‬
‫‪ .3‬הרשימה פועלת למען מימוש המטרה‪.‬‬ ‫פסילה‬
‫‪ .4‬ההתמודדות לכנסת מהווה אמצעי למימוש המטרה‪.‬‬
‫‪ .5‬המטרות באות לידי ביטוי בעוצמה‪.‬‬
‫‪ .6‬ראיות ברורות וחד משמעיות (לא השערות למינהן)‬

‫ברק‪ :‬בח"י הכנסת יש לתת לפירוש המושגים מדינה יהודית‬

‫ודמוקרטית פרשנות מצמצת מכיוון שהוא מגביל את הזכות‬
‫לבחור ולהיבחר (בניגוד לח״י כבוהא״ח)‪ .‬רק מפלגה או מועמד‬
‫שמערערים על אלו יפסלו‪.‬‬
‫‪ )1‬מדינה יהודית‪ :‬חוק השבות‪ ,‬השפה העברית הרשמית‪ ,‬חגים‬
‫סמלים ומורשת ישראל‪ ,‬רוב יהודי‪.‬‬
‫*כלל אזרחיה‪ :‬כאשר מדובר במתן שוויון לכלל האזרחים ‪ -‬לא‬
‫נוגד מדינה יהודית‪ ,‬כאשר נוגד את הרציונל כמדינת העם היהודי‬
‫‪ -‬עילה לשלילה‪.‬‬
‫מדינה דמוקרטית‪ :‬ריבונות העם ‪ -‬בחירות שוות וחופשיות‪ ,‬הכרה‬
‫בגרעין זכויות האדם לכבוד ושוויון‪ ,‬הפרדת רשויות‪ ,‬שלטון החוק‬
‫ורשות שופטת עצמאית‪.‬‬ ‫וועדת הבחירות פוסלת את‬
‫‪ )2‬הסתה לגזענות‪ :‬היסודות הגרעיניים המינימליים של הסתה‬ ‫רשימת בל"ד בראשות בשארה‪,‬‬
‫לגזענות‪ .‬אין איסור על גזענות אלא על הסתה בלבד‪.‬‬ ‫ואת טיבי‪ .‬בנוסף מאשרת את‬ ‫א"ב ‪ 11280/02‬טיבי‬
‫‪ )3‬תמיכה במאבק מזוין‪ :‬מבטא דמוקרטיה מתגוננת‪ .‬דרישות‬ ‫מועמדותו של מרזל‬
‫מצטברות‪ -‬תמיכה במאבק‪ ,‬מאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון‬ ‫ערעור על כך‬
‫טרור‪ ,‬יעד המאבק הוא מדינת ישראל‪.‬‬
‫בשארה‪ :‬לא מדובר במקרה קיצוני‪ .‬בשארה לא שלל את‬
‫המאפיינים הגרעיניים של מ"י‪ .‬לגבי תמיכה במאבק מזוין ‪ -‬ניתן‬
‫לפרש את דבריו לכאן ולכאן וביהמ"ש יעניק את הפרשנות‬
‫המיטיבה עם הזכות לבחור ולהיבחר‪ .‬כנ״ל על טיבי‪.‬‬
‫מרזל‪ :‬חודשיים שפועל לפי כללי המשחק הדמוקרטי ומביע חרטה‬
‫על עברו‪ ,‬לכן אושרה התמודדות‪.‬‬
‫דעות מיעוט‪ :‬שטרסברג כהן ‪ -‬בשארה לא מעוניין במדינה יהודית‬
‫ושולל את קיומה‪ .‬דוחה את מבחן ההסתברות הקרובה של ברק‪.‬‬
‫לוי‪ :‬יש סתירה בין מדינה יהודית לדמוקרטית‪ -‬בוחר ביהודית‬
‫ולכן בעד הפסילה‪.‬‬
 ‫מעמד וחסינות חברי הכנסת‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫קיימות ‪ 3‬גישות לבדיקה האם המעשה נעשה במסגרת מילוי‬
‫התפקיד‪:‬‬
‫ברק‪ :‬מתחם הסיכון הטבעי (זה המבחן הקובע)‪ :‬תינתן חסינות‬
‫רק כאשר הפעולה הבלתי חוקית קרובה מבחינה עניינית לתפקידו‬
‫של הח"כ והיא מהווה חלק מהסיכון הטבעי‪ .‬יישום‪ :‬לפנחסי‬
‫הייתה מחשבה פלילית ועל כן לא נופל במתחם הסיכון הטבעי‪.‬‬
‫להסרת של גולדברג‪ :‬רלוונטיות‪ :‬המעשה חייב להיות רלוונטי למילוי‬ ‫היועמ"ש הגיש בקשה‬
‫פנחסיפנחסי עותר כנגד התפקיד או למענו‪ .‬האם חבר כנסת סביר היה מבצע אותה עבירה‬
‫שורה‬ ‫בשל‬ ‫חסינותו של‬ ‫בג"ץ ‪ 1843/93‬פנחסי‬
‫פליליות‪,‬‬ ‫עבירות‬
‫בנסיבות המקרה? כל יסוד נפשי שהוא מעל רשלנות (כמו פלילי)‪,‬‬
‫לא יזכה בחסינות‪ ,‬לרוב הגנה הקשורה לביטויים‪ .‬יישום‪ :‬מחשבה‬ ‫כך‪.‬‬
‫פלילית לא רלוונטית לתפקיד‪.‬‬
‫שמגר‪ :‬הזיקה המהותית‪ :‬המעשה האסור צריך להיות חלק‬
‫אינטגרלי מהפעילות הלגיטימית‪ .‬נחפש את הפעילות הלגיטימית‬
‫והלא לגיטימית ואז את הזיקה‪ .‬יישום‪ :‬אין מעשה נגרר לפעילות‬
‫חוקית‪ ,‬כל המעשה לא חוקי‪.‬‬
‫הסיכון הטבעי‪ -‬בלהט הרגע‪ ,‬תגובה ספונטנית ולא מתכוננת‪.‬‬
‫במסגרת הצעת אי אמון בממשלת רלוונטיות‪ -‬הבעת דעה ולא מעשה פלילי‪ .‬רלוונטית לתפקיד‪.‬‬
‫זיקה מהותית‪ -‬בזיקה לנאום שמטרתו לא הייתה לחשוף מידע‬ ‫רבין‪ ,‬ח"כ נתניהו הקריא מסמך‬ ‫בג"ץ ‪ 5151/95‬כהן‬
‫מסווג‪.‬‬ ‫מסווג‬
‫הפעולה במסגרת מילוי התפקיד‪.‬‬
‫ברק (דעת רוב)‪ :‬מדובר בביטויים ולא במעשים‪ .‬נאמר במסגרת‬
‫נאום פוליטי‪ ,‬האמירות לא משקפות את תכלית הנאום ובשארה‬
‫לא רוצה לממש את אמרותיו ולכן נופל תחת מתחם הסיכון‬ ‫בשארה נשא שני נאומים מחוץ‬
‫הטבעי‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההבדלים בין השלבים לא גדולים ובטיבי היו‬ ‫למשכן הכנסת בהם תמך‬
‫התבטאויות זהות‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪11235/03‬‬
‫הוגשאת חסינותו חיות (דעת מיעוט)‪ :‬השיקול בין לפסול מועמדות לבין לפסול‬
‫כתב‬ ‫נגדו‬ ‫בחיזבאללה ולכן‬ ‫בשארה‬
‫חסינות הוא שונה‪ .‬נדרש לצמצם את הפגיעה בזכות להתמודד‪ ,‬אך‬ ‫ליטול‬ ‫אישום‪ -‬בקשה‬
‫המהותית‬
‫להעניש על דברים שאומר הח"כ בכהונתו‪ .‬דבריו של בשארה‬
‫נופלים תחת תמיכה במאבק מזוין על סמך הראיות שהוצגו‬
‫(ס׳‪(1‬א)‪ )1‬ואין מניעה מהעמדתו לדין‪.‬‬
‫נאור (דעת רוב)‪ :‬החסינות לא נועדה להגן על חברי הכנסת מפני‬
‫דין פנימי של הכנסת‪ .‬ס׳‪13‬ד נמצא במדרג נורמטיבי זהה לס׳‪1‬א‬
‫ולכן לא מגן מפני דין אתי‪.‬‬ ‫הוגשה תלונה לועדת האתיקה‬
‫ג'ובראן (דעת מיעוט)‪ :‬מסכים בקשר לסמכות‪ ,‬אולם נדרש לנקוט‬ ‫כנגד זועבי בעקבות התבטאויות‬ ‫בג"ץ ‪ 6706/14‬זועבי‬
‫בזהירות יתרה כאשר פוגעים בחופש ביטוי של קבוצות מיעוט‪.‬‬ ‫שונות‪ -‬הורחקה לחצי שנה‬
‫לוועדת האתיקה יש סמכות אך יש לבחון ששיקול דעתה לא סטה‬ ‫ממליאות‬
‫ממתחם הסבירות‪ .‬תאוריה דיפרנציאלית‪ -‬מה אם זועבי לא‬
‫הייתה בקבוצת מיעוט?‬
‫חיות‪ :‬תיקון חוקתי שאינו חוקתי‪ -‬החוקה עוד בשלבי התהוות‬
‫ולכן טיעון בעייתי‪ .‬יש פתח אבל ביהמ״ש ישמור זאת למקרי‬
‫עתירה נגד חוק ההדחה‪ -‬ס׳‪42‬א(ג) קיצון‪ .‬המקרה כאן אינו קיצוני כי הדבר לא קורה בקלות דעת‬
‫(הצבעה של ‪ 70‬והסכמה של ‪ .)90‬גם לאחר ההדחה ניתן לפנות‬ ‫לח״י‪ :‬הכנסת‪ .‬נטען שפוגע‬ ‫בג״ץ ‪ 5744/16‬בן‬
‫לביהמ״ש‪ .‬מכירה בפגיעה אך לא מקבלת את העתירה‪.‬‬ ‫בהפרדת רשויות‪ ,‬בזכות לבחור‬
‫סולברג‪ :‬מדובר בשינוי ח״י ולא בפגיעה לכן יש צורך ברוב‪ -‬היה‪.‬‬ ‫ולהבחר‪ ,‬בחופש הביטוי הפוליטי‬ ‫מאיר‬
‫התיקון לא משנה את היקף הזכות לבחור ולהיבחר משמעותית‬ ‫והתיקון לא חוקתי‪.‬‬
‫ולכן אין הצדקה לסוגיית התיקון חוקתי שאינו חוקתי‪ .‬טיעון‬
‫הבשלות‪ -‬כרגע יש לחכות לתשתית עובדתית‪.‬‬
‫ביקורת שיפוטית על הליכים פרלמנטריים והליך החקיקה‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬

‫ביניש‪ :‬חוק ההסדרים פוגע פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות‪ .‬יחד‬

‫עם זאת‪ ,‬התערבות ביהמ"ש בהליכים פנים פרלמנטריים יהיו רק‬ ‫באמצעות חוק ההסדרים בוטלו‬
‫כאשר יש פגם היורד לשורש ההליך‪ ,‬יש צורך בפגיעה קשה על מנת‬ ‫חלק מהסמכויות של המועצות‬ ‫בג״ץ ‪ 4885/03‬מגדלי‬
‫העופות‬
‫שיתערב וזו לא פגיעה קשה‪ .‬אין הצדקה לביקורת שיפוטית‪.‬‬ ‫החקלאיות‬

‫סולברג (דעת רוב)‪ :‬הפגם שנפל בהליך החקיקה יורד לשורש‬

‫ההליך‪ .‬פס"ד מהווה פיתוח מסוים להלכת מגדלי העופות; עקרון‬
‫ההשתתפות שנקבע בה זכה לניסוח מחודש ורחב יותר‪ .‬יש לבחון‬ ‫עתירה נגד הסדר מס ריבוי דירות‬
‫גם את דוקטרינת הבטלות היחסית (האם החוק היה מתקבל ללא‬ ‫שהתקבל במקביל לדיונים בנוגע‬ ‫‪ 10042/16‬קוונטינסקי‬
‫פגם) ואת הציפיות של הציבור והסערה בעקבות ביטול‪.‬‬ ‫לחוק ההסדרים‬
‫מזוז (דעת מיעוט)‪ :‬לא יהיה מקום לפסול את החוק בשל פגמים‬
‫בהליך חקיקתו ובדיון הנוגע לאיכות הליך החקיקה‪ .‬איכות לא‬
‫מעוגנת בח״י‪ ,‬מחיל את ההלכה של ביניש‪.‬‬
‫הרשות המבצעת‪ -‬הממשלה‬
 ‫הרכבתה‪ ,‬הרכבה‪ ,‬אחריותה‪ ,‬סמכויותיה‪ ,‬ויחסי כנסת ממשלה‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬

‫בייניש‪ :‬לא ניתן לדעת אם ההפרטה אכן תפגע בזכויות‪ -‬בשלות‪.‬‬

‫לא ניתן להבין מס׳‪ 1‬האם יש הגבלה על הפרטות‪ .‬הטיעון השני‬
‫הוא המכריע‪ -‬אין הצדקה לפגיעה כשמי שמעניש לא מתעניין‬ ‫בג"ץ ‪ 2605/05‬המרכז‬
‫באינטרס הציבורי אלא הכלכלי‪ .‬בהעברת הסמכות האינטרס‬ ‫הפרטת בתי הסוהר‬ ‫האקדמי‬
‫עובר להיות כלכלי ולא ציבורי ולכן החברה הפרטית משפילה‬
‫אותי ולא המדינה‪ .‬פגיעה בכבוד האסיר שהעביר את חירותו‬
‫למדינה בלבד!‬

‫ההתחייבות להגביל מראש את הסמכות להעביר אדם מתפקידו‬

‫בכל גוף ציבורי נוגדת את הוראות ח"י הממשלה‪ .‬החובה‬ ‫רה"מ (רבין) נמנע מלהפעיל את‬
‫סמכותו מלהסיר את כהונתו של‬
‫המינימלית של רה"מ היא להפעיל את שיקול דעתו כפי שמעוגן‬ ‫דרעי כשר בעקבות הגשת כתב‬ ‫בג"ץ ‪3094/93‬‬
‫בחוק‪ .‬מקרה קיצוני ולכן בג"ץ התערב וקבע שדרעי לא יישאר‪.‬‬ ‫התנועה למען איכות‬
‫(מסלול ראשון‪ -‬ביהמ״ש כופה התפטרות‪ .‬הכנסת מתקנת את ח״י‬ ‫אישום כנגדו בגין הסכם‬ ‫השלטון‬
‫קואליציוני שיכול לגרום לו לאבד‬
‫בעקבות זה‪ .‬השלב בו שר יסיים את כהונתו זה כאשר יש הרשעה‬ ‫את הרוב שלו‬
‫לעבירה בקלון)‬
‫ס' ‪ 22‬לח"י הממשלה נוקט בלשון רחבה‪ .‬במידה ורה"מ משוכנע‬
‫שהעברת שר מתפקידו היא בכדי לקדם את יכולות הממשלה הוא‬ ‫רה"מ הסיר ‪ 2‬שרים מכהונתם‬
‫רשאי לעשות זאת‪ .‬מדובר במבחן סובייקטיבי‪ .‬ניתן להעביר שר‬ ‫בגין התנגדותם לתכנית‬ ‫בג"ץ ‪ 5261/04‬פוקס‬
‫מתפקידו גם משיקולים פוליטיים‪ .‬לראש הממשלה שיקול דעת‬ ‫ההתנתקות‬
‫מורחב אך מוגבל (ספקות)‬
‫ברק‪ :‬הסמכויות של ממשלת מעבר ורגילה זהות‪ .‬שיקול הדעת‬
‫שונה‪ .‬לממשלת מעבר מוקנה שיקול דעת מצומצם יותר‪ ,‬עניינים‬
‫דחופים‪ .‬על הממשלה היוצאת לפעול בסבירות ובמידתיות‪ .‬השוני‬ ‫סמכותה של ממשלת מעבר לנהל‬
‫בין ממשלת מעבר לרגילה הוא פריסתו של מבחן הסבירות‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪ 5167/00‬וייס‬
‫זמיר‪ :‬עתירה לא שפיטה‪.‬‬ ‫משא ומתן מדיני‬
‫טירקל (דעת מיעוט)‪ :‬לדעתו מדובר בפעולה שחורגת ממתחם‬
‫הסבירות‪.‬‬

‫סמכויות חירום‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫ברק‪ :‬אין הבדל מבחינת זכויות אדם בין שעת חירום לשגרה‪.‬‬
‫חוק האזרחות המונע את איחדום ייתכן ובנסיבות מסוימות תתאפשר הפגיעה בזכויות אדם אך היא‬
‫נדרשת לעמוד בתנאיה של פסקת ההגבלה (מרחב מידתיות אחר)‬ ‫של תושבי ישראל עם בני זוגם מן‬ ‫בג"ץ ‪7052/03‬‬
‫עדאללה‬
‫ס׳‪ 12‬לח״י כבוד האדם מדבר על תקנות חירום שלא יכולות לפגוע‬ ‫השטחים‬
‫בזכויות יסוד‪.‬‬

‫שיקולי שעת חירום מצדיקים נקיטת צעדים מתאימים לקיצור‬ ‫הממשלה הכניסה תקנה לשעת‬
‫הליכים‪ .‬כאשר קיימת אפשרות לחקיקה וסדירה ומהירה ע"י‬ ‫חירום בנוגע בניית דיור לעולים‬
‫הכנסת‪ ,‬יש לראות את התעלמותה של הרשות המבצעת ממעשה‬ ‫בעת שהייתה מונחת הצעת חוק‬ ‫בג"ץ ‪ 2994/90‬פורז‬
‫חקיקה של הכנסת והתקנת תקנות על ידה כפגם מהותי המצדיק‬ ‫על שולחן הכנסת (בשלבים‬
‫את ביטולן‪ .‬״מירוץ״ בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת‪.‬‬ ‫סופיים)‬

‫ברק‪ :‬מטרת תקנת שעת החירום במקרה הנדון היא הגנה על‬
‫זכויות אדם ‪ -‬לרוב קורה ההיפך‪ .‬השימוש באמצעי של התקנת‬
‫תקנות לשעת חירום אינו עומד במבחן המידתיות אם ניתן לחוקק‬ ‫המדינה אפשרה להזדהות‬
‫באמצעות הכנסת‪ .‬כאן אין פיתרון מידתי יותר כי אנחנו ארבעה‬
‫ימים לפני הבחירות‪ ,‬למרות שהיו שלושה שבועות לביצוע‪ .‬גם אם‬ ‫בבחירות באמצעות רשיון נהיגה‬
‫או דרכון בעקבות שביתה של‬ ‫בג"ץ ‪ 6971/98‬פריצקי‬
‫נטען שאפשרי לא מאמינים שהכנסת תספיק ומעדיפים לא לפגוע‬
‫בזכויות אדם‪.‬‬ ‫עובדים במשרד הפנים‪ -‬מהו‬
‫שירות חיוני?‬
‫חשין (דעת מיעוט)‪ :‬אם הכנסת רוצה היא תספיק הליך חקיקה‬
‫תקין בכנסת‪ .‬בתקנות חירום יש פגיעה בעקרונות בסיסיים של‬
‫הפרדת רשויות ונדרש להגן על הדמוקרטיה‪.‬‬
‫ברק‪ :‬נדרש להסתכל בלשון החוק ולפרש את תכליתו‪ .‬האם‬
‫ביטחון המדינה כולל מצבים בהם הסכנה לביטחון המדינה לא‬
‫נובעת מהאדם שבמצער אלא מפעולותיהם של אחרים? במידה‬
‫ורוצים להחזיק במעצר בגין סיבה זאת נדרש לעגן זאת בחקיקה‪.‬‬
‫עד אז‪ ,‬על כל חוק להבטיח חירות וכבוד‪ ,‬ועל ישראל כמדינה‬ ‫אזרחי לבנון שהוחזקו במעצר‬
‫דמוקרטית לכבד את החירות וכבוד האסירים כשהם לא מהווים‬ ‫מנהלי לטובת שימושם כקלפי‬ ‫דנ"פ ‪ 7048/97‬פלונים‬
‫סכנה ביטחונית‪.‬‬ ‫מיקוח‬
‫חשין‪ :‬סומך על שהב"ט וראש המוסד‪.‬‬
‫טירקל‪ :‬מעדיף את הכבוד והחירות של שבויינו מאשר של‬
‫העצורים‪.‬‬
‫בעקבות פסד זה חוקק חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים‬
 ‫שנועד למנוע חזרה למעגל הלחימה של מי שמסכן את בטחון‬
‫המדינה במסגרת פעילותו או השתייכותו לארגון טרור‪.‬‬

‫נשיא המדינה‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬

‫סמכות הנשיא אינה בלתי מוגבלת‪ .‬על אף היקפה הרחב יש‬

‫לראותה על רקע שיטת המשטר ועקרון הפרדת הרשויות בישראל‪.‬‬ ‫הנשיא קצב החליט לקצוב את‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬על סמכות החנינה יש הליך של בקרה המוצא ביטוי‬ ‫עונשו של עבריין בניגוד להמלצתה‬ ‫דנג"ץ ‪ 219/09‬זוהר‬
‫בחתימת הקיום של שר המשפטים‪ .‬פיקוח זה אינו שקול לזכות‬ ‫של שרת המשפטים שסירבה‬
‫וטו של שר המשפטים כי אם לסמכות שבשיקול דעת שהפעלתה‬ ‫לחתום חתימת קיום‬
‫כפופה לשיקול הדעת של נשיא המדינה‪.‬‬

‫שמגר (דעת רוב)‪ :‬החוק לא אומר שיש סמכות לחון רק את מי‬

‫שהורשע ולכן אין מניעה להעניק חנינה‪.‬‬
‫ברק (דעת מיעוט)‪ :‬יש פגיעה בהליך השוויוני של העמדה לדין‪,‬‬ ‫חנינת ראש השב"כ ושלושה‬
‫החנינה יכולה להינתן רק לאחר הרשעה והליך משפטי שוויוני‪.‬‬ ‫מאנשי השירות למרות שטרם‬ ‫בג"ץ ‪ 428/86‬ברזילי‬
‫שלטון החוק‪ -‬כולם כפופים לחוק‪ ,‬ומחייב שוויון‪ .‬בהענקת חנינה‬ ‫הורשעו‬
‫טרם ההרשעה פגיעה בשוויון‪ .‬אין סמכות להעניק חנינה בטרם‬
‫הרשעה בפסק דין סופי‪.‬‬

‫לנשיא חסינות במילוי תפקידו‪ ,‬אך מעשיו לא זוכים לחסינות ולכן‬

‫חשופים לביקורת שיפוטית‪ .‬חייב שתהיה מרמה של ממש (ולא‬ ‫הנשיא חנן אדם שרימה בתשתית‬
‫הראייתית בעת שהגיש את בקשת‬ ‫בג"ץ ‪ 706/94‬רונן‬
‫סטייה מן האמת) ושיתקיים קשר סיבתי בין מעשה המרמה לבין‬ ‫החנינה‬
‫מעשה החנינה בשביל לבטל חנינה שהעניק הנשיא‪.‬‬
 ‫זכויות אדם‪ ,‬זכויות חוקתיות‪ ,‬ומבוא לביקורת שיפוטית ‪ -‬הצדקה‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫לביהמ״ש העליון סמכות לפסול חוקים שסותרים‬
‫חוקי יסוד‪ .‬ביקורת שיפוטית היא מוצדקת‪.‬‬
‫‪ .1‬לביהמ"ש יש סמכות להשליט את שלטון החוק‬
‫וכחלק מזה לשמור על החוקה‪.‬‬
‫‪ .2‬ביהמ"ש אמון על פירוש החוק כאשר קיים סכסוך‬ ‫חוק שחוקק בחוק ההסדרים שמוחק‬ ‫ע"א ‪ 6821/93‬בנק המזרחי‬
‫חוקתי בין רשויות‪ ,‬הגשמת תפקידו בהתאם לעקרון‬ ‫את חובות הישובים לבנקים‬
‫הפרדת רשויות‪.‬‬
‫‪ .3‬החוקה עליונה וכוננה ע"י העם‪ ,‬ביקורת שיפוטית‬
‫נותנת ביטוי לרצונו של העם‪ .‬הרצון הוא החוקה כי‬
‫כוננה על ידי נבחרי הציבור‪.‬‬
‫גרוניס‪ :‬ביקורת השיפוטית צריכה להיות מוכוונת‬
‫להגנה על מיעוט מפני עריצות הרוב‪ .‬החרדים הם‬
‫מיעוט לכן אין פגיעה בשוויון ואין הצדקה לביקורת‬
‫שיפוטית‪.‬‬ ‫בחינת חוקתיותו של חוק טל‪ -‬פוגע‬ ‫בג"ץ ‪ 6427/02‬התנועה‬
‫ברק‪ :‬דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב‪ ,‬אלא גם‬ ‫בשוויון‬ ‫לאיכות השלטון‬
‫הגנה על זכויות אדם‪ .‬הביקורת השיפוטית צריכה‬
‫להגן על זכויות אדם בלי קשר למיעוטים‪ .‬בנוסף‬
‫החרדים הם לא מיעוט‪.‬‬
‫‪-‬דמוקרטיה צרה (גרוניס) ודמוקרטיה מהותית (ברק)‬
‫מבוא לביקורת שיפוטית ‪ -‬היקף‪ ,‬זכות עמידה‪ ,‬שפיטות‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫בג״ץ מיישב סכסוכים ומגן על שלטון החוק‪ .‬לא‬
‫עוסק בשאלה של מי בא לפניו אלא בשאלה של מה‬
‫צריך לפתור‪ .‬זכות העמידה מורחבת למצבים של‬
‫פגיעה בשלטון החוק ולא רק פגיעה אישית‪.‬‬
‫עותר ציבורי‪ :‬תעמוד זכות עמידה כאשר העניין הוא‬
‫בעל חשיבות ציבורית‪ ,‬מיוחדת או כאשר מתעורר‬ ‫עתירה של קצין במילואים כנגד‬
‫פגם חמור במיוחד בפעולתה של הרשות‪ .‬ככל שהפגם‬ ‫פטירתם משירות של חרדים בהתאם‬
‫הנטען חמור יותר‪ ,‬והסכסוך ציבורי יותר‪ ,‬ובעלי‬ ‫לסמכותו של שהב"ט‬ ‫בג"ץ ‪ 910/86‬רסלר‬
‫הזכות והאינטרס מעטים יותר‪ ,‬הבעיה בעלת אופי‬ ‫מהפכני‪ -‬הגמיש את זכות העמידה‬
‫ציבורי כללי‪ ,‬כך השיקולים לטובת העותר הציבורי‬ ‫והשפיטה‬
‫גוברים‪.‬‬
‫שפיטות נורמטיבית‪ :‬הכל שפיט‬
‫שפיטות מוסדית‪ :‬רק כאשר יש חשש לפוליטיזציה‬
‫של המשפט ואי אמון הציבור בהליך המשפטי לא‬
‫תעמוד שפיטות מוסדית‪.‬‬

‫מדובר בעניין ציבורי ופרטי בו זמנית‪ .‬העתירה יכולה‬ ‫כתב אישום כנד הנשיא קצב‪ .‬קצב‬
‫להשפיע על קצב ישירות ולכן אין מקום לעתירה‬ ‫זכאי לשימוע לטובת חסינות דיונית‪.‬‬
‫ציבורית‪ .‬ייתכן ואם לא היה נפגע ישיר ללירן הייתה‬
‫מוענקת זכות עמידה‪.‬‬ ‫לירן הוא עו"ד שלא קשור לקצב וטוען‬ ‫בג"ץ ‪ 962/07‬לירן‬
‫שהשימוע פוגע בחסינות ‪ -‬הפרה של‬
‫‪-‬זכות העמידה לא מתה אלא קיימת במובן צר של‬ ‫שלטון החוק‪.‬‬
‫השפעה ישירה על בן אדם ספציפי‬
‫ביהמ״ש מכניס את השפיטות למבחני המידתיות‪.‬‬
‫בג״ץ הולך עם דברי הממשלה שההתנתקות תוביל‬
‫למצב טוב יותר‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬התכנית ספוגה בשיקולים מדיניים‪,‬‬ ‫בג"ץ ‪ 1661/05‬המועצה‬
‫ביטחוניים ולאומיים‪ ,‬שעליהם מופקדות הממשלה‬ ‫חוקתיות תכנית ההתנתקות‬ ‫האזורית‬
‫והכנסת‪ .‬ככל ששיקול הדעת השלטוני הוא רחב‬
‫יותר‪ ,‬הביקורת השיפוטית תהיה צרה יותר‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬יש פגיעה קשה בזכויות אדם של המפונים ועל‬
‫כן מתקיימת שפיטות מוסדית‪.‬‬
‫מקרה של אי שפיטות מוסדית‪ .‬יש סוגיות שלמרות‬
‫ששפיטות נורמטיבית נמצאות בליבת הסמכות‬ ‫צו על תנאי נגד ממשלת ישראל שיחייב‬
‫המבצעת ולכן ביהמ״ש לא יתערב‪.‬‬
‫מה מבחין את המקרה מאחרים? ככל שהנושא קרוב‬ ‫אותה למנוע העברת כספים לרצועה‪-‬‬ ‫בג״ץ ‪ 8542/18‬אקרמן‬
‫מממנת טרור‬
‫יותר לליבת העשייה המבצעית‪-‬ביטחונית ימנע‬
‫ביהמ״ש מהתערבות‪.‬‬

‫תורת שלושת השלבים‬

‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
 ‫מבחן תלת שלבי‪ :‬האם יש פגיעה בזכות חוקתית?‬
‫האם הפגיעה חוקתית ‪ -‬עומדת בתנאיה של פסקת‬ ‫מי שבבעלותו רכב לא זכאי לקבל גמלת‬ ‫בג"ץ ‪ 10662/04‬חסן‬
‫הבטחת הכנסה‬
‫ההגבלה? סעד‪.‬‬

‫שאלת הפגיעה בזכות‬

‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬

‫חשין (דעת רוב)‪ :‬לא נפגעה זכות חוקתית‪ .‬גם אם יש‬

‫לאנשים זכות להתחתן היא משתנה בעת מלחמה‪.‬‬
‫זכות מוגדרת בהתחשב בהקשר‪( .‬פרשנות צרה)‬
‫ברק (דעת מיעוט)‪ :‬הזכות לחיי המשפחה נגזרת‬
‫מתוך הזכות לכבוד למרות שאינה רשומה מפורשות‬ ‫חוקתיותו של חוק האזרחות‬ ‫בג"ץ ‪ 7052/03‬עדאלה‬
‫(פרשנות רחבה)‪ .‬החוק מונע מבני הזוג הישראלים‬
‫לממש את זכותם ‪ -‬יש פגיעה‪.‬‬
‫כיום נלך לפי הגישה של ברק‪ -‬נתן פרשנות רחבה‬
‫לזכות (נפריד מהאינטרס) ואז נבחן לפי פס׳ הגבלה‬

‫מבחני פסקת ההגבלה ‪( 1‬הסמכה‪ ,‬ערכי המדינה‪ ,‬תכלית ראויה)‬

‫אלא בחוק‪..‬או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬

‫נאור‪ :‬הפגיעה נעשתה במסגרת חוק‪ .‬יש הסמכה‬

‫מהכנסת גם אם לא כתבה מפורשות שאפשר לפגוע‬
‫בחופש הביטוי הפוליטי‪.‬‬
‫בייניש (דעת מיעוט)‪ :‬הסמכה מפורשת נתונה‬ ‫רשות השידור סירבה לאשר תשדרי‬ ‫בג"ץ ‪ 10203/03‬המפקד‬
‫לפרשנות‪ .‬מדובר בזכות לחופש ביטוי פוליטי‪ ,‬הזכות‬ ‫פרסומת מכיוון שהיה בהם תוכן‬ ‫הלאומי‬
‫החשובה ביותר במסגרת חופש הביטוי‪ ,‬ופגיעה בה‬ ‫פוליטי‪ .‬טוענים להסמכה מתוקף חוק‬
‫דורשת הסמכה מפורטת יתר על המידה‪.‬‬
‫ככל שהפגיעה בזכות גדולה יותר והזכות חשובה‬
‫יותר‪ -‬נדרוש הסמכה ברורה יותר‪.‬‬
‫פגיעה בזכות חוקתית לא מתוקף סמכות מפורשת‪.‬‬
‫לא ניתן לומר ״מכוח קל וחומר״‪ -‬החרמת רכוש‬ ‫נציגי ביטוח לאומי עמדו במחסומים‬
‫בפומבי לא עדיף על פני כניסה לביתו‪ .‬יישום ההלכה‬ ‫בג"ץ ‪ 6824/07‬מנאע‬
‫של ביניש‪ -‬הפגיעה בזכות קשה ולכן נדרשת הסמכה‬ ‫משטרתיים בכדי לגבות חובות‬
‫מפורשת בחוק‪.‬‬
‫ההולם את ערכיה של מדינת ישראל‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫ויכוח האם התכלית של החוק היא דמוגרפית או‬
‫בטחונית‪ .‬במידה ודמוגרפית (שמירה על רוב יהודי)‬ ‫הפס"ד השני של עדאלה‪ .‬בוחן את‬
‫ייתכן והחוק לא הולם את ערכיה‪ .‬תכלית בטחונית‪-‬‬ ‫חוקתיותו של חוק האזרחות לאחר‬ ‫בג"ץ ‪ 466/07‬גלאון‬
‫הולם את ערכיה‪ .‬לוי מכיר במתח בין דמוקרטית‬ ‫התיקון‬
‫ליהודית ואומר שלפעמים צריך להתפשר‬
‫יש פגיעה בחופש העיסוק‪ .‬החוק נחקק טרם ‪ 92‬אך‬
‫אין שמירת דינים בחופש העיסוק‪ .‬הולם את ערכיה‬
‫העסקת עובדים בשבת כנגד חוק שעות של המדינה‪ :‬דמוקרטית‪ :‬צורך חברתי סוציאלי ליום‬
‫בג"ץ ‪ 5026/04‬דיזיין‬
‫חופש‪ .‬יהודית‪ :‬היבט ציוני והיבט דתי יום שבת יום‬ ‫עבודה ומנוחה‬
‫המנוחה‪ .‬האחידות היא חלק מהעניין ולכן העתירה‬
‫נדחית‪.‬‬
‫לתכלית ראויה‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫קיימות ‪ 2‬תכליות‪:‬‬
‫‪ .1‬ראויה‪ -‬קידום פלורליזם תקשורתי‪ ,‬ייצוג הולם‬
‫להשקפות שונות‪.‬‬ ‫תיקון לחוק הבזק שמאפשר למי‬
‫שהפעיל שידורי רדיו אשר נקלטו‬
‫‪ .2‬לא ראויה‪ -‬הענקת ״פרס״ לעבריינים״‪ ,‬ערוץ ‪7‬‬ ‫במרבית שטחי המדינה במשך ‪ 5‬שנים‬ ‫בג"ץ ‪ 1030/99‬אורון‬
‫משדרים בלי רישיון‪.‬‬ ‫ברציפות לקבל רישיון (בפועל רק ערוץ‬
‫העבירו את מבחן התכלית בשל התכלית הראויה‪,‬‬ ‫‪)7‬‬
‫למרות שידעו שהתכלית השנייה לא ראויה‪ .‬החוק‬
‫נפסל במידתיות‪.‬‬
 ‫קיימות ‪ 2‬תכליות‪:‬‬
‫‪ .1‬ראויה‪ -‬מניעת השתקעותם של המסתננים‬
‫בישראל‪* .‬לדעת אדם ארבל טועה‪ ,‬לא בהכרח ראוי‬
‫כי מי אמר שהם לא חוקיים?‬ ‫החוק למניעת הסתננות מאפשר‬
‫‪ .2‬לא ראויה‪ -‬בלימת תופעת ההסתננות‪ -‬הרתעה‬ ‫להחזיק במשמרות מסתננים לתקופה‬ ‫בג"ץ ‪ 7146/12‬אדם‬
‫(כמו שימוש באדם כ״קלף מיקוח״)‪ .‬לא ראויה כי‬ ‫של שלוש שנים‬
‫פוגעת בזכות לחירות‪.‬‬
‫בגלל שיש תכלית אחת ראויה החוק צולח את מבחני‬
‫התכלית‪.‬‬
‫מבחני פסקת ההגבלה ‪ - 2‬מידתיות‬
‫מבחן הקשר הרציונלי‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫מבחן הקשר הרציונאלי צריך לא רק להשיג את‬
‫המטרה‪ ,‬אלא צריך גם שיהיה ראוי‪ .‬במקרה דנן לא‬ ‫הצבא אסר כניסה של פלסטינים‬
‫ראוי להגן על הנפגע בכך שפוגעים בו‪ .‬הלכה חדשה‪-‬‬
‫ביניש מוסיפה מימד נורמטיבי למבחן‪ .‬לא רק טכני‬ ‫של‬ ‫אלימות‬ ‫לאדמות החקלאיות בגין‬ ‫בג"ץ ‪ 9593/04‬מוראר‬
‫יהודים כלפיהם‬
‫אלא גם סיבתי‪ -‬לא מספיק קשר אלא גם צריך‬
‫להיות ראוי‪.‬‬
‫מבחן הקשר הרציונאלי לא דורש רמת וודאות‬ ‫החוק למניעת הסתננות מאפשר‬
‫מוחלטת‪ ,‬אלא מידה של סבירות שהאמצעי יתרום‬ ‫להחזיק במשמרות מסתננים לתקופה‬ ‫בג"ץ ‪ 7146/12‬אדם‬
‫להשגת התכלית‪ .‬מבחן מקל ולרוב החוקים יעברו‬
‫את המסננת‪.‬‬ ‫של שלוש שנים‬

‫מתקיים קשר רציונלי‪ ,‬לא ברמה מלאה אך מתקיים‬ ‫מי שבבעלותו רכב לא זכאי לקבל גמלת‬
‫לא נדרשת ודאות מלאה‪.‬‬ ‫הבטחת הכנסה‬ ‫בג"ץ ‪ 10662/04‬חסן‬

‫מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה (מבחן הצורך)‬

‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫אין הכרעה האם ריסוס או עימות פיזי פוגע פחות‬ ‫רעל‬ ‫מהאוויר‬ ‫המדינה מחליטה לרסס‬
‫של‬ ‫החקלאים‬ ‫להשמיד את הגידולים‬ ‫אבו מדיג׳ם (לא קראנו)‬
‫ולכן מתקדם ביהמ״ש למבחן השלישי‪.‬‬ ‫הבדואים על מנת שיעזבו‬
‫מציאת תכלית ביניים בו העלות לא גבוהה ופוגעת‬ ‫העברת צינור גז במקום בו שוכן בית‬
‫פחות בכבוד המת‪ -‬עבודה יצירתית‪ .‬ויכוח בין שיקול‬ ‫אל מובארק (לא קראנו)‬
‫תקציבי לבין זכויות‪.‬‬ ‫קברות מוסלמי‬
‫האמצעי של בדיקה אינדיבידואלית פחות אפקטיבי‬
‫מבחינה ביטחונית ועל כן לא נפסל במבחן זה‪( .‬נפסל‬
‫במבחן השלישי)‬ ‫חוקתיותו של חוק האזרחות‬ ‫בג"ץ ‪ 7052/03‬עדאלה‬
‫ברק‪ -‬רוב המשקל על המבחן השלישי‪ .‬לוי‪ -‬על השני‬
‫(לא פוסל כי הוראת השעה תפקע בקרוב‪ -‬נאיבי!)‬

‫ארבל‪ :‬הגדר מהווה חלופה אפקטיבית שפוגעת פחות‬

‫בזכות לחירות מאשר כליאת המסתננים‪ .‬יש אמצעי‬
‫אדם אומר שגרוניס‬ ‫פוגעני פחות‪.‬‬ ‫החוק למניעת הסתננות מאפשר‬
‫טועה‪ ,‬מקור החלופה‬
‫לא אמור להוות‬ ‫גרוניס‪ :‬זה חסר משמעות‪ ,‬מדובר בחוק של הכנסת‬ ‫להחזיק במשמרות מסתננים לתקופה‬ ‫בג"ץ ‪ 7146/12‬אדם‬
‫וארבל מתייחסת לפעולות הממשלה‪ .‬היא לא יכולה‬ ‫של שלוש שנים‬
‫שיקול דעת‪.‬‬ ‫להסתמך על הממשלה שתתקן בעיה של הכנסת‪.‬‬
‫פוסל את החוק לפי מידתיות במובן הצר‪.‬‬

‫ניתן היה להגשים את תכלית החוק בדרכים אחרות‬

‫הפוגעות בצורה פחותה בזכות החוקתית לקיום‬ ‫מי שבבעלותו רכב לא זכאי לקבל גמלת‬
‫מינימלי בכבוד‪ ,‬כמו חזקה ניתנת לסתירה ולא חזקה‬ ‫הבטחת הכנסה‬ ‫בג"ץ ‪ 10662/04‬חסן‬
‫חלוטה‬

‫סטודנט במצב כלכלי זהה לאברך לא מקבל קצבה‪.‬‬

‫יש אפשרויות אחרות המגשימות את התכליות‬ ‫חוק הבטחת הכנסה הנותן הכנסה‬
‫לאברכים שלומדים בכולל‪ -‬פגיעה‬
‫ופוגעות פחות בעקרון השוויון כמו לתת סכום סמלי‪.‬‬ ‫בשוויון כלפי מי שלא מקבל הבטחת‬ ‫בג"ץ ‪ 4124/00‬יקותיאלי‬
‫המניע של המדינה הוא ״דיל״ פוליטי‪ .‬העתירה‬
‫מתקבלת‪.‬‬ ‫הכנסה‬

‫לוי (דעת מיעוט)‪ :‬הפגיעה בזכות גדולה ונרחבת ועל‬

‫כן אין להתייחס לשיקול התקציבי של המדינה‬ ‫חוקתיות חוק האזרחות לאחר שתוקן‬ ‫בג"ץ ‪ 466/07‬גלאון‬
‫(בדיקה אינדיבידואלית עולה יותר מאשר איסור‬
‫גורף אבל זה לא משנה)‬
‫מבחן המידתיות במובן הצר‬
 ‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫ברק‪ :‬התוספת שתתקבל לביטחון המדינה לא עולה‬
‫על הנזק שנגרם ל‪ 13,000‬החקלאים‪ .‬אין יחס ראוי‬ ‫סוגיית בניית הגדר וניתוק התושבים‬
‫בין התועלת לנזק‪ .‬הצבא אחרי על ביטחון וביהמ״ש‬ ‫מאדמותיהם החקלאיות‪ .‬לא פס״‬ ‫בג"ץ ‪ 2056/04‬בית סוריק‬
‫על איזוים‪ -‬ביטחון זה חשוב אך לא הכל‪ .‬על הצבא‬ ‫חוקתי אבל מבחני מידתיות זהים‬
‫לתכנן מחדש את הסעד‪.‬‬
‫ברק (דעת מיעוט)‪ :‬השיקול הביטחוני לא מעל לכל‪.‬‬
‫הנזק לאוכלוסייה הערבית ולאיחוד המשפחות גדול‬
‫מהתועלת הביטחונית שהאיסור הגורף משיג‪.‬‬ ‫חוקתיות חוק האזרחות‬ ‫בג"ץ ‪ 7052/03‬עדאלה‬
‫חשין(דעת רוב)‪ :‬מבצע איזון אופקי בין הזכות לכבוד‬
‫(חיי משפחה) לזכות לחיים; הזכות לחיים גוברת‪.‬‬
‫משתמש באפקט המסגור‪.‬‬

‫לדעת אדם‪,‬‬
‫כשמביאים את‬
‫עקרון הזהירות‬ ‫מלצר (דעת מיעוט)‪ :‬״עיקרון הזהירות המונעת"‪-‬‬
‫כאשר יש הסתברות סבירה שסכנה תתממש והנזק‬
‫המונעת מרוקנים‬ ‫כתוצאה מכך יהיה גדול מאוד‪ ,‬ניתן להצדיק פגיעה‬
‫מתוכן את מבחן‬
‫המשנה עצמו‪ .‬וגם‪,‬‬ ‫בזכויות‪Better safe than sorry .‬‬ ‫חוקתיות חוק האזרחות‪ ,‬לאחר תיקון‬ ‫בג"ץ ‪ 466/07‬גלאון‬
‫ביניש וחיות (דעת רוב)‪ :‬בטחון מוחלט זה פיקציה‪,‬‬ ‫החוק והחמרתו‬
‫יש סתירה כי‬ ‫לא תמיד ניתן להשיג ביטחון אבסולוטי‪ .‬אם מפחדים‬
‫אמצעים להשגת‬
‫ביטחון לפעמים יצרו‬ ‫ממשהו שעלול לקרות אז צריך בכלל לבטל את‬
‫מבחני המידתיות ולא לקבוע חריג בחוק‪.‬‬
‫נזק בעצמם כמו‬
‫התרעמות‪.‬‬

‫החוק למניעת הסתננות מאפשר‬

‫הנזק (‪ 3‬שנים בהן מוחזק המסתנן במעצר מנהלי)‬ ‫להחזיק במשמרות מסתננים לתקופה‬ ‫בג"ץ ‪ 7146/12‬אדם‬
‫עולה על התועלת שמופקת מן ההחזקה‪.‬‬ ‫של שלוש שנים‬

‫הזכות לכבוד כזכות אדם וכזכות מסגרת‬

‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫פס"ד מלפני‬ ‫הזכות לשלמות גופנית וכבוד האדם לא נשללת‬
‫המהפכה החוקתית‬ ‫מהאסיר‪ .‬הנוהל הפנימי שהותקן בשירות בתי‬
‫ולפני חקיקת ח"י‪:‬‬
‫כבוה"א‪ .‬מדובר‬ ‫הסוהר‪ ,‬ביצוע חוקן ללא הסכמה‪ ,‬אינו כדין‪ .‬הדרך‬ ‫ביצוע חוקן לאסירים בניגוד לרצונם‬ ‫בג"ץ ‪ 355/79‬קטלן‬
‫הראויה להסדרת הסוגיה כולה היא בדרך של חקיקה‬
‫בזכות הלכתית‬ ‫ראשית (הסמכה מפורשת)‪ .‬בגלל שזה לפני המהפכה‪-‬‬
‫שאינה רשומה עלי‪-‬‬ ‫אין הסמכה‪ ,‬לא חוקי‪.‬‬
‫ספר‪.‬‬

‫ביהמ"ש אוסר על עינויים‪ .‬במידה ורוצים לענות‪,‬‬

‫נדרש לעגן זאת בחקיקה ראשית של הכנסת‪ .‬יש‬ ‫עתירה כנגד שיטות החקירה של‬ ‫בג"ץ ‪ 5100/94‬הוועד‬
‫איסור מוחלט על עינויים ולכן בכלל לא מגיעים‬ ‫השב"כ‬ ‫הציבורי נגד עינויים‬
‫לפסקת ההגבלה‪ .‬השיטות פוגעות בכבוד האדם‪ ,‬יחס‬
‫לא ראוי ומשפיל‪.‬‬

‫ברק (מיעוט)‪ :‬הזכות לחיי משפחה נכללת תחת‬

‫הזכות לכבוד‪ .‬ההליך המשמעותי ביותר שמוביל‬
‫לתפיסת הזכות במובן הרחב‪ -‬בחירות שאדם רוצה‬
‫לעשות שקשורות לזהותו‪.‬‬ ‫חוקתיות חוק האזרחות‬ ‫בג"ץ ‪ 7052/03‬עדאלה‬
‫מכניס את הזכות למשפחה ונישואין שספק‬
‫שהמחוקק התכוון שייכנסו‪.‬‬
 ‫לכל אסיר יש זכות למיטה‪ .‬כאשר אסיר נכנס לכלא‬
‫בפועל אין כסף לכן‬ ‫נשללת חירותו אך לא כבודו‪ ,‬צריך לספר לו תנאים‬ ‫למדינה אין מספיק מיטות בכדי לתת‬ ‫בג"ץ ‪ 4634/04‬רופאים‬
‫המצב נשאר כפי‬ ‫מינימליים לקיום כחלק מזכותו לכבוד‪ .‬הזכות‬
‫למיטה נמצאת בליבת הזכות‪( .‬הזכות נפגעת‪ .‬יש‬ ‫לאסירים‪ -‬טוענים לפגיעה בכבוד‬ ‫לזכויות אדם‬
‫שהיה למרות‬
‫שהעתירה מתקבלת‬ ‫לבחון בהתאם לפס׳ ההגבלה)‬

‫הסמכות לשלילת חירות מוטלת על המדינה‪ .‬גורמים‬

‫פרטיים מונעים משיקולים כלכליים ועל כן נפגעת‬ ‫בג"ץ ‪ 2605/05‬המרכז‬
‫הזכות לכבוד של האסיר‪ .‬ההפרטה באה במטרה‬ ‫הפרטת בתי הכלא‬
‫להגן על כבוד האדם מבחינת תנאי האסירים אבל‬ ‫האקדמי‬
‫פוגעת בכבוד כי מדובר בגוף פרטי‪.‬‬

‫התכלית הביטחונית אינה מספיקה לפגוע בכבודו של‬

‫האסיר‪ .‬התכלית הדומיננטית היא שתקבע והיא‪-‬‬ ‫בג"ץ ‪ 5304/15‬ההסתדרות‬
‫סוגיית הזנה בכפייה של אסירים‬
‫הצלת חיי האסירים‪ .‬הפגיעה עומדת בתנאי פסקת‬ ‫הרפואית בישראל‬
‫ההגבלה‪.‬‬

‫חופש הביטוי‬
‫מבוא‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫אגרנט‪ 3 :‬רציונלים להגנה על חופש הביטוי‪-‬‬
‫דמוקרטיה‪ ,‬חקר האמת ואוטונומיה‪.‬‬
‫ברק‪ :‬לכל אזרח חופש ביטוי‪ .‬נוסחת הוודאות‬ ‫פסילת עיתון בשל מאמרי דעה‬ ‫בג"ץ ‪ 73/53‬קול העם‬
‫הקרובה‪ -‬רק אם יש וודאות קרובה לפגיעה בסדר‬
‫הציבורי נגביל את חופש הביטוי‪.‬‬

‫ברק‪ :‬חופש הביטוי חל על כל ביטוי באשר הוא‪ ,‬גם‬

‫על ביטויים גזעניים (ראיה אופטימית לחקר האמת)‪.‬‬
‫מניעת חופש הביטוי תיעשה רק כאשר קיימת וודאות‬ ‫צנזור ראיונות של כהנא‬ ‫בג"ץ ‪ 399/85‬כהנא‬
‫קרובה לפגיעה‪ ,‬ברק מאמץ את נוסחת האיזון של‬
‫פס"ד קול העם‪.‬‬
‫נדרש להראות שהמוסד ייפגע ברמת וודאות קרובה‬
‫מפרסום הכתבה‪ .‬המוסד לא עומדים בנטל ההוכחה‪,‬‬ ‫פרסום כתבה כנגד ראש המוסד‪ -‬ספק‬
‫ביטחון חשוב אבל בדמוקרטיה גם חופש הביטוי‪.‬‬ ‫לסכנה ביטחונית‬ ‫בג"ץ ‪ 680/08‬שניצר‬
‫בגלל שלא עומדים בנטל‪ -‬העתירה התקבלה‪.‬‬
‫מעמד והיקף הזכות‪ -‬אחרי המהפכה החוקתית‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫מצא‪ :‬חופש הביטוי נגזר מח"י כבוה"ח‪ .‬האסיר זכאי‬
‫לכבוד גם כשהוא בכלא‪ .‬הזכות לא נשללת במלואה‪.‬‬
‫דברים ספציפיים בעייתיים‪ -‬שיפסלו‪ .‬אבל לא מראש‪.‬‬
‫דורנר‪ :‬הפגיעה בחופש הביטוי עולה מתוך הזכות‬ ‫אסיר שמעוניין לפרסם טור במקומון‬
‫לכבוד רק כאשר יש השפלה‪ .‬כאן ניכרת השפלה בגלל‬ ‫בנתניה ואוסרים עליו‬ ‫עע״ ‪ 4463/94‬גולן‬
‫שהאיסור הוא עצם היותו אסיר‪.‬‬
‫חשין (דעת מיעוט)‪ :‬אין פגיעה בכבוד האדם (חופש‬
‫הביטוי)‪ .‬המוסד משפיע על היקף הזכות‪.‬‬
‫כל ביטוי שאדם בוחר לממש את עצמו כמו לקיים‬ ‫הטלת מגבלות של המשטרה על קיום‬
‫תהלוכה והפגנה תיחשב כחלק מחופש הביטוי תחת‬ ‫תהלוכה והפגנה‪ ,‬ודרישת מד״א ומכבי‬ ‫בג"ץ ‪ 2557/05‬מטה הרוב‬
‫הזכות לכבוד‪( .‬הגישה המרחיבה של ברק מיושמת)‬ ‫אש לתשלום‬

‫חופש ביטוי פוליטי‬

‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬

‫מחול הגישה בקשה לגילוי ראיות ולא עתרה כנגד‬ ‫איסור על פרסום עיתון‪ -‬מכוח תקנות‬
‫פס״ד מוזר כי לא‬ ‫פגיעה בחופש הביטוי‪ .‬שר הפנים לא חייב לתת נימוק‬ ‫בג"ץ ‪ 322/81‬מחול‬
‫מתייחס לחופש‬ ‫הגנה לשעת חירום‬
‫ע"פ חוק‪.‬‬
‫הביטוי‬
 ‫נאור (דעת רוב)‪ :‬הפגיעה נעשתה במסגרת חוק‪.‬‬
‫תכלית ראויה‪ :‬התכלית להבטיח שידורים הוגנים‬
‫ומאוזנים (דוקטרינת ההגינות)‪ ,‬עומד בכל מבחני‬
‫המידתיות‪ .‬אין סיבה לבטל‪.‬‬ ‫הגבלות שמטילה רשות השידור על‬ ‫בג"ץ ‪ 10203/03‬המפקד‬
‫פרוקצ'יה‪ :‬אין פגיעה בזכות‪ .‬גם לי לא מגיע‬ ‫פרסומות בעלות תוכן פוליטי‬ ‫הלאומי‬
‫שיפרסמו טור שלי דווקא בישראל היום‪.‬‬
‫בייניש (דעת מיעוט)‪ :‬חופש הביטוי מקבל הגנה רחבה‬
‫ולכן דרושה הסמכה מפורשת (קריטריונים ברורים)‬
‫מלצר (רוב)‪ :‬יש פגיעה בחופש הביטוי אך לא במרכיב‬
‫הגרעיני של הזכות‪.‬‬
‫החוק גורם לאפקט מצנן שכן אנשים יתכן ויפחדו‬
‫להתבטא בצורה חוקית בעקבות החוק‪ .‬פגיעה פחותה‬
‫יותר תיעשה ע"י הוכחת קשר סיבתי ותצמצם את‬
‫האפקט המצנן (מפיל את החוק במבחן המידתיות‬
‫השני)‪.‬‬
‫דנציגר (מיעוט)‪ :‬חופש הביטוי נפגע והפגיעה היא כן‬
‫גרעינית (לכן פרשנות מצומצמת למילים בס׳ ‪.)1‬‬ ‫חוק החרם‬ ‫בג"ץ ‪ 5239/11‬אבנרי‬
‫‪-‬מחלוקת באשר‬ ‫הנזק גדול מהתועלת ולכן לא עומד בתנאי פס‬
‫לעוצמת הפגיעה‬ ‫ההגבלה‪.‬‬
‫בחופש הביטוי‬ ‫החרמת מוסד השייך לישראל ייפול תחת החוק‬
‫‪-‬פסילה במבחנים‬ ‫וייחשב חרם אבל החרמת השטחים בלבד לא‪ -‬מיטיב‬
‫שונים של מידתיות‬ ‫עם אנשי הימין‪ .‬גם נצמצם פגיעה וגם נכתיב כיצד‬
‫‪-‬הסכמה אך‬ ‫לפעול‪.‬‬
‫נימוקים שונים‬ ‫עיפרון כחול‪ -‬אומר שיש לבטל רק את הסעיף לא את‬
‫‪-‬דנציגר‬ ‫כל החוק‪.‬‬
‫משאבי ביטוי‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬

‫קיום ההפגנה מול מעונו‪ -‬איזון אופקי בין חופש‬ ‫הפגנות מול מעונו של היועמ״ש‪ .‬דיירי‬
‫הביטוי לבין הזכות לפרטיות (ויתור הדדי)‪.‬‬ ‫הרחוב מתלוננים ומפזרים את‬
‫המשטרה עשתה זאת‪ ,‬פיזרה את ההפגנה לאחר‬ ‫המפגינים‪.‬‬ ‫בג״ץ ‪ 1983/17‬מני נפתלי‬
‫תלונות רבות‪.‬‬ ‫העתירה קוראת לבצע איזון בין‬
‫אם יש חלופה אפקטיבית תמיד עדיף לממש אותה‪.‬‬ ‫אינטרס התושבים לבין הזכות לחופש‬
‫לשאוף לא לפגוע בזכות לפרטיות‪.‬‬ ‫ביטוי‬

‫חיות‪ :‬כלל הפרשנות שלפיו בהינתן מס' אפשרויות‬

‫ללשון החוק‪ ,‬יש לבחור בזו שפגיעתה בזכויות אדם‬
‫היא הפחותה ביותר‪ -‬פרשנות מצמצמת פוגעת פחות‬
‫בזכויות אדם‪ .‬יש להגביל הפגנות רק בהתקיים‬ ‫הפגנה מול בית היועמ״ש‪ .‬בעקבות‬
‫הסתברות קרובה לפגיעה קשה ורצינית‪.‬‬
‫דנציגר‪ :‬בנוגע ל"עניין מדיני" יש לתת פרשנות רחבה‬ ‫תלונות הועתקה ההפגנה לכיכר‪.‬‬ ‫‪ 6536/17‬התנועה לאיכות‬
‫עתירה נגד התניית ההפגנה ברישיון‬ ‫השלטון נ׳ משטרת ישראל‬
‫בהתאמה ללשון החוק המקורית (גם עניין ציבורי‬ ‫ונגד הדרישה לשנות מיקום‬
‫ופוליטי)‪ ,‬אבל ראוי להפעיל את הסמכות רק‬
‫במקרים חריגים‪.‬‬
‫‪-‬מיקום לרוב לא ניטרלי‪ ,‬כמות אנשים‪-‬פגיעה‬
‫ב״מפגין הנוסף״‬
‫חופש הביטוי האומנותי ופגיעה ברגשות‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫ברק (רוב)‪ :‬חופש הביטוי חל על שקרים‪ .‬במקרה‬
‫הנדון יש לעשות איזון אנכי בין רגשות הציבור‬
‫לחופש הביטוי‪ .‬אין וודאות קרובה לפגיעה קשב‪ .‬רק‬
‫פגיעה קשה מעבר לרמת סיבולת עשויה להצדיק‬ ‫סרט דוקו דרמה בו סנש הוצגה באור‬
‫הגבלות על חופש הביטוי ‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪ 6126/94‬סנש‬
‫חשין (מיעוט)‪ :‬מדובר באיזון אופקי‪ ,‬הזכות לשם טוב‬ ‫שלילי שקרי‬
‫של המתה מול חופש הביטוי‪ .‬בגלל שמדובר בביטוי‬
‫שקרי הזכות לשם טוב גוברת‪ ,‬אם היה מדובר בביטוי‬
‫אמת יכול להיות שהיה פוסק ההפך‪.‬‬
‫לא מדובר בקהל‬
‫שבוי‪ -‬ולכן הסרט‬ ‫למדינה אין מונופול על האמת‪ ,‬חופש הביטוי חל גם‬
‫בכלל לא חייב לפגוע‬ ‫על ביטויים שקריים‪ .‬בכדי לגלות את האמת יש לתת‬ ‫הסרט ג'נין ג'נין נפסל ע״י המועצה‬
‫ברגשות בעוד‬ ‫ביטוי גם לשקר בכדי שהציבור יגיע לאמת‪.‬‬ ‫לביקורת סרטים בטענה שפוגע ברגשות‬ ‫בג"ץ ‪ 316/03‬בכרי‬
‫שאיסור על השידור‬ ‫הפגיעה נבחנת לפי פס הגבלה ונפסלת בשלושת‬ ‫הציבור הישראלי‬
‫בהכרח יפגע בחופש‬ ‫המבחנים‪.‬‬
‫הביטוי‬
 ‫ברק (רוב)‪ :‬גם סרט פורנוגרפי מקבל הגנה של חופש‬
‫הביטוי גם אם קטנה יותר‪ .‬בהתאם למבחן היצירה‬
‫בכללותה אין להוציא קטעים מן היצירה‪ .‬לא מדובר‬
‫בקהל שבוי‪.‬‬
‫ויכוח לגבי סמכות‬ ‫חשין (מיעוט)‪ :‬אפשר להוריד חלקים מהסרט בשביל‬ ‫הגבלות על שידור סרט פורנוגרפי‬ ‫בג"ץ ‪ 4804/94‬סטיישן‬
‫(הגבלת גיל והורדת קטעים)‬ ‫פילם‬
‫המועצה ולגבי‬ ‫למנוע פגיעה בכבוד‪ -‬מתנגד למבחן היצירה‬
‫ההבדל בין‬ ‫בכללותה‪ .‬לא רואה את הפורנוגרפיה כאומנות כמו‬
‫פורנוגרפיה לבין‬ ‫ברק‪.‬‬
‫אומנות‬ ‫עדיף לסמוך על שיפוט המועצה‪.‬‬
‫אין דיון על האם‬ ‫דורנר‪ :‬חופש הביטוי חל על כל ביטוי‪ .‬אין פגיעה‬
‫פורנוגרפיה פוגעת‬ ‫חמורה ברגשות כי לא מדובר בקהל שבוי‪.‬‬
‫בשוויון אלא רק על‬ ‫מקשרת לפגיעה בכבוד הנשים אבל מציינת שהזכות‬ ‫עתירה כנגד ערוץ הפלייבוי‬ ‫בג"ץ ‪ 5432/03‬ש‪.‬י‪.‬ן‪.‬‬
‫האם חוסה תחת‬ ‫לא מוחלטת‪ -‬ביהמ"ש לא רוצה לעודד צנזורה רחבה‬
‫חופש הביטוי‬ ‫מידי‪.‬‬
‫חופש הביטוי המסחרי‬

‫דורנר‪ :‬שימוש במין לצורך פרסום פוגע בכבוד‬

‫האישה‪ ,‬יש לבחון את הפסילה לפי פס ההגבלה‪.‬‬
‫התכלית ראויה (מניעת פגיעה)‪ .‬מידתיות‪ -‬בעייתי כי‬ ‫בג״ץ ‪ 4644/00‬תבורי‬
‫בחופש ביטוי אומנותי נאפשר ובמסחרי לא? נבחן‬
‫בהתאמה למהות הרימוז לאור הקונצנזוס בחברה‪.‬‬
‫כאן התשדיר לא פוגע בעוצמה שמצדיקה פסילה‪.‬‬ ‫פסילת תשדיר פרסומת למשקה קל‬
‫חשין‪ :‬אין להרחיק לכת להגנה על פרסומת מסחרית‪.‬‬ ‫בגלל רימוז מיני מכוח חקיקה‬
‫שוויון ואיסור אפליה‬
‫מעמדו ומשמעותו של עקרון השוויון‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫דורנר‪ :‬השוויון מעוגן בח"י כבוה"ח‪ .‬לא כל פגיעה‬
‫בשוויון מעוררת את ח״י‪ ,‬אלא רק כשהאפליה היא‬ ‫עתירה כנגד האיסור לנשים להיות חלק‬ ‫בג"ץ ‪ 4541/94‬מילר‬
‫בשל רקע הקבוצה של האדם‪ .‬כאן ההפליה בגין‬ ‫מקורס טיס‬
‫היותה אישה‪.‬‬
‫ברק (מיעוט)‪ :‬החוק אכן ניטרלי והמחוקק לא‬
‫התכוון להפלות‪ ,‬אבל דה פקטו החוק יוצר אפליה כי‬
‫‪ 99%‬מהניזוקים ערבים‪.‬‬
‫חשין (רוב)‪ :‬ההבחנה רלוונטית (סירוב להכניס‬ ‫חוקתיות חוק האזרחות‬ ‫בג"ץ ‪ 7052/03‬עדאלה‬
‫אנשים ממדינות אויב)‪ .‬יש אי שוויון כי אסור להכניס‬
‫אנשים ממדינות אויב‪ ,‬איסור על כולם ולכן אין‬
‫הפליה‪.‬‬
‫ברק‪ :‬מציג את מודל הביניים‪ .‬זכויות ייחשבו‬
‫כזכויות מכבוה"ח רק אם הן קשורות בקשר ענייני‬
‫והדוק לכבוד האדם (אוטונומיה ורצון חופשי)‪ .‬פגיעה‬
‫בשוויון במובנו החוקתי כי הבחנה על סמך השקפה‬ ‫בג"ץ ‪ 6427/02‬התנועה‬
‫דתית פוגעת בשוויון‪.‬‬ ‫סוגיית גיוס בני הישיבות‪ -‬חוק טל‬ ‫לאיכות השלטון‬
‫חשין (מיעוט)‪ :‬יש פגיעה בעקרון השוויון אך אין קשר‬
‫לפגיעה בכבוה"ח‪ .‬האוטונומיה לא נפגעת כי אחד לא‬
‫מתגייס‪.‬‬
‫לאום‪ ,‬גזע‪ ,‬עדה‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
‫נטל ההוכחה על העותרים‪ -‬צריכים להראות‬ ‫המדינה הפקיעה אדמות מתושבי נצרת‬
‫שהקרקע נלקחה מהם בעקבות שייכותם ללאום‬ ‫לצורך הקמת קריית ממשלה‪ -‬טענה‬
‫הערבי‪ .‬ביהמ״ש מבין אחרי פס״ד זה שלרוב נטל‬ ‫שבחרה בנצרת כי הם ערבים וזה‬ ‫בג"ץ ‪ 30/55‬אדמות נצרת‬
‫ההוכחה אינו אפשרי כי מסווים אפליה‪.‬‬ ‫אמצעי שליטה עליהם‬
‫לרובע היהודי מאפיינים מיוחדים רלוונטיים‪ .‬הפרדת‬ ‫אזרח ירדני שרצה לקנות בית ברובע‬ ‫בורקן (לא בחומרי קריאה)‬
‫אנשים על בסיס לאום‪ -‬לא תמיד פסול‪.‬‬ ‫היהודי בירושלים‬
‫מדובר בהעדפה מתקנת‪ ,‬רצון של המדינה לקדם‬
‫על פי אדם מדובר‬ ‫קבוצת מיעוט בעלת מאפיינים מיוחדים שמוחלשות‬
‫בפס"ד בעייתי כי לא‬ ‫ביחס לאחרות‪ ,‬מקדם שוויון מהותי‪ .‬הפליה ‪/‬הבחנה‬ ‫יהודי שרצה לקנות שטח ביישוב‬ ‫בג"ץ ‪ 528/88‬אביטן‬
‫נלקחו בחשבון‬ ‫מוצדקת כי מגנים על מיעוט בעל מאפיינים‬ ‫הבדואי שגב שלום‬
‫רצונות הבדואים‪.‬‬ ‫ייחודיים (בדואים וחרדים)‪ .‬ביהמ״ש יסתה‬
‫מעיקרון השוויון במטרה להטיב עם קבוצות מיעוט‪.‬‬
 ‫פסק דין כושל‪ -‬לא‬ ‫ברק‪ :‬למדינה אסור להפלות במתן קרקעות ציבוריות‬
‫שינה את המציאות‬ ‫גם בלא אמצעות גוף שלישי‪.‬‬
‫אלא הבהיר‬
‫ליישובים יהודיים‬ ‫דוקטרינת ״נפרד אבל שווה״ פוגעת בשוויון ובכבוד‬ ‫קעדאן נדחה ע"י ועדת הקבלה לקבלת‬ ‫בג"ץ ‪ 6698/95‬קעדאן‬
‫ומשדרת נחיתות‪.‬‬ ‫בית ביישוב קציר בגין היותו ערבי‬
‫ללמוד כיצד להפלות‬ ‫כשהבקשה מגיעה מקבוצת המיעוט ייתכן ותתאפשר‬
‫בצורה שתתקבל ע"י‬
‫ביהמ"ש‪.‬‬ ‫אבל הרוב לא יכול להדיר את המיעוט‪.‬‬

‫גרוניס (דעת רוב)‪ :‬טיעון בשלות‪ .‬לא אומר שחוקתי‬

‫אבל מבקש לחזור עם עובדות‪.‬‬
‫ג'ובראן (מיעוט)‪ :‬התיקון מקנה שיקול דעת לוועדה‪,‬‬ ‫עתירה כנגד תיקון מס׳ ‪ 8‬לפקודת‬ ‫בג"ץ ‪ 2311/11‬סבח‬
‫משאיר פתח לשיקולים לא רלוונטיים ומאפשר‬ ‫האגודות השיתופיות‬
‫להסוות הפליה‪ .‬בגלל שכל כך קל להסוות‪ ,‬העתירה‬
‫לעולם לא תהיה בשלה‪.‬‬
‫התוצאה מפלה למרות שהכוונה הייתה לא להפלות‪.‬‬ ‫סיווג אזורי עדיפות לאומית בתחום‬ ‫בג"ץ ‪ 11163/03‬ועדת‬
‫מתמקדים בתוצאה של מימוש הנורמה ולא בכוונה‪.‬‬ ‫החינוך לפי קריטריון גאוגרפי‬ ‫המעקב‬

‫מין‪ ,‬מגדר‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬

‫שטרסברג כהן‪ :‬יש שונות רלוונטית ועל הצבא‬

‫שטרסברג כהן ומצא‬
‫באותה דעה כי יש‬ ‫להתחשב בה ולהיערך בהתאם‪ -‬ניתנת לנטרול‪.‬‬
‫מצא‪ :‬השונות לא רלוונטית לביצוע התפקיד‪ .‬נשים‬
‫לאפשר לנשים‬ ‫יכולות להיות טייסות‪ ,‬השונות מונעת משיקולים‬ ‫אישה שנאסר עליה להשתתף בקורס‬ ‫בג"ץ ‪ 4541/94‬מילר‬
‫להשתלב בקורס אך‬ ‫טיס‬
‫לא מסכימים בנושא‬ ‫חיצוניים‪.‬‬
‫קדמי (מיעוט)‪ :‬לא מעוניין להתערב בשיקול הדעת‬
‫השונות הרלוונטית‪.‬‬ ‫הצבאי‪.‬‬

‫ברק‪ :‬להעדיף נשים על גברים לא פוגע בשוויון כי‬

‫מסתכלים על התוצאה‪ -‬מתקן את העיוות החברתי‪.‬‬
‫בעיה של מעגל קסמים‪ -‬גבר ממנה גבר‪.‬‬ ‫השר לא שקל ייצוג נשי הולם בחברות‬
‫נזק אקספרסיבי‪ -‬משדרים מסר שמצעים את‬ ‫הממשלה למרות ס׳‪ 18‬לחוק חברות‬ ‫בג"ץ ‪ 453/94‬שדולת הנשים‬
‫הסטראוטיפים שנשים לא מתאימות‪.‬‬ ‫ממשלתיות‬
‫חשיבות המילה ״מתאים״‪ -‬שיקול הדעת נותן תוקף‬
‫למציאות מפלה‪.‬‬

‫עקרון השוויון מחייב גם אם אין עיגון פורמלי‪.‬‬ ‫ביטול מינוי סמנכ"ל ביטוח לאומי‬
‫סעד חלש יותר‪ -‬בעוד חודש וחצי יש למיין נשים‬ ‫מכיוון שאין ייצוג נשי הולם‪ -‬אין‬ ‫בג"ץ ‪ 2671/98‬שדולת‬
‫נשאר סמנכ״ל‬ ‫הנשים‬
‫קבוע מ‪ 1998‬ועד‬ ‫לתפקיד‪ .‬בפועל‪ ,‬הזמני הוא הקבוע‪.‬‬ ‫הוראת חוק מפורשת‬
‫‪ 2004‬למרות הסעד‬
‫אסור לכפות על נשים לשבת מאחורה‪ -‬אבל יכולות‬
‫לעשות זאת אם רוצות‪ .‬יש להודיע שתם עידן ״קווי‬
‫מהדרין״‪.‬‬ ‫הפרדה באוטובוסים‪ -‬״קווי מהדרין״‬ ‫בג"ץ ‪ 746/07‬רגן‬
‫נאיבי כי למרות אשליית הבחירה הדבר לא ישתנה‪-‬‬
‫מדובר בנורמה חברתית שחזקה יותר מכל נורמה‪.‬‬

‫דנציגר‪ :‬הפגיעה קשה במיוחד כשמבוססת על‬

‫סטריאוטיפים‪ .‬זה לא משנה שגברים הם רוב כי‬
‫הפליה בגין השתייכות לקבוצה מסוימת משפילה ולא‬
‫מקדמת שוויון‪.‬‬ ‫עתירה נגד הגבלת גיל לנשים וגברים‬ ‫רע"א ‪ 8821/09‬פרוז'אנסקי‬
‫בכניסה למועדון‬
‫ג'ובראן‪ :‬ההפליה המתבצעת היא בכלל לרעת הנשים‬
‫כי משמרת סטריאוטיפים קיימים (כמו נשים‪-‬המין‬
‫היפה וזה הכוח שלהן)‪.‬‬

‫חופש הדת והמצפון‬

‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬
 ‫ברק‪ :‬נוסחת האיזון האנכי‪ -‬על מנת לפגוע בחופש‬
‫הביטוי נדרש שהפגיעה ברגשות תהיה קרובה לוודאי‪,‬‬
‫ממשית וקשה בעוצמתה‪ .‬כאן היא אכן וודאית אבל‬
‫לא קשה ואין הצדקה לפגיעה‪.‬‬ ‫סרט המציג יהודים שומרי מצוות‬ ‫בג"ץ ‪ 1514/01‬גור אריה‬
‫דורנר (מיעוט)‪ :‬נוסחת האיזון האופקי‪ -‬חופש הדת‬ ‫משודר ביום שבת‬
‫אל מול חופש הביטוי‪ -‬תגבור הזכות שהפגיעה בה‬
‫היא חמורה אם אין אופציה לוויתור הדדי‪ .‬כאן אין‬
‫והפגיעה בחופש הדת מהותית יותר‪.‬‬

‫ברק‪ :‬למרות שיש סמכות לחקיקת עזר היקף שיקול‬

‫הדעת לא מוחלט‪ .‬האיזון הוא בין רגשות דתיים לבין‬
‫אינטרס ציבורי תלוי כפר‪.‬‬
‫פסקת הגבלה בהתאם לאיזון אנכי‪.‬‬
‫כפר ג׳‪- :‬תכלית ראויה‬ ‫עתירה נגד חוקי העזר הפוגעים בחופש‬
‫‪-‬הפגיעה הולמת את ערכי היהדות‪ ,‬באשר‬ ‫העיסוק של בעלי החנויות המוכרים‬ ‫בג״ץ ‪ 953/01‬סולודקין‬
‫לדמוקרטיה על הפגיעה בחירות הכופרים להיות‬ ‫בשר חזיר‬
‫מידתית בשביל שתהיה הלימה‪.‬‬
‫ממש חשוב להבין‬ ‫‪-‬מידתיות‪ -‬יש קשר רציונלי‪ ,‬יש אמצעי שפגיעתו‬
‫את אופי המקום‬ ‫פחותה אם יהיה מקום נגיש ו אז גם מידתיות במובן‬
‫עליו מדברים!!!‬ ‫הצר מתקיים‪.‬‬
‫חופש העיסוק‬
‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬

‫לכל אדם יש זכות טבעית (זכות פסיקתית בגלל‬ ‫מבצע כל מיני הליכים במשרד הרישוי‬
‫שטרם המהפכה החוקתית) לעסוק ברצונו כל עוד‬ ‫עבור אנשים בתשלום ו נאסר עליו לבצע‬ ‫בג"ץ ‪ 1/49‬בז'רנו‬
‫הדבר לא אסור ע"פ חוק‪ .‬אין חקיקה ראשית‪ -‬הגנה‬
‫על זכויות אדם דרך עיקרון שלטון החוק‬ ‫זאת‬

‫העותרת טוענת לפגיעה בחופש העיסוק ובדוקטרינת‬

‫התחרות החופשית (נגזרת מחופש העיסוק)‪.‬‬
‫פס׳ הגבלה‪- :‬יש הסמכה (חוק עזר)‬
‫‪-‬ערכים ותכלית‪ -‬תכלית ראויה‪ -‬פיקוח ציבורי‬
‫ומניעת מצב של מונופול‬ ‫חוק עזר האוסר לנהל בית מטבחיים‬ ‫בג״ץ ‪ 4264/02‬שותפות‬
‫ברשות ‪ /‬שחיטה שלא בבית‬
‫‪-‬מידתיות‪ .1 -‬אין קשר רציונלי כי בפועל המחירים‬ ‫המטבחיים של המועצה‬ ‫המגדלים‬
‫עולים‬
‫‪ .2‬יש אמצעי שפגיעתו פחותה‪ -‬פיקוח‬
‫‪ .3‬הנזק עולה על התועלת‬

‫זכויות חברתיות וכלכליות‬

‫הלכה‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫שם פס"ד‬

‫ברק‪ :‬חוקי היסוד צריכים להשפיע על האופן שבו‬

‫‪-‬פעם ראשונה‬ ‫ההוצאה לפועל מפרשת את סמכותה‪ .‬אדם לא מאבד‬
‫שנקבע שהזכות‬ ‫את כל זכויותיו כשנכנס לכלא וכך גם אדם שחב‬
‫לקיום מינימלי‬ ‫חוב!!!‬
‫צריכה להשפיע על‬ ‫אם גמזו ישלם את כל החוב בבת אחת הפגיעה‬ ‫תשלום המזונות בין גמזו לישעיהו‬ ‫רע"א ‪ 4905/08‬גמזו‬
‫ההוצאה לפועל‬ ‫בקיום מינימלי (מתוך הזכות לכבוד) לא יהיה מידתי‪.‬‬
‫‪-‬בעקבות המהפכה‬ ‫כלומר‪ ,‬אף על פי שהצדק עם התובעת‪ ,‬עצם הפסול‬
‫ביהמ״ש מלביש‬ ‫המוסרי לא גורם לך לאבד את הזכות לקיום מינימלי‬
‫זכויות כלכליות‬ ‫בכבוד‪.‬‬
‫וחברתיות רבות על‬
‫הזכות לכבוד‬
‫אין הכרעה האם חינוך נגזרת מזכות חוקתית או לא‪,‬‬ ‫עתירה כנגד החלטת הממשלה על אי‬
‫אין צורך כי לא נדרש לפסול חוק‪.‬‬
‫יש לפרש אותו‪ -‬התכלית היא לשלב בעלי צרכים‬ ‫מימון ילדים בעלי צרכים מיוחדים‬ ‫בג"ץ ‪ 2599/00‬יתד‬
‫בחינוך הרגיל‬
‫פרשנות תכליתית‬ ‫מיוחדים בחינוך הרגיל ולכן לא הגיוני לא לממן זאת‪.‬‬
 ‫ברק‪ :‬אי אפשר להכניס הכל תחת הזכות לכבוד‪ .‬לא‬
‫ידוע אם ההפחתה פוגעת בגרעין המינימלי כי יש‬
‫מכלול הטבות שלם‪ .‬נטל ההוכחה על העותרים‪ -‬לא‬
‫הוכיחו ולכן לא הוכחה פגיעה‪.‬‬
‫‪-‬ניתן לומר שזהיר וחושב על השלכות ביטול החוק על‬ ‫עתירה כנגד חוק ההסדרים שמקצץ‬ ‫בג"ץ ‪ 366/03‬מחויבות‬
‫בהבטחת הכנסה‬
‫הכלכלה במדינה‪.‬‬
‫לוי (מיעוט)‪ :‬הזכות לכבוד מגלמת בתוכה קיום‬
‫נאות‪ ,‬לא ניתן להתקיים בנאות כאשר אין אפשרות‬
‫לשרוד‪ ,‬הוכחה פגיעה שלא עומדת בפסקת ההגבלה‪.‬‬

‫אכן יש זכות למים‪ ,‬נגזרת מתוך הזכות לקיום בכבוד‬

‫ומהמשפט הבינ״ל‪ .‬חובה להבטיח נגישות‪ -‬לא אומר‬
‫ברז בכל אוהל‪.‬‬
‫אופן ההתיישבות משפיע על היקף הזכות‪ ,‬אם גרים‬
‫בהתיישבות לא חוקית שלא יצפו למים בכל מקום כי‬
‫המדינה לא תתמרץ התיישבות לא חוקית‪.‬‬
‫בדואים בישובים לא מוכרים שרוצים‬
‫להתחבר למים‪ -‬טוענים שקשור לזכות‬ ‫ע"א ‪ 9535/06‬אבו מסאעד‬
‫לקיום מינימלי בכבוד‬