‫סיכום למבחן בלשון‬

‫סקירה ממזגת‪:‬‬
‫קריאת המטלה ואיתור רכיביה‬ ‫•‬
‫סיבות‪-‬תוצאות‬ ‫דוגמות לרכיבים‪:‬‬
‫יתרונות‪-‬חסרונות‬
‫בעד‪-‬נגד‬
‫בעיה‪-‬פתרונות‪-‬הצעות להתמודדות‬
‫תקופות שונות‬

‫הדגשה בצבעים )מירקור( של הרכיבים במאמרים‬ ‫•‬

‫עריכת טבלה‬ ‫•‬

‫אבנרי )‪ (2011‬אורן )‪ (2016‬מרום )‪(2007‬‬

‫רכיב ‪1‬‬
‫רכיב ‪2‬‬
‫רכיב ‪3‬‬

‫מציאת המאחדים‬ ‫•‬

‫כתיבת סקירה‬ ‫•‬

‫מבנה הסקירה‪:‬‬
‫פתיח )נושא הסקירה ‪ +‬רכיבי הסקירה(‬
‫משפט פותח‬ ‫רכיב ‪:1‬‬
‫מאחד )לדוג'‪ :‬אבנרי)‪ ,(2011‬אורן )‪ (2016‬ומרום וברמן)‪ (2007‬טוענים כי…‬
‫מייחד )לדוג'‪ :‬אבנרי )‪ (2011‬טוען כי‪...‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אורן )‪ (2016‬מוסיפה כי… (‬
‫משפט פותח‬ ‫רכיב ‪:2‬‬
‫מאחד‬
‫מייחד‬

‫ביבליוגרפיה‪) :‬לפי סדר א"ב של שם המשפחה(‬

‫‪ (1‬אבנרי‪ ,‬ג' )‪" .(2011‬אין דרך אחרת"‪ .‬הארץ‬
‫‪ (2‬אורן‪ ,‬ש' )‪" .(2016‬שלום כללי"‪YNET .‬‬
‫‪ (3‬מרום‪ ,‬א' וברמן‪ ,‬ב' )‪" .(2007‬אין ספק – יש ספק"‪ .‬אתר ביטוח לאומי‬
 ‫דרכי מסירה‪:‬‬
‫כהן )‪........... ,(2017‬‬ ‫לפי‬ ‫‪.2‬‬ ‫טוען כי ‪.....‬‬ ‫‪ .1‬כהן )‪(2017‬‬
‫לדעת‬ ‫סובר‬
‫לטענת‬ ‫מדגיש‬
‫לדברי‬ ‫מדווח‬
‫כותב‬
‫מציין‬

‫שם המספר‪:‬‬
 ‫‪ .1‬הסיומת ה מציין אך ורק מספרים ממין זכר‪.‬‬
‫‪ .2‬בסמיכות ממין זכר סיומת ה הופכת ל‪-‬ת ‪ :‬שלושה – שלושת‪.‬‬

‫‪ .3‬המספר ‪:8‬‬
‫בזכר המספר שמונה מסתיים בפתח ואז ה – שמונה ימים‪.‬‬
‫בנקבה המספר שמונה מסתיים בשלוש נקודות ואז ה – שמונה ימים‪.‬‬
‫‪ .4‬המספר ‪:10‬‬
‫המילה עשר – מתאימה לצורות זכר‬
‫המילה עשרה – מתאימה לצורות נקבה‬

‫‪ .5‬עשרות‪ ,‬מאות‪ ,‬אלפים‪ ,‬מיליונים – אין הבדל בין זכר לנקבה‪.‬‬

 ‫‪ .6‬המספר ‪ :100‬המילה ‪ 100‬היא ממין נקבה ולכן נמנה את המאות בנקבה‪.‬‬
‫שלוש מאות‪ ,‬שבע מאות וכו‪.‬‬
‫‪ .7‬המילה אלף היא ממין זכר ולכן נמנע את האלפים בזכר‪.‬‬
‫שלושת אלפים‪ ,‬תשעת אלפים וכו‪.‬‬
‫‪ .8‬המילה מיליון היא ממין זכר‪ ,‬ולכן נמנה את המיליונים בזכר‪.‬‬
‫שלושה מיליונים‪.‬‬
‫‪ .9‬את המין של שם המספר קובע מינו של שם העצם שבא אחריו‪ .‬לכן‪:‬‬
‫‪ 1853‬בנים – אלף שמונה מאות חמישים ושלושה בנים‪.‬‬
‫‪ 1853‬בנות‪ -‬אלף שמונה מאות חמישים ושלוש בנות‪.‬‬
‫‪ .10‬כאשר יש מספר ואחריו גם זכר וגם נקבה יופיע שם המספר בצורת זכר‪.‬‬
‫‪ 1854‬תלמידים ותלמידות – אלף שמונה מאות שמונים וארבעה תלמידים‬
‫ותלמידות‪.‬‬
‫‪ .11‬שמות העצם הבאים אחרי המספרים ‪ 2-10‬יבואו תמיד ברבים‪:‬‬
‫שלושה אחוזים‪ ,‬שלוש ערים ועוד‪.‬‬
‫‪ .12‬החל מהמספר ‪ 11‬שם העצם עשוי להופיע גם ביחיד וגם ברבים‪ ,‬בעיקר בשמות‬
‫נפוצים כגון – שקל‪ ,‬אחוז‪ ,‬שנה ועוד‪ :‬עשרים וחמש שנה‪ ,‬שלושים שקל‪ ,‬שנים עשר‬
‫אחוז‪.‬‬
‫‪ .13‬תאריך – לציון היום בחודש משתמשים במספר ממין זכר )בחודש בתוספת ב(‪.‬‬
‫אחד באפריל‪ ,‬תשעה באב‪ ,‬עשרים ושלושה בספטמבר‪ ,‬ארבעה עשר בפברואר‪.‬‬
‫‪ .14‬פי – אחרי המילה פי יופיע המספר בזכר )נפרד(‪.‬‬
‫פי שניים‪ ,‬פי שלושה‪.‬‬
 ‫‪ .15‬המספר הסתמי – מספר סתמי אינו מונה עצמים ואינו מסדר אותם אלא מציין‬
‫מספר קבוע – לדוגמא‪ ,‬הוא מציין מספר של בית‪ ,‬של עמוד בספר‪ ,‬של טלפון וכו‪.‬‬
‫‪ .16‬מספר סתמי תמיד יופיע בנקבה!!‬
‫הוא גר ברחוב השקדים שבע‪ ,‬התרגיל נמצא בעמוד שלושים וחמש‪.‬‬
‫‪ .17‬כדי לבחון אם יש להשתמש במספר סתמי בודקים אם ניתן להוסיף את המילה‬
‫מספר לפני שם המספר‪.‬‬
‫הוא גר ברחוב השקדים )מספר( שבע‪ ,‬התרגיל נמצא בעמוד )מספר( שלושים וחמש‪.‬‬
‫‪ .18‬המספר הסודר – מספר סודר הוא מספר המציין את המקום ‪ /‬הסדר של שם העצם‬
‫בהשוואה לשמות עצם אחרים‪.‬‬

‫‪ .19‬המספר הסודר יקבע לפי המין של שם העצם והוא תמיד יבוא אחריו‪.‬‬
‫הוא הגיע למקום השלישי בתחרות‪.‬‬
 ‫‪ .20‬אחרי שם עצם מיודע – המספר הסודר יופיע עם ה הידיעה‪.‬‬
‫הכיסא הראשון בשורה‪.‬‬
‫‪ .21‬מעל המספר ‪ 10‬המספר הסידורי יופיע בנטייתו הרגילה‪.‬‬
‫‪ .22‬גיל מציינים בלשון נקבה )שנה ‪ -‬נקבה(‪ ,‬ימי הולדת מציינים בלשון זכר )יום‪ -‬זכר(‪.‬‬
‫אני בת שלוש עשרה )מספר סתמי(‪ ,‬בשבוע שעבר חגגתי את יום הולדתי השלושה‬
‫עשר )מספר סידורי(‪.‬‬
‫‪ .23‬שברים – לציון שברים משתמשים במילים חצי‪ ,‬שליש‪ ,‬רבע‪ ,‬חמישית וכו‪.‬‬
‫המילים חצי‪ ,‬שליש‪ ,‬רבע – הן ממין זכר‪ :‬שני חצאים‪ ,‬שני שלישים‪ ,‬שלושה רבעים‪.‬‬
‫המילים חמישית‪ ,‬שישית וכו )עד ‪ – (10‬הן ממין נקבה‪ :‬שלוש חמישיות‪ ,‬ארבע‬
‫שישיות ועוד‪.‬‬
‫‪ .24‬כשהמכנה מעל ‪ ,10‬גם המונה וגם המכנה יבואו במקבה – ‪ = 12/25‬שתים עשרה‬
‫חלקי עשרים וחמש‪.‬‬
‫‪ .25‬ניקוד של ו החיבור‪:‬‬

‫אותיות וכל״ב‪:‬‬
‫• לא יבואו שני שוואים )ניקוד של שתי נקודות אחת מתחת לשנייה ברצף(‪.‬‬
‫לרוב לפני האות המנוקדת בשווא תהיה אות המנוקדת בשורוק ‪ -‬בנקודה באמצע‬
‫האות )הצליל או(‪ ,‬או בחיריק ‪ -‬בנקודה מתחת לאות )הצליל אי(‪.‬‬
‫• האות שבאה לפני אות המנוקדת בחטף פתח ‪ -‬שזה פתח ומתחתיו שווא תקבל‬
‫ניקוד של פתח‪.‬‬

‫חלקי הדיבר במשפט‪:‬‬

‫שם עצם – מזהים שם עצם בשתי דרכים‪:‬‬
 ‫‪ .1‬הוספת ה הידיעה – השולחן‪ ,‬הבקבוק וכו‪.‬‬
‫‪ .2‬הוספת כינוי השייכות של – השולחן שלי‪ ,‬הבית שלך וכו‪.‬‬

‫שם תואר – מילה הבאה אחרי שם העצם ומתארת אותו בדרכים שונות‪.‬‬
‫מכונית יפה‪ ,‬סוס פראי וכו‬

‫פועל – מילה המציינת פועל או מצב הכוללת זמן וגוף‪.‬‬

‫שוכח – פעולת שכחה‪ ,‬יחיד‪ ,‬הווה‪.‬‬

‫תואר הפועל – מילה המתארת את הפועל‪.‬‬

‫את תואר הפועל לא ניתן להטות לגופים והוא אינו משתנה בהתאם למין ולמספר ואין לו זמן‪.‬‬
‫הוא הלך במהירות‪ ,‬היא הלכה במהירות‪ ,‬אתן הלכתם במהירות וכו‪.‬‬

‫שם פועל – הפועל ‪ +‬ל‪ :‬לאכול‪ ,‬לצחוק‪ ,‬להודיע וכו‪.‬‬

‫שם פעולה – הוא הפועל ללא זמן וללא גוף‪ .‬הוא דומה לפועל כי הוא מתאר מעשה אך יש לו‬
‫את כל המאפיינים של שם העצם‪.‬‬

‫סוגי משפטים‪:‬‬
‫משפט פשוט‪:‬‬
‫נשוא – פועל )זמן ‪ +‬גוף(‬
‫נושא – מי ‪ /‬מה ‪ +‬פועל‬
‫נשוא מורחב – יותר ממילה אחת‬
‫‪ .1‬פועל ‪ +‬שם פועל – רצה ללכת‬
‫‪ .2‬פועל ‪ +‬פועל – חזר והדגיש‬
‫‪ .3‬ניב ‪ /‬פתגם – יצא לאור‬
‫את ‪ 1-3‬אפשר לצמצם לפועל אחד‪.‬‬

‫‪ .1‬לצערי‪ ,‬בוטלה ההופעה של נתן גושן‪.‬‬

‫בוטלה – נשוא‪ ,‬ההופעה של נתן גושן – נושא‪.‬‬
‫‪ .2‬האמרגן מתכוון לקבוע תאריך חדש‪.‬‬
‫מתכוון לקבוע – נשוא מורחב‪ ,‬האמרגן – נושא‪.‬‬

‫שמני‬ ‫פועלי‬
‫נושא – על מי ‪ /‬מה מדובר‬ ‫נשוא – פועל‬
‫נשוא – מה אומרים עליו‬ ‫נושא – מי ‪ /‬מה‬

‫נושא לא פותחים במילת יחס – ב‪ ,‬ל‪ ,‬על‪ ,‬את‪ ,‬של‪ ,‬מ‪ ,‬עם‬

‫אוגד – מאגד בין הנושא לנשוא‪.‬‬

‫התבנית היא – נושא‪ ,‬אוגד‪ ,‬נשוא‬
 ‫‪ 4‬צורות לאוגד‪:‬‬
‫‪ .1‬הוא היא הם הן‬
‫‪ .2‬אין ונטיותיו‬
‫‪ .3‬היה ונטיותיו‬
‫‪ .4‬פועלי שינוי צבירה – הפך נעשה‬

‫השטרות שעל השולחן הם שלך‬

‫המופע החדש אינו מרשים‬
‫התלמיד החדש יהיה תלמיד מצטיין‬

‫אדום – נושא‬
‫כחול – אוגד‬
‫סגול – נשוא‬

‫יש ‪ /‬אין‪:‬‬
‫יש = נשוא‬
‫‪ /= .2‬יש = אוגד‬ ‫אין‪ = .1 :‬יש = נשוא‪.‬‬
‫=‪ : /‬לא שווה‬

‫נושא לא יכול להתחיל במילת יחס!!!!‬

‫משלימים‬
‫משלימי שם עצם – לוואי‪ ,‬תמורה‪.‬‬
 ‫משלימי פועל – תיאור‪ ,‬מושא‪.‬‬

‫משלימי פועל‬
‫תיאורים‪:‬‬
‫מילה המתקשרת לפועל באמצעות השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬מקום – איפה ‪ /‬לאן ?‬
‫דני נסע לחיפה – דני = נושא‪ ,‬נסע = נשוא‪ ,‬לחיפה = תיאור‪.‬‬
‫‪ .2‬זמן – מתי?‬
‫אתמול נסע דני לים – אתמול = תיאור‪ ,‬נסע = נשוא‪ ,‬דני = נושא‪ ,‬לים = תיאור‪.‬‬
‫‪ .3‬סיבה )תוצאה( – למה ‪ /‬מדוע ?‬
‫הטיול נדחה עקב הגשמים הרבים – הטיול = נושא‪ ,‬נדחה = נשוא‪ ,‬עקב הגשמים‬
‫הרבים = תיאור‬

‫תיאור תכלית = מטרה‪:‬‬

‫לשם מה? ‪ ,‬למה? ‪ ,‬לאיזו מטרה?‬
‫לקראת הקיץ נוקו חופי הים‪ :‬לקראת הקיץ = תיאור‪ ,‬נוקו = נשוא‪ ,‬חופי הים = נושא‪ ,‬הים =‬
‫לוואי‪.‬‬
‫השאלה – לשם מה? )לשם מה נוקו חופי הים? לקראת הקיץ(‪.‬‬

‫למדתי כדי להצליח‪ :‬למדתי = נושא ‪ +‬נשוא‪ ,‬כדי להצליח = תיאור‬

‫השאלה – לשם מה? )לשם מה למדתי? כדי להצליח(‪.‬‬

‫תיאור אופן = איך )לא משתנה עם שינוי המין והמספר(‪:‬‬

‫הוא נכנס לכיתה בשמחה‪ :‬הוא = נושא‪ ,‬נכנס = נשוא‪ ,‬בשמחה = תיאור‪.‬‬
‫השאלה – איך? )איך הוא נכנס לכיתה? בשמחה(‪.‬‬
‫היא נכנסה לכיתה בשמחה‪ :‬היא = נושא‪ ,‬נכנסה = נשוא‪ ,‬בשמחה = תיאור‪.‬‬
‫השאלה – איך? )איך היא נכנסה לכיתה? בשמחה(‪.‬‬
‫לא משתנה!!!!‬

‫תיאור מצב = איך )משתנה עם שינוי המין והמספר(‪:‬‬

‫הוא נכנס לכיתה שמח‪ :‬הוא = נושא‪ ,‬נכנס = נשוא‪ ,‬שמח = תיאור‪.‬‬
‫השאלה – איך? )איך הוא נכנס לכיתה? שמח(‪.‬‬
‫היא נכנסה לכיתה שמחה‪ :‬היא = נושא‪ ,‬נכנסה = נשוא‪ ,‬שמחה = תיאור‪.‬‬
‫השאלה – איך? )איך היא נכנסה לכיתה? שמחה(‪.‬‬
‫הם נכנסו לכיתה שמחים‪ :‬הם = נושא‪ ,‬נכנסו = נשוא‪ ,‬שמחים = תיאור‪.‬‬
‫השאלה – איך? )איך הם נכנסו לכיתה? שמחים(‪.‬‬
‫משתנה!!!‬

‫תיאור תנאי‪:‬‬
‫באיזה תנאי? באיזה מקרה?‬
‫בלי מים הצמח ימות‪ :‬הצמח = נושא‪ ,‬ימות = נשוא‪ ,‬בלי מים = תיאור‪.‬‬
‫השאלה – באיזה מקרה? )באיזה מקרה ימות הצמח? בלי מים(‪.‬‬

‫תיאור וויתור‪:‬‬
‫למרות מה?‬
 ‫למרות הגשם הטיול התקיים‪ :‬הטיול = נושא‪ ,‬התקיים = נשוא‪ ,‬למרות הגשם = תיאור‪.‬‬
‫השאלה – למרות מה? )למרות מה הטיול התקיים? למרות הגשם(‪.‬‬

‫תרגול‪:‬‬
‫‪ .1‬אתמול נפשו חברי המפעל ״שטראוס״ בבית קפה‪ :‬אתמול = תיאור )מתי?(‪,‬‬
‫נפגשו = נשוא‪ ,‬חברי המפעל = נושא‪ ,‬המפעל = לוואי‪ ,‬״שטראוס״ = תמורה‪ ,‬בבית‬
‫קפה = תיאור )מקום(‪.‬‬
‫השאלות – מתי? )מתי נפגשו‪ ?...‬אתמול( ‪ ,‬איפה? )איפה נפגשו‪ ?....‬בבית קפה(‪.‬‬
‫‪ .2‬מפאת סגירת הקולנוע ״רב חן״ נאלצו תושבי העיר לנסוע לתל אביב לצפייה בסרט‪:‬‬
‫מפאת סגירת הקולנוע = תיאור )סיבה(‪ ,‬הקולנוע = לוואי‪ ,‬״רב חן״ = תמורה‪,‬‬
‫נאלצו = חלק מנשוא מורחב‪ ,‬תושבי העיר = נושא‪ ,‬העיר = לוואי‪,‬‬
‫לנסוע = חלק מנשוא מורחב‪ ,‬לתל אביב = תיאור )מקום(‪ ,‬לצפייה = תיאור‬
‫)תכלית(‪ ,‬בסרט = לוואי‪.‬‬
‫השאלות – איזה? )מפאת סגירת איזה קלונוע‪ ?....‬רב חן( ‪ ,‬לאיפה? )לאיפה היו‬
‫צריכים לנסוע תושבי העיר‪ ?.....‬לתל אביב( ‪ ,‬לשם מה? )לשם מה היו צריכים‬
‫לנסוע‪ ? ....‬לצפייה בסרט(‪.‬‬
‫‪ .3‬החלטת המנהל‪ ,‬רן כהן‪ ,‬היא החלטה שגויה‪ :‬החלטת המנהל = נושא‪ ,‬רן כהן =‬
‫תמורה‪ ,‬היא = אוגד‪ ,‬החלטה שגויה = נשוא‪ ,‬שגויה = לוואי‪.‬‬

‫לשים לב‪:‬‬
‫כשיש במשפט גם פועל וגם שם פועל מעל כל אחד מהם כותבים חלק מנשוא מורחב )אפשר‬
‫לצמצם את שתי המילים למילה אחת(‪.‬‬
‫דוגמא – המנגנון מתכוון להעביר מסר לא ראוי‪ :‬מתכוון ‪ /‬להעביר = חלק מנשוא מורחב‪,‬‬
‫)אפשר לצמצם למילה יעביר(‪.‬‬

‫המרה‪:‬‬
‫המרה של שני משפטים פשוטים לפשוט אחד‪:‬‬
‫* ירד שלג רב‬
‫* אתר החרמון נסגר למבקרים‬
‫אתר החרמון נסגר למבקרים עקב ירידת שלג רב‬

‫מושא‪:‬‬
‫מושא הוא חלק תחבירי המתקשר לפועל‪.‬‬
 ‫דרכי זיהוי‪:‬‬
‫‪ .1‬אם הוא לא עונה על שאלות התיאורים‪.‬‬
‫‪ .2‬אם עונה על‪ :‬מילה יחס ‪ +‬מי מה? = מושא )את‪ ,‬על‪ ,‬ב‪ ,‬ל‪ ,‬מ‪ ,‬עם(‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫‪ .1‬אתמול התקשר המנהל לעובד המצטיין‪ :‬אתמול = תיאור‪ ,‬התקשר = נשוא‪,‬‬
‫המנהל = נושא‪ ,‬לעובד המצטיין = מושא‪ ,‬מצטיין = לוואי‪.‬‬
‫שאלות‪ :‬מתי? )מתי התקשר‪ ?...‬אתמול( ‪ ,‬למי? )למי התקשר‪ ?...‬לעובד המצטיין(‪,‬‬
‫איזה? )לאיזה עובד‪ ?....‬המצטיין(‪.‬‬
‫‪ .2‬אכלתי תפוח אתמול כדי לשבוע‪ :‬אכלתי = נושא ‪ +‬נשוא‪ ,‬תפוח = מושא‪,‬‬
‫אתמול – תיאור‪ ,‬כדי לשבוע = תיאור‪.‬‬
‫שאלות‪ :‬את מה? )את מה אכלתי‪ ?....‬תפוח( ‪ ,‬מתי? )מתי אכלתי‪ ?...‬אתמול( ‪,‬‬
‫לשם מה? )לשם מה אכלתי‪ ?...‬כדי לשבוע(‪.‬‬
‫תרגול‪:‬‬
‫‪ .1‬בחיפה נאלצו התושבים לחנות ברחוב זבוטינסקי‪ :‬בחיפה = תיאור‪ ,‬נאלצו = חלק‬
‫מנשוא מורחב‪ ,‬התושבים = נושא‪ ,‬לחנות = חלק מנשוא מורחב‪ ,‬ברחוב = תיאור‪,‬‬
‫זבוטינסקי = תמורה‪.‬‬
‫שאלות‪ :‬איפה? )איפה נאלצו לחנות התושבים ברחוב זבוטינסקי‪ ?...‬בחיפה( ‪,‬‬
‫איפה? )איפה בחיפה נאלצו לחנות התושבים? ברחוב זבוטינסקי( ‪ ,‬איזה? )באיזה‬
‫רחוב‪ ?.....‬זבוטינסקי(‪.‬‬
‫‪ .2‬ברוך כהן‪ ,‬החייל המצטיין‪ ,‬הוא מצטיין בקליעה‪ :‬ברוך כהן = נושא‪,‬‬
‫החייל המצטיין = תמורה‪ ,‬הוא = אוגד‪ ,‬מצטיין = נשוא‪ ,‬בקליעה = מושא‪.‬‬
‫שאלות‪ :‬במה? )במה מצטיין‪ ?...‬בקליעה(‪.‬‬

‫הניתוח התחבירי‬ ‫מתקשר ל‪...‬‬

‫לוואי‪ ,‬תמורה‬ ‫שם עצם‬
‫מושא תיאור‬ ‫פועל ‪ /‬שם תואר‬
‫כלומר‪ ,‬במשפט שמני יכולים להיות מושא ‪ /‬תיאור אם הנשוא הוא שם תואר‪.‬‬

‫משלימי שם‪:‬‬
‫מילים המתקשרות לשם העצם במשפט‪.‬‬
 ‫לוואי – מילה המתקשרת לשם העצם ולרוב עונה על השאלה איזה?‪:‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬הספר החדש נקרע – הספר החדש = נושא‪ ,‬נקרע = נשוא‪ ,‬החדש = לוואי‪ ,‬הספר =‬
‫גרעין‪.‬‬
‫‪ .2‬ההצגה החדשה בתיאטרון מצליחה – ההצגה החדשה בתאטרון = נושא‪ ,‬מצליחה =‬
‫נשוא‪ ,‬החדשה = לוואי‪ ,‬בתיאטרון = לוואי‪ ,‬ההצגה = גרעין‪.‬‬

‫תמורה – חלק תחבירי המתקשר לשם עצם‪ ,‬כאשר יש שני חלקים זהים במשמעותם השני‬
‫הוא התמורה‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬מחנכת הכיתה בת עמי פרנקל מלמדת אנגלית – מחנכת הכיתה = נושא‪ ,‬בת עמי‬
‫פרנקל = תמורה‪ ,‬מלמדת = נשוא‪.‬‬
‫‪ .2‬ביקשתי מבנימין נתניהו‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬את תגובתו להפגנות בנתבג – ביקשתי =‬
‫נושא ‪ +‬נשוא‪ ,‬ראש הממשלה = תמורה‪.‬‬

‫כללי פיסוק‪:‬‬
‫‪ .1‬התמורה תופרד בפסיקים מיתר חלק המשפט‪.‬‬
‫‪ .2‬תמורה בת מילה אחת לא תיפרד בפסיקים‪.‬‬
‫‪ .3‬תמורה שהיא שם של ספר‪ ,‬סרט‪ ,‬הצגה וכו תופרד במרכאות במקום פסיקים‪.‬‬

‫המרות‪:‬‬
‫‪ .1‬הוסף תמורה למשפט – חפץ חד אסור בכיתה = חפץ חד סכין אסור בכיתה‪.‬‬
‫‪ .2‬המר משני משפטים למשפט אחד שכולל תמורה – הבגד החדש הוא חולצה לבנה‪,‬‬
‫קניתי בגד חדש לחג = קניתי בגד חדש חולצה לבנה לחג‪.‬‬

‫סוגי תמורה‪:‬‬
‫‪ .1‬תמורה מזהה – ראש העיר‪ = ,‬חיים ביבס‪ ,‬טס לארהב‪.‬‬
‫‪ .2‬תמורה מפרטת – קניתי בחנות ירקות טריים‪ :‬עגבניה מלפפון וגמבה‪.‬‬
‫‪ .3‬תמורה מצמצמת – בחודשי החורף‪ ,‬בעיקר בינואר‪ ,‬השימוש בחשמל גובר‪ .‬התמורה‬
‫מצמצת את מה שבא לפניה וחופפת לו בחלקה‪.‬‬

‫משפט איחוי‪:‬‬
‫משפט איחוי הוא משפט המחבר בין שני משפטים באמצעות מילת קישור‪.‬‬
 ‫לדוגמא‪ :‬ירד גשם זלעפות‪ ,‬ולכן איחרתי לשיעור לשון‪.‬‬
‫ירד גשם זלעפות – איבר ‪ ,1‬לכן – מילת קישור‪ ,‬איחרתי לשיעור לשון – איבר ב‬

‫לשים לב‪:‬‬
‫‪ .1‬בכל איבר במשפט יהיה נושא ונשוא ‪ /‬נשוא מורחב‪.‬‬
‫‪ .2‬בין האיברים יופיע פסיק – בסוף איבר א‪ ,‬הפסיק מגיע לפני מילת הקישור‪.‬‬
‫‪ .3‬סדר הניתוח במשפט‪:‬‬
‫• מציאת מילת קישור וקשר לוגי‪.‬‬
‫• מציאת נושא ונשוא ‪ /‬נשוא מורחב‪.‬‬
‫• חלוקה לאיברים‪.‬‬
‫• ניתוח כל האיברים במשפט‬
‫• קובעים סוג משפט‪.‬‬

‫איך מזהים באיזה סוג משפט מדובר?‪:‬‬

‫נושא ונשוא אחד – פשוט‬
‫‪ 2‬נושא ושני נשוא – איחוי‬
‫‪ 2‬נושא ושני נשוא – מורכב‬
‫משפט מורכב הוא הרחבה של משפט פשוט באמצעות מילת שעבוד ותוספת של נושא‬
‫ונשוא‪.‬‬

‫קשרים לוגיים‪:‬‬
‫‪ .1‬קשר של הוספה – ו‪ ,‬גם‪ ,‬בנוסף‪ ,‬כמו כן‪ ,‬בנוסף לכך‪.‬‬
‫‪ .2‬קשר של ניגוד – אבל‪ ,‬אך‪ ,‬אולם‪ ,‬בניגוד לכך‪.‬‬
‫‪ .3‬קשר של סיבה ותוצאה – לכן‪ ,‬בעקבות זאת‪ ,‬משום כך‪ ,‬בזכות זאת‪ ,‬עקב כך‪ ,‬בגלל‬
‫זאת‪.‬‬
‫‪ .4‬קשר של זמן – אחר כך‪ ,‬לאחר מכן‪ ,‬ואז‪ ,‬ובאותו זמן‪.‬‬
‫‪ .5‬קשר של עימות והשוואה – ואילו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ .6‬קשר של וויתור )הפוך מהמצופה( – למרות זאת‪ ,‬על אף זאת‪ ,‬עם זאת‪ ,‬אף על פי כן‪,‬‬
‫חוץ מזאת‪.‬‬
‫‪ .7‬קשר של הסברה והבהרה – כלומר‪ ,‬במילים אחרות‪ ,‬זאת אומרת דהיינו‪.‬‬
‫‪ .8‬קשר של ברירה – בקשר של ברירה אין פסיק!!!! או‪.‬‬

‫המרות‪:‬‬
‫המרה של שני משפטים פשוטים לאיחוי‪:‬‬
‫* ירד שלג רב‬
‫* אתר החרמון נסגר למבקרים‬
‫ירד שלג רב‪ ,‬לכן אתר החרמון נסגר למבקרים‪.‬‬

‫המרה מאיחוי לפשוט אחד‪:‬‬

‫מוזיאון המדע נסגר‪ ,‬למרות זאת הגענו לביקור = הגענו לביקור למרות סגירת מוזיאון המדע‪.‬‬

‫המרה מפשוט לאיחוי‪:‬‬

‫המפעל נסגר עקב פשיטת רגל = המפעל פשט רגל‪ ,‬לכן הוא נסגר‪.‬‬

‫משפט מורכב‪:‬‬
 ‫משפט מורכב הוא משפט שאחד מחלקיו התחביריים התרחב למשפט המכיל נושא ונשוא‪.‬‬
‫לחלק שהתרחב נקרא פסוקית והוא יכול לשמש ברוב התפקידים התחביריים )תיאור‪ ,‬מושא‪,‬‬
‫לוואי‪ ,‬נושא‪ ,‬נשוא(‪.‬‬
‫הפסוקית פותחת במילת שיעבוד ועונה על שאלה הנשאלת על החלק העיקרי‪.‬‬
‫שואלים שאלה על העיקרי‪ ,‬והתשובה היא כול הפסוקית כולל מילת השעבוד‪.‬‬

‫מילות שעבוד‪:‬‬
‫• ש‪ ,‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫• כי‪ ,‬אם‪ ,‬מילת שאלה‬
‫• לו‪ ,‬אילו‪ ,‬הואיל ו‬
‫• ה = ש‪ : ,‬״ ״‬

‫המבנים האפשריים במשפט מורכב‪:‬‬

‫• עיקרי פסוקית‬
‫• פסוקית‪ ,‬עיקרי‬
‫• עיקרי פסוקית‪ ,‬המשך עיקרי‬

‫איך קובעים את סוג הפסוקית‪:‬‬

‫פסוקית מושא‪:‬‬
‫שאלה מה?‬

‫פסוקית לוואי‪:‬‬
‫שאלה איזה?‬

‫פסוקית תיאור )כל התיאורים(‪:‬‬

‫שאלות משתנות לפי התיאור‪.‬‬

‫המרות‪:‬‬
‫המרות משני משפטים פשוטים למורכב‪:‬‬
‫* דלף דלק ממכולה שבים‬
‫* רצועת החוף הזדהמה‬
‫רצועת החוף הזדהמה כי דלף דלק ממכולה שבים‪.‬‬

‫המרות של משפט מורכב לפשוט אחד‪:‬‬

‫משום שהתחוללה סופת שלגים‪ ,‬נסגרו כבישי הצפון = נסגרו כבישי הצפון עקב התחוללות‬
‫סופת שלגים‪.‬‬

‫פסוקית נשוא ונושא‪:‬‬

 ‫פסוקית נשוא‪:‬‬
‫במשפט מורכב בעל פסוקית נשוא חסר נשוא בעיקרי ‪ -‬הפסוקית כולה משמשת כנשוא של‬
‫העיקרי‪.‬‬
‫פסוקית הנשוא מגיעה לאחר האוגד‪.‬‬
‫דגם‪ :‬נושא ‪ +‬אוגד = עיקרי‪ ,‬נשוא‪ ,‬נושא וכו = פסוקית נשוא‪.‬‬

‫פיסוק‪ :‬במשפט מורכב בעל פסוקית נשוא לא יהיה פסיק‪.‬‬

‫המרות לפסוקית נשוא‪:‬‬

‫• מחר ניפגש בקולנוע‪ ,‬ההחלטה היא זאת= ההחלטה היא שמחר ניפגש בקולנוע‪.‬‬
‫• האצל שימש ארגון צבאי מחתרתי = האצל הוא ששימש ארגון צבאי מחתרתי‪.‬‬

‫פסוקית נושא‪:‬‬
‫במשפט מורכב בעל פסוקית נושא חסר נושא בעיקרי משום שהפסוקית כולה משמשת לו‬
‫כנושא‪.‬‬
‫הדגמים‪:‬‬
‫• מי ש ‪ /‬מה ש ‪ +‬נושא ונשוא = פסוקית נושא ‪ ,‬נשוא = עיקרי‬
‫• סביל = נשוא ש )‪ /‬כל מילת שעבוד( ‪ +‬נושא ונשוא = פסוקית נושא‬
‫סביל = נודע‪ ,‬נכתב‪ ,‬סופר‬

‫המרות לפסוקית נושא‪:‬‬

‫העולים החדשים עוזבים ‪ ,‬כך נטען בכתבה = נטען בכתבה שהעולים החדשים עוזבים את‬
‫העיר‪.‬‬

‫מדיבור ישיר ‪ /‬עקיף לפסוקית נושא‪:‬‬

‫דיבור ישיר = העיתונאי כתב‪ :‬״ההפגנה בתל אביב פוזרה״‪.‬‬
‫דיבור עקיף = העיתונאי כתב שההפגנה בתל אביב פוזרה‬
‫פסוקית נושא = נכתב על ידי העיתונאי שההפגנה פוזרה בתל אביב‪.‬‬

‫המרות‪:‬‬
‫המרה לפסוקית נשוא‪:‬‬
‫המבחן ייאש אותי = המבחן הוא שייאש אותי‬

‫המרה לפסוקית נושא‪:‬‬

‫הבנק הודיע כי הריבית תעלה = נודע על ידי הבנק כי הריבית תעלה‪.‬‬

‫מבנים מורכבים‪:‬‬
 ‫משפט מורכב מרובה פסוקיות‪:‬‬
‫מוזיקת הג'אז‪ ,‬שנוצרה בראשית המאה ה‪ ,20-‬משלבת יסודות קצביים מערב‪-‬אפריקאיים‬
‫שבנויים על ריבוי קצבים‪.‬‬

‫לפנינו משפט ארוך למדי שיש בו יותר מפסוקית אחת‪ .‬כדי לנתח משפטים כאלו ניעזר‬
‫בשלבים הללו‪:‬‬

‫שלבים לניתוח המשפט‪:‬‬

‫‪ .1‬קוראים את המשפט ומבינים אותו‪.‬‬

‫‪ .2‬מוצאים נשואים‪.‬‬

‫‪ .3‬מסמנים את כל מילות החיבור ומילות השיעבוד‪.‬‬

‫‪ .4‬קובעים את סוג המשפט ותוחמים אותו בהתאם‪ ,‬כולל מציאת סוג הפסוקית‪.‬‬

‫‪ .5‬במידה והתבקשנו לציין תפקיד תחבירי של מילה המסומנת בקו – עושים זאת כעת‪.‬‬

‫ניגש למשפט שבראשית העמוד‪ .‬לאחר שקראנו והבנו‪ ,‬נסמן את הנשואים – נוצרה‪ ,‬משלבת‪,‬‬
‫בנויים‪ .‬נסמן את מילות השיעבוד – ש‪ ,‬ש‪ .‬סוג המשפט – מורכב )כי יש יותר מנשוא אחד ‪+‬‬
‫מילות שיעבוד(‪ .‬נתחום בהתאם‪ .‬הפסוקית הראשונה לא מתייחסת לפועל‪ ,‬היא משלימת שם‬
‫לכן היא פסוקית לוואי‪ .‬הפסוקית השנייה גם היא אינה מתייחסת לפועל לכן גם היא פסוקית‬
‫לוואי‪.‬‬

‫משפט בעל פסוקית מורכבת‪:‬‬

‫ההמבורגר הטבעוני החדש‪ ,‬שנוצר בתנאי מעבדה כפי שחלמו שוחרי בעלי החיים מזה שנים‪,‬‬
‫הצליח במבחני הטעימות‪.‬‬

‫לפנינו משפט ובו פסוקית מורכבת‪ :‬פסוקית הכוללת בתוכה פסוקית נוספת‪ .‬ננתח אותו‬
‫באותו האופן שעשינו בדוגמה הקודמת‪.‬‬

‫לאחר שקראנו והבנו‪ ,‬נסמן את הנשואים – נוצר‪ ,‬חלמו‪ ,‬הצליח‪ .‬כעת נסמן את מילות‬
‫השיעבוד – ש‪ ,‬כפי ש‪ .‬נסמן שהמשפט הוא מורכב‪ ,‬נתחם את הפסוקיות )בהתאם למילות‬
‫השיעבוד( ונקבע את סוגן‪ .‬הפסוקית הרחבה יותר תהיה פסוקית לוואי מכיוון שהיא לא‬
‫מתקשרת לפועל‪ .‬הפסוקית שבתוכה מתקשרת לפועל והיא אינה הכרחית לכן היא פסוקית‬
‫תיאור‪.‬‬

‫קפ״ה‪:‬‬
 ‫הגדרה‪ :‬אלו חלקים תחביריים שאינם מתקשרים למילה כלשהי במשפט‪.‬‬

‫קריאה‪:‬‬
‫מילה או צירוף מילים המביעים רגשות – פחד‪ ,‬שמחה‪ ,‬עצב ועוד‪.‬‬
‫לדגמא‪ :‬אוי‪ ,‬הידד‪ ,‬יש‪ ,‬אוף ועוד‪.‬‬
‫כללי הפיסוק‪ :‬הקריאה תופרד לפסיקים מיתר המשפט ‪ ,‬בדרך כלל יופי סימן קריאה בסוף‬
‫המשפט‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬הידד‪ ,‬הצלחתי במבחן‪ :‬הידד = קריאה‪ ,‬הצלחתי = נושא ‪ +‬נשוא‪ ,‬במבחן = מושא‪.‬‬

‫פנייה‪:‬‬
‫פנייה למישהו בשמו‪ ,‬בכינויו או בתפקידו‪.‬‬
‫כללי הפיסוק‪ :‬הפנייה תופרד לפסיקים מיתר המשפט‪.‬‬
‫הפנייה יכולה להופיע בתחילת‪ ,‬אמצע‪ ,‬סוף משפט‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫• יוסי‪ ,‬קח את הכיסא‪ :‬יוסי = פנייה‪ ,‬קח = נושא ‪ +‬נשוא ‪ :‬פנייה בשם‪.‬‬
‫• ראיתי אותך‪ ,‬חמודי‪ ,‬בקולנוע‪ :‬ראיתי = נושא ‪ +‬נשוא‪ ,‬אותך = מושא‪ ,‬חמודי =‬
‫פנייה‪ : .‬פנייה בכינוי‪.‬‬
‫• מתי ניפגש‪ ,‬המורה?‪ :‬ניפגש = נושא ‪ +‬נשוא‪ ,‬המורה = פנייה ‪ :‬פנייה בתפקיד‪.‬‬

‫הסגר‪:‬‬
‫מילה או ביטוי המביעים את יחסו של הכותב לדבר כלשהו‪.‬‬
‫כללי הפיסוק‪ :‬ההסגר יופרד בפסיקים מיתר המשפט‪ ,‬הסגר המופיע בראשי תיבות לא יופרד‬
‫בפסיקים‪.‬‬
‫ביטויי הסגר – מה שמודגש הוא ההסגר‪:‬‬
‫• ביטוי מסירה – לדעת‪ ,‬לפי‪ ,‬לדברי‪ ,‬לטענת‪ :‬לטענת החזאי‪ ,‬מחר ירד גשם‪.‬‬
‫• ביטויים עממים )הקשורים לדת( – ברוך השם‪ ,‬ב״ה‪ ,‬זכרונו לברכה‪ ,‬בעזרת‬
‫השם‪ ,‬בס״ד‪ ,‬בע״ה‪ ,‬בלי נדר‪.‬‬
‫• ביטויי רגש – לצערי‪ ,‬לשמחתי‪ ,‬לדאבוני ‪ :‬נכשלתי בטסט‪ ,‬לצערי‪.‬‬
‫• ביטויי ספק וודאות – כמובן‪ ,‬כידוע‪ ,‬כנראה‪ ,‬אולי‪ ,‬בלי ספק‪ :‬ניפגש‪ ,‬כמובן‪ ,‬מחר‪.‬‬
‫• ביטויי הדגמה – כאמור‪ ,‬בקיצור‪ ,‬לדוגמא‪ :‬מחר‪ ,‬כאמור‪ ,‬יתקיים מבחן בלשון‪.‬‬

‫התפקידים הרטוריים של הסגר‪:‬‬

‫• חיזוק עמדת הכותב ‪ /‬וודאות‪ :‬כמובן‪ ,‬כידוע‪ ,‬בלי ספק‪.‬‬
‫• הבאת דברים בשם אומרם לצורך הגברת האמינות‪ :‬לדעת‪ ,‬לטענת‪ ,‬לדבריי‪.‬‬
‫• הבעת רגשות – של שמחה ועצב‪ :‬לשמחתי‪ ,‬לצערי‪.‬‬
‫• לציון אזכור דברים ידועים על כולם‪ :‬כאמור‪ ,‬בקיצור‪ ,‬לדוגמא‪.‬‬
‫• הבעת ספק‪ :‬אולי‪ ,‬כנראה‪.‬‬
‫• הבעת עמדה‪ :‬לדעתי‪ ,‬לעינות דעתי‪.‬‬

‫חלק כולל‬
 ‫הגדרה‪ :‬משפט בעל חלק כולל הוא קיצור של מספר משפטים ‪ ,‬כל חלק תחבירי יכול להיות‬
‫חלק כולל‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫• נסעתי אתמול לתא‪ ,‬לחיפה ולעכו‪ :‬נסעתי = נושא ‪ +‬נשוא‪ ,‬אתמול = תיאור‪,‬‬
‫לתא‪ ,‬לחיפה ולעכו = תיאור כולל‪.‬‬
‫• לצערי ולצערן של חברותי‪ ,‬הטיול בוטל‪ :‬לצערי ולצערן של חברותי = הסגר כולל‪,‬‬
‫הטיול = נושא‪ ,‬בוטל = נשוא‪.‬‬

‫מתי ניתן לצמצם ומתי לא‪:‬‬

‫• הילד רץ וקפץ ברחוב‪ :‬הילד = נושא‪ ,‬רץ וקפץ = נשוא כולל‪ ,‬ברחוב = תיאור –‬
‫שתי פעולות שונות לא ניתן לצמצם ולכן נשוא כולל‪.‬‬
‫• הרוח הלכה וגברה‪ :‬הרוח = נושא‪ ,‬הלכה וגברה = נשוא מורחב – שתי פעולות‬
‫שניתן לצמצם לאחת )= גברה( ולכן נשוא מורחב‪.‬‬

‫קשרים לוגיים בחלק כולל‪:‬‬

‫• הוספה – ו‪ ,‬וכן‪ ,‬וגם‪ :‬אכלנו שקדים וצימוקים – אכלנו = נושא ‪ +‬נשוא‪ ,‬שקדים‬
‫וצימוקים = מושא כולל‪.‬‬
‫• ניגוד – לא‪ ,‬אלא‪ ,‬ולא‪ :‬לא דני‪ ,‬אלא יוסי נסע לים – לא דני‪ ,‬אלא יוסי= נושא כולל‪,‬‬
‫נסע = נשוא‪ ,‬לים = תיאור‪.‬‬
‫• מיעוט והפחתה – למעט‪ ,‬פרט ל‪ ,‬חוץ מ‪ ,‬מלבד‪ :‬כל הבנות‪ ,‬למעט שירי אוהבות‬
‫עוגות – כל הבנות למעט שירי = נושא כולל‪ ,‬אוהבות= נשוא‪ ,‬עוגות = מושא‪.‬‬
‫• ברירה – או‪ :‬אקנה תפוזים או לימונים – אקנה = נושא ‪ +‬נשוא‪ ,‬תפוזים או‬
‫לימודים = מושא כולל‪.‬‬

‫כללי הפיסוק‪:‬‬
‫• יופיע פסיק בין חלקים כוללים שאין ביניהם ו החיבור‪.‬‬
‫• המילה או לא תופרד בפסיקים‪.‬‬

‫מבנים להדגשה של הוספה ושל ניגוד‪:‬‬

‫לא‪ ,‬אין‪ ,‬אלא‪ ,‬לא רק‪ ,‬אלא גם‬
‫המילים הללו נותנות לפעמים הוספה ולפעמים ניגוד‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬ספורט אינו פעילות זמנית‪ ,‬אלא דרך חיים‪.‬‬
‫יש גם משפטים בעלי הדגשה שאינם בעלי חלק כולל‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫• המנהל לא פיטר אלא את המבוגרים‪.‬‬
‫• המנהל פיטר רק את המבוגרים‪.‬‬
‫זה כי אלא זה כמו חוץ מ‪ ,‬כלומר‪ ,‬המנהל לא פיטר אף אחד חוץ מאת המבוגרים‪.‬‬

‫ביטוי מכליל ותמורה כוללת ‪ /‬מפרטת‬

 ‫ביטוי מכליל‪ :‬ביטוי כללי לרשימה של פריטים‪.‬‬
‫תפוז‪ ,‬אשכולית‪ ,‬לימון – פירות הדר‪.‬‬

‫תמורה כוללת‪ :‬ביטוי מכליל המופיע לאחר רשימת הפריטים‪.‬‬

‫שני וחנה‪ ,‬התאומות‪ ,‬שונות מאוד זו מזו‪ .‬התאומות = תמורה כוללת‪.‬‬

‫תמורה מפרטת‪ :‬רשימת פריטים המופיעה לאחר ביטוי מכליל‪.‬‬

‫התאומות‪ ,‬שני וחנה‪ ,‬שונות מאוד זו מזו‪ .‬שני וחנה = תמורה מפרטת‪.‬‬

‫חוקי התמורה הכוללת והתמורה המפרטת‪:‬‬

‫לעיתים מוצגת במשפט לא רק רשימה של פרטים )שהיא החלק הכולל( אלא גם ביטוי שכולל‬
‫את כולם יחד הנקרא‪ :‬ביטוי מכליל‪.‬‬
‫במקרה כזה‪ ,‬התפקיד התחבירי של כל אחד מן השניים ייקבע לפי הסדר שלהם‪ ,‬כאשר‬
‫האחרון מבניהם הוא תמיד תמורה‪.‬‬
‫שני וחנה‪ ,‬התאומות‪ ,‬שונות מאוד זו מזו‪ .‬התאומות = תמורה‪.‬‬
‫התאומות‪ ,‬שני וחנה‪ ,‬שונות מאוד זו מזו‪ .‬שני וחנה = תמורה‪.‬‬

‫סימני פיסוק בין הביטוי המכליל לפירוט‪:‬‬

‫• כאשר הביטוי המכליל מופיע קודם – ביטוי מכליל‪ :‬פרט‪ ,‬פרט ופרט‪ .‬אני אוהב‬
‫מאוד פירות הדר‪ :‬אשכולית‪ ,‬תפוז וקלמנטינה‪.‬‬
‫• כאשר הפירוט מופיע קודם – פרט‪ ,‬פרט‪ ,‬פרט – ביטוי מכליל‪.‬‬
‫אני אוהב מאוד אשכולית‪ ,‬תפוז וקלמנטינה – פירות הדר‪.‬‬

‫חוקים להוספת ביטוי מכליל‪:‬‬

‫• יש למצוא ביטוי שכולל בתוכו את כל הפריטים‪.‬‬
‫• ביטויים מכלילים שימושיים‪ :‬אנשים שונים‪ ,‬דברים שונים‪ ,‬זמנים שונים‪ ,‬מקומות‬
‫שונים‪ ,‬גורמים שונים‪ ,‬אופנים שונים‪ ,‬דרכים שונות‪ ,‬תחומים שונים‪ ,‬תופעות‬
‫שונות‪ ,‬מאפיינים שונים ועוד‪.‬‬

‫המרות‬
 ‫המרות של קפ״ה‪:‬‬
‫• קריאה‪:‬‬
‫משפט ללא קריאה‪ :‬מחר נצא לטיול שנתי‪.‬‬
‫משפט עם קריאה‪ :‬יש‪ ,‬מחר נצא לטיול שנתי‪.‬‬
‫• פנייה‪:‬‬
‫משפט ללא פנייה‪ :‬מסרתי לעדי את המכתב‪.‬‬
‫משפט עם פנייה‪ :‬עדי‪ ,‬אני מוסרת לך את המכתב‪.‬‬
‫• הסגר‪:‬‬
‫משפט ללא הסגר‪ :‬מחר נצא לטיול שנתי‬
‫משפט עם הסגר‪ :‬לצערי‪ ,‬מחר נצא לטיול שנתי‪.‬‬
‫• המרה משני משפטים פשוטים לאחד עם הסגר‪:‬‬
‫הטיול לגליל בוטל‪ ,‬כך טוען המנהל = לטענת המנהל‪ ,‬הטיול לגליל יבוטל‪.‬‬
‫• מדיבור ישיר ‪ /‬עקיף להסגר‪:‬‬
‫דיבור ישיר‪ :‬החזאי טען‪ :‬״מחר יעלו הטמפרטורות״‬
‫הסגר‪ :‬לטענת החזאי‪ ,‬מחר יעלו הטמפרטורות‪.‬‬
‫• המרה ממורכב לפשוט בעל הסגר‪:‬‬
‫הכדורגלן טוען כי השער אינו חוקי = לטענת הכדורגלן‪ ,‬השער אינו חוקי‪.‬‬

‫המרות של משפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור ישיר ‪ /‬עקיף‪:‬‬

‫זה מדבר על משפט בעל פסוקית מושא שמטרתה להביא את דברים שנאמרו‪ .‬מדברים פה‬
‫על שני סוגים‪:‬‬
‫הראשון הוא בעזרת דיבור ישיר‪ .‬ציטוט ממש של הנאמר‪.‬‬
‫השני הוא בעזרת דיבור עקיף‪ .‬לומר את הנאמר בלי לצטט‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫• דיבור ישיר‪:‬‬
‫החזאי אמר‪ :‬״מחר אשדר את התחזית״‪.‬‬
‫החזאי = נושא‪ ,‬אמר = נשוא‪ ,‬מחר אשדר את התחזית = פסוקית מושא‪ ,‬מחר =‬
‫תיאור‪ ,‬אשדר = נושא ‪ +‬נשוא‪ ,‬את התחזית = מושא‪.‬‬
‫• דיבור עקיף‪:‬‬
‫החזאי אמר שמחר הוא ישדר את התחזית‪.‬‬
‫החזאי = נושא‪ ,‬אמר = נשוא‪ ,‬שמחר הוא ישדר את התחזית = פסוקית מושא‪,‬‬
‫מחר = תיאור‪ ,‬הוא = נושא‪ ,‬ישדר = נשוא‪ ,‬את התחזית = מושא‪.‬‬

‫המרות של פירוק משפטים וכתיבת קטע לכיד‪:‬‬

‫כללי פירוק‪:‬‬
‫‪ .1‬לפי סדר כרונולוגי‬
‫‪ .2‬השמטת מילות קישור‬
‫‪ .3‬הימנעות ממאזכרים‬
‫‪ .4‬יצירת משפטים פשוטים ועצמאיים‬
‫‪ .5‬המשפט ״כך טען״ יהיה אחרון ברצף‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫לדברי שר החינוך יוענקו תמריצים לבתי ספר שיעודדו דיאלוג בין חילונים לדתיים‪:‬‬
‫‪ .1‬בתי ספר יעודדו דיאלוג בין חילונים לדתיים‬
‫‪ .2‬יוענקו תמריצים לבתי ספר‪.‬‬
‫‪ .3‬כך טען שר החינוך‬
 ‫הרכבת קטע לכיד‪:‬‬
‫הכלל – ההפך מפירוק משפטים‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫‪ .1‬דף מידע פורסם באינטרנט‬
‫‪ .2‬שם הדף ״מתנדב‪ ,‬דע זכויותיך״‬
‫‪ .3‬דף המידע מבהיר למתנדב את זכויותיו במקרה של תאונה‬
‫‪ .4‬דף המידע מדריך את המתנדב במקרה של תאונה‪.‬‬
‫דף המידע ״מתנדב‪ ,‬דע זכויותיך״ שפורסם באינטרנט‪ ,‬מבהיר למתנדב את זכויותיו ומדריך‬
‫אותו מה לעשות במקרה של תאונה‪.‬‬

‫המרה לתנאי קיים‪:‬‬

‫אם נלך לסרט‪ ,‬ניפגש בכיכר = לו היינו הולכים לסרט היינו נפגשים בכיכר‪.‬‬

‫פיסוק‪:‬‬
‫נקודה )‪ (.‬מסמנים בסוף משפט חיוו‬
‫דוגמה ‪:‬מחר יגיע החורף‪ .‬בסוף מבעים שאינם משפטים )כמו כותרות( אין מסמנים נקודה‪.‬‬

‫סימן שאלה )?( מסמנים בסוף שאלה‪.‬‬

‫דוגמה ‪:‬מה קרה? האם מחר יגיע החורף?‬
‫שאלה עקיפה אין מסמנים בסימן שאלה ‪.‬דוגמה ‪:‬הוא שאל מה קרה‪.‬‬

‫סימן קריאה )!( מסמנים בסוף משפט המביע תוקפנות או התרגשות ואחרי מילות קריאה‪.‬‬
‫דוגמות ‪:‬התמונות בכתבה היו מזעזעות! ‪ /‬די! צא מהחדר!‬

‫פסיק)‪(,‬‬
‫משפט כולל ‪ -‬במשפט כולל מפרידים בין החלקים הכוללים בפסיק‪ ,‬אך לא לפני ו' החיבור‪.‬‬
‫דוגמה ‪:‬שאבנו מידע מספרים‪ ,‬מעיתונים‪ ,‬מלומדות ומראיונות‪.‬‬
‫משפט מאוחה ‪ -‬באופן עקרוני יש להפריד משפטים זה מזה בפיסוק‪ ,‬לכן בין האיברים‬
‫במשפט המאוחה יש לסמן פסיק‪ .‬אם איברי המשפט קצרים‪ ,‬אין צורך לפסק ביניהם‪.‬‬
‫דוגמה ‪:‬נעשה גשום‪ ,‬אבל בכל זאת נצא לריצה קלה‪.‬‬
‫משפט מורכב ‪ -‬כל משפט מופרד בפסיק‪ ,‬ולכן במשפט המורכב נהוג להפריד באמצעות‬
‫פסיקים בין חלקיו ‪ -‬המשפט היסודי והפסוקיות‪ :‬אילו לסבתא היו גלגלים‪ ,‬גם היא הייתה‬
‫נוסעת‪.‬‬
‫לפני פסוקית אין צורך לשים פסיק‪ :‬ייתכן שייפתחו אפשרויות חדשות‪ /.‬הבעיה היא שהשערים‬
‫כבר נסגרו‪.‬‬

‫תמורה ‪ -‬את התמורה מפרידים מגוף המשפט בפסיקים‪.‬‬

‫האינטרנט‪ ,‬אמצעי התקשורת המהפכני‪ ,‬כבש בסערה את העולם‪.‬‬
‫המבקרים בתערוכה‪ ,‬חוץ מהילדים‪ ,‬גילו עניין‪.‬‬
‫משום כך מסמנים פסיק לפני המילים‪ :‬כגון‪ ,‬דהיינו‪ ,‬בייחוד‪ ,‬בעיקר‪ ,‬כלומר‪ ,‬כשאחריהן באה‬
‫תמורה‪ .‬אם התמורה קצרה‪ ,‬אפשר לוותר על הפסיק‪.‬‬

‫פנייה ‪,‬הסגר ‪,‬קריאה ‪ -‬מאחר שהפנייה‪ ,‬ההסגר והקריאה הם יסודות החורגים ממבנה‬
‫המשפט‪ ,‬מפרידים אותם בפיסוק מגוף המשפט‪.‬‬
 ‫פנייה‪ :‬אבא‪ ,‬תוכל לקחת אותי לקניון?‬
‫הסגר‪ :‬כידוע‪ ,‬כל הנחלים זורמים אל הים‪.‬‬
‫אם ההסגר קצר )בן מילה אחת( אפשר לוותר על הפסיק‪.‬‬
‫את הקריאה מפרידים מגוף המשפט בפסיק‪ :‬יש‪ ,‬כל אחד מקבל סופגניה!‬

‫נקודתיים)‪(:‬‬
‫א‪ .‬אחרי ביטוי מכליל )לפני תמורה מפרטת(‪.‬‬
‫דוגמה ‪:‬בכתיבה משתמשים ברכיבים שונים‪ :‬נימוק‪ ,‬דוגמה‪ ,‬סיבה‪ ,‬השערה‪ ,‬פתרון‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפני ציטוט או דיבור ישיר‪ .‬הדיבור הישיר מסומן במירכאות‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬הפועלים הצהירו‪" :‬נלך עד הסוף‪".‬‬
‫ג‪ .‬אחרי המילים‪ :‬למשל‪ ,‬כגון‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬כלומר‪...‬‬

‫מירכאות)" "(‬
‫א‪ .‬דיבור ישיר או ציטוט מסמנים במירכאות‪ .‬לפני הדיבור הישיר יבואו נקודתיים‪.‬‬
‫דוגמה ‪:‬הטכנאים הודיעו‪" :‬מחר מתחילים בעיצומים‪".‬‬
‫ב‪ .‬תמורה מזהה )שם פרטי( מופרדת מן המשפט במירכאות‪.‬‬
‫דוגמות ‪:‬הסרט "לשבור את הגלים" שבר קופות בארצות שונות‪ / .‬ראינו את המופע "אנפזה"‬
‫של להקת "בת שבע‪".‬‬

‫קו מפריד)‪(-‬‬
‫א‪ .‬במשפט ייחוד נהוג לסמן קו מפריד בין חלק הייחוד למשפט‪.‬‬
‫דוגמה ‪:‬הג'ירפה ‪ -‬צווארה ארוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסגר ארוך מופרד מן המשפט בקו מפריד‪.‬‬
‫דוגמה ‪:‬הבעיה הזאת ‪ -‬כך התרשמתי משיחות ארוכות שניהלתי איתו ‪ -‬עדיין מטרידה אותו‪.‬‬
‫ג‪ .‬בראש משפט לציון דיבור ישיר‪.‬‬
‫‪-‬האם נתראה בקרוב?‬
‫‪-‬ייתכן‪.‬‬

‫גרש )'( מציין קיצור של מילה או של שם פרטי‪ ,‬והוא מסומן אחרי האות האחרונה של‬
‫הקיצור‪.‬‬
‫עמ' = עמוד ‪ /‬רח' = רחוב ‪ /‬ח' נ' ביאליק = חיים נחמן ביאליק‬

‫גרשיים )"( מציינים ראשי תיבות‪ ,‬והם מסומנים תמיד לפני האות האחרונה‪.‬‬
‫אחה"צ = אחר הצהריים ‪ /‬ד"ש = דרישת שלום‪.‬‬

‫פרגמטיקה‪:‬‬
‫תמורה – הוספת מידע ופירוט על הטקסט‪ ,‬הוספת אמינות והדגמה‪.‬‬
‫הסגר – כתוב איפה שהסגר‪.‬‬
‫פסוקית נושא – מדגישה את המידע של הפסוקית‪.‬‬
‫פסוקית נשוא – הדגשה של העיקרי‪.‬‬
‫דיבור ישיר – דואג לדיוק רב במסירת הדברים בשם אומרם‪.‬‬
‫דיבור עקיף – העברה באופן עקיף של הדברים שנאמרו‪ ,‬פחות דיוק‪.‬‬

‫כאשר יש משפטים בהן נמצאות המילים לא ואלא אלו הם משפטים המסמלים מבני הדגשה‪.‬‬