‫טכנולוגיה בשירות האיכות‬

‫עבודת גמר בקורס ניהול האיכות בשירותי הבריאות‬

‫מוגש לפרופ' איל צימליכמן ופרופ' רן בליצר‬

‫מגישים‪:‬‬
‫ארקדי בנגייב ‪306844101‬‬
‫אדי גרבר ‪021794201‬‬

‫אפריל ‪2022‬‬
‫_____________________________________________‬
 ‫טכנולוגיה בשירות האיכות ‪ -‬עבודת גמר בקורס ׳ניהול האיכות בשירותי הבריאות׳‬
‫________________________________________________________________‬

‫תוכן עניינים‬

‫תקציר______________________________________________________________עמ׳ ‪2‬‬ ‫‪.1‬‬

‫טכנולוגיה ראשונה ‪__________________________________________Endeavor RX -‬עמ׳ ‪2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫טכנולוגיה שניה ‪____________________________________________HemoScreen -‬עמ׳ ‪7‬‬ ‫‪.3‬‬
‫דיון וסיכום __________________________________________________________עמ׳ ‪11‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ביבליוגרפיה _________________________________________________________עמ׳ ‪12‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪-‬כל התוכן‪ ,‬המספור בעבודה והלינקים ביבליוגרפיה ‪-‬הינם לינקים לחיצים לנוחיותכם‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________‬

‫‪1‬‬
 ‫טכנולוגיה בשירות האיכות ‪ -‬עבודת גמר בקורס ׳ניהול האיכות בשירותי הבריאות׳‬
‫________________________________________________________________‬

‫תקציר‬
‫עבודה זו מוגשת כעבודת סיום בקורס 'ניהול האיכות בשירותי הבריאות' בלימודי מוסמך במנהל עסקים (‪)MBA‬‬
‫במסלול ההתמחות בניהול הבריאות בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬במסגרת עבודה זו נבחנו‬
‫טכנולוגיות במטרה לבחון את יכולתן לשפר ולייעל את שירותי הבריאות תוך שמירה על איכות ובטיחות‬
‫מקסימליים‪.‬‬

‫הרפואה הינה תחום נוסף בה החדשנות מכה בכל הכח‪ ,‬מעצבת מחדש יסודות‪ ,‬משנה את חוקי המשחק ומגדירה‬
‫מחדש פרדיגמות‪ .‬בעבודה בחרנו להתמקד ב‪ 2-‬טכנולוגיות (‪ Endeavor RX‬משחק לטיפול בהפרעת קשב וריכוז‬
‫ו‪ HemoScreen-‬מכשיר לביצוע ספירת דם ‪ )CBC‬אשר מביאות תחומים שונים‪ :‬תחום המכשור הרפואי ותחום‬
‫הרפואה הדיגיטלית‪ ,‬טכנולוגיה שפותחה בחו״ל והשניה שפותחה בארץ (אבל טרם מתבצע בה שימוש בישראל)‪,‬‬
‫שוני גם מבחינה רגולטורית‪ .‬כמו כן‪ ,‬שוני מבחינת עולמות הרפואה‪ ,‬מצד אחד טכנולוגיה העוסקת באבחון ומאידך‬
‫בטכנולוגיה אחרת העוסקת בטיפול‪ ,‬וגם שוני במקום הטיפול כאשר בטכנולוגיה אחת ניתן להשתמש בבית ואילו‬
‫הטכנולוגיה השניה מצריכה שימוש בקהילה‪.‬‬

‫הטכנולוגיות אשר בחרנו להתמקד בהן‪:‬‬

‫‪ Endeavor RX‬משחק לטיפול בהפרעת קשב וריכוז‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ HemoScreen‬מכשיר לביצוע ‪.CBC‬‬ ‫‪.2‬‬

‫בהרחבה על הטכנולוגיה הראשונה ‪Endeavor RX‬‬

‫‪ Endeavor RX‬הינו משחק המחשב הראשון המאושר ע״י ה ‪ 1FDA‬לטיפול‪ .‬המשחק נועד לטפל בהפרעת קשב‬
‫וריכוז ‪.ADHD‬‬

‫רקע ‪ -‬הפרעת קשב וריכוז (נקראת כך בשגגה‪ ,‬משום ששמה המלא והנכון הינו ׳הפרעת קשב ריכוז‬
‫והיפראקטיביות‪ ,‬או ‪ ,)Attention Deficit Hyperactivity Disorder‬מדובר בהפרעה נוירו‪-‬פסיכיאטרית‪,‬‬
‫נוירו‪-‬התפתחותית‪ ,2‬ממנה סובלים ומאובחנים קרוב ל‪ 5% -‬מהאוכלוסייה ברחבי העולם עד גיל ‪ .18‬ההפרעה‬
‫הינה הפרעה כרונית‪ ,‬אשר אינה דועכת עם הזמן ומקשה על תפקודים ניהוליים של אלו הסובלים ממנה‪ADHD .‬‬
‫מתחלקת ל‪ 3-‬תתי‪-‬סוגים ‪.I‬קשבית‪.II ,‬היפראקטיבית‪/‬אימפולסיבית או ‪.III‬מעורבת‪ .‬האבחון מתבצע ע״י קלינאים‬
‫(לרוב נוירולוגים או פסיכיאטרים של הילד והמתבגר) אלו מאבחנים באמצעות תשאול והתרשמות קלינית (אבחון‬
‫מבוסס פנומנולוגיה ודיווח סובייקטיבי‪ ,‬כאשר לעיתים משתמשים בשאלונים מובנים לצרכי האבחון)‪ ,‬לשיטה זאת‬
‫מצרפים לעיתים מבחנים ממוחשבים שנועדו לבחון תגובה של הנבדק לטיפול פרמקולוגי (מבדקי ‪ TOVA‬או‬
‫דומים) אלו נועדו להשוות בין תפקודי המטופל‪/‬ת עם או בלי טיפול תרופתי‪ .‬הטיפול הינו טיפול משולב רב‬
‫מערכתי‪.I :‬טיפול שאינו תרופתי (התנהגותי‪-‬קוגניטיבי במסגרתו מקנים מיומנויות למידה וכ׳ו)‪ .II‬טיפול תרופתי‬
‫(סטימולנטים‪ ,‬אמפטמינים ואחרים)‪.‬‬
‫_________________________________________________________________________‬

‫‪2‬‬
 ‫טכנולוגיה בשירות האיכות ‪ -‬עבודת גמר בקורס ׳ניהול האיכות בשירותי הבריאות׳‬
‫________________________________________________________________‬

‫מקור הטכנולוגיה ‪ EndeavorRx -‬הינו משחק מבית חברת ‪ ,Akili Interactive Labs‬חברה פרטית שהוקמה ב‬
‫‪ ,2011‬בוסטון‪ ,‬ארה״ב‪ . 3‬חברת אקילי הציבה לעצמה יעד לפיתוח אמצעי טיפול‪ ,‬הערכה ואבחון דרך משחקים‬
‫דיגיטליים‪ ,‬הופכת להיות הראשונה בעולם לקבל אישור ‪ FDA‬לטיפול בהפרעה באמצעות תוכנת משחק‪ .‬המשחק‬
‫הינו תחת קטגוריה חדשה בתחום הבריאות הדיגיטלית ונמצא תחת תת‪-‬התחום של טיפול דיגיטלי‪Digital( 4‬‬
‫‪ therapeutics‬או ‪.)DTx‬‬

‫אופן השימוש ‪ -‬המשחק נועד לטפל בילדים בגילאי ‪ ,8-12‬הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מתת סוג מעורב או‬
‫קשבי בלבד‪ .‬במהלך השימוש במשחק‪ ,‬הילד בוחר דמות באמצעותה הוא משחק ועובר מסכים ומכשולים כאשר‬
‫ברקע ישנם גירויים הן ויזואליים והן אודיטוריים מהם הוא צריך להימנע או להתקל בכוונה תחילה (תלוי במשימה)‪.‬‬
‫במילים אחרות המשחק דורש מהילד להתרכז ולהתפקס על גירוי רב‪-‬מערכתי‪ ,‬כאשר ברקע‪ ,‬האלגוריתם המשחקי‬
‫לומד מתגובות הילד ומסתגל ליכולת הביצועים של הילד‪ .‬בהמשך המשחק‪ -‬נדרשת מהילד יכולת קשבית גבוהה‬
‫יותר והמשחק הופך למורכב וקשה יותר בהתאם לביצועי הילד והצלחתו במשימות‪ .‬מנוע המשחק עצמו מתבסס‬
‫על לחיצות על המסך (‪ )touch‬והן באמצעות ‪ gyroscope‬של הנייד‪.‬‬

‫הילד נדרש לשחק במשחק במשך ‪ 25‬דקות‪ ,‬פעם ביום‪ ,‬למשך ‪ 5‬פעמים בשבוע‪ ,‬במשך ‪ 4‬שבועות‪ ,‬כאשר במידת‬
‫הצורך‪ ,‬ניתן לאחר סיום תקופה זאת לבצע ׳חיזוקים׳ באמצעות זמן משחק נוסף‪ .‬הרופא אשר רושם את המשחק‬
‫כטיפול‪ ,‬נדרש להעביר את פרטי המרשם לפלטפורמה ייחודית הנקראת ‪( 5Phil‬שמהווה לכשעצמו סטארטאפ‬

‫_________________________________________________________________________‬

‫‪3‬‬
 ‫טכנולוגיה בשירות האיכות ‪ -‬עבודת גמר בקורס ׳ניהול האיכות בשירותי הבריאות׳‬
‫________________________________________________________________‬

‫חדשני המחבר בין ‪ stakeholders‬כגון בתי מרקחת‪ ,‬ביטוחים ומטופלים)‪ .‬הפלטפורמה של ‪ Phil‬בודקת את‬
‫המרשם ומספקת להורי המטופל ‪ SMS‬עם קוד אקטיבציה להפעלת האפליקציה (למשך ‪ 90‬יום‪ ,‬לאחר מכן נדרש‬
‫חידוש מרשם)‪ .‬ניתן במהלך הטיפול במשחק להמשיך טיפול התנהגותי‪ /‬הקניית מיומנויות ו‪/‬או להמשיך כרגיל עם‬
‫טיפול תרופתי ללא מפרע‪.‬‬

‫עדויות מדעיות‬
‫תחילה בוצעה הוכחת היתכנות ראשונית בטכנולוגיה מקדימה אצל מבוגרים (ניסיונות שליטה קוגניטיבית‬
‫באמצעות משחק פידבק) ולאחר שהוכח‪ ,‬פורסם ה‪ POC‬ב‪ ,Nature 6‬בהמשך עברו לפיילוט אצל ‪ 20‬ילדים‪ 7‬עם‬
‫‪16p11.2 deletion‬המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי בשילוב עם הפרעת קשב וריכוז (בוצעה השוואה לקרובי‬
‫משפחותיהם ללא המוטציה הגנטית ולמול ‪ 75‬ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז)‪ .‬ב‪ ,2018‬בוצע מחקר‪POC 8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ Pilot‬של‬ ‫ראשוני של הטכנולוגיה עצמה אצל ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז‪ ,‬בהמשך השנה‪ ,‬בוצע‬
‫הטכנולוגיה לטיפול בילדים עם קומורבידיות של הפרעת קשב וריכוז אשר על הספקטרום האוטיסטי‪ .‬אוקטובר‬
‫‪10‬‬
‫של ‪ 4‬מחקרים בכנס של ה איגוד האמריקאי לפסיכיאטרית הילד והמתבגר עם‬ ‫‪ ,2020‬מוצג פוסטר סיכום‬
‫תוצאות ‪ TOVA‬מרשימות של הנמכת הפגיעה בקשב אצל ‪ 35%‬מהילדים שהשתמשו בטכנולוגיה במשך ‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫שבועות‪ .‬לאחר מכן בוצע ‪ Randomized controlled study‬שפורסם במהדורה של בריאות דיגיטלית של ה‪La-‬‬
‫‪12‬‬
‫באמצעות הטכנולוגיה‬ ‫‪ .ncet‬בפברואר ‪ ,2021‬פורסמו ממצאי ‪ follow up‬לאחר שקבוצת ילדים טופלה ב‪2017‬‬
‫עם ממצאים של שימור רמת קשב‪ ,‬כאשר מחצית מהמטופלים שטופלו באמצעי הטכנולוגי‪ ,‬לא נמצאו סובלים‬
‫מהפרעת קשב וריכוז לאחר ‪ 3‬שנים ‪ .13‬אמצע ‪ ,2021‬נערך מחקר אפקטיביות הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בקרב‬
‫ילדים כטיפול תומך (עם או בלי טיפול תרופתי)‪ ,14‬בסוף אותה שנה מתבצע מחקר מדידה של אחד המעגלים במוח‬
‫לאחר מתן טיפול באמצעות הטכנולוגיה‪. 15‬‬

‫אישורים נדרשים בעולם‪/‬בישראל‬

‫המשחק של אקילי‪ ,‬הפך למעשה לטיפול הדיגיטלי‪-‬משחקי הראשון בעולם אשר מקבל את אישור ה ‪ FDA‬כטיפול‬
‫דיגיטלי‪ .‬חשוב לציין כי נכון לכתיבת מילים אלו‪ ,‬עדיין אין מסלול רגולטורי ל‪ Digital Health‬כפי שיש במקבילות לו‬
‫ה‪ Medical Device‬וה‪ .Pharma-‬לאחרונה החל פיילוט של מסלול הנקרא ‪ ,PRE-CERT‬המיועד להיות המסלול‬
‫הרגולטורי של ה‪ FDA-‬למוצרי ‪ ,Digital Health‬בדומה למשל למסלולי המכשור רפואי‪ ,‬כגון ‪ 510k‬או ‪ .PMA‬עת‬
‫כתיבת מילים אלו‪ ,‬ה‪ PRE-CERT‬נמצא בהליך פיילוט‪ ,‬כאשר ענקיות הטכנולוגיה הן חלק מהמשתתפות בפיילוט‪,‬‬
‫דוגמת ‪ Apple‬ו‪ Verily-‬של ‪ .Google‬על כן‪ ,‬עת הוגש המשחק לבחינת ה ‪ FDA‬הוא נשקל ונמדד כמכשור רפואי‬
‫וההסתכלות על ממשק רפואי‪-‬דיגיטלי הינו בבחינת ‪ .Software as a Medical Device‬משום שאין ל‪FDA‬‬
‫תקדים של מכשור רפואי לטיפול ב ‪( ADHD‬אין ‪ Predicate‬שהיה מותיר מסלול קל יותר באמצעות ‪,)510k‬‬
‫הפיתוח היה צריך לעבור מסלול ‪ De Novo‬של ‪.Pre-market Approval - PMA‬‬

‫_________________________________________________________________________‬

‫‪4‬‬
 ‫טכנולוגיה בשירות האיכות ‪ -‬עבודת גמר בקורס ׳ניהול האיכות בשירותי הבריאות׳‬
‫________________________________________________________________‬

‫בישראל‪ -‬כמו בכל הכנסת טכנולוגיה בדר״כ‪ ,‬תתכן ותידרש מיבואן הטכנולוגיה אישור לשימוש שניתן על ידי משרד‬
‫הבריאות ואגף ציוד רפואי (אמ"ר ‪ -‬אביזרים ומכשירים רפואיים)‪.‬‬

‫תכנית לאומית להטמעה והערכת תשומות‬

‫לצורך הטמעת הטכנולוגיה בישראל נמפה את כלל בעלי העניין‪:‬‬
‫‪ .1‬הרופאים (פסיכיאטרים ונוירולוגים) ‪.2‬בתי המרקחת ‪.3‬איגודים מקצועיים ‪.4‬איגודי הורים לילדים ‪.5‬משרד‬
‫הבריאות ‪.6‬חברות התרופות ‪.7‬קופות החולים‪.‬‬

‫להערכתנו‪ ,‬לאחר פניה רשמית ובשיתוף עם הרגולטור‪/‬משרד הבריאות‪ ,‬נתחיל בצעד ראשוני שמטרתו ליצור‬
‫תחושת דחיפות‪ :‬נפנה בראש ובראשונה לביסוס קשר חזק עם איגודי‪-‬הורים לילדים הסובלים מהפרעות הקשב‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬על מנת לייצב את הקואליציה החזקה‪ ,‬ישנו צורך בפרטנר חזק בדמות אחת מקופות החולים הגדולות‪,‬‬
‫אשר יוכל למעשה לשלם בעבור השירות למטופלים שלו‪ .‬ההליך יתבצע במספר ערוצים ויכלול בין היתר הרצאות‬
‫והצגת הממשק הטיפולי ל רופאים המומחים בתחום במרפאות החוץ הפסיכיאטריות‪/‬נוירולוגיות לילד והמתבגר‪,‬‬
‫במקביל יערכו מספר כנסים מקצועיים יחד עם האיגודים המקצועיים בתחום‪ .‬לצורך זאת ישנו צורך במוביל קליני (‬
‫‪ ,) Champion‬מדובר ברופא‪/‬ה מוביל‪/‬ה בתחום הטיפול בהפרעת הקשב והריכוז‪ ,‬אשר יוכלו למעשה לתווך את‬
‫הטכנולוגיה החדשה אל תוך העולם הטיפולי‪ ,‬לגשר על החשש מחדשנות‪ ,‬להסביר ולהיות כמעין ‪ ,Superuser‬או‬
‫להדריך כאלו ובכך למנוע ‪( Barriers to Adoption‬יפותח כלי הדרכה אונליין לרופאים על הטיפול הטכנולוגי יחד‬
‫עם הסברה‪ .‬הדרכה זאת תכלול את ההליך מהגעת הילד‪/‬ה ועד למשחק בבית‪ ,‬על כל הקומפוננטות בדרך‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬בהדרכה תתבצע סקירת מכלול האישורים‪ ,‬הרגולציה מסביב והתועלת מהטיפול הטכנולוגי כחלופה או‪/‬ו יחד‬
‫עם טיפול תרופתי‪).‬‬
‫חשוב לזכור כי הכלי הכי חזק שהינו בחזקת ה‪ Value Proposition -‬של הטיפול הטכנולוגי‪ ,‬הינו העובדה‪ ,‬כי‬
‫מדובר בטיפול שיכול להוות חלופה לטיפול תרופתי כגון סטימולנטים‪/‬אמפטמינים לילדים‪ .‬טיפול תרופתי זה (אף כי‬
‫נחשב בטוח מאוד ומתוקף מחקרית) הינו אחד המכשולים הגדולים משום שהוא מרחיק הורים רבים מלפנות‬
‫לטיפול עבור ילדיהם‪ .‬הוא מנציח את הסטיגמה וגורם לחשש של ממש יחד עם מגוון תופעות לוואי של דיכוי‬
‫תיאבון‪ ,‬אינסומניה והפרעות מצב רוח אשר יכולים להגיע בסמיכות לשימוש בטיפול תרופתי זה (מתילפנידאט‬
‫ונגזרותיו)‪.‬‬
‫אנו נפעל ליצירת חזון מרכזי שהוא‪ :‬קיימת חלופה טיפולית‪-‬חדשנית‪ ,‬במקום נתינת תרופות או כטיפול משלים‪ .‬את‬
‫החזון נפיץ ע״י שימוש ברשתות החברתיות וע״י פרסום ושיווק ייעודי‪ .‬נעשה זאת על ידי מידע לאו דווקא פרסומי‪,‬‬
‫אלא אינפורמטיבי ומדעי‪ .‬הדבר יסייע ביצירת קרקע‪ ,‬המאפשרת הנגשת מידע מעשיר להורים‪ ,‬במטרה אחת‪-‬‬
‫‪ Reach the mind with data‬כאשר באמצעות הדאטה נוכל ׳לגייס׳ את ההורים‪ .‬ידוע שישנו אחוז לא מבוטל של‬
‫הורים אשר מתנגד למתן תרופות סטימולנטיות או אמפטמינים לילדיהם‪ .‬בכך ‪Reach the heart with values‬‬
‫ע״י זאת נעשיר את המשתמשים ואת ההורים‪ ,‬בכלים חדשים ובאפשרות הבחירה‪.‬‬
‫_________________________________________________________________________‬

‫‪5‬‬
 ‫טכנולוגיה בשירות האיכות ‪ -‬עבודת גמר בקורס ׳ניהול האיכות בשירותי הבריאות׳‬
‫________________________________________________________________‬

‫בנוסף‪ ,‬נדרש פרטנר מצד בית המרקחת אשר יוכל להקים ממשק ‪ API‬דרכו יוכלו ׳לסלק׳ את המרשם שנשלח‬
‫מהרופא‪/‬ה בקופת החולים‪ ,‬אל מול מערכת הענן של אקילי ומנגד לאפשר הנפקת קוד‪/‬מרשם למטופל‪ .‬ישנו צורך‬
‫בהטעמה והכנסת קידוד מיוחד לטיפול דיגיטלי בהפרעת קשב וריכוז אשר אותו יוכלו הרופאים לקודד‪ ,‬לכן ישנו‬
‫צורך בתיאום מול הרגולטור (משרד הבריאות)‪.‬‬

‫הערכת תשומות‬
‫ישנו צורך לתרגם חלק מהממשק (ואולי אף לדובב אותו לעברית)‪ ,‬נדרש כמו כן פיתוח של ‪ API‬לסליקת המרשם‪,‬‬
‫וכמו כן השקעה בשיווק (כנסים‪ ,‬מערכת הדרכה אונליין)‪ .‬בנוסף נדרשת סביבת ענן לוקלית ותקן פרטיות מותאם (‬
‫‪ )HIPAA compliance‬עם עדיפות לפרוטוקול ‪.FHIR‬‬

‫סך כל העלויות מוערכות סביב ‪( ₪ 350,000‬לערך)‪.‬‬

‫תכנית הערכה ומדידה‬

‫ימדדו מספר מדדי תהליך על מנת לעקוב אחר ההתקדמות של השימוש בטכנולוגיה‪:‬‬
‫‪ .1‬שיעור השימוש ורישום המרשמים בעבור ילדים (תחת קידוד מיוחד) בטיפול הדיגיטלי החדש‪.‬‬
‫‪ . 2‬שיעור הפחתת השימוש בתרופות מסוג סטימולנטים‪/‬אמפטמינים ביחס לכמות הילדים שאובחנו בשנה זאת‬
‫כסובלים מהפרעת קשב וריכוז (יילקח באנונימיות מהקופה השותפה‪ -‬ביחס לשנה הקודמת)‪.‬‬

‫דיון ב‪ consequences Unintended-‬אפשריים‬

‫‪ . 1‬משום שמדובר בטיפול‪ ,‬הבנוי על פלטפורמה משחקית ישנו צורך להגביל‪/‬לראות שישנו מנגנון המגביל את‬
‫זמן המשחק כפי שישנו ׳מינון מקובל'‪ .‬פתיחת הממשק והורדתו באמצעות הקוד המיוחד במרשם מיוחד‪ ,‬מאפשר‬
‫למעשה שימוש במסגרת של ‪ 3‬חודשים‪ ,‬כאשר ההמלצה היא לשחק ‪ 25‬דקות ביום‪ ,‬בשעה קבועה‪( ,‬בעדיפות לא‬
‫לפני השינה)‪ 5 ,‬פעמים בשבוע‪ .‬נכון לכתיבת מילים אלו‪ -‬אין מסגרת הגבלה לזמן משחק יומי מקסימלי‪ .‬בעולם‬
‫קיימות מדינות בהם ישנם חוקים המנסים להגביל ולגרום להורים להגביל את זמן המסך של ילדיהם (סין לדוגמא)‬
‫במיוחד לאחר משבר הקורונה‪ .‬נוצרת בעייתיות משום שהטיפול הופך לממשק נוסף בו הילד בסופו של יום מול‬
‫המסך‪.‬‬
‫‪ . 2‬משום שמדובר בטיפול דיגיטלי המועמד כחלופה אפשרית לטיפול תרופתי או טיפול התנהגותי‪ ,‬ייתכן ויהיו‬
‫הורים למטופלים אשר לא ירצו לסגת מטיפול זה לכיוון של שילוב של טיפול תרופתי בנוסף או כחלופה ולמעשה‪-‬‬
‫הדבר עלול להוות מכשול לשיפור ההפרעה אצל ילדיהם‪.‬‬
‫‪ .3‬תוצאה לא חיובית נוספת עלולה להיות‪ ,‬שימוש בלתי הולם משום שלא מדובר בתרופה אלה ׳במשחק׳ ולכן‬
‫תיתכן יד קלה על ההדק‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________‬

‫‪6‬‬
 ‫טכנולוגיה בשירות האיכות ‪ -‬עבודת גמר בקורס ׳ניהול האיכות בשירותי הבריאות׳‬
‫________________________________________________________________‬

‫בהרחבה על הטכנולוגיה השניה ‪ HemoScreen‬מכשיר לביצוע ‪ - CBC‬מכשיר נייד לביצוע ספירת דם מלאה‬
‫בכל ‪ ,Point of care‬אשר הינו המכשיר הנייד הראשון המאפשר דיפרנציאציה לכל ‪ 5‬סוגי תאי הדם הלבנים‪,‬‬
‫שאושר ע״י ה‪.FDA16‬‬

‫רקע ‪ -‬בדיקת ספירת דם או ‪ ,)CBC) Complete blood count‬הינה בדיקה של נוזל הדם ומרכיביו השונים והינה‬
‫הבדיקה הסטנדרטית המתבצעת כיום במכלול בתי חולים ומרפאות ברחבי העולם‪ .‬בדר״כ הבדיקה בודקת ונותנת‬
‫מידע על תאי הדם האדומים‪ ,‬הלבנים (על סוגיו)‪ ,‬הטסיות‪ ,‬המוגלובין המטוקריט וכן הלאה‪ .‬הבדיקה משמשת‬
‫בדר״כ לצרכי סקרינינג כללי במכלול מצבים רפואיים ומחלות שונות‪ .‬הבדיקה גם נותנת מידע משמעותי לרופא‬
‫הראשוני או ה‪ Gatekeeper -‬אשר יכול לסייע בהעלאת חשד אם ישנו זיהום‪ ,‬אנמיה‪ ,‬הרעלה‪ ,‬דימום או חשד‬
‫לתחלואה אונקולוגית‪ . 17‬במקרים רבים‪ ,‬הבדיקה מבוצעת באופן שגרתי‪ ,‬כחלק מפאנל רחב יותר שנעשה כל כמה‬
‫ימים אצל מטופלים המאושפזים ויכול לציין שיפור‪ ,‬החמרה או צורך במתן עירוי‪.‬‬
‫תחילה‪ ,‬פותחה הטכנולוגיה לאחר שהחל שימוש במיקרוסקופ (אנטוני ואן לוונהוק אשר שכלל את מיקרוסקופ‬
‫האור והחל לתאר תאים תחת הגדלה) ובהמשך בשנות ה ‪ 40‬במאה הקודמת‪ ,‬היה זה וולס ה‪.‬קולטר‪ ,‬מהנדס‬
‫חשמל אשר בעקבות הצורך שהתעורר עת משבר הירושימה ונגסקי‪ ,‬החליט לפתח אמצעים משוכללים יותר‬
‫לביצוע הבדיקה (במתודה הנקרא על שמו ‪ coulter counter principle‬אשר מודד חלקיקים בנוזל זורם)‪ .‬השיטה‬
‫שהמציא‪ ,‬נמצאת בשימוש במעל ל‪ 98%‬מהמכשירים כיום‪ .‬בקצרה‪ ,‬במהלך שיטה זאת נמדדת באמצעות‬
‫אלקטרודות‪ ,‬ההתנגדות החשמלית של חלקיק שעובר בנוזל וע״י ההתנגדות של החלקיק ניתן להבין מהו החלקיק‬
‫(טסיות‪ ,‬תאים אדומים וכו)‪.‬‬
‫‪ -‬כיום מרבית המכשירים לביצוע ספירת דם מסווגים לפי יכולות הדיפרנציאציה שלהם לסוגי שונים של תאי הדם‬
‫הלבנים‪ .‬מכשירי ׳‪ 3‬סוגים׳‪ ,‬או ׳‪ 5‬סוגים׳ (‪:)A 3-part differential cell counter and 5-part cell counter‬‬
‫‪ 3‬סוגים מצליח להבדיל בין ‪ 3‬סוגי תאי דם לבנים‪ :‬נויטרופילים‪ ,‬לימפוציטים ומונוציטים‪.‬‬
‫‪ 5‬סוגים (שעושה שימוש בעקרון של קאולטר וב‪ Flow Cytometry -‬המאפשרת בנוסף להבין את הגרנולריות ואת‬
‫הדיאמטר של החלקיק) יכול לעשות דיפרנציאציה של ‪ 5‬סוגי תאי דם לבנים‪ :‬נויטרופילים‪ ,‬לימפוציטים‪ ,‬בזופילים‪,‬‬
‫אאוזינופילים ומונוציטים‪.‬‬
‫חשוב לציין כי בעולם ישנה חשיבות מכרעת לפיתוח מסוג זה (כפי שעוד נפרט) וישנם פיתוחים דומים דוגמת‬
‫מכשיר ה‪ OLO-‬של ‪( Sight Diagnostics‬אשר עושה דבר דומה בטכנולוגיה שונה וקיבל אישור ‪ )510K‬המאפשר‬
‫בדקירת אצבע לבצע ספירה מלאה מבוססת צילום וניתוח באמצעי בינה מלאכותית‪ .‬כמובן שלא ניתן לכתוב את‬
‫העבודה הנ״ל מבלי להתייחס לשערוריית העבר שעוררה בנושא זה היזמת אליזבת׳ הולמס עם החברה שלה‬
‫‪ Theranos‬שניסו לייצר מכשיר דומה בעבר‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________‬

‫‪7‬‬
 ‫טכנולוגיה בשירות האיכות ‪ -‬עבודת גמר בקורס ׳ניהול האיכות בשירותי הבריאות׳‬
‫________________________________________________________________‬

‫מקור טכנולוגיה ‪ HemoScreen‬הוא מכשיר רפואי אשר פותח ע״י חברת ‪PIXCELL Medical Technologies‬‬
‫‪ ,LTD‬חברה פרטית שהוקמה ב ‪ 2008‬ע״י שני חוקרים מהטכניון‪ ,‬ישראל‪ .‬ב‪ 2021-‬נרכשו רוב האופציות של‬
‫פיקסל ע״י ‪( Soulbrain Holdings‬חברה קוריאנית ציבורית המובילה בתחום ה‪ ,semiconductor-‬אשר שאפה‬
‫לחדור לתחומי האבחון‪/‬המכשור הרפואי הנייד)‪ PIXCELL .‬הוקמה במטרה להנגיש בכל מקום בו ניתן (‪Point Of‬‬
‫‪ ) Care‬בדיקות ומכשור ייעודי‪-‬חדשני‪ ,‬על מנת לקזז עלויות במטרה להפחית זמן‪ ,‬בירוקרטיה ושימוש במעבדות‬
‫חיצוניות‪ .‬וכפי שצוין הפכה להיות הראשונה בעולם אשר פיתחה מכשיר נייד לבדיקות דם מלאות ( ‪ 5‬סוגי תאי דם‬
‫לבנים) בטכנולוגיה חדשנית אשר קיבל אישור ‪.FDA‬‬

‫אופן השימוש ‪ -‬המכשיר הינו מכשיר קטן (‪ 26x30x17.5‬ס״מ) וקל (‪ 5.5‬ק״ג) אשר ניתן לחברו בקלות לחשמל‬
‫(מכיל יציאות מדפסת‪/‬סורק)‪ .‬במכשיר נעשה שימוש במחסניות חד‪-‬פעמיות ולא נדרשים ריאגנטים‪ ,‬תחזוקה‬
‫שוטפת או קליברציות‪ .‬בבסיס הטכנולוגיה‪ ,‬ישנם מחסניות חד‪-‬פעמיות ייעודיות (בתמונות) אשר באמצעות חלק‬
‫הנשלף מהן (‪ ) sample collection device‬סופגים מעט מדם שנלקח קודם לכן (ישירות ממבחנה או מכוסית‬
‫קטנה ייעודית‪ ,‬בהמשך התקבל היתר גם לספיגה ישירות מדקירת אצבע)‪ ,‬החלק הנשלף מוכנס לתוך המחסנית‬
‫הייעודית (‪ ) Cartridge‬אשר מוכנס בקדמת המכשיר לתא מיוחד‪ .‬לאחר מכן מוכנס הקוד מטופל (ידנית או ע״י‬
‫סריקת הברקוד ע״ג המבחנה) על מנת לשייך בין דגימה לבין מטופל ‪.‬‬

‫הטכנולוגיה מוגנת באמצעות משפחה של כ‪ 20-‬פטנטים‪ ,‬אלו פועלים על עקרונות של מיקרו‪-‬נוזלים ואמצעי בינה‬
‫מלאכותית‪ ,‬כאשר בבסיס ה‪ IP-‬ישנה טכנולוגיה שעובדת על עקרונות ‪ ,viscoelastic focusing‬המאפשר זרימת‬
‫תאים בטור וסריקה שלהם‪ .‬לאחר מספר דקות ניתנת תשובה על גבי צג ‪( LCD‬או בפלט דרך מדפסת) של ‪20‬‬
‫מרכיבים כולל‪RBC, WBC, HGB, HCT, MCV, MCH, MCHC, PLT, RDW, MPV and percentage and :‬‬
‫‪ .absolute counts of NEUT, LYMP, MONO, EOS, BASO‬בנוסף‪ ,‬הוא יודע לציין נוכחות של תאים‬
‫אבנורמליים כגון ‪ IG, nRBC, Blasts‬וצברים של ‪.PLT‬‬

‫_________________________________________________________________________‬

‫‪8‬‬
 ‫טכנולוגיה בשירות האיכות ‪ -‬עבודת גמר בקורס ׳ניהול האיכות בשירותי הבריאות׳‬
‫________________________________________________________________‬

‫אישורים נדרשים בעולם‪/‬בישראל‬

‫המכשיר של פיקסל‪ ,‬הפך למכשיר הראשון בעולם שקיבל את אישור ה‪ FDA-‬לצרכי ביצוע ספירת דם ל‪ 5-‬סוגים‬
‫של תאי‪-‬דם לבנים‪ ,‬באופן נייד‪ .‬כמו כן קיבל אישור ‪ CE‬לשימוש באירופה‪ ,‬את אישור ה‪( ETL Mark-‬קנדה וצפון‬
‫ארה״ב)‪( TGA Approval ,‬אוסטרליה) ובנוסף עבר וקיבל אישור מב״ר בישראל (אמ״ר)‪.‬‬

‫תכנית לאומית להטמעה והערכת תשומות‬

‫לצורך הטמעת הטכנולוגיה בישראל נדרש למפות ראשית את כלל בעלי העניין ‪:‬‬
‫‪ . 1‬הרופאים (רופאי משפחה‪ ,‬ילדים‪ ,‬המטולוגים‪ ,‬זיהומולוגים‪ ,‬טיפול נמרץ ורפואת חירום וייתכן ותחומים נוספים)‬
‫‪ . 2‬עובדי המעבדות וארגון העובדים היציג (׳הסתדרות עובדי המעבדות׳) ‪.3‬איגודים מקצועיים ‪.4‬משרד הבריאות‬
‫‪ .6‬קופות החולים‪.‬‬

‫להערכתנו‪ ,‬על מנת ליצור תחושת דחיפות ישנו צורך תחילה למפות את הכאב‪ .‬נרצה תחילה לפנות למשרד‬
‫הבריאות שמכיר ואישר בעברו את המכשיר‪ ,‬נרצה להבין את הרגולציה ולהבין האם ישנם מגבלות נוספות (מי‬
‫רשאי לקחת בדיקת דם בארץ‪ ,‬האם ישנה הגבלה על כמות מכשירים לאזור מסוים וכן הלאה)‪ .‬משם נתחיל לסקור‬
‫מרפאות ראשוניות על מנת להבין את הרופאים והאחיות בשטח ואת הצרכים שלהם‪ ,‬האם המכשיר יכול להקל את‬
‫עומס עבודתם‪ ,‬האם ישנו איש צוות במרפאה שיכול לבצע דקירה של אצבע המטופל או לקיחת בדיקה והאם הם‬
‫בכלל מוכנים לבצע זאת במידת הצורך‪ .‬נרצה לפנות לאיגודים המקצועיים בהבנת עמדתם והנגשת הצורך‪ ,‬ופניה‬
‫לארגונם היציג של עובדי המעבדות (הסתדרות עובדי המעבדות) להציג את ההקלה שתיווצר באמצעי הנוכחי‬
‫כאשר יוכנס לשימוש המכשיר הנ״ל‪.‬‬
‫אנו נרצה ליצור שת״פ עם אחת הקופות על מנת לייצר קואליציה רבת עוצמה שתיצור חזון‪-‬שיתופי של הנגשת‬
‫השירות‪ ,‬מיד לאחר מכן נבצע מיפוי של הפלואו הנוכחי באותה הקופה על כל מרכיביו במטרה להבין איך עובד‬
‫המסלול הנוכחי של מטופל‪/‬ת שצריך בירור ראשוני של בדיקות דם כעת או מעקב אחר בדיקות דם באופן קבוע‪.‬‬
‫אלו ימופו החל מהנקודה שהמטופל‪ :‬מבקש‪/‬מתבקש עד שעושה את בדיקות הדם‪ ,‬מה הכאב בדרך‪ ,‬מה העלויות‬
‫לקופה‪ ,‬כמה הפסד יש בהפניית לבדיקות מעבדה במעבדות חיצוניות במידה ואין באותו מחוז‪/‬מרפאה מעבדה)‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________‬

‫‪9‬‬
 ‫טכנולוגיה בשירות האיכות ‪ -‬עבודת גמר בקורס ׳ניהול האיכות בשירותי הבריאות׳‬
‫________________________________________________________________‬

‫לאחר הבנת המשמעות הכלכלית והבנת עומק הפגיעה באיכות הטיפול של המטופלים‪ ,‬נתחיל ביצירת פיילוט‬
‫ראשון של החדרה והטמעת המכשיר‪.‬‬
‫במקביל תפותח הכשרה לראשוני המרפאות שיקבלו את המכשור‪ ,‬יעמדו לרשותם אנשי הדרכה והטמעה מטעם‬
‫החברה אלו יוכלו למעשה לתווך את הטכנולוגיה החדשה אל תוך העולם הטיפולי‪ ,‬לגשר על החשש מחדשנות‪,‬‬
‫להסביר ולהיות כמעין ‪ Superuser‬או להדריך כאלו ובכך למנוע ‪ .Barriers to Adoption‬ההליך יתבצע במספר‬
‫ערוצים ויכלול בין היתר הרצאות והצגת המכשיר‪ .‬באותה העת‪ ,‬יערכו מספר כנסים מקצועיים יחד עם האיגודים‬
‫המקצועיים בתחום‪ .‬במקביל יפותח ע״י הקופה והחברה פרוטוקול העברת נתונים שיאפשר העברת תוצאות‬
‫בדיקת הדם מהמכשיר ישירות לתוך תיק המטופל (‪ API‬מהמכשיר לקמיליון‪/‬קליקס וכ׳ו)‪ .‬בהמשך ובהתאם‬
‫להצלחות‪ ,‬נבסס את הצפת החזון החוצה לכלל הקופה‪ ,‬כאשר המטרה בהמשך תהיה העצמת הפעילות לכל‬
‫הקופה והמרפאות שלה בפריסה ארצית‪ .‬המטרה הראשונית בפיילוט‪ ,‬תהיה הקטנת העלויות לקופה ושיפור‬
‫שביעות רצון המטופלים ברבעון הראשון‪ .‬על מנת לייצר ולהציג הצלחות מהירות‪ ,‬ננסה להבין באמצעי ביג דאטה‬
‫האם ע״י הפיילוט הצליחו לקדם אבחון מהיר יותר של תחלואה בשל חסכון הזמן (צעד שני בפיילוט)‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬
‫ובהתאם להצלחה‪ ,‬אנו נרצה להפיץ את המכשיר למכלול הקופות בארץ ולאפשר את הרחבת השינוי שיצרנו‬
‫ולדאוג שייקלט‪.18‬‬

‫הערכת תשומות‬
‫עלות מכשיר בודד הינו ‪ 4500€‬ועלות מחסנית חד פעמית הינה ‪.8€19‬נדרש פיתוח של ‪ API‬לסליקת המרשם‬
‫והעברת נתונים למערכות הקיימות (קמיליון‪ ,‬קליקס וכו)‪ ,‬בנוסף נדרשת סביבת ענן לוקלית ותקן פרטיות מותאם (‬
‫‪ )HIPAA compliance‬עם עדיפות לפרוטוקול ‪ ,FHIR‬והשקעה בשיווק (כנסים‪ ,‬מערכת הדרכה אונליין)‪ .‬איוש של‬
‫תמיכה וצוות הדרכה‪.‬‬

‫סך כל העלויות מוערכות סביב ‪( ₪ 500,000‬לערך ל‪ 10-‬מרפאות ותשתית מלאה)‪.‬‬

‫תכנית הערכה ומדידה‬

‫ימדדו מספר מדדי תהליך על מנת לעקוב אחר ההתקדמות של השימוש בטכנולוגיה‪:‬‬
‫‪ .1‬חסכון הוצאות הקופה בהוצאה‪-‬עבור בדיקות דם‪ ,‬בהשוואה לאותו הרבעון בשנה שעברה (ביחס לאותם ‪10‬‬
‫מרפאות ראשוניות בפיילוט)‪ ,‬כאשר יש לשים לב‪ ,‬כי בעת שימוש בטכנולוגיה חדשה ייתכן שימוש יתר‪.‬‬
‫‪ .2‬יכולת זיהוי מוקדם של תחלואה קשה באופן מוקדם יותר בשל זמינות טכנולוגית לספירת דם (ביחס לרבעון‬
‫הקודם)‪.‬‬
‫‪ .3‬שביעות רצון המטופלים ע״י סיקור מקומי‪.‬‬
‫‪ .4‬שביעות רצון נותני השירות וצוות המרפאה‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________‬

‫‪10‬‬
 ‫טכנולוגיה בשירות האיכות ‪ -‬עבודת גמר בקורס ׳ניהול האיכות בשירותי הבריאות׳‬
‫________________________________________________________________‬

‫דיון ב‪ consequences Unintended-‬אפשריים‪.‬‬

‫‪ . 1‬משום שמדובר בטכנולוגיה חדשנית וזמינה מאוד‪ ,‬אשר יש בה חסכון של ממש ונוחיות יחד עם ירידה‬
‫בבירוקרטיה‪ ,‬טמון בה סיכון משום שבזמינותה היא עלולה למסך על בירור אחר שהיה מתבצע לולא הבדיקה‬
‫הייתה כה זמינה‪ .‬בנוסף‪ ,‬רופא קהילה ממוצע‪ ,‬אשר ייתכן שבהעדר הבדיקה היה מעלה מספר כיוונים לבירור בעת‬
‫התייצגות תסמינים כלשהן‪ ,‬כעת עם המצאות המכשיר תחת אפו ייתכן וראייתו תוגבל להסתכלות פחות רחבה‪.‬‬
‫‪ .2‬עצם הימצאות המכשיר לבדיקה במרפאה הקהילתית‪ ,‬יתכן ויכול לגרום לכך שיבוצע בירור פחות מעמיק‬
‫משהיה מבוצע לולא בדיקת הדם הייתה נשלחת למעבדה המרכזית אשר ניתן לבצע בה בירור רחב ומעמיק יותר‪,‬‬
‫ובכך להעמיד את המטופל בפני סכנה בה הבירור הוא מוגבל‪.‬‬
‫‪ .3‬שימוש יתר בשל הקלות בה ניתן לבצע בדיקת דם באמצעי זה‪ ,‬ייתכן שלא לצורך‪.‬‬

‫דיון וסיכום‬
‫בעבודה זו אשר הוגשה כפרויקט הסיום בקורס 'ניהול האיכות בשירותי הבריאות' נבחנו לעומק שתי טכנולוגיות‬
‫שונות‪ ,‬האחת מעולמות ה‪ Medical Devices-‬והשניה מה‪ .Digital Health-‬מטרתנו הייתה לבחון‪ ,‬האם יש‬
‫בטכנולוגיות אלו כדי לשפר ולייעל שירותי בריאות תוך שמירה על איכות ובטיחות מקסימליים‪ .‬בוצעה בחינת‬
‫המדיניות‪ ,‬היתרונות והחסרונות והתוצאות אליהן יכולה להוביל הטמעת הטכנולוגיה בפועל‪.‬‬

‫נוכחנו לגלות את המתח הקיים במערכת‪ ,‬בין גודל החדשנות מצד אחד לבין החסמים והרגולציה מהצד השני‪.‬‬
‫ברמה המקומית‪ ,‬מבחינה רגולטורית ושיווקית‪ ,‬קיימים בישראל מספר מנגנונים בהם טכנולוגיה רפואית עוברת‬
‫הטמעה והופכת שמישה ונפוצה‪ .‬לאחר מחקר של התהליכים השונים וסקירת מקורות‪ ,‬עולה כי על‪-‬אף קיומם של‬
‫מנגנונים מקומיים (אמ״ר למשל או גופי מסחור וחדשנות בתי‪-‬חולימיים כגון ‪ )TTO's‬קיימות מספר נקודות תורפה‬
‫של חוסר אחידות בתהליכי אימוץ הטכנולוגיה יחד עם הבדלים בולטים בהיקף הפעילות בין השחקנים השונים‪.‬‬
‫בשל הנחיות העבודה ומגבלת המילים‪ ,‬ניסינו להתייחס כמיטב יכולתנו למרבית נקודות תורפה אלו וגיבשנו‬
‫המלצות שונות לתכניות התערבות לאומית שמטרתן שיפור באיכות הטיפול‪ ,‬הכולל הטמעת טכנולוגיות בצורה‬
‫היעילה ביותר‪.‬‬

‫השינוי הוא כאן‪ ,‬הוא קורה ובלתי ניתן לעצירה‪ .‬רתימה נכונה של כוחות אלו במנגנונים נבונים יובילו לשימוש‬
‫מושכל ולשיפור משמעותי באיכות הטיפול לה זוכים המטופלים אך עם זאת טיב השינוי חייב להתבצע בצורה בה‬
‫אנו זוכרים את המטרה שלשמה התכנסנו ‪ -‬הקלת סבלם של המטופלים‪.‬‬

‫‪“We Change, or We Die” GS Kaplan‬‬

‫_________________________________________________________________________‬

‫‪11‬‬
 ‫ עבודת גמר בקורס ׳ניהול האיכות בשירותי הבריאות׳‬- ‫טכנולוגיה בשירות האיכות‬
________________________________________________________________

References| ‫ביבליוגרפיה‬
1. FDA NEWS RELEASE , FDA Permits Marketing of First Game-Based Digital
Therapeutic to Improve Attention Function in Children with ADHD. June 15, 2020
2. American Psychiatric Association | ADHD
3. Crunchbase | Akili
4. Digital Therapies Alliance | 501(c)(6) non-profit trade association of industry
leaders and stakeholders
5. https://phil.us/
6. Anguera, J., Boccanfuso, J., Rintoul, J. et al. Video game training enhances
cognitive control in older adults. Nature 501, 97–101 (2013).
https://doi.org/10.1038/nature12486
7. Anguera, J., Brandes-Aitken, A., Rolle, C. et al. Characterizing cognitive control
abilities in children with 16p11.2 deletion using adaptive ‘video game’ technology:
a pilot study. Transl Psychiatry 6, e893 (2016). https://doi.org/10.1038/tp.2016.178
8. Davis, NO, Bower, J, and Kollins, SH. Proof-of-concept study of an at-home
engaging, digital intervention for pediatric ADHD. PLoS One, 2018, 13(1): e0189749.
https://doi.org/10.1371/journal.pone.0189748
9. Yerys BE, Bertollo JR, Kenworthy L, et al. Brief Report: Pilot Study of a Novel
Interactive Digital Treatment to Improve Cognitive Control in Children with Autism
Spectrum Disorder and Co-occurring ADHD Symptoms. J Autism Dev Disord.
2019;49(4):1727-1737. doi:10.1007/s10803-018-3856-7
10. Melmed R., Lutz J., Jina A. Improving Objective Measures of Attention in Test of
Variables of Attention (TOVA) into Normative Ranges with AKL-T01, a Digital
Treatment for Attention in Pediatric ADHD.
11. Kollins, SH, DeLoss, DJ, Canadas, E, et al. A novel digital intervention for actively
reducing severity of paediatric ADHD (STARS-ADHD): a randomized controlled trial
Lancet Digital Health 2020; 2(4): PE168-E178 doi: https://doi.org/10.1016/S2589-
7500(20)30017-0
12. Anguera JA, Brandes-Aitken AN, Antovich AD, Rolle CE, Desai SS, and Marco EJ.
A pilot study to determine the feasibility of enhancing cognitive abilities in children
_________________________________________________________________________

12
 ‫ עבודת גמר בקורס ׳ניהול האיכות בשירותי הבריאות׳‬- ‫טכנולוגיה בשירות האיכות‬
________________________________________________________________

with sensory processing dysfunction. PLoS One. 2017;12(4):1-19.

doi:10.1371/journal.pone.
13. Jurigova, B. G., Gerdes, M. R., Anguera, J. A., & Marco, E. J. (2021). Sustained
benefits of cognitive training in children with inattention, three-year follow-up.
PLoS one, 16(2), e0246449.
14. Kollins, S.H., Childress, A, Heusser, AC and Lutz, J. (2021). Effectiveness of a
digital therapeutic as adjunct to treatment with medication in pediatric ADHD. npj
Digit. Med. 4, 58. https://doi.org/10.1038/s41746-021-00429-0
15. Gallen, C. L., Anguera, J. A., Gerdes, M. R., Simon, A. J., Cañadas, E., & Marco, E.
J. (2021). Enhancing neural markers of attention in children with ADHD using a
digital therapeutic. PloS one, 16(12), e0261981
16. FDA Approval - 510(k) Premarket Notification
17. CBC - American Association for Clinical Chemistry
18. Kotter -The 8-Step Process for Leading Chang
19. Point-of-care hematology analyser based on visco-elastic focusing, digital
imaging, image processing and machine learning

_________________________________________________________________________

13