‫הקרב על בארי – סיפורה של פלוגה ב'‬ ‫●‬

‫אלישי ג'ייסון‬

‫בסדר תנועה באוויר היינו מסוק ‪ .2‬כשהגענו ליד אלומים‪ ,‬המסוק נגע בקרקע ומיד המריא‬
‫שוב‪ ,‬מסוק ‪ 1‬חטף רקטת ר‪.‬פ‪.‬ג‪ ,‬וביצע נחיתת חירום‪ .‬המסוק שלנו נחת במקום כלשהו‬
‫בדרום‪ ,‬ולאחר דיווח מפלגה א׳ שיש לנו שליטה מבצעית בקרקע‪ ,‬נחתו שאר המסוקים‪.‬‬
‫פרקנו מהמסוק‪ ,‬השכבנו את כל הלוחמים ברווחים‪ ,‬בגלל הפצמ״רים‪ ,‬והוריו להם לדרוך‬
‫כדור‪ .‬אחרי קפק זריז עם עזריה‪ ,‬דילגנו את הפלגה למיוערת שהייתה ממערב לאתר‬
‫הנחיתה‪ .‬שם חברנו לחצי צוות שהיה על המסוק הראשון‪ ,‬של פלגה א׳‪ .‬פיקדתי שם את‬
‫שנהב ואת שאר הסגל‪ ,‬והורדתי להם לפרוש חיפויים‪ .‬התחלנו תנועה בתוך המטעים‪,‬‬
‫במטרה להגיע לאזור הקרבות‪ .‬הגדוד נחת על גל של כמה עשרות מחבלים שהיו בדרך‬
‫ליישובי הסביבה‪ .‬תוך כדי התנועה‪ ,‬ניסינו לעשות סדר ללוחמים‪ ,‬ללא הצלחה‪ .‬רום פאר‬
‫אפילו קיבל ממני סטירה כדי לפקס אותו‪ .‬במהלך התנועה‪ ,‬לקראת אלומים‪ ,‬פגשנו מפקדים‬
‫בכירים כלשהם‪ ,‬שהורו לנו להסתובב ולנוע לכיוון בארי‪ .‬במילים שלהם ״לא מבינים מה קורה‬
‫בבארי‪ .‬כנראה שיש טבח בבארי‪ ,‬תנועו לשם״‪ .‬פתחתי את השו״ב שהיה על שטרן ‪ -‬העמוד‬
‫והפלאפון לא עבדו ‪ -‬סה״כ ציר ניווט של ‪ 3‬ק״מ‪ .‬התחלנו תנועה‪ ,‬ותוך כדי הבנו שהחבר׳ה‬
‫שהיו אצל א׳ השאירו אצלם את התיקי לאו שלהם‪ .‬שלחתי את ספירו עם כמה לוחמים שילכו‬
‫להביא את התיקים ותוך כדי המשכנו תנועה‪ ,‬ההבנה שלנו הייתה שבבארי קורה משהו‪,‬‬
‫שמצריך לא לחכות לאף אחד‪ .‬במהלך התנועה‪ ,‬צוותים אתק ונשק איבדו אותנו‪ ,‬והחברנו‬
‫אותם אלינו‪ .‬במהלך התנועה‪ ,‬עברנו ממטעים לשדות חרושים‪ ,‬שם התנועה הייתה קשה‪,‬‬
‫והחמירה כי סחבנו תיקי לאו‪ .‬בחרתי‪ ,‬להוביל את הפלוגה בציר שמקביל לכביש‪ ,‬למרות‬
‫הסיכון שהמחבלים יעברו בכביש וירו לעברנו צרורות‪ .‬״מהירות על חשבון אבטחה״‪ .‬אז‬
‫בערך‪ ,‬גם הבנתי בזכות התרגיל שעשינו בשבוע סבך בגפן‪ ,‬שמדובר בתכנית‬
‫האירנית‪-‬חיזבאללה‪ ,‬שמכונה בשפה המודיעינית‪ ,‬כיבוש הגליל‪ .‬פשוט חמאס הצליחו איכשהו‬
‫לבצע את זה גם‪ .‬ההבנה הזו עזרה לי להתפקס ולהבין מה נדרש מאיתנו באותם ימי לחימה‪.‬‬
‫במהלך ההליכה על השביל‪ ,‬אנחנו מזהים רחפן צהלי על הרצפה‪ ,‬ורכב נטוש‪ .‬קצת אחרי זה‪,‬‬
‫יש טנדר לבן שמנסה כל הזמן להתקרב אלינו‪ ,‬ובורח‪ .‬אנחנו גם שומעים בקשת עזרה מתוך‬
‫השיחים לידינו‪ ,‬״הצילו‪ ,‬תעזרו לי״‪ .‬לוקח לנו זמן להבין מה אנחנו שומעים‪ ,‬ולבינתיים אני‬
‫מכריז פכט״ת ומיד צועק לפלוגה לא לירות‪ ,‬שהמוח שלי מעבד מה הרעש ששמענו‪ .‬אנחנו‬
‫מזהים מישהי צעירה מתחבאת בתוך שיח‪ .‬עזריה מושיט לה יד ומחלץ אותה מהשיח‪ .‬היא‬
‫מספרת לנו שהיו איתה עוד ‪ 3‬אזרחים שרצו קדימה וניסו להתחבא גם‪ .‬אני מעביר לחוד‪ ,‬אלי‬
‫ויהושע‪ ,‬שיחפשו אנשים בשיחים‪ ,‬ואנחנו ממשיכים להתקדם כשהיא צמודה אלינו‪ .‬הם‬
‫מוצאים בהמשך את שלושתם‪ 2 ,‬בחיים ואחת מתה‪ .‬מדובר בארבעה מבלים שברחו‬
‫ממסיבת הנובה‪ .‬באותו זמן הטנדר הלבן מתקרב‪ .‬אני צועק לשטרן‪ ,‬ואנחנו רצים לעבר‬
‫הטנדר‪ ,‬תוך כדי שאני יורה ירייה בודדת באוויר‪ .‬בחרתי לא לירות על הרכב מספק שמדובר‬
‫באזרחים‪ .‬הנחתי שאם מדובר במחבלים הם כבר היו יורים עלינו‪ .‬הטנדר בולם‪ ,‬ואנשים‬
‫פורקים ממנו‪ ,‬יורדים על הברכיים עם ידיים באוויר‪ ,‬וצועקים ״לא לירות״‪ .‬אני מגיע אליהם‪,‬‬
‫מזהה שהם דוברי ערבית‪ ,‬מבינים שהם מנסים לחלץ אזרחים מהעוטף‪( .‬בהמשך התברר‬
‫שמדובר בחבורה של בדואים שבאו ביוזמתם) ואיתם אזרחית אחד שהם חילצו‪ .‬ראינו‬
‫שלאחד מהם היה אקדח תקני ברשיון‪ .‬אנחנו משאירים לפלגה א׳ של תורג׳מן‪ ,‬שהייתה‬
‫בעקב שלנו את הבירור הסופי שלא מדובר במחבלים‪ ,‬מחבירים אליו את שלושת האזרחים‬
‫שחילצנו‪ ,‬וממשיכים לעבר בארי‪ .‬בצומת בארי‪ ,‬אנחנו מזהים גופה שרופה של מחבל‪ ,‬ועושים‬
‫פונדק‪ .‬במהלך המעבר מהכבד לקל‪ ,‬מזהים תנועה של הרבה אזרחים חמושים בצומת ליד‬
‫מילונית‪ ,‬שקוראים לנו בטירוף‪ .‬מדובר בקבוצה של אזרחים שגם היא‪ ,‬באה לנסות לחלץ‬
‫אזרחים‪ .‬במיגונית‪ ,‬קרה מה שקרה בכל המיגוניות בעוטף עזה‪ .‬שלחתי את גורדיש‪ ,‬כחובש‪,‬‬
‫ופל דמן שיעזור להם‪ .‬מתחת לגופות של כל מי שהיה במיגונית‪ ,‬היו ‪ 2‬שנשארו עוד בחיים‪.‬‬
‫העמיסו אותם על הרכבים האזרחיים שיפנו אותם לבית חולים‪ ,‬ואנחנו המשכנו לארגן את‬
‫הפלוגה‪ .‬ספיגו והלוחמים שהיו איתו‪ ,‬חברו אלינו עם התיקי לאו‪ .‬הלכתי לגורדיש‪ ,‬חיבקתי‬
‫אותו ועודדתי אותו לקראת ההמשך‪ .‬אירגנו את כולם לתנועה‪ .‬הסברתי להם‪ ,‬שאנחנו נכנסים‬
‫לבארי‪ ,‬שהמצב שם מורכב‪ .‬נתתי פקודה סדורה‪ ,‬שתכליתה שיחרור בארי‪ .‬התחלנו תנועה‬
‫ב‪ 2-‬טורים על הכביש המוביל לבארי‪ ,‬ליד הש‪.‬ג‪ .‬חבר אלינו מישהו מימ״מ‪ ,‬שאל מי המפקד‪,‬‬
‫הפניתי אותו לעזריה‪ ,‬הם דיברו‪ .‬ונכנסנו פנימה‪ .‬מהבנה שלי הסיכום היה שימח יקחו את‬
‫החלק המזרחי של הקיבוץ ואנחנו את המערבי‪ .‬ההבנה הייתה‪ ,‬ולא אמרנו ללוחמים‪ ,‬שאנחנו‬
‫הולכים למשוך אש בכוונה אלינו‪ ,‬כדי שהמחבלים יעזבו את התושבים ויתמקדו בנו‪ .‬בשעה‬
‫‪ 14:30‬לערך‪ ,‬חצינו את הש‪.‬ג‪ .‬של בארי‪ .‬תמונת המצב בבארי הייתה‪ ,‬שהחצי המערבי של‬
‫הקיבוץ ״טופל״ על ידי המחבלים‪ ,‬כלומר הם חיסלו וחטפו את כל מי שהיה שם‪ ,‬והם היו‬
‫בדרך לעשות את אותו הדבר בחצי המזרחי‪ .‬הכניסה של כוחות הימ״מ‪ ,‬עשרות הלוחמים של‬
‫מטכ״ל שנכנסו קצת לפנינו‪ ,‬והפלוגה שלנו בזמן הזה‪ ,‬היא שמנעה את המשך הטבח בבארי‪.‬‬
‫ככל הנראה זו הייתה הכניסה המסיבית הראשונה של כוחות ביטחון לקיבוץ‪ .‬התחלנו ללכת‬
‫מערבה (שמאלה ב״ש‪.‬ג‪ ).‬על הכביש ההיקפי של הקיבוץ‪ ,‬מתוך הבנה ששם נוכל להבין מה‬
‫קורה בקיבוץ מבלי להיכנס לחלק גדול מהשטחי השמדה‪ .‬אחרי שעברנו את דפוס בארי‪ ,‬קפץ‬
‫אלינו מישהו מתוך שיח‪ .‬זיהיתי שהוא לא היה חמוש ולא ביצעתי ירי‪ .‬הוא הזדהה כשוטר‬
‫במתפ״א‪ .‬הוא סיפר לנו שבהמשך הכביש ההיקפי יש מארב סדור של מחבלים‪ ,‬שהשמידו ‪2‬‬
‫קרקלים משטרתיים עם כל מי שבפנים‪ .‬הוא הצליח להימלט לבדו‪ ,‬בלי נשק‪ ,‬ועם כדור ברגל‪.‬‬
‫בעקבות הדיווח שלו‪ ,‬אמרתי לעזריה שאני לוקח את הפלגה באיגוף שמאלי שקט‪ ,‬דרך‬
‫הבתים‪ ,‬למרות הסיכון שבכך‪ ,‬כדי לנסות לשבור את המארב של המחבלים‪ .‬הלכנו דרך‬
‫שכונת ״ה‪ 120-‬״‪ .‬השכונה הייתה נטושה‪ ,‬דממת מוות‪ .‬חשבנו אז שכולם בשכונה הרוגים‪.‬‬
‫התברר שחברי הקיבוץ רק התבצרו בבתים‪ ,‬ופחדו להשמיע קול שיסגיר שהם עדיין בחיים‪.‬‬
‫ממש כמו בפוגרומים שקרו בגלות‪ .‬סיימנו את באיגוף‪ ,‬הצצנו להיקפי וזיהינו את מיקום‬
‫המארב‪ ,‬לפי הרכבים שעלו באש‪ .‬והבנו שעשינו איגוף שלא היה מספיק עמוק‪ .‬המשכנו לעוד‬
‫איגוף קטן‪ ,‬וכשהיינו בחצר הצפונית של איתור ‪ ,501‬זיהיתי דמות‪ ,‬שלא ברור אם היא‬
‫חמושה‪ ,‬מהחשש שמדובר באזרח‪ ,‬כדי למנוע דוצים‪ ,‬צעקתי אליו ״צה״ל צה״ל״‪ .‬הוא הרים‬
‫את הראש במבט מופתע‪ ,‬ראיתי לו פחד בעיניים‪ ,‬והתחיל לירות עלינו‪ .‬הבנו את ״הרמז״‬
‫השבתי באש ונתתי פכטת לשאר הצוות‪ .‬בערך באותו זמן‪ ,‬יהושע‪ ,‬הנגביסט‪ ,‬אורח שמזהה‬
‫דמות ים סרט ירוקה על המצח ומבקש אישור לירות בה‪ .‬אני מסתכל ורואה שמדובר בסרט‬
‫נוחבה ‪ -‬יהושע מוריד אותו‪ .‬אנחנו ממשיכים לנוע תוך כדי אש לאורך הקיר החיצוני של‬
‫הבית‪ ,‬ומתמקמים על השיחים‪ ,‬המחבלים מתמקמים בחצר בבית ממערב אלינו (איתור‬
‫‪ .)502‬בינינו לבינם יש מדשאה‪ ,‬בלי מחסות‪ .‬אני מתחיל דילוגי צמדים דרך הצמחייה הדלילה‬
‫שמקיפה את הדשא‪ .‬לידנו אדמתנו‪ ,‬אדמת ארץ ישראל‪ ,‬מתפוררת‪ ,‬וסופגת אליה את קליעי‬
‫המחבלים‪ .‬פלא שלא פגעו בנו‪ .‬אותם ענפים דלילים לא היו מסתור ובטח שלא מחסה‪ .‬אני‬
‫מסתכל לאחור וקולט שרק שטרן‪ ,‬הקשר דילג איתי‪ .‬כל השאר נעצרו ליד הקיר‪ .‬בין קולות‬
‫הירי‪ ,‬אני צועק לשטרן שיביא לכאן את שאר החבר׳ה‪ .‬הוא באמת מצליח לגרור אותם תחת‬
‫אש המחבלים קדימה‪ .‬אני חושב ששטרן עדיין לא מבין איזו יכולת מרשימה הייתה לו כקשר‪,‬‬
‫גם אם הוא לא הרגיש אותה אצלו‪ .‬שאר החוד של הצוות מגיע‪ .‬אני רואה‪ ,‬בין ענפי העץ‬
‫שאנחנו מאחוריו‪ ,‬שכבר אין מחסות עד החצר שבה המחבלים מתמקמים‪ .‬אני נותן פקודת‬
‫החלפת מחסניות בדירוג‪ ,‬ואחריה‪ ,‬מכת אש‪ .‬״קדימה הסתער!״‪ .‬פקודת ההסתערות‬
‫הראשונה שנתתי תחת אש‪ .‬התרגשתי‪ .‬מאות דורות‪ ,‬אלפי שנים‪ ,‬וכמות דם לא הגיונית‬
‫שהעם היהודי שפך‪ .‬ואני עומד כאן‪ ,‬מפקד עברי‪ ,‬יהודי‪ ,‬מטיל את נפשי ביחד עם אחי לנשק‬
‫לקרב אבוד מראש‪ ,‬לטובת העם היהודי‪ ,‬אנשים שאיני מכיר‪ ,‬חושבים אחרת ממני‪ ,‬וקרוב‬
‫לוודאי שחלקם אפילו כעסו עלי או שנאו אותי עד אותו יום‪ .‬אבל אני כאן‪ .‬כל ישותי מלאה‬
‫בציוויי הקצין העברי ‪ -‬ממני תראו וכן תעשו‪ ,‬ולהיות מספיק ראוי לאמהות העבריות‪ ,‬אלו‬
‫שהפקידו חיי ביניהם בידי‪ ,‬ואלו שמחכות שאחלה אותם מציפורני חיות האדם‪ .‬הנני כאן‪ ,‬גאה‬
‫לפקד על כוח עברי לוחם‪ ,‬עת זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה‪ ,‬שהעם היהודי מתקומם על‬
‫מרצחיו באמצע פוגרום‪ ,‬ולא נותר חסר אונים‪ ,‬ומחכה נואש לסופו של אותו פוגרום‪ .‬אני חושב‬
‫שהרוח פיעמה בי עת נכנסו לבארי‪ ,‬ובזכותה זכיתי לפקד כמו שפיקדתי בקרב לכיבוש בארי‪.‬‬
‫אבל ברגע הזה‪ ,‬עת הייתי מוכן עם אחי לנשק למסור את נפשי‪ ,‬למען העם היהודי בציון‪ ,‬אז‬
‫החלה לפעם בי הרוח‪ .‬״קדימה הסתער״‪ .‬תוך כדי אש אנחנו יוצאים ביישור קו כל חוליית‬
‫החוד‪ .‬וכמו בתרגילים‪ ,‬אני מסתכל ימינה ושמאלה לראות שאין ירי מהעומק‪ .‬אנחנו רצים‬
‫לעבר המחבלים‪ ,‬ועשרות כדורי המחבלים עוברים בינינו‪ ,‬ובאופן פלאי לא דרכנו‪ .‬ומתמקמים‬
‫בין הבית לבין רכבי המשטרה השרופים‪ ,‬שם אנחנו רואים את הגופות המפוחמות של‬
‫השוטרים זרוקות על הקרקע‪ .‬המחבלים נסוגים לעבר הכביש שמפריד בין שכונת ה‪500 -‬‬
‫לשכונת ה‪ .600-‬מתחבאים מאחורי גדר שיחים‪ .‬אנחנו ממשיכים להמטיר עליהם אש‪ ,‬ושאר‬
‫הצוות מדלג בעקב שלנו‪ .‬אני נותן לחוליית חוד לירות‪ ,‬ומתחיל לסרוק מסביב‪ ,‬להבין מה‬
‫קורה ומי נמצא איפה‪ .‬פתאום‪ ,‬אני רואה שמגיח מהכביש רכב לבן שמתחיל לדהור על‬
‫הכביש ההיקפי מערבה‪ ,‬לעבר הפרצות בגדר‪ .‬חלק מהמחבלים עלו על הרכב שלהם וניסו‬
‫לברוח‪ ,‬כנראה חזרה לשטח הרצועה‪ .‬לידי אבוטבול‪ ,‬מ״כ א‪ ,‬אני מתחיל לירות על הרכב‪ ,‬תוך‬
‫כדי שאני אומר לו להבי את יהושע עם הנגב‪ ,‬שהיה עם הקנה לתוך החצר באותו זמן‪ .‬יהושע‬
‫מגיע ואנחנו‪ ,‬ביחד עם אבוטבול ועוד כמה לוחמים מרססים את הרכב‪ .‬פגענו בתוך הרכב‪,‬‬
‫אבל בנהג לא פגענו‪ ,‬והרכב המשיך לנסוע עד שנעלם‪ .‬בהבנה שלנו כנראה חזר לרצועה‪.‬‬
‫תוך כדי שהרכב נמלט‪ ,‬האש נפסקת‪ .‬המחבלים שלא נפגעו מאיתנו‪ ,‬או עלו על הרכב וברחו‬
‫או נסוגו לבתים בהמשך הרחוב‪ .‬אנחנו חודלים את האש‪ ,‬ואנחנו שומעים קולות נפץ מצפון‪,‬‬
‫מכיוון רכבי המשטרה‪ .‬בהתחלה אנחנו חושבים שיש מחבל ששוכב מאחורי הרכבים ומבצע‬
‫ירי‪ ,‬מהר מאוד אנחנו מבינים שמדובר בתחמושת שהייתה ברכבי המשטרה והתחילה‬
‫להתפוצץ‪ .‬הבית לידנו (‪ ,)502‬עולה באש‪ .‬עזריה‪ ,‬הסמ״פ‪ ,‬מביא אלינו פתאום מישהי‪.‬‬
‫תושבת בארי‪ ,‬עדי אפרת‪ ,‬שהייתה בת ערובה אצל אותם מחבלים‪ ,‬ובזמן הלחימה של‬
‫המחבלים בשוטרים ובנו‪ ,‬התחבאה במחסן בכניסה לבית‪ .‬אני מתחקר אותה להבין אם היא‬
‫יודעת על עוד תושבי בארי שבאזור או עוד מחבלים‪ .‬היא אומרת שהיא לא מכירה שיש עוד‬
‫תושבים או מחבלים בבית‪ .‬אני נכנס עם הצוות אל תוך הבית‪ ,‬כשהוא עולה באש‪ ,‬במטרה‬
‫לסרוק ולראות שאין אזרחים שמתחבאים בפנים‪ .‬אנחנו לא מוצאים אף אחד‪ .‬צוותים אתק‬
‫ונשק ממשיכים לבית הבא‪ ,‬בזמן שאנחנו נותנים להם חיפוי מתוך הבית‪ ,‬ומנסים בעיקר‬
‫לנשום דרך החלונות… פשוט לא היה מחסה אחר שהיה אפשר ממנו לתת חיפוי ולאפשר‬
‫להם להתקדם‪ .‬לי מפריע שאנחנו כבר לא בחוד‪ .‬אני יוצא החוצה עם שטרן‪ ,‬ומנסה לראות‬
‫איך אנחנו עוברים קדימה‪.‬דקה אחרי זה‪ ,‬אני מתחיל לשמוע מבן דור‪ ,‬שהפלוגה הותקלה‬
‫ושיש פצועים‪ .‬שמתגל ואורי (המפקצים האחרים) נפצעו‪ .‬אני לוקח את הצוות ומוביל אותם‬
‫קדימה‪ ,‬כדי לבודד את המרחב ולאפשר לשאר הפלוגה להתאפס על עצמה‪ .‬חובר לעזריה‪,‬‬
‫ונכנסים לכבוש את הבית הבא ברחוב (‪ .)505‬בחצר הדרומית של הבית יש מחבלים‪ ,‬וגם‬
‫בבתים בצד השני של הרחוב‪ .‬הצוות נכנס לתוך הבית‪ ,‬מזהים גופה של תושבת בארי‬
‫במטבח‪ .‬הבית נקי‪ .‬אני מחלק חיפויים בתוך הבית‪ ,‬לכיוון דרום‪ ,‬איפה שהמחבלים‪ .‬וחוזר‬
‫לכניסה הצפונית לבית‪ ,‬כדי להבין מה קורה עם הפלוגה‪ .‬אני מנהל את המגע מול המחבלים‪,‬‬
‫ועזריה מנהל את האר״ן ופינוי הפצועים לאחור‪ .‬בהמשך‪ ,‬החצר הזו תהפוך לחצר הסמגד‪,‬‬
‫משם לנדאו ינהל את הלחימה על החצי המערבי של בארי‪ .‬בחצר אנחנו מייצרים ‪ 2‬עמדות‪.‬‬
‫אחת לכיוון החצר הדרומית‪ ,‬שם יש מקלע שיורה על המחבלים‪ ,‬ואחת צמודה לאבנים‬
‫שתוחמים את החצר ממערב‪ ,‬משם מנהלים אש מול המחבלים שבצד השני של הרחוב‪ .‬עיקר‬
‫הבעיה היא מחבל שבמוצר בקומה השנייה של איתור ‪ .602‬בזמן ההמתנה באיתור‪ ,‬חבר‬
‫אלינו צוות של יהלום בהובלת קרוואני‪ .‬התחברנו אותם ללחימה‪ ,‬ובהמשך ללנדאו שיקבלו‬
‫גזרה משלהם‪ .‬צריך לציין את קרוואני‪ ,‬שעם הרבה ענווה הכפיף את עצמו תחתי (קרוואני‬
‫בדרגת רס״ן) כדי לא לפגוע בלחימה‪ .‬מהחבר׳ה של יהלום לקחתי מחסניות מלאות‪ ,‬להעביר‬
‫ללוחמים שלנו שהיו עם מחסניות ריקות‪ .‬עשיתי להם גם שיחה קצרה על מה קורה בבארי‪ ,‬כי‬
‫הם היו בשוק ממה שהתנהל שם‪ ,‬סוג של סכמת יהלום ללוחמים שעדיין אל היו שם בהלם‬
‫קרב‪ .‬בנוסף‪ ,‬חבר אלינו גם מ״פ מסיירת נחל עם עוד כמה לוחמים‪ ,‬שחברו אלינו פיזית כדי‬
‫למנוע דו״צ‪ .‬עדיין אל הצלחתי לדייק האם הם ממש נלחמו בגזרה ממזרח אלינו‪ ,‬או שמדובר‬
‫רק בחולייה שחברה אלינו (שמעתי כמה עדויות)‪ .‬בנוסף‪ ,‬בחילופי אש מהעמדות‪ ,‬חוסלו‬
‫מספר מחבלים בחצר‪ ,‬ויעבץ נפצע‪ .‬בהגיבי ניסה למשוך אותו כשהוא שכוב על הרצפה ולא‬
‫הצליח‪ .‬הגעתי וביחד עם המ״פ מסיירת נחל פשוט תפסנו את יעבץ‪ ,‬וחצי גרנו חצי זרקנו‬
‫אותו לסלון‪ ,‬כשאנחנו חשופים לחלון ולאש המחבלים‪ .‬פשוט לא הייתה אופציה אחרת בגלל‬
‫הגודל של החדר‪ .‬שם עזרתי לגו רגיש ורובין לנהל את הטיפול הרפואי בו‪ ,‬ואחרי עצירת‬
‫דימומים ווידוא סימנים חיוניים תקינים סה״כ‪ ,‬פינינו אותו החוצה דרך הש‪.‬ג של הבית קברות‪,‬‬
‫ביחד עם פצועים מהאר״ן ועדי אפרת שחילצו החוצה מבארי‪ .‬חווינו‪ ,‬דוגמא ללוחמת פרט‪,‬‬
‫אחת העמדות הייתה על הדלת הדרומית של האיתור‪ ,‬יהושע היה שם‪ ,‬ובגלל הגופה של‬
‫בעלת הבית‪ ,‬הוא היה חשוף לגמרי‪ ,‬וכששאלתי אותו הוא ענה לי שהוא לא הצליח לגעת‬
‫בגופה‪ .‬הלוחמים נאבקו מאוד בפן הרגשי והנפשי שהיה מאוד בוטה בבארי‪ ,‬ורובם עשו את‬
‫זה בגבורה ועם הרבה הצלחה‪ .‬הבעיה נפתרה כשגררתי את הגופה ליד המקרר וסידרתי את‬
‫העמדה‪ .‬בעמדות האלו גיליתי את הייחודיות של דביר ברזני ואריאל אוחנה‪ ,‬שכרעו מעל‬
‫לחצי שעה בעמדה מבלי לזוז‪ ,‬בסבלנות‪ ,‬עד שמופיע מחבל בכוונת‪ .‬בהמשך‪ ,‬לנדאו הגיע עם‬
‫קצינים לומדים של הגדוד‪ ,‬שרמן ועוד בחור‪ .‬מהם לקחנו ‪ 2‬רימונים‪ .‬והיחידה הרב מימדית‬
‫חברה אלינו‪ .‬הם קיבלו ביחד עם יהלום את השכונה שבצד המערבי של הכביש (שכונת ה‪-‬‬
‫‪ .)600‬בהמשך שייטת הצטרפו אליהם‪ ,‬וכך נוצר לו צק״ג ‪ 890‬מפלוגה אחת של הגדוד ועוד‬
‫הרבה יחידות אחרות‪ .‬את כולם הורדנו לתדר הפלוגתי שלנו של התרג״ד‪ .‬כשהרב מימדית‬
‫פרצו לאיתור ‪ , 602‬הם הסתבכו שם וחוו גם אר״ן‪ ,‬בעזרת צעקות‪ ,‬המפקדים שלהם ביקשו‬
‫ממני חיפוי‪ .‬הבאתי את ישי לוי ורום פאר עם הנגב‪ ,‬ושלושתנו נתנו להם חיפוי מהחצר שלנו‬
‫לקומה השנייה‪ .‬תחת האש שלנו‪ ,‬הם חילצו ‪ 2‬פצועים‪ ,‬אחד על האלונקה‪ ,‬לנאפל שלנו ב‪-‬‬
‫‪ . 502‬הירי היה תמידי‪ ,‬גם כלפינו וגם בכל קיבוץ בארי‪ .‬עשרות שעות הירי לא נפסק‪ .‬בזמן‬
‫דהיינו באיתור‪ ,‬והחלפנו אש עם המחבלים‪ ,‬עברתי מדי פעם על כולם כדי לראות שכולם‬
‫בסדר סה״כ‪ .‬הרבה לוחמים היו במועקת קרב ברמה כזו או אחרת‪ .‬העברתי להם מידע‪,‬‬
‫התבדחנו קצת‪ ,‬ווידאתי שהחיפויים עומדים‪ .‬באחד מהפעמים האלו ראיתי שיש כמה לוחמים‪,‬‬
‫במועקת קרב יותר משמעותית‪ ,‬שנמצאים בממד‪ .‬בזמן שניסיתי לעשות עליהם יהלום‪,‬‬
‫פתאום שנהב‪ ,‬מ״כ ב‪ ,‬קולט שיש בבית ביודעם‪ .‬הוא קורא לי‪ ,‬ואנחנו מסתכלים ומבינים‬
‫שיכול להיות שפיספסנו משהו‪ .‬אני מביא חולייה‪ ,‬מוקרבת בעיקר מאותם לוחמים במועקת‬
‫קרב‪ ,‬ואנחנו עולים לבוידעם‪ .‬אחרי סריקה מגלים שאין שם אף אחד‪ .‬עברה כבר כחצי שעה‪,‬‬
‫הפלוגה אירגנה את נושא פינוי הפצועים‪ ,‬הנאפל‪ ,‬והכוחות השכנים‪ ,‬והמשכנו לחימה‪ .‬ידענו‬
‫שהיו מחבלים באיתור ‪ ,508‬כי החלפנו איתם אש בחצי שעה האחרונה‪ ,‬והרגנו חלק מהם‪.‬‬
‫דילגנו אל פתח הבית‪ ,‬עם חיפוי של כיתה ב׳ מאיתור ‪ .505‬נתפסנו על הפתח‪ ,‬ובאנו לפרוץ‬
‫פנימה‪ ,‬כשספגנו מכת אש מסיבית מתוך הבית‪ .‬היו מחבלים שהתבצרו בבית‪ ,‬ושמרו על‬
‫שקט עד שהגענו לפתח‪ .‬משעלי הכריז שאלי נפגע ‪ -‬הסתכלתי עליו וראיתי שהוא הרוג‪,‬‬
‫יהושע ועמית כץ דיווחו גם הם שנפצעו‪ .‬נתתי פקודה להשיב באש אל תוך הבית‪ .‬מקונן תפס‬
‫את החלון בסלון ממנו אלי נפגע‪ ,‬שטרן את החלון בממד‪ .‬עמית כץ לא הצליח להניח לעצמו‬
‫קאט‪ ,‬אז הנחתי לו‪ .‬אמרתי לאבוטבול שיבודד עם קנה את החצר מערב‪ ,‬למקרה שהמחבלים‬
‫יצאו מהכניסה הדרומית של הבית ויעשו לנו איגוף‪ .‬תיכננתי לשלוח לזיג בחצר את אבוטבול‬
‫ושטרן‪ ,‬אבל מישהו מאיתור ‪ ,505‬אני חושב ששנהב‪ ,‬צעק לנו שיש מחבל בקומה השנייה‬
‫שיורה מהחלון‪ .‬המזל שלנו היה שאנחנו היינו תחת גגון שהגן עלינו משם‪ ,‬ואבוטבול המשיך‬
‫לבודד את החצר ממרחק‪ .‬צעקתי לצמד להגיע לבית‪ ,‬והלוחמים לא זזו‪ ,‬פחדו‪ .‬ס]יגו הסמל‬
‫ניסה לדחוף אותם ולא הצליח‪ .‬אז הוא דילג בעצמו עם הצמד שלו‪ .‬לקחתי את הרימון שהיה‬
‫לי משרמן‪ ,‬חציתי את הפתח תחת אש של שטרן ומקונן וזרקתי פנימה רימון‪ .‬הרימון התפוצץ‬
‫אבל קצב האש לא ירד‪ .‬המשכתי לעבור בין הלוחמים לראות שהם מבינים מה לעשות‪ .‬המצב‬
‫היה שאנחנו היינו על הפתח‪ ,‬מבלי יכולת לפרוץ פנימה ומבלי יכולת לנתק מגע‪ .‬לבינתיים‬
‫משעלי ורובין מנסים לטפל באלי‪ ,‬עמית ויהושע לא סובלים מחבל מסכן חיים‪ .‬תיכננתי לתת‬
‫פקודה להסתער דרך הדלת ולייצר מגע עם המחבלים‪ ,‬למרות הסיכון‪ ,‬ואז עזריה זרק גם‬
‫הוא רימון‪ ,‬ושוב קצב האש לא ירד‪ .‬נזכרתי במורק של בניה שראל מעופרת יצוקה‪ .‬החוק‬
‫קובע‪ ,‬שאם מחבלים נמצאים במתחם‪ ,‬ותחמושת נפיצה לא משפיעה על קצב האש שלהם‪,‬‬
‫משמע שהם מבוצרים היטב‪ ,‬וגם פריצה פנימה תוביל לאבידות עם סיכוי נמוך לפגוע‬
‫במחבלים‪ .‬אני מקבל החלטה‪ ,‬שלא נכנסים‪ .‬אני מעדכן את עזריה ומתחיל לדלג את‬
‫הלוחמים תחת מכות אש‪ .‬אני מתחיל עם ‪ 2‬הפצועים‪ ,‬יהושע ועמית‪ ,‬לאחר מכן משעלי ורובין‬
‫סוחבים את הגופה של אלי (לא סיפרתי להם שהוא הרוג וודאי כדי שיתרכזו בלחימה)‪.‬אחרי‬
‫זה אני מדלג את שאר הלוחמים בצמדים‪ .‬בסוף נשארים רק אני ושטרן‪ .‬אני מסביר לשטרן‬
‫שזה הדילוג הכי מורכב כי אף אחד לא מחפה עלינו‪ .‬אנחנו נותנים מכת אד מסיבית ורצים‬
‫חזרה לאיתור ‪ , 505‬תוך כדי מנסים להשחיל עוד כמה כדורים כלפי המחבלים‪ .‬לפני הכניסה‬
‫לבית‪ ,‬האינסטינקט שלי אומר לי שהדילוג ארוך מדי‪ ,‬אז אני מסתובב ועושה פזצט״א על שיח‬
‫בחצר הבית‪ ,‬ונותן מכת אש כדי ששטרן יצליח להיכנס‪ .‬בזמן שאני בשיח‪ ,‬אני שומע פיצוץ‪,‬‬
‫ורואה הבזק אור כתום בכל הקומה התחתונה‪ ,‬הבית מתחיל לעלות באש‪ .‬המחבלים שמו‬
‫מטען על הכניסה לבית‪ .‬אנחנו לא יודעים אם המטען היה שם כבר והתפוצץ בגלל תאונת‬
‫עבודה או הירי שלנו (תלוי בסוג המטען)‪ ,‬או שהמחבלים ניסו להניח אותו עכשיו כי חשבו‬
‫שנפרוץ לבית והוא התפוצץ להם תוך כדי‪ .‬בכל מקרה אני שמח על זה‪ ,‬כי מעבר לפגיעה‬
‫במחבלים זה מאפשר לנו להתמודד עם הביצור שלהם‪ .‬אין לנו טילים או טנק להתמודד עם‬
‫הבית‪ ,‬אבל מאחר והוא עולה באש‪ ,‬או שהמחבלים ישרפו‪ ,‬או שהם יברחו ונתפור אותם‪ ,‬ואז‬
‫נוכל לפרוץ לבית ולטהר אותו סופית‪ .‬אני נותן עוד מכת אש קטנה‪ ,‬וממשיך לרוץ ל‪ .505 -‬אני‬
‫מסביר ללוחמים את המשמעות של המטען‪ ,‬ומחדד את החשיבות בעמדות שמכוונות כלפי‬
‫הבית‪ .‬לבינתיים גורדיש ורובין מטפלים באלי‪ ,‬יהושע ועמית כץ‪ ,‬ובהמשך מפנים אותם‬
‫לנאפל‪ .‬בנקודת זמן הזו‪ ,‬חצי מהצוות התגייס לפינוי פצועים לאחור‪ ,‬ופשוט נשאר בנאפל‪.‬‬
‫נפשית‪ ,‬הוא לא היה מסוגל להמשיך‪ .‬שלחתי את ספיגו‪ ,‬בגלל המורכבות של הזירה‪ ,‬לא‬
‫רציתי שלא יהיה קצין מקדימה שינהל את הלחימה‪ ,‬שילך ויקרא לכולם כי צריך להמשיך‪ .‬הוא‬
‫הצליח להביא את הרוב‪ ,‬ואני הייתי צריך להרכיב חוד חדש‪ .‬מקלענים לא היו לי יותר בצוות‪,‬‬
‫וידעתי שאני צריך מאג למרות שזה בניגוד לתוך‪ ,‬כי זה הנשק היחיד שחודר את הקירות‪ .‬רוב‬
‫הלוחמים שלי כבר היו במועקת קרב והתקשו לתפקד בחוד‪ ,‬למעט שטרן ומקונן‪ .‬אז הקמתי‬
‫צוות חדש‪ ,‬קראנו לו צקפ ב׳‪ .‬לקחתי לוחמים מסויימים מהצוותים האחרים של הפלוגה‪ ,‬ועוד‬
‫קצין וכמה לוחמים מפלוגה ד׳ שהצטרפו אלינו‪ .‬הלוחמים שבחרתי‪ ,‬היו אנשים שהיה בהם‬
‫רוח שפיעמה בהם‪ ,‬שידעו שהם בתפקיד חייהם‪ ,‬שהיו שלמים עם עצמם בסיטואציה‪ ,‬ויכלו‬
‫להסתער איתי קדימה אל מול כדורי מחבלים מבלי להסס במשמעות המשימה והשעה‪.‬‬
‫בחרתי באוחנה‪ ,‬בישי‪ ,‬בברזני ובמזרחי‪ .‬בזמן שאנחנו מחכים שהבית ישרף‪ ,‬חובר אלינו‬
‫טנק‪ .‬ונחמיה גם מגיע לבארי‪ .‬זה אחד מהטנקים שסאלמן הביא לבארי‪ .‬אני ונחמיה מכווינים‬
‫את הטנק על איתור ‪ .508‬הטנק יורה פגז חלול לקומה השנייה‪ ,‬כדי לנסות למזער נזק‬
‫במידה ויש עוד אזרחים חיים בבית‪ .‬אחרי ירי הפגז‪ ,‬אני מסתער לעבר האיתור‪ ,‬מתחילים‬
‫בסריקה של החצר‪ ,‬כולל החצר האחורית‪ ,‬תוך כדי חיפויים אל האיתור‪ ,‬מתוך הבנה שיותר‬
‫סביר שהמחבלים התמקמו בחצר אחרי המטען וירי הטנק‪ .‬אחרי סריקת החצר‪ ,‬הפלוגה‬
‫סורקת את הבית‪ ,‬ואנחנו ממשיכים לאיתור הבית‪.‬‬

‫היום‪ ,‬אנחנו יודעים להגיד שבאותו זמן היה כוח של מטכ"ל‪ ,‬עם כמה עשרות לוחמים‪ ,‬שהגיע‬
‫מהחלק המזרחי של הקיבוץ‪ ,‬נלחם בבתים הדרומיים לנו‪ .‬במזל לא עשינו דוצ‪ ,‬כי הם לא ידעו‬
‫עלינו ואנחנו לא ידענו עליהם‪ .‬מסתבר שהם היו ב‪ ,512-‬ואחד הקצינים שלהם‪ ,‬נוה לקס‪,‬‬
‫נהרג מפגיעה של מחבל שירה עליו מהקומה השנייה של האיתור שנלחמנו בו – ‪ .508‬בערך‬
‫בזמן שמטכ"ל הותקלו‪ ,‬אנחנו נכנסו ל‪ 505-‬והתחלנו להחליף אש עם המחבלים ב‪.508-‬‬
‫אחרי כעשרים דקות‪ ,‬כשהאר"ן היה תחת שליטה‪ ,‬התסערנו על הבית‪ ,‬ובאמת חיסלנו את‬
‫רוב המחבלים שהתקילו את הכוח של מטכ"ל‪ .‬אבל יותר חשוב מזה‪ ,‬במהלך כל הזמן הזה‬
‫ריתקנו אותם אלינו בצורה שכנראה הקשתה עליהם לבצע ירי מדוייק יותר על מטכ"ל למרות‬
‫שהם הי ובעמדה שולטת עליהם‪ .‬יכול להיות שזה מה שאפשר למטכ"ל לחלץ את הנפגעים‬
‫שלהם ולא להיתקע בשטח השמדה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מ‪ 508-‬נחטפו המון תושבים מהקיבוץ‪ ,‬שרוכזו‬
‫שם לפני שנחטפו לשטח הרצועה‪.‬‬
‫בזמן שאנחנו חוצים את החצר הדרומית של ‪ 508‬לכיוון איתור ‪ ,511‬אנחנו מותקלים מטווח‬
‫של ‪ 4‬מטרים במחבלים‪ .‬אני נשכב על הרצפה עם שטרן‪ .‬בגלל המחסור במחסות בחצר‪,‬‬
‫ובגלל השטח הקטן שהיינו בו‪ ,‬שלחתי את שטרן אחורה‪ ,‬והבאתי קדימה את ישי‪ ,‬ואוחנה עם‬
‫הנגב‪ .‬עיקר המזל היה שהחצר שחנו הייתה בגובה יחסית אליהם‪ ,‬ובין ‪ 2‬החצרות הייתה‬
‫טרסה שמורכבת מאבנים גבוהות‪ ,‬אז יכלנו להישכב מאחוריהם‪ .‬אנחנו מצפון אליהם‬
‫והמחבלים מדרום אליהם‪ .‬אחרי חילופי אש‪ ,‬ש‪ 2-‬מחבלים נפגעים‪ ,‬אני אומר אוחנה לזחול‬
‫טיפה דרומה‪ ,‬בזווית‪ ,‬כדי שינסה לפגוע במחבלים עם הנגב ביותר בקלות‪ ,‬ואני וישי נותנים‬
‫אש על המחבלים‪ ,‬סטייל חיפוי ואיגוף בגרסה מוקטנת שלנו‪ .‬אני מביא גם את מזרחי כדי‬
‫שעם המאג ירתק את הבית‪ ,‬למקרה שיש שם מחבלים‪ ,‬וגם כדי שהמחבלים שלידנו בחצר‬
‫ירתעו יותר‪ ,‬ולא יזמו עד שאוחנה יצליח לתפור אותם‪ .‬אני מסביר ללוחמים מה אנחנו הולכים‬
‫לעשות עכשיו‪ .‬מזרחי חוטף כדור ביד ומכריז ׳נפצעתי׳‪ .‬ישי שם לו קאט‪ ,‬אני אומר לאוחנה‬
‫לתת אש כבדה יותר כי ירדו לנו ‪ 2‬קנים‪ ,‬ואני לוקח את המאג‪ 3 .‬פעמים ניסיתי לתפעל‬
‫מעצור שהיה בו‪ ,‬ולא הצלחתי‪ .‬קראתי גם לברזני שיבוא עם המאג שלו‪ .‬תחת כדורים‬
‫שורקים ברזני מגיע‪ ,‬בזחילה אחרי שאני צועק לו שירד למטה‪ ,‬מקבל הכוונה איפה המחבלים‬
‫ולאן הוא צריך לירות ומבצע ירי‪ .‬לבינתיים אני אומר למזרחי‪ ,‬שלא מוציא מילה מהפה ורק‬
‫מחכה שנסיים א׳ הקרב‪ ,‬שיזחל חזרה לשאר הצוות‪ ,‬ויפנה את עצמו אחורה‪ .‬המאג שלו‬
‫נשאר איתנו‪ .‬אחרי עוד כמה דקות של חילופי אש אנחנו קולטים דממה מהצד השני‪ .‬אוחנה‬
‫מדווח שנראה שכל המחבלים בחצר נהרגו‪ .‬חודלים אש‪ ,‬מקשיבים‪ .‬אחרי שמבינים שזה‬
‫המצב אני מבצע מכות אש עם אוחנה ומחזיר את השאר אחורה‪ ,‬בריצה שפופה למקרה ויש‬
‫עוד מחבלים‪ .‬ברזני מקבל את הכבוד לסחוב ‪ 2‬מאגים בדרך חזרה‪ .‬הוא כמובן עושה את זה‬
‫בלי להתאמץ או להאט‪ .‬אני ואוחנה מדלגים אחרונים עם מכות אש‪ .‬מכווינים את הטנק על‬
‫האיתור‪ ,‬שוב ירי חלול לקומה שנייה למזער פגיעה באזרחים אפשריים‪ ,‬ויוצאים להסתערות‬
‫על הבית‪ .‬הבית עצמו ריק‪ .‬המדרגות לבוידעם שרופות‪ .‬אחרי הסריקה בבית מישהו קולט‬
‫שהצינור גז בבית בוער‪ ,‬הוא קורא לי ואני מוציא את כולם החוצה‪ ,‬כדי שהבית לא יתפוצץ‬
‫עליהם‪ .‬אני נשאר אחרון עם שטרן לעשות סריקה אחרונה לוודא שאין אזרחים או מחבלים‬
‫בבית‪ .‬בשביל הדרומי שמוביל לבית‪ ,‬יש גופות של שני מחבלים‪ ,‬אנחנו לא יודעים אם‬
‫מטכ"ל או תושבי הקיבוץ הרגו אותם‪.‬‬

‫אנחנו ממשיכים להתקדם ל‪ .513-‬התרחש שם קרב מורכב‪ ,‬בשעות הראשונות של‬

‫הבוקר‪ ,‬עם חטופים מבארי‪ .‬הבית היה הרוס מאוד מבפנים‪ .‬אחרי שזיכנו את החצר‪ ,‬עשינו‬
‫'היכון קרב לילה' לכל הכוח‪ ,‬ואז נכנסו לבית דרך חור בקיר המערבי‪ ,‬שהמחבלים עשו‪.‬‬
‫נכנסנו בין הריסות וחיפשנו תושבים‪ .‬לא מצאנו כלום‪ .‬מאחר והגענו לקצה של השכונה‪,‬‬
‫חיכינו שהכוחות ממערב אלינו יישרו איתנו קו‪ ,‬ולאחר מכן המשכנו הלאה‪.‬‬
‫בין שכונות הזיתים‪ ,‬יש גן שעשועים‪ ,‬עם מיגונית ועצי זית‪ .‬עברנו בדילוגים בין העצים‪,‬‬
‫מוכנים בכל רגע להיתפר בשטח הפתוח‪ .‬אחרי שחצינו והגענו לשכונה הדרומית‬
‫התפצלנו‪ .‬השכונה הייתה מורכבת מ‪ 2-‬טורים של בתים‪ ,‬כשכל בית מורכב למעשה מ‪2-‬‬
‫דירות כפולות‪ .‬אני קיבלתי עם הצוות המורחב שלי את הטור המערבי‪ ,‬ועזריה לקח את‬
‫צוות נשק לטור המזרחי‪ .‬בבתים האלה מצאנו פחות הרס‪ ,‬אם כי בבירור המחבלים עברו‬
‫בשיטתיות בית בית וחיפשו שם תושבים‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬בשכונה הזו מצאנו כמה וכמה‬
‫תושבים שהצליחו להתחבא מהמחבלים‪ ,‬וחילצנו אותם‪ .‬בשלב הזה כבר הגיעו לבארי ‪2‬‬
‫טיגרסים שיחידת הניוד של צה"ל שלחו לשם‪ .‬השתמשנו בהם לפינוי אזרחים ופצועים‪ .‬כל‬
‫אזרח שמצאנו תחקרנו אותו – האם הוא יודע על עוד אזרחים בסביבה‪ ,‬כמה היו איתו‬
‫בבית ואם הוא מכיר מיקומים אחרונים של מחבלים במרחב‪.‬‬

‫במהלך ההתקדמות‪ ,‬אני משתדל להתשמש בכיתה ב' ובכוח של פלגה ד שהצטרף‬
‫אלינו‪ ,‬כדי שגם הם יחוו לחימה‪ ,‬מתוך רצון למזער את תחושת הדחק שלהם‪ ,‬ופוסט‬
‫טראומה בעתיד‪ .‬בהתקדמות בבתים‪ ,‬אנחנו לפעמים עוצרים‪ ,‬כיד לחכות ליישור קו עם‬
‫צוות נשק או כוחות ממערב אלינו‪ .‬שוב ושוב ההוראה הכי ברורה היא שירי מתבצע רק‬
‫מצפון לדרום‪ ,‬ככה נמנע ירי הדדי‪ .‬בכל בית שאנחנו עוברים בו‪ ,‬אני הולך למטבח אחרי‬
‫זיכוי הבית‪ ,‬מכין סנדוויצים ללוחמים ודוחף להם לפה‪ .‬בעיקר שוקולדים‪ ,‬וקרטיבים‬
‫שמצאתי במקפיא‪ .‬גם כדי שיאכלו קצת אחרי יום שלם של לחימה – האוכל שהבאנו‬
‫איתנו נשאר בפונדק מחוץ לבארי‪ ,‬לא האמנו שנילחם רצוף כל כך הרבה זמן בלי‬
‫להתארגן מחדש – וגם כדי לעורר אותם קצת‪ ,‬לעזור להם עם הקושי הנפשי שהם חווים‪.‬‬
‫באחד הבתים‪ ,‬כשהייתה עצירה מסוימת לאחד הכוחות‪ ,‬ריכזתי את עולם ועשיתי להם‬
‫שיחה קצרה‪ ,‬על מה קורה ומה המידע שיש לנו‪ .‬המשפט שהלוחמים הכירו הכי טוב היה‬
‫"החזרת המצב לקדמותו ואז התקפה"‪ .‬עוד מנבי מוסא פימפמתי להם את זה‪ .‬ההנחיות‬
‫שנתתי ללוחמים היו פשוטות‪ ,‬בכל איתור יש את העמדות שאני מגדיר‪ ,‬מותר להוריד‬
‫קסדה אך ורק בממ"ד‪ .‬עישון או כל דבר אחר באישור קצין‪ .‬מעבר למשמעות המקצועית‬
‫של ההנחיות‪ ,‬הם גם עזרו לשמור על הלוחמים בהיבט של היציבו והשליטה במצב‪ ,‬ועזרו‬
‫להם להבין מה מצופה מהם‪ .‬נחמיה חבר אלינו פעם אחת‪ ,‬בבית הזה‪ ,‬וגם עשה שיחה‬
‫קצרה עם הלוחמים‪ .‬בשלב מסוים הגיע מסק"ר לאוויר‪ ,‬ועברה בין הכוחות הנחייה שאסור‬
‫לעלות על הגגות‪ .‬כלל הכוחות שנלחמו בבארי בצק"ג ‪ ,890‬והמסק"רים הכירו משי‬
‫שנמצא על הגג בשכונות שלנו – הוא בוודאות מחבל‪ .‬בהמשך ההתקדמות זוהה מחבל‬
‫על הגג של איתור ‪ .521‬ניסיתי לעלות קלעים לקומה השנייה בבית שהיינו בו‪ ,‬ולמצוא זווית‬
‫ירי על הגג אבל ללא הצלחה‪ .‬בגלל האיסור לצאת החוצה לגגות היינו תלויים בזוויות ירי‬
‫שהחלונות בקומה השנייה נתנו לנו‪ .‬בהמשך אותו מחבל חוסל על ידי כוח אחר‪.‬‬
‫באזור ‪ ,01:30‬כבשנו את כל השכונה והגענו לקו בתים הדרומי של הקיבוץ‪ .‬חיכינו לשאר‬
‫הכוחות שיסיימו את הכיבוש שלהם‪ ,‬כי התקדמנו הכי מהר מכולם‪ .‬הצוות המורחב שלי‪,‬‬
‫ניהל מרחב הגנה באיתור ‪ ,520‬וצוות נשק שללא מפק"צ חבר אלי ועבר להיות תחת‬
‫פיקודי‪ .‬צוות את"ק ביחד עם החפ"ק התמקם באיתור ‪ .518‬ממערב אלינו באיתור ‪618‬‬
‫התמקמו הרב מימדית‪ .‬בגלל המרוכבות של לחימה בקיבוץ רווי צמחייה וחוסר היעילות‬
‫של האמר"לים בתוואי כזה‪ ,‬ושליטת המחבלים במרחב‪ .‬התפיסה המבצעית שלנו הייתה‬
‫כזו – לכבוש את כל הקיבוץ במהלך שבת‪ ,‬ולעבור על הבתים ולחלץ את תושבי הקיבוץ‪.‬‬
‫בראשון‪ ,‬אחרי שיעלה האור‪ ,‬סריקה מחודשת‪ ,‬צפופה‪ ,‬של הקיבוץ‪ ,‬עם הצבת כוחות‬
‫חוסמים במקומות שזוכו‪ ,‬על מנת לטהר את הקיבוץ ממחבלים‪.‬‬

‫יצאנו החוצה‪ ,‬ונפרסנו בחצר הדרומית של האיתור לחפות על הטנק של יואל‪ ,‬הוא היה‬
‫צריך לתקן איזה משהו בטנק ולא יכל לאבטח את עצמו מקרוב במידה ויבואו מחבלים‪.‬‬
‫התיקון עבר בשלום‪.‬‬

‫ריכזתי את רוב הפלוגה שהייתה תחת פיקודי‪ ,‬ואחרי שהצבתי חיפויים ראשונים עשיתי‬
‫להם תדריך‪ .‬הסברתי להם שסיימנו לכבוש את הקיבוץ‪ ,‬ועברנו על הבתים‪ .‬כרגע יש כמה‬
‫שעות הפוגה עד שהאור יעלה‪ ,‬בגלל חוסר היעילות של לחימת הלילה במתאר שכזה‪.‬‬
‫הגדרתי להם את ההנחיות – ‪ 2‬עמדות קבוע‪ ,‬הורדת קסדה בממ"ד בלבד‪ ,‬עישון וכו'‬
‫באישור קצין בלבד‪ ,‬תמיד יש סמל‪/‬מפק"צ עם קשר שער ומנהל את המרחב הגנה‪,‬‬
‫ואיסור מוחלט להיות בסלון למעט הלוחם שתופס עמדה או תדריכים שלי‪ .‬הסיבה הייתה‬
‫שהחלון היה רחב וחשוף למטעים‪ ,‬ומחבל יכל לירות ר‪.‬פ‪.‬ג ולפגוע ברוב הכוח ששם‪ .‬שאר‬
‫החדרים היו יחסית מוגנים מאחורי קירות‪ .‬המשכתי והסברתי ללוחמים מה תמונת המצב‬
‫הבסיסית שידענו שקורת בעוטף עזה‪ .‬אמרתי להם כמה‪ ,‬משמעותי מה הם עושים‪ ,‬שזה‬
‫מוערך‪ ,‬ושמדובר כאן במשהו יוצא דופן‪ .‬נגעתי גם במשמעות של הרוח והרעות אחד עם‬
‫השני‪ .‬ושיש סיבה שלמרות שהם נלחמים עם יחידות העילית ביותר במדינת ישראל‪ ,‬הם‬
‫לא נופלים מהם בביצועים ובעמידה במשימה‪ .‬לבסוף‪ ,‬אמרתי להם כך 'אני יודע שאתם‬
‫מסתכלים עלי ועל שאר הקצינים ולא מבינים איך אנחנו כל כך קרי רוח‪ ,‬רגועים‪ .‬רציתי‬
‫שתדעו שמה שאתם מרגישים בתוככם‪ ,‬וכולכם מרגישים את זה‪ ,‬כי כל אחד מכם עבר‬
‫יהלו"ם בשלב כזה או אחר של הלחימה‪ ,‬זה הרגש הנורמלי‪ .‬ואיך שאנחנו הקצינים‬
‫מרגישים זה הלא נורמלי‪ .‬אין מה לעשות‪ .‬לצערנו במלחמה צריך להיות קצת משוגעים‪,‬‬
‫להיות לא נורמלים‪ ,‬כדי להצליח לעמוד במשימה ולהגן על תושבי המדינה‪ .‬ואחרי זה‪,‬‬
‫לחזור להיות נורמלים ולהרגיש את מה שצריך להרגיש‪ .‬לכן‪ ,‬אל תפחדו ממה שאתם‬
‫מרגישים או תיחלשו מזה‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬תנסו להיות יותר לא נורמלים אם אתם מצליחים‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ -‬אתם מתפקדים מעל למצופה בכל קנה מידה'‪ .‬הוספתי שהתקבל מידע‬
‫מודעיני שחמאס הולך לנוסת לכבו את בארי מחדש באזור ‪ 04:00‬עם גל מחבלים נוסף‪,‬‬
‫ולכן נעיר את כולם קרוב לזמן הזה וניכנס לכוננות ספיגה‪ .‬שיחררתי אותם לישון‪ .‬בערך‬
‫אחרי חצי שעה‪ ,‬שמענו את קרוואני‪ ,‬הרב סרן מיהלום‪ ,‬צועק בקשר שהוא הותקל‪ .‬היה אי‬
‫בהירות מסוימת‪ ,‬כי לא ידענו מה המיקום של קרוואני‪ .‬יואל בטנק ישר טס אליו‪ ,‬ואחרי‬
‫קצת זמן‪ ,‬שראיתי שלא מדובר בהתקלה רגילה‪ ,‬הקפצתי את הצוות המורחב שלי‪ ,‬ויצאנו‬
‫החוצה‪ .‬ניסינו להתקדם לעבר קרוואני‪ .‬עליתי מולו בקשר ואמרתי לו שיביא מיקום ואני‬
‫מביא לו ‪ 20‬חבר'ה שיעזרו בלחימה ובחילוץ הפצועים‪ .‬לא קיבלנו תשובה‪ .‬לכן נשארתי‬
‫עם הצוות הכי קרוב שיכלתי‪ ,‬מבלי להסתכן בדו"צ או בחשיפה למחבלים‪ ,‬וחיכיתי למצב‬
‫שבו נוכל לסייע‪ .‬קרוואני הצליח ביחד עם יואל‪ ,‬ומסק"ר שלנדאו השיג דרך חבר משלדג‪,‬‬
‫להתמודד עם האירוע‪ .‬בדיעבד‪ ,‬בזמן ששייטת ויהלום התמקמו על הגדר לארוב‬
‫למחבלים שבאים לקיבוץ (כי הם היו הכוחות הכי מערביים)‪ ,‬הם נפלו בדיוק על מחבלים‬
‫שהתקילו אותם‪ ,‬כשהם היו בשטח נחות בדרך להתמקמות‪ .‬ליהלום היו ‪ 8‬פצועים רק‬
‫מהמטח הראשון‪ ,‬ולאחר מכן הם ספגו אש בשטח פתוח מבלי יכול להגיב בצורה‬
‫אפקטיבית‪ .‬אחרי שהאירוע הסתיים החזרתי את הצוות חזרה למרחב הגנה‪.‬‬

‫בשלב מסוים הביאו מל"מ של מנ"קים וקליעית‪ .‬פתחתי את המנ"קים‪ ,‬כי ידעתי שאחרת‬
‫הלוחמים לא יאכלו כלום‪ ,‬והערתי כל פעם שליש‪ ,‬שימלאו קליעית וידחפו משהו לפה‪ .‬אני‬
‫לא הלכתי לישון בהתחלה‪ ,‬ידעתי שעכשיו יכולים לדפוק אותנו הכי חזק‪ ,‬כי מספיק שומר‬
‫לא ערני ואנחנו נכנסים לאירוע מורכב עם המון נפגעים‪ .‬בשלב מסוים הלכתי לצוות נשק‪,‬‬
‫וכדי לעודד אותם אמרתי איתם תפילת הדרך ותפילה להצלחת חיילי צהל‪ .‬דיברתי גם‬
‫קצת עם ספיגו ועם שוהם נבון‪ ,‬המפק"צ מפלגה ד' שהצטרף אלי לצוות המורחב‪ .‬מתישהו‬
‫עשינו גם ישיבה בממ"ד שבבית שלי של כל הפורום מוביל בפלוגה‪ .‬אחרי שראיתי שהכל‬
‫בשליטה‪ ,‬סידרתי תורנות בין המפקצים והסמלים שהיינו עם קשר‪ ,‬והלכתי לישון לקצת‬
‫יותר משעה בשירותים של היחידת הורים‪ .‬במהלך הלילה ראיתי הודעות ושיחות מכל‬
‫המשפחה שלי‪ ,‬בחרתי לא לענות‪ .‬אמרתי שאם הלוחמים בלי פלאפונים ותקשורת עם‬
‫המשפחה‪ ,‬גם אני אהיה ככה‪.‬‬

‫הגיע הבוקר‪ ,‬עשיתי תדריך נוסף ללוחמים‪ ,‬בסוף לא הערנו אותם לקראת ‪ ,04:00‬כי גל‬
‫המחבלים הקדים והותקל בכוח של שייטת ויהלום‪ .‬בתדריך שוב הבעתי כמה הם‬
‫מוערכים‪ ,‬מה המשימה שלנו‪ ,‬ומה קורה בכללי עם קצת ידיעות שזרמו בקשר‪ .‬סקרתי את‬
‫כל הדברים שעשינו‪ ,‬כולל חילוץ של מספר דו ספרתי של תושבים‪ .‬לא התמקדתי‬
‫בדברים שליליים מקצועיים שהיו (למשל השארת הרחפנים בחוץ עם התיקי לאו בגלל‬
‫המשקל שלהם)‪ ,‬כי זה לא היה מוסיף שום דבר במקום שבו היינו‪ .‬אמרתי להם גם‬
‫שהאירוע של בני הערובה הסתיים בהצלחה (לצערי זה היה הדיווח בקשר בהתחלה)‪.‬‬
‫ועברתי איתם על רשימת הפצועים הגדודית שנשלחה בקבוצת ווטסאפ של כל גורמי‬
‫הגדוד והקצינים לצורך העברת מידע‪ .‬נתתי להם דוח מצב על כל הפצועים של הפלוגה‬
‫שלנו‪ ,‬חוץ מאלי שבמקום להגיד שהוא הרוג אמרתי שהוא פצוע קשה‪ .‬ובעיקר נתתי להם‬
‫לשאול שאלות‪ ,‬כדי שישלטו במצב ויהיה להם מידע שיוכלו לתפקד‪ .‬כמעט לכל‬
‫השאלות שלהם היו לי תשובות‪ .‬ומה שלא היה לי‪ ,‬עניתי לפי התו"ל הצבאי של מה‬
‫הציפייה שיהיה‪ .‬מרחתי קצת יותר את התדריך ממה שתיכננתי‪ ,‬כי ראיתי כמה טוב זה‬
‫עושה ללוחמים וכמה זה מסדר אותם ומחזק אותם לקראת עוד יום של לחימה‪.‬‬

‫אחרי זה לקחתי את הסגל שלי לבית הצמוד‪ ,‬ואחרי שסרקנו לוודא שלא נכנסו מחבלים‬
‫בלילה ישבתי איתם‪ .‬ידעתי ששנהב ואבוטבול במועקת קרב‪ .‬דיברנו‪ ,‬שיתפנו וניסיינו לעזור‬
‫אחד לשני‪ .‬נשארתי בסוף עם שנהב‪ ,‬שלו היה הכי קשה‪ ,‬ואחרי קצת דיבורים מהלב‬
‫נראה שהוא התפקס קצת‪ .‬בבית מצאתי בין כל החפצים שהיו זרוקים על הרצפה תפילין‬
‫של תושב בארי‪ .‬לקחתי והנחתי אותם בממ"ד‪ ,‬כי תפילין היו הדבר היחיד ששכחתי לארוז‪.‬‬
‫עשינו באותו בית גם קפ"ק של הפורום מוביל של הפלוגה‪ ,‬ומשימה להמשך‪ .‬הבאתי את‬
‫התפילין לשאר הפלוגה שמי שירצה שיניח‪ ,‬ואז קיבלנו אינדיקציה שיש תושבים שלכודים‬
‫באחד מהבתים בשכונה שעברנו עליהם‪ .‬זה היה לי מוזר אבל להכנו לשם עם הצוות בכל‬
‫מקרה‪ .‬לא מצאנו כלום‪ .‬סרקנו את כל הבתים מסביב לאותו בית‪ ,‬אפילו צעקנו‪ ,‬רק לא‬
‫לפספס אזרח שנמצא כן ומתחבא על חייו‪ .‬לא מצאנו‪ .‬בדיעבד הסתבר שהוא היה באיתור‬
‫אחד‪ ,‬קרוב אלינו‪ ,‬בשכונת ה‪.100-‬‬

‫חזרנו אל איתור ‪ ,520‬ואל שאר הפלוגה‪ .‬קיפלנו את הבית‪ ,‬והתחלנו לנוע צפונה‪ ,‬לאזור‬
‫שבו התחלנו לחימה‪ .‬כל הכוחות שהיו בקיבוץ‪ ,‬חזרו מדרום הקיבוץ לקו בתים הצפוני‪ ,‬כדי‬
‫להתחיל סריקה מחודשת של טיהור המרחב מהמחבלים‪ .‬במהלך החזרה לשם‪ ,‬אני‬
‫הקפדתי תמיד על דילוגים דרך החצרות‪ ,‬גם כי זה התו"ל‪ ,‬ובעיקר כי עדיין יש מחבלים‬
‫במרחב‪ ,‬ולא רציתי שממכת אש אחת יפלו לנו הרבה נפגעים‪ .‬יחידות אחרות הלכו ב‪2-‬‬
‫טורים במרכז הכביש‪ .‬הגענו בחזרה לאיתור ‪ ,505‬חברנו שם לסמג"ד‪ ,‬ולשאר הגדוד‬
‫שהתקבץ בבארי במהלך הלילה‪ ,‬אחרי שסיים את עיקר הלחימה בקיבוצים אחרים‪ .‬אני‬
‫בעיקר זוכר את המבטים ההמומים ומלאי ההערכה של שאר הלוחמים והמפקדים בגדוד‪.‬‬
‫לא מבינים מה קרה כאן בבארי‪ .‬אפילו קצת התבדחנו ואמרנו להם 'ברוכים הבאים‬
‫למסיבה האמיתית'‪ .‬באיתור‪ ,‬פרסו מל"מ אמיתי‪ .‬עם סוללות שו"ב וקשר‪ ,‬לאו ומטאדור‪,‬‬
‫ציוד רפואי‪ ,‬רימונים וכל דבר שאפשר לחשוב עליו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכוחות של הגדוד שהתחילו‬
‫לטפטף לבארי במהלך הלילה‪ ,‬התחילו להתעסק בפינוי האזרחים מהשכונות הצפוניות‪,‬‬
‫אחרי שאנחנו בחוד התקדמו דרומה כל הזמן והדפנו את המחבלים‪.‬‬
‫הפלוגה התמקמה באיתור ‪ ,601‬בחצר שלו‪ ,‬כי בתוך הבית היו רימונים חיים ומלכודים של‬
‫המחבלים‪ .‬שלחתי לשם את רוב הצוות והשארתי איתי כמה שיעזרו לי לסחוב אמל"ח‬
‫וציוד‪ .‬שטרן החליף את כל הסוללות שו"ב שלו‪ .‬השתמשנו בעיקר במפה כי לא היה‬
‫קישוריות לכל אורך הלחימה‪ .‬הבאתי בערך ‪ 5‬מטאדורים ו‪ 8-‬לאו‪ 60 ,‬רימוני יד‪ ,‬קליעית‪,‬‬
‫קאטים‪ ,‬ושתייה מתוקה‪ .‬אספתי מחדש את כל הצוות‪ ,‬חילקתי ביניהם את כל הציוד‪,‬‬
‫מתעקש שלכולם יהיו לפחות ‪ 5-6‬רימונים עליהם‪ ,‬על בסיס הניסיון הקצר שצברנו של‬
‫לחימה בשטח מבוצר עם מחבלים‪ .‬כנ"ל הטילים‪ .‬פק"ליסטים סחבו ‪ 2‬רימונים‪ .‬רום פאר‬
‫קיבל את הזכות לסחוב פק"ל רימונים‪ .‬השלמנו ציוד רפואי למי שהיה חסר לו‪ .‬עשיתי‬
‫תדריך מקוצר מה מצפה לנו ומה הולך לקרות בהמשך‪ .‬בשלב הזה טולדו חבר אלינו‬
‫אחרי שהיה שבת בבית‪ ,‬ופלדמן שהגיע מהתאג"ד אחרי שפינה פצועים ולא הצליח לחזור‬
‫בגלל הלם קרב‪( .‬לוחמים אחרים עדיין היו בתאג"ד ולא הצליחו לחזור)‪ .‬בין איתור ‪ 505‬ול‪-‬‬
‫‪ 601‬עבר הכביש שהפריד בין השכונות‪ ,‬כביש שהיה מאוים ממחבל שהתבצר באחד‬
‫הבתים בהמשך הרחוב‪ .‬כל פעם עברנו את שטח ההשמדה הזה בריצה‪ ,‬ועם צמד‪ ,‬כדי‬
‫שאם אחד יפגע מירי‪ ,‬השני ישיב באש וימשוך אותו קדימה‪.‬‬

‫התקבל דיווח על ידי צוות קלמנזון שיש מחבל שמתבצר במיגונית שבגן שעשועים בין ‪2‬‬
‫שכונות הזיתים‪ .‬בעקבות התפקוד של הצוות ביממה האחרונה‪ ,‬המג"ד שלח אותנו לשם‪.‬‬
‫הגענו‪ ,‬נפרסנו ב‪ 90 ,45 ,0‬מסביב למיגונית‪ .‬הגיעו כל מיני קודקודים‪ ,‬לא ברור לי למה‪.‬‬
‫אבוטבול קיבל את הכבוד של ירי מטאדור‪ ,‬בדיעבד זה הוציא אותו מהמועקת קרב שהוא‬
‫היה בה‪ .‬שלחנו חולייה‪ ,‬לצערי קצין בכיר ממני בגדוד לקח את הכבוד שבהסתערות‬
‫ולפקודות במלחמה צריך לציית‪ .‬נורה פגז מהטנק על המיגונית‪ ,‬ונזרק רימון על ידי‬
‫החולייה‪ .‬אחרי שהעשן והאבק התפזר אוחנה נכנס עם הנגב תוך כדי ירי‪ ,‬בדיעבד לא היה‬
‫שם מחבל‪ .‬חיפשנו גם במרחב ההיקפי‪ ,‬למקרה שהיה מחבל וברח – לא מצאנו כלום‪.‬‬

‫חזרנו למרחב ההיערכות הגדודי‪ .‬חילקנו בקפ"ק גדודי את כל השכונות‪ .‬לבינתיים‪ ,‬ספיגו‬
‫ניסה לגרום למטוליסטים להפסיק לפחד לירות מטול‪ ,‬אז הוא ביצע ירי של מטול גבס על‬
‫הגדר של הקיבוץ‪ .‬רק‪ ,‬שהוא לא הזהיר אף אחד לפני‪ .‬אז הסמג"ד ושאר הקצינים חשבו‬
‫שמדובר בהתקלה‪ .‬אחרי שכולם הזדקפו ושלחו יד לנשקים שלהם‪ ,‬הסתכלתי על ספיגו‪,‬‬
‫שהיה באזימוט של הרעש‪ ,‬הבנתי מה קורה כי דיברנו על זה קודם בינינו‪ ,‬ואמרתי לסמג"ד‬
‫שמדובר בירי של גבס למטולטיסים‪ ,‬וטעות שלא הכריזו על זה‪.‬‬

‫כל הכוחות שנלחמו בבארי בשבת‪ ,‬קיבלו את אותה גזרה כי הם מכירים את הקרקע‪,‬‬
‫ושאר כוחות הגדוד קיבלו את הבתים המזרחיים יותר‪ .‬התחלנו התקדמות‪ ,‬בבתים‪,‬‬
‫כשפלגת האש‪ ,‬שנלחמה בסטריפ המזרחי של שכונת הזיתים הצפוניות הכריזה שהיא‬
‫מותקלת (באזור איתור ‪ ,)504‬הטנק של יואל נסע אליהם‪ ,‬ואחרי כמה דקות הם הצליחו‬
‫להשתלט על ההתקלה‪ .‬בהתקדמות‪ ,‬כל הזמן חיכינו ליישור קו עם שאר הכוחות הגדוד‬
‫ברמת האיתור‪ ,‬כדי לוודא שהפעם המחבלים ממש נדחקים דרומה‪ .‬הגענו לאיתור ‪,513‬‬
‫וסיימנו את שכונת הזיתים הדרומית‪ .‬צוות נשק התחיל להתקדם בעצי הזית למרחב שבין‬
‫‪ 2‬השכונות‪ ,‬כשפלגת האש נכנסה עוד פעם להתקלה חזקה‪ ,‬במרחב המזרחי של איתור‬
‫‪ .512‬ציצמצנו אליהם‪ ,‬והתמקמו באיתור ‪ .513‬לא יכלנו להתקרב מעבר לחצר של ‪ ,513‬כי‬
‫הייתה כמות גדולה של אש ולא היה ברור איפה כוחותינו ואיפה המחבלים‪ .‬אז כמו בקרב‬
‫של יהלום‪ ,‬חיכינו למידה ונוכל להיות רלוונטיים‪ .‬לבינתיים‪ ,‬את הטנק שהיה איתנו שוב‬
‫החברנו למ"פ האש‪ .‬אחרי כמה זמן‪ ,‬הם הצליחו להשתלט על המחבלים‪.‬‬

‫הסמג"ד נתן פקודה בקשר להמשיך להתקדם‪ ,‬וממש באותו רגע‪ ,‬אנחנו מזהים מחבל‬
‫יוצא מאיתור ‪ 512‬לחצר‪ .‬האיתור כאמור‪ ,‬היה בנוי מ‪ 2-‬בתים צמודים‪ .‬המזרחי ליד האש‪,‬‬
‫והמערבי קרוב אלינו‪ .‬ירינו במחבל‪ ,‬פצענו אותו והוא נפל לרצפה‪ ,‬זחל לגדר אבנים‬
‫קטנה‪ ,‬נצמד אליה והתחיל לירות עלינו‪ .‬לא יכלנו לפגוע בו בגלל החומה אבל המשכנו‬
‫להחליף איתו אש‪ .‬פרסתי את כיתה ב' בדירה המערבית ואת כיתה א' בדירה המזרחית‪.‬‬
‫עליתי מול הסמג"ד בקשר ואמרתי לו‪ ,‬שעדיין יש מחבלים במרחב‪ ,‬אי אפשר להתקדם כי‬
‫הם ירו בנו מאחור‪ ,‬ושאני הולך להסתער עליהם‪ .‬הסמג"ד בהתחלה לא היסס ורצה‬
‫להביא כוח אחר‪ .‬שיכנעתי אותו שזה רק יסבך את העניינים וייצר דו"צים‪ .‬בעיקר כשאני‬
‫בקשר עין עם המחבל‪ .‬הוא אישר‪ .‬הטנק ירה פגז על הבית‪ ,‬ולקחתי את כיתה ב'‬
‫להסתערות דרך איתור ‪ .511‬בעצם עשינו איגוף מערבי בזמן ששאר הפלוגה נותנם לנו‬
‫רתק מאיתור ‪ .513‬לא נכנסנו לאיתור ‪ ,511‬למרות היתרון של עמדות ירי לעבר הבית‪ ,‬כי‬
‫היה בפנים צינור גז שבער‪ ,‬ולא רציתי שיתפוצץ על הלוחמים‪ .‬כשהגענו לחצר של ‪,512‬‬
‫ראינו שהמחבל הרוג‪ ,‬אם מהאש שלנו ואם מהפציעה שלו‪ .‬עמדנו לחצות את החצר‪,‬‬
‫לפרוץ לבית ולוודא שאין בפנים עוד מחבלים עד שהתחילה אש תופת שנורתה עלינו‬
‫מהחלון בממ"ד‪ ,‬שפנה לכיוונו‪ ,‬לעברנו בחצר‪ .‬ניסינו לחצות פעם אחת את החצר וראינו‬
‫שלא נצליח בלי כמות גדולה של אבדות‪ .‬הבאתי מקדימה את ברזני עם המא"ג ואת‬
‫ניקיטה עם הנגב‪ ,‬והם נשכבו לידי‪ ,‬מבלי שיהיו לנו מחסות כי היינו בחצר‪ ,‬ונתנו מכות אש‬
‫על הבית‪ ,‬בין מכת אש שלנו לאחת אני מתזמן דילוגי צמדים אחורה לעבר הבית‪.‬‬
‫לבינתיים שאר הכוח נצמד לקיר של ‪ ,511‬במטרה למזער את שטח הפנים שלו‪ .‬בדילוג‬
‫האחרון‪ ,‬הסברתי למקלענים שזה הדילוג הכי מורכב‪ ,‬כי אין לנו רתק יותר‪ ,‬נתנו מכת אש‬
‫מסיבית ודילגנו אחורה‪ .‬בכניסה ל‪ ,511-‬אני ליד פרגולה הרוסה‪ ,‬ונתתי עוד מכת אש‬
‫לעבר ‪ 512‬כדי שברזני וניקיטה יוכלו להיכנס ל‪ .513-‬אחרי שהם נכנסו אני נכנסתי גם‬
‫בחיפוי של הפלוגה מ‪ .513-‬הצמדתי את ברזני לפתח‪ ,‬והנחתי אותו להמשיך לירות על‬
‫הפתח‪.‬‬

‫עליתי בקשר מול הסמג"ד הסברתי שיש עוד מחבלים שמבוצרים בבית‪ ,‬וכאן התחיל שוב‬
‫'משא ומתן' ביני לבינו אם אני יכול להיות זה שיסתער‪ .‬אחרי דין ודברים קצר קיבלתי‬
‫אישור ואירגנתי את כיתה א' הפעם‪ .‬אבוטבול ירה לאו דרך החלון במטבח‪ ,‬והטנק הטווח‬
‫עוד פעם‪ .‬לא ברור איפה הטנק פגע‪ ,‬אנחנו רק יודעים שמצד אחד הוא פגע כי היה כמות‬
‫גדולה של טיח ואבק בכל החלל של החצרות בינינו לבין ‪ ,512‬ומצד שני שבתוך האיתור‬
‫שבו היו המחבלים כמעט ולא היה נזק‪ .‬אבל באותו רגע ירי הטנק זוהה כפגיעה‪ .‬נתנו מכת‬
‫אש עם המאגים והנגבים מ‪ ,513-‬ויצאנו להסתערות מכיוון אחר – דרום‪ .‬נצמדנו לפתח‪,‬‬
‫חילקתי לאבוטבול חיפוי לקומה השנייה‪ ,‬שלא ידענו אם יש בה מחבלים‪ ,‬והתקדמנו לעבר‬
‫הפתח‪ .‬זרקתי רימון את החלון‪ ,‬וכלקח מההתקלה בה אלי נהרג‪ ,‬ווידאתי שכולם מנמיכים‬
‫צללית לפני שהם עוברים מול פתח בבית‪ .‬נכנסו ברטוב לסלון הבית‪ ,‬אני ושטרן‪,‬‬
‫כשנפתחה עלינו מכיוון המסדרון אש מחבלים‪ .‬אני ספגתי רק רסיסי כדורים‪ ,‬ולא כדורים‬
‫ממש‪ ,‬והתחלתי לדמם קלום בפלג גוף התחתון‪ .‬אני רצתי קדימה לזיג בסלון והשבתי אש‬
‫על מהחבלים‪ ,‬בעוד שטרן רץ אחורה ונתפס על הזיג של הפתח – המחסה הקרוב אליו‬
‫ביותר – ומשיב אש על המחבלים‪.‬‬

‫נוצר מצב שאני לכוד בבית‪ ,‬בגלל מבנה הבית‪ ,‬שהמסדרון מגיע עד לפתח‪ ,‬המסדרון‬
‫הפך להיות מלכודת אש מירי המחבלים‪ ,‬ולא היה אפשר לצאת מהבית‪ .‬עליתי בקשר מול‬
‫הסמג"ד‪ ,‬הסברתי לו בקצרה את האירוע‪ ,‬ושאני לכוד בבית‪ .‬סיכמנו שאני אחלץ את‬
‫עצמי מהבית‪ ,‬ואז נפיל את הבית על המחבלים עם הטנק‪ .‬ניסיתי לצאת דרך החצר‪,‬‬
‫ועצרתי‪ .‬קלטתי משהו שחור מצד שמאל שלי‪ .‬הסתכלתי וראיתי קנה של מחבל מכוון‬
‫מחלון בבית לחצר‪ .‬יריתי לעבר המחבל‪ ,‬והוא ירה עלי‪ .‬המשכתי ככה כמה דקות להחליף‬
‫אש עם מהחבלים כשאני רץ בין המסדרון לחצר‪ ,‬כדי שיחשבו שיש כמה לוחמים בתוך‬
‫הבית‪ .‬אנחנו יודעים להגיד היום שהיו עוד ‪ 2‬מחבלים שהתחבאו בשיחים בחצר‪ ,‬ולא ברור‬
‫למה הם לא ירו עלי בשלב הזה של הלחימה‪ .‬אני זורק את הרימון השני שלי למסדרון‪,‬‬
‫בתקווה שהוא ישתחל לאחד החדרים שהיו בו המחבלים‪ .‬ואומר לחבר'ה שעל הפתח‪,‬‬
‫לגלגל פנימה רימונים‪ .‬אוחנה מגלגל בטעות רימון אחד לעברי‪ ,‬שבמזל נכנס למקרר‬
‫ומפוצץ בפנים‪ ,‬ככה שהרסיסים לא פוגעים בי‪ .‬אחרי כמה דקות נוספות אנחנו מבינים שזה‬
‫לא יעבוד‪ .‬אני אומר לאוחנה שצריך מכת אש של נגב‪ .‬אוחנה פשוט נכנס פנימה דרך‬
‫המסדרון‪ ,‬מבלי שהכדורים יפגעו בו‪ ,‬ונתפס על הזיג השמאלי של המסדרון‪ ,‬ליד המקרר‪.‬‬
‫באותו רגע‪ ,‬שנינו נפגענו‪ .‬אוחנה נופל ונהרג במקום ואני נפצע קשה‪ .‬אני מצליח לקחת‬
‫צעד אחורה לכיוון הסלון‪ ,‬לפני שאני מתמוטט על הרצפה‪ ,‬וככה אני לא נופל במסדרון‬
‫אלא מאחורי מחסה – קיר הסלון‪ .‬עוברות כמה שניות שאני מתאפס‪ .‬הפגיעות שלי הם‬
‫מצרור רוחב‪ .‬פגיעה בבטן‪ ,‬באגן ויד שמאל שרוטשה ואיבדה חצי מהבשר שבה‪ .‬אני שם‬
‫קאט על יד שמאל‪ ,‬ומנסה להתגלגל בצורה שבה חור היציאה באגן‪ ,‬ילחץ לרצפה וככה‬
‫הדימום יאט קצת‪ ,‬כדי שאאבד פחות דם‪ .‬מכריז שנפצעתי‪ .‬שואלים אותי מה עם אוחנה‪,‬‬
‫אני מסתכל ורואה שהוא נהרג במקום‪ .‬כמו עם אלי אני אומר להם שהוא פצוע קשה‪ .‬אני‬
‫מתחיל לירות עם יד אחת‪ ,‬יד ימין לכיוון המסדרון‪ ,‬בזווית של ‪ 60‬מעלות‪ ,‬כדי שאם אאבד‬
‫אחיזה בנשק‪ ,‬לא אפגע דרך החלונות בלוחמים שמחוץ לבית‪ .‬פוקד על הלוחמים‬
‫שבדלת להמשיך לגלג פנימה רימונים‪ .‬רימון אחד מתגלגל אלי‪ ,‬אני מסדר את משקפי‬
‫המגן שלי על העיניים‪ ,‬ומסובב את הראש‪ ,‬בנס שום רסיס לא פוגע בי‪ .‬אני מסביר למג"ד‬
‫שנמצא מחוץ לאיתור איך האיתור בנוי ואיפה המחבלים נמצאים‪.‬‬

‫רק בבית חולים‪ ,‬אחרי הרבה זמן הצלחתי לעבד מה הנחה אותי באותו רגע‪ .‬בניגוד ל‪30-‬‬
‫השעות האחרונות‪ ,‬בהם נתתי כל הזמן פקודות בקצב‪ ,‬ותמיד חתרנו למגע‪ ,‬כאן אני לא‬
‫פוקד על שום לוחם להיכנס לתוך האיתור‪ .‬אוחנה פעל בגבורה רבה‪ ,‬אבל לא הייתי מוכן‬
‫שהלוחמים יסכנו את חייהם בשביל לחלץ אותי‪ .‬בשביל חברים לנשק או פקודים שלי – כן‪.‬‬
‫לא רציתי לדרוש את זה מהם‪ ,‬ולכן את מאמצי החילוץ השארתי למג"ד ולסמג"ד‪.‬‬

‫אני שומע שבן דרור מנסה לקחת כוח (בדיעבד – חוליית קורס המ"פים שקרוואני הוביל‬
‫באותו רגע)‪ ,‬והם מנסים לבצע איגוף דרך החצר כדי לחלץ אותי‪ .‬אני צועק אליהם שהם‬
‫לא יכולים‪ ,‬כי יש מחבל שמבוצר עם קנה לכיוון החצר והם יתפרו‪ .‬ההודעה שלי מגיעה‬
‫אליהם כשהם כבר פותחים את הזיג‪ .‬הם מחליטים להמשיך בכל זאת‪ ,‬נתקלים ב‪2 -‬‬
‫מחבלים בחצר‪ ,‬הורגים אותם‪ ,‬מחליפים אש עם המחבל שעומד בחלון‪ ,‬וחוזרים אחורה‪.‬‬
‫באותו זמן עוד קצינים בגדוד ניסו להוביל כוחות לחילוץ‪ ,‬ונתקלו במחבלים מסביב לבית‪.‬‬
‫בשלב הזה היו הרבה קרבות קטנים בין חוליות בגדוד‪ ,‬סביב כל המתחם הזה שבו‬
‫התמקמו המחבלים‪ .‬בסוף הקרב נספרו מעל ‪ 10‬גופות מחבלים בבית ובסביבתו‪ .‬אחרי ‪3‬‬
‫מחסניות שאני מחליף‪ ,‬בעזרת עצר המחלק כי נאי עם יד אחת‪ ,‬בן דב ושוהם נבון‬
‫מצליחים לפרוץ דרך החלון במטבח‪ .‬בן דב נתפס על הזיג הימני של המסדרון‪ ,‬ומתחיל‬
‫לתת אש‪ ,‬ושוהם גורר אותי החוצה‪ .‬בהתחלה הוא מנסה דרך החלון במטבח‪ ,‬כי הוא לא‬
‫חשוף למסדרון אבל לא מצליח‪ .‬אז הוא מוציא אותי דרך הפתח‪ .‬הוא מתקשה כי הוא‬
‫אדם אחד אז אני תופס חפצים בסלון וגורר אותי בעזרתם כדי שיהיה לו יותר קל‪ .‬בחוץ‬
‫הצוות שלי סוחב אותי לנאפ"ל ב‪ .513-‬בערך בזמן הזה נכנסים עוד לוחמים ומחלצים את‬
‫אוחנה‪ .‬אנחנו לא יודעים להגיד למה בכל הכמה דקות האלה‪ ,‬המחבלים הפסיקו לירות‬
‫על המסדרון ובעצם החילוץ התאפשר‪.‬‬
‫בנאפ"ל‪ ,‬הפלוגה מתחילה להתפורר והרוב נכנסים למועקת קרב‪ .‬עד עכשיו הפלוגה‬
‫ספגה הרבה נפגעים אבל תמיד הכל היה בסדר כי החוד המשיך ביחד איתי‪ .‬עכשיו זה‬
‫כבר לא ככה וכל היציבות התערערה‪ .‬אני צועק 'זמביה'‪ ,‬וכולם משתתקים‪ .‬אני פוקד על‬
‫כל מי שלא איש רפואה שיתרחק מהאלונקה‪ .‬אני מסביר לגורדיש מה הפציעות שלי‪ ,‬מה‬
‫הטיפול הראשוני שעשיתי לעצמי ומה הטיפול שאני צריך‪ .‬מפשיטים אותי ומטפלים בי‪ ,‬לא‬
‫מצליחים לעצור את הדימות מהחור יציאה בעזרת פאקינג‪ ,‬אז דוחפים פנימה אצבעות‬
‫בשיטה הישנה‪ .‬אני מוגדר קשה‪-‬אנוש‪ ,‬סוחבים אותי לפנתר הפינוי ושם מפנים אותי‬
‫לתאג"ד שבכניסה לבארי‪ .‬באותו זמן הצליחו להביא את אוחנה לתאג"ד‪ ,‬אבל בגלל‬
‫שהפנתר כבר יצא‪ ,‬כי לא ידעו מתי יחלצו את אוחנה‪ .‬הצוות שלו מתחיל לסחוב אות ועל‬
‫אלונקב‪ ,‬באמצע חוברים לדוד ושמים את האלונקה על המכסה מנוע‪ .‬שיינבך עולה על‬
‫האלונקה ומוודאת שהיא לא נופל‪ ,‬ונוסעים ככה לתאג"ד בחוץ‪ ,‬שם נקבע המוות של‬
‫אוחנה‪.‬‬

‫רופא מקבל אותי בתאג"ד‪ ,‬אני אומר לו מה הפציעות שלי‪ ,‬מה המספר אישי ומה הסוג‬
‫דם‪ ,‬למקרה ואאבד את ההכרה‪ .‬מצליחים לעשות לי פאקינג‪ ,‬פותחים לי ווריד ואני מקבל‬
‫הקסקפרון לדימומים ועירוי‪ .‬מעלים אותי על אמבולנס עם נציג ‪ ,669‬ומפנים אותי לצומת‬
‫בארי‪ ,‬שם אילתרנו מנחת למסוקים שיקחו פצועים מהתאג"ד‪ .‬אני מוסק לברזילי‪ ,‬גם‬
‫במסוק וגם בחדר טראומה אני חוזר על הסוג דם והמספר אישי כדי שידעו מי אני‪ .‬בחדר‬
‫טראומה מרדימים אותי כהכנה לניתוח ואני מקבל מנת דם‪ .‬בהמשך אתעורר בטיפול‬
‫נמרץ בהמשך הלילה ואתקשר להורים להודיע להם שנפצעתי‪ ,‬אחרי יומיים שהם לא‬
‫שמעו ממני‪.‬‬

‫לאחר שחילצו אותי ואת אוחנה‪ ,‬טנק יורה ‪ 3‬פגזי חצב לבית‪ ,‬ומגיע ‪ D9‬להפיל את הבית‬
‫על המחבלים‪ 2 .‬מחבלים מצליחים לברוח ולהגיע לנאפ"ל ב‪ 513-‬ומבצעים ירי על‬
‫הכוחות‪ .‬במזל‪ ,‬רק כמה נפגעים קל והמחבלים מחוסלים על ידי אזריה‪ .‬בהמשך לגדוד‬
‫יהיה עוד קרב ואז יסתיים הטיהור של בארי‪ .‬ביום שני הגדוד ימשיך להיות בבארי‪ ,‬יהרוג‬
‫מחבלים שהצליחו להסתתר ויצוצו בכל פינה‪ ,‬ויעזור בפינוי החללים ובסריקה אחריהם‬
‫ברחבי הבתים‪ .‬לאחר מכן ישאר בעוטף עד שיהיה ברור שמבצעים את תכנית 'זמן יקר'‬
‫ויעלה לבא"ח‪ .‬שם לאחר חודש אימונים יכנס לעיר עזה‪ ,‬לאחר מכן סגעאייה ומחנות‬
‫המרכז ולבסוף חאן יונס‪ .‬אחרי ‪ 4‬חודשים מאומצים הגדוד יסיים לחימה ברצועה‪ ,‬וירד‬
‫לתפוס את קו עזה‪.‬‬