‫תיאוריות בקרימינולוגיה‬

‫● ההיסטוריה של הקרימינולוגיה‬

‫עד המחצית הראשונה של המאה ה ‪ – 17‬העבריין נשלט ע"י כוחות שטניים‪ .‬אינו שולט על מעשיו‪.‬‬
‫עונשים ברוטליים‪.‬‬

‫אסכולה קלאסית – מחצית שניה של המאה ה ‪ - 17‬שילוב של עליית חשיבותם של ערכים‬

‫הומניטריים עם חוסר ההגיון של דרכי הענישה המקובלות – גרמו לשינוי‪ .‬העבריין אחראי למעשיו‪,‬‬
‫יצור רציונלי‪.‬‬
‫באקריה ‪ -‬ספרו "עבירות ועונשים" – חוקים צריכים להיות כאלו שירסנו את האנשים מלבצע עבירות‪,‬‬
‫העונשים מספקים לאנשים מניעים מוחשיים לציית לנורמות ויוצרים סדר חברתי‪ .‬העונשים לא צריכים‬
‫להיות אכזריים‪ .‬העונשים ייקבעו ע"י החוק ולא ע"י השופט‪.‬‬
‫עונש ברור לכל עבירה יוצר‪ ]1 :‬ענישה אחידה‪ ]2 .‬עונש ידוע מראש מאפשר לאדם הרציונלי להחליט‬
‫האם לבצע את העבירה או לא‪.‬‬
‫בנתהאם ‪ -‬האדם מונע ע"י הנאותיו‪ .‬העונש צריך להיות כזה שיהפול את מעשה העבירה ל"לא כדאי"‪.‬‬

‫אסכולה ניאו קלאסית – היות ולא תמיד האדם הנו רציונלי – קטין‪ ,‬חולה נפש וכו' – התווספו מספר‬
‫"גורמים מקילים" כגון‪ :‬טענת אי שפיות וכדו'‪.‬‬

‫אסכולה פוזיטיביסטית – מאה ‪ .19‬מייצג הגישה – קומט‪ .‬התפיסה הנה "עליונות המדע" –‬
‫תהליכים נקבעים מראש ע"י שורת סיבות וגורמים‪ .‬ניתן לנבא מי יהיה עבריין – זוהי גישה אטיולוגית‬
‫– מדוע אדם הפך לעבריין‪ .‬יש להרחיק את העבריין מהקהילה ומומחים יקבעו האם העבריין כשיר‬
‫לחזור לקהילה‪.‬‬
‫לומברוזו ‪ -‬עבריינים הם יצורים אטביסטיים [ אטביסט – נסיגה לשלב אבולציוני קדום]‪ .‬ספרו "האיש‬
‫העבריין"‪ ,‬זכה לתהודה רבה‪.‬‬

‫הגישה הפוזיטיביסטית‬ ‫הגישה הקלאסית‬

‫התנהגות היא תוצר של‬
‫מכלול סיבות וגורמים‪ ,‬אשר‬
‫אינם בשליטתו‪.‬‬
‫הרחקה מן החברה בשל‬
‫הסכנה שהעבריין מהווה‪.‬‬
‫התייחסות לאישיות העבריין‪.‬‬
‫אישיותו מעידה על הגורמים‬
‫שהובילו אותו לידי המעשה‪.‬‬
‫כשלאדם אין יכולת לשיקול‬
‫אחראי למעשיו‪ ,‬מונחה ע"י‬ ‫העבריין‬
‫שיקול דעת‪.‬‬
‫הרתעת אנשים מביצוע‬ ‫מטרת העונש‬
‫עבירה‪ .‬קביעת "מחיר"‬
‫למעשה‪.‬‬
‫התייחסות למעשה בלבד‪,‬‬ ‫אופן קביעת העונש‬
‫ללא קשר לאישיות האדם‬
‫ו‪/‬או לנסיבות ביצוע העבירה‬
‫הגישה הניאו קלאסית –‬
‫מכירה בנסיבות מקלות‬
‫דעת‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪1‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬

 ‫●מהי סטייה ?‬

‫שוהם ‪ -‬הסטייה – התרחקות האדם מהכללים שמאפיינים ונהוגים בחברה בה הוא חי‪.‬‬

‫תפיסות לגבי סטיה‪:‬‬

‫הגדרה אבסולוטית – הסטייה בנויה במעשה‪/‬התנהגות עצמו‪ .‬לדוגמא‪ :‬הפלה בעיני איש‬ ‫‪.1‬‬
‫דת תהיה סטייה אבסולוטית ללא קשר לשאלה האם הדבר מותר מבחינה חוקית או לא‪.‬‬
‫הגדרה יחסית – הגדרת מעשה‪/‬התנהגות כסוטה הנה תלויה בזמן‪ ,‬תקופה‪ ,‬חברה (ואף‬ ‫‪.2‬‬
‫באותה חברה עצמה יכול ויהיה שינוי בהתייחסות לסטייה‪ :‬כגון ההתייחסות‬
‫להומוסכסואליות‪ ,‬נשים מוכות ועוד)‪.‬‬
‫הגדרה סטטיסטית – כל מעשה‪/‬התנהגות אשר חורג מהממוצע = סטייה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הגדרה נורמטיבית – הפרת הנורמה הנה סטייה‪ ,‬גם אם ההפרה נעשתה בסתר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫סטייה חשאית – אף אחד לא יודע על המעשה‪ ,‬אבל זה נחשב עדיין כסטייה‪.‬‬
‫הגדרה תגובתית – רק מעשה‪/‬התנהגות "שזכה" לגינוי חברתי ייחשב כסטייה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫● סטייה כפגיעה בחברה או כתופעה חיובית‬

‫לכאורה תופעה שלילית בלבד‪.‬‬

‫התיאוריה הפונקציונליסטית ‪ -‬לסטייה יש גם תפקיד חיובי‪.‬‬

‫מייצגי הגישה‪ :‬דירקהיים‪ ,‬פרסונס‪ ,‬מרטון ועוד‪.‬‬

‫שני עקרונות לגישה‪ ]1 :‬חברה לא יכולה להתקיים ללא סולידריות‪.‬‬
‫‪ ]2‬לכל מוסד‪/‬תהליך בחב' יש תפקיד‪ .‬אם נגמר התפקיד ייעלם המוסד‪.‬‬

‫ביקורת‪ :‬התיאוריה שמרנית‪.‬‬

‫אריקסון ‪ -‬סטייה אינה סוג התנהגות‪ ,‬אלא תכונה שהוענקה לסוג התנהגות ע"י קהל הצופים –‬
‫החברה מחליטה איזו התנהגות תיחשב לסטייה ואיזו לא‪ .‬ענישה מגדירה את הגבולות החברתיים‪.‬‬
‫טכסי המעבר מאדם קונפורמי לעבריין מגדירים את הגבולות‪.‬‬
‫קינגסלי דייויס ‪" -‬שסתום ממוסד" – הזנות לדוגמא הנה שסתום ממוסד‪ .‬לחברה יש אינטרס לשמר‬
‫את ההתנהגות הזו‪ .‬החברה מעניקה לפעולות סוטות לגיטימציה בתנאים מסוימים – למשל הימורים‬
‫אסורים באופן כללי‪ ,‬אך לוטו מותר‪...‬‬

‫● תיאוריות אטיולוגיות – מדוע אדם הופך להיות עבריין ?‬

‫תיאוריות ביולוגיות‬

‫לומברוזו ‪ -‬פרסם את הספר "העבריין מלידה" – טען שהעבריין הנו "אטיביסט" – נסיגה של האדם‬
‫לגזע נחות יותר‪ ,‬הוא אינו משתייך לגזע האדם בר הדעת‪ .‬ניתן לקבוע מיהו עבריין לפי הגולגולת וכו'‪.‬‬
‫זוהי תפיסה דטרמיניסטית‪.‬‬
‫גליק ‪ -‬המשך ללומברוזו – אפשר לאבחן עבריינים ע"פ טיפוסי גוף – השלד‪ ,‬הרקמות וכו'‪.‬‬
‫לנגה ‪ -‬מחקרי תורשה מול סביבה [מחקרי תאומים]– בדק תאומים והגיע למסקנה שהגורם הגנטי‬
‫הנו בעל השפעה מרכזית לסיבת הפשיעה‪ .‬הגורם הגנטי מעלה את הסבירות שההתנהגות‬
‫העבריינית תבוא לידי ביטוי‪.‬‬
‫מדניק ‪ -‬מחקרי תורשה מול סביבה [מחקרי ילדים מאומצים אב ביולוגי ואב מאמץ]– בדק ילדים שהיו‬
‫במסגרת של משפחה מאמצת והגיע למסקנה שלתורשה יש משמעות בקביעת התנהגות עבריינית‪.‬‬
‫האב המאמץ משמעותי פחות מאשר האב הביולוגי‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪2‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬

 ‫תיאוריות פסיכולוגיות‬

‫תיאוריה פסיכואנליטית‬

‫פרויד ‪ -‬קושר את תהליך רכישת הנורמות החברתיות בתסביך האדיפלי‪ .‬האדם מצוי בקונפליקט‬
‫פנימי עם עצמו – לא יכול לפגוע באב ולכן ימרוד בסמכות אחרת ‪ ,‬במקום‪.‬‬
‫באדם שלוש רמות‪ :‬מודע‪ ,‬סמוך למודע ותת מודע‪ .‬בנוסף לאדם יש מבנה אישיות המורכב מ‪ :‬איד‪,‬‬
‫אגו‪ ,‬סופר אגו (מצפון)‪ .‬האדם משתמש במנגנוני הגנה על מנת להגן על האגו‪.‬‬
‫מנגנוני הגנה‪ :‬הדחקה‪ ,‬השלכה‪ ,‬התקה‪ ,‬סובלימציה – עידון‪.‬‬
‫ארבעה מנגנוני הגנה‪:‬‬
‫‪ ]1‬פרימיטיביים – ראשוני‪ .‬מאפיין ילדים‪ ,‬פסיכוטיים‪....‬לדוגמא הכחשה‪.‬‬
‫‪ ]2‬בלתי בשלים – אופייניים לעבריינים‪ .‬מאמין כי לא עבר עבירה‪ ,‬מבצע אקטים חיצוניים כגון‬
‫אלימות או אקטים פנימיים כגון ניסיונות התאבדות‪...‬‬
‫‪ ]3‬נוירוטים – קשור בהדחקה‪ .‬הסבר מוטעה למציאות‪.‬‬
‫סייקס ומצא‪ :‬תיאוריית הנטרול – העבריין מדחיק את תוצאות העבירה – שדד בנק אז אף‬
‫אחד לא נפגע‪...‬‬
‫‪ ]4‬בשלים – מנגנונים שמאפשרים התפתחות‪ .‬למשל סובלימציה‪.‬‬
‫אייסנק ‪ -‬ההתנהגות קשורה בגורמים אישיותיים‪ .‬המדדים השונים של האישיות הם אלו אשר בסופו‬
‫של דבר מאפשרים או לא מאפשרים התנהגות עבריינית‪ .‬המדדים הנם‪:‬‬
‫אקסטרוברטיות (חברותי מביע רגשות‪ - )....‬אינטרוברטיות (מופנם‪ ,‬אדם שקול‪)...‬‬
‫נוירוטיות – יציבות רגשית‪.‬‬
‫פסיכוטיות – (פסיכופט) קשיחות‪ ,‬אכזריות‪ ,‬חוסר יכולת להבחין בין אמת ושקר‪...‬‬
‫ככל שהמדדים יותר גבוהים‪ ,‬האדם בעל סיכוי גדול יותר להתנהג בצורה עבריינית‪.‬‬

‫תאוריות סוציולוגיות‬

‫אסכולת שיקגו ‪ -‬קישור בין גורמים אקולוגיים לעבריינות‬

‫שאו ומקיי ‪ -‬קישרו בין סביבת מגורים לפשיעה‪ .‬אין אנשים שנועדו לפשע אלא יש אזורים שנועדו‬
‫לפשע‪ .‬בשיקגו העיר בנוי הבצורת מעגלים – ככל שמתקרבים למרכז הפשיעה עולה‪ .‬מדוע? אזורי‬
‫מהגרים‪ ,‬התפוררות המוסדות החברתיים וכו'‪.‬‬
‫ביקורת – התיאוריה לא מתאימה לערים אחרות‪ ,‬יש אזורי עוני מגובשים‪...‬‬

‫תיאוריית האנומיה‬

‫דירקהיים ‪ -‬הנחתו הבסיסית – כל מה שהוא מקור לסולידריות חברתית הוא מוסרי‪ .‬ככל‬
‫שהסולידריות החברתית תהיה חזקה יותר כך גם המוסריות החברתית תהיה איתנה‪.‬‬
‫אנומיה – סוג של התפוררות הנורמות בחברה‪ ,‬בעיקר כתוצאה של שינוי חברתי פתאומי‪ .‬מצב זה‬
‫נוגד את הסולידריות והגיבוש החברתיים‪ .‬במקרה כזה אין החברה מסוגלת לכוון ולפקח על חבריה‪.‬‬
‫המאפיין העיקרי של האנומיה הוא חוסר היכולת להבדיל בין המותר לאסור‪.‬‬
‫התיעוש והשינויים ערערו את המערכת החברתית‪ ,‬כיום כל אחד רוצה להגיע לפסגה‪ ,‬אך מעטים הם‬
‫אלו אשר מצליחים להגיע ל"ראש הפירמידה"‪ .‬כך הולכת וגדלה שכבה של מאוכזבים ומיואשים‬
‫שכתוצאה מכך אינם מייחסים חשיבות למערכת הנורמות החברתיות‪.‬‬
‫מרטון ‪ -‬פיתח את חקר היחיד הלוקה באנומיה – חוסר תיאום בין השאיפות החברתיות למימושן‪.‬‬
‫דהיינו ניתח את דרכי ההסתגלות של האדם למטרות החברתיות המקובלות ואת ההסתגלות‬
‫לאמצעים המקובלים להשגתם‪ .‬האנומיה אינה מעידה על התרחקות מהחברה‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬על אימוץ‬
‫השאיפות‪ ,‬אך לא האמצעים‪...‬מערך ההזדמנויות הלגיטימיות לא פתוח בפני כולם‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪3‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬

 ‫ישנם מספר טיפוסים בחברה‪:‬‬
‫‪ ]1‬קונפורמיסט – מקבל את המטרות והאמצעים‪,‬‬
‫‪ ]2‬חדשן – מקבל את המטרות אך בוחר באמצעים אחרים – גונב כדי להיות עשיר‪....‬‬
‫‪2‬א) חדשנות רגשית‪ -‬מפנים את הנורמות החברתיות‪ ,‬נוקט באלימות בכי להעניש את‬
‫מפר הנורמה‪.‬‬
‫‪2‬ב) חדשנות אלטרואיסטית – "רצח מתוך רחמים"‪.‬‬
‫‪2‬ג) חדשנות רווחית – מקרי או מקצועי – העבריין יודע כיצד לעקוף את החוק‪...‬‬
‫‪ )3‬ריטואל ‪ -‬דבקות באמצעים‪ .‬ציות עיוור לנורמות‪( .‬אייכמן)‪.‬‬
‫‪ )4‬נסגן – נוטש את המטרות ואת האמצעים‪ .‬לדוגמא חסרי בית‪...‬‬
‫‪ )5‬מרדן – נוטש את המטרות והאמצעים ומאמץ מטרות ואמצעים חלופיים‪.‬‬
‫ביקורת – מתמקד בעבריינות של המעמד הנמוך בלבד‪ .‬לא מסביר עבריינות צווארון לבן‪...‬‬
‫קלווארד ואוהלין ‪ -‬יש תת תרבויות גם בעולם הפשע‪.‬‬
‫שכונות עוני בהם יש קבוצות פשיעה – כל אחד יכול להצטרף לכנופיה‪....‬‬
‫שכונות עוני בהם יש פשיעה לא מאורגנת – אין התקדמות בעולם העברייני‪ ,‬אבל יש התנהגות סוטה‬
‫באופן כללי‪.‬‬
‫תת תרבות נסגנית ‪ -‬הזדמנויות חסומות לא רק בעולם הנורמטיבי‪ .‬גם בעולם העברייני יש הזדמנויות‬
‫חסומות למשל מסוממים – לא יכולים להתקדם בעולם הנורמטיבי ולא בעולם העברייני‪.‬‬

‫תרבות ותת תרבות‬

‫לקבוצה מסוימת באוכלוסייה יש תרבות משלה בעניין‪ /‬נושא מסוים‪.‬‬

‫תת תרבות נורמטיבית – קבלת ערכי החברה הכלליים ושמירה על מנהגים מסוימים בתחומים שונים‬
‫ללא שינוי התרבות‪.‬‬
‫תת תרבות ערכית – משנה את המנהגים ואת הערכים‪.‬‬
‫תת תרבות נגד – בניית תרבות תוך שלילת התרבות הקיימת‪.‬‬
‫מילר ‪ -‬המעמד הנמוך מחנך לנורמות עברייניות‪ .‬מעודד פעילות שגוררת בסופו של דבר עבריינות‪.‬‬

‫תיאוריית תסכול סטטוס‬

‫אלברט כהן ‪ -‬השתמש בתיאוריות סוציולוגיות העוסקות בהיווצרות תת תרבות עבריינית‪ ,‬באי שוויון‬
‫האפשרויות הפתוחות לפני אנשי המעמדות השונים ובקריטריונים להשגת סטטוס‪.‬‬
‫הדגיש כגורם לעבריינות את הרמה החברתית כלכלית הנמוכה מחד ואת החסימה בניעות החברתית‬
‫של בני המעמדות הנמוכים כלפי מעלה מאידך‪ .‬תת התרבות העבריינית מציעה פתרון – קריטריונים‬
‫של סטטוס אשר ניתן לעמוד בהם‪.‬‬

‫תיאוריית הפיקוח החברתי‬

‫הירשי ‪ -‬למה הנורמטיבי אינו עבריין?‬

‫לאדם הקונפורמי יש תגמול מעצם הקונפורמיות שלו‪ .‬בנוסף לכך יש לאדם הקונפורמי מערכת בלמים‬
‫שמונעת ממנו להגרר לפשע‪ :‬מעורבות‪ ,‬מחויבות‪ ,‬קשר ואמונה‪.‬‬
‫ביקורת – אין יכולת להסביר עבריינות על רקע רגשי‪ ,‬מחלות נפש וכו'‪.‬‬

‫תורת ההתחברות הדיפרנציאלית‬

‫סאתרלנד ‪ -‬עבריינות הנה נלמדת ככל התנהגות אחרת‪ .‬הלמידה צריכה להיעשות בקבוצות קטנות‬
‫ובאופן ישיר (א"א ללמוד להיות עבריין מצפייה בטלויזיה)‪ .‬לכל אחד יש חופש בחירה (למעט‬
‫פסיכוטיים)‬
‫תהליך יוצר – הלמידה‬
‫תהליך מסייע – המשפחה‪ ,‬השכונה‪...‬הביוטופ = סביבת החיים של העבריין‪.‬‬
‫ישנם שלושה גורמים‪ ]1 :‬מחשבה עבריינית – לא חייבת להוביל לעשייה‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪4‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬

 ‫‪ ]2‬הזדמנות עבריינית – בתוספת מחשבה יכולה להוביל לעשייה‪.‬‬
‫‪ ]3‬עשייה עבריינית – מחשבה והזדמנות יכולים להוביל לעשייה אם‬
‫הייתה למידה‪.‬‬
‫עקרון ההתחברות הדיפרנציאלית – האדם מתחבר לקבוצה מסוימת מתוך בחירה‪.‬‬
‫ביקורת – א"א להסביר עבירות על רקע רגשי‪ ,‬מחלות נפש‪ ,‬עבירה רגעית‪...‬‬

‫טכניקות נטרול‬
‫סייקס ומצא ‪ -‬האדם מבצע עבירות‪ ,‬וזו התנהגות נלמדת‪ .‬העבריין מכיר את החוקים ומודע למעשיו‬
‫ולכן זקוק לטכניקות "מכניזם ההגנה" כדי להשלים עם עצמו ולנטרל רגשי אשם‪ .‬למשל‪ :‬הכחשת‬
‫אחריות למעשה‪ ,‬המעטה בערך המעשה‪ ,‬הכחשת הקורבן‪ ,‬האשמת המאשימים ועוד‪.‬‬
‫קשה להסביר עבירות על רקע מחלות נפש‪ ,‬רגש וכו' באמצעות טכניקות הנטרול‪.‬‬

‫● תיאוריות קונסטרוקציה ‪ /‬הבניה – מדוע התנהגות מסוימת מוגדרת כסטייה ?‬

‫גישת הקונפליקט‬

‫מארקס ‪ -‬יש בחברה יחסי קונפליקט בין הפועלים לבורגנים‪ .‬בסופו של דבר תהיה מהפיכה והפועלים‬
‫ישלטו‪...‬בעלי ההון שולטים בכל המערכות ומנתבים את החוק לצרכיהם‪ .‬השאלה היא לא למה עבר‬
‫האדם על החוק‪ ,‬אלא מדוע נוצר החוק ואת מי הוא משרת‪.‬‬
‫בונגר ‪ -‬החברה הקפיטליסטית במהותה יוצרת עבריינות‪ .‬העבריינות היא התנהגות אינסטרומנטלית‬
‫שנועדה לפתור בעיות כלכליות‪ .‬העובדה שמעשה מוגדר כפשע לא רלוונטי לשאלת המוסריות כיוון‬
‫שמי שמגדיר את הפשע הם בעלי ההון‪.‬‬
‫וולד ‪ -‬הגדרת הפשע קשורה להצלחת המעשה‪ .‬דהיינו – אם המהפכה מצליחה "העבריין" הופך‬
‫להיות הנורמטיבי‪.‬‬
‫קוויני ‪ -‬הפשיעה הנה תוצאה של חוסר היכולת המעמד הנמוך‪ .‬חסרי הכוח – מוגדרים כעבריינים‪.‬‬

‫תיאוריית התיוג‬

‫התגובה החברתית מנציחה את הפשע‪.‬‬

‫מעשה ‪ /‬התנהגות מסוימת מקבלת תג של מעשה ‪ /‬התנהגות סוטה – וזה יכול להשתנות לאחר‬
‫תקופה‪( .‬למשל הומוסכסואלים‪.)...‬‬
‫דרמטיזציה של הרוע – טננבאום – לא רק המעשה מתויג‪ ,‬אלא גם האדם שעשה אותו‪ .‬האדם מפנים‬
‫את התג ורואה עצמו כפי שהחברה תייגה אותו‪.‬‬
‫בקר ‪ -‬חקר את ההשפעה של הסטיגמה החברתית על התדמית העצמית של מצטרפים לקבוצות‬
‫סוטות‪ .‬לפיו סטייה היא התוצאה הנגרמת ע"י יישום החוקים והסנקציות על העבריין‪ .‬סוטה הוא מי‬
‫שתוייג בהצלחה ככזה‪ .‬סטייה היא תכונה הנוצרת ע"י התייחסותה של הקהילה לפעולה מסויימת‬
‫כסטייה‪.‬‬
‫גופמן ‪ -‬כלל במושג סטייה את כל הפרטים אשר שונים מהנורמות בכל תחום קיים – גזע‪ ,‬דת‪ ,‬חולי‬
‫נפש‪ ,‬בעלי מום וכיוצ"ב‪ .‬טען כי סטייה משנית (למרט) היא דרגה קיצונית של הסתגלות לציפיות‬
‫הזולת‪ .‬מכאן שגם סטייה ראשונית היא הסתגלות דומה אם כי בעוצמה פחותה‪.‬‬
‫למרט ‪ -‬הבחין בין סטייה ראשונית למשנית‪( .‬הכוונה היא לתגובת החברה באשר לסטייה וכיצד‬
‫תגובה זו משפיעה על האדם‪ .‬סטייה ראשונית – נובעת ממגוון גורמים‪ :‬פסיכולוגיים‪ ,‬סביבתיים ועוד‪,‬‬
‫סטייה זו מוכרת מבחינה חברתית אך כמעט אין לה השפעה על הסטטוס והמבנה הנפשי של האדם‪.‬‬
‫זאת בעזרת נורמליזציה המאפשרת לתפוס אותה כתופעה נורמלית – כגון חציית כביש שלא במעבר‬
‫חצייה‪.‬‬
‫סטייה משנית – מוגדרת מבחינה חברתית‪ ,‬גוררת תגובה חברתית‪ .‬האדם מגיב להגדרת החברה‪,‬‬
‫בעקבות כך משתנה מבנה האישיות שלו ומשתנה מערכת ההתייחסות שלו לעצמו‪.‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪5‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬

 ‫שור ‪ -‬האינטראקציה בין היחיד לחברה מתבצעת ברמות שונות‪:‬‬
‫‪ ]1‬יחסים בינאישיים – כיצד הפרט בחברה מתייחס לסוטה‪ .‬יש התייחסות לפי סטיגמות‪ .‬התיוג הופך‬
‫להיות סטטוס העל‪ .‬לעיתים תעשה גם פרשנות רטרוספקטיבית‪.‬‬
‫‪ ]2‬רמת ארגונים – גם הארגונים – משטרה‪ ,‬ביהמ"ש וכו' פועלים לפי תיוג‪.‬‬
‫‪ ]3‬רמת הממסד – מה מוגדר כעבירות‪.‬‬
‫פלאמר ‪ -‬סטייה חברתית – אם אך אחד לא ראה את הסטייה – אין לה משמעות‪.‬‬
‫סטייה מצבית – תגובת החברה יוצרת משמעות לסטייה‪ .‬כל עוד לא נתפס – לא נחשב סוטה‬

‫הקשר בין תיוג לסטייה‬

‫בקר‪ ,‬קיטסוס ואריקבון ‪ -‬תיוג יוצר הוויה‪ .‬לא משנה אם ביצע עבירה או לא‪.‬‬
‫שוהם ‪ -‬התנהגות ותיוג יוצרים הוויה עבריינית‪ .‬אין הוויה ללא התנהגות‪.‬‬
‫אדד ‪ -‬צריך התנהגות‪ ,‬קרקע מכינה (דימוי עצמי‪ ,‬מחשבות‪ ,‬אמונות‪...‬ז'אנה הוא דוגמא לכך) ותיוג על‬
‫מנת שתהיה הוויה עבריינית‪.‬‬
‫מדוע מתייגים ? – יוצרים גבולות‪ ,‬הסרת אחריות‪ ,‬התקה‪ ,‬יצירת תחושת עליונות‪ ,‬יצירת יחסי כוחות‬
‫חברתיים‪ ,‬ביטול הישגי האחר‪...‬‬
‫ביקורת על תיאוריית התיוג – בצורה קיצונית יוצרת התייחסות לעבריינים כטובים ולמגנים כרעים וזו‬
‫התייחסות לא מציאותית‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא יכולה להסביר עבריינות רגשיות וכו'‪.‬‬
‫לדעת המרצה – התיאוריה מעוררת את ההתייחסות לעניין האכיפה‪ ,‬מסיבה את תשומת הלב‬
‫לתגובת החברה‪...‬‬
‫ויימן ‪ -‬מייחסים לאדם מסוים מעשים לפי ההשתייכות העדתית שלו‪ .‬בדק במחקרו ייחוס עבירות‬
‫לאשכנזים‪ ,‬ערבים ומזרחיים‪ .‬מסקנתו – מרבים בייחוס עבירות חמורות לערבים‪ ,‬עבירות צווארון לבן‬
‫לאשכנזים‪...‬‬

‫● בעיה חברתית‬

‫מהי בעיה חברתית ? יש צורך להגדיר את הבעיה כבעיה חברתית‪ ,‬לסווג את ההתנהגות (חולי אל‬
‫מול סטייה)‪ ,‬להתייחס לתוצאות הנוראיות של הבעיה (למשל בעיית הסמים)‪.‬‬
‫האם ההתייחסות היא אובייקטיבית או סובייקטיבית ?‬
‫מרטון ‪ -‬זהו דבר אובייקטיבי‪ .‬הפרת הסדר החברתי היא בעיה חברתית‪.‬‬
‫פולר ומאיירס ‪ -‬על מנת לקבוע שבעיה הנה בעיה חברתית יש להתייחס הן לפן האובייקטיבי והן לפן‬
‫הסובייקטיבי‪.‬‬
‫ספקטור וקיטסוס ‪ -‬הפן המשמעותי הוא התייחסות החברה לתופעה ולא משנה מהם התנאים‬
‫האובייקטיביים‪.‬‬
‫סטנלי כהן ‪ -‬נושא יוגדר כבעיה חברתית כאשר יזם מוסרי יצליח לשכנע את החברה שסכנה קיומית‬
‫מרחפת עליה‪.‬‬
‫בקר ‪" -‬יזם מוסרי" ‪ -‬אדם בעל כוח בחברה יוצר פאניקה מוסרית – משכנע את החברה שמאיימת‬
‫עליה סכנה קיומית‪ .‬יש חוסר פרופורציה בין הסכנה האמיתית לסכנה המוצגת‪ .‬דוגמאות‪ :‬נערי החוף‬
‫בבריטניה‪ ,‬תופעת הסמים בישראל‬
‫גאספילד ‪" -‬מעגל שדים" – ההתעסקות בנושא שהוגדר כפאניקה מוסרית יוצרת ספירלה של הגברת‬
‫ההתייחסות וחוזר חלילה‪.‬‬
‫הול ‪ -‬האליטות משכנעות את הציבור שקיימת סכנה קיומית‪ .‬לטענתו הסיבה היא לשם הסטת‬
‫תשומת הלב מבעיות אחרות‪.‬‬
‫בן יהודה ‪ -‬הפאניקה המוסרית בישראל בנושא הסמים הייתה בשנות ה – ‪ ,80‬כאשר גילו סמים‬
‫בבי"ס יוקרתיים‪ .‬סמים היו תמיד אבל היו בשכבות החלשות ולכן זה לא הפריע כ"כ‪...‬‬
‫ברגר ולקמן ‪ -‬פאניקה מוסרית קשורה לעולמות סימבוליים (ערכים‪ ,‬תפיסות עולם‪ ,‬אידיאולוגיות) –‬
‫כאשר העולם הסימבולי מאוים‪ ,‬נוצרת פאניקה‪ .‬לדוגמא‪ :‬סמים בשכונות מצוקה – זה מתאים לעולם‬
‫הסימבולי‪ ,‬אבל סמים בשכונות יוקרה‪ ,‬זה מנוגד לעולם הסימבולי ולכן נוצרת פאניקה‪...‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪6‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬

 ‫קונרד ושניידר ‪ -‬התייחסות החברה לאיידס אינה הגיונית ועל החברה לשנות את ההתייחסות –‬
‫אמנם המחלה קשה אבל אין להציג את החולים כסוטים‪ .‬החברה מעונינת לשמר את‬
‫ההטרוסכסואליות כמצב הנורמטיבי ואת ההומוסכסואליות כסטייה ולכן מייחסת למחלת האיידס‬
‫שליליות‪.‬‬
‫לאיידס מספר מאפיינים ‪ :‬נחשבה בעבר למחלה "של הומואים"‪ ,‬קבוצת שוליים‪ ,‬מועברת באמצעות‬
‫יחסי מין – התייחסות שלילית למחלות מין‪ ,‬הקורבן אשם בהדבקות במחלה‪ ,‬מחלה סופנית (פחות‬
‫משמעותי‪ ,‬כיוון שיש עוד מחלות סופניות שההתייחסות אליהם לא כ"כ שלילית)‪.‬‬

‫מאפייני הפאניקה המוסרית‬

‫דאגה בקרב הציבור לנושא מסוים‪ ,‬עוינות נגד הקבוצה‪ ,‬האיום אינו פרופורציונלי למציאות‪ ,‬אופי בלתי‬
‫יציב – יכול להסתיים מהר‪ ,‬יכול להמשך שנים אולם לשנות את הביטוי וכו'‪.‬‬
‫מי יוצר את הפאניקה ? ‪ ]1‬ההמון‬
‫‪ ]2‬האליטה‬
‫‪ ]3‬קבוצות אינטרס‬

‫● פיקוח חברתי‬

‫כל האמצעים שהחברה משתמשת בהם בשביל לשמור על הסדר החברתי‪.‬‬

‫ברגר ‪ -‬החברה מפקחת על הפרטים שבה במגוון אמצעי פיקוח – "כל האמצעים שהחברה נוקטת‬
‫בהם בכדי למנוע מחבריה לסטות מההתנהגות המקובלת"‪.‬‬
‫לכל אחד יש מספר מעגלי פיקוח – מדינה‪ ,‬עבודה‪ ,‬חברים‪ ,‬משפחה‪ .‬בחב' המערבית אפשר לעבור‬
‫מעגלים‪.‬‬
‫סטנלי כהן ‪ -‬פיקוח חברתי הוא מושג רחב‪ ,‬לא רק בהיבט הפלילי‪.‬‬
‫שני מהפכים בתחום‪ ]1 :‬סוף המאה ה ‪" – 18‬ניצחון ההומניזם על הברבריות" – צמיחת‬
‫הכלא המודרני‪ .‬שינוי תפיסת הכלא מ"מחסן" למקום טיפולי‪.‬‬
‫ביקורת‪ :‬מרקס‪ :‬הכלא לאחר השינוי מטפל באסירים בצורה‬
‫שנוחה ומתאימה לבעלי הכוח‪.‬‬
‫פוקו‪ :‬פסיכולוגים‪ ,‬עו"ס וכו' הם שליחי בעלי הכוח שליחי הממסד‪,‬‬
‫ואינם פועלים ממניעים הומניים‪.‬‬
‫‪ ]2‬שנות ה ‪ 60 -‬של המאה ה ‪ – 20‬מרידה בדפוסי הפיקוח הקיימים‪.‬‬
‫רחוק מהמדינה‪ ,‬המוסדות‪ ,‬המומחים‪ .‬צמיחת הקבוצות לעזרה‬
‫עצמית‪.‬‬
‫מדוע אדם הוא קונפורמי?‬
‫פרסונס‪ :‬גישה תרבותית – הפרט עבר סוציאליזציה מוצלחת והפנים את הנורמות והערכים‪.‬‬
‫מור‪ :‬גישה תועלתנית – הפרט פועל לפי עקרון שכר ועונש‪ .‬בעלי הכוח בחברה משליטים את ערכיהם‬
‫על החברה ואין לפרט אפשרות אחרת‪.‬‬

‫מנגנוני הפיקוח – פורמליים כגון בימ"ש‪ ,‬ולא פורמליים‪ ,‬כגון היחיד בחברה‪.‬‬
‫סנקציות – כלכליות‪ ,‬פיזיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬על טבעיות‪.‬‬

‫● פיקוח חברתי מצד המדינה על קבוצות מיעוט‬

‫הסטטיסטיקה מראה ייצוג יתר לבני מיעוטים בעבריינות‪.‬‬

‫הסבר התנהגותי‪ :‬קונפליקט בין קבוצת המיעוט לתרבות‪ .‬ההזדמנויות חסומות בפני הקבוצה‪.‬‬
‫הסבר התגובה החברתית‪ :‬כיצד ואיך נאכף החוק על קבוצת המיעוט?‬
‫ממצאים מארה"ב‪ ,‬קנדה ושוויץ – מי שעובר עבירה נעצר‪ .‬במשפט – ישנה התייחסות שונה‪.‬‬
‫ממצאים מבריטניה – השונות הנה בשלב המעצר‪ ,‬במשפט יש התייחסות שווה‪.‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪7‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬

 ‫קורן ‪ -‬בדקה את נושא ייצוג ערביי ישראל בסטטיסטיקה הפלילית בתקופת הממשל הצבאי‪.‬‬
‫חילקה את העבירות לשלוש קטגוריות‪:‬‬
‫פלילי – גניבה וכדו'‪.‬‬
‫פוליטי – בגידה‪ ,‬ריגול – המניע לעבירה הנו פוליטי‪.‬‬
‫סטטוס פוליטי – המעשה הנו עבירה בשל זהות המבצע‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬המעשה עצמו‪ ,‬בזמן ובמקום‬
‫נתון אחר‪ ,‬אינו אסור – כגון יציאה לרחוב בזמן סגר וכדו'‪ .‬ההתייחסות לעבירות אלו הנה חמורה –‬
‫משקיעים משאבים לאכיפה וכו'‪.‬‬
‫הקרימינליזציה של ערביי ישראל בשנים אלו הבנתה ותייגה את מעמדם בחברה כעבריינים‪.‬‬

‫ויינמן ‪ -‬במאמרו ייחוס עבירות ומוצא עדתי נמצא כי לערבים מייחסים (גם ערבים בעצמם) את‬
‫העבירות החמורות ביותר‪[ .‬רלוונטי גם לנושא התיוג]‬

‫● השיח על המין‬

‫שיח – אופן השימוש בשפה‪ .‬בעזרת השיח יוצרים סולידריות (דירקהיים)‪ .‬לא מייצג את האמת אלא‬
‫את תפיסת העולם המסויימת‪.‬‬
‫פוסט מודרניזם – השיח מייצג את תפיסת בעלי הכוח‪ .‬מי שמנסה לבקר נחשב בוגד‪.‬‬
‫סולידריות מכנית – דמיון בין אנשים בחברה‪ ,‬שקיים מאליו‪.‬‬
‫סולידריות אורגנית – סולידריות שנוצרת לאחר מאמץ‪.‬‬
‫פוקו ‪ -‬החברה יוצרת דפוסים בהתייחסות לשיח על המין – מתי מותר לדבר‪ ,‬עם מי‪ ,‬איך‪...‬‬
‫באמצעות השיח החברה מבנה את ההתנהגות המינית הרצויה‪ ,‬מגדירה מה סוטה ומה לא‪.‬‬
‫מדיקליזציה – החברה יצרה טיפוסים חברתיים – הגדירה את ההומוסכסואל כפתולוג והפכה את‬
‫ההומוסכסואליות למייצגת הזהות הסוטה‪.‬‬
‫ספיבק וינאי ‪ -‬השיח על ההומוסכסואליות בחברה הישראלית בעבר היה שלילי‪ .‬אמנם לא הופעל‬
‫הס' בחוק שאסר על קיום יחסי מין בין גברים אבל עצם קיומו של הס'‪ ,‬התבטאויות הציבור וכו'‪,‬‬
‫מעידים על ההתייחסות השלילית‪.‬‬
‫שתי תפיסות בשיח ההומוסכסואלי‪:‬‬
‫‪ ]1‬אין הבדל בין הטרוסכסואל להומוסכסואל מלבד בן‪/‬בת הזוג ולפיכך אין צורך במצעדי‬
‫גאווה וכו'‪.‬‬
‫‪ ]2‬אנדרסון‪ :‬על ההומסכסואלים ליצור "קהילה מדומיינת" – לחברי הקבוצה יש נושא אחד‬
‫משותף‪ ,‬שסביבו מתאגדת‪( .‬מועדונים ומסיבות להומוסכואלים וכדו')‪.‬‬

‫התיאוריה הקווירית‬

‫התיאוריה עוסקת בביקורת ואינה משנה סדורה‪.‬‬

‫פוסט מודרניזם‪ :‬הזהות ההומוסכסואלית אינה חלק מסדר טבעי‪ ,‬אלא תוצאה של הבניה‪.‬‬
‫התיאוריה הקווירית מערערת את ועל הקשר שבין‪ :‬מין‪ ,‬מגדר ומיניות‪.‬‬
‫החברה מחברת בין שלושת המרכיבים הללו‪ ,‬וזה נחזה כקשר "טבעי"‪.‬‬
‫מושגי יסוד‪ ]1 :‬הבניה חברתית – כל מה שקשור במיניות מהווה תוצר של התייחסות‬
‫החברה ולאו דווקא קשר טבעי‪.‬‬
‫‪ ]2‬מהותנות – (מלשון מהותי)‪ .‬הומוסכסואל והטרוסכסואל הם מונחים שבנויים‬
‫באדם‪ ,‬מהותיים ולא קשורים בחברה‪.‬‬
‫‪ ]3‬פרפורמטיביות (ביצועיות) – הזהות הנה דבר שנוצר ע"י החברה ולפיכך‬
‫הזהות נוצרת ע"י היענות לצו החברתי‪ .‬הזהות אינה טבעית אלא נוצרה לאור‬
‫עמדות בחברה‪.‬‬

‫באטלר ‪ -‬יש הבניית המציאות בצורה מסוימת‪ .‬ההטרוסכסואל הנו ה"נורמלי" בניגוד להומוסכסואל‪.‬‬
‫הלפרין ‪ -‬המושגים הומוסכסואל והטרוסכסואל הם מושגים חדשים‪ .‬החברה מנכסת את הגוף לטובת‬
‫השיח האידיאולוגי‪ .‬בעבר לא היה קשר בין המין והזהות – למשל ביון העתיקה‪...‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪8‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬

 ‫● קבוצות לעזרה עצמית‬

‫נגד הפיקוח החברתי‪ :‬רחוק מהמדינה‪ ,‬רחוק מהמוסדות ורחוק מהמומחים‪.‬‬

‫תופעה שכיחה בחברה המערבית‪.‬‬
‫רונאל ‪ -‬ארבעה מקורות מודרניים להתפתחות התופעה‪:‬‬
‫ניכור ואובדן משמעות בחברה המודרנית‪.‬‬ ‫‪]1‬‬
‫גרטנר ורייסמן ‪ -‬בחברה המודרנית יש התפרקות המוסדות הקיימים‪ ,‬תחושת חוסר‬
‫שייכות‪...‬‬
‫צרכים לא מסופקים‪.‬‬ ‫‪]2‬‬
‫הגמוניה מקצועית‪ .‬קולינס ‪ -‬ההפרדה בין אנשי המקצוע להדיוטות קשורה גם למושג‬ ‫‪]3‬‬
‫"חברה מסמיכה"‪ .‬הסמכה‪/‬התעודה הופכת אמצעי לחסימה וסלקציה‪ .‬ההגמוניה‬
‫המקצועית נשמרת בידי בעלי הכוח‪.‬‬
‫מייסון ‪ -‬המטפל מציג עצמו כבעל האמת המוחלטת‪ .‬כנגד עריצות זו הוקמו הקבוצות‬
‫לעזרה עצמית‪.‬‬
‫וולונטריזם ופרגמטיות – החברה האמריקאית מודדת התגייסות למען הקהילה וכדו'‪.‬‬ ‫‪]4‬‬

‫גלזר ‪ -‬מקורותיה קדומים דתיים ‪ -‬ביהדות‪ ,‬בנצרות‪ ,‬בהודו‪....‬‬

‫כץ ובנדר ‪ -‬מקורות חילוניים – הגילדות במאה ה ‪.19‬‬
‫ישנם סוגים שונים של קבוצות‪ :‬קבוצות תרפויטיות – נועדו לרפא מהתמכרות‪ ,‬למשל סמים‪ ,‬קבוצות‬
‫פעילות חברתית – להתגבר על בעיה שמאפיינת קבוצות מסוימות באוכלוסיה‪ ,‬למשל מיעוטים‪,‬‬
‫מבוגרים וכו'‪ ,‬לא נועדו לתקן‪ ,‬קבוצות שתומכות בסגנון חיים חלופי‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫נקודת המפנה – בשנת ‪ '37‬הקימו סמית ווילסון את ה ‪ AA‬הראשון‪.‬‬

‫גרטר ורייסמן‪ ,‬רונאל ‪ -‬מאפייני הקבוצה ‪ :‬אינטראקציה פנים מול פנים‪ ,‬הקמת הקבוצה ספונטנית‪,‬‬
‫ההשתתפות עצמה היא המרכיב העיקרי‪ ,‬מתחילות ממצב של חוסר כוח‪ ,‬זמינה תמיד ועוד‪.‬‬

‫יאלום ‪ -‬פסיכותרפיה קבוצתית אל מול קבוצה לעזרה עצמית‬

‫הלכידות היא האמצעי בעזרתו יכולה הקבוצה לפעול‪ .‬יש מאפיינים בפסיכותרפיה שקיימים גם‬
‫בקבוצות לעזרה עצמית‪ :‬הזדהות‪ ,‬אחווה‪ ,‬הדדיות‪ ,‬החדרת תקווה ועוד‪...‬‬
‫קבוצה ראשונית – קבוצה שהמטרה העיקרית בה היא היחסים בין חברי הקבוצה‪.‬‬
‫רייזמן ‪ -‬תרפיית העוזר – האדם שמגיש עזרה לאחר הוא זה שמפיק לעיתים תועלת רבה יותר‬
‫מהסיוע‪ .‬הסיוע מאפשר למסייע להעלות את רמת הדימוי העצמי שלו וכו'‪ .‬קיים גם בקבוצות‬
‫פסיכותרפיות אך חזק יותר בקבוצות לעזרה עצמית כיוון שין איש מקצוע שמכוון את הקבוצה‪.‬‬
‫לדעת המרצה‪ :‬תופעת הקבוצות אינה תופעה חולפת‪.‬‬

‫עקרונות מנחים בקבוצות לעזרה עצמית‪:‬‬

‫שינוי קוגניטיבי ‪ -‬לקיחת אחריות על המעשים‪.‬‬
‫שינוי התנהגותי – חיזוקים ואמון‪.‬‬
‫‪ 12‬מסורות – מעין חוקה‪ .‬מושגי יסוד – לא ניתנים לשינוי‪ .‬דוגמא‪ :‬הקבוצה היא הכוח‪ ,‬העברת המסר‬
‫לסובלים האחרים‪ ,‬חוסר תלות בגורמים כלכליים חיצוניים‪ ,‬אנונימיות‪....‬‬
‫‪ 12‬צעדים – העקרונות לפיהם עובדת התוכנית‪ .‬הודאה בטעויות‪ ,‬עריכת חשבון נפש‪ ,‬התוודות ‪ ....‬יש‬
‫הדגשה של יסודות רוחניים‪.‬‬

‫טייכמן ‪ -‬מגבלות הקבוצה ‪ :‬לא בהכרח מתאים לכל אחד‪ ,‬אין איש מקצוע ובמקרים חמורים זה עלול‬
‫להיות בעייתי‪ ,‬חבר דומיננטי בקבוצה יכול "להשתלט" עליה‪ ,‬החבר מתרכז בבעיות האחר ולא מטפל‬
‫בעצמו‪...‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪9‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬

 ‫● אלימות‬
‫הקשר בין תוקפנות ואלימות‪:‬‬
‫ביאגו ‪ -‬תוקפנות הנה ביטוי של אלימות‪.‬‬
‫אמיר ‪ -‬אלימות היא ביטוי לתוקפנות‪.‬‬
‫יפה וינון ‪ -‬תוקפנות ואלימות הנם מושגים מקבילים‪.‬‬
‫דולארד – כוונה לפגוע בזולת‬
‫בס – מתן גירוי מכאיב‬
‫וולף – כוונה והתנהגות פוגעת‪.‬‬
‫ברון – כוונת הקורבן להימנע מפגיעה‬

‫איך ניתן להסביר אלימות ‪ /‬תוקפנות ?‬

‫תיאוריית האינסטינקט ‪ /‬דחף – פרויד ולורנס‪ :‬תוקפנות הנה דבר מולד באדם‪ .‬אדם שיש לו מנגנוני‬
‫הגנה בריאים יודע כיצד לרסן עצמו‪ .‬למשל פונה לאגרוף‪...‬‬
‫תיאוריית הדחף הנלמד ‪ /‬תסכול תוקפנות – דולארד ומילר‪ :‬תוקפנות נוצרת מתסכול‪ .‬ניתן ללמוד‬
‫כיצד לא לנהוג באלימות גם כשיש תסכול‪.‬‬
‫תיאוריית הלמידה החברתית – בנדורה‪ :‬תוקפנות נלמדת ככל התנהגות אחרת‪ .‬ילד מכה יהיה‬
‫להורה מכה‪.‬‬

‫אלימות בספורט‬

‫טננבאום‬
‫תוקפנות אינסטרומנטלית – חיובית‪ .‬משרתת את השחקן במשחק‪.‬‬
‫תוקפנות עוינת – מטרתה פגיעה באדם אחר‪.‬‬
‫תוקפנות ישירה – כועס על שחקן מסוים‪ ,‬ובועט בו‪...‬‬
‫תוקפנות עקיפה – [התקה] ‪ :‬כועס על השופט‪ ,‬ומכה שחקן אחר‪...‬‬

‫תיאוריות בנושא‪:‬‬
‫‪ ]1‬תיאוריה סוציו פסיכולוגית ‪ -‬הספורט מצמיח התנהגויות אלימות‪.‬‬
‫‪ ]2‬תיאוריה סוציולוגית – הקשר בין הסטטוס החברתי‪ ,‬המצב הסוציו אקונומי והאלימות בספורט‪.‬‬
‫‪ ]3‬תיאורית ההתנהגות הקולקטיבית – כיצד ההמון מתנהג בסיטואציה מסוימת‪.‬‬

‫פברשטיין וסביונוב ‪ -‬בדקו את הקשר בין גורמים אקולוגים לאלימות בספורט‪.‬‬

‫אקולוגיה אורבנית – מעמדו הסוציו אקונומי של היישוב אליו משתייכת הקבוצה‪ .‬משפיע על אלימות‬
‫האוהדים‪.‬‬
‫אקולוגיה של הספורט – מיקום הקבוצה בדירוג‪ .‬משפיע על אלימות השחקנים‪.‬‬

‫אלימות פוליטית‬

‫שפרינצק ‪ -‬אלימות המופעלת בהקשר פוליטי למטרות של כיבוש השלטון‪ ,‬מחאה‪ ,‬השפעה‪...‬‬
‫פוליטיקה חוץ פרלמנטרית‬
‫הורוביץ וליבוביץ ‪ -‬בעבר הייתה אבחנה בין סטייה ועבריינות להתנהגות פוליטית‪ .‬כיום האבחנה‬
‫מטשטשת‪.‬‬
‫פוליטיזציה של סטייה – קבוצה סוטה בחברה מנסה להשיג לגיטימציה לפעולותיה באמצעות‬
‫פוליטיזציה‪ .‬למשל עלה ירוק‬
‫סטייה פוליטית – קבוצה אשר בוחרת להשיג את מטרותיה בדרכים ואמצעים מעולם הפשע‪ .‬למשל‬
‫יגאל עמיר‪ ,‬הפנתרים השחורים‪.‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪10‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬

 ‫היסטוריית האלימות הפוליטית בישראל‪:‬‬

‫‪ ]1‬אלימות פוליטית באופן מינורי‪ .‬ויכוח על אופי החברה הישראלית – גיוס בנות‪ ,‬תשלומים‬
‫מגרמניה‪...‬‬
‫‪ ]2‬דומיננטיות פרלמנטרית ‪ .‬אירועי ואדי סאליב – "מבוא" לפנתרים השחורים‪.‬‬
‫‪ ]3‬לאחר מלחמת ששת הימים – פעילות חברתית‪ .‬הפנתרים השחורים‪.‬‬
‫‪ ]4‬אלימות פוליטית – "יום האדמה" ‪ ,‬בחירות ‪'77‬‬
‫‪ ]5‬לאחר הסכם השלום עם מצרים – מתח פוליטי‪ .‬נסיגה מסיני‪ .‬מחתרת יהודית‪ .‬מלחמת לבנון‪,‬‬
‫סברה ושתילה‪ ,‬רצח אמיל גרינצוויג‬
‫‪ ]6‬ממשלת אחדות – תקופת רגיעה‪.‬‬
‫‪ ]7‬הסכמי אוסלו ורצח רבין‪.‬‬

‫ברנשטיין ‪ -‬הפנתרים השחורים‪ :‬תנועת מחאה‪ .‬הממסד הציג את מנהיגי התנועה כעבריינים ‪ -‬דה‬
‫לגיטימציה‪ ,‬הציע למנהיגים משרות ע"מ שיזנחו את המהפכה – קואופוטציה‪ ,‬ניסו לצייר את המאבק‬
‫כבעיה אינדיבידואלית של המנהיגים‪ ,‬השתמשו באמצעי אכיפה במקום להתייחס לטיעונים שהעלו‬
‫ראשי התנועה‪.‬‬
‫בן יהודה ‪ -‬לרצח פוליטי יש היסטוריה – יש שני תהליכים שקשורים לכך‪ :‬הזרה‪ ,‬מלשון זר‪ ,‬ומערכת‬
‫צדק חלופית‪.‬‬
‫על מנת שניתן יהיה לגייס לגיטימציה לרצח הפוליטי יש להפוך את הקורבן לאויב‪.‬‬
‫מערכת צדק חלופית – קבוצות מסוימות טוענות שמערכת החוק והצדק כפי שהיא מתקיימת לא‬
‫משרתת אותה‪ ,‬ולכן יש לפנות למערכת חלופית‪.‬‬
‫זימר ‪ -‬הזרה – הפיכת האדם לזר‪ .‬הזר אינו חלק מהחברה‪ .‬באמצעות הזר החברה מסמנת גבולות‬
‫חברתיים – מי שייך ומי לא‪.‬‬
‫בילסקי ‪ -‬יגאל עמיר ניסה להציג את רבין כאויב ואת הרצח כהגנה על הקולקטיב‪.‬‬
‫אזולאי ‪ -‬תגובת החברה לרצח רבין הייתה בשני אופנים‪:‬‬
‫‪ ]1‬עשב שוטה – עמיר הנו איש שוליים‪ ,‬לא מייצג את הכלל‪ ,‬מנודה‪ ....‬לחברה אין אחריות בגין‬
‫מעשהו‪.‬‬
‫‪ ]2‬ההסתה – הרצח הנו נקודה בשרשרת אירועים שהתרחשה בחברה‪ .‬יש לקחת אחריות‪.‬‬

‫● קורבנות ‪ -‬ויקטימולוגיה‬

‫מהו המקור לקורבן – פלילי‪ ,‬מחלה‪ ,‬אסון טבע‪?...‬‬

‫אליאס ‪ -‬לא רק פגיעה במובן הפלילי יוצרת קורבן‪.‬‬
‫ספרוביץ – קורבנות קשורה למעשי אדם‪ .‬לדוגמא‪ :‬הפרת זכויות אדם‪ .‬אסון טבע לא קשור למונח‬
‫קורבן‪.‬‬

‫ארבעה זרמים בויקטימולוגיה‬

‫ויקטימולוגיה פוזיטיביסטית (כיום זרם זה הולך ומצטמצם)‬

‫מנדלסון ‪ -‬אפשר וצריך לנבא מי יהיה קורבן‪ .‬התפיסה הנה אובייקטיבית‪.‬‬
‫ביקורת – תפיסת הקורבן כאובייקטיבית‪.‬‬

‫ויקטימולוגיה רדיקלית – מבוססת על תיאורית הקונפליקט‬

‫הנחות המוצא‪ ]1 :‬בחברה יש קבוצות שונות אשר קיים בניהן קונפליקט‪.‬‬
‫‪ ]2‬הקבוצות בעלות הכוח מנסות לשמר את כוחן‪.‬‬
‫‪ ]3‬בעיות חברתיות כמו עוני‪ ,‬ניצול וכו' יפתרו רק באמצעות מהפכה‪.‬‬
‫החוק הוא מנגנון של פיקוח חברתי שמשרת חלק מהאוכלוסייה‪ .‬מי שמוגדר כעבריין הוא בעצם‬
‫הקורבן‪ .‬המושג קורבן הנו מושג שקשור בהבניה חברתית‪.‬‬
‫לדעת המרצה – האם התוקפן הוא אובייקטיבי?!‬

‫‪11‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪11‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬

 ‫ויקטימולוגיה ביקורתית‬
‫איך ייתכן שבחברה המערבית שמקדשת את זכויות האדם‪ ,‬יש כ"כ הרבה קבוצות שטוענות שהן‬
‫קורבנות?!‬

‫ויקטימולוגיה נורמטיבית‬
‫בעבר – סברו שעל הסוציולוג להיות נטול שיפוט ערכי‪.‬‬
‫כיום – יש גישות שטוענות שהסוציולוג יכול להביע עמדה על תחום מחקרו‪.‬‬
‫בן דוד ‪ -‬יש לפתח ויקטימולוגיה שתדבר מקולם של הקורבנות – כפי שעושות פמניסטיות‪.‬‬

‫הגדרת קורבן‬

‫הגדרה כללית‪" :‬קורבן הוא אדם או קבוצה שנאלצים להתמודד עם אירועי חיים קשים שנגרמו להם‬
‫ע"י אנשים אחרים או קבוצות אחרות"‪.‬‬
‫לנדאו ופרימן ‪ -‬קורבן הוא יחיד‪ ,‬קבוצה ‪ ,‬מוסד אשר נפגעו ‪ /‬נגרם להם נזק ע"י אחרים או ע"י‬
‫אירועים שונים‪ .‬הקורבן צריך לחלוק את חוויותיו ולחפש עזרה מהציבור‪ ,‬אנשים פרטיים‪ ,‬קהילה‪...‬‬
‫ספרוביץ ‪ -‬קורבן הוא אדם אשר אויים נפגע או ניזוק ע"י פעולה או מחדל של אדם אחר‪ .‬מתייחס‬
‫בעיקר לנושא של זכויות אדם‬
‫ואן דייק ‪ -‬קורבנות הם אותם אנשים אשר סבלו באופן אישי או קולקטיבי מפגיעה פיזית‪ ,‬נפשית‪ ,‬נזק‬
‫כלכלי‪ ,‬נזק אחר‪ ,‬הנגרם כתוצאה או במהלך פעולה שיש בה הפרה ברורה של החוק הפלילי ובכלל זה‬
‫שימוש לא חוקי בכוח‪.‬‬
‫קבורקיאן ‪ -‬פשיעה נגד נשים בחברה הערבית נתפסת כפשע נגד הקולקטיב‪ .‬ההתייחסות לקורבן‬
‫היא כאל אובייקט‪ .‬תיוג הקורבנות גורם לרצון להשתיק את הפרשה‪.‬‬

‫ויקטימולוגיה של אינטראקציה‬

‫קוויני ‪ -‬אין למונח קורבן משמעות בזכות עצמו‪ .‬רק החברה מעניקה למושג משמעות‪ .‬ההחלטה מיהו‬
‫קורבן ומיהו לא הנה תוצר של הבניה חברתית‪ ,‬כך למשל קורבנות איידס – מושג חדש‪ ,‬בעבר אשה‬
‫מוכה לא נחשבה קורבן וכו'‪.‬‬
‫הולסטיין ומילר ‪ -‬הכרזת אדם כקורבן לא רק מתארת מציאות אלא גם יוצרת מציאות‪ .‬המושג פתוח‬
‫למו"מ – תוצר של ההבניה החברתית‪ .‬הכרזת אדם כקורבן מגדירה גם את ה"מקרבן" – האחראי‬
‫להפיכת האדם לקורבן‪ .‬לדוגמא‪ :‬כאשר הנושא העדתי הגיע למצב בו תיארו את העולים המזרחיים‬
‫כקורבנות‪" ,‬נוצרו" האחראים – הממסד‪...‬‬
‫חוסר הרצון להכיר באדם‪/‬קבוצה כקורבן נובע מחוסר הרצון לשאת באחריות‪.‬‬
‫קריסטי ‪ -‬לחברה יש תפיסה מסוימת המגדירה מי יכול להיות קורבן – עני‪ ,‬חלש‪ ,‬לא משכיל‪ ,‬נטול‬
‫אשמה וכו'‪ .‬החברה באמצעות הגדרת הקורבן מגדירה את הסדר החברתי‪.‬‬
‫קני ‪ -‬המושג קורבן הוא סימבולי – מעיד על תפיסת הצדק בחברה‪.‬‬
‫כיום ההכרה בקבוצות מסוימות כקורבנות מעידה על כוח בחברה‪.‬‬

‫● קורבן קריירה‬
‫מבוסס על המושג "שוטה הקריירה של דניאל ודיניאל – אדם שנענה לחברה והופך עצמו ל"טמבל‬
‫הפלוגתי" בכך משחרר עצמו מאחריות‪...‬‬
‫בן דוד ‪ -‬קורבן יכול להפוך את הקורבנות שלו לקריירה‪ .‬כיצד? העובדה שנפגע הפכה להיות המרכיב‬
‫המרכזי בחייו‪ ,‬הקורבנות הפכה לזהותו – "סטטוס העל" שלו‪..‬‬
‫עליו לעבור ארבעה שלבים‪ ]1 :‬הסרת התג הקודם‪ ,‬ע"י בימ"ש למשל‪.‬‬
‫‪ ]2‬התיוג‬
‫‪ ]3‬ההסתגלות‪ ,‬למשל חי מפיצויים ולא עובד כלל‬
‫‪ ]4‬הקיבעון‬

‫‪12‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬

 ‫שור ‪ -‬כאשר מוצמד תג לאדם‪ ,‬קשה מאד להיפטר ממנו‪ ,‬אולם השאלה היא עד כמה האדם מתייחס‬
‫לתג כמשמעותי‪.‬‬

‫● זיכרון קולקטיבי‬

‫שלוש גישות‪ ]1 :‬שמרנית – מספרים את האירוע בדיוק כפי שקרה‪ .‬הזיכרון משקף את‬
‫האירועים‪.‬‬
‫‪ ]2‬רדיקלית – הזיכרון מסופר באופן שנוח למספר‪ ,‬ממציאים את הזיכרון ולכן‬
‫בכל פעם יהיה זיכרון אחר‪.‬‬
‫‪ ]3‬שוורץ – לא ממציאים דברים אלא מדגישים חלקים שמעונינים בהם‪ ,‬מה‬
‫שמתאים למספר בזמן נתון‪.‬‬
‫החברה הישראלית משתמשת בקורבנות השואה כל הזמן – מבנה ומנציחה את הזיכרון הקולקטיבי‬
‫הזה‪ ,‬ועושה בו שימוש בכל אירוע – המצב הביטחוני‪ ,‬הפצצת הכור בעירק וכו'‪.‬‬

‫האשמת הקורבן‬

‫פון הנטיג ‪ -‬יש להשתחרר מהדיכוטומיה של העבריין והקורבן כמייצגים של הטוב והרע‪.‬‬
‫לעיתים יש קורבנות שמזרזים את ביצוע העבירה‪ .‬לא מתייחס לפן של אשמה אלא לפן של השתתפות‬
‫במעשה‪.‬‬
‫מנדלסון ‪ -‬המשיך את גישת פון הנטיג וטען שלעיתים הקורבן הוא אשם‪.‬‬
‫וולפגנג ‪ -‬חקר מקרי רצח והגיע למסקנה שב ‪ 26%‬מהמקרים הרצח היה כתוצאה מיוזמה של‬
‫הקורבן להתנהגות אלימה‪.‬‬
‫אמיר ‪ -‬בדק מקרי אונס והגיע למסקנה שב ‪ 19%‬הקורבנות האיצו את מעשה העבירה‪.‬‬
‫עמדתו – יש דינמיות ביחסי קורבן תוקפן ולא התייחס למוטיב האשמת הקורבן‪.‬‬

‫תרומת הקורבן‬

‫לנדאו ופרימן‬
‫‪ ]1‬אין אשמה – אסון טבע‪ ,‬אדם הולך ברחוב ונפגע מריב כנופיות‪...‬‬
‫‪ ]2‬תרומה מינימלית – אם לא היה עושה מעשה‪ ,‬לא היה קורבן – למשל אדם קנה צמיג‬
‫למכונית ולא בדק אותו‪ ,‬לאחר מכן נפגע בנסיעה‪...‬‬
‫‪ ]3‬תרומה בינונית – אם התנהגות הקורבן הייתה אחרת‪ ,‬הקורבנות לא הייתה מתרחשת‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אשה שהולכת בלבוש חשוף מאד‪...‬‬
‫‪ ]4‬תרומה גבוהה – התנהגות הקורבן הנה מרכיב מרכזי‪ .‬למשל אדם שמתערב מיוזמתו‬
‫בריב בין אנשים ללא ידע בקרב מגע וכדו'‪.‬‬
‫‪ ]5‬תרומה מקסימלית – אדם נכנס לחצר שמוצב בכניסה שלט "כלב תוקף במקום"‪....‬‬
‫בארט ‪ -‬על מנת שאדם יהי קורבן עליו לעבור ארבעה שלבים‪:‬‬
‫‪ ]1‬נזק‪ ,‬פגיעה‬
‫‪ ]2‬תפיסת עצמך כקורבן – שלב משמעותי‪.‬‬
‫‪ ]3‬פניה לעזרה – רשויות‪ ,‬משפחה‪" ,‬אחר משמעותי"‪ ,‬התייחסות הסביבה משפיעה‪...‬‬
‫‪ ]4‬הכרה בקורבנות ע"י הסביבה – לא תמיד החברה מכירה באדם כקורבן‪ ,‬למשל אשה שנאנסה‬
‫בחברה מסוימת לא תחשב כקורבן‪...‬‬

‫●נשים כקורבנות‬

‫פייגלו ‪ -‬אשה מוכה היא אשה אשר עונתה פיזית בכוונה‪ ...‬ע"י גבר ‪ ..‬עמו ביססה יחסים‪...‬‬
‫ווקר ‪ -‬לא תמיד יש לאשה המוכה סימנים‪ ...‬אלימות נפשית למשל‪...‬‬
‫אבני ‪ -‬עשתה מחקר במעון לנשים מוכות‪ .‬מצאה שנשים רבות תיארו את הבית כמוסד טוטאלי‪.‬‬
‫(מושג של גופמן) כל תחומי החיים נעשים תחת אותה מסגרת‪.‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪13‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬

 ‫סבירסקי ‪ -‬בעבר היו מיתוסים על אלימות נגד נשים – אלימות נגד נשים מתבצעת בקרב אוכלוסייה‬
‫ממוצא מסוים‪ ,‬הגברים המכים הם נרקומנים‪ ....‬המטרה – להציג את התופעה כקשורה לפתולוגיה‬
‫ולא תופעה כללית‪.‬‬
‫אזולאי ‪ -‬עניין כרמלה בוחבוט – שינה את ההתייחסות הציבורית‪.‬‬
‫השאלה‪" :‬למה לא פנית לעזרה?" מתארת מצב של שיח טיפולי – יש מצב לתיקון‪ ,‬שיפור‪ ...‬ואילו‬
‫הרגשת כרמלה בוחבוט הייתה של שיח סגור – אין תקווה‪ ,‬אין מי שמקשיב‪...‬‬

‫מדוע נשים לא עוזבות את הבית ?‬

‫שתי גישות‪:‬‬
‫‪ ] 1‬פמניזם רדיקלי ‪ -‬מקינון‪ ,‬קמיר‪ :‬נשים מוכות לא יכולות לעזוב את הבית כיוון שהרשויות לא‬
‫מסייעות להם‪ ,‬הגברים המכים ירדפו אחריהן‪ ....‬המצב בחברה הוא היררכיה לטובת הגברים‪....‬‬
‫‪ ]2‬פמניזם תרבותי ‪ -‬גיליגן‪ :‬נשים מוכות לא עוזבות את הבית כיוון שיש להן תפיסה שונה‪ ,‬והן‬
‫בוחרות להישאר עם המשפחה‪...‬נשים הפנימו שהמשפחה הנה ערך עליון‪...‬‬
‫ביקורת – החברה מכתיבה זאת‪ ,‬ובעצם לא מתירה לנשים ברירה‪ ...‬התוצאה זהה‪...‬‬

‫הטרדה מינית‬
‫מערכת המשפט הנה עוד כלי בעזרתו משעבדים הגברים את הנשים‪....‬‬
‫שלוש גישות פמניסטיות למשפט‪:‬‬
‫‪ ]1‬ליברלי‪ :‬שוויון זכויות‪.‬‬
‫‪ ]2‬תרבותי‪ :‬ההבדל בין נשים וגברים קשור בתפיסת עולם‪" ,‬קול שונה"‪.‬‬
‫‪ ]3‬רדיקלי‪ :‬מקינון‪ :‬יחסי גברים ונשים הם יחסי דיכוי והחוק מחזק זאת‪.‬‬
‫קמיר ‪ -‬הטרדה מינית הייתה קיימת גם בעבר‪ ,‬אך לא היה חוק שאסר זאת‪ ...‬רק בשנת ‪ 96‬נחקק חוק‬
‫ספציפי בנושא‪ .‬עד אז היה סעיף בחוק איר משנת ‪ ,'87‬ולפני זה – לא הייתה התייחסות כלל‪......‬‬
‫יש שני סוגים ‪" ]1 :‬זה תמורת זה" ‪ -‬קידום תמורת יחסי מין‪....‬‬
‫‪" ]2‬סביבה עויינת" – הערות סקסיסטיות וכיו"ב‪....‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪14/7/2024‬‬ ‫עמוד ‪14‬‬ ‫יפעת פינצ'ובר פרישמן‬