Professional Documents
Culture Documents
658-notebook-summary-2004-shira (1)
658-notebook-summary-2004-shira (1)
658-notebook-summary-2004-shira (1)
אסכולות בקרימינולוגיה
היסטוריה של הקרימינולוגיה – כוחות על טבעיים ,עונש הרחקה מהחברה.
האסכולה הקלאסית :האדם כיצור רציונלי ,רווח והפסד .יש עבריינים היות שאין עונשים די
כבדים .בקאריה – מחד חוקים מרסנים ,מאידך לא ברוטליים .עונשי חובה כדי שהעבריין ישקול
רציונלית.
האסכולה הניאו-קלאסית :מניעים שאינם רציונליים ,התנהגות בלתי נשלטת ,עדים מומחים
בבימ"ש.
הגישה הפוזיטיביסטית :לחקור את מדעי החברה באמצעים מדעיים ולנבא מי יהיה עבריין.
קידשה את הידע ועקרונות הגישה המדעית :אמפיריות ,אובייקטיביות ,הכללה [הסקות רחבות],
סקרנות וספקנות .מתייחסת ל אטיולוגיה = מדוע אדם הפך עבריין .תוצאת התפיסה
הפוזיטיביסטית – יש להרחיק את העבריינים מן הקהילה ,לשכן אותם במוסדות סגורים .רק
מומחים יקבעו אם אדם כשיר לחזור לקהילה.
סטיה
עבריינות היא מקרה פרטי של סטיה.
הגדרות הסטיה:
הגדרה אבסולוטית– התנהגויות מסוימות שהן בבחינת סטיה ,ללא תלות בדעת החברה.
הגדרת יחסית– סטיה היא תלויית תרבות ,זמן [הומוסקסואליות].
הגדרה סטטיסטית– כל התנהגות שחורגת מהממוצע [ג'ינג'י].
הגדרה נורמטיבית – כל הפרה של נורמה ,אף אם איש אינו יודע ואין תגובה חברתית.
הגדרה תגובתית– סטיה היא רק התנהגות שזכתה לגינוי חברתי [אף תקשורתי].
התיאוריה הפונקציונליסטית [דירקהיים ,מרטון - ]..גם לסטיה יש פונקציה .השאלה היא מדוע
החברה מגיבה באופן מסוים לסטיה? כי היא מסמנת גבולות .שני עקרונות התיאוריה:
.1חברה אינה יכולה להתקיים אם אין בה מידה מסוימת של סולידריות /קונסנזוס על
נורמות.
.2לכל מוסד/תהליך חברתי יש תפקיד/פונקציה הכרחי לקיום החברה.
הפונקציונליסטים הבחינו בין פונקציה גלויה [טקס זכרון לזכור הנופלים] לבין פונקציה סמויה
[הקדשת הגבורה].
התנהגויות דיס-פונקציונליות -החברה הודפת [כגון גילוי עריות] .תגובת החברה לסטיה היא
הפונקציה החיובית.
אריקסון -ההענשה מבהירה את הגבולות הנורמטיביים ותורמת לסולידריות .טקסי מעבר חד
צדדיים לעבריין.
קינגסלי דייויס -יש התנהגויות סוטות תורמות ,כגון זנות.
תיאוריה פסיכולוגית:
אייסנק – התנהגות עבריינית קשורה בגורמי אישיות ופחות בחברה .תהליך למידה תקין ירחיק
אותנו מעבירות .מדדים לעבריינות:
אקסטרוברטיות > אינטרוברטיות – אקסטרוברט קיצוני כעבריין [מחפש ריגוש].
נוירוטיות – חוסר יציבות רגשית ,מצבי רוח.
פסיכוטיות – פסיכופת ,שקרן [מתכחש לאמת] ,חסר מחסומים.
-1- ספטמבר 2004
© שירה אלקלעי תמצית החומר -קרימינולוגיה
תיאוריה פסיכואנליטית:
רמות התודעה [טופולוגיה] לפי פרויד :יש לנו את המודע ,הסמוך למודע ,והתת מודע.
מנגנוני האישיות [מבנה] לפי פרויד :איד/סתמי [דחפים לעונג] ,האגו/האני [מאזן] ,והסופר אגו
[מצפון ,הסמכות המוסרית על האגו].
עבריינות מקורה בלחצים תת-הכרתיים [יצרים שלא מומשו] שמולידים תוקפנות .כשהאגו נמצא
תחת לחץ יש להפעיל מנגנוני הגנה כגון הדחקה ,השלכה [יחוס תכונות לאחר והאשמתו] ,התקה
[תקיפת Yבמקום ]Xועידון.
יש 4רמות למנגנוני הגנה :פרימיטיביים [הכחשה ,מאפיינים ילדים]; בלתי בשלים [אופייני
לעבריינים – השלכה והתקה] ,נוירוטים [הדחקה ורציונליזציה של העבירה] ובשלים [עידון
והחלפה].
"מערך הזדמנויות לגיטימי " = בי"ס ,אונ' ,עבודה .אם הוא חסום [בפני המעמד הנמוך] אין דרכים
ואמצעים נורמטיבים .הביקורת על מרטון – יש עבריינות במעמד הבינוני.
ההמשך -קלאורד ואוהלין -מערך ההזדמנויות הבלתי לגיטימי ,גם הוא ,אינו פתוח לכולם:
תת תרבות של פשיעה -שכונות עוני ,כנופיות מאורגנות .המערך הבלתי לגיטימי פתוח.
תת תרבות של קונפליקט – שכונות מהגרים ,פשע לא מאורגן.
תת תרבות נסגנית – מי שלא יכל להתקדם במערך הלגיטימי /בלתי לגיטימי ומצא מלט,
כדוגמת הסמים.
תיאוריית הפונקציונליזם :מדוע החברה משמרת התנהגויות סוטות מסוימות ,כגון זנות?
תיאוריית התיוג
תיאוריה שנבנתה ממספר מחקרים [אריקסון ,קיטסוס] .מבוססת גם כן על תיאוריית
האינטראקציה הסימבולית [אינטראקציה בין קבוצות ע"י סמלים ,הגדרת מציאות משתנה].
עבריין = מי שהוצמד לו תג .אין התנהגויות שהן סוטות ,יש תגים שמוצמדים ,לפי תפיסה ערכית
שמשתנה מעת לעת .כאשר ,פעולות האכיפה לעתים רק מגבירות ומנציחות את הפשע.
מטרות התיוג:
פונקציה השלכתית -התיוג עוזר לי להשליך התנהגות רעה לאחר ,ולהסיר אחריות
מעצמי.
-4- ספטמבר 2004
© שירה אלקלעי תמצית החומר -קרימינולוגיה
ביקורת -לא מתמקדת במפרי החוק ,רק בחברה שמצדה חייבת להתמודד איתם.
המאמר של גבי ויימן " ,מי נראה כמו עבריין?" -מתייחס לתיאוריית הייחוס [מיחסים תכונות לפי
סטריאוטיפ השתייכות חברתית].
מתן תוקף לזיהוי בעיה חברתית= כשיש קורבנות .מיהו קורבן? לא הגדרה אובייקטיבית אלא
תלוית זמן.
הפאניקה המוסרית סביב הסמים בשנות ה – '80 -דרמטיות ,הבעיה הוצגה כ"חולי" .הפאניקה
קיבלה משנה תוקף עת הגיעה לשכבות המבוססות .פאניקה נוספת – סביב האיידס= תיוג
משולש [אוכלוסיה הומוסקסואלית ,מחלה מדבקת ,סופנית] .קונרד ושניידר – יש לשנות את
הדימוי של המחלה ולא להציג את החולים כסוטים.
ברגר ולקמן -הפאניקה המוסרית מסמנת את הגבולות המוסריים של החברה ,מטרתה לשמר
את העולם האידיאולוגי /סימבולי שלנו.
פיקוח חברתי
פיקוח חברתי כל הזמן בכל חברה ,רק התוכן משתנה.
ברגר -פיקוח חברתי= כל האמצעים שהחברה נוקטת כדי למנוע מחבריה לסטות מההתנהגות
המקובלת .ארבעה מעגלי פיקוח [המדינה ,העבודה ,החברים המשפחה] ,המרכז הוא האני.
בעולם המערבי אנו חופשיים לנטוש מעגלים [להגר ,להחליף עבודה].
מנגנוני וסוכני הפיקוח :פורמליים [בתי משפט ,חוקים] ,ובלתי פורמליים [תגובת היחיד בחברה].
סנקציות :כלכליות ,פיזיות [מאסר/מוות/מכות] ,חברתיות [חרם] ,על טבעיות [קללה].
המהפכים בפיקוח החברתי :הראשון [סוף מאה ]18עם צמיחת הכלא המודרני ,המהפך השני
מהמאה ה – 20רחוק מהמדינה [יותר מדי סמכויות פיקוח חברתי בידיה] ,רחוק מהמוסדות
[הסגורים] ,רחוק מהמומחים [בעלי מונופול לטיפול בחולי נפש].
סטנלי כהן -הרחבת פיקוח חברתי לכל התחומים ע"מ לשמור על זכויות האדם.
מרקסיסטים -הכלא הוא מנגנון סוציאליזציה בחברה הקפיטליסטית [מכשיר האסירים
כפרולטריים].
פוקו -המומחים בכלא [פסיכיאטרים ,ע"ס] הם שליחי בעלי הכוח .כינה אותם "אנשי צבא".
המאמר של קורן -קרימינליזציה של עבריי ישראל בתק' הממשל .מבחינה בין עבירות פליליות
[רצח] ,עבירות פוליטיות [בגידה] ,ועבירות הסטטוס הפוליטי [שב"ח ,עבירות שמוגדרות ככאלה
בשל מעמדו הפוליטי של המבצע] .בעבירות הסטטוס הפוליטי נכללו עבירות משני סוגים :פיקוח
על תנועת ערבים בתחומי ישראל ופיקוח על כניסה או יציאה מתחומי ישראל.
פוקו – החברה שולטת בנו באמצעות השיח על המיניות .היפותיזה דכאונית [מין היה טאבו ,אלא
בטריטוריות כגון הכומר = "טריטוריות השיח"].
ספיבק ויונאי -שתי תפיסות בשיח ההומוסקסואלי )1( :אין הבדלים ביניהם להטרוסקסואלים אלא
במושא התשוקה ,לכן אין צורך במצעד גאווה ( )2הומוסקסואלים צריכים ליצור "קהילה מדומיינית"
[זה המכנה משותף היחיד שלה] ,עם אויב משותף [הומופובים].
התיאוריה הקווירית
= quirשונה .פוסט מודרניזם – ההומוסקסואל הוא תוצר של הבניה חברתית .התיאוריה
הקווירית – החברה מבנה את הזהות שלנו כנשים וגברים .פוקו ובטלר -החברה מבנה את
ההטרוסקסואליות כנורמה והומוסקסואליות כסטיה.
התיאוריה הקווירית -החברה עושה חיבור בין מין (הבדלים פיזיולוגיים) ,מגדר (השילוב בין מין
וגדר ,הצבה של גדרות בין המינים) ,ומיניות.
ההיסטוריה של הקבוצות לעזרה עצמית :לפי גלזר מקורות דתיים [בקשת סליחה על חטא].
נקודת המפנה – AAמשנת 4 .'37מקורות מודרניים לקבוצות העזרה העצמית במאה ה:20 -
א .ניכור ואובדן משמעות בחברה המודרנית [יותר אינדיבידואליות מול המוסדות]
ב .צרכים לא מסופקים מצד אנשי המקצוע [גבולות]
ג .הגמוניה מקצועית -שליטה של בעלי הידע ,בעלי המקצוע [קולינס -סטטוס על של
הפסיכולוגים ,סון -עריצות המטפל]
ד .וולנטריזם ופרגמטיות -מי שמעשית יכול לסייע ליחיד זה הקהילה ,ולא תיאוריה.
יאלום -עקרונות הפסיכותרפיה הקבוצתית :הזדהות ,אחווה ,הדדיות ,החדרת תקווה [דרך פתרון
בעיות אחרים] ,אוניברסאליות ,סולידאריות ,אלטרואיזם [דואגים לצרות של אחרים על אף הצרות
שלי] ,משפחה ראשונית [היחסים החברתיים הם המטרה הראשונית של הקבוצה] ,הזדהות,
לכידות שהיא הכוח של הקבוצה ,אחווה" .רשת חברתית" -התחברות מתוך רצון.
רייסמן" -תרפיית העוזר".
מגבלותיה של הקבוצה לעזרה עצמית :טייכמן -קבוצות לעזרה עצמית לא מתאימות לכולם;
לעתים צריך אנשי מקצוע; לעתים זה מסוכן שהדיותות ידריכו את הפרט; לעתים בקבוצות יש
אנשים שלוקחים פיקוד; לעתים מתרכזים יותר בבעיות האחר מאשר בפרט; יוצרות מנגנון של
חולי ובריאות משלהן.
האלימות
בעיה חברתית תלויה בהכרה של הציבור/ממסד שיש בעיה ,הכרה שיש צורך בפתרון והצעת
פתרון .בישראל" -הרגליות המוות" ,לא אדישים ,אולם שוכחים מהר.
תיאוריות בעניין הקשר בין תוקפנות לאלימות :ביאגו -תוקפנות היא ביטוי של האלימות [ביטוי
של משהו אלים]; מנחם אמיר -אלימות היא ביטוי של התוקפנות; יפה וינון -הגישה המקובלת-
מושגים מקבילים.
הגדרות האלימות :דולארד -תוקפנות/אלימות= התנהגות המכוונת לפגוע בזולת .בס= מתן גירוי
מכאיב לזולת; וולף -תוקפנות מורכבת מכוונה +התנהגות פוגענית.
יש שתי קבוצות חוקרים המתייחסות לאלימות ,האחת מתייחסת להתנהגות הפוגענית [בס,
בנדורה] ,כלומר מה שקובע זו התוצאה ,ואילו השנייה מתייחסת לכוונה של היחיד [וייס] .הביקורת
על הגישה השניה -קשה לזהות כוונה .חוקר נוסף ,ברון ,הוסיף לכך את מימד הקורבן:
אלימות= התנהגות פוגענית +כוונה +רצון של הקורבן להימנע מהפגיעה
אלימות בספורט
הבחנה בין תוקפנות אינסטרומנטלית לבין תוקפנות עוינת [טננבוים] -אינסטרומנטלית היא
פגיעה באחר במסגרת מטרה אחרת [פגעתי בשחקן כי רצתי לשער] ,לעומת עוינת לפיה המטרה
היא הפגיעה.
הבחנה בין תוקפנות ישירה לעקיפה -ישירה מכוונת נגד שחקן ישירות ,עקיפה היא הוצאת
כעסים שיש כנגד Xעל [ Yכועסים על השופט אז מכים את השחקן].
אלימות פוליטית
שפרינצק = אלימות המופעלת בהקשר הפוליטי ,למטרות של כיבוש השלטון ,מחאה ,הגנה,
"פוליטיקה חוץ פרלמנטרית" .דיבר על טרור [הפגנת כוח כללי] לעומת רצח פוליטי [יחיד
שמפריע].
הורוביץ וליבוביץ' -דיברו על פוליטיזציה של סטיה [חברות המוגדרות כסוטות מנסות להשיג
לגיטימציה] ,סטיה פוליטית [השגות מטרות פוליטיות בדרכים לא מקובלות] ,והאלימות הפוליטית,
כאמצעי הקשה ביותר של הסטיה הפוליטית.
האלימות הפוליטית לא החלה ברצח רבין ,הייתה אלימות עוד מקום המדינה ,וגם מקרי רצח
[אמיל גרינצווייג] .הפנתרים השחורים הם עוד דוגמא [תנועת צעירים מי-ם ,שנת .]'71
תגובת הממסד לפנתרים השחורים:
דה לגיטימציה של המנהיגים
קואופוטציה– [אימוץ המנהיגים לשלטון הקיים];
אינדיבידואליזציה– הבעיות שהוצגו הן אינדיבידואליות של המנהיגים ,וניתן לפתור אותן.
חוק וסדר – העמדה לדין של המנהיגים.
שני מושגים שרלוונטיים לרצח פוליטי :מערכת צדק חליפית [טענה לפיה מערכת הצדק הקיימת
לא משרתת את הכלל ולכן יש לבחור במערכת חליפית] ,והזרה– הפיכת הישות הפוליטית לזר.
הגדרת הזר מסמנת גבולות חברתיים ,הגדרת מי שיך .לפי בן יהודה ,לרבין נעשתה הזרה.
ד"ר ליאורה בילסקי -יגאל אמיר ניסה להראות שרבין הוא לא נורמטיבי ,אלא הוא אויב ,על מנת
לזכות ללגיטימציה לרצח.
אריאלה אזולאי מחלקת את התגובה לרצח לשני מרכיבים :עשב שוטה [יגאל אמיר אינו שייך
לחברה ,הסרת האחריות על הרצח] ,לעומת תזת ההסתה -הרצח התרחש עקב תהליך ארוך של
הסתה.
קורבנות -ויקטימולוגיה
הויקטימולוגיה עוסקת בתחום המחקרי ואף במעשי – השמעת קולו של הקורבן .החברה עשתה
שינוי במושג ע"מ לתאר כל מציאות של סבל.
אליאס -הויקטימולוגיה לא צריכה להגביל את עצמה לעסוק רק בקורבנות של מעשים פליליים,
אלא גם פגיעה בזכויות אדם .ספרוביץ -בעיקר הפרת זכויות אדם ,ללא אסונות טבע.
הזרמים בויקטימולוגיה:
.Iהויקטימולוגיה הפוזיטיביסטית [מיירס ,מנדלסון] :הקורבן כמושג אובייקטיבי [תכונות] .יכולת
הניבוי ,מי יהיה קורבן .יש דבר כזה קורבנות חוזרת ,יש קורבנות שמזרזים את העבירה.
.IIהויקטימולוגיה הרדיקלית :הקורבן כתוצר של הבניה חברתית .תיאוריית הקונפליקט בין
קבוצות כוח בחברה .החוק לא מייצג צדק ,אלא הוא מנגנון לשמירה על הכוח ,מי שמתמרד הופך
בעיני הממסד לעבריין .כלומר ,מי שמוגדר כעבריין בחברות מסוימות הוא הקורבן [הממסד מנצל
את הקורבן שלא מקבל החוקים].
.IIIהויקטימולוגיה הביקורתית :ביקורת כנגד הסדר החברתי שמייצר הרבה קורבנות.
.IVהויקטימולוגיה הנורמטיבית :בחינת הקורבנות מהנורמה של המתבונן ,לא אובייקטיבית .בן
דוד -מחקרי פיקוח נשים ,יש לפתח ויקטימולוגיה שתדבר בשמן.
"מאבקי קורבן " :קורבן הוא דווקא חזק ,כי הוא נאבק על הכרזת החברה בו כקורבן.
"קורבן קריירה "[בן דוד] :מבוסס על המושג שוטה קריירה [הטמבל הפלוגתי ,מקבל פחות
משימות] .אצל קורבן קריירה ,הקורבנות הופכת למרכיב האישיות המרכזי .שלבי ההפיכה
לקורבן קריירה :פגיעה ,הסרת התג הקודם [טרם היותו קורבן] ,קבלת התג החדש ,קיבעון
בשלב החדש .המטרה במאמר להראות שלתוכניות העזרה לקורבנות יש לעתים השלכות
שליליות.
תורת הסטיגמה [שור] -כאשר מוצמד תג מסוים לאדם ,קשה להסיר אותו ,אולם כל אדם מגיב
לתיוג אחרת [חלק לא יאמצו].
קורבנות קולקטיבית :החברה הישראלית יוצרת קורבנות קולקטיבית ,כגון בעניין השואה
[תמיד מוזכר]" .זיכרון קולקטיבי" של החברה את ההיסטוריה -שלוש גישות:
הגישה השמרנית – הזכרון וההיסטוריה הם זהים.
הגישה הרדיקלית – הזכרון הוא פרשנות שלנו את ההיסטוריה.
גישת החוקר שוורץ – גישת ביניים.
השתתפות הקורבן [פון הנטיג] :החלוקה המסורתית בין טוב לרע אינה נכונה ,לעתים יש
השתתפות של הקורבן בעבירה .האשמת הקורבן [מנדלסון] -יש קורבנות שיש להאשימם.
וולפגנג ואמיר :ישנם מצבים בהם הקורבן אכן משתתף בעבירה .הפשע כסיטואציה דינאמית.
נשים כקורבנות
ברור שהאלימות כנגד נשים אינה רק פיסית ,אלא גם מילולית .מה שהשתנה במרוצת השנים זה
לא האלימות ,אלא המודעות .ההגדרות לנשים מוכות:
פייגלו– האישה המוכה היא אישה שעונתה פיסית בכוונה ,ע"י גבר בוגר ,שעמו האישה ביססה
יחסי זוגיות .ווקר -התעללות נפשית בלבד.
המשפחה כמוסד בטוח דווקא בעוכריה ,שכן גורמי חוץ נמנעים מהתערבות .אצל נשים מוכות
לעתים מוגדר הבית כמוסד טוטאלי [אבני]= מוסד שהוא נפרד מהעולם החיצון ,בד"כ כלא.
סבירסקי -התייחסה למיתוסים על אלימות כנגד נשים :מאפיינת נשים ממעמד סוציו-אקונומי
נמוך ,קשורה בפתולוגיה של גברים .זה מצייר את הגבר המכה כ"אחר" ,מסיר אחריות.
הטרדה מינית
אורית קמיר -בעבר הטרדה מינית לא כונתה כזו לאור הצו החברתי.
גישות פמיניסטיות למשפט הן בד"כ גישות ביקורתיות:
הגישה הפמיניסטית הליברלית למשפט– יש להביא לשוויון זכויות בין נשים לגברים,
להתערב היכן שיש הפליה.
הגישה הפמיניסטית התרבותית למשפט -עולם תרבותי שונה לגברים ונשים [נשים
רגשניות] ,שהובנה עקב תהליכי סוציאליזציה של תפיסות צדק שונות.
הגישה הפמיניסטית הרדיקלית למשפט [מקינון]– קול ביקורתי ביותר .מהפכות להביא
לשינוי של סטריאוטיפים וחקיקה מתאימה.
הטיפול בהטרדה מינית בישראל -'88 :חוק שוויון הזדמנויות בעבודה -'96 .חוק למניעת
הטרדה מינית .דוגמאות -ניר גלילי [צבא].