‫© שירה אלקלעי‬ ‫תמצית החומר ‪ -‬קרימינולוגיה‬

‫אסכולות בקרימינולוגיה‬
‫היסטוריה של הקרימינולוגיה – כוחות על טבעיים‪ ,‬עונש הרחקה מהחברה‪.‬‬
‫האסכולה הקלאסית ‪ :‬האדם כיצור רציונלי‪ ,‬רווח והפסד‪ .‬יש עבריינים היות שאין עונשים די‬
‫כבדים‪ .‬בקאריה – מחד חוקים מרסנים‪ ,‬מאידך לא ברוטליים‪ .‬עונשי חובה כדי שהעבריין ישקול‬
‫רציונלית‪.‬‬
‫האסכולה הניאו‪-‬קלאסית‪ :‬מניעים שאינם רציונליים‪ ,‬התנהגות בלתי נשלטת‪ ,‬עדים מומחים‬
‫בבימ"ש‪.‬‬
‫הגישה הפוזיטיביסטית‪ :‬לחקור את מדעי החברה באמצעים מדעיים ולנבא מי יהיה עבריין‪.‬‬
‫קידשה את הידע ועקרונות הגישה המדעית‪ :‬אמפיריות‪ ,‬אובייקטיביות‪ ,‬הכללה [הסקות רחבות]‪,‬‬
‫סקרנות וספקנות‪ .‬מתייחסת ל אטיולוגיה = מדוע אדם הפך עבריין‪ .‬תוצאת התפיסה‬
‫הפוזיטיביסטית – יש להרחיק את העבריינים מן הקהילה‪ ,‬לשכן אותם במוסדות סגורים‪ .‬רק‬
‫מומחים יקבעו אם אדם כשיר לחזור לקהילה‪.‬‬

‫סטיה‬
‫עבריינות היא מקרה פרטי של סטיה‪.‬‬
‫הגדרות הסטיה‪:‬‬
‫‪ ‬הגדרה אבסולוטית– התנהגויות מסוימות שהן בבחינת סטיה‪ ,‬ללא תלות בדעת החברה‪.‬‬
‫‪ ‬הגדרת יחסית– סטיה היא תלויית תרבות‪ ,‬זמן [הומוסקסואליות]‪.‬‬
‫‪ ‬הגדרה סטטיסטית– כל התנהגות שחורגת מהממוצע [ג'ינג'י]‪.‬‬
‫‪ ‬הגדרה נורמטיבית – כל הפרה של נורמה‪ ,‬אף אם איש אינו יודע ואין תגובה חברתית‪.‬‬
‫‪ ‬הגדרה תגובתית– סטיה היא רק התנהגות שזכתה לגינוי חברתי [אף תקשורתי]‪.‬‬

‫התיאוריה הפונקציונליסטית [דירקהיים‪ ,‬מרטון‪ - ]..‬גם לסטיה יש פונקציה‪ .‬השאלה היא מדוע‬
‫החברה מגיבה באופן מסוים לסטיה? כי היא מסמנת גבולות‪ .‬שני עקרונות התיאוריה‪:‬‬
‫‪ .1‬חברה אינה יכולה להתקיים אם אין בה מידה מסוימת של סולידריות ‪ /‬קונסנזוס על‬
‫נורמות‪.‬‬
‫‪ .2‬לכל מוסד‪/‬תהליך חברתי יש תפקיד‪/‬פונקציה הכרחי לקיום החברה‪.‬‬
‫הפונקציונליסטים הבחינו בין פונקציה גלויה [טקס זכרון לזכור הנופלים] לבין פונקציה סמויה‬
‫[הקדשת הגבורה]‪.‬‬
‫התנהגויות דיס‪-‬פונקציונליות ‪ -‬החברה הודפת [כגון גילוי עריות]‪ .‬תגובת החברה לסטיה היא‬
‫הפונקציה החיובית‪.‬‬

‫אריקסון ‪ -‬ההענשה מבהירה את הגבולות הנורמטיביים ותורמת לסולידריות‪ .‬טקסי מעבר חד‬
‫צדדיים לעבריין‪.‬‬
‫קינגסלי דייויס‪ -‬יש התנהגויות סוטות תורמות‪ ,‬כגון זנות‪.‬‬

‫תיאוריות אטיולוגיות – מדוע אדם הופך לעבריין?‬

‫תיאוריה פוזיטיביסטית‪:‬‬
‫הסברים ביולוגיים לעבריינות‪ :‬לומברוזו – מחקר על מוחו של שודד‪ .‬העבריין כיצור אטיביסטי‬
‫[נסיגה התפתחותית] לא בר דעת‪ .‬ע"פ מבנה הגולגולת ננבא מי יהיה עבריין‪ .‬ההמשך ‪ -‬גליק –‬
‫"טיפוסי הגוף" [מעובר לעבריין]‪ .‬ההמשך ‪ -‬מחקרי תורשה [לנגה = מחקרי תאומים] ומחקרים‬
‫סביבתיים [מדניק = מחקרי מאומצים]‪.‬‬

‫תיאוריה פסיכולוגית‪:‬‬
‫אייסנק – התנהגות עבריינית קשורה בגורמי אישיות ופחות בחברה‪ .‬תהליך למידה תקין ירחיק‬
‫אותנו מעבירות‪ .‬מדדים לעבריינות‪:‬‬
‫‪ ‬אקסטרוברטיות > אינטרוברטיות – אקסטרוברט קיצוני כעבריין [מחפש ריגוש]‪.‬‬
‫‪ ‬נוירוטיות – חוסר יציבות רגשית‪ ,‬מצבי רוח‪.‬‬
‫‪ ‬פסיכוטיות – פסיכופת‪ ,‬שקרן [מתכחש לאמת]‪ ,‬חסר מחסומים‪.‬‬
‫‪-1-‬‬ ‫ספטמבר ‪2004‬‬
‫© שירה אלקלעי‬ ‫תמצית החומר ‪ -‬קרימינולוגיה‬
‫תיאוריה פסיכואנליטית‪:‬‬
‫רמות התודעה [טופולוגיה] לפי פרויד‪ :‬יש לנו את המודע‪ ,‬הסמוך למודע‪ ,‬והתת מודע‪.‬‬
‫מנגנוני האישיות [מבנה] לפי פרויד‪ :‬איד‪/‬סתמי [דחפים לעונג]‪ ,‬האגו‪/‬האני [מאזן]‪ ,‬והסופר אגו‬
‫[מצפון‪ ,‬הסמכות המוסרית על האגו]‪.‬‬
‫עבריינות מקורה בלחצים תת‪-‬הכרתיים [יצרים שלא מומשו] שמולידים תוקפנות‪ .‬כשהאגו נמצא‬
‫תחת לחץ יש להפעיל מנגנוני הגנה כגון הדחקה‪ ,‬השלכה [יחוס תכונות לאחר והאשמתו]‪ ,‬התקה‬
‫[תקיפת ‪ Y‬במקום ‪ ]X‬ועידון‪.‬‬
‫יש ‪ 4‬רמות למנגנוני הגנה‪ :‬פרימיטיביים [הכחשה‪ ,‬מאפיינים ילדים]; בלתי בשלים [אופייני‬
‫לעבריינים – השלכה והתקה]‪ ,‬נוירוטים [הדחקה ורציונליזציה של העבירה] ובשלים [עידון‬
‫והחלפה]‪.‬‬

‫תיאוריות סוציולוגיות = הסברים חברתיים‬

‫אסכולת שיקאגו [שאו ומקיי]‪:‬‬
‫אין אנשים שנועדו לפשע אלא אזורים‪ .‬מעגלים‪ ,‬ככל שמתקרבים למרכז חסר ארגון חברתי‪.‬‬
‫הביקורת – תרבות עבריינית לא בהכרח קשורה למעמד אורבני‪.‬‬

‫תיאורית האנומיה ‪ /‬מתח [מרטון]‪:‬‬

‫העבריין דווקא מחובר לנורמות אלא אין לו האמצעים להשיגן‪.‬‬
‫החלום האמריקאי אל מול חסמי ניעות‪ .‬מנסים להשיג את החלום לעתים בדרכים לא כשרות‪.‬‬
‫אנומיה של דירקהים = בהקשר החברתי‪ ,‬התרחקות מהנורמות; אנומיה של מרטון – בהקשר‬
‫היחיד‪ ,‬סוציאליזציה תקינה של הנורמות אלא חוסר יכולת לממש‪ .‬מתח בין מטרות לאמצעים‪.‬‬
‫דירקהיים ‪ -‬ככל שהחברה סולידרית יותר‪ ,‬כך שיעור ההתאבדות יקטן‪.‬‬

‫דפוסי הסתגלות לחברה של אנשים [מרטון]‪:‬‬

‫‪ ‬הקונפורמי – אימץ את המטרות החברתיות והאמצעים‪.‬‬
‫‪ ‬החדשן – אימץ את המטרות‪ ,‬אבל נוקט בדרכים לא לגיטימיות להשיגן‪ .‬תת‪-‬טיפוסים‪:‬‬
‫חדשנות רגשית – הפנים את הנורמות‪ ,‬ונוקט באלימות כדי לכפות אותן [בעל רוצח בוגדת]‬
‫חדשנות אלטרואיסטית ‪ -‬אמא שהורגת ילד הסובל‬
‫חדשנות רווחית [חד פעמית] או חדשנות מקצועית‪.‬‬
‫‪ ‬הריטואליסט – דבקות באמצעים עד שכיחת המטרות [חייל עיוור]‪.‬‬
‫‪ ‬הנסגן – נוטש המטרות והאמצעים‪ ,‬ומאמץ לעצמו חדשים [מכור לסמים]‪.‬‬
‫‪ ‬המרדן – נוטש המטרות ומנסה ליצור שינוי‪ .‬הבחנה בין מרדן אידיאליסטי‪ -‬ינסה לעשות‬
‫מהפכה‪ ,‬לבין מרדן נבוך – בניית תרבות אחרת [כת השטן]‪.‬‬

‫"מערך הזדמנויות לגיטימי " = בי"ס‪ ,‬אונ'‪ ,‬עבודה‪ .‬אם הוא חסום [בפני המעמד הנמוך] אין דרכים‬
‫ואמצעים נורמטיבים‪ .‬הביקורת על מרטון – יש עבריינות במעמד הבינוני‪.‬‬

‫ההמשך ‪ -‬קלאורד ואוהלין ‪ -‬מערך ההזדמנויות הבלתי לגיטימי‪ ,‬גם הוא‪ ,‬אינו פתוח לכולם‪:‬‬
‫תת תרבות של פשיעה ‪ -‬שכונות עוני‪ ,‬כנופיות מאורגנות‪ .‬המערך הבלתי לגיטימי פתוח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תת תרבות של קונפליקט – שכונות מהגרים‪ ,‬פשע לא מאורגן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תת תרבות נסגנית – מי שלא יכל להתקדם במערך הלגיטימי ‪ /‬בלתי לגיטימי ומצא מלט‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כדוגמת הסמים‪.‬‬

‫מהי תת תרבות? חלוקה סוציולוגית של ההגדרות‪:‬‬

‫תת תרבות נורמטיבית – קבוצה שמקבלת את ערכי החברה במלואם‪ ,‬אבל בתחומים מסוימים‬
‫נוהגת אחרת [קהילות אתניות]‪.‬‬
‫תת תרבות ערכית – קבוצה שלא מקבלת את כל ערכי החברה ומשנה חלק מהם‪.‬‬
‫תת תרבות נגד– שלילת התרבות הקיימת [פנתרים שחורים]‪.‬‬

‫‪-2-‬‬ ‫ספטמבר ‪2004‬‬

‫© שירה אלקלעי‬ ‫תמצית החומר ‪ -‬קרימינולוגיה‬

‫תיאוריית תסכול סטטוס [אלברט כהן]‪:‬‬

‫עברייני נוער לא רוצים כסף‪ ,‬אלא סטטוס‪ ,‬אותו הם מקבלים מהכנופיות‪ .‬המסגרת החברתית‬
‫הופכת נער לעבריין‪ .‬עבריינות נוער – במעמד הנמוך‪.‬‬
‫הנורמות של המעמד הנמוך שונות מאלו של הבינוני‪ ,‬והתסכול נובע מכך שהמעמד הבינוני‬
‫משליט את הנורמות שלו‪ .‬ההבדלים בין המעמדות‪ :‬אמביציה‪ ,‬עצמאות‪ ,‬הערכת כוח פיסי‪ ,‬דחיית‬
‫סיפוק ‪ +‬משמעות הרגע [צופים פני עתיד]‪ ,‬נימוס‪ ,‬הפנמה וסובלימציה‪ ,‬בילוי הזמן החופשי‬
‫ורכושנות‪.‬‬

‫תיאוריית תת התרבות [מילר]‪:‬‬

‫המעמד הנמוך מחנך לנורמות עברייניות‪ .‬זו סוציאליזציה שניתן להיחלץ ממנה‪ .‬מאפייני המעמד‬
‫הנמוך‪ :‬קשיחות‪ ,‬ריגוש [עקב חוסר תקציב]‪ ,‬ואוטונומיה [בשונה מקבלת מרות]‪.‬‬

‫תיאורית הפיקוח החברתי [הירשי]‬

‫בלמים מונעים מקונפורמים להפוך לסוטים‪ :‬קשר לחברה‪ ,‬מחויבות‪ ,‬מעורבות [בעשיה החברתית]‪,‬‬
‫אמונה [בנורמות]‪.‬‬

‫תיאוריית ההתחברות הדיפרנציאלית [סאתרלנד]‬

‫התנהגות חברתית נלמדת כמו כל התנהגות אחרת‪" .‬תהליך יוצר" של עבריינות [למידה]‪" ,‬גורם‬
‫מסייע" [סביבה‪ ,‬עוני]‪.‬‬
‫מחשבה עבריינית ‪ +‬הזדמנות עבריינית ‪ +‬למידה = עשייה עבריינית‬
‫עקרונות התיאוריה‪:‬‬
‫‪ ‬עקרון הלמידה הישירה [לא מאמצעי התקשורת]‪.‬‬
‫‪ ‬למידה בקבוצה קטנה‬
‫‪ ‬למידה עם מוטיבציה ולפי טכניקות‬
‫‪ ‬ביוטופ = מקור החיים‪ ,‬הכוונה לסביבת הגידול כגורם משפיע‪.‬‬
‫‪ ‬עקרון ההתחברות הדיפרנציאלית – מבוסס על תיאוריית האינטראקציה הסימבולית‬
‫[אינטראקציה בין אנשים לפי סמלים כגון שפה‪ ,‬הגדרת מציאות משתנה]‪.‬‬
‫ההתחברות למפרי החוק היא דיפרנציאלית – חלק מהאנשים יתחברו למפרי החוק וחלק‬
‫לשומרי החוק‪ ,‬וזה תוצר של תהליך בחירה‪.‬‬
‫טכניקות הנטרול [סייקס ומצא]‬
‫לעבריינים אין תת‪-‬תרבות‪ ,‬הם חלק מאותה תרבות‪ .‬העבריין מקבל את הנורמות של החברה ולכן‬
‫הוא בקונפליקט כשהוא מפר אותן‪ .‬טכניקות נטרול רגשות האשם של העבריין‪:‬‬
‫‪‬הכחשת האחריות‬
‫‪‬הכחשת‪ /‬המעטת הנזק‬
‫‪‬הכחשת הקורבן או את הפגיעה בו‬
‫‪‬גינוי המגנים [מחפשים שוטרים שעברו על החוק]‬
‫‪‬פנייה לערכים נעלים – ביצעו את העבירה עבור אחרים מסיבות מוסריות‪ ,‬קוד של כבוד‪.‬‬
‫הפיקוח החברתי לא נכשל‪ ,‬אלא העבריין בוחר לעבור עבירה‪ ,‬תוך שימוש בטכניקות לעיל‪.‬‬

‫תיאוריות ההבניה החברתית = מדוע החברה מגיבה כך לסטיה?‬

‫"הבניה חברתית"‪ -‬מעשים הופכים סוטים באמצעות תהליכי הבניה חברתית‪.‬‬
‫"יזם מוסרי"– בעלי כוח שיוצרים צווים מוסריים ופאניקה חברתית‪.‬‬
‫ההבניה החברתית מאוד תלויה בסטטוס של מבצע העבירה‪ ,‬ובכוח של המגיבים לעבירה‪ .‬יש גם‬
‫מרכיב פוליטי [הגדרת סטיה כתוצר מאבקי כוח]‪.‬‬

‫תיאוריית הפונקציונליזם‪ :‬מדוע החברה משמרת התנהגויות סוטות מסוימות‪ ,‬כגון זנות?‬

‫תיאוריית הקונפליקט [זימל]‪:‬‬

‫מבוסס על מרקסיזם– בורגנות ופרולטריון‪ ,‬בהקשר הכלכלי ‪ /‬מעמדי‪ .‬הפרולטריון שולט בכל‬
‫תחומי החיים‪ ,‬הבורגנות שואף למהפכה‪.‬‬
‫‪-3-‬‬ ‫ספטמבר ‪2004‬‬
‫© שירה אלקלעי‬ ‫תמצית החומר ‪ -‬קרימינולוגיה‬
‫עקרונות תיאוריית הקונפליקט‪ :‬בחברה קבוצות שונות עם אינטרסים מנוגדים; בחברה כמות‬
‫משאבים [כלכליים‪ ,‬כוח] נתונה; הקבוצות נאבקות על המשאבים = יחסי קונפליקט‪ .‬הקונפליקט‬
‫חיובי ומקדם את החברה‪ .‬התיאוריה מנפצת את התפיסה שהחוק צודק‪ .‬הוגי הדעות‪:‬‬
‫בונגר– אין הבדל בין קונפורמים לסוטים‪ .‬החברה הקפיטליסטית דוחפת לחמדנות אגואיסטית‬
‫שמולידה סטיה [אני רוצה להשיג‪ ,‬לא אכפת לי מה יקרה לחברה]‪ .‬יש לשנות את החלוקה‬
‫והתחרות החברתית על מנת להפחית פשיעה‪ .‬החוק מייצג את בעלי הכוח‪ ,‬גם הם סוטים והם‬
‫מגדירים את הסטיה‪.‬‬
‫וולד ‪ -‬הפשע הוא בעל אופי פוליטי‪ .‬אם המהפכה נכשלה אתה מוגדר עבריין‪.‬‬
‫קוויני– עבריינים מחוסר ברירה‪ ,‬לא מכוונות זדוניות‪ ,‬לאור נסיבות החברה הקפיטליסטית‪ .‬חסרי‬
‫הכוח מוגדרים כעבריינים בכוח‪ .‬הקורבן אינו מושג אובייקטיבי‪.‬‬

‫תיאוריית התיוג‬
‫תיאוריה שנבנתה ממספר מחקרים [אריקסון‪ ,‬קיטסוס]‪ .‬מבוססת גם כן על תיאוריית‬
‫האינטראקציה הסימבולית [אינטראקציה בין קבוצות ע"י סמלים‪ ,‬הגדרת מציאות משתנה]‪.‬‬
‫עבריין = מי שהוצמד לו תג‪ .‬אין התנהגויות שהן סוטות‪ ,‬יש תגים שמוצמדים‪ ,‬לפי תפיסה ערכית‬
‫שמשתנה מעת לעת‪ .‬כאשר‪ ,‬פעולות האכיפה לעתים רק מגבירות ומנציחות את הפשע‪.‬‬

‫מושגי יסוד בתיאוריה‪:‬‬

‫‪ ‬דרמטיזציה של הרוע [טננבאום]‪ -‬תיוג והחצנה של הרוע‪/‬עבריינים [כותרות‪ ,‬סטטיסטיקה‬
‫פלילית]‪ .‬העבריין בעימות עם החברה ולכן מגיב בהתנהגות בלתי מסתגלת‪.‬‬
‫‪ ‬סטיה ראשונית מול משנית [למרט]‪ -‬סטיה ראשונית היא כל עוד אין תגובה של החברה‬
‫לסטיה [משמעותי לנפגע בלבד‪ ,‬חסרת משמעות]‪ .‬סטיה משנית היא תוצר של הראשונית‪-‬‬
‫תגובת הפרט לתגובה של החברה‪ .‬האחרונה משמעותית יותר‪ ,‬כי אז יש הכרזה של הסטיה‪.‬‬
‫‪ ‬רפלקסיביות‪ -‬התיוג משמעותי כי הוא משמש מראה לעבריין עצמו‪.‬‬
‫‪ ‬סטיה חברתית מול מצבית [פלאמר]‪ -‬חברתית היא כשהופרה נורמה ואף אחד לא הרגיש‪,‬‬
‫אזי הסטיה חסרת משמעות; מצבית היא לאחר תגובת החברה לסטיה והתיוג‪.‬‬
‫‪ ‬זהות מוכתמת [גופמן]‪ -‬בשלב התפיסה של העבריין‪ ,‬ואז גם הוא עצמו יאמץ הזהות‪.‬‬
‫‪ ‬נורמות פולקווייס למול מורס‪ -‬נורמות עממיות [כללי לבוש] למול מוסריות [בד"כ חוקים]‪.‬‬

‫שור‪ -‬רמות אינטראקציה בין הסוטה לחברה‪:‬‬

‫יחסים בינאישיים ‪ -‬כיצד כל יחיד בחברה מתייחס לסוטה‪ .‬התיוג עושה סדר‪ ,‬מקל על הזיהוי‬ ‫‪.I‬‬
‫והבחנה בין טוב לרע‪.‬‬
‫רמת הארגונים– בתי משפט‪ ,‬משטרה‪ ,‬כיצד הם מטפלים בעבריינים המתויגים?‬ ‫‪.II‬‬
‫‪ .III‬רמת הממסד ‪ -‬כיצד מגדיר הממסד עבירות? [הומוסקסואלים]‬

‫‪ 3‬ורסיות הקשר בין תיוג לסטיה‪:‬‬

‫הורסיה של בקר‪ ,‬קיטסוס ואריקסון– תיוג יוצר הוויה עבריינית‪ -‬תיוג יוצר סטיגמה‪ ,‬התנהגות‬ ‫‪.A‬‬
‫עבריינית אינה נחוצה‪ .‬בקר‪ -‬סוטה הוא מי שהוצמד לו תג‪ .‬אריקסון‪ -‬מרכיבים כגון דעות‬
‫קדומות מביאים ליחוס סטיה ע"י הקהל‪.‬‬
‫הורסיה של שוהם – התנהגות ‪ +‬תיוג יוצרים הוויה‪ .‬תיוג אינו תלוש התנהגות עבריינית‪.‬‬ ‫‪.B‬‬
‫הורסיה של אדד – התנהגות ‪ +‬קרקע מכינה ‪ +‬תיוג = הוויה‪ .‬לכל אדם קרקע מכינה אחרת‬ ‫‪.C‬‬
‫וקליט שונה של התיוג [גורמים ביולוגים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬דימוי עצמי]‪ .‬דוגמא לקרקע המכינה – ז'אן‬
‫ז'נה [יתום‪ ,‬הומוסקסואל‪ ,‬גנב‪ ,‬אימץ את הציפיות החברתיות והחברה דחתה אותו‪ .‬אין טוב‬
‫ורע‪ ,‬אלא יש דטרמיניזם חברתי]‪.‬‬

‫מטרות התיוג‪:‬‬
‫‪ ‬פונקציה השלכתית‪ -‬התיוג עוזר לי להשליך התנהגות רעה לאחר‪ ,‬ולהסיר אחריות‬
‫מעצמי‪.‬‬
‫‪-4-‬‬ ‫ספטמבר ‪2004‬‬
‫© שירה אלקלעי‬ ‫תמצית החומר ‪ -‬קרימינולוגיה‬

‫התקה‪ -‬מוציאה את התסכול על המתויג‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עליונות‪ -‬לא ניתן להגדיר עליונות ללא הגדרת העבריין כנחות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יחסי כוחות חברתיים‪ -‬הסוטה מוגדר ע"י הנורמטיבים‪ .‬סטיגמה היא ביטוי ליחסי כוחות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביטול הישגי האחר‪ -‬ביחוד כשמאיים עליי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין אונים‪ -‬בוחרים את המתויג כי הוא חלש‪ ,‬חסר אונים להתמודד עם התיוג‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ביקורת‪ -‬לא מתמקדת במפרי החוק‪ ,‬רק בחברה שמצדה חייבת להתמודד איתם‪.‬‬
‫המאמר של גבי ויימן ‪" ,‬מי נראה כמו עבריין?" ‪ -‬מתייחס לתיאוריית הייחוס [מיחסים תכונות לפי‬
‫סטריאוטיפ השתייכות חברתית]‪.‬‬

‫הצגת הבעיה החברתית טרם הגדרת הסטיה‬

‫תנאי להגדרת התנהגות כסטיה הוא הגדרתה כבעיה חברתית‪ .‬ראשית‪ ,‬הגדרת הבעיה‪ ,‬שנית‪,‬‬
‫סיווג ההתנהגות [הצגתה כחולי או סטיה] ולבסוף דוקטרינת התוצאות הנוראיות [שיתרחשו אם‬
‫לא נטפל בבעיה]‪.‬‬
‫עלינו לשאול אם זו התנהגות שיוצרת בעיה אובייקטיבית או שזו רק פרשנות שלה? ‪ 3‬גישות‪:‬‬
‫בעיה חברתית היא תוצר התנהגות‪ ,‬תנאים אובייקטיביים [מרטון]‪ ,‬או‬
‫בעיה היא תוצר התנהגות ‪ +‬הבנייה חברתית [פולר ומיירס]‪ ,‬או‬
‫הבנייה חברתית לבד [ספקטור וקיטסוס]‪.‬‬

‫מתן תוקף לזיהוי בעיה חברתית= כשיש קורבנות‪ .‬מיהו קורבן? לא הגדרה אובייקטיבית אלא‬
‫תלוית זמן‪.‬‬

‫תיאורית הפאניקה המוסרית [סטנלי כהן]‬

‫פאניקה מוסרית – אמצעי שכנוע לקיומה של בעיה חברתית‪ .‬פאניקה יכולה להיות כל תנאי‪ ,‬אדם‬
‫או סיטואציה שמאיימת על החברה‪ .‬הפאניקה מתחילה ע"י היזם המוסרי [לרוב בעלי הכוח]‪.‬‬
‫מאפיין הפאניקה – חוסר פרופורציה בין התגובה לסכנה‪" ,‬מחול שדים" [גאספילד]‪.‬‬
‫מאפייני הפאניקה המוסרית ‪ :‬דאגה מוסכמת בקרב הציבור סביב נושא מסוים‪ ,‬עוינות כנגד‬
‫הקבוצה המדוברת שחורגת מהכללים‪ ,‬האיום שנובע מהפאניקה המוסרית אינו פרופורציונלי‬
‫למציאות‪ ,‬אופי בלתי יציב של הפאניקה המוסרית [יכולה להימשך שנים או להיגמר מיד]‪.‬‬
‫‪ 3‬מודלים לשאלה מי יוצר את הפאניקה המוסרית‪:‬‬
‫מודל ההמון – לא מתוך האליטה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מודל האליטה [כחלק מהממסד‪ ,‬על מנת לטשטש מציאות ובעיות כגון הביטחון]‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מודל קבוצות האינטרס [קבוצה שמונעת ע"י אידיאולוגיה]‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הפאניקה המוסרית סביב הסמים בשנות ה‪ – '80 -‬דרמטיות‪ ,‬הבעיה הוצגה כ"חולי"‪ .‬הפאניקה‬
‫קיבלה משנה תוקף עת הגיעה לשכבות המבוססות‪ .‬פאניקה נוספת – סביב האיידס= תיוג‬
‫משולש [אוכלוסיה הומוסקסואלית‪ ,‬מחלה מדבקת‪ ,‬סופנית]‪ .‬קונרד ושניידר – יש לשנות את‬
‫הדימוי של המחלה ולא להציג את החולים כסוטים‪.‬‬

‫ברגר ולקמן ‪ -‬הפאניקה המוסרית מסמנת את הגבולות המוסריים של החברה‪ ,‬מטרתה לשמר‬
‫את העולם האידיאולוגי ‪/‬סימבולי שלנו‪.‬‬

‫פיקוח חברתי‬
‫פיקוח חברתי כל הזמן בכל חברה‪ ,‬רק התוכן משתנה‪.‬‬
‫ברגר ‪ -‬פיקוח חברתי= כל האמצעים שהחברה נוקטת כדי למנוע מחבריה לסטות מההתנהגות‬
‫המקובלת‪ .‬ארבעה מעגלי פיקוח [המדינה‪ ,‬העבודה‪ ,‬החברים המשפחה]‪ ,‬המרכז הוא האני‪.‬‬
‫בעולם המערבי אנו חופשיים לנטוש מעגלים [להגר‪ ,‬להחליף עבודה]‪.‬‬

‫הפיקוח שואל מדוע אנו קונפורמים? הגישות לכך‪:‬‬

‫‪ ‬הגישה התרבותית [פרסונס]– אמונה של הציבור בנורמות‪ ,‬לא כפיה‪.‬‬
‫‪ ‬הגישה התועלתנית [מור]‪ -‬נורמות מתוך כפיה של קבוצות אינטרס‪.‬‬
‫‪-5-‬‬ ‫ספטמבר ‪2004‬‬
‫© שירה אלקלעי‬ ‫תמצית החומר ‪ -‬קרימינולוגיה‬

‫מנגנוני וסוכני הפיקוח‪ :‬פורמליים [בתי משפט‪ ,‬חוקים]‪ ,‬ובלתי פורמליים [תגובת היחיד בחברה]‪.‬‬
‫סנקציות ‪ :‬כלכליות‪ ,‬פיזיות [מאסר‪/‬מוות‪/‬מכות]‪ ,‬חברתיות [חרם]‪ ,‬על טבעיות [קללה]‪.‬‬

‫המהפכים בפיקוח החברתי‪ :‬הראשון [סוף מאה ‪ ]18‬עם צמיחת הכלא המודרני‪ ,‬המהפך השני‬
‫מהמאה ה‪ – 20‬רחוק מהמדינה [יותר מדי סמכויות פיקוח חברתי בידיה]‪ ,‬רחוק מהמוסדות‬
‫[הסגורים]‪ ,‬רחוק מהמומחים [בעלי מונופול לטיפול בחולי נפש]‪.‬‬
‫סטנלי כהן‪ -‬הרחבת פיקוח חברתי לכל התחומים ע"מ לשמור על זכויות האדם‪.‬‬
‫מרקסיסטים ‪ -‬הכלא הוא מנגנון סוציאליזציה בחברה הקפיטליסטית [מכשיר האסירים‬
‫כפרולטריים]‪.‬‬
‫פוקו‪ -‬המומחים בכלא [פסיכיאטרים‪ ,‬ע"ס] הם שליחי בעלי הכוח‪ .‬כינה אותם "אנשי צבא"‪.‬‬

‫פיקוח חברתי שונה של המדינה על מיעוטים‪:‬‬

‫למיעוטים יש יצוג יתר‪ ,‬שתי תיאוריות שמסבירות זאת‪:‬‬
‫תיאוריות ברמת ההתנהגות – התנהגות המיעוטים [שחורים]‪ ,‬הזדמנויות חברתיות חסומות‬ ‫‪‬‬
‫בפניהם וזו ברירת המחדל‪ .‬תיאוריות המשחררות את החברה מאחריות‪.‬‬
‫תיאוריות ברמת התגובה החברתית ‪ -‬רלוונטי לפיקוח החברתי‪ .‬תגובה חברתית מוגברת‬ ‫‪‬‬
‫למיעוטים‪ ,‬הפליה‪ .‬נערכו שני מחקרים בנושא‪ :‬בארה"ב – אין הפליה במעצר אלא בהבאה לדין‪,‬‬
‫לעומת בריטניה – הפליה כבר בשלב המעצר‪.‬‬

‫המאמר של קורן ‪ -‬קרימינליזציה של עבריי ישראל בתק' הממשל‪ .‬מבחינה בין עבירות פליליות‬
‫[רצח]‪ ,‬עבירות פוליטיות [בגידה]‪ ,‬ועבירות הסטטוס הפוליטי [שב"ח‪ ,‬עבירות שמוגדרות ככאלה‬
‫בשל מעמדו הפוליטי של המבצע]‪ .‬בעבירות הסטטוס הפוליטי נכללו עבירות משני סוגים‪ :‬פיקוח‬
‫על תנועת ערבים בתחומי ישראל ופיקוח על כניסה או יציאה מתחומי ישראל‪.‬‬

‫השיח כמנגנון פיקוח חברתי‬

‫מנגנון רדום‪ .‬שפה היא אוסף של כללים‪ ,‬ואילו השיח הוא אופן השימוש בשפה‪ ,‬בניסיון לבנות‬
‫מציאות ["מהומה" במקום הפגנה]‪ .‬השיח יוצר סולידריות‪ ,‬נבחין בין סולידריות מכנית [שבט‬
‫אפריקאי‪ ,‬כולם דומים] לבין סולידריות אורגנית [חברה מעורבת‪ ,‬מתאמצים ליצור סולידריות‪ ,‬כגון‬
‫הצבא]‪.‬‬
‫פוסט מודרניזם – הידע אינו אובייקטיבי‪ ,‬אלא תהליך של הבניה‪ ,‬משקף כיצד החברה מבנה‬
‫פעולות מסוימות כסוטות‪ .‬השיח‪ -‬מייצג תפיסת עולם [בד"כ של בעלי הכוח] ולא אמת צרופה‪.‬‬

‫פוקו – החברה שולטת בנו באמצעות השיח על המיניות‪ .‬היפותיזה דכאונית [מין היה טאבו‪ ,‬אלא‬
‫בטריטוריות כגון הכומר = "טריטוריות השיח"]‪.‬‬
‫ספיבק ויונאי‪ -‬שתי תפיסות בשיח ההומוסקסואלי‪ )1( :‬אין הבדלים ביניהם להטרוסקסואלים אלא‬
‫במושא התשוקה‪ ,‬לכן אין צורך במצעד גאווה (‪ )2‬הומוסקסואלים צריכים ליצור "קהילה מדומיינית"‬
‫[זה המכנה משותף היחיד שלה]‪ ,‬עם אויב משותף [הומופובים]‪.‬‬

‫התיאוריה הקווירית‬
‫‪ = quir‬שונה‪ .‬פוסט מודרניזם – ההומוסקסואל הוא תוצר של הבניה חברתית‪ .‬התיאוריה‬
‫הקווירית – החברה מבנה את הזהות שלנו כנשים וגברים‪ .‬פוקו ובטלר‪ -‬החברה מבנה את‬
‫ההטרוסקסואליות כנורמה והומוסקסואליות כסטיה‪.‬‬
‫התיאוריה הקווירית‪ -‬החברה עושה חיבור בין מין (הבדלים פיזיולוגיים)‪ ,‬מגדר (השילוב בין מין‬
‫וגדר‪ ,‬הצבה של גדרות בין המינים)‪ ,‬ומיניות‪.‬‬

‫מושגים עיקריים והתפיסות בתיאוריה‪:‬‬

‫‪ .1‬הבניה חברתית‪ -‬תוצר של כוחות חברתיים‪ ,‬אינטראקציה חברתית‪ .‬כל מה שקשור‬
‫במיניות נובע מהבניה חברתית‪.‬‬
‫‪-6-‬‬ ‫ספטמבר ‪2004‬‬
‫© שירה אלקלעי‬ ‫תמצית החומר ‪ -‬קרימינולוגיה‬
‫‪ .2‬מהותנות‪ -‬הומוסקסואליות והטרוסקסואליות הם מונחים אובייקטיבים‪ ,‬תלויי מהות ולא‬
‫הבניה‪.‬‬
‫‪ .3‬פרפורמטיביות‪ -‬הזהות היא תוצר של ביצוע של התנהגות הנדרשת בחברה [נשים‬
‫מתנהגות בצורה מסוימת]‪.‬‬

‫פוקו‪ -‬טיפוסים חברתיים‪ .‬המיניות הוצגה כגרעין הזהות‪ ,‬זהות סוטה‪.‬‬

‫דוד הלפרין‪ -‬החברה מנכסת את הגוף לטובת השיח האידיאולוגי‪ .‬גם ההטרוסקסואליות הוא‬
‫מונח מודרני [בעבר מושא התשוקה לא קבע זהות‪ .‬ביוון הכל היה מקובל]‪ ,‬החברה שינתה‬
‫הגדרותיה מסיבות אידיאולוגיות כדי לשמר על המשפחה האורגנית‪.‬‬
‫ספיבק ויונאי‪ -‬ביטול האיסור הפלילי להומוסקסואליות לא היה דרוש‪ ,‬אולם הוא היה סימבולי‬
‫לשינוי בעמדה החברתית‪.‬‬

‫קבוצות לעזרה עצמית‬

‫יוצאות כנגד הפיקוח החברתי‪ .‬מייצגות את המהפך השני בפיקוח [רחוק מהמדינה‪ ,‬רחוק‬
‫מהמוסדות ובעיקר רחוק מהמומחים]‪ .‬צמחו על רקע אכזבה משיטות הטיפול המסורתיות‪.‬‬
‫מאפייני הקבוצות [גרטנר ורייסמן]‪ :‬אינטראקציה פנים‪ -‬אל פנים; מקור ספונטני; העדר‬
‫היררכיה; פעילות קבועה ומוסכמת מראש; חוסר כוח; אין אנשי מקצוע [מלבד מזכירות]‪.‬‬

‫סוגי הקבוצות לעזרה עצמית [כץ ובנדר]‪:‬‬

‫‪ .1‬קבוצות של ריפוי‪ /‬קבוצות תרופתיות‬
‫‪ .2‬קבוצות של פעילות חברתית‪ -‬להתגבר על בעיה של מיעוט‬
‫‪ .3‬קבוצות התומכות בסגנון חיים חלופי [הומוסקסואלים]‬
‫‪ .4‬קבוצות שמעניקות מקלט [סמים]‪ ,‬קבוצות אלו שונות מכיוון שיש אנשי מקצוע!‬

‫ההיסטוריה של הקבוצות לעזרה עצמית‪ :‬לפי גלזר מקורות דתיים [בקשת סליחה על חטא]‪.‬‬
‫נקודת המפנה – ‪ AA‬משנת ‪ 4 .'37‬מקורות מודרניים לקבוצות העזרה העצמית במאה ה‪:20 -‬‬
‫א‪ .‬ניכור ואובדן משמעות בחברה המודרנית [יותר אינדיבידואליות מול המוסדות]‬
‫ב‪ .‬צרכים לא מסופקים מצד אנשי המקצוע [גבולות]‬
‫ג‪ .‬הגמוניה מקצועית‪ -‬שליטה של בעלי הידע‪ ,‬בעלי המקצוע [קולינס‪ -‬סטטוס על של‬
‫הפסיכולוגים‪ ,‬סון‪ -‬עריצות המטפל]‬
‫ד‪ .‬וולנטריזם ופרגמטיות‪ -‬מי שמעשית יכול לסייע ליחיד זה הקהילה‪ ,‬ולא תיאוריה‪.‬‬

‫יאלום‪ -‬עקרונות הפסיכותרפיה הקבוצתית‪ :‬הזדהות‪ ,‬אחווה‪ ,‬הדדיות‪ ,‬החדרת תקווה [דרך פתרון‬
‫בעיות אחרים]‪ ,‬אוניברסאליות‪ ,‬סולידאריות‪ ,‬אלטרואיזם [דואגים לצרות של אחרים על אף הצרות‬
‫שלי]‪ ,‬משפחה ראשונית [היחסים החברתיים הם המטרה הראשונית של הקבוצה]‪ ,‬הזדהות‪,‬‬
‫לכידות שהיא הכוח של הקבוצה‪ ,‬אחווה‪" .‬רשת חברתית"‪ -‬התחברות מתוך רצון‪.‬‬
‫רייסמן‪" -‬תרפיית העוזר"‪.‬‬

‫מנגנוני הקבוצות לעזרה עצמית‪:‬‬

‫מנגנוני שינוי קוגניטיביים‪ -‬משכנע את העבריין שמה שקרה לו באחריותו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מנגנוני שינוי התנהגותיים‪ -‬רוצים לשנות את דפוסי ההתנהגות לראויה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 12‬הצעדים והמסורות‪ .‬להלן המסורות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪" .1‬טובתנו המשותפת קודמת‪ ,‬החלמה אישית תלויה באחדות אנ‪.‬איי‪..‬‬
‫‪" .2‬לצורכי הקבוצה יש סמכות מוחלטת אחת‪ -‬אלוהים אוהב‪ .‬מנהיגנו אינם מושלים‪.‬‬
‫‪ .3‬לכל קבוצה מטרה עיקרית אחת – לשאת את הבשורה למי שמכור עדיין‪.‬‬
‫‪ .4‬דחיית תרומות מבחוץ‬
‫‪ .5‬העדר אנשי מקצוע‪ ,‬מלבד אנשי שירות [מזכירות]‬
‫‪ .6‬אנונימיות‪ ,‬העקרונות קודמים לאישיות‬
‫להלן הצעדים‪:‬‬
‫‪ .1‬הודינו שאנו חסרי אונים מול ההתמכרות ואבדה השליטה בחיים‬
‫‪ .2‬כוח גדול מאיתנו יכול להחזיר אותנו לשפיות‬
‫‪ .3‬החלטנו למסור חיינו להשגחת האלוהים‬
‫‪-7-‬‬ ‫ספטמבר ‪2004‬‬
‫© שירה אלקלעי‬ ‫תמצית החומר ‪ -‬קרימינולוגיה‬
‫‪ .4‬ערכנו חשבון נפש חסר פחד‬
‫‪ .5‬התוודינו לאלוהים ולאדם על פגמינו‬
‫‪ .6‬היינו נכונים שאלוהים ישחרר אותנו מהפגמים באופיינו‬
‫‪ .7‬בקשנוהו בענווה שישחרר אותנו מחסרונותינו‬
‫‪ .8‬ערכנו רשימת אנשים בהם פגענו והיינו נכונים לכפר בפניהם‬
‫‪ .9‬כיפרנו בפני מי שאפשר‪ ,‬מלבד אלה שזה יפגע בהם‬
‫‪ .10‬המשכנו בחשבון הנפש וכאשר שגינו‪ ,‬הודינו‬
‫‪ .11‬ניסינו לשפר את הקשר עם האלוהים‪ ,‬מבקשים הכוח לדעת רצונו ולבצע אותו‬
‫‪ .12‬כשעברה עלינו התעוררות רוחנית ניסינו להעביר בשורה זו למכורים אחרים‬

‫מגבלותיה של הקבוצה לעזרה עצמית ‪ :‬טייכמן‪ -‬קבוצות לעזרה עצמית לא מתאימות לכולם;‬
‫לעתים צריך אנשי מקצוע; לעתים זה מסוכן שהדיותות ידריכו את הפרט; לעתים בקבוצות יש‬
‫אנשים שלוקחים פיקוד; לעתים מתרכזים יותר בבעיות האחר מאשר בפרט; יוצרות מנגנון של‬
‫חולי ובריאות משלהן‪.‬‬

‫האלימות‬
‫בעיה חברתית תלויה בהכרה של הציבור‪/‬ממסד שיש בעיה‪ ,‬הכרה שיש צורך בפתרון והצעת‬
‫פתרון‪ .‬בישראל‪" -‬הרגליות המוות"‪ ,‬לא אדישים‪ ,‬אולם שוכחים מהר‪.‬‬
‫תיאוריות בעניין הקשר בין תוקפנות לאלימות‪ :‬ביאגו ‪ -‬תוקפנות היא ביטוי של האלימות [ביטוי‬
‫של משהו אלים]; מנחם אמיר‪ -‬אלימות היא ביטוי של התוקפנות; יפה וינון‪ -‬הגישה המקובלת‪-‬‬
‫מושגים מקבילים‪.‬‬
‫הגדרות האלימות‪ :‬דולארד ‪ -‬תוקפנות‪/‬אלימות= התנהגות המכוונת לפגוע בזולת‪ .‬בס= מתן גירוי‬
‫מכאיב לזולת; וולף‪ -‬תוקפנות מורכבת מכוונה ‪ +‬התנהגות פוגענית‪.‬‬
‫יש שתי קבוצות חוקרים המתייחסות לאלימות‪ ,‬האחת מתייחסת להתנהגות הפוגענית [בס‪,‬‬
‫בנדורה]‪ ,‬כלומר מה שקובע זו התוצאה‪ ,‬ואילו השנייה מתייחסת לכוונה של היחיד [וייס]‪ .‬הביקורת‬
‫על הגישה השניה‪ -‬קשה לזהות כוונה‪ .‬חוקר נוסף‪ ,‬ברון‪ ,‬הוסיף לכך את מימד הקורבן‪:‬‬
‫אלימות= התנהגות פוגענית ‪ +‬כוונה ‪ +‬רצון של הקורבן להימנע מהפגיעה‬

‫תיאוריות להסברת התנהגות אלימה‪:‬‬

‫‪ ‬תיאורית האינסטינקט‪/‬דחף [פרויד‪ ,‬לורנס]‪ -‬התוקפנות היא דחף מולד‪ .‬יש אנשים שעושים‬
‫עידון‪.‬‬
‫‪ ‬תיאורית תסכול תוקפנות [דולארד‪ ,‬מילר]‪ -‬תוקפנות תלויה בתסכול‪ ,‬עם חסימת מטרות‪ .‬אין‬
‫תוקפנות כל הזמן‪.‬‬
‫‪ ‬תיאורית הלמידה החברתית [בנדורה]‪ -‬ילד מוכה יהיה הורה מכה‪.‬‬

‫אלימות בספורט‬
‫הבחנה בין תוקפנות אינסטרומנטלית לבין תוקפנות עוינת [טננבוים]‪ -‬אינסטרומנטלית היא‬
‫פגיעה באחר במסגרת מטרה אחרת [פגעתי בשחקן כי רצתי לשער]‪ ,‬לעומת עוינת לפיה המטרה‬
‫היא הפגיעה‪.‬‬
‫הבחנה בין תוקפנות ישירה לעקיפה ‪ -‬ישירה מכוונת נגד שחקן ישירות‪ ,‬עקיפה היא הוצאת‬
‫כעסים שיש כנגד ‪ X‬על ‪[ Y‬כועסים על השופט אז מכים את השחקן]‪.‬‬

‫‪ 3‬תיאוריות על אלימות בספורט‪:‬‬

‫‪ ‬הגישה הסוציו‪-‬פסיכולוגית‪ -‬הספורט הוא כר שמצמיח אלימות אצל אנשים‪.‬‬
‫‪ ‬הגישה הסוציולוגית‪ -‬מעמד סוציו אקונומי משפיע על האלימות‪.‬‬
‫‪ ‬גישת ההתנהגות הקולקטיבית‪ -‬הדינמיקה של ההמון מובילה לאלימות‪.‬‬

‫‪-8-‬‬ ‫ספטמבר ‪2004‬‬

‫© שירה אלקלעי‬ ‫תמצית החומר ‪ -‬קרימינולוגיה‬
‫פרבשטיין וסביונוב ‪ -‬הקשר בין גורמים אקולוגיים לספורט‪ .‬מבחינים בין אקולוגיה אורבנית‬
‫[מעמד היישוב ממנו באה הקבוצה] שמשפיעה ישירות על מידת האלימות של האוהדים‪,‬‬
‫לעומת אקולוגיה של הספורט [המיקום של הקבוצה בליגה]‪ ,‬שמשפיעה ישירות על האלימות‬
‫של השחקנים‪.‬‬

‫אלימות פוליטית‬
‫שפרינצק = אלימות המופעלת בהקשר הפוליטי‪ ,‬למטרות של כיבוש השלטון‪ ,‬מחאה‪ ,‬הגנה‪,‬‬
‫"פוליטיקה חוץ פרלמנטרית"‪ .‬דיבר על טרור [הפגנת כוח כללי] לעומת רצח פוליטי [יחיד‬
‫שמפריע]‪.‬‬
‫הורוביץ וליבוביץ'‪ -‬דיברו על פוליטיזציה של סטיה [חברות המוגדרות כסוטות מנסות להשיג‬
‫לגיטימציה]‪ ,‬סטיה פוליטית [השגות מטרות פוליטיות בדרכים לא מקובלות]‪ ,‬והאלימות הפוליטית‪,‬‬
‫כאמצעי הקשה ביותר של הסטיה הפוליטית‪.‬‬
‫האלימות הפוליטית לא החלה ברצח רבין‪ ,‬הייתה אלימות עוד מקום המדינה‪ ,‬וגם מקרי רצח‬
‫[אמיל גרינצווייג]‪ .‬הפנתרים השחורים הם עוד דוגמא [תנועת צעירים מי‪-‬ם‪ ,‬שנת ‪.]'71‬‬
‫תגובת הממסד לפנתרים השחורים‪:‬‬
‫דה לגיטימציה של המנהיגים‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬קואופוטציה– [אימוץ המנהיגים לשלטון הקיים];‬
‫‪ ‬אינדיבידואליזציה– הבעיות שהוצגו הן אינדיבידואליות של המנהיגים‪ ,‬וניתן לפתור אותן‪.‬‬
‫‪ ‬חוק וסדר – העמדה לדין של המנהיגים‪.‬‬

‫שני מושגים שרלוונטיים לרצח פוליטי‪ :‬מערכת צדק חליפית [טענה לפיה מערכת הצדק הקיימת‬
‫לא משרתת את הכלל ולכן יש לבחור במערכת חליפית]‪ ,‬והזרה– הפיכת הישות הפוליטית לזר‪.‬‬
‫הגדרת הזר מסמנת גבולות חברתיים‪ ,‬הגדרת מי שיך‪ .‬לפי בן יהודה‪ ,‬לרבין נעשתה הזרה‪.‬‬
‫ד"ר ליאורה בילסקי‪ -‬יגאל אמיר ניסה להראות שרבין הוא לא נורמטיבי‪ ,‬אלא הוא אויב‪ ,‬על מנת‬
‫לזכות ללגיטימציה לרצח‪.‬‬
‫אריאלה אזולאי מחלקת את התגובה לרצח לשני מרכיבים‪ :‬עשב שוטה [יגאל אמיר אינו שייך‬
‫לחברה‪ ,‬הסרת האחריות על הרצח]‪ ,‬לעומת תזת ההסתה‪ -‬הרצח התרחש עקב תהליך ארוך של‬
‫הסתה‪.‬‬

‫קורבנות ‪ -‬ויקטימולוגיה‬
‫הויקטימולוגיה עוסקת בתחום המחקרי ואף במעשי – השמעת קולו של הקורבן‪ .‬החברה עשתה‬
‫שינוי במושג ע"מ לתאר כל מציאות של סבל‪.‬‬
‫אליאס‪ -‬הויקטימולוגיה לא צריכה להגביל את עצמה לעסוק רק בקורבנות של מעשים פליליים‪,‬‬
‫אלא גם פגיעה בזכויות אדם‪ .‬ספרוביץ‪ -‬בעיקר הפרת זכויות אדם‪ ,‬ללא אסונות טבע‪.‬‬

‫הזרמים בויקטימולוגיה‪:‬‬
‫‪ .I‬הויקטימולוגיה הפוזיטיביסטית [מיירס‪ ,‬מנדלסון]‪ :‬הקורבן כמושג אובייקטיבי [תכונות]‪ .‬יכולת‬
‫הניבוי‪ ,‬מי יהיה קורבן‪ .‬יש דבר כזה קורבנות חוזרת‪ ,‬יש קורבנות שמזרזים את העבירה‪.‬‬
‫‪ .II‬הויקטימולוגיה הרדיקלית ‪ :‬הקורבן כתוצר של הבניה חברתית‪ .‬תיאוריית הקונפליקט בין‬
‫קבוצות כוח בחברה‪ .‬החוק לא מייצג צדק‪ ,‬אלא הוא מנגנון לשמירה על הכוח‪ ,‬מי שמתמרד הופך‬
‫בעיני הממסד לעבריין‪ .‬כלומר‪ ,‬מי שמוגדר כעבריין בחברות מסוימות הוא הקורבן [הממסד מנצל‬
‫את הקורבן שלא מקבל החוקים]‪.‬‬
‫‪ .III‬הויקטימולוגיה הביקורתית‪ :‬ביקורת כנגד הסדר החברתי שמייצר הרבה קורבנות‪.‬‬
‫‪ .IV‬הויקטימולוגיה הנורמטיבית‪ :‬בחינת הקורבנות מהנורמה של המתבונן‪ ,‬לא אובייקטיבית‪ .‬בן‬
‫דוד‪ -‬מחקרי פיקוח נשים‪ ,‬יש לפתח ויקטימולוגיה שתדבר בשמן‪.‬‬

‫הגדרת קורבן‪ :‬הגדרה אובייקטיבית או תוצר הבניה חברתית?‬

‫לנדאו ופרימן‪ -‬קורבן הוא יחיד‪/‬קבוצה שנפגעו‪ ,‬ומחפשים עזרה‪[ .‬לפי הגדרה זו אין קורבנות של‬
‫ממש לנפגעות אונס שאינן מדווחות]‪.‬‬
‫ספרוביץ‪ -‬קורבן הוא מי שנפגע ע"י פעולה‪/‬מחדל של אחר‪ ,‬בעיקר הפרת זכויות אדם‪.‬‬
‫ונדייק‪ -‬אנשים שסבלו מפגיעה פיסית או נפשית‪ ,‬עקב הפרה ברורה של החוק הפלילי‪.‬‬
‫‪-9-‬‬ ‫ספטמבר ‪2004‬‬
‫© שירה אלקלעי‬ ‫תמצית החומר ‪ -‬קרימינולוגיה‬
‫"ויקטימולוגיה של אינטראקציה" [קוויני]‪ :‬האינטראקציה בין הקורבן לעבריין‪ .‬המושג קורבן הוא‬
‫תוצר של הבניה חברתית [משתנה כל הזמן]‪.‬‬
‫המאמר של הולסטיין ומילר‪ :‬ממשיכי קוויני‪ .‬תהליך ההכרזה על קורבנות אינו אובייקטיבי‪,‬‬
‫והוא מצביע על אשמים בחברה‪ .‬הרטוריקה של הקורבנות הוא אמצעי פיקוח חברתי‪ ,‬כך‬
‫חברה מסרבת להכיר בקורבנות על מנת שלא תוטל עליה אשמה‪.‬‬
‫שני מושגים של קריסטי‪:‬‬
‫הקורבן האידיאלי – תוצר ישיר של סבל [חלש‪ ,‬עני]‬
‫הקורבן החדש – מי שעקב שינוי תפיסות בזמן הוגדר כקורבן [איידס]‬

‫"מאבקי קורבן "‪ :‬קורבן הוא דווקא חזק‪ ,‬כי הוא נאבק על הכרזת החברה בו כקורבן‪.‬‬
‫"קורבן קריירה "[בן דוד]‪ :‬מבוסס על המושג שוטה קריירה [הטמבל הפלוגתי‪ ,‬מקבל פחות‬
‫משימות]‪ .‬אצל קורבן קריירה‪ ,‬הקורבנות הופכת למרכיב האישיות המרכזי‪ .‬שלבי ההפיכה‬
‫לקורבן קריירה‪ :‬פגיעה‪ ,‬הסרת התג הקודם [טרם היותו קורבן]‪ ,‬קבלת התג החדש‪ ,‬קיבעון‬
‫בשלב החדש‪ .‬המטרה במאמר להראות שלתוכניות העזרה לקורבנות יש לעתים השלכות‬
‫שליליות‪.‬‬
‫תורת הסטיגמה [שור]‪ -‬כאשר מוצמד תג מסוים לאדם‪ ,‬קשה להסיר אותו‪ ,‬אולם כל אדם מגיב‬
‫לתיוג אחרת [חלק לא יאמצו]‪.‬‬
‫קורבנות קולקטיבית‪ :‬החברה הישראלית יוצרת קורבנות קולקטיבית‪ ,‬כגון בעניין השואה‬
‫[תמיד מוזכר]‪" .‬זיכרון קולקטיבי" של החברה את ההיסטוריה‪ -‬שלוש גישות‪:‬‬
‫‪ ‬הגישה השמרנית – הזכרון וההיסטוריה הם זהים‪.‬‬
‫‪ ‬הגישה הרדיקלית – הזכרון הוא פרשנות שלנו את ההיסטוריה‪.‬‬
‫‪ ‬גישת החוקר שוורץ – גישת ביניים‪.‬‬

‫השתתפות הקורבן [פון הנטיג]‪ :‬החלוקה המסורתית בין טוב לרע אינה נכונה‪ ,‬לעתים יש‬
‫השתתפות של הקורבן בעבירה‪ .‬האשמת הקורבן [מנדלסון]‪ -‬יש קורבנות שיש להאשימם‪.‬‬
‫וולפגנג ואמיר‪ :‬ישנם מצבים בהם הקורבן אכן משתתף בעבירה‪ .‬הפשע כסיטואציה דינאמית‪.‬‬

‫טיפולוגיות של קורבנות ומידת האשמה‪:‬‬

‫אדם נטול אשמה – הקורבן לא קשור [אסון טבע]‪.‬‬
‫תרומה מינימלית [קנה צמיג שהתפוצץ]‪.‬‬
‫תרומה בינונית – הפעילות של הקורבן תרמה לקורבנות‪.‬‬
‫תרומה גבוהה – התנהגות הקורבן שיחקה תפקיד מרכזי‪.‬‬
‫תרומה מקסימלית – קורבן שאחראי באופן מלא לקורבנות‪.‬‬

‫בארט– כדי שאדם יהפוך לקורבן הוא צריך לעבור ‪ 4‬שלבים‪:‬‬

‫שלב הנזק;‬ ‫‪.I‬‬
‫תפיסת עצמך כקורבן– לא כל יחיד שנפגע רואה עצמו כקורבן‪ ,‬זה קשור למערכת‬ ‫‪.II‬‬
‫התרבותית‪ ,‬לתפיסת צדק‪ ,‬לתפיסתם את הסביבה בעניין הפגיעה שלהם;‬
‫פנייה לעזרה– עד כמה היחיד מעריך שהסביבה תקשיב לו;‬ ‫‪.III‬‬
‫הכרה בקורבנות ע"י הסביבה‪.‬‬ ‫‪.IV‬‬

‫נשים כקורבנות‬
‫ברור שהאלימות כנגד נשים אינה רק פיסית‪ ,‬אלא גם מילולית‪ .‬מה שהשתנה במרוצת השנים זה‬
‫לא האלימות‪ ,‬אלא המודעות‪ .‬ההגדרות לנשים מוכות‪:‬‬

‫פייגלו– האישה המוכה היא אישה שעונתה פיסית בכוונה‪ ,‬ע"י גבר בוגר‪ ,‬שעמו האישה ביססה‬
‫יחסי זוגיות‪ .‬ווקר‪ -‬התעללות נפשית בלבד‪.‬‬

‫המשפחה כמוסד בטוח דווקא בעוכריה‪ ,‬שכן גורמי חוץ נמנעים מהתערבות‪ .‬אצל נשים מוכות‬
‫לעתים מוגדר הבית כמוסד טוטאלי [אבני]= מוסד שהוא נפרד מהעולם החיצון‪ ,‬בד"כ כלא‪.‬‬
‫סבירסקי ‪ -‬התייחסה למיתוסים על אלימות כנגד נשים‪ :‬מאפיינת נשים ממעמד סוציו‪-‬אקונומי‬
‫נמוך‪ ,‬קשורה בפתולוגיה של גברים‪ .‬זה מצייר את הגבר המכה כ"אחר"‪ ,‬מסיר אחריות‪.‬‬

‫‪- 10 -‬‬ ‫ספטמבר ‪2004‬‬

‫© שירה אלקלעי‬ ‫תמצית החומר ‪ -‬קרימינולוגיה‬
‫כרמלה בוחבוט ‪ /‬המאמר של אזולאי ‪ -‬אימצו את בוחבוט כסמל לצדק‪ .‬הבחנה בין שיח‬
‫טיפולי [יש תקווה לתיקון] לבין שיח סגור [שיח ללא אינטראקציה‪ ,‬ללא תקווה]‪.‬‬
‫בילסקי ‪ -‬השאלה ששאלו את בוחבוט הייתה מדוע לא עזבת את הבית? כביכול‪ ,‬מתוך הנחה שיש‬
‫אוטונומיה לעשות זאת בחברה המערבית‪.‬‬
‫שני זרמים עונים על שאלה זו‪:‬‬
‫‪ .I‬הפמיניזם הרדיקלי [מקינון]‪ -‬היחסים בין גברים לנשים כיחסי שעבוד‪/‬דיכוי‪ .‬נשים לא באמת‬
‫יכולות לעזוב את הבית‪ .‬יש להילחם בהכחשת האחריות של החברה‪ ,‬טעון הפיכה‪.‬‬
‫‪ .II‬הפמיניזם התרבותי– שוני בין גברים לנשים‪ ,‬לא דיכוי‪ .‬האישה בוחרת לא לעזוב את הבית‪,‬‬
‫עקב חינוך של הנשים‪.‬‬

‫הטרדה מינית‬
‫אורית קמיר‪ -‬בעבר הטרדה מינית לא כונתה כזו לאור הצו החברתי‪.‬‬
‫גישות פמיניסטיות למשפט הן בד"כ גישות ביקורתיות‪:‬‬
‫‪ ‬הגישה הפמיניסטית הליברלית למשפט– יש להביא לשוויון זכויות בין נשים לגברים‪,‬‬
‫להתערב היכן שיש הפליה‪.‬‬
‫‪ ‬הגישה הפמיניסטית התרבותית למשפט‪ -‬עולם תרבותי שונה לגברים ונשים [נשים‬
‫רגשניות]‪ ,‬שהובנה עקב תהליכי סוציאליזציה של תפיסות צדק שונות‪.‬‬
‫‪ ‬הגישה הפמיניסטית הרדיקלית למשפט [מקינון]– קול ביקורתי ביותר‪ .‬מהפכות להביא‬
‫לשינוי של סטריאוטיפים וחקיקה מתאימה‪.‬‬

‫שני סוגי ההטרדה המינית [מקינון]‪:‬‬

‫זה תמורת זה– ‪ – QUID PRO QUO‬נשים שמספקות שירותי מין לגברים הממונים [מרות]‪.‬‬
‫סביבה עוינת– נשים ממלאות תפקידים גבריים‪ ,‬והאחרונים יוצרים סביבה משפילה‪.‬‬

‫הטיפול בהטרדה מינית בישראל‪ -'88 :‬חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‪ -'96 .‬חוק למניעת‬
‫הטרדה מינית‪ .‬דוגמאות‪ -‬ניר גלילי [צבא]‪.‬‬

‫‪- 11 -‬‬ ‫ספטמבר ‪2004‬‬