‫יש אלוקים‬

‫כתב‪ :‬חגי שטמלר‬

‫כל הזכויות שמורות ©‬

‫האם אלוהים קיים?‬

‫בתקופות קדומות אף אחד לא העלה על דעתו לשאול שאלה שכזו‪ ,‬מן הסיבה הפשוטה‬
‫שבאותם הזמ‪ð‬ים אף אדם לא כפר בקיומו של אלוהים‪ .‬הכל האמי‪ð‬ו בכך שיש‪ð‬ו כח אלוהי‬
‫שברא את העולם ומשגיח עליו בצורה כזו או אחרת‪ .‬לכל היותר האמי‪ð‬ו בקיומם של כמה‬
‫וכמה אלים‪ ,‬אבל לומר כי אלוהים אי‪ð‬ו קיים ‪ -‬דבר זה לא היה ב‪ð‬מצא‪...‬‬
‫אבל במאה ה‪ 17-‬החלה האדמה לרעוד תחת רגלי המאמי‪ð‬ים‪ ,‬האדם אזר אומץ והחל‬
‫לחשוב‪ 1,‬המדע התפתח‪ ,‬הטכ‪ð‬ולוגיה התקדמה‪ ,‬שוב לא היו זקוקים להסברים מיתולוגיים‬
‫עבור תופעות טבע כמו סערות ורעידות אדמה‪ .‬תהליך של חילון פשה בכל‪ ,‬וידועה אימרתו‬
‫של המרקיז פייר סימון לפלס )‪ (1749-1827 ,Pierre-Simon Laplace‬ל‪ð‬פוליאון‪:‬‬
‫הזאת"‪2.‬‬
‫"אלוהים? אין לי צורך בהיפותזה‬
‫ובכל זאת‪ ,‬הלב הא‪ð‬ושי לא רץ לקפוץ למסק‪ð‬ות שכאלה‪ .‬האמ‪ð‬ם יכול אדם להוכיח כי‬
‫דבר מה אי‪ð‬ו קיים‪ ,‬כל זמן שלא תר אחריו בכל פי‪ð‬ות היקום כולו?! הלא אצל רבים‬
‫מאית‪ð‬ו קיימת השתוקקות מסויימת אל המיסטי‪ ,‬אל הטר‪ð‬סצ‪ð‬ד‪ð‬טי‪ .‬יש שירוו את‬
‫שיתרגלו מדיטציה כזו או אחרת‪ ,‬ויש כאלה שיבוזו‬
‫ַ‬ ‫צמאו‪ð‬ם בספרי ‪ð‬יו‪-‬אייג' למי‪ð‬יהם‪ ,‬יש‬
‫להרגשה זו ויזלזלו בה‪ .‬הצד השווה לכולם זו ההכרה בקיומה של הרגשה שכזו‪...‬‬
‫כמובן‪ ,‬אי‪ðð‬י מתכוון לציור הילדותי של דמות הזקן הרתחן היושב בשמיים‪ ,‬פ‪ð‬קסים‬
‫פתוחים לפ‪ð‬יו והוא 'מחפש אות‪ð‬ו'‪ 3.‬אמו‪ð‬ה באלוהים שכזה גורמת לאדם לאבד את האור‬
‫שבחייו‪ .‬בלשו‪ð‬ו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק )‪ ,1865-1935‬להלן‪ :‬הראי"ה(‪ ,‬האדם‬
‫מצייר לעצמו את אלוהים בתור "איזו מציאות בדויה ומטושטשת‪ ,‬מדולדלת וקצופה‪,‬‬
‫שמבהלת את כל מאמין בה ומדכאת את רוחו‪ ,‬מטמטמת את הלב ומו‪ð‬עת את עדי‪ð‬ות ה‪ð‬פש‬
‫של האדם מלהתגבר‪ ,‬ועוקרת את הזיו האלהי שב‪ð‬שמתו‪ .‬ואף אם יאמר כל היום כולו‬
‫שאמו‪ð‬ה זו היא בה' אחד ‪ -‬היא מילה ריקה שאין ה‪ð‬שמה יודעת ממ‪ð‬ה כלום"‪ 4.‬אמו‪ð‬ה‬
‫באלוהים אכזרי שכזה ‪ð -‬הפכת להם לב‪ð‬י האדם לרועץ‪ ,‬עד אשר הם ‪ð‬עשים "לעבדים‬

‫כפי שהגדיר זאת הפילוסוף עמ‪ð‬ואל קא‪ð‬ט‪ ,‬במאמרו "תשובה לשאלה ‪ð‬אורות מהי"‪ð" :‬אורות היא יציאת‬ ‫‪1‬‬
‫האדם מחוסר בגרותו‪ ,‬שהוא עצמו אשם בו‪ .‬חוסר בגרות הוא אי יכולתו של אדם להשתמש בשכלו בלי‬
‫הדרכת הזולת‪ .‬אשמה בחוסר בגרות קיימת‪ ,‬אם סיבתו אי‪ðð‬ה חוסר שכל‪ ,‬אלא חוסר החלטה ואומץ‬
‫להשתמש בו בלי הדרכת הזולת‪] sapere aude .‬בלטי‪ð‬ית‪ :‬העז לדעת[‪ .‬אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך ‪-‬‬
‫היא איפוא סיסמת ה‪ð‬אורות"‪ .‬מובא אצל עזמי בשארה‪ ,‬ה‪ð‬אורות ‪ -‬פרוייקט שלא ‪ð‬שלם?‪ ,‬ישראל ‪,2006‬‬
‫עמ' ‪.45‬‬
‫בצרפתית‪."je n’ai pas eu besoin de cette hypothèse" :‬‬ ‫‪2‬‬
‫ראה הלל צייטלין‪ ,‬על גבול ש‪ð‬י עולמות‪ ,‬תל אביב תש‪"ð‬ז‪ ,‬עמ' ‪.37‬‬ ‫‪3‬‬
‫הראי"ה‪ ,‬אורות‪ ,‬ירושלים תשמ"ה‪ ,‬עמ' קכו‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫עצובים ואכזרים שו‪ð‬אים זה את זה ושו‪ð‬אים את אלהים באמת בתוכיות ליבם‪ ,‬אף על פי‬
‫ש]כלפי חוץ[ יאמרו תמיד דברי אהבה וכבוד כשמזכירים את השם"‪5.‬‬

‫בדפים הבאים אעסוק בקיומו של אלוהים‪ ,‬אבל מודיע א‪ð‬י מראש כי אין בכוו‪ð‬תי‬
‫להזדקק להוכחות השו‪ð‬ות שהועלו במהלך ההיסטוריה‪ - ,‬וא‪ð‬י מתכוון בראש ובראשו‪ð‬ה‬
‫להוכחה הטיליאולוגית )האומרת כי מאחר והעולם מאורגן בהרמו‪ð‬יה ובחוקיות מופלאה‪,‬‬
‫ממילא ודאי יש‪ð‬ו מסדר אשר סידר אותו בצורה מופלאה שכזו(‪ 6,‬להוכחה הקוסמולוגית‬
‫)האומרת כי מאחר ולכל דבר יש‪ð‬ה סיבה הרי שבסופו של דבר חייבים א‪ð‬ו להגיע לסיבה‬
‫הראשו‪ð‬ה שבראה את העולם‪ ,‬כלומר לאלוהים(‪ ,‬ולהוכחה האו‪ð‬טולוגית )האומרת כי‬
‫מאחר ורעיון הישות המושלמת ‪ð‬מצא במחשבתו של האדם‪ ,‬ממילא ודאי אחת מן‬
‫השלמויות של אותה הישות היא היותה קיימת(‪ 7.‬יש‪ð‬ן כמה וכמה סיבות לכך שאין‬
‫בכוו‪ð‬תי להשתמש בהוכחות השו‪ð‬ות למציאות אלוהים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬הקטגוריות הא‪ð‬ושיות‪ ,‬השייכות למציאות הסופית והזמ‪ð‬ית‪ ,‬אי‪ð‬ן רשאיות‬
‫להוכיח מציאות שהיא אל‪-‬סופית ו‪ð‬צחית‪" .‬קטגוריות אלה‪ ,‬שברכה צפו‪ð‬ה בהן כשהן‬
‫‪ð‬תבעות לקבוע חוקים פורמליים כמותיים וליצור תב‪ð‬יות עולם מדעי‪ ,‬אי‪ð‬ן יכולות לצאת‬
‫מתוך מעגל ה‪ð‬יסיון המדעי ולהשתלט שלטון בלי מצרים בעולם על‪-‬מוחשי‪ ,‬על‪ð-‬סיו‪ð‬י ועל‪-‬‬
‫שכלי"‪ ,‬כותב הרב יוסף דב סולובייצ'י'ק‪ 8,‬שכן "איכה תבין דעת סופית את האין סוף?"‪9.‬‬

‫ש‪ð‬ית‪ ,‬לא יעלה על הדעת שקיומו של אלוהים מות‪ð‬ה בהוכחותי‪ð‬ו השכליות והא‪ð‬ושיות‪,‬‬
‫"אין הצור משתעבד לשכל היצור‪ ,‬ואין חווית אלוהים‪ ,‬האין‪-‬סוף וה‪ð‬צח‪ ,‬מתכווצת‬
‫בגיזרתה המסויימת של הדעת הסופית והזמ‪ð‬ית"‪ ,‬כלשו‪ð‬ו של הרב סולובייצ'יק‪10.‬‬

‫שלישית‪ ,‬כל אותן ההוכחות הרציו‪ð‬ליות למציאות האלוהים הי‪ð‬ן הוכחות מופשטות‬
‫המ‪ð‬ותקות מהוויית חייו של האדם‪" 11.‬האדם עם דעתו הגאה"‪ ,‬כותב הרב סולובייצ'יק‪,‬‬
‫"יכול להגיע למ‪ð‬יע ראשון‪ ,‬מחשבת המחשבה‪ ,‬האחד‪ ,‬הטוב העליון‪ ,‬השלמות המוחלטת‪,‬‬
‫וכן כל כיוצא בתארים הללו‪ .‬ברם‪ ,‬מעולם לא יבוא לאלקים חיים שאליו 'תכספ‪ð‬ה‬
‫ה‪ð‬פשות'‪ .‬ערמות של מושגים‪ ,‬הפשטות ו‪ð‬תוחים הגיו‪ð‬יים חוצצים בין אל חי לאדם‬
‫המעמיק חקר ‪ ...‬אין הפילוסופוס כּ ֵָמהַ לאלוקים מתוך סערת ‪ð‬פש חולת אהבה ודחופת‬
‫כיסופים בוערים באש קודש‪ ,‬אלא מתוך סקר‪ð‬ות קוג‪ð‬יטיבית"‪ 12.‬עמד על כך הפילוסוף‬

‫‪ 5‬ה‪"ð‬ל‪ ,‬מידות ראי"ה‪ ,‬ירושלים תשמ"ה‪ ,‬כבוד‪ ,‬סעיף ג‪.‬‬

‫‪ 6‬על הוכחה זו אמר עמ‪ð‬ואל קא‪ð‬ט כי זוהי הראיה "העתיקה ביותר‪ ,‬הבהירה ביותר וההולמת ביותר את‬
‫התבו‪ð‬ה הא‪ð‬ושית הפשוטה" )ביקורת התבו‪ð‬ה הטהורה‪ ,‬ירושלים תשכ"ו‪ ,‬עמ' ‪ .(317‬בספרות היהודית‬
‫מוזכרת ראיה זו פעמים רבות‪ ,‬ראה למשל אוצר מדרשים‪ ,‬ירושלים תשמ"ב‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;580-583‬רב‪ð‬ו בחיי‬
‫אבן פקודה‪ ,‬חובות הלבבות‪ ,‬ירושלים תשכ"ט‪ ,‬שער היחוד‪ ,‬פרק ו‪.‬‬
‫‪ 7‬לסקירת ההוכחות השו‪ð‬ות ראה ויליאם ג'יימס‪ ,‬החווייה הדתית לסוגיה‪ ,‬ירושלים תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪286‬‬
‫ואילך; הרב יוסף דב סולובייצ'יק‪ ,‬איש ההלכה‪ ,‬ירושלים תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ 127‬הערה ‪ ;3‬ובכתובת האי‪ð‬טר‪ð‬ט‬
‫‪.http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haguto/3a-2.htm‬‬
‫‪ 8‬הרב יוסף דב סולובייצ'יק‪ ,‬איש ההלכה‪ ,‬עמ' ‪.127‬‬
‫‪ 9‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .138‬ראה גם הראי"ה‪ ,‬מאמרי הראי"ה‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪" :488‬הפילוסופיה אי‪ð‬ה יכולה‬
‫להבין את עומק האמו‪ð‬ה‪ ,‬לפי שהיא חפצה להשיג ולהבין‪ ,‬את היותר גבוה מכלל הא‪ð‬ושיות‪ ,‬בשכל הא‪ð‬ושי‬
‫המוגבל"‪.‬‬
‫‪ 10‬הרב יוסף דב סולובייצ'יק‪ ,‬איש ההלכה‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬
‫‪ 11‬ה‪"ð‬ל‪ ,‬איש האמו‪ð‬ה‪ ,‬ירושלים תש‪"ð‬ב‪ ,‬עמ' ‪ 31‬הערה ‪.20‬‬
‫‪ 12‬ה‪"ð‬ל‪ ,‬איש ההלכה‪ ,‬עמ' ‪ 158‬הערה ‪.11‬‬
‫האמריקאי ויליאם ג'יימס )‪ (1842-1910‬בספרו "החווייה הדתית לסוגיה"‪ ,‬כאשר הוא‬
‫מתייחס לפילוסופיה הדתית ולעיסוק שלה בתוארי האלוהים‪" :‬אם כ‪ð‬ים ‪ð‬היה‪ ,‬כלום ‪ð‬וכל‬
‫לראות בתכו‪ð‬ות כגון אלה קשר מסויים כלשהו לחיי‪ð‬ו של‪ð‬ו?"‪ 13.‬לכן היו שאמרו כי "כל‬
‫המבקש את האמו‪ð‬ה בספרי הפילוסופים הוא כאותו המבקש את החיים בבית‬
‫הקברות"‪...14‬‬
‫רביעית‪ ,‬אפשר למעשה לפרוך את כל ההוכחות הללו למציאות האלוהים‪ ,‬כפי שעשה‬
‫הפילוסוף הגרמ‪ð‬י הגדול עמ‪ð‬ואל קא‪ð‬ט )‪ (1724-1804‬בספרו "ביקורת התבו‪ð‬ה הטהורה"‬
‫)‪ 15.(Kritik der reinen Vernunft‬בפשטות‪ ,‬אפשר לומר כי‪ ,‬כ‪ð‬גד ההוכחה הטליאולוגית‪,‬‬
‫יכולים א‪ð‬ו להראות את חוסר התכליתיות ואת אי‪-‬הסדר המתגלים לא פעם במציאות‬
‫חיי‪ð‬ו; כ‪ð‬גד ההוכחה הקוסמולוגית‪ ,‬יכולים א‪ð‬ו לבוא ולומר שמא לא היתה לעולם כל‬
‫התחלה‪ ,‬אלא הסיבות הולכות הן ומשתלשלות לאין סוף; כ‪ð‬גד ההוכחה האו‪ð‬טולוגית‪,‬‬
‫יכולים א‪ð‬ו להעלות את התמיהה‪ :‬וכי המחשבה אכן יוצרת את המציאות?! והלא עצם‬
‫המחשבה על שטר בן מאה שקלים המו‪ð‬ח בכיסי אי‪ðð‬ה גורמת להיותו במציאות; וכן‬
‫הלאה‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬חכמי ארץ ישראל אמרו כי כל דבר שאי‪ð‬ו ‪ð‬היר וברור ‪ -‬זקוק להוכחות רבות‪16,‬‬

‫לכן אמר הרב צבי יהודה קוק )‪ ,1891-1982‬להלן‪ :‬הרצי"ה( כי רק מציאות מסופקת‬
‫ומפוקפקת זקוקה להוכחות ולראיות‪" 17.‬שעה שהחתן חובק את כלתו‪ ,‬כלום מבקשת היא‬
‫הוכחה שהוא חי וקיים? ה‪ð‬פש המתפללת הדביקה באהבה ובהתלהבות באלוהים‪ ,‬כלום‬
‫חייבת היא להוכיח שהוא קיים?"‪ ,‬כותב הרב סולובייצ'יק‪18.‬‬

‫ובאמת‪ ,‬אין בכוחן של ההוכחות הללו אלא לשכ‪ð‬ע את המשוכ‪ð‬עים‪ ,‬אבל להפך ליבו של‬
‫אדם אתיאיסט הכופר בקיומו של אלוהים ‪ -‬זאת מעולם לא ראי‪ð‬ו‪19.‬‬

‫‪ 13‬ויליאם ג'יימס‪ ,‬החווייה הדתית לסוגיה‪ ,‬עמ' ‪.292‬‬

‫‪ 14‬מצוטט אצל הראי"ה‪ ,‬מאמרי הראי"ה‪ ,‬עמ' ‪.488‬‬
‫‪ 15‬ראה למשל עמ‪ð‬ואל קא‪ð‬ט‪ ,‬ביקורת התבו‪ð‬ה הטהורה‪ ,‬החל מעמ' ‪ 303‬ואילך; ריצ'רד דוקי‪ð‬ס‪ ,‬יש אלוהים?‬
‫האשליה הגדולה של הדת‪ ,‬ישראל ‪ ,2008‬החל מעמ' ‪ 115‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 16‬תלמוד ירושלמי‪ ,‬ברכות יד‪ ,‬ב‪" :‬כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגין"‪.‬‬
‫‪ 17‬הרצי"ה‪ ,‬שיחות הרב צבי יהודה‪ ,22 ,‬סעיף ‪.1‬‬
‫‪ 18‬הרב יוסף דב סולובייצ'יק‪ ,‬איש האמו‪ð‬ה‪ ,‬עמ' ‪ 32‬הערה ‪ 20‬משמו של סרן קירקגור ) ‪Søren Aabye‬‬
‫‪ (1813-1855 ,Kierkegaard‬שלעג לא‪ð‬סלם מקא‪ð‬טרברי )‪ ,(1033-1109 ,Anselm of Canterbury‬אבי‬
‫ההוכחה האו‪ð‬טולוגית‪ ,‬כאשר ‪ð‬ודע לו כי זה האחרון עשה ימים רבים בתפילה ובתח‪ð‬ו‪ð‬ים למען יזכה לעדות‬
‫רציו‪ð‬לית על מציאות האלוהים‪ .‬ראה גם הרב יוסף דב סולובייצ'יק‪ ,‬איש ההלכה‪ ,‬עמ' ‪.133‬‬
‫ביומ‪ð‬ו כתב קירקגור‪:‬‬
‫‪"Anselm prays in all inwardness that he might succeed in proving God's existence. He thinks‬‬
‫‪he has succeeded, and he flings himself down in adoration to thank God. Amazing. He does‬‬
‫‪not notice that this prayer and this expression of thanksgiving are infinitely more proof of‬‬
‫‪God's existence than - the proof" (Søren Kierkegaard's Journals and Papers, Bloomington‬‬
‫‪and London 1967, Vol. 1, p. 11).‬‬
‫‪ 19‬ויליאם ג'יימס‪ ,‬החוויה הדתית לסוגיה‪ ,‬עמ' ‪.294 ,287‬‬
 ‫‪ .2‬הדרך אל האלוהים‬

‫כדי לעמוד על הדרך שבה א‪ð‬סה לצעוד כדי לדבר על קיומו של אלוהים‪ ,‬עליי להקדים‬
‫כמה מילים ב‪ð‬וגע למהפכה הפילוסופית אותה חולל עמ‪ð‬ואל קא‪ð‬ט‪ ,‬מהפכה המתייחסת‬
‫לדרך שבה א‪ð‬ו מכירים את המציאות‪:20‬‬
‫אחת השאיפות המרכזיות בהגות הפילוסופית מאז ומתמיד היתה להכיר את המציאות‪,‬‬
‫כאשר המציאות ‪ð‬חשבה לדבר מה קיים ועומד ‪ -‬והאדם ‪ð‬יסה להכיר אותה כמות שהיא‪21.‬‬

‫אולם קא‪ð‬ט הפך את הקערה על פיה‪ ,‬וכשם ש‪ð‬יקולאוס קופר‪ð‬יקוס ) ‪Nicolaus‬‬

‫‪ (1473-1543 ,Copernicus‬סתר את השיטה הגיאוצ‪ð‬טרית של תלמי )פטולמאיוס‬
‫קלאודיוס‪ ,(85-165 ,Κλαύδιος Πτολεμαῖος ,‬לפיה כדור הארץ ‪ð‬ח ואילו השמש ושאר‬
‫הכוכבים סובבים סביב לו‪ ,‬וגילה לעולם את השיטה ההליוצ‪ð‬טרית‪ ,‬על פיה כדור הארץ‬
‫ושאר כוכבי הלכת הם ה‪ð‬עים סביב השמש‪ ,‬ואילו השמש וכוכבי השבת הם ה‪ð‬ייחים‪ - ,‬כך‬
‫גילה קא‪ð‬ט כי ההכרה אי‪ðð‬ה תלויה במציאות כי אם המציאות היא זו אשר תלויה‬
‫בהכרה‪22.‬‬

‫בהקדמה למהדורה הש‪ð‬יה של ספרו "ביקורת התבו‪ð‬ה הטהורה" כתב קא‪ð‬ט‪" :‬עד עתה‬
‫מקובל היה שכל הכרותי‪ð‬ו חייבות לכוון את עצמן לפי המושאים‪ .‬אולם‪ ,‬כל ה‪ð‬יסויים‬
‫לקבוע על אודותיהם משהו אפריורי ]שאי‪ð‬ו תלוי ב‪ð‬יסיון הא‪ð‬ושי[ על ידי מושגים‪ ,‬שדרכם‬
‫‪ð‬יתן היה להרחיב את הכרותי‪ð‬ו‪ ,‬היו‪ ,‬לפי ה‪ð‬חה זו‪ð ,‬יסויי שווא‪ 23.‬הבה אפוא ‪ðð‬סה פעם‬
‫אחת ‪] ...‬ו[‪ðð‬יח כי המושאים חייבים לכוון את עצמם לפי הכרת‪ð‬ו"‪ .‬יש כאן מהפך‪ :‬קודם‬
‫לכן חשב‪ð‬ו שהמציאות היא זו הקיימת ואילו ההכרה של‪ð‬ו צריכה להתכוו‪ð‬ן לפי המציאות‬
‫ול‪ð‬סות להבין אותה; עתה אומר קא‪ð‬ט שההכרה של‪ð‬ו היא זו הקיימת ואילו המציאות‬
‫מתכוו‪ðð‬ת לפי הכרת‪ð‬ו‪" .‬לפ‪ð‬י‪ð‬ו כאן מה שאירע למחשבותיו הראשו‪ð‬ות של קופר‪ð‬יקוס‪:‬‬
‫לאחר שהה‪ð‬חה‪ ,‬שכל צבא השמים מת‪ð‬ועע סביב למסתכל‪ ,‬לא הביאה לידי התקדמות‬
‫בהסברת הת‪ð‬ועות של גרמי השמים‪ð ,‬יסה‪ ,‬אולי יצליח הדבר יותר‪ ,‬אם ‪ðð‬יח כי המסתכל‬
‫מסתובב ואילו הכוכבים שרויים במ‪ð‬וחה"‪24.‬‬

‫עולה מדבריו של קא‪ð‬ט כי א‪ð‬ו‪ ,‬ב‪ð‬י האדם‪ ,‬ה‪ðð‬ו סגורים למעשה בתוך המגבלות של‪ð‬ו‪.‬‬
‫אי‪ðð‬ו רואים את העולם כמות שהוא אלא דרך העי‪ð‬יים של‪ð‬ו‪ ,‬ולא עוד אלא שאין ל‪ð‬ו כל‬

‫‪ 20‬אם השורות הבאות קשות עבור הקורא‪ ,‬הרי שהוא יכול לדלג על פרק זה – ולעבור לפרק ‪.3‬‬
‫‪ 21‬זוהי השאיפה להתאים את המשפט אל הממשות )‪.(adaequatio rei et intellectus‬‬
‫‪ 22‬עמ‪ð‬ואל קא‪ð‬ט‪ ,‬הקדמות לכל מיטאפיסיקה בעתיד שתוכל להופיע כמדע‪ ,‬ירושלים תשל"ב‪ ,‬סעיף ‪" :36‬אין‬
‫השכל שואב את חוקיו )אפריורי( מתוך הטבע‪ ,‬אלא הוא מכתיב אותם לטבע"‪ .‬הווה אומר‪ :‬חוקי הטבע‬
‫אי‪ð‬ם חוקים הקיימים בטבע‪ ,‬כי באמת אין א‪ð‬ו מסוגלים להכיר את הטבע כשלעצמו‪ ,‬אלא חוקי הטבע אלו‬
‫הם חוקים אותם ההסתכלות הא‪ð‬ושית מכתיבה לטבע‪.‬‬
‫‪ 23‬קא‪ð‬ט מרמז בדברים אלו לביקורת של הפילוסוף הסקוטי דויד יום )‪ ,(1711-1776 ,David Hume‬שטען כי‬
‫ההסתכלות של‪ð‬ו על המציאות כעל שרשרת של סיבות ומסובבים ‪ -‬בטעות יסודה‪ ,‬שכן לעולם לא ‪ð‬וכל‬
‫להוכיח את תהליך הסיבתיות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬לעולם לא ‪ð‬וכל להוכיח כי העובדה שכדור א' פגע בכדור ב' היא‬
‫שגרמה לכדור ב' ל‪ð‬וע‪ .‬לכן כתב קא‪ð‬ט שכל ה‪ð‬סיו‪ð‬ות של‪ð‬ו לקבוע קביעות אפריוריות ‪ -‬לא היו אלא "‪ð‬יסויי‬
‫שווא"‪.‬‬
‫‪ 24‬עמ‪ð‬ואל קא‪ð‬ט‪ ,‬ביקורת התבו‪ð‬ה הטהורה‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬
‫אפשרות להסתכל על העולם שלא דרך זוג העי‪ð‬יים של‪ð‬ו‪ 25.‬בלשו‪ð‬ו של קא‪ð‬ט‪" :‬כל מה‬
‫שיכול להיות ‪ð‬תון לחושי‪ð‬ו ‪ ...‬א‪ð‬ו מסתכלים בו כפי שהוא מופיע‪ ,‬ולא כמו שהוא לעצמו"‪26.‬‬

‫אם כן‪ ,‬אין בכוח‪ð‬ו להכיר את הדבר כשהוא לעצמו )‪ (Ding an sich‬אלא אך ורק את הדבר‬
‫‪27.(Ding‬‬ ‫כפי שהוא מופיע בפ‪ð‬י‪ð‬ו ומתגלה אל חושי‪ð‬ו )‪für mich‬‬
‫אם ‪ð‬שוב אל ה‪ð‬ושא שבו א‪ð‬ו ד‪ð‬ים‪ ,‬הרי שלעולם לא ‪ð‬וכל להכיר את אלוהים כשלעצמו‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬כיצד ‪ð‬וכל לדבר על קיומו? את השאלה הזו העלה כבר לפ‪ð‬י כשש מאות ש‪ð‬ה הוגה‬
‫הדעות היהודי הרב יוסף אלבו )‪ (1380-1444‬ב"ספר העיקרים"‪ ,‬כאשר הוא דן במציאות‬
‫האל‪ ,‬וכך הוא כותב‪" :‬ואחר שמהותו ]של האל[ ‪ð‬עלם תכלית ]שיא[ ההעלם ‪ ...‬איך יו‪ð‬ח‬
‫שורש לתורה אלהית דבר שהוא ‪ð‬עלם השגתו משום ]מכל[ ‪ð‬מצא זולת השם?"‪" .‬והתשובה‬
‫בזה" ‪ -‬ממשיך הרב אלבו וכותב ‪" -‬כי לא יו‪ð‬ח מציאות האל שורש לתורה מן הצד שהוא‬
‫‪ð‬מ‪ð‬ע ההשגה‪ ,‬שזהו מצד מהותו יתברך"‪ ,‬שהרי את המהות לעולם לא ‪ð‬וכל להכיר‪" ,‬אלא‬
‫מן הצד שהוא אפשר ההשגה‪ ,‬וזה מצד היות ה‪ð‬מצאות מושפעות ממ‪ð‬ו והוא עילה ]סיבה[‬
‫להם ופועל אותם‪ ,‬כי מזה הצד תבחן מעלת השם מצד היותו פועל ה‪ð‬מצאות בתכלית‬
‫השלמות וההוד‪ .‬וזה הצד הוא שמותר אל האדם לדבר בו ולהבחין מעלתו‪ ,‬אבל מצד‬
‫עצמותו אי אפשר לדבר בו כי לא יכלל זה בדבור כלל"‪28.‬‬

‫במילים אחרות‪ :‬טועים הם אלה המבקשים לראות את האלוהים ולהיפגש איתו פ‪ð‬ים‬
‫בפ‪ð‬ים‪ .‬זוהי תפיסה ילדותית‪ ...‬היום א‪ð‬ו יכולים לומר בוודאות כי לעולם לא ‪ð‬וכל לדבר על‬
‫אלוהים כשלעצמו‪ ,‬אלא אך ורק על הדרך שבה הוא מתגלה אלי‪ð‬ו ומופיע בפ‪ð‬י‪ð‬ו‪.‬‬
‫הרב קוק ביטא רעיון זה בקו‪ð‬פליקט ה‪ð‬וצר בין האדם המחפש אחר אלוהיו לבין‬
‫האלוהים‪ ,‬שהוא "הלא למעלה מכל המציאות אשר יוכל להכ‪ð‬ס בקרב‪ð‬ו ממ‪ð‬ו איזה רגש‬
‫ורעיון הוא‪ ,‬וכל מה שהוא למעלה מכל רגש ורעיון ב‪ð‬ו הוא לערכ‪ð‬ו אין‬
‫ואפס"‪ ,‬כי מאחר ואין ל‪ð‬ו כל תפיסה באלהות ‪ -‬ממילא האלוהים עבור‪ð‬ו כאילו אי‪ð‬ו קיים‪,‬‬
‫"ובאין ואפס לא תוכל הדעת ל‪ð‬וח"‪ 29.‬הפיתרון אותו מציע הרב קוק ‪ð‬וגע‪ ,‬כאמור‪ ,‬לגילוייו‬
‫של האלוהים בתחתיות ארץ‪" :‬צריך להראות את הדרך איך ‪ð‬כ‪ð‬סים אל הטרקלין ‪ -‬דרך‬
‫השער‪ .‬השער הוא האלהות המתגלה בעולם‪ ,‬בעולם בכל יפיו והדרו‪ ,‬בכל רוח ו‪ð‬שמה‪ ,‬בכל‬
‫חי ורמש‪ ,‬בכל צמח ופרח‪ ,‬בכל גוי וממלכה‪ ,‬בים וגליו‪ ,‬בשפרירי שחק ובהדרת המאורות‪,‬‬
‫בכשרו‪ð‬ות כל שיח‪ ,‬ברעיו‪ð‬ות כל סופר‪ ,‬בדמיו‪ð‬ות כל משורר ובהגיו‪ð‬ות כל חושב‪ ,‬בהרגשת‬
‫כל מרגיש ובסערת גבורה של כל גבור"‪ .‬האלהות ‪ -‬כותב הרב קוק ‪" -‬יורדת היא בעצמה‬
‫בשביל‪ð‬ו אל העולם ובתוכו"‪30.‬‬

‫‪ 25‬ראה בן עמי שרפשטיין‪ ,‬תולדות הפילוסופיה מהר‪ð‬סא‪ð‬ס ועד קא‪ð‬ט‪ ,‬תל אביב ‪ ,1987‬עמ' ‪.75-76‬‬
‫‪ 26‬עמ‪ð‬ואל קא‪ð‬ט‪ ,‬הקדמות לכל מיטאפיסיקה בעתיד שתוכל להופיע כמדע‪ ,‬סעיף ‪.12‬‬
‫‪ 27‬ה‪"ð‬ל‪ ,‬ביקורת התבו‪ð‬ה הטהורה‪ ,‬עמ' ‪"" :18‬הכרת התבו‪ð‬ה של‪ð‬ו אפריורי ‪ ...‬היא מוסבת על תופעות בלבד‪,‬‬
‫ואילו את הדבר כשהוא לעצמו היא מ‪ð‬יחה אמ‪ð‬ם כממשי לעצמו‪ ,‬אך לא מוכר לגבי דיד‪ð‬ו"‪.‬‬
‫‪ 28‬הרב יוסף אלבו‪ ,‬ספר העיקרים‪ ,‬ברלין תרפ"ח‪ ,‬מאמר ש‪ð‬י‪ ,‬פרק א‪.‬‬
‫‪ 29‬הראי"ה‪ ,‬אורות‪ ,‬עמ' קיט‪.‬‬
‫‪ 30‬שם‪ ,‬עמ' קכ‪.‬‬
‫אפשר לראות זאת כבר בדבריו של הרב משה בן מיימון )הרמב"ם‪ ,(1135-1204 ,‬הכותב‪:‬‬
‫"היאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבו‪ð‬ן האדם במעשיו וברואיו ה‪ð‬פלאים‬
‫הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ ‪ -‬מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה‬
‫תאוה גדולה לידע השם הגדול ‪ ...‬וכשמחשב בדברים האלו עצמן ‪ -‬מיד הוא ‪ð‬רתע לאחוריו‬
‫ויפחד ויודע שהוא בריה קט‪ð‬ה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפ‪ð‬י תמים דעות"‪31.‬‬

‫‪ 31‬רמב"ם‪ ,‬מש‪ð‬ה תורה‪ ,‬ירושלים תשל"ה‪ ,‬הלכות יסודי התורה ב‪ ,‬ב‪.‬‬

 ‫‪ .3‬הכרת אלוהים דרך עם ישראל‬

‫ובכל זאת‪...‬‬
‫‪ ...‬הדרך הזו ‪ð‬תו‪ð‬ה לכל כך הרבה פרש‪ð‬ויות‪ .‬יש שיאמרו כי יד המקרה היא השולטת‬
‫בטבע‪ ,‬יש שימטירו שבחים על 'אמא טבע'‪...‬‬
‫תּר"‪32.‬‬
‫" ָאכֵן ַא ָתּה ֵאל ִמ ְס ַתּ ֵ‬

‫אולם‪ ,‬יש‪ð‬ה מציאות פלאית בעולמ‪ð‬ו זה המעידה על קיומו של האלוהים ‪ -‬האומה‬

‫הישראלית‪ .‬חכמי‪ð‬ו תיארו את קיומה בתור "חיה אחת יש ששמה ישראל וחקוק על מצחה‬
‫'ישראל'‪ 33‬עומד באמצע הרקיע ואומרת‪ :‬ברכו את ה' המבורך"‪ .34‬לפ‪ð‬י כשלושת אלפים‬
‫ש‪ð‬ה אמר ישעיהו ה‪ð‬ביא כי עם ישראל הוא המעיד על קיומו של אלוהים‪ַ " :‬א ֶתּם עֵ דַ י ‪ְð‬אֻ ם‬
‫ה' וַאֲ ‪ִð‬י ֵאל"‪ 35,‬ואמרו על כך חכמים במדרש‪" :‬אם אתם עדי ‪ð‬אם ה' ‪ -‬א‪ð‬י אל‪ ,‬ואם אין‬
‫אתם עדיי ‪ -‬כביכול אין א‪ð‬י ה'"‪36.‬‬

‫האלוהות מתגלה‪ ,‬אמ‪ð‬ם‪" ,‬בעולם בכל יפיו והדרו"‪ ,‬כלשו‪ð‬ו של הרב קוק‪ ,‬אבל שיא‬
‫ההתגלות האלוהית הוא באומה הישראלית‪ ,‬וכל המתבו‪ð‬ן באומה זו ‪ -‬יכול לראות את‬
‫עקבותיו של האלוהים‪...‬‬

‫‪ 3.1‬פלא קיום האומה הישראלית‬

‫התופעה הפלאית האחת היא קיומה של האומה הישראלית‪ :‬במשך אלפי ש‪ð‬ים עמים‬
‫‪ð‬ולדים‪ ,‬פועלים ובסופו של דבר מתים‪ .‬ההיסטוריון אר‪ð‬ולד יוזף טוי‪ð‬בי ) ‪Arnold Joseph‬‬
‫‪ (1889-1975 ,Toynbee‬מ‪ð‬ה בספרו ‪ A Study of History‬עשרים ואחת אימפריות ש‪ð‬עלמו‬
‫מעל במת ההיסטוריה‪ 37.‬וה‪ð‬ה‪ ,‬עם ישראל הוא העם היחיד אשר למרות כל הרדיפות וכל‬
‫השמדות‪ ,‬כל החורב‪ð‬ות וכל הגלויות‪ ,‬ממשיך להתקיים ‪ -‬הלא דבר הוא!‬
‫ההוגה היהודי ‪ð‬חמן קרוכמאל )‪ (1785-1840‬כותב בספרו "מורה ‪ð‬בוכי הזמן" כי כל‬
‫אומה ואומה עוברת שלושה שלבים ‪ -‬השלב שבו האומה ‪ð‬ולדת וגדלה )"מועד הצמיחה‬
‫והגידול"(‪ ,‬השלב שבו האומה פועלת את פעולתה )"מועד העוז והמפעל"(‪ ,‬והשלב שבו‬
‫האומה מתה ו‪ð‬עלמת מעל במת ההיסטוריה )"מועד ההיתוך והכליון"(; יחד עם זאת‪ ,‬כותב‬

‫‪ 32‬מתוך 'שיר היחוד' )פיוט ש‪ð‬והגים לאומרו בליל יום הכיפורים( ליום רביעי‪.‬‬
‫‪ 33‬ויש גורסים‪' :‬עמי לי'‪.‬‬
‫‪ 34‬בתי מדרשות‪ ,‬ירושלים תש"י‪ ,‬א‪ ,‬פרקי היכלות רבתי לא ד‪ ,‬עמ' קטז‪.‬‬
‫‪ 35‬ישעיה מג‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ 36‬פסיקתא דרב כה‪ð‬א‪ ,‬ירושלים תש‪"ð‬ד‪ ,‬יב‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ 37‬בי‪ð‬יהן התרבות המצרית‪ ,‬הא‪ð‬דית‪ ,‬הסי‪ð‬ית הקדומה‪ ,‬הכרתית‪ ,‬השומרית‪ ,‬המאייה‪ ,‬הסורית‪ ,‬ההודית‬
‫הקדומה‪ ,‬החיתית‪ ,‬ההל‪ð‬ית‪ ,‬הערבית‪ ,‬הפרסית‪ ,‬ההי‪ð‬דו‪ ,‬המקסיקא‪ð‬ית‪ ,‬היוקאט‪ð‬ית‪ ,‬הבבלית‪ ,‬ה‪ð‬וצרית‬
‫אורתודוכסית )ברוסיה(‪ ,‬ה‪ð‬וצרית אורתודוכסית )מחוץ לרוסיה(‪ ,‬תרבות המזרח הרחוק )ביפן וקוריאה(‪,‬‬
‫המזרח הרחוק )מחוץ ליפן(‪ ,‬וא‪ð‬ו יכולים להוסיף לרשימה אף את ברית המועצות‪.‬‬
‫קרוכמאל‪ ,‬האומה הישראלית היא היחידה שחוותה כבר את שלושת התקופות הללו שוב‬
‫ושוב ושוב‪ ,‬והיא עתידה לשוב ולחוות זאת אך לעולם לא תעבור מן העולם‪.‬‬
‫הרמב"ם‪ ,‬באיגרתו המפורסמת ליהודי תימן‪ ,‬כתב כי זוהי הבטחתו של האלוהים ליעקב‬
‫אבי‪ð‬ו‪" ,‬שאף על פי שישתעבדו האומות בזרעו ויע‪ð‬ו אותם ויגברו עליהם ‪ -‬הם ישארו‬
‫א ֶרץ'‪38,‬‬ ‫ויעמדו; והמשתעבדים בהם ‪ -‬יחלפו ויאבדו‪ ,‬כמו ש‪ð‬אמר‪' :‬וְ הָ יָה ז ְַר ֲע ַכּ ֲעפַר הָ ָ‬
‫כלומר אף על פי שהם ]עם ישראל[ ‪ð‬תו‪ð‬ים למרמס ולמרפס כעפר הזה שהכל דורסים אותו‬
‫‪ -‬סוף שיגברו וי‪ð‬צחו‪ .‬וכן על דרך המשל‪ :‬כמו שהעפר באחריתו יעלה על הדורסים אותו‬
‫וישאר הוא ‪ -‬והדורסים אותו לא יעמודו ‪ ...‬וכן הבטיח‪ð‬ו הבורא על ידי ‪ð‬ביא‪ð‬ו שלא ‪ð‬אבד‬
‫ולא יעשה עמ‪ð‬ו כליה ולא ‪ð‬סור לעולם מלהיות אומה חסידה; וכמו שאי אפשר שתתבטל‬
‫מציאותו של הקדוש ברוך הוא ‪ -‬כן אי אפשר ש‪ð‬אבד ו‪ð‬תבטל מן העולם‪ ,‬שכן אמר‪' :‬כִּ י אֲ ‪ִð‬י‬
‫ִיתם'‪40."39‬‬
‫ִיתי וְ ַא ֶתּם בְּ ‪ֵð‬י ַי ֲעקֹב ל ֹא כְ ל ֶ‬
‫ה' ל ֹא שָׁ ‪ִ ð‬‬
‫הרב יעקב ישראל בן צבי אשכ‪ð‬זי עמדין )יעב"ץ‪ (1698-1776 ,‬כותב בהקדמה לפירושו על‬
‫הסידור כי "כל האומות הקדומות העצומות אבד זיכרם‪ ,‬בטל סברם‪ ,‬סר צלם‪ ,‬וא‪ð‬ו‬
‫הדבקים בה' כול‪ð‬ו חיים היום ‪ ...‬מה יע‪ð‬ה בזה פילוסוף חריף? היד המקרה עשתה כל אלה?‬
‫חי ‪ð‬פשי כי בהתבו‪ðð‬י ב‪ð‬פלאות אלה גדלו אצלי יותר מכל ‪ð‬יסים ו‪ð‬פלאות שעשה השם‬
‫יתברך לאבותי‪ð‬ו במצרים ובמדבר ובארץ ישראל"‪" 41.‬ואין לך אות ומופת גדול מזה‬
‫מקיומי‪ð‬ו זמן ארוך כזה"‪ 42,‬כותב הרב יחיאל מיכל אפשטיין )‪.(1829-1908‬‬
‫גם חכמי האומות עומדים משתאים בפ‪ð‬י פלא קיומו של עם ישראל‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הסופר‬
‫והוגה הדעות הרוסי לייב ‪ð‬יקולייביץ' טולסטוי )‪Лев ,Lev Nikolayevich Tolstoy‬‬
‫ה‪ð‬צחיות"‪43.‬‬ ‫‪ (1828-1910 ,Никола́евич Толсто́й‬ראה ביהודי את "סמל‬
‫הסופר האמריקאי מרק טווין )‪ ,Mark Twain‬שהוא למעשה שם העט של ‪Samuel‬‬
‫‪ (1835-1910 ,Langhorne Clemens‬כתב‪" :‬המצרים‪ ,‬הבבלים והפרסים‪ ,‬קמו בזמ‪ð‬ם‪,‬‬
‫מלאו את שמי‪ð‬ו ככוכבי שביט עד שזיוום דעך ו‪ð‬מוג לחלוטין; בעקבותיהם באו היוו‪ð‬ים‬
‫והרומאים ברעמים כבירים עד ש‪ð‬שתתקו ו‪ð‬עלמו; עמים אחרים זי‪ð‬קו והחזיקו בלפיד‬
‫הגדול עד שכבה‪ ,‬וכיום הם יושבים בחשיכה תחת השמש‪ .‬היהודי ראה את כולם‪ð ,‬יצח את‬
‫כולם ועוד אי‪ðð‬ו מראה סימ‪ð‬י ההתדרדרות‪ ,‬גם לא תופעות של זיק‪ð‬ה‪ ,‬לא תשישות ולא‬

‫‪ 38‬בראשית כח‪ ,‬יד‪.‬‬

‫‪ 39‬מלאכי ג‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ 40‬רמב"ם‪ ,‬אגרות הרמב"ם‪ ,‬ירושלים תשכ"ד‪ ,‬עמ' קכח‪ .‬ראה גם ילקוט שמעו‪ð‬י‪ ,‬ירושלים )ל"ש(‪ ,‬ירמיה‪ ,‬רמז‬
‫ירא עַ בְ ִדּי ַי ֲעקֹב' )ירמיה ל‪ ,‬י( ‪ ...‬בשם ר' מאיר‪ :‬מלמד שהראה הקב"ה ליעקב אבי‪ð‬ו שרה של‬
‫שיב‪ַ '" :‬אל ִתּ ָ‬
‫בבל עולה ויורד‪ ,‬של מדי עולה ויורד‪ ,‬של יון עולה ויורד‪ ,‬של אדום עולה ויורד‪ ,‬אמר לו הקב"ה ליעקב‪ :‬אף‬
‫אתה עולה‪ .‬באותה שעה ‪ð‬תיירא יעקב‪ :‬תאמר כשם שיש לאלו ירידה אף א‪ð‬י יש לי ירידה?! אמר לו‬
‫הקב"ה‪ :‬אל תחת ישראל‪ ,‬אם אתה עולה אין לך ירידה לעולם"‪.‬‬
‫‪ 41‬הרב יעקב בן צבי‪ ,‬סידור בית יעקב‪ ,‬ירושלים תש‪"ð‬ג‪ ,‬הקדמה‪ ,‬חווק ב‪ ,‬עמ' יב‪.‬‬
‫‪ 42‬הרב יחיאל מיכל אפשטיין‪ ,‬ערוך השולחן‪ ,‬ירושלים תש"ן‪ ,‬אורח חיים א‪ ,‬י‪.‬‬
‫‪ 43‬מצוטט אצל הרב יוסף צבי הרמן הרץ‪ ,‬ספר המחשבות הישראליות‪ ,‬ישראל תש"ך‪ ,‬עמ' ‪.86‬‬
 ‫אובדן ת‪ð‬ופה‪ .‬עיר‪ð‬ותו לא כהתה וחכמתו לא פגה‪ .‬כל הברואים חדלים פרט ליהודי‪ ,‬כל‬
‫עוצמה כורעת רק שלו שרירה וקיימת‪ .‬מהו סוד חיי ה‪ð‬צח?"‪44.‬‬

‫"עובדה היא שאין להכחישה"‪ ,‬כתב המתימטיקאי והפילוסוף הצרפתי בלז פסקל‬
‫)‪" :(1623-1662 ,Blaise Pascal‬בעוד כל הפילוסופים מתפלגים לכיתות שו‪ð‬ות‪ ,‬מצויים‬
‫בקרן זווית של העולם א‪ð‬שים‪ ,‬ב‪ð‬ים לעתיק בעמים‪ ,‬והם מכריזים שכל באי עולם טעות‬
‫בידם‪ ,‬ורק להם גילה אלוהים את האמת‪ ,‬שתהיה קיימת תמיד עלי אדמות‪ .‬ואמ‪ð‬ם‪ ,‬שאר‬
‫כל הכיתות חולפות ואי‪ð‬ן‪ ,‬ואילו זו מוסיפה להתקיים בלי הפסק‪ ,‬זה ארבעת אלפים ש‪ð‬ה ‪...‬‬
‫בעוד‪ð‬י מתבו‪ð‬ן בריבוי חליפות ‪ð‬טול יציבות ומשו‪ð‬ה זה של מידות ושל אמו‪ð‬ות בתקופות‬
‫הזמן השו‪ð‬ות‪ ,‬מוצא א‪ð‬י בקרן זווית של העולם עם מיוחד‪ð ,‬בדל משאר כל גויי הארץ‪,‬‬
‫העתיק בכולם‪ ,‬עם שקורותיו קודמות במאות ש‪ð‬ים רבות לקורות העתיקות ביותר שיש‪ð‬ן‬
‫‪ ...‬עובדת קיומו של עם זה מתמיהת‪ð‬י‪ ,‬ו‪ð‬ראה לי שכדאי לתת את הדעת עליה"‪45.‬‬

‫גם ההיסטוריון האמריקאי טרוט ריוולי גלובר )‪1869- ,Terrot Reaveley Glover‬‬
‫‪ (1943‬כתב כי "אין עם עתיק במזרח שהיתה לו היסטוריה מוזרה כמו היהודים ‪ ...‬עדיין‬
‫מוזר‪ ,‬הדת העתיקה של היהודים שרדה‪ ,‬כאשר כל הדתות של כל הגזעים העתיקים של‬
‫העולם‪-‬הטרום‪-‬ה‪ð‬וצרי ‪ð‬עלמו ‪ ...‬ושוב‪ ,‬מוזר שהדתות החיות של העולם כולן ב‪ð‬ויות על‬
‫רעיו‪ð‬ות דתיים ש‪ð‬לקחו מהיהודים ‪ ...‬הבעיה הגדולה אי‪ð‬ה 'מה קרה?' אלא 'למה זה קרה?'‬
‫‪ ...‬למה ממשיך גזע זה להתקיים? מדוע היהדות חיה? ‪ ...‬לא ‪ð‬וכל לתת כאן תשובה‬
‫לשאלות אלה"‪46.‬‬

‫"כמו אחד ער ופיכח עומד לו עם ישראל בין עמי האלילים השיכורים ומבולבלים"‪ ,‬כתב‬
‫התיאולוג והפילוסוף רודולף רוכול )‪" ,(1827-1905 ,Rudolf Rocholl‬זוהי החידה של‬
‫עולם העמים‪ ,‬שאי‪ð‬ה ‪ð‬ית‪ð‬ת להתבאר על ידי האמצעים המצויים של סיפור תולדות‬
‫הדורות"‪ 47.‬כמאתיים ש‪ð‬ה לפ‪ð‬יו הבחין הוגה ההיסטוריוסופיה בעת החדשה‪,‬‬
‫ג'אמבטיסטה ויקו )‪ ,(1668-1744 ,Giambattista Vico‬בין ההיסטוריה של כל העמים‪,‬‬
‫קודש‪48.‬‬ ‫שהיא חולין גמורים‪ ,‬לבין ההיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬אותה ראה כהיסטוריה של‬
‫וגם בעת החדשה כתב הפילוסוף האקזיסט‪ð‬ציאליסט הצרפתי ז'אן פול סארטר )‪Jean-‬‬
‫‪ (1905-1980 ,Paul Sartre‬כי אי‪ð‬ו יכול לשפוט את עם ישראל בהתאם לכללים המקובלים‬
‫לזמן"‪49.‬‬ ‫של ההיסטוריה הא‪ð‬ושית‪" :‬העם היהודי הוא משהו מעבר‬

‫‪ 3.2‬פלא השפעת האומה הישראלית‬

‫‪ 44‬מרק טווין‪ ,‬מסע תע‪ð‬וגות לארץ הקודש‪ ,‬ירושלים תש‪"ð‬ט‪ ,‬עמ' ‪.206‬‬
‫‪ 45‬בלז פסקל‪ ,‬הגיגים‪ ,‬ירושלים תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪.134-135‬‬
‫‪46 Terrot Reaveley Glover, The Ancient World, Cambridge 1935, pp. 184-187.‬‬
‫‪ 47‬מצוטט אצל הרצי"ה‪ ,‬ל‪ð‬תיבות ישראל‪ ,‬בית אל תשס"ג‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' רפח‪.‬‬
‫‪ 48‬שמחה בו‪ð‬ם אורבך‪" ,‬הציו‪ð‬ות הדתית באספקלריה משיחית"‪ ,‬הציו‪ð‬ות הדתית‪ :‬קובץ מאמרים )בעריכת‬
‫יוסף תירוש(‪ ,‬ירושלים תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪.167‬‬
‫‪ 49‬מצוטט אצל יעקב הרצוג‪ ,‬עם לבדד ישכון‪ ,‬עמ' ‪ ;58‬וראה עוד שם‪ ,‬עמ' ‪.62-63‬‬
‫הא‪ð‬ושות‪50.‬‬ ‫התופעה הפלאית הש‪ð‬יה היא השפעתה העצומה של האומה הישראלית על‬
‫ה‪ð‬ה‪ ,‬למשל ‪...‬‬
‫בתחום הפילוסופיה ‪ -‬יש אומרים כי ראשו‪ð‬י הפילוסופים היוו‪ð‬ים ‪ð‬פגשו עם חכמי‬
‫ישראל והושפעו מהם‪ ;51‬ובעת החדשה הטביעו את חותמם פילוסופים יהודים כמו ברוך‬
‫שפי‪ð‬וזה )‪ ,(1632-1677‬שעליו אמרו כי ההליכה בעקבותיו היא ההתחלה של כל‬
‫פילוסופיה‪ 52,‬הרמן כהן )‪ ,(1842-1918‬מייסד האסכולה ה‪ð‬או‪-‬קא‪ð‬טיא‪ð‬ית‪ ,‬אדמו‪ð‬ד הוסרל‬
‫)‪ ,(1859-1938‬מייסד הזרם הפ‪ð‬ומ‪ð‬ולוגי בפילוסופיה‪ ,‬א‪ð‬רי ברגסון )‪ ,(1859-1941‬ש‪ð‬חשב‬
‫לאחד הפילוסופים המשפיעים ביותר במאה העשרים‪ ,‬ולא ‪ð‬וכל שלא להזכיר את קרל‬
‫מרקס )‪ 53(1818-1883‬שבהגותו הפך חצי עולם‪...‬‬
‫בתחום הפסיכולוגיה ‪ -‬אלפרד אדלר )‪ ,(1870-1937‬מייסד הפסיכולוגיה‬
‫האי‪ð‬דיבידואלית‪ ,‬לאון פסטי‪ð‬גר )‪ ,(1919-1989‬הוגה תיאוריית הדיסו‪ðð‬ס הקוג‪ð‬טיבי‪,‬‬
‫ויקטור פר‪ð‬קל )‪ ,(1905-1997‬מייסד אסכולת הלוגותרפיה‪ ,‬אריך פרום )‪ ,(1900-1980‬שהיה‬
‫פסיכוא‪ð‬ליטיקן ופילוסוף מראשי הזרם ההומ‪ð‬יסטי בפסיכולוגיה‪ ,‬וכמובן זיגמו‪ð‬ד פרויד‬
‫)‪ ,(1856-1939‬אבי הפסיכוא‪ð‬ליזה ואחד המדע‪ð‬ים המשפיעים ביותר בתחומו במאה‬
‫העשרים‪.‬‬
‫בתחום המדע ‪ -‬היי‪ð‬ריך רודולף הרץ )‪ ,(1857-1894‬מגלה הקרי‪ð‬ה האלקטרומג‪ð‬טית‪,‬‬
‫רוזלי‪ð‬ד פר‪ð‬קלין )‪ ,(1920-1958‬חושפת מב‪ð‬ה ה‪ð ,DNA-‬ילס בוהר )‪ ,(1885-1962‬מאבות‬
‫מכ‪ð‬יקת הקוו‪ð‬טים‪ ,‬וכמובן אלברט איי‪ð‬שטיין )‪ ,(1879-1955‬ה‪ð‬חשב לגדול הפיזיקאים בכל‬
‫הזמ‪ð‬ים‪54.‬‬

‫אבל‪ ,‬מעבר לכל אלה‪ ,‬השפעתו המרכזית של עם ישראל היא בתחום האמו‪ð‬ות והדעות‪.‬‬
‫"א‪ð‬ח‪ð‬ו‪ ,‬הבלתי יהודים"‪ ,‬כותב התיאולוג האמריקאי לימן אבוט )‪1835- ,Lyman Abbott‬‬
‫‪" ,(1922‬חייבים להכיר טובה לישראל על חיי‪ð‬ו‪ .‬ישראל הוא שהביא ל‪ð‬ו את הבשורה כי‬
‫האלוהים הוא יחיד‪ ,‬שהוא אל צדיק בלי משוא פ‪ð‬ים ושהוא דורש מב‪ð‬יו צדק ותו לא‪.‬‬
‫ישראל הוא שהביא ל‪ð‬ו את הבשורה‪ ,‬שאלוהים הוא אבי‪ð‬ו‪ .‬ישראל הוא שהביא ל‪ð‬ו את‬
‫חוק אלוהיו וה‪ð‬יח בזה את אבן הפי‪ð‬ה לחירות‪ .‬ישראל הוא שהיו לו המוסדות החופשיים‬

‫‪ 50‬יש שיאמרו שלא רק עם ישראל אלא גם העם הסי‪ð‬י קיים מזה אלפי ש‪ð‬ים‪ .‬אמ‪ð‬ם כן הוא‪ ,‬אולם העם הסי‪ð‬י‬
‫לא עבר גלויות‪ ,‬חורב‪ð‬ות ושמדות‪ ,‬ולא עוד אלא שלא השפיע על הא‪ð‬ושות‪" .‬אבל להיות עם חי ופועל‪ ,‬ואיתן‬
‫במידה מוצקה עד כדי ל‪ð‬צח כמה משברים"‪ ,‬כותב הרב קוק‪" ,‬זה לא ‪ð‬ראה בעולם חוץ מישראל" )אורות‪,‬‬
‫עמ' ק‪ð‬ז(‪.‬‬
‫‪ 51‬דיון מקיף ב‪ð‬ושא זה ראה אצל בצלאל בר כוכבא‪" ,‬פיתגורס הרמיפוס והיהודים‪ :‬לשאלת ראשיתו של‬
‫המיתוס בדבר מקור הפילוסופיה היוו‪ð‬ית בחכמת היהודים"‪ ,‬ציון‪ ,‬עג )תשס"ח(‪ :‬עמ' ‪ ;407-451‬אברהם‬
‫מלמד‪ ,‬רקחות וטבחות‪ :‬המיתוס על מקור החכמות‪ ,‬חיפה תש"ע‪.‬‬
‫‪ 52‬אמר זאת הפילוסוף הגרמ‪ð‬י גיאורג וילהלם פרידריך היגל )‪1770- , Georg Wilhelm Friedrich Hegel‬‬
‫‪" :(1831‬המחשבה מוכרחה להתחיל בהעמדת עצמה ב‪ð‬קודת ההשקפה של שפי‪ð‬וציזם; ההליכה בעקבות‬
‫שפי‪ð‬וזה היא ההתחלה של כל פילוסופיה"‪ .‬ראה יוסף בן שלמה‪ ,‬האתגר של השפי‪ð‬וציזם‪ ,‬ירושלים תשע"ב‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;75‬ה‪"ð‬ל‪ ,‬פרקים בתורתו של ברוך שפי‪ð‬וזה‪ ,‬תל אביב תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪.9‬‬
‫‪ 53‬על מוצאו היהודי של מרקס והשפעתה של עובדה זו על מש‪ð‬תו ‪ -‬ראה אברהם ביק‪ð ,‬צר משרשיו‪ :‬מוצאו‬
‫ועולמו היהודי של קארל מארקס‪ ,‬תל אביב תשמ"ד‪.‬‬
‫‪ 54‬ראה עוד יובל ‪ð‬אמן‪ ,‬תרומת היהודים למדע‪ ,‬תל אביב תש"ע; בצלאל )ססיל( רות‪ ,‬תרומת היהודים‬
‫לתרבות העולם‪ ,‬תל אביב תשכ"א‪.‬‬
‫הראשו‪ð‬ים בעולם‪ .‬ישראל הוא שהביא ל‪ð‬ו את כתבי הקודש ואת ה‪ð‬ביאים ואת השליחים‬
‫‪ ...‬כל מה שה‪ðð‬ו ושיש ל‪ð‬ו עלי‪ð‬ו להחזיק על כך טובה בסייעתא דשמיא למה ש‪ð‬תן ל‪ð‬ו‬
‫ישראל"‪55.‬‬

‫התיאולוג הצרפתי שארל וואג‪ð‬ר )‪ (1851-1918 ,Charles Wagner‬כותב כי "שום שם מן‬

‫המזהירים ביותר בדברי הימים‪ - ,‬מצרים‪ ,‬אתו‪ð‬א‪ ,‬רומא ‪ -‬לא ‪ð‬יתן להשתוות בשגב ה‪ð‬צחי‬
‫עִ ם ירושלים‪ ,‬כי ישראל ‪ð‬תן לא‪ð‬ושיות את הקדושה ורק ישראל ידע את הצמאון לצדק‬
‫חברתי ואת הקדושה הפ‪ð‬ימית שהיא מקור הצדק"‪56.‬‬

‫הדתות הגדולות קמו ו‪ð‬וצרו מתוך אמו‪ð‬ת ישראל‪ .‬ישוע‪ ,‬מייסד ה‪ð‬צרות‪ ,‬היה יהודי‪,‬‬
‫והוא ‪ -‬ב‪ð‬יגוד לשאול התרסי )פאולוס( ‪ -‬אף טען כי לא בא "לבטל את התורה או את‬
‫ה‪ð‬ביאים"‪ ;57‬מוחמד‪ ,‬מייסד האסלאם‪ ,‬ביסס אף הוא את דתו על רעיו‪ð‬ות אותם שאב מן‬
‫היהדות‪ ,‬ולא עוד אלא חלקים רבים של הקוראן לקוחים ממדרש רבה‪ ;58‬ויש אומרים כי‬
‫דתות המזרח הושפעו אף הן מעשרת השבטים שגלו לשם‪59.‬‬

‫"שתי דתות ששליטתן ברוב חלקי כדור הארץ‪ ,‬ה‪ð‬צרות והאיסלם‪ ,‬מתבססות על הדת‬
‫העברית אשר בלעדיה לעולם ה‪ð‬צרות לא היתה קמה ולא היה ו‪ð‬היה האיסלם"‪ ,‬כותב‬
‫המשורר הגרמ‪ð‬י יוהאן כריסטוף פרידריך שילר )‪,Johann Christoph Friedrich Schiller‬‬
‫‪" .(1759-1805‬כן‪ ,‬במובן מסויים זוהי אמת שאין להכחישה שלדת משה א‪ð‬ו חבים את‬
‫החלק הארי מן ההתפכחות המצוייה ל‪ð‬ו ובתוכ‪ð‬ו‪ ,‬לשמחת‪ð‬ו‪ ,‬כיום ‪ ...‬לעולם אין להכחיש‬
‫את ההישג ה‪ð‬עלה של משה המחוקק וכן אין למחוק את ההשפעה הגדולה שיש‪ð‬ה לאומה‬
‫העברית בהיסטוריה העולמית"‪60.‬‬

‫אי אפשר שלא לצטט את דבריו של הפילוסוף הגרמ‪ð‬י הגדול פרידריך וילהלם ‪ð‬יטשה‬
‫)‪ ,(1844-1900 ,Friedrich Wilhelm Nietzsche‬שסלד מן ה‪ð‬צרות והעריץ את אלוהי‬
‫העברים המופיע בת‪"ð‬ך‪" ,‬זה ספר הצדק האלהי‪] ,‬שבו[ מצויים א‪ð‬שים‪ ,‬דברים ו‪ð‬אומים‪,‬‬
‫בסג‪ð‬ון גדול כל כך‪ ,‬שאין כלום בספרות יון והודו שיכול להידמות אליו‪ .‬אתה ‪ð‬יצב באימה‬
‫וביראת כבוד בפ‪ð‬י שרידים אדירים אלה של מה שהאדם היווה פעם"‪" 61.‬אי‪ðð‬י אוהב את‬
‫ה'ברית החדשה'‪ ,‬את זאת ודאי כבר ‪ð‬יחשתם ‪ ...‬הברית היש‪ð‬ה ‪ -‬אכן‪ ,‬זה דבר אחר לגמרי‪:‬‬
‫כל הכבוד לברית היש‪ð‬ה! א‪ð‬י מוצא בה א‪ð‬שים גדולים‪ð ,‬וף גבורות‪ ,‬ומשהו יקר ו‪ð‬דיר‬
‫ביותר עלי אדמות‪ ,‬זה התום של לבבות חזקים‪ ,‬תום שאין בדומה לו‪ ,‬יתר על כן‪ ,‬א‪ð‬י מוצא‬

‫‪ 55‬מצוטט אצל יוסף הרב צבי הרמן הרץ‪ ,‬ספר המחשבות הישראליות‪ ,‬עמ' ‪.83‬‬
‫‪ 56‬שם‪ ,‬עמ' ‪.85‬‬
‫‪ 57‬הברית החדשה‪ ,‬מתי ה‪.17 ,‬‬
‫‪ 58‬ראה אבי בקר‪ ,‬מיהו העם ה‪ð‬בחר? סיפור מאבק הרעיו‪ð‬ות הגדול בהיסטוריה‪ ,‬תל אביב תשע"ג‪ ,‬עמ' ‪154-‬‬
‫‪ ,163‬והפ‪ð‬יות בעמ' ‪ ;460-461‬בת שבע גרסיאל‪" ,‬השפעת מדרשי המקרא על הקוראן"‪ ,‬בית מקרא‪50 ,‬‬
‫)תשס"ה(‪ :‬עמ' ‪ ;251-260‬ה‪"ð‬ל‪ ,‬מקרא מדרש וקוראן‪ :‬עיון אי‪ð‬טרטקסטואלי בחומרי סיפור משותפים‪ ,‬ב‪ð‬י‬
‫ברק תשס"ז; שמעון שטובר‪" ,‬האגדה היהודית והאיסלאם"‪ ,‬מח‪ð‬יים‪) 7 ,‬תש‪"ð‬ד(‪ :‬עמ' ‪.114-121‬‬
‫‪ 59‬ראה הפ‪ð‬יות אצל הרב יוסף קל‪ð‬ר‪ ,‬כארי ית‪ð‬שא‪ ,‬ירושלים תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪ ,18‬ובהערות בעמ' ‪.78-79‬‬
‫‪ 60‬מצוטט אצל יוסף האובן ‪ð‬בו‪ ,‬מתוך כתבי ‪ ...‬על אודות היהודים‪ ,‬ירושלים תש‪"ð‬א‪ ,‬עמ' ‪.141‬‬
‫‪ 61‬פרידריך וילהלם ‪ð‬יטשה‪ ,‬מעבר לטוב ולרוע‪ ,‬ירושלים ותל אביב תשל"ה‪ ,‬סעיף ‪.52‬‬
‫בו אומה‪ .‬והברית החדשה‪ ,‬לא כלום אלא עסקי כת קט‪ð‬ים‪ ,‬רק רוקוקו של ה‪ð‬פש"‪ 62.‬את‬
‫הדפסת 'הברית החדשה' יחד עם 'הברית היש‪ð‬ה' מכ‪ð‬ה ‪ð‬יטשה "מעשה החוצפה הגדול‬
‫ביותר ו'חטא כלפי הרוח' כבד יותר מכל מה שמעיק על מצפו‪ð‬ה של אירופה הספרותית"‪63.‬‬

‫עם ישראל‪ ,‬כותב ‪ð‬יטשה‪" ,‬ידע את ההיסטוריה רצופת הסבל ביותר מבין כל העמים‪,‬‬
‫ואשר מב‪ð‬יו זכי‪ð‬ו ‪ ...‬בספר האדיר ביותר ובחוק המוסרי היעיל שבעולם"‪" 64.‬היהודים הם‬
‫ללא ספק הגזע החזק ביותר‪ ,‬היציב ביותר‪ ,‬הטהור ביותר מכל הגזעים החיים כיום‬
‫באירופה ‪ ...‬וזאת בכוח מידות טובות מסויימות ‪ ...‬ובראש וראשו‪ð‬ה בכוחה של אמו‪ð‬ה‬
‫תקיפה‪ ,‬שאין לה מה להתבייש בפ‪ð‬י 'האידיאות המודר‪ð‬יות'"‪ð 65.‬יטשה משבח את העם‬
‫היהודי‪ ,‬את מידותיו ה‪ð‬עלות ואת עמידתו האית‪ð‬ה בפ‪ð‬י כל הסבל והצרות שבאו עליו ‪-‬‬
‫"וכי לאיזה אפיק זולתי זה ‪ð‬יתן לו‪ ,‬לזרום‪ ,‬לאותו שפע של רשמים אדירים ש‪ð‬צטברו‪,‬‬
‫ואשר לההיסטוריה היהודית ממלאת בם כל בית אב יהודי‪ ,‬אותו שפע של תשוקות ומידות‬
‫והכרעות והת‪ð‬זרויות ומאבקים ו‪ð‬צחו‪ð‬ות מכל סוג ‪ -‬לאן יישפך כל הזרם האדיר הזה‪ ,‬אם‬
‫לא בא‪ð‬שי רוח ומעשים גדולים! או אז‪ ,‬כאשר היהודים יוכלו להצביע על אב‪ð‬י יקר וכלי‬
‫זהב שכאלה כמעשי ידיהם‪ ,‬ואשר כמותם לא היו מסוגלים ואי‪ð‬ם מסוגלים ליצור עמים‬
‫אירופיים‪ ,‬ש‪ð‬סיו‪ð‬ם קצר משל היהודים ולא מעמיק כמוהו‪ ,‬כאשר ישראל ישלים את‬
‫המרת ‪ð‬קמת כל דורותיו בברכת‪-‬עד לאירופה‪ :‬או אז יעלה ויבוא שוב זה היום השביעי‪ ,‬בו‬
‫ישוב וישמח אלהי היהודים הקדום‪ ,‬יוכל להתע‪ð‬ג על עצמו‪ ,‬על בריאתו ועל עמו ה‪ð‬בחר ‪-‬‬
‫ואף א‪ð‬ו‪ ,‬כול‪ð‬ו‪ ,‬הלא ‪ð‬גל ו‪ð‬שמח עימו!"‪66.‬‬

‫‪ 62‬ה‪"ð‬ל‪ ,‬לג‪ð‬יאולוגיה של המוסר‪ ,‬ירושלים ותל אביב תשל"ה‪ ,‬ג‪ ,‬סעיף ‪.22‬‬
‫‪ 63‬ה‪"ð‬ל‪ ,‬מעבר לטוב ולרוע‪ ,‬סעיף ‪.52‬‬
‫‪ 64‬ה‪"ð‬ל‪ ,‬א‪ð‬ושי א‪ð‬ושי מדי‪ ,‬ירושלים תשס"ח‪ ,‬א‪ ,‬סעיף ‪ .475‬גם בספרו מעבר לטוב ולרוע‪ ,‬סעיף ‪ ,250‬כותב‬
‫‪ð‬יטשה כי אירופה חבה ליהודים‪ ,‬בראש ובראשו‪ð‬ה‪" ,‬את הסג‪ð‬ון הגדול שבמוסר"; "א‪ð‬ו‪ ,‬האמ‪ð‬ים שבקרב‬
‫המסתכלים והפילוסופים‪ ,‬אסירי תודה ה‪ðð‬ו ליהודים על כך"‪ .‬ראה גם ה‪"ð‬ל‪ ,‬המדע העליז‪ ,‬ירושלים ותל‬
‫אביב תשל"ו‪ ,‬סעיף ‪ ,348‬שם כותב ‪ð‬יטשה כי ב‪ð‬יגוד לפרוטסטא‪ð‬טים‪ ,‬אשר "מיסודם מורגלים הם בכך‬
‫שיאמי‪ð‬ו להם"‪ ,‬הרי היהודי "מורגל פחות מכל לכך שיאמי‪ð‬ו לו"‪ ,‬ולכן היהודים היו "חסידיה הגדולים של‬
‫הלוגיקה‪ ,‬כלומר של כפיית ההסכמה בכוח הטעמים; הם יודעים שבעזרת הלוגיקה הם חייבים ל‪ð‬צח‪ ,‬גם‬
‫כל היכן ש‪ð‬יצבת ‪ð‬גדם רתיעה גזע‪ð‬ית ומעמדית‪ ,‬כל היכן שאין ששים להאמין להם‪ .‬כי ה‪ð‬ה אין לך דבר‬
‫דימוקראטי יותר מהלוגיקה‪ :‬היא לא תהדר פ‪ð‬י איש‪ ,‬ואף חוטמים עקומים יישרו בעי‪ð‬יה"‪ .‬או אז מעיר‬
‫‪ð‬יטשה במאמר מוסגר‪" :‬אירופה אסירת תודה היא במידה לא מעטה ליהודים על הלוגיזאציה שלה‪ ,‬על יתר‬
‫‪ð‬קיון בהרגלי המוח; בראש וראשו‪ð‬ה חייבי תודה הם בכך הגרמ‪ð‬ים‪ ,‬בחזקת גזע ‪ð‬טול‪-‬הגיון למעצבה ‪ ...‬כל‬
‫היכן שהיהודים הגיעו לכלל השפעה‪ ,‬הם לימדו להבחין ביתר דקות‪ ,‬להסיק ביתר חריפות‪ ,‬לכתוב ביתר‬
‫בהירות וטוהר‪ :‬מאז ומתמיד היה תפקידם להביא עם 'לכלל הגיון'"‪.‬‬
‫‪ 65‬ה‪"ð‬ל‪ ,‬מעבר לטוב ולרוע‪ ,‬סעיף ‪.251‬‬
‫‪ 66‬ה‪"ð‬ל‪ ,‬דמדומי שחר‪ ,‬ירושלים ותל אביב תשכ"ח‪ ,‬סעיף ‪.205‬‬
 ‫‪ .4‬פלא שיבת ציון בדורותי‪ð‬ו‬

‫במאה הש‪ð‬ים האחרו‪ð‬ות א‪ð‬ו זוכים לחזות בפלא ‪ð‬וסף ה‪ð‬וגע לעם ישראל‪ ,‬כאשר עם‬
‫ישראל לא רק שרד אלפיים ש‪ð‬ות גלות ולא רק השפיע השפעה ‪ð‬יכרת בתחומים רבים‪,‬‬
‫אלא‪ ,‬מעבר לכך‪ ,‬עם ישראל שב אל ארצו והקים בה את מדי‪ð‬תו‪ .‬מדובר בפלא שאין ש‪ð‬י‬
‫לו! מאחר וכל העמים שגלו מארצם ‪ -‬כולם‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ð ,‬עלמו מעל במת‬
‫ההיסטוריה‪ .‬אילו היה קורה פיזור שכזה לאחת מן האומות‪ ,‬כותב רבי יהודה הלוי )‪1075-‬‬
‫‪ ,(1141‬לא יעלה על הדעת שאותה אומה לא היתה מתבוללת ו‪ð‬עלמת‪ ,‬ובאמת‪ ,‬כמה אומות‬
‫"אבדו וזכר לא ‪ð‬ותר להם‪ :‬אדום ומואב ועמון‪ ,‬וארם ופלשת וכשדים‪ ,‬ומדי ופרס ויון‪,‬‬
‫והברהמ‪ð‬ים והצביים‪ ,‬ועוד רבים"‪ 67.‬אבל עם ישראל הוא העם היחיד שגלה לכל פי‪ð‬ה‬
‫בקצוות תבל‪ ,‬גלותו ארכה אלפיים ש‪ð‬ה‪ ,‬וב‪ð‬יגוד לכל התחזיות כולן ‪ -‬הוא שב לארצו‪,‬‬
‫לאחר ש‪ð‬ות אלפיים‪ .‬זוהי תופעה שאין לה אח ורע בכל ההיסטוריה הא‪ð‬ושית כולה!‬
‫והארץ‪ ,‬ארצו של ישראל‪ ,‬שמרה לו אמו‪ð‬ים ועמדה בשממו‪ð‬ה כל זמן שגלה ממ‪ð‬ה! והלא‬
‫כך ‪ð‬אמר בספר 'ויקרא'‪ ,‬בפסוקים המתארים את חורבן הארץ ואת גלות ישראל‪:‬‬
‫יּשׁבִ ים בָּ הּ"‪ 68,‬וכותב על כך הרב משה בן‬‫א ְיבֵ יכֶם הַ ְ‬
‫"וַהֲ ִשׁמּ ִֹתי אֲ ‪ִð‬י ֶאת הָ ָא ֶרץ וְ שָׁ מֲ מוּ עָ לֶיהָ ֹ‬
‫‪ð‬חמן )הרמב"ן‪ (1194-1270 ,‬כי מדובר למעשה ב"בשורה טובה"‪ ,‬כלשו‪ð‬ו‪ ,‬שכן ארץ ישראל‬
‫לעולם לא תקלוט אל קרבה את אויבי‪ð‬ו‪" ,‬וגם זו ראיה גדולה והבטחה ל‪ð‬ו כי לא תמצא‬
‫בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה ‪ð‬ושבת מעולם והיא חרבה כמוה‪ ,‬כי‬
‫מאז יצא‪ð‬ו ממ‪ð‬ה לא קיבלה אומה ולשון וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם"‪.‬‬
‫ובאמת‪ ,‬במשך ש‪ð‬ות הגלות ארץ ישראל היתה חרבה ושוממה‪ .‬הרמב"ן עצמו ביקר בארץ‬
‫בש‪ð‬ת ‪ ,1260‬ובאיגרת למשפחתו הוא כותב‪" :‬מה אגיד לכם בע‪ð‬ין הארץ‪ ,‬כי רבה העזובה‬
‫וגדל השממון‪ ,‬וכללו של דבר‪ :‬כל המקודש מחבירו ‪ -‬חרב יותר מחבירו; ירושלים יותר‬
‫חרבה מן הכל‪ ,‬וארץ יהודה יותר מן הגליל"‪ 69.‬מאות ש‪ð‬ים מאוחר יותר‪ ,‬בש‪ð‬ת ‪ ,1867‬ביקר‬
‫הסופר מרק טווין בארץ ישראל וכתב אף הוא על השממה האוחזת בה‪" :‬מכל הארצות‬
‫ה‪ð‬ודעות ב‪ð‬ופן המכוער‪ ,‬חושב‪ð‬י שזו ]ארץ ישראל[ ראויה לכתר האליפות ‪ ...‬זוהי ארץ‬
‫שממון‪ ,‬חוסר תוחלת ושברון לב ‪ ...‬ארץ ישראל יושבת עטויית שק ואפר‪ .‬רובצת עליה‬
‫קללה שהובישה את שדותיה והצמיתה את או‪ð‬ה ‪] ...‬ארץ ישראל[ שוממה ומכוערת ‪ ...‬ארץ‬
‫ישראל אי‪ð‬ה שייכת עוד לעולם החולין הזה"‪70.‬‬

‫אבל לפ‪ð‬י כמאה ש‪ð‬ה עם ישראל החל לשוב אל ארצו‪ ,‬והארץ החלה לתת פירותיה בעין‬
‫יפה‪ .‬כיום יושבים בארץ ישראל כששה מליון יהודים‪ ,‬הכלכלה משגשגת והארץ פורחת‪.‬‬
‫והלא הם הם דברי ה‪ð‬ביא יחזקאל שעמד לפ‪ð‬י כשלושת אלפים ש‪ð‬ה וראה כיצד " ַא ֶתּם ָה ֵרי‬

‫‪ 67‬רבי יהודה הלוי‪ ,‬כוזרי‪ ,‬תל אביב תשל"ז‪ ,‬מאמר ב‪ ,‬סעיף לג‪.‬‬
‫‪ 68‬ויקרא כו‪ ,‬לב‪.‬‬
‫‪ 69‬רמב"ן‪ ,‬כתבי רמב"ן‪ ,‬ירושלים תשכ"ג‪ ,‬א‪ ,‬עמ' שסח‪.‬‬
‫‪ 70‬מרק טוין‪ ,‬מסע תע‪ð‬וגות לארץ הקודש‪ ,‬עמ' ‪.162-163‬‬
‫וּפֶריְ כֶ ם ִתּ ְשׂאוּ לְעַ ִמּי י ְִשׂ ָר ֵאל כִּ י ֵק ְרבוּ לָבוֹא"‪ 71,‬ושעל כך אמר האמורא‬
‫ִי ְשׂ ָר ֵאל עַ ‪ְð‬פְּ כֶם ִתּ ֵתּ‪ð‬וּ ְ‬
‫רבי אבא‪ 72‬כי זהו הסימן המובהק ביותר לתחילת הגאולה )"אין לך קץ מגולה מזה"‪.(73‬‬
‫זאת ועוד‪ :‬קיומה של מדי‪ð‬ת ישראל‪ ,‬המוקפת במליו‪ð‬י אויבים הרוצים להשמידה אך‬
‫אי‪ð‬ם יכולים לה‪ - ,‬הוא קיום מופלא‪ ,‬פרדוקסלי‪" ,‬אפשר שזו תופעה ‪ð‬יסית או משהו אחר‬
‫שאין יודעים להגדירו"‪ ,‬כפי שאמרו תיאולוגים ‪ð‬וצרים לד"ר יעקב הרצוג )‪74.(1921-1972‬‬

‫ה‪ð‬ה א‪ð‬ו זוכים לראות כיצד דברי ה‪ð‬ביאים – מתגשמים ל‪ð‬גד עי‪ð‬י‪ð‬ו!‬

‫‪ 71‬יחזקאל לו‪ ,‬ח‪.‬‬

‫‪ 72‬כפי ה‪ð‬ראה מדובר באמורא מן הדור השלישי‪ ,‬ש‪ð‬ולד בבבל‪ ,‬למד בבית מדרשו של רב הו‪ð‬א בסורא ושל רב‬
‫יהודה בפומבדיתא‪ ,‬ועלה בסופו של דבר לארץ ישראל ב‪ð‬יגוד לרצו‪ð‬ו של רב יהודה רבו )כפי שעשה רבי‬
‫זירא(‪ ,‬והוא המכו‪ð‬ה בגמרא בשם "רבותי‪ð‬ו שבארץ ישראל" )ס‪ð‬הדרין יז‪ ,‬ב(‪ .‬ראה עוד א‪ð‬ציקלופדיה לחכמי‬
‫התלמוד והגאו‪ð‬ים‪ ,‬יב‪ð‬ה תש‪"ð‬ה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;1‬אהרן היימאן‪ ,‬תולדות ת‪ð‬אים ואמוראים‪ ,‬ירושלים תשכ"ד‪ ,‬א‪,‬‬
‫עמ' ‪.3-8‬‬
‫‪ 73‬ס‪ð‬הדרין צח‪ ,‬א‪ .‬וברש"י‪" :‬כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ‪ ,‬ואין לך קץ מגולה יותר"‪.‬‬
‫‪ 74‬יעקב הרצוג‪ ,‬עם לבדד ישכון‪ ,‬עמ' ‪.67‬‬
 ‫‪ .5‬יש אלוהים‬

‫א‪ð‬ו עדים לתופעה שכל כולה פלא!‬

‫קיומו של עם ישראל ‪ -‬הוא פלא!‬
‫השפעתו של עם ישראל ‪ -‬היא פלא!‬
‫תקומתו של עם ישראל בדורות האחרו‪ð‬ים ‪ -‬היא פלא!‬
‫הפלא הזה מעיד על כך שיש כאן דבר שהוא עילאי‪ð ,‬שגב‪ ,‬מעבר למציאות הטבעית‬
‫הרגילה‪ ,‬מעבר לקריטריו‪ð‬ים השגרתיים‪ .‬כאן א‪ð‬ו יכולים לחוש את ‪ð‬וכחותו של האלוהים!‬
‫חוקר המקרא פרופ' ארתור סמואל פיקה )‪ ,(1865-1929 ,Arthur Samuel Peake‬כתב‬
‫כי אלוהים‪ ,‬שאף פעם לא ‪ð‬עדר מן ההיסטוריה‪ ,‬חותר כאן‪ ,‬בתוך מימיה של ההיסטוריה‬
‫הישראלית‪ ,‬במרץ מוגבר‪...75‬‬
‫עם ישראל‪ ,‬כותב הרב שמשון רפאל הירש )‪ ,(1808-1888‬הוא בגדר של "חידה היסטורית‬
‫לאל כל ב‪ð‬ין אב היסטורי‪ ,‬הלועגת לכל היקש‬
‫עולמית שאי‪ð‬ה ‪ð‬ית‪ð‬ת לשום חישוב‪ ,‬השמה ַ‬
‫סטטיסטי היסטורי"‪ 76.‬העמים "בעל כורחם ‪ð‬עצרים הם סוף סוף ביראת הכבוד בפ‪ð‬י‬
‫הופעתו ההסטורית של העם הזה"‪ ,‬ובעל כרחם מודים הם "כי על אף הכל אצבע אלהים‬
‫היא"‪77.‬‬

‫"כמה תמוה הוא הגורל ההיסטורי של היהודי"‪ ,‬כך התיאולוג והפילוסוף הרוסי‬
‫‪Никола́й‬‬ ‫‪ð‬יקולאי אלכס‪ð‬דר ברדייב )‪,Nikolai Alexandrovich Berdyaev‬‬
‫‪" ,(1874-1948 ,Алекса́ндрович Бердя́ев‬הישרדותו של העם הזה מבחי‪ð‬ה רציו‪ð‬אלית‬
‫היא בלתי ‪ð‬תפסת ובלתי מוסברת‪ .‬מ‪ð‬קודת מבט של הערכה היסטורית הוא היה אמור‬
‫להיעלם לפ‪ð‬י זמן רב‪ .‬שום עם אחר בעולם לא היה שורד את הגורל שפקד אותו ‪ ...‬כאן א‪ð‬ו‬
‫‪ð‬וגעים באחת התעלומות של ההיסטוריה"‪ 78.‬והתעלומה הזו מהווה עדות למציאות שהיא‬
‫מעבר למציאות הרגילה המוכרת ל‪ð‬ו‪ ,‬מציאות שהיא על‪-‬טבעית‪ ,‬על‪-‬א‪ð‬ושית‪ ,‬אלוהית‪,‬‬
‫ישות בעלת רצון אשר את עקבותיה א‪ð‬ו יכולים לראות ‪ -‬באומה הישראלית‪...‬‬
‫התיאולוג והפילוסוף הגרמ‪ð‬י יוהן גוטפריד הרדר )‪1744- ,Johann Gottfried Herder‬‬
‫‪ (1803‬רואה בדברי הימים של עם ישראל "מופת חותך של ה‪ð‬יסים והכתבים שיש ל‪ð‬ו ממ‪ð‬ו‪.‬‬
‫דבר כזה לא ‪ð‬יתן להיות בדוי‪ ,‬דברי ימים כאלה עם כל התלוי בהם ומהם‪ ,‬בכלל ‪ -‬עם כזה‬

‫‪75 Arthur Samuel Peake, The Nature of Scripture, London 1922, p. 196: "Here the God who is‬‬
‫‪never absent from history strikes into its stream with an intenser energy". See also John Edgar‬‬
‫‪M'fadyen, "Miracle in the Old Testament", The Hibbert Journal, XXI (1922-1923): pp. 752-‬‬
‫‪753: "The whole history of Israel is translucent with the presence of the supernatural. As‬‬
‫‪Professor Peake has put it, 'Here the God who is never absent from history strikes into its‬‬
‫‪stream with an intenser energy'"; Thomas L. Friedman, "The Focus on Israel", New York‬‬
‫‪Times (2.1.1987): p. B18, cites the Christian theologian Paul van Buren: "For anyone with a‬‬
‫‪biblical faith, the existence of this state, with Jerusalem as its capital, reawakens the whole‬‬
‫‪possibility that this is not all in the past. Maybe God is not as dead as we thought?".‬‬
‫‪ 76‬הרב שמשון רפאל הירש‪ ,‬כתבי הרב הירש‪ ,‬ירושלים תש"ח‪ ,‬עמ' ‪.163‬‬
‫‪ 77‬שם‪ ,‬עמ' ‪.162‬‬
‫‪78 Nicolas Berdyaev, Christianity and anti-Semitism, New York 1954, p. 3.‬‬
‫אי‪ð‬ו ‪ð‬יתן להיות פרי כזב"‪ 79.‬גם יוהאן וולפג‪ð‬ג גתה )‪1749- ,Johann Wolfgang Göthe‬‬
‫‪ ,(1832‬הסופר והמשורר הגרמ‪ð‬י‪ ,‬רואה בעם ישראל את מי שמפאר את שמו של האלוהים‬
‫ל‪ð‬צח‪80.‬‬

‫ד"ר יצחק ברויאר )‪ (1883-1946‬כותב כי בכל ההיסטוריה הא‪ð‬ושית אין תקדים לכך‬
‫שעם חופשי בארצו שמר בקרבו את הבשורה על פיזורו וגלותו )והלא עם ישראל‪ ,‬עוד‬
‫בשבתו איתן ובוטח בארצו‪ ,‬קרא את דברי ה‪ð‬ביאים אשר בישרו לו את החורבן והגלות‬
‫העתידים לבוא עליו(; בכל ההיסטוריה הא‪ð‬ושית אין תקדים לכך שאותה בשורה על חורבן‬
‫וגלות התקיימה ככתבה וכלשו‪ð‬ה; ובכל ההיסטוריה הא‪ð‬ושית אין תקדים לכך שאותה‬
‫אומה בסופו של דבר שבה אל ארצה‪ 81.‬כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬יכול אדם לחזות בהיסטוריה המטא‪-‬‬
‫האֱ ִהים"‪83.82‬‬
‫היסטורית של עם ישראל ולא ליפול על פ‪ð‬יו ולומר "ה' אֱ הֵ י יִ ְשׂ ָר ֵאל הוּא ָ‬
‫והסופר היהודי האמריקאי הרמן ווק )‪ (1915 ,Herman Wouk‬כותב כי הקיום‬
‫הממושך של עם ישראל ‪ -‬ב‪ð‬יגוד להיגיון ההיסטורי ‪ -‬הוא הדבר המופלא ביותר הדורש‬
‫הסבר‪ 84,‬והוא בבחי‪ð‬ת עדות למציאותו של האלוהים‪" 85.‬הרי‪ð‬י מצהיר על אמו‪ð‬תי" ‪ -‬כותב‬
‫ווק ‪" -‬שאין ההיסטוריה של‪ð‬ו ‪ð‬טולת משמעות‪ ,‬ושה‪ð‬יהיליזם הוא תעתועי חושים של‬
‫א‪ð‬שים חולים‪ .‬האלוהים חי‪ ,‬וא‪ð‬ח‪ð‬ו עַ מו‪ ,‬ה‪ð‬בחרים לחיות בשמו ובתורתו עד ליום בו יהיה‬
‫ה' אחד ושמו אחד"‪86.‬‬

‫קיומה של האומה הישראלית ‪ -‬קיום החורג מגבולות השכל הא‪ð‬ושי ומחוקי הטבע‬
‫המקובלים ‪ -‬הוא החושף‪ ,‬אם כן‪ ,‬את קיומה של החיות האלוהית שבהויה‪ ,‬כלשו‪ð‬ו של הרב‬
‫צבי יהודה קוק‪ 87.‬עם ישראל הוא השער דרכו מתגלה האלוהות בעולם‪ ,‬ובכך מעידים‬
‫ישראל על קיומו של האל‪ַ " :‬א ֶתּם עֵ דַ י ‪ְð‬אֻ ם ה' וַאֲ ‪ִð‬י ֵאל"‪" - 35‬אם אתם עדי ‪ð‬אם ה' ‪ -‬א‪ð‬י אל‪,‬‬
‫ואם אין אתם עדיי ‪ -‬כביכול אין א‪ð‬י ה'"‪36.‬‬

‫‪ 79‬מצוטט אצל הרב יוסף צבי הרמן הרץ‪ ,‬ספר המחשבות הישראליות‪ ,‬עמ' ‪.82‬‬
‫‪ 80‬מצוטט אצל יוסף האובן ‪ð‬בו‪ ,‬מתוך כתבי ‪ ...‬על אודות היהודים‪ ,‬ירושלים תש‪"ð‬א‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬
‫‪ 81‬הרב יצחק ברויאר‪ ,‬ציו‪ð‬י דרך‪ ,‬ירושלים תשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪.90‬‬
‫‪ 82‬עזרא א‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ 83‬הרב יצחק ברויאר‪ ,‬מוריה‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪ ,‬עמ' ‪.98-99‬‬
‫‪ 84‬הרמן ווק‪ ,‬זה אלי‪ ,‬ישראל ‪ ,1974‬עמ' ‪.199‬‬
‫‪ 85‬שם‪ ,‬עמ' ‪.188‬‬
‫‪ 86‬שם‪.‬‬
‫‪ 87‬מאמרו של הרב צבי יהודה קוק‪" ,‬החיות הישראלית"‪ ,‬שבספר ל‪ð‬תיבות ישראל‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' רפה‪-‬רצד‪ ,‬הוא‬
‫המהווה בסיס למאמר זה‪.‬‬
‫בשולי הדברים יש לציין כי תמיד יכול אדם לכפור בדברים אלו ולומר‪ :‬הכל מקרה הוא‪.‬‬
‫אך מקרה הוא שהאומה הישראלית לא ‪ð‬כחדה ככל האומות; אך מקרה הוא שהאומה‬
‫הישראלית השפיעה בתחומים כה רבים; אך מקרה הוא שהאומה הישראלית שבה אל‬
‫ארצה‪ .‬אך מקרה הוא‪...‬‬
‫הבחירה הזו לומר 'הכל מקרה הוא' ‪ð -‬תו‪ð‬ה בידי האדם‪ ,‬כי העולם הוא מלשון 'העלם'‪,‬‬
‫אלוהים ‪ð‬עלם בתוך כל מערבולות המציאות‪ ,‬ולכן תמיד יש‪ð‬ו פתח לכל הרוצה לבוא‬
‫ולכפור בקיומו‪ .‬ושמא על כך אמר ה‪ð‬ביא ישעיה‪ַ " :‬החֵ ְר ִשׁים ְשׁ ָמעוּ וְ הַ עִ וְ ִרים הַ בִּ יטוּ ל ְִראוֹת‬
‫תּוֹרה‬
‫ָ‬ ‫‪ָ ...‬ראוֹת ַרבּוֹת וְ ל ֹא ִת ְשׁמֹר פָּקוֹחַ ָאזְ ַ‪ð‬יִם וְ ל ֹא י ְִשׁ ָמע‪ ,‬ה' חָ פֵץ לְמַ עַ ן צִ ְדקוֹ יַגְ ִדּיל‬
‫ַא ִדּיר"‪88.‬‬
‫וְ י ְ‬

‫‪ °‬ציטוטים ‪ð‬וספים מדברי חכמי אומות העולם ראה ‪Allan Gould, What did they -‬‬
‫‪. think of the Jews?, Northvale New Jersey 1991‬‬

‫‪ 88‬ישעיה מב‪ ,‬יח‪-‬כא‪.‬‬