‫מענה לממן ‪ , 11‬מגישה‪ :‬יונה שרעבי ‪ ,‬ת"ז‪024599342 -‬‬

‫תשובה לשאלה ‪:1‬‬

‫מטרת הסוציולוג להבין ולפרש את התנהגות האדם בחברה ‪ ,‬מעבר לברור ולמובן מאליו תוך הסתכלות‬

‫בתופעה חברתית בהקשר הרחב שלה ‪,‬שימוש בדמיון סוציולוגי‪ .‬לתופעה החברתית של שימוש בסמים‬

‫ואלכוהול בקרב בני נוער בעולם המערבי ובישראל יישנם הסברים מנקודות מבט שונות ‪ .‬תופעה המדגישה‬

‫את נקודת המחלוקת בין הגישות בשאלה‪ ,‬האם האדם הוא רק תוצר של החברה או שהוא יצירתי?‬

‫לפי גישת הפונקציונליזם (דירקהיים)‪:‬‬

‫גישה הטוענת שיש לחקור תופעות חברתיות ברמת המקרו‬ ‫‪-‬‬

‫מדגישה את השפעת החברה על הפרט‪ ,‬הפרט לומד ונענה לדרישות ולנורמות החברתיות ‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מדגישה שלכל קבוצה חברתית יש פונקציה‪/‬תפקיד כאשר המטרה היא לשמור על לכידות חברתית‬ ‫‪-‬‬

‫ועל שיווי המשקל במערכת החברתית‪.‬‬

‫דירקהיים היה מסביר את תופעת שימוש בסמים‪/‬אלכוהול בקרב בני נוער כי זו עובדה חברתית (דרכי‬

‫חשיבה‪ ,‬תחושה והתנהגות‪ ,‬שיש להן ממשות משל עצמן מעבר לחייהם ותפיסותיהם של הפריטים‪ .‬כלומר‪,‬‬

‫החברה היא זו שקובעת את גבולות ההתנהגות של הפרט) שהיא מחוץ לנורמה המקובלת‪ .‬שיש לה גם כוח‬

‫כפיה (ענישה פיזית או סמלית) הנער‪/‬ה יצטרפו לשימוש המזיק כדרך חיפוש להשתייך לקבוצה‬

‫חברתית(למרות שלכאורה הבחירה לכך היא אישית ‪ ,‬בפועל החברה היא זו שמכתיבה התנהגות זו‪ .‬ואילו‬

‫הפרט מייחס לעצמו את בחירותיו)‪ ,‬החברה מרחיקה קבוצה זו באמצעות חוקים וענישה כגון ‪ :‬מוסדות נוער‪,‬‬

‫בתי כלא ‪ ,‬כדי לשמור על האיזון החברתי ‪ .‬את העובדה החברתית הזו ניתן להסביר במידת הסולידריות‬

‫החברתית המתקיימת בחברה‪ ,‬מאחר והחברה המערבית מאופיינת לרוב בסולידריות אורגנית שבה‬

‫קיימת תלות כלכלית וחברתית בין הפריטים ‪ ,‬הפרט לא יכול להתקיים בכוחות עצמו (סביבה עצמאית‬

‫ולחוצה) ‪ ,‬במידה והייתה סולידיות מכנית המאפיינת חברות קדם תעשייתיות בא האדם משתייך לחברה‬

‫מתוך ערכים משותפים ‪ ,‬מצפון קולקטיבי‪ -‬ערכים לרוב דתיים והחברה מענישה על כל סטייה מהנורמות‬

‫במקובלות ‪ ,‬כלומר תמיכת החברה והאיום בענישה הייתה מונעת‪/‬מצמצמת התפשטות תופעה זו כי ערכי‬

‫החברה חזקים יותר מהערכים של הפרט‪.‬‬

 ‫לטענתו ‪ ,‬בחברה בה מתקיימת סולידיות חברתית ולכידות חברתית ‪ ,‬הפרט משתלב במערכת חברתית‬

‫בעלת נורמות וערכים חברתיים והפיקוח חברתי ידחה כל תופעה הפוגעת בלכידות החברתית ובשיווי‬

‫המשקל החברתי‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬לפי גישת האינטראקציוניזם (מקס ובר)‪:‬‬

‫סוציולוגים בגישה זו טוענים שיש לחקור תופעות חברתיות ברמת המיקרו‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מגדישה את חיי היום יום בחברה‪ ,‬האינטראקציות בין בני אדם הבאים לידי ביטוי בסמלים‬ ‫‪-‬‬

‫( מוחשיים ‪ /‬סימבולים) ותפקידן בעיצוב החברה‪.‬‬

‫מדגישה את הפעולה האנושית ויחסי הגומלין בין יחידות חברתיות תבחן כיצד האידיאלים מובילים‬ ‫‪-‬‬

‫את הפרט לנהוג באופן מסוים ומשפיע על החברה כולה‪.‬‬

‫‪ .‬ובר יסביר את תופעת שימוש בסמים‪/‬אלכוהול בקרב בני נוער שההתרחקות מהדת ומהמסורת במהלך‬

‫השנים ‪ ,‬הובילה חברה קפיטליסטית המאמינה בעבודה קשה וצבירת הון ‪ ,‬וממשיך בכך כל החיים‪ .‬החברה‬

‫המודרנית מבוססת על רציונליזציה (ארגון החיים החברתיים והכלכליים לפי עקרונות יעילות ובסיס טכני‬

‫רציונאלי ‪ ,‬אשר יצרה "טיפוס אידיאלי" ( דגם של מספר תכונות שמייצגות תופעה חברתית מסוימת ‪,‬‬

‫המאפשרת לסוציולוג להשוות באמצעות אב‪-‬טיפוס זה תופעות חברתיות דומות) אב‪-‬טיפוס חברתי המייצג‬

‫מקובלות חברתית‪ ,‬הרפתקנות‪ ,‬חדשנות‪ ,‬עצמאות עם חיים מלאים בהתנסויות וריגושים ‪ .‬בעקבות‬

‫ההתרחקות מהדת ‪ ,‬מערכים ‪ ,‬אמונות ומנהגים‪ ,‬גרמו לתחושת תלישות וצורך בהשתייכות חברתית ‪ ,‬ומנגד‬

‫הרצון ‪,‬השאיפה והלחץ להשיג ולהיות ה"טיפוס האידיאלי" הובילו את הנוער לדה‪-‬הומניזציה – דיכוי הרוח‬

‫בקרב הצעירים ודרכים שגויות להשגת הדרישות החברתיות ‪.‬‬

 ‫תשובה לשאלה ‪:2‬‬

‫שאלתנו משקפת את אחת מנקודות המחלוקת הסוציולוגיות העיקריות ‪ :‬קונצנזוס או קונפליקט? ‪ .‬את נושא‬

‫הרצון (לכאורה) למימוש גיוון תעסוקתי ויתרונותיו (השאלה למי?) בחברות הייטק ואחרות ‪ ,‬מה הסיבות‬

‫שהובילו לכישלונו בישראל ומי עומד מאחוריהן ? נבחן האמצעות הדמיון הסוציולוגי בהתאם לשתי גישות‬

‫סוציולוגיות בעלות השקפה שונה לאותה תופעה חברתית ‪.‬‬

‫מדיניות הגיוון התעסוקתי על פי הגישה הפונקציונליסטית ‪:‬‬

‫טלקוט פרנסוס שהתמקד בבעיות של הסדר החברתי יטען‪ ,‬שהמערכת החברתית בישראל היא מערכת‬

‫מפולגת לשני מעמדות (חברות) ‪:‬אוכלוסיית המרכז הנהנת ממעמד יוקרתי וגבוהה בהיבטי החיים העיקרים‬

‫– הכלכלי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הפוליטי ובחינוך‪/‬השכלה‪ ,‬ומצד שני אוכלוסיית הפריפריה המקופחת בכל היבטים אלו‪.‬‬

‫אלו שני מערכות נפרדות המתפקדות בשותפות כדי לשמור על האיזון החברתי המתקיים בה כתוצאה של‬

‫הפנמת הנורמות והציפיות החברתית אצל הפריטים בתהליך חברות שהונהג במשך תקופת זמן ארוכה‬

‫(גיוון תעסוקתי יוכל להתקיים בתהליך חברות הפוך לקיים)‪.‬‬

‫לדוגמא‪ -‬בהיבט ההשכלה‪/‬רכישת מקצוע – רוב החברות היוקרתיות וההייטק מוקמות במרכז הארץ‪,‬‬

‫עובדה הגורמת לאוכלוסיית המרכז להתאים את עצמה לסביבה באמצעות ‪ ,‬רכישת השכלה ‪ ,‬הכשרות‬

‫ומקצועות המתאימות לדרישות חברות אלו המשפרות את קבלתם לעבודה בהם ‪ ,‬לקבלת שכר גבוהה‬

‫ולשיפור רמת החיים שלהם ‪ .‬מנגד‪ -‬באזורי הפריפריה רוב מקומות העבודה הם מפעלי ייצור ‪ ,‬שחלק גדול‬

‫מתפקידי העבודה בהם לא מצריכים השכלה‪ ,‬הכשרות מקצועיות מיוחדות‪ ,‬והאוכלוסייה מתאימה את עצמה‬

‫"לדרישות" אלו המובילות לקבלת שכר נמוך ( הצורך להתקיים) ולרמת חיים נמוכה ‪ ,‬הנשמרת לאורך זמן‬

‫בתהליך של הפנמת הציפיות והנורמות החברתיות‪ ..‬אדם שכן הצליח לרכוש השכלה וקישורים גבוהים לרוב‬

‫יעבור להתגורר במרכז וכך נשמר ה"איזון" החברתי הקיים‪.‬‬

‫הצלחה בגיוון התעסוקתי תגרות לשינויים ב"שיווי משקל" הקיים (ממנו החברה נמנעת) ‪ ,‬שינוי שידרוש‬

‫מהמערכות החברתיות החשובות (המשפיעות ומושפעות זו מזו ) לבחון מחדש את ההסתגלות החברתית‬

‫שתת‪-‬המערכת הכלכלית אחראית לביצועה‪ ,‬את המטרות שלה שעל ביצועה באחראית תת‪-‬המערכת‬
 ‫הפוליטית‪ ,‬את האינטראקציה המתקיימת בה שבאחריות תת‪-‬המערכת הקהילתית‪ ,‬ואת הדפוסים‬

‫והערכים החברתיים שבאחראית תת‪-‬המערכת החינוכית האחראית להנחלת ערכים ותרבות ‪.‬‬

‫רוברט מרטון יטען שהצורך בגיוון תעסוקתי הינה פונקציה גלויה המשקפת את הכוונות המודעות של‬

‫ארגונים תעסוקתיים שונים מתוך רצון לשפר את הישגיהן הכלכליות‪ .‬כאשר עומדת אחריה פונקציה סמויה‬

‫(לא מוצהרת ולא מודעת של פעילות חברתית שלה יש משמעות רבה ) ‪,‬אולי הרצון החברתי לשינוי ומתן‬

‫הזדמנות שווה לכלל אוכלוסיית הארץ ‪,‬המשקפת דיספונקציה – השפעה שלילית בחברה ועצם העלאתה‬

‫לתודעה תאפשר טיפול והפיכתה לפונקציה חיובית‪.‬‬

‫מדיניות הגיוון התעסוקתי על פי גישת הקונפליקט ‪:‬‬

‫גישת הקונפליקט רואה בחברה שדה קרב של מאבקים ושסעים‪ ,‬ומתמקדת בסוגיות של עוצמה‪ ,‬הבדלי כוח‬

‫ומאבק באי‪-‬שוויון‪ .‬מאבק בין קבוצות שונות בעלי אינטרסים שונים ( בניגוד לגישה הפונקציונליסטית‬

‫הטוענת למערכת חברתית השואפת לשיווי משקל חברתי‪ ).‬על משאבים כגון‪ :‬כסף‪ ,‬מעמד‪ ,‬השפעה‪ ,‬אדמות‬

‫וכד' ( שהרי הם מוגבלים)‪.‬‬

‫קארל מרקס יטען שחוסר הצלחת הגיוון התעסוקתי היא תוצאה של מאבק על הכוח הכלכלי בין מעמד‬

‫הפועלים הנשלט (פריפריה) למעמד הבורגני השולט(המרכז) היוצרת מערכת מעמדית‪ .‬המעמד השולט‬

‫מחזק באמצעות מנגנון התודעה הכוזבת – הפצת אידיאולוגיה שקרית ( "הון אנושי איכותי מתגורר אך ורק‬

‫בערי המרכז בישראל" ) המבקש להוליך שולל ולשכנע את מעמד הפועלים שמעמדו הנוכחי הוא טבעי‬

‫ואובייקטיבי ‪ ,‬ואם אינו מהתקבל לחברות במרכז זו תוצאה לכך שהוא לא התאמץ מספיק וכישוריו הנוכחיים‬

‫לא מתאימים= האחריות שלו ‪ .‬מטרתו של המעמד הבורגני ‪,‬לשמור על מעמדו ‪ ,‬להמשיך להתחזק ולצבור‬

‫הון מובילה אותם לשימור הפערים בהשכלה ‪ ,‬הכשרה מתאימה וקושי כלכלי להשגתם ‪.‬שעתוק המבנה‬

‫החברתי שנוצר מדור אחד לבא אחריו התגבש לריבוד החברתי הקיים ובו הבדלים מעמדיים מהותיים בין‬

‫אוכלוסיית המרכז לאוכלוסיית הפריפריה ‪.‬‬

‫דוגמה המבליטה את ההבדל הכלכלי בין אזור המרכז לאזורי הפריפריה בישראל הוא עלות שכירות‪ /‬קניה‬

‫בית‪/‬דירה ‪ ,‬העלויות במרכז גבוהות משמעותית לעומת העלויות בפריפריה ‪ .‬העלויות הן נגזרת ליכולות‬

‫כלכליות שהן תוצאה של קבלת שכר‪ /‬אפשרויות עסקיות‪ ,‬כשבמרכז הארץ הן גבוהות יותר ‪.‬וזו תוצאה של‬

‫המערכת המעמדית שנוצרה ונשמרה בישראל‪.‬‬

 ‫כדי שהגיוון התעסוקתי יצליח ‪:‬מרקס טוען שצריכה להתגבש תודעה מעמדית שתגרום למהפכה בקרב‬

‫אוכלוסיית הפריפריה שתוביל לביטול שלטון המעמד ההיררכי ולחברה סוציאליסטית שווה ונטולת ‪-‬מעמד ‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪:3‬‬

‫בשאלה הסוציולוגית לבחינת הגורמים המשפיעים על השינויים המתחוללים בחברה ‪ ,‬ישנן נקודות השקפה‬

‫שונות כמו בתחומים סוציולוגים נוספים ‪.‬‬

‫טענתו של ובר כי הקפיטליזם התפתח רק במערב ולא במקומות אחרים היא תגובת נגד טענתו של מרקס כי‬

‫הקפיטליזם ‪ ,‬הגורם הכלכלי‪ ,‬הוא הגורם העיקרי המשפיע על השינויים החברתיים ‪.‬‬

‫קרל מרקס (גישת הקונפליקט המתייחסת ליחסי העוצמה הלא‪-‬שווים בין קבוצות שונות בחברה) התמקד‬

‫בעיקר בשינויים שהתחוללו בחברה המודרנית לאחר המהפכה התעשייתית והיה עד לצמיחת בתי חרושת‬

‫וייצור תעשייתיים ולפערים הכלכליים שבאו בעקבותיה‪ ,‬זיהה בהתפתחות הקפיטליזם (שיטת ייצור כלכלית‬

‫המבוססת על ייצור סחורות ושירותים ומכירתם לקשת רחבה של צרכנים ) שני מרכיבים עיקריים ‪ :‬ההון‬

‫(הקפיטל) – כל האמצעים שניתן להשתמש בהם בכדי לייצר הון עתידי נוסף כגון‪ :‬כסף‪ ,‬מכונות וכד' ‪.‬‬

‫והבורגנות‪ -‬בעלי ההון הקפיטליסטי שהוא המעמד השולט ומצד שני הפרולטריון‪ -‬הפועלים החייבים לעבוד‬

‫כדי להתקיים – המעמד הנשלט‪.‬‬

‫לכן ‪,‬הכוח העיקרי שמניע שינויים חברתיים הוא הגורם הכלכלי ולא כמו שטוענים אחרים כי רעיונות וערכים‬

‫הם הגורמים לשינוי חברתי ‪ ,‬טען שהקבוצות השולטות במבנה הכלכלי בחברה הן המשפיעות על הרעיונות‬

‫והאידיאולוגיות שלפיהם מתנהגת החברה ‪ .‬והמניע לשינוי חברתי במהלך ההיסטוריה הוא המאבק בין שתי‬

‫מעמדות ‪ ,‬בין השולטים לנשלטים‪ .‬דוגמאות הוכחה לכך ‪ :‬מחברה המבוססת על צייד ולקט לעבר חברה‬

‫המבוססת על עבדות ואל חברה פאודלית (מבוססת על בעלי קרקעות וצמיתים) ולבסוף הקפיטליזם ‪.‬‬

‫לטענתו גם תקופת הקפיטליזם תחלוף כאשר יתחולל מאבק ‪ /‬מהפכה כאשר מעמד הפועלים יפתחו הכרה‬

‫מעמדית אשר תוביל בסופו של דבר לחברה נטולת מעמדות‪ ,‬שוויונית ובעלת כלכלה משותפת ‪.‬‬

‫ואילו מקס ובר (מהגישה האינטרקציוניזם הסימבולי המתמקדת באינטראקציות חברתיות בסיבות מוגדרות‬

‫המבוססות על מסרים סימבוליים) שהתעניין אף הוא בשינויים המתחוללים בחברה‪ .‬טען שאולם לגורם‬
 ‫הכלכלי יש תפקיד חשוב‪ ,‬אך הוא לא העיקרי ויש גורמים כגון‪ :‬רעיונות‪ ,‬ערכים ואמונות היכולים להשפיע‬

‫ולשנות את פני החברה‪ .‬שהרי אם הגורם הכלכלי הוא המניע לשינוי כטענת מרקס ‪ ,‬אז איך ניתן להסביר‬

‫את העובדה שהקפיטליזם התפתח רק במערב ולא במקומות אחרים ? ובר טוען כי הדת הפרוטסטנטית‬

‫היא זו שהובילה לשיטה הכלכלית הקפיטליסטית ‪ ,‬הדת הפרוטסטנטית מאמינה שגורל האדם נקבע מראש‬

‫ע"י האל‪ ,‬וראו בהצלחה בעבודה ובהישגים הכלכליים כסימן שהאל אוהב אותם ‪ ,‬מה שגרם לאדם להישגיות‬

‫כלכלית ועם זאת לחיות חיים צנועים‪ ,‬כתוצאה מכך צבירת ההון יצרה את הקפיטליזם‪ ,‬כלומר הדת היא זו‬

‫שהשפיעה על הכלכלה ‪.‬‬

‫ובר טען שההתפתחות המודרנית והשינויים החברתיים התקיימו בעיקר בעקבות הרציונליזציה של הייצור ‪.‬‬

‫רציונליזציה – עליה מבוססת החברה המודרנית המאופיינת גם בהתרחקות מהדת והמסורות ‪ ,‬ומשמעותה ‪,‬‬

‫ארגון של החיים הכלכליים והחברתיים לפי עיקרון היעילות ועל בסיס ידע טכני רציונלי והמדע המתפתח‬

‫תרם לכך רבות‪ .‬השינויים החברות המודרניות מושפעות מהרציונליזציה בכל התחומים בחיים ולא רק‬

‫הכלכליים‪ .‬לטענת ובר מעמד כלכלי הוא רק אחד מהתחומים המדגישים את אי‪-‬השוויון החברתי וישנם‬

‫תחומי אי‪-‬שוויון נוספים כגון‪ :‬בין גברים לנשים ‪.‬‬