‫מענה לממ"ן ‪ -12‬מגישה יונה שרעבי – ‪024599342‬‬

‫‪.1‬ההגדרה הסוציולוגית לדת היא ‪ ,‬מערכת תרבותית משותפת של אמונות וטקסים‪ ,‬הדת מעניקה‬

‫לאדם‪/‬קבוצה תחושה של משמעות וייעוד באמצעות יצירה של ישות קדושה ועל טבעית ‪ .‬רעיון הפרדת הדת‬

‫מהמדינה הוא אחד העקרונות המרכזיים במשטר דמוקרטי מודרני ‪ ,‬התומך בחובו שני רעיונות מרכזיים ‪:‬‬

‫חילוניות המשטר ‪ ,‬ו‪ -‬חופש מדת ברמת המדינה וחופש לפרט ולקהילה מדת מצד המשטר‪ .‬חילון – כינוי‬

‫לתהליך של ירידת השפעת הדת על האדם‪/‬קבוצה ומנגד עלייה בהשפעת האידיאולוגיה וקיום אורח חיים‬

‫חילוני‪ .‬בישראל יישום רעיון זה מורכב ושנוי במחלוקת רבת שנים ‪ ,‬מצד אחד ישנם חוקים דתיים התורמים‬

‫להישרדות מדינת היהודים והעם היהודי כגון‪ :‬חוק השבות ‪ ,‬ומנגד לאזרח אין חופש מוחלט מהדת כגון‪:‬‬

‫מימוש גירושין יתכן רק באמצעות הרבנות ‪ .‬מחלוקת אותה אולי יהיה אפשרי לפתור באמצעות הסדרים בין‬

‫הגופים השונים במדינה ולאו דווקא באמצעות הפרדה מוחלטת שהריי ‪ ,‬ניתוק מוחלט במדינה הוא בלתי‬

‫אפשרי והראייה שגם חילוניים מקיימים איזה שהם טקסים‪/‬אמונות‪ /‬מנהגים להם פן דתי כגון‪ :‬ברית מילה‪,‬‬

‫קיום סדר פסח‪ ,‬יום כיפור וכד' ‪ .‬הרעיון להפרדת הדת מהמדינה הוא פוליטי וחברתי הכולל חופש מדת‪,‬‬

‫חילוניות ופלורליזם בין דתות וזרמים סוציולוגים רבים ובניהם מרקס‪ ,‬דורקהיים וובר התייחסו לנושא הדת‬

‫מעצם היותו רעיון תרבותי חברתי‪ ,‬להלן ניתוח הפרדת הדת מהמדינה על פי גישותיהם ‪:‬‬

‫מרקס ‪-‬גישת הקונפליקט –טען שהבנת שינויים חברתיים בחברה מתאפשרת באמצעות בחינת המבנים‬

‫החברתיים והקשרים ביניהם ‪ ,‬כלומר דגל בניתוח ברמת המאקרו‪ .‬כאשר הגורם הכלכלי הוא הגורם העיקרי‬

‫המשפיע על שינויים חברתיים בכל התחומים ‪,‬עוד משחר ההיסטוריה (מטריאליזם ההיסטורי) ‪ ,‬גורם‬

‫המוביל לחברה אי‪-‬שוויונית הנתונה במאבק ‪.‬ביסס את תפיסתו בנושא הדת על ספרו של הפילוסוף פוירבאך‬

‫"מהות הנצרות" (מרקס מעולם לא ביצע מחקר אמפירי בנושא) ‪ ,‬מרקס פיתח את רעיון 'הניכור' של‬

‫פוירבאך הטוען שהדת מורכבת מרעיונות וערכים חברתיים שייצרו בני האדם ובכדי לממשם הם העניקו‬

‫אותם לאלים והם כביכול מפעילים אותם בחזרה על האדם‪ ,‬מרקס ראה בדת "כליבו של העולם חסר לב"‬

‫משמע הדת מנחמת את האדם כשקשה לו בזמן מצוקה‪ ,‬ההכרה ב"ניכור" תאפשר לאדם לממש ערכים‬

‫חברתיים בחיי היומיום בעולם הזה ללא תלות באלים שיעשו זאת במקומם בעולם הבא‪ .‬תופעת 'הניכור'‬

‫משמשת את הקפיטליסטים בעלי ההון לדיכוי אנשי הפרולטריון באמצעות משאבים כלכליים‪ ,‬אידיאולוגיות ‪,‬‬

‫מדע‪ ,‬דתות וכד' ‪ ,‬דיכוי ההופך את הדת ל"אופיום להמונים" ‪ -‬הדת משרתת את המעמד השולט וכמו‬

‫אופיום לא פותרת את בעיית מעמד הפועלים אלא משככת את כאבו בלבד‪ ,‬לדת יסוד אידיאולוגי חזק –‬

‫בעזרת אמונות וערכים דתיים אפשר להצדיק פערים של עושר ועוצמה בחברה ‪ .‬ורק הכרה וגיבוש תודעה‬
 ‫מעמדית של מעמד הפועלים מצבם ישתפר באמת‪ .‬ברעיון הפרדת הדת מהמדינה מרקס סבור כי הדת‬

‫צריכה להעלם מהעולם כדי שהאדם יבין שקיום הערכים החברתיים נתון בידיו ולא בכח עליון ‪ ,‬הדת היא כלי‬

‫לדיכוי וניצול של מעמד הפועלים‪ ,‬מרדימה ומשתיקה אותו מתוך שכנוע לקבלת חייו כגזרת גורל על ידי‬

‫המעמד הבורגני(מוסדות דת) שמטרתם לשמור על מקומם‪ ,‬הדת תורמת לחיזוק אי השוויון החברתי‪.‬‬

‫דירקהיים‪ -‬גישת הפונקציונליזם‪ -‬כמו מרקס אף הוא האמין בבחינת שינויים חברתיים באמצעות ניתוח‬

‫מאקרו‪ .‬אך בניגוד אליו האמין בסולידריות וקונצנזוס חברתי ‪ ,‬שלכל מבנה‪/‬תת קבוצה יש תפקיד שמטרתו‬

‫לשמור על האיזון החברתי ‪ .‬טען שאת הדת יש לחקור באמצעות חברות מסורתיות קטנות כדי להבין מה‬

‫עומד בבסיס כל הדתות השונות בעולם ‪ ,‬וחקר את הטוטמיזם באוסטרליה ‪ .‬טוטם‪ -‬בעל חיים או צמח אותו‬

‫מקדשים קבוצת אנשים ויש לו משמעות סמלית מיוחדת המאפר הבחנה בין קודש לחול והם בדרך כלל‬

‫אסורים לאכילה‪ .‬דורקהיים ראה בדת חלק בלתי נפרד מהמוסדות החברתיים ‪ ,‬סמל הטוטם הקבוצתי‬

‫וקדושתו ‪ ,‬הכבוד שאנשים רוכשים לו מושתת על צורך חברתי בסיסי ‪ ,‬כבוד זה למעשה הוא הכבוד אותו‬

‫חשים האנשים לערכים החברתיים שלהם‪ ,‬החברה בעצם סוגדת לעצמה‪ .‬דורקהיים התמקד גם בטקסים‬

‫ופולחנים דתיים המהווים צורת מפגש חברתי למאמינים היוצרת סולידיות חברתית ומעצימים אותה‪ ,‬ניתן‬

‫לראות טקסים דתיים בחיי היומיום ואף בעתות משבר ‪,‬כגון‪ :‬לידה‪ ,‬חתונה הלוויה וכד' המאפשרים מפגשים‬

‫חברתיים וכדבק המלכד אותה‪ .‬ומכך ניתן להסיק שהפרדת הדת מהמדינה אינה רעיון היכול לקדם את‬

‫החברה ואולי אף ייצור התרחקות חברתית ואינדיבידואליות יתר‪.‬‬

‫ובר‪ -‬גישת אינטראקציוניזם סימבולי‪ -‬בניגוד למרקס ודורקהיים ‪ ,‬האמין שאת השינויים בחברה ניתן לבחון‬

‫באמצעות סיטואציות חברתיות ספציפיות‪ ,‬כלומר דגל בניתוח ברמת המיקרו‪ .‬ולעומתם חקר את תפקיד‬

‫הדת בחברה באמצעות דתות גדולות‪ ,‬טען שהדת היא גורם מכריע בשינויים החברתיים‪,‬בארצות המערב‬

‫התעוררות התנועה הפרוטסטנטית מתוך התנגדות לכנסייה הקתולית (שהייתה חלק בלתי נפרד מהמדינה)‬

‫המתעשרת על חשבון מאמיניה ומנגד מטיפה לחיים צנועים‪ ,‬וכך ריכזה אצלה גם עושר כלכלי ועוצמה‬

‫חברתית‪ .‬הפרדת דת ממדינה בארצות בהן יש דתות גשמיות המאמינות בקיום העולם הבא "גזרה קדומה"‬

‫‪ ,‬המבוססות על רעיון הגאולה מעודדות אקטיביות (במזרח יש דתות המעודדות פסימיות כגון‪ :‬בודהיזם ‪,‬‬

‫המעודדות עליונות רוחנית ולא גשמית‪ /‬כלכלית) כגון‪ :‬נצרות ‪,‬אסלאם ויהדות קיים מניע חזק לשינוי חברתי‬

‫האדם נתפס כלא שלם ועליו להיאבק ביצר הרע ולשפר את עצמו כל הזמן ‪ ,‬אמונה היכולה להועיל ולהוביל‬

‫לשינויים חברתיים ‪ .‬אף הרעיון להסדר יחסים בין גופים דתיים למדינה ולא הפרדה מוחלטת יכולה להוביל‬

‫לשינויים ושיפור החיים החברתיים בישראל ולהתקדמותה‪.‬‬

 ‫‪ .2‬סטייה ופשיעה‪ -‬תופעת רצח נשים בישראל‪ :‬סטייה‪ -‬אי ציות למערכת נתונה של נורמות המקובלות על‬

‫מספר גדול של בני אדם בקהילה‪/‬חברה‪ ,‬פשיעה ‪-‬התנהגות נון‪-‬קונפורמיסטית המפרה את החוק הפלילי‬

‫בלבד‪ .‬הגישות הסוציולוגיות השונות מבקשות להבין למה התנהגות מסוימת נחשבת לסטייה? איך‬

‫תיאוריות‬ ‫מיושמת? מי בעלי העוצמה שקבעו נורמות חברתיות אלו ?ואת מי הם משרתים?‬

‫פונקציונליסטיות‪ :‬ינתחו רצח נשים ברמה מאקרו ‪-‬סוציולוגית כקטגוריה כוללת בחברה‪ ,‬הסטייה נובעות‪:‬‬

‫משינויים וממתחים מבניים בחברה ‪ ,‬מפערים בין שאיפת היחיד‪/‬קבוצה למשאבים החברתיים שלרשותם‪,‬‬

‫דורקהיים הסטייה היא עובדה חברתיות בלתי נמנעות בחברה המודרנית ‪,‬השינוי (ולא רק כלכלי‪/‬מעמדי‬

‫כגישת הקונפליקט) החברתי‪/‬תרבותי‪/‬פוליטי בין חברות מסורתיות בעבר בהן עליונות ושליטת הגברים‬

‫באשה והאלימות כלפיה הייתה מקובלת‪ ,‬לעומת החברה המודרנית השואפת לשוויון מגדרי וחופש בחירה‬

‫יוצר מצב של בלבול וחרדה היכולה להוביל להתנהגות אלימה ולרצח‪ -‬אנומיה‪ .‬פרסום מקרה הנרצחות‬

‫ימלא שתי פונקציות חברתיות חשובות לצמצום התופעה‪ :‬הסתגלותית–רשויות החוק יבחנו וישפרו דרכי‬

‫הטמעת השוויון המגדרי‪ ,‬חוקים ברורים ונוקשים יותר ויובילו לחברה טובה יותר‪ .‬ושמירת גבולות ברורים‬

‫בחברה בין "טוב" ל"רע" –הפרסום יעורר תגובת התנגדות קולקטיבית בחברה להרחקת הסוטים כדי‬

‫לשמור ולחזק את הסולידריות והנורמות המקובלות‪ .‬אנומיה לפי מרטון ‪-‬הלחץ שהאדם מרגיש כשהערכים‬

‫התרבותיים עליהם גדל וחונך בתהליכי חברות בחייו ‪,‬כגון‪ :‬הזכר חזק ושולט ואילו הנקבה חלשה ותלותית‪,‬‬

‫מתנגשים עם המציאות החברתית‪ -‬לאשה יש מעמד ואפשרות בחירה‪ ,‬לחץ העלול להובילו לרצוח "ולסלק"‬

‫איום תרבותי זה מעליו‪ .‬אלו גברים "נסגנים" שנטשו את המטרות ואת האמצעים הלגיטימיים הקיימים‬

‫בחברה עקב הפער בין המציאות למשאבים ‪.‬‬

‫תיאוריות אינטראקציוניסטיות –גישת התיוג תבחן תופעת רצח נשים ברמה מיקרו‪-‬סוציאלית‪ .‬שהרי‬

‫הפעולה האנושית מתייגת התנהגויות מסוימות כסוטות‪ ,‬גבר אלים הרוצח אישה לא נולד עם תכונה אלימה‬

‫זו‪ ,‬התנהגות זו נובעת מאינטראקציה בין סוטים לאלו שאינם‪ .‬הרי סטייה היא תופעה הנוצרת בתהליך של‬

‫הבניה חברתית‪ .‬תיוג סטייה נעשה לרוב ע"י אנשי החוק‪/‬בעלי עמדות כוח המסוגלים לכפות נורמות מוסריות‬

‫‪ -‬בעלי העוצמה מתייגים את חסרי העוצמה (תואם לגישת הקונפליקט)‪ ,‬הימנעות מתיוג וטיפול נכון בגברים‬

‫אלימים תצמצם את התופעה‪ ,‬למרט ‪ -‬תיוג גבר כאלים כלפי נשים יכול להשפיע על האופן שהאדם רואה‬

‫את עצמו(סטייה משנית המונעת מאנשים להמשיך ולהתנהג באופן "נורמאלי") ויהפוך לחלק מרכזי בזהותו‬

‫כסוטה שתובילו לאלימות ורצח נשים בחייו‪ .‬ווילקינס טען לפרדוקס הפיקוח החברתי – בארגונים שהוקמו‬
 ‫לתיקון התנהגות סוטה כגון‪ :‬בית כלא‪ ,‬מגבירים את ההתנהגות הסוטה באמצעות למידה חברתית‪ .‬אסירים‬

‫היושבים עם אדם שתויג כאלים והפך אותו לחלק מזהותו‪ ,‬לומדים ממנו ושכיחות התופעה גדלה יותר‪.‬‬

‫תיאוריות קונפליקט ו"הקרימינולוגיה החדשה'‪, -‬מדגישות את חוסר השוויון בין גברים לנשים ברמה‬

‫מקרו‪-‬סוציאלית‪ ,‬מאבק בין עמדות על בסיס כלכלי‪ .‬טיילור‪,‬וולטון ויאנג‪ ,‬הפשיעה היא בחירה מודעת לרוב‬

‫בעלת אופי פוליטי‪ .‬שללו את טענות התיאוריות האחרות שסטייה נובעת מסיבות ביולוגיות‪ ,‬אישיות‪ ,‬אנומיה‪,‬‬

‫אי‪-‬סדר חברתי או תיוג‪ .‬רצח נשים נובע מתחושת אי‪-‬שוויון המאופיינת בחברה הקפיטליסטית המונהגת‬

‫לרוב ע"י גברים‪ ,‬רצון הגברים לשמור על מעמדם החברתי החזק והשולט קבע סנקציות ענישה פורמאליות‬

‫שרובן מקלות באלימות כלפי נשים‪ .‬הזרם הריאליזם השמאלי הפנו את תשומת הלב לקורבנות (הפניה‬

‫מרמת מאקרו למיקרו)– להמחשת חומרת הסטייה‪ .‬גברים המרגישים שעמדת העליונות‪ ,‬השליטה והכוח‬

‫נלקחים מהם ע"י נשים יפעלו לאלימות ואף לרצח כלפיהן ‪-‬תת תרבות סוטה שנוצרה מתוך תחושה של‬

‫קיפוח יחסי( ולא כתוצאה מעוני)‪ .‬נפוצות בעיה חברתית זו היא כישלון מדיניות האינטגרציה עקב הדרה‬

‫חברתית ‪ .‬התמקדו באחריות רשויות החוק הנדרשים לקשב ורגישות לתלונות נשים‪ ,‬לחקור ‪,‬ולהילחם‬

‫בתופעה‪ ,‬כדי להרתיע ולמנוע את רציחתן בסופו של דבר‪.‬‬

‫תיאוריות הפיקוח ‪ :‬בוחנת את הנושא ברמת המקרו‪-‬סוציולוגיה‪ .‬אינם מתעניינים במניעי היחיד לפשיעה‪.‬‬

‫האדם רציונלי ‪,‬רצח נשים נובע מהזדמנות שקיבל הרוצח‪/‬סוטה‪ ,‬זו תוצאה של חוסר איזון בן הדחף לביצועו‬

‫לבין אמצעי הפיקוח וההרתעה‪ .‬הירש טען‪ ,‬האדם אנוכי והסוטה בעל שליטה עצמית נמוכה ובשיקול עלות‬

‫מול תועלת יחליט אם לרצוח‪ .‬ציות לחוקי החברה ייטב כאשר מתקיים קונצנזוס חברתי חזק ויציב‪ ,‬פיקוח‬

‫והרתעה ברורים וחזקים עוד מתהליך החברות המוקדמים ישפרו את רמת הפשיעה והרצח‪.‬הזרם הראליזם‬

‫הימני ‪ .‬סטייה היא סוג של פתולוגיה אישית‪ -‬התנהגות מודעת המשקפת אנוכיות ‪,‬חוסר מוסריות ושליטה‬

‫עצמית‪ ,‬ולא מסיבות הטוענות תיאוריות אחרות ובטח שלא עקב אי שוויוניות ‪.‬אחריות הממשל והמשטר‬

‫לאכוף התנהגות זו ולהרחיקה מהחברה באמצעי ענישה קשים ‪ ,‬כליאה‪/‬הרחקה של גברים אלימים כלפי‬

‫נשים תשפר את התופעה‪ .‬תיאוריות המחזקות את הפתרון לצמצום התופעה שבתיאור המקרה בשאלה‪.‬‬

‫הסבר תופעת רצח נשים על פי "מגדר‪-‬מיניות ופשיעה "‪ :‬פמיניסטיות טוענות שמוסדות אכיפת החוק‬

‫מושפעות מההנחות המגדריות המושתתות בחברה וקיים בהם מוסר כפול ‪:‬תוקפנות ואלימות של גברים‬

‫נתפסת כתופעה טבעית ועבריינות בקרב נשים מוסברת כ"הפרעה פסיכולוגית"‪ .‬משבר הגבריות עקב‬

‫תאוצת העצמאות כלכלית ‪,‬מקצועית ואישית בקרב נשים מוביל גברים לאלימות ורצח כלפיהן ‪ .‬בעבר פשעים‬

‫המאופיינים כלפי נשים כגון ‪:‬אונס בעל את אשתו לא נחשבו כפשע‪ .‬התפיסה ההיסטורית (ניצול נשים מתוך‬
 ‫תחושת עליונות גברית)ויכולת הנשים המולדת לספוג ולסבול בשקט יכולות להסביר חלק מסיבות חוסר‬

‫דיווחן על פשעים נגדן‪ ,‬בנוסף‪ ,‬אופן טיפול רשויות החוק בנפגעות‪ :‬קלות סנקציות הענישה‪ ,‬חוסר הרגישות‬

‫הגורמת לתחושת בושה והשפלה ‪ .‬שינוי התופעה מחייב סנקציות פורמליות ברורות ומרתיעות ושינוי‬

‫תפיסתי בתהליכי חינוך וחברות מוקדמים ובטיפול‪ -‬רגישות למתלוננת‪ ,‬עידוד הגשת תלונה‪ ,‬הרחקת‬

‫התוקף בכליאה‪ /‬צמיד אלקטרוני למניעת אלימות‪/‬רצח‪.‬‬

‫‪ .3‬רואי החשבון האחראים לדוחות הפיננסיים של הבנקים ואמורים להתריע במידה ויש מגמת ירידה‬

‫בתפקודם‪ ,‬תפקיד שלא ביצעו כנדרש ובזמן שהובילה לקריסת הבנקים ולגביית מיסים מהציבור בכדי‬

‫לצמצם את הנזקים ‪ .‬הסבר הופעתם בפני ועדת החקירה באמצעות התיאוריה הדרמטורגית של אירווינג‬

‫גופמן ( דרמטורגית מלשון דרמה ‪-‬משחק ) ‪:‬‬

‫גופמן השתייך לפרדיגמת האינטראקציוניזם הסימבולי ברמת מחקר מיקרו ‪-‬סוציולוגית הבוחנת מגוון‬

‫אינטראקציות חברתיות בחיי היום יום ‪ ,‬אותם דימה כחלק מעולם שכולו במה וכולנו (הפריטים) שחקנים בו‪.‬‬

‫רואי החשבון (הסטטוס ההישגי שלהם) העומדים בפני ועדת חקירה ‪-‬סטטוס ההישגי המשפיע על‬

‫התנהגותם של רואי החשבון בסיטואציה חברתית רשמית זו ‪ .‬כאשר רואי החשבון הגיעו לוועדה הם‬

‫העריכו את הגדרת המצב מראש בכדי להתאים את התנהגותם ותגובותיהם בהתאם לסיטואציה המאפשר‬

‫להם לנהל את הרושם והתדמית הרצויה להם בפני חברי הועדה‪ .‬אנשי הועדה מנגד בחנו את התנהגותם‬

‫ותגובותיהם של רואי החשבון בהתאם להגדרת המצב‪.‬‬

‫בהזדמנות החברתית שנוצרה בוועדת החקירה‪ ,‬רואי החשבון ניהלו רושם אותו גילמו בתפקידם הפורמלי‬

‫ובהתאם למצופה מהם‪ .‬לבוש רשמי‪ ,‬דיבור שקט ומקצועי‪ ,‬הצגת עובדות מקצועיות וכד' ‪ ,‬המהווה את‬

‫משחק התפקידים באזור הקדמי של במת משחק זו ‪ .‬משחק אותו ניהלו ברמה גבוהה תוך שזירה של‬

‫ביטויים מקצועיים בתשובותיהם ‪ .‬היצמדותם של רואי החשבון ועורכי דינם לנורמות ולכללים החברתיים‬

‫הנהוגים בתפקידם הפורמלי כנגד הנהלת הבנקים ‪ ,‬קריאת תגובות וערנות מבוקרת הבאים לביטוי ביחסי‬

‫גומלין חברתיים המצופים מרואי החשבון להפגין ערנות מבוקרת ‪.‬בהתאם לשאלות הועדה להם העדיפו‬

‫רואי החשבון להציג בעובדות שהיו נוחים להם‪ .‬התנהגות המעלה את השאלה האם רואי החשבון באמת‬

‫התנהלו באופן מקצועי ולא זיהו את קריסת הבנקים הצפויה או ששיחקו בתפקיד המשרת בעצם גוף שליש‬

‫אחר? רמת המשחק אותה הציגו בקדמת הבמה (בזמן הוועדה) של מקצועיות גבוהה מנוגדת לרמת‬

‫משחקם‪/‬תפקודם באזור האחורי של הבמה (לפני הגעתם לוועדה ) שהרי‪ ,‬דיווחיהם לא העידו על בעיה‬
 ‫מוקדמת בבנקים שהתרחשה בסופו של דבר‪ .‬ההתכוננות לשחק את משחקם באופן מקצועי ומושלם‬

‫בהתאם לאינטראקציה הממוקדת שבה עליהם להתייחס באופן ישיר לשאלות הוועדה תוך מודעות‬

‫לסיכונים הכרוכים בכך העלולים לעורר אי‪-‬הבנה לגבי מקצועיותם‪.‬‬

‫את רמת המשחק בקדמת הבמה אותה הציגו רואי החשבון בוועדה‪ ,‬ניתן לראות גם בביטויים שהם‬

‫"מוסרים" לחברי הוועדה‪ ,‬אליהם הם מודעים וערים באופן היצמדותם לכללים ולביטויים המקצועיים‬

‫ולנורמות המקובלות וזאת בכדי להטביע רושם מקצועי ואמין למרות שבפועל הדוחות המוקדמים שלהם לא‬

‫הצביעו על בעיה בבנקים שהובילה למשבר כלכלי‪ .‬בסיטואציה מתואר כי רואי החשבון הציגו מחוות‬

‫מאופקות ‪ ,‬דיברו בשקט ולבשו חליפות המצביעים על ביטויים "מסגירים" התואמים את הביטויים‬

‫ה"מוסרים" ‪ ,‬קיימת סימטריה בין הביטויים היכולה להעיד על אמינותם וכנותם של רואי החשבון מצד אחד‪.‬‬

‫אולם מצד שני ההתחמקות ממתן תשובות מסוימות והצמדות לביטויים ונהלים מקצועיים בלבד יכולה להעיד‬

‫על חוסר סימטריה בין הביטויים ‪ ,‬ולהעיד על רמת משחק גבוהה מאוד וניהול רושם שהוביל בסופו של דבר‬

‫למשבר כלכלי ‪.‬‬