‫יונה שרעבי – ‪024599342‬‬

‫מענה למבחן מבוא לסוציולוגיה‬

‫תשובה שאלה ‪2‬‬

‫להתרחבות בשנים האחרונות של שיטת העסקה באמצעות כלכלת פלטפורמה המאפשרת למעסיקים להתנער מכל‬
‫אחריות סוציאלית כלפי עובדיו‪ ,‬תהיה השפעה מרחיקה לכת על סולם המעמדות הקיימים‪ ,‬גידול משמעותי‬
‫בניעות החברתית האנכית‪ ,‬שינוי בסיווג המעמדי ולצמצום מספר המעמדות הקיים עקב השפעתה על מצבו בשוק‬
‫ומצבו בעבודה של האדם‪.‬‬

‫המעסיקים ‪ -‬בעלי החברות‪ ,‬ההון העוצמה והשליטה‪ ,‬יצמצמו הוצאותיהם על עובדים ויגדילו הכנסותיהם‪,‬‬
‫לעומת השפעה הפוכה על עובדים אשר יאבדו את עבודתם‪ ,‬מקצועם ואת ביטחונם הכלכלי‪ .‬הגורם המשפיע ביותר‬
‫על סיווג מעמדו (הכלכלי‪ ,‬החברתי והפוליטי) של האדם הוא העיסוק הכלכלי שלו‪ .‬עיסוקו ישפיע על רמת חייו‬
‫בכל התחומים‪ :‬השכלה‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה כלכלית‪ ,‬חברתית ופוליטית‪ .‬למעשה‪ ,‬כלכלת הפלטפורמה תגביר את‬
‫הניעות החברתית האנכית בהיררכית המעמדות משום שלפי גולדתרופ' יש לה השפעה על הסיווג המעמדי של‬
‫האדם שמושפע ממצבו בשוק‪ ,‬רמת השכר הביטחון התעסוקתי וסיכויו לקידום‪ .‬מגורם נוסף‪ ,‬מצבו בעבודה‪,‬‬
‫מידת השליטה‪ ,‬העוצמה והסמכות במקום העבודה המשפיעה עליו‪.‬‬

‫מעמד האליטה – זו קבוצה קטנה של בעלי הון‪ ,‬עוצמה ושליטה‪ .‬יש לציין שכלכלת הפלטפורמה תוביל לגידול‬
‫במעמד זה‪ ,‬הניעות החברתית האנכית‪ -‬ותוך דורית‪ ,‬תוביל כל בעל חברה לשפר את מצבו בשוק – צמצום הוצאות‬
‫והגדלת ההכנסות ואת מצבו בעבודה ‪ -‬כל השליטה‪ ,‬העוצמה והסמכות נמצאים בידיו‪ .‬באליטה הוותיקה תחול‬
‫ניעות בין דורית‪ ,‬שיטה זו תאפשר המשך הרחבת ושיפור עיסוקיהם מדור לדור‪.‬‬

‫מעמד שירותים – מאופיין בחוזי שירות תעסוקתי‪ ,‬מבעלי מקצועות חופשיים ומנהלים‪ ,‬לרוב בעלי יכולת כלכלית‬
‫גבוהה‪ .‬תחול לרוב ניעות חברתית תוך דורית כלפי מעלה‪ ,‬כך שהם ישפרו את מצב השוק ומצב העבודה שלהם‬
‫כמתואר במעמד האליטה‪ .‬מגמה זו תטשטש את הגבולות בין מעמד השירותים למעמד האליטה ותיצור מעמד‬
‫שולט רחב יותר‪.‬‬

‫מעמד הביניים – הגדול ביותר‪ ,‬מאופיין בצורות העסקה שונות‪ ,‬בידיהם שליטה חלקית בעיסוקיהם ומנגד חוסר‬
‫שליטה על המשאבים‪ .‬מעמד שיפגע הכי הרבה‪ ,‬במצבו בשוק ‪ :‬הכנסתו תרד מחוסר רלוונטיות‪ ,‬הביטחון‬
‫התעסוקתי יפגע ללא העסקה קבועה ואפשרויות הקידום‪ .‬במצבו בעבודה – תישלל ממנו כל שליטה שהייתה לו‬
‫בתפקידו ויהפוך לנשלט באופן מוחלט ע"י החברה בה יתאפשר לו לעבוד‪ .‬פגיעה שתוביל לניעות חברתית אנכית ‪-‬‬
‫תוך דורית‪ ,‬ירידה במעמד בחייהם‪ .‬התגברות הקושי בשינוי מעמדי בניעות בין‪-‬דורית ‪ -‬הפגיעה הכלכלית תוביל‬
‫לפגיעה בכל תחומי סגנון החיים‪ .‬הרוב במעמד זה ירד למעמד הנמוך‪.‬‬

‫המעמד הנמוך (פועלים ) ‪ -‬מאופיין בחוזי עבודה בין מעסיק למועסק‪ ,‬מעמד חסר אמצעים‪ .‬הרובוטיקה שוללת‬
‫ממנו אפשרות לעבודה‪ ,‬הפגיעה במצבו בשוק בדומה למעמד הביניים ובמצב העבודה יחסי המרות והשליטה מהם‬
‫סבלו רק יתעצמו כי מספר המתמודדים על תפקיד גדל מהצטרפות עובדים מהמעמד הבינוני‪ ,‬פגיעה בהישרדותם‪.‬‬
‫אפשרות לניעות חברתית בין‪-‬דורית ותוך דורית תיפגע מאוד‪.‬‬

‫התגברות והתרחבות כלכלת פלטפורמה יכולה להוביל לצמצום מספר המעמדות החברתיות לשני מעמדות‬
‫עיקריים המעמד השולט ‪-‬בעלי ההון להם השפעה עיקרית על המצב החברתי‪ ,‬הכלכלי והפוליטי במחברה‪.‬‬
‫והמעמד הנשלט ‪ -‬מעמד הפועלים‪ ,‬ללא יכולת שליטה‪ ,‬ללא זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ובעלי השפעה פוליטית‬
‫נמוכה מאוד‪.‬‬
‫יונה שרעבי – ‪024599342‬‬
‫תשובה לשאלה ‪3‬‬

‫את התכנסויות בפסטיבלים שונים בהם אנשים שמרביתם לא דתיים (מסורתיים) רוקדים‪ ,‬שרים ומקיימים‬
‫טקסים ניתן לשייך אותם כתנועה דתית חדשה השייכת לקטגוריית תנועות המאשרות עולם‪.‬‬

‫דת – מערכת תרבותית משותפת (ערכים‪ ,‬נורמות‪ ,‬אמונות ורעיונות משותפים המעניקים זהות משותפת לקבוצת‬
‫אנשים) של אמונות וטקסים (היבט התנהגותי בדת‪ ,‬פעילויות מיוחדות משותפות לקבוצת האנשים המאמינים)‪,‬‬
‫המעניקה תחושה של משמעות וייעוד מוחלטים (משמעות לחיים‪ ,‬באמצעות מתן הסבר משכנע למתרחש בזמני‬
‫מצוקה אישית) על ידי יצירת מושג של ישות קדושה ועל טבעית המצויה בכל‪.‬‬

‫תנועה דתית ‪ -‬התאחדות קבוצת אנשים שמטרתם להפיץ דת חדשה או פרשנות לדת קיימת‪ ,‬זו מעין תנועה‬
‫חברתית‪ ,‬בדרך כלל גדולות מקסטות אך אינן בררניות בבחירת חבריהם לתנועה‪.‬‬

‫הפסטיבליים הרוחניים הם חלק מסוגי קבוצות דתיות בעידן החדש (ניו אייג') המאופיינת כסוג תנועה המאשרת‬
‫את העולם‪.‬‬

‫פופולריות הפסטיבליים הרוחניים ותנועות דתיות חדשות בארצות המתועשות החלה לאחר מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ ,‬בארצות המערב קמו סוגים שונים של‪ :‬קבוצות‪ ,‬כתות‪ ,‬סקטות דתיות ורוחניות (מונהגות לרוב על ידי‬
‫מנהיג כריזמטי) ‪ -‬המכונות תנועות דתיות בעידן החדש‪ ,‬לצד הדתות הגדולות בזרם המרכזי ובמקרה המתואר‬
‫אלו הפסטיבליים הרוחניים המזוהים עם דתות מהמזרח (בודהיזם הינדואיזם)‪ .‬רוב חברי התנועה החדשה הינם‬
‫משכילים מהמעמד הבינוני שאינם נולדים לתוכה (מומרים)‪ ,‬אלא מצטרפים אליה בבגרותם מסיבות שונות ‪,‬כגון‪:‬‬
‫חוסר אמונם והערכתם של הצעירים במוסדות‪/‬רשויות וכלפי מומחים המזוהים עם המוסדות הדתיות‬
‫המסורתיות‪ ,‬תהליך הליברליזציה והחילון ו‪/‬או השינויים החברתיים המהירים ו‪/‬או גודלן העצום הגורם לתחושת‬
‫ניכור ובלבול‪ ,‬הובילו להתרופפות בנורמות החברתיות הדתיות המסורתיות ועוררו את הצורך של האדם לתחושת‬
‫שייכות‪ ,‬ביטחון‪ ,‬חיבור לערכיו ולהצטרף לתנועה דתית חדשה‪ .‬כאשר הצעירים מטיילים בעולם ואף בארצות‬
‫המזרח‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בישראל טיול אחרי צבא‪ ,‬נחשפים לתנועות דתיות חדשות ובמקרה זה לפסטיבליים הרוחניים‬
‫המאופיינים כתנועה המאשרת את העולם‪ .‬כלומר‪ ,‬תנועות חברתיות המדגישות את הרווחה הרוחנית ואינן‬
‫שוללות את העולם החיצוני החברתי‪ ,‬תנועות המציעות דרכים לשיפור ומימוש עצמי כגון‪ :‬יוגה‪ ,‬מדיטציה‬
‫שמקורם בדתות המזרח ומקורות פילוסופיים רוחניים נוספים‪ .‬אלו תנועות העידן החדש המתואמות עם העולם‬
‫המודרני‪ ,‬שמעודדות אנשים להתנסות בדרכים מעבר לערכים המסורתיים ולהכניס אליהם גיוון רוחני נוסף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬יהודי יכול להיות גם דתי וגם להשתתף בפסטיבליים הרוחניים‪ .‬כך שהתנועות מציעות ומאפשרות‬
‫התמזגות של רעיונות דתיים מסורתיים עם רעיונות מודרניים‪ ,‬ליברלים ולא דתיים‪.‬‬

‫הגידול בתנועות חדשות אלו כגון הפסטיבליים הרוחניים מצביעה על השינויים החברתיים החלים בעולם בעידן‬
‫המודרני הגלובלי‪ ,‬בו הגבולות בין מדינות‪ ,‬דתות‪ ,‬אוכלוסיות מטשטשים‪ .‬זאת כתוצאה מתהליך החילון שהוביל‬
‫להתרחקות מהדתות המסורתיות ועקב הצורך האנושי לשיוך חברתי ולתחושת רווחה רוחנית‪.‬‬

‫לפי דורקהיים הדת מבדילה בין קודש לחול‪ ,‬הצורך של האדם לתחושת שייכות ולקשר חברתי חזקים‪ ,‬שבאים‬
‫לידי ביטוי באמצעות הטוטם‪ ,‬הטקסים‪ ,‬הסמלים הדתיים בעבורו‪ .‬כמו אלו המתקיימים בפסטיבלים הרוחניים‪,‬‬
‫שיוצרים תחושה של סולידריות חברתית וקשר עם העל טבעי‪ ,‬הבאים לביטוי גם בתנועות הדתיות החדשות‬
‫בצורות ואופנים שונים‪ ,‬על אף שהתנועות הדתיות המסורתיות נחלשות‪.‬‬
‫יונה שרעבי – ‪024599342‬‬
‫תשובה לשאלה ‪4‬‬

‫הסבר תופעת השתתפות בתוכניות ראליטי באמצעות התיאוריה הדרמטורגית של אירווינג גופמן (דרמטורגית‬
‫מלשון דרמה ‪-‬משחק) ‪ :‬גופמן השתייך לפרדיגמת האינטראקציוניזם הסימבולי ברמת מחקר מיקרו‪-‬סוציולוגית‬
‫הבוחנת מגוון אינטראקציות חברתיות בחיי היום יום‪ ,‬אותם דימה כחלק מעולם שכולו במה וכולנו (הפריטים)‬
‫שחקנים בו‪.‬‬

‫בהזדמנות החברתית שנוצרה השתתפות בתוכנית ראליטי בהן מתחולל מעקב מצלמות צמוד החושף את‬
‫המשתתפים לקהל הרחב גם ברגעים אינטימיים‪ ,‬פוגע בניהול הרושם‪.‬‬

‫ניהול רושם ‪ -‬זו צורת התנהגות‪ ,‬באמצעותה אנשים בוחרים איזה רושם הם מעוניינים להשאיר על אנשים‬
‫אחרים ומה להסתיר מהם‪ .‬לפעמים באופן מודע ולפעמים לא‪ .‬בני האדם מתנהגים באופן שונה בסיטואציות‬
‫שונות‪ .‬בתוכניות הראליטי האדם המשתתף צריך "לעבוד" קשה יותר לטובת הרושם אותו הוא מעוניין להשאיר‬
‫על הקהל‪ ,‬על המשתתפים ולעיתים אף בלתי אפשרי‪.‬‬

‫משתתף בתוכנית ראליטי (סטטוס הישגי) מגלם בתוכנית תפקיד חברתי ‪ -‬ההתנהגות אותה אנו מצפים מאדם‬
‫לגלם בהתאם לתפקידו החברתי הנתפס‪ ,‬כמו שחקן בתיאטרון‪ ,‬לכל אדם יש מספר תפקידים שונים בהתאם‬
‫לסיטואציות ולציפיות החברתיות בהן הוא נמצא‪ .‬הוא מתאים את התפקיד בהתאם לסוג התוכנית בה הוא‬
‫משתתף‪.‬‬

‫גופמן משווה את התנהלות האנשים כשהם משחקים תפקיד חברתי להתנהלות של שחקנים בתיאטרון‪ ,‬בקדמת‬
‫הבמה או מאחורי הקלעים‪.‬‬
‫אזורים קדמיים ‪ -‬המקומות או האזורים החברתיים בהם אנשים מגלמים תפקידים פורמליים‪ .‬באזורים אלו‬
‫האנשים נמצאים בסביבה המבקרת אותם ואת התנהגותם ולכן עליהם להציג את התפקיד אותו הם משחקים‬
‫בצורה פורמלית‪.‬‬
‫אזורים אחוריים ‪ -‬המקומות או האזורים בהם אנשים מתכנסים ומכינים את עצמם לאינטראקציות בסביבה‬
‫הפורמלית‪ .‬באזורים האחוריים האנשים מרשים לעצמם לפרוק רגשות ולשחרר רסן מההתנהגות הפורמלית שהם‬
‫מגלמים באזורים הקדמיים‪ ,‬אזורים אלו מאפשרים התנהגות בלתי הולמת כמו שפה גסה ורישול‪.‬‬
‫בתוכניות הראליטי הגבולות בין האזורים קדמיים לאחוריים מטשטשים בעקבות החדירה של המצלמות‬
‫לפרטיות והמעקב לאורך זמן וימים שלמים‪ ,‬מקשה על המשתתפים לנהל משחק מוקפד כמו בקדמת הבמה‬
‫לאורך זמן‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪5‬‬

‫התיאוריה של "אי שקט חברתי" (בלומר)‪ ,‬תסביר את התארגנות התנועה החברתית ‪ ,J.S.D‬רעיון הקמתה שהחל‬
‫כתנועה אקטיבית (מכוונת כלפי חוץ)‪ ,‬המבקשת לשנות מהיסוד את הפסקת ייצור הנפט והגז‪ .‬כמו כן‪ ,‬מטרתה‬
‫לקדם את הפעילות האקולוגית באמצעות לחץ על הממשלה‪ .‬התעצמות התנועה נוצרה מתוך יסודות‬
‫אקספרסיביים (מופנים כלפי פנים) בכדי לעודד בני אדם בכל ארה"ב והעולם לשנות את הרגלי צריכתם‬
‫לאקולוגיים‪ .‬שינוי היכול להשפיע גם על ההתנהלות המוסדית ע"י תפקידי אנשים המתחלפים במהלך הזמן‪ ,‬אשר‬
‫עשויי להוביל להפסקת ייצור של גז ונפט‪.‬‬

‫בלומר יסביר את התארגנות והתעצמות התנועה במעבר דרך "מסלול חיים" ‪ :‬תסיסה חברתית‪ ,‬בעקבות תחושת‬
‫תרעומת של חלק מהציבור על הפגיעה באקולוגיה על ידי שימוש בנפט ובגז‪ .‬תסיסה המתפתחת להתעוררות‬
‫עממית ‪ ,‬תחושות אי הנחת הופכות לברורות ומוגדרות יותר כתוצאה מהמשך ייצור ושימוש בנפט ובגז‪ .‬זו מובילה‬
‫יונה שרעבי – ‪024599342‬‬
‫לארגון פורמאלי ‪ ,‬התארגנות חברתית מתואמת יותר הפועלת מחוץ לזרם הפוליטי‪ ,‬התארגנות המובילה למיסוד‬
‫התנועה ‪ ,‬הכרה בתנועה כתנועה חברתית וכחלק מהחיים הפוליטיים‪ .‬תנועת ‪ J.S.D‬מרחיבה את פעולותיה‬
‫באמצעות הפצת סרטונים ברשתות החברתיות ובתקשור‪.‬‬

‫תנועת ‪ J.S.D‬היא תנועה חברתית חדשה‪ ,‬הוקמה ב‪( 2022-‬תנועות חדשות התפרצו מאז שנות ה‪ 60-‬במאה ה‪, )20-‬‬
‫התארגנותה מעידה על " פרדוקס של הדמוקרטיה" ומוכיחה כי האנשים אינם אדישים למתחולל סביבם‪ ,‬למרות‬
‫האמון הפוחת בפוליטיקה המסורתית‪ .‬לתנועת ‪ J.S.D‬מאפיינים המבדילים אותה מתנועות חברתיות "ישנות"‬
‫והם‪:‬‬

‫בעיות חדשות ‪ -‬תנועה המתמקדת ב'איכות חיים' ולא לאינטרסים כלכליים חומריים‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬התנועה‬
‫דורשת הפסקת ייצור של נפט וגז‪ .‬למעשה‪ ,‬התנועה מובילה לשיפור האיכות האקולוגית בעולם‪ ,‬כך שאיכות‬
‫הסביבה תהיינה נקייה מרעלים‪.‬‬

‫צורות ארגוניות חדשות ‪ -‬תנועה ללא היררכיה או מנהיגות מרכזית‪ ,‬המפרסמת עצמה ברשתות חברתיות‬
‫מקוונות‪ ,‬מנצלת הזדמנויות ויוצרת פרובוקציות כדי להשאיר את התנועה ומטרתה על סדר היום‪.‬‬

‫דרכי פעולה חדשות ‪ -‬מבוססות על המדיה החברתית‪ ,‬מחאות והפגנות ללא אלימות תוך שימוש בסמלים‬
‫ובסיסמאות כדי לעורר תגובות רגשיות ציבוריות‪ .‬ראוי לציין כי התנועה מצהירה שמאבקה אינה אלים‪ ,‬למרות‬
‫שפעולותיה מלוות בהשחתה של רכוש‪.‬‬

‫קהל בוחרים חדש – קהל צעיר המשתמש ברובו בקשרים המתנהלים במדיה החברתית‪ ,‬כמו כן הפעילים‬
‫מהמעמד הבינוני‪ ,‬אשר קיימת אצלם האפשרות לקיים מאבק מסוג זה‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬התנועה החברתית החדשה ‪ ,J.S.D‬הפועלת נגד ייצור נפט‪ ,‬גז ופגיעה אקולוגית במאגרים בעולם‪ ,‬כך‬
‫שרצונה העיקרי הינו לשמור על הטבע והעולם בניגוד לתיעוש המודרני‪ .‬עובדה המעידה על השינויים החברתיים‬
‫המתחוללים בתקופה המודרנית ושהאדם מן השורה מאס בפוליטיקה הטומנת בחובה רדיפה אחר עושר כלכלי‬
‫בכל מחיר‪ ,‬תוך מתן לגיטימציה לחברות לייצור נפט וגז לפגוע במשאבים האקולוגיים ובאיכות הסביבה‪.‬‬