‫פרק ‪3‬‬

‫גישות פילוסופיות מרכזיות בחקר המדע‪ -‬פוזיטיביזם ואבולוציה חברתית‬ ‫‪‬‬

‫פוזיטיביזם‪ -‬גישה הטוענת שהטבע כולו פתוח לחקירה אובייקטיבית מדעית ‪ ,‬הסוציולוגיה צריכה לפעול‬
‫כמו מדעי הטבע‪ ,‬כלומר ביצוע מחקרים מדעיים המבוססים על תצפיות ועל איסוף נתונים וכך לנסח כללים‬
‫תיאורטיים וחוקים חברתיים‪ .‬המטרה להגיע לחקר האמת ‪ ,‬וככל שנבצע מחקרים נוכל לגלות יותר על‬
‫אמיתות החיים ולצבור ידע על העולם‪ .‬מטרת החוקרים להגיע לגרעין האמת במחקרים‪ .‬חוקרים‬
‫פוזיטיביסטיים ידועים‪ :‬דירקהיים‪ ,‬קונט‪ ,‬ספנסר‪.‬‬

‫קרל מרקס‪ -‬המהפכה הקפיטליסטית ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫גישת הקונפליקט ‪ -‬גישת הקונפליקט רואה בחברה שדה קרב של מאבקים ושסעים‪ ,‬ומתמקדת‬ ‫‪‬‬
‫בסוגיות של עוצמה‪ ,‬הבדלי כוח ומאבק באי‪-‬שוויון‪ .‬מאבק בין קבוצות שונות בעלי אינטרסים שונים‬
‫( בניגוד לגישה הפונקציונליסטית הטוענת למערכת חברתית השואפת לשיווי משקל חברתי‪ ).‬על‬
‫המשאבים המוגבלים כגון‪ :‬כסף‪ ,‬מעמד‪ ,‬השפעה‪ ,‬אדמות וכד' ‪.‬בוחנת תופעות חברתיות ברמת‬
‫המאקרו ‪ ,‬ונקודת המבט העיקרית בחברה היא הכלכלית ‪ .‬גישה שתשאל בכל סיטואציה מי‬
‫המרוויח העיקרי? מי הם בעלי העוצמה והשליטה? על אילו משאבים מתקיים המאבק ובין מי למי? ‪.‬‬

‫גישתו התיאורטית של מרקס המכונה גם מטריאליזם היסטורי ‪ ,‬הטוענת שהכוח המניע לשינויים היסטוריים‬
‫בחברה היא מלחמת המעמדות‪ .‬מטריאליזם( חומרניות היא היסוד לתופעות החיים בחברה) ההיסטורי‬
‫יתמקד באופן בו אנשים פועלים יחדיו כדי להתקיים ואיזה סוג עבודה תאפשר להם זאת‪ .‬הבסיס הכלכלי‬
‫הוא שגורם לשינויים חברתיים במהלך ההיסטוריה ולא הרוח‪ ,‬רעיונות או אידיאולוגיות‪ .‬מרקס טען ששיטת‬
‫הייצור מעידה על צורת החיים הדומיננטית בכל תקופה והקבוצות השולטות ‪,‬הדומיננטיות מכתיבות את‬
‫הרעיונות והנורמות החברתיות באופן מובנה‪.‬‬

‫ההשפעה של שיטת הייצור על החברה במהלך ההיסטוריה לפי מרקס‪ :‬בתקופה הקדומה אותה כינה‬
‫"קומוניזם פרימיטיבי " לא היו מעמדות ‪ ,‬כל המשאבים שהושגו היו שייכים לכלל החברה‪ .‬עם גידול שיטה זו‬
‫התפתחה שיטה שאפשרה בעלות פרטית על משאבים – שיטת הפיאודליזם‪ ,‬המבוססת על חלוקה מעמדית‬
‫בין בעלי האחוזות לאיכרים ואריסים חסרי קרקע ‪ .‬וזו התפתחה לחברה קפיטליסטית הנהוגה אף היום‬
‫הבנויה מ‪ 2-‬מעמדות עיקריים‪ :‬בעלי ההון (הקפיטליסטים‪/‬בורגנים) שהם בעלי השליטה ומעמד‬
‫הפועלים‪/‬פרולטריון הנשלטים על ידי בעלי ההון תחת יחסי ניצול וזאת בכדי שיוכלו להגדיל את הונם‪ .‬מרקס‬
‫מנבא כי מעמד הפועלים יתקומם כאשר תתרחש תודעה מעמדית המתנגדת לניצולם וזה יוביל לשיטת ייצור‬
‫שתקרא הקומוניזם המודרני שבו לא יהיו הבדלי מעמדות ושליטה המבוססת על העיקרון "כל אחד על פי‬
‫יכולתו‪ ,‬לכל אחד על פי צרכיו" ‪.‬‬

‫אסכולת פרנקפורט‪ -‬קבוצת תיאורתיכנים שפעלה בעיקר בגרמניה בשנות ה‪ 20-‬של המאה ה‪. 20-‬‬
‫הושפעה מרעיונותיו של מרקס ועסקה אף היא בקפיטליזם שיצר בחברה תרבות צרכנית‪ .‬טוענים שיחסי‬
 ‫העוצמה הלא שוויוניים בחברה מעקבים תקשורת אמיתית בחברה‪ .‬והתוצאה של הייצור הקפיטליסטי יצר‬
‫צרכים מזוייפים‪ ,‬חברה חסרת חשיבה ביקורתית‪ ,‬הצורכת מוצרים מיותרים ולא נחוצים‪.‬‬

‫יסודות הסוציולוגיה‬ ‫‪‬‬

‫הגישה הפונקציונליסטית – גישה סוציולוגית הרואה את החברה כמערכת אחת שלמה שכל חלקיה‬
‫פועלים בהרמוניה משותפת ליצירת חברה סולידרית ויציבה ‪ .‬מאמינים שלכל תופעה חברתית יש‬
‫תפקיד התורם להמשכיות ויציבות החברה בדיוק כמו גוף האדם שלכל אבר יש תפקיד לקיומו המלא‬
‫ולהמשכיותו של האדם‪ .‬גישה המדגישה את הקונצנזוס שיש בחברה‪ ,‬כלומר כל הפריטים מסכימים על‬
‫המטרות והנורמות החברתיות‪ .‬גישה הבוחנת את השאלות החברתיות ‪ :‬מה גורם ללכידות בחברה?‬
‫מה תפקידה של תופעה מסוימת? וכיצד כל אחד מהמרכיבים השונים תורמת לחברה הכוללת‬
‫והשלמה?‬

‫אמיל דירקהיים‪ (-‬המישור החברתי של המציאות)‪ -‬טען שתופעות חברתיות ניתן לחקור ברמת‬
‫המאקרו ולא על ידי התבוננות באינטראקציות חברתיות של הפרט‪ .‬המוסדות‪ ,‬התרבויות‪ ,‬הקבוצות‬
‫החברתיות יציבות יותר מעבר לפרט הבודד ולאינטראקציות בודדות ולכן התמקד בתופעות חברתיות‬
‫גדולות‪ .‬עובדות חברתיות אלו היבטים שונים של החיים החברתיים המעצבים את התנהגותו של הפרט‬
‫החי בתוך חברה נתונה‪ ,‬אלו חוקים ונורמות השומרות על הסדר החברתי ‪ ,‬הן מכתיבות לפרט כיצד עליו‬
‫להתנהג ומגבילות את חופש פעולותיו באמצעות ענישה ישירה ( כנסות‪ ,‬כליאה) ‪ ,‬דחייה חברתית (חרם‪,‬‬
‫נידוי ) וכד'‪ ,‬על אף שהפרט מאמין שהוא פועל מרצונו החופשי‪ .‬דירקהיים הדגיש את הסולידריות‬
‫החברתית ‪ ,‬לכידות ואחדות קבוצתית חברתית שלפריטים יש מטרות ואינטרסים משותפים לשמור על‬
‫חברה חזקה ומלוכדת‪ ,‬בספרו "חלוקת העבודה בחברה" הבחין בין סולידריות מכנית – לכידות‬
‫המאפיינת חברות מסורתיות (טרום תעשייתיות) ‪ ,‬רוב הפריטים בחברה עוסקים באותם עיסוקים‬
‫וקשורים זה בזה לדוגמא‪ -‬כולם עובדים בשדה ואוכלים אותו דבר‪ ,‬פועלים מתוך תחושת קרבה של‬
‫חוויות ואמונות משותפות ‪ ,‬פריט שאינו פועל בהתאם לנורמות המקובלות נענש באמצעות סנקציות‬
‫חברתיות שליליות ‪ ,‬אין מקום להתנגדויות אישיות ‪ .‬לבין סולידריות אורגנית – דפוס לכידות המאופיין‬
‫בחברות המודרניות המתועשות ‪,‬בהן חלוקת העבודה גדולה יותר ולכל פריט יש תחום התמחות משלו‬
‫הגורמת לתלות כלכלית חזקה בין הפריטים‪ ,‬הפרט לא יכול להתקיים בכוחות עצמו‪ .‬דירקהיים טען‬
‫שהסולידריות האורגנית יוצרת תלות הדדית וקשרים חזקים יותר בין הפריטים ומאפשרת איזון חברתי‬
‫טוב יותר בין הפרט לקולקטיב‪ .‬בניגוד לאחרים שטענו שהתיעוש המודרני הורס את הסולידריות‬
‫החברתית‪.‬‬

‫טלקוט פרסונס‪( -‬הפונקציונליזם הסטוקטורלי של המאה ה‪ -)20-‬התמקד בבעיות של הסדר‬

‫החברתי ובחן מה שומר על הסדר החברתי? למה החברה ממשיכה לשמור על יציבותה על אף שיש בה‬
‫פריטים שונים בעלי אינטרסים שונים? טוען כי תהליך החברות גורם לפריטים להפנים את הנורמות ‪,‬‬
‫הציפיות והדרישות החברתיות ולכן הפרט נענה לדרישות החברה‪ .‬פרנסוס אמר "החברה היא לא ישות‬
‫חיצונית לאדם ‪ ,‬אלא שהאדם מקבל את הציפיות שלה" ‪ .‬טוען שבכדי שחברה תוכל להמשיך ולהתקיים‬
 ‫‪,‬כל מערכת חברתית צריכה למלא פונקציות‪/‬תפקידים (פרדיגמת ‪ : ) AGIL‬הסתגלות חברתית‪-‬‬
‫החברה צריכה להיות מסוגלת להתאים את עצמה לסביבה (תפקיד המערכת הכלכלית) ‪ .‬השגת‬
‫מטרות‪ -‬החברה צריכה להציב לעצמה מטרות ודרכי פעולה להשגתן (תפקיד המערכת הפוליטית)‪.‬‬
‫אינטגרציה ‪ -‬צריך להיות תיאום בין המערכות השונות בחברה (תפקיד המערכת הקהילתית)‪ .‬דפוסים‪-‬‬
‫החברה צריכה להעביר מדור לדור את הערכים שלה (תפקיד מערכת החינוך‪/‬חיברות)‪.‬‬

‫רוברט מרטין – טען שיש לפתח תאוריה בהיקף בינוני ולא על כלל החברה(מאקרו) ולא על‬
‫אינטראקציות בין פריטים (מיקרו) אלה באמצע‪ .‬עשה הבחנה בין פונקציות גלויות לפונקציות סמויות‪.‬‬
‫פונקציות גלויות ‪ -‬הן מוכרות על ידי החברה‪ ,‬אלו תוצאות גלויות של מעשה כל שהו ‪ ,‬לדוגמא‪ -‬הפונקציה‬
‫הגלויה של בית הספר היא ללמד תלמידים ‪ ,‬אך יש לו גם פונקציות סמויות שהן היבטים שאינם‬
‫מפורשים וגלויים ‪ ,‬אינם מוצהרות אך מתקיימות בדיעבד (אותן הסוציולוג ירצה לחקור בעיקר) ‪ .‬בהמשך‬
‫לדוגמת בית הספר ‪ ,‬הפונקציה הסמויה יכולה להיות מפגש חברתי ומציאת חברים שזה פועל יוצא‬
‫מהפונקציה הגלויה‪ .‬מרטין טען שלא לכל תופעה חברתית יש תפקיד וקיים גם מצב של דיספונקציות אלו‬
‫תופעות שפוגעות בחברה ולא תורמים לה‪ ,‬מערערים את הסדר החברתי הקיים‪ ,‬אך העלאתה לתודעה‬
‫הציבורית תאפשר טיפול בא והפיכתה לפונקציה חיובית‪ .‬לדוגמא‪ -‬שימוש בבקבוקי זכוכית בחופי הים או‬
‫תאונות דרכים‪.‬‬

‫מקס ובר‪( -‬קפיטליזם ודת ) (מהגישה האינטרקציוניזם הסימבולי ) בחן את הגורמים המובילים לשינויים‬
‫חברתיים‪ .‬טען שאולם לגורם הכלכלי יש תפקיד חשוב‪ ,‬אך הוא לא העיקרי (כטענתו של מרקס) ויש גורמים‬
‫כגון‪ :‬רעיונות‪ ,‬ערכים ואמונות היכולים להשפיע ולשנות את פני החברה‪ .‬שהרי אם הגורם הכלכלי הוא‬
‫המניע לשינוי כטענת מרקס ‪ ,‬אז איך ניתן להסביר את העובדה שהקפיטליזם התפתח רק במערב ולא‬
‫במקומות אחרים ? ובר טוען בספרו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" כי הדת הפרוטסטנטית היא‬
‫זו שהובילה לשיטה הכלכלית הקפיטליסטית ‪.‬‬

‫בנוסף ‪,‬לשיטה הקפיטליסטית ‪ ,‬ההתפתחות המודרנית והשינויים החברתיים התקיימו בעיקר בעקבות‬
‫הרציונליזציה של הייצור כלומר ‪ ,‬התפתחות המדע והטכנולוגיה ‪ ,‬ארגון של החיים הכלכליים והחברתיים‬
‫באמצעות הבירוקרטיה כאמצעי ארגון בחברות גדולות ובר כינה שילוב של כל גורמים אלו רציונליזציה ‪.‬‬
‫עליה מבוססת החברה המודרנית ומשמעותה ‪ ,‬ועל בסיס ידע טכני רציונלי והמדע המתפתח תרם לכך‬
‫רבות‪ .‬השינויים בחברות המודרניות מושפעות מהרציונליזציה בכל התחומים בחיים ולא רק הכלכליים‪..‬‬

‫גישת האינטראקציוניזם הסימבולי‪ -‬גישה בניתוח סוציולוגי מיקרו‪ ,‬בוחנת יחסי גומלין בין יחידים‪,‬‬
‫אינטראקציות יומיומיות בין בני אדם ובביטויי הסמלים המוחשיים (כגון לבוש‪ ,‬תספורת )והסימבולים (כגון‬
‫ביטויי גוף )שתפקידם לעצב את החברה‪ .‬גישה זו תבחן כיצד האידיאלים מובילים את הפרט לנהוג באופן‬
‫מסויים והשפעתו על החברה כולה‪ ,‬כיצד הם מעצבים את המציאות סביבם‪ .‬בני האדם הם שמעצבים את‬
‫החברה ולא להיפך‪.‬‬
 ‫ג'ורג' הרברט מיד ‪ -‬טען שהאדם אינו נולד עם 'עצמי' באופן ביולוגי אלה העצמי הוא בעצם עצמי חברתי‬
‫שנוצר באמצעות האינטראקציות החברתיות בין אישיות לאורך כל תקופת חייו של האדם‪ .‬דוגמא‪ -‬הזהות‬
‫של תלמיד היא תוצר של אינטראקציות שיש לו בבית הספר עם גורמים שונים‪ :‬מורים‪ ,‬מנהלים‪ ,‬תלמידים‬
‫אחרים ואף מהחברה החיצונית הסובבת אותו‪ :‬אופן התייחסות הוריו להיותו תלמיד‪ ,‬המשפחה‪ ,‬הסביבה‪.‬‬

‫ארווין גורפמן‪ -‬טען שלכל פרט בחברה יש תפקיד אותו הוא משחק בהתאם לסיטואציה ‪ ,‬המציאות‬
‫החברתית היא במת תיאטרון ‪,‬העולם הוא במה ואנו שחקנים בו (ניתוח דרמטורוגי) ‪ .‬ארווין בחן‬
‫אינטראקציות חברתיות בין אישיות בתוך מוסדות כגון‪ :‬מוסד לחולי נפש‪ ,‬ואת האופן בו אנשים מציגים את‬
‫עצמם בחברה‪.‬‬

‫פנומנולוגיה (גישה אינטראקציוניסטית) – גישה הבוחנת תופעות חברתיות וכיצד האדם חווה אותם‪.‬‬
‫אלפרד שוץ – התמקד בחוויות היום יום של האנשים וכיצד מחוות והתייחסויות אנושיות בסיטואציה הופכות‬
‫אותן למובנות מאליהן ול 'גישה טבעית' לאדם ולסביבתו‪ .‬במטרה להבין כיצד זה קורה ומה ההשפעתם על‬
‫החברה‪ .‬בחן כיצד אנשים מסווגים באופן שגרתי את חוויותיהם על פי ניסיונם מחוויות קודמות העוזרים לנו‬
‫לארגן את עולמנו ולנבא התנהגויות סביבנו‪ .‬לדוגמא‪ -‬כשאנו פוגשים אדם זר ברחוב ומייחסים לו תכונות‬
‫מבלי להכיר אותו 'הוא נראה אדם נחמד' 'הוא נראה מפחיד ומסוכן' ‪ .‬הנטייה של האדם לחשוב שכל‬
‫הסובבים אותו חושבים אותו דבר הופך את תפיסתנו החברתית לדבר טבעי‪ ,‬וכך ההיבטים החברתיים‬
‫הופכים לטבעיים כמו שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬נורמות‪ .‬הסקנה בסיווג ובניבוי התנהגות כאשר אנו מצמידים‬
‫סטריאוטיפים ושופטים אנשים בהקשר לקבוצה חברתית אליה הוא משתייך ‪ ,‬יכולה להוביל לגזענות‪,‬‬
‫סקסיזם‪ ,‬יחס שלילי לקבוצות מיעוט כגון נכים‪.‬‬

‫אתנומתודולוגיה (גישה אינטראקציוניסטית)‪ -‬שיטה החוקרת איך חברי חברות מסוימות 'ילידים' בונים את‬
‫העולם החברתי שלהם‪ .‬בוחנת אם השיטות בהן משתמשים בני האדם כדי להבין את הנאמר‬
‫באינטראקציות יום יומיות‪ .‬במגעים בין בני אדם ובמשמעותם‪ .‬הרולד גרפינקל ואהרון סיקורל מתחו‬
‫ביקורת קשה על הגישה הפונקציונלית הסטרוקטורלי של פרנסוס ‪ ,‬גרפינקל טען שפרנסוס התייחס לאנשים‬
‫כ‪' -‬מסוממי תרבות' ‪ ,‬מתייחס לאנשים כפסיביים שרק סופגים אליהם באמצעות 'סוכני חברות' את‬
‫ההתנהלות החברתית המקובלת ‪ .‬גרפינקל אף חלק על דירקהיים שטען 'שיש לחקור את העובדות‬
‫החברתיות כאילו הן דברים מוחשיים ' לטענתו זו אמורה להיות נקודת המוצא ולא הנחת הייסוד של מחקר‬
‫אתנומתודולוגי שמטרתו העיקרת לבחון כיצד אנשים משתייכים לחברה מסוימת והם אלו שיוצרים את‬
‫העובדות החברתיות‪.‬‬

‫דילמות תיאורטיות‬

‫מהי דילמה תיאורטית וציין אלו דילמות יש‬

‫דילמה תיאורטית היא ביטוי למחלוקת בין הגישות הסוציולוגיות השונות ‪,‬לכל אחת מהן נקודת מבט שונה‬
‫על המציאות החברתית ‪ .‬נקודת מבט המשקפת את עקרונות הגישה והאופן בו היא רואה את ההתפתחות‬
 ‫החברתית והאופן בו החברה מתקיימת ומתנהלת ‪ .‬אלו דילמות שאינן ניתנות לפתרון ‪ ,‬התשובה היא‬
‫בהתאם לנקודת המבט‪ ,‬ובראיה סוציולוגית אין נקודת מבט‪/‬תשובה נכונה יותר או פחות‪.‬‬

‫להלן ‪ 4‬הדילמות המרכזיות ‪:‬‬

‫בנושא מבנה חברתי ופעולה אנושית‪ -‬דילמה המתייחסת לשאלה האם האדם הוא תוצר של‬ ‫‪.1‬‬
‫החברה‪ ,‬פועל כתוצאה מהשפעותיה או שהוא יצירתי המשפיע על החברה ושולט בהתנהגותו? ובר‪,‬‬
‫וגישות האינטראקציה יטענו שהפרט הוא יצירתי ושולט בהתנהגותו והחברה היא תוצר של‬
‫התנהגותו ‪ .‬ואילו דירקהיים מהגישה הפונקציונליסטית יטען שלחברה יש כוח השפעה על הפרט‪.‬‬
‫היא זו שקובעת ומציבה גבולות להתנהגותו של הפרט ‪.‬‬
‫דילמה השואלת האם החברה מבוססת על הסכמה וקונצנזוס או על קונפליקט ושסעים? דירקהיים‬ ‫‪.2‬‬
‫מהגישה הפונקציונליסטית ידגיש את הצורך החברתי לשמור על קונצנזוס ועל ההרמוניה והסדר‬
‫החברתי ‪ .‬ואילו מרקס מהגישה המרקסיסטית ‪ ,‬גישת הקונפליקט ידגישו את האי‪-‬שוויון ‪ ,‬המאבקים‬
‫והשסעים בין קבוצות שונות בחברה ‪.‬‬
‫דילמה השואלת מה תפקידו של המגדר בניתוח הסוציולוגי? שאלה המתייחסת להבדלים בין גברים‬ ‫‪.3‬‬
‫לנשים בחברה‪ .‬האם צריך להתייחס לנושא המגדר כקטגוריה נפרדת? הסוציולוגים הקלאסיים‬
‫הראשונים שהיו גברים לא התייחסו להבדלים מגדריים ולהשפעה היכולה להיות בחלוקה כזו‬
‫בניתוח הסוציולוגי ‪ .‬מתעוררת שאלה נוספת ‪ ,‬האם יש הבדל מגדרי בכל התרבויות? שאלה‬
‫המתייחסת להתפתחות החברתית המודרנית עליה עונים בתיאוריות המאוחרות שבהן יש‬
‫התייחסות להבדלים מגדריים‪.‬‬
‫דילמה השואלת מה הגורמים שמעצבים ומשפיעים על התהוותן של החברות המודרניות ? הגישה‬ ‫‪.4‬‬
‫המרקסיסטית רואה בגורם הכלכלי כגורם עיקרי המוביל לשינויים בחברה ‪ .‬ואילו ובר טוען שלא רק‬
‫הגורם הכלכלי אלה גם גורמים אידיאולוגים ‪ ,‬דת ‪ ,‬פוליטיקה ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחות‬
‫החברה המודרנית‪ ,‬במחקרו על האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם הראה כיצד הדת‬
‫והאידיאולוגיה יצרו את הכלכלה הקפיטליסטית‪.‬‬

‫כיצד התעוררה הדילמה התיאורטית הקשורה לפעולה אנושית ולמבנה חברתי‪ ,‬פרט‪.‬‬

‫הדילמה התיאורטית הקשורה לפעולה האנושית ולמבנה החברתי התעוררה מרעיונותיו של דירקהיים הטוען‬
‫כי החברה גוברת על הפרט‪ ,‬פעולותיו של הפרט מוגבלים ותלויים בחברה‪ .‬החברה היא זו שמציבה גבולות‬
‫התנהגותיים ‪ ,‬נורמות וחוקים והפרט פועל על פיהם ‪ .‬רבים תמכו ברעיון זה אך היו גם מתנגדים לו וטענו‬
‫שהחברה היא לא ישות קולקטיבית ולכן לא ניתן לחקור אותה‪ ,‬החברה היא תוצר של פעולותיו והתנהגותו‬
‫של הפרט באופנים שונים‪ .‬סוציולוגים רבים ובניהם תומכי גישת האינטראקציה טוענים כי החברה היא תוצר‬
‫של פעולותיו והתנהגותו של הפרט באינטראקציות החברתיות היום יומיות השונות‪ ,‬בסמלים ובמשמעויות‬
‫החברתיים המשפיעים על התרבות בחברה ומעצבים אותה‪.‬‬
 ‫אין תשובה חד משמעית מי צודק ומי לא בדילמה זו ‪ ,‬לא ניתן להגיע לפתרון שהרי לכל אחד נקודת מבט‬
‫שונה ‪ ,‬אך עדיין ההשקפות השונות לא ממש מנוגדות זו לזו וניתן לקשור ביניהן ועם זאת לא נוכל לטעון בו‬
‫זמנית ששתיהן נכונות‪.‬‬

‫איפה ניתן למקם כל גישה לדילמה התיאורטית בנושא מבנה חברתי ופעולה אנושית? (במבנה או‬
‫בפעולה אנושית)‬

‫גישת הקונפליקט‪ -‬גישה המדגישה מעמדות ומאבקים כלכליים בתוך החברה‪ .‬ממוקמת יותר לכיוון המבני‬
‫של החברה‪ .‬המבנים החברתיים הם אלו המשפיעים על מעמדו של הפרט ועל הסיכויים שלו לשנות את‬
‫מעמדו‪ .‬טוענים שיש ‪ 2‬מעמדות עיקריים ‪ ,‬בעלי ההון ומעמד הפועלים וכל ‪ ,‬בכל מעמד הפרט פועל בהתאם‬
‫לגבולות מעמדו החברתיות‪ .‬המעמד אליו הוא משתייך יכתיב את פעולותיו והתנהגותו ‪ .‬המבנה המעמדי‬
‫הוא שמכתיב את המציאות ומשנה אותה‪ .‬מרקס הציג את השינויים שהתחוללו בחברה במהלך ההיסטוריה‬
‫כתוצאה מהשפעת המבנה הכלכלי ‪.‬‬

‫הגישה הפונקציונליסטית ‪ -‬גישה הממוקמת בצד המבני של הדילמה‪ .‬גישה הטוענת שהחברה גוברת על‬
‫הפרט‪ ,‬החברה היא שקובעת מהם גבולות ההתנהגות המקובלים של הפרט והפרט פועל בהתאם לגבולות‬
‫ולנורמות החברתיות המוכתבות לו‪ .‬דירקהיים ציין שהעובדות החברתיות הם אלו שמכוונות את הפרט כיצד‬
‫עליו להתנהג בחברה‪ .‬החברה משולה לגוף האדם שכל חלקיו פועלים יחד בהרמוניה ומסייעות לו לשמור על‬
‫יציבותו ושלמותו לאורך זמן‪.‬‬

‫גישת האינטראקציוניזם הסימבולי‪ -‬ממוקמת בצד הפעולה האנושית ‪ .‬מדגישים את משמעות והשפעת‬
‫הסמלים על החברה והתרבות‪ ,‬האינטראקציות היום יומיות של הפרט משפיעות אף הן ‪ .‬בני האדם הם אלו‬
‫שיוצרים את המציאות החברתית‪ .‬האדם הוא טיפוס פעיל ומשפיע ולא פסיבי העומד מן הצד ומקבל על‬
‫עצמו את התכתיבים החברתיים מבלי לפעול ולהגיב‪.‬‬

‫גישות פמיניסטיות ‪ -‬גישות הקרובות יותר למבנה בדילמה זו‪ .‬גישות אלו מתייחסות למבנים החברתיים‬
‫הנשלטים על ידי גברים ולהם השפעה על התרבות והחברה‪ .‬מדגישים את ההבדלים המגדריים וההשפעה‬
‫החברתית שיש להם‪ .‬טוענות כי בראש פירמידת המבנה החברתי נמצאים הגברים ורק לאחר כל דירוגם‬
‫השונים ידורגו הנשים בהתאם לחלוקה המעמדית התרבותית אליה הן משויכות ‪.‬‬

‫הקביעה שנקודת המוצא של הדימיון הסוציולוגי צריכה להיות פרשנות שאנשים נותנים למצבים‬
‫מסוימים‪ ,‬והם יכולים לפעול באופן עצמאי והציפיות החברתיות לא קובלות אותם למסגרת של כללי‬
‫התנהגות ‪ .‬אחת הביקורת על קביעה זו שהיא מתעלמת מתפקיד המבנים החברתיים ‪ .‬הסבר את‬
‫השפעת המבנים החברתיים לפי דיקהיים וגידנס – מה משפיע יותר המבנה החברתי או הפעולה‬
‫האנושית?‬

‫הקביעה שנקודת המוצא של הדמיון הסוציולוגי צריכה להיות פרשנות שאנשים נותנים למצבים שהם חווים‬
‫וכיד הם מסבירים את מניעיהם ‪ .‬אנשים יכולים לפעול באופן עצמאי ולהחליט על מהלכיהם לפי הבנתם‬
 ‫ותפיסתם‪ .‬הציפיות החברתיות לא בהכרח קובלות אותם לצורת התנהגות ספציפית‪ .‬אחת הביקורות על‬
‫קביעה זו שהיא מתעלמת מהתפקיד של המבנה החברתי שיש לו השפעה על עיצוב התנהגותנו‪ .‬לפריטים‬
‫יש יכולת בחירה כיצד לפעול ולהתנהג‪ ,‬אולם הציפיות החברתיות והמבנים בחברה משפיעים על בחרתנו‬
‫והתנהגותנו ‪ ,‬כגון‪ :‬כלכלה‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬תרבות‪ ,‬חינוך וכד'‪.‬‬

‫דירקהיים‪ -‬בגישתו הפוזיטיביסטית ‪ ,‬טוען שהחברה היא מערכת המורכבת מחלקים הקיימת ביניהם‬
‫מערכת של יחסי גומלין‪ .‬גישה הבוחנת את הגורמים מרכיבים החברה ואת פונקציות (תפקיד) מבנים אלו ‪.‬‬
‫החברה היא מערכת מלוכדת ויציבה הבנויה ממבנים הפועלים יחד בהרמוניה ולהם מטרה הישרדותית‬
‫משותפת לקידום הסולידריות ‪ ,‬הלכידות והיציבות החברתית לאורך זמן‪ .‬לחברות יש ממשות משל עצמן והן‬
‫יותר מסך הפעולות והאינטרסים של הפריטים ‪ ,‬כלומר לחברה כמבנה יש השפעה גדולה יותר מאשר‬
‫לפרט‪ .‬דירקיים טוען כי עובדות חברתיות מכתיבות וקובעות את התנהגותו ופעילותו של הפרט בחברה‪.‬‬
‫העובדות החברתיות מגבילות את טווח פועלו של הפרט ומציבות גבולות ונורמות התנהגותיות מקובלות‪,‬‬
‫ומענישה באמצעות ענישה ישירה (מאסר) או דחייה (חרם) פריטים הפועלים בניגוד לנורמות החברתיות‬
‫המקובלות‪ .‬ואילו האדם אינו תופס כי מדובר בכפייה וחושב שהוא פועל מתוך בחירה אישית ולא מציפיות‬
‫מצפיות וכללי התנהגות חברתיים‪ .‬התבוננות סוציולוגית ברמת המאקרו‪.‬‬

‫גידנס‪ -‬תיאוריית המבנה (סטרוקטורציה) – התמקד בהתנהלות החברתית הנפרשות על פני זמן ומרחב‪.‬‬
‫טוען כי החיים החברתיים הם יותר מפעולות אקראיות של אדם בודד ברמת המיקרו ‪ ,‬אבל הם נקבעים‬
‫באופן חלק י גם על ידי כוחות‪/‬מבנים חברתיים ולכן לא ניתן להבין אותן רק מהתבוננות בהן ברמת המאקרו‪.‬‬
‫קיים קשר והשפעה בין הבנה החברתי להתנהגות האישית‪ ,‬המבנים החברתיים הם תוצאה של התנהגות‬
‫הפריטים אולם הם גם מכתיבים את התנהגותם של הפריטים ‪ ,‬הפריטים אמנם הם תוצר של תרבות‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫מבנה חברתי‪ ,‬אמונות ונורמות אך בד בבד הם יכולים לפרש באופן עצמאי ערכים אלו ולתרגם אותם‬
‫למעשים ‪ .‬גידנס טוען שהפעילות היום יומית של הפריטים יוצרות מחדש פעם אחר פעם את המבנים‬
‫החברתיים‪ .‬שהרי בהכרח 'המבנה' ו'הפעולה' קשורים זה בזה ‪ ,‬מבנים חברתיים מעצבים את התנהגות‬
‫האדם אך ובאותה נשימה גם התנהגות האדם מעצבת את המבנים החברתיים‪.‬‬

‫לא נוכל לקבוע כי נקודת המוצא של דיון סוציולוגי צריך להיות פרשנות מכריעה בין מצב בו האדם יכול‬
‫לפעול באופן עצמאי ללא השפעת הציפיות החברתיות שהרי יש השפעה של גבולות התנהגות חברתיים על‬
‫הפרט ‪,‬לבין פרשנות הפרט למצב היא תוצר של תרבות ‪ ,‬חינוך ומבנה חברתי‪ .‬דיון סוציולוגי צריך לקחת‬
‫בחשבון כיצד המבנים החברתיים משפיעים על הפריטים ואיך הפעולה של הפרט משפיעה ויוצרת מחדש‬
‫את המבנים החברתיים לאורך זמן‪.‬‬

‫תיאוריות סוציולוגיות אלו מסייעות לנו להבין את הקשר בין מבנה לסוכנות בהתנהגות האנושית תוך שימוש‬
‫בדימיון הסוציולוגי ‪.‬‬

‫פרטו על הדילמה התיאורטית הקשורה לקונצנזוס וקונפליקט‬

‫דילמה תיאורטית השואלת האם בחברה מתקיים קונצנזוס ‪ ,‬הסכמה או שיש בחברה קונפליקטים ושסעים ?‬
‫ישנן גישות סוציולוגיות כגון הגישה הפונקציונליסטית המדגישות את הסדר וההרמוניה המתקיימים בחברה‬
‫ותפקידו של הפרט לשמור על שלמותה ויציבותה לאורך זמן‪ .‬החברה יציבה למרות השינויים המתחוללים‬
‫בה כתוצאה מהסולידריות המתקיימת בה‪ .‬דירקהיים השווה את החברה לגוף האדם שכל חלקיו פועלים‬
‫יחדיו ותורמים אחד לשני ‪ ,‬במידה וחלק אחד יפגע זה ישפיע על תפקוד כל המערכת‪ .‬כמו בחברה ‪ ,‬כדי‬
‫שהחברה תוכל להתקיים לאורך זמן בהרמוניה וקונצנזוס על כל חלקי החברה ופריטיה לפעול בשיתוף‬
‫פעולה ובהתאם לחוקים‪ ,‬כללים והנורמות החברתיות שנקבעו לשם שמירת הקונצנזוס‪.‬‬

‫לעומת זאת ‪ ,‬גישת הקונפליקט ‪ ,‬המרקסיסטית ידגישו את השסעים ‪ ,‬המאבקים והקונפליקטים הקיימים‬
‫בחברה‪ ,‬את חוסר שווי המשקל הקיים בה‪ .‬כאשר כל קבוצה חברתית נאבקת על האינטרסים שלה‪ ,‬על‬
‫המשאבים הכלכליים המוגבלים ומנסה להשיגם ולשמרם‪ .‬הגישה המרקסיסטית טוענת שהחברה מורכבת‬
‫מקבוצות שונות בתחומים שונים שהם בעלי אינטרסים שונים ‪ ,‬חברה המחולקת למעמדות שלהם משאבים‬
‫לא שוויוניים ‪ .‬אי‪-‬שוויון זה מובל למחלוקות‪ ,‬למאבקים וקונפליקטים‪ .‬מרקס טען כי רק כאשר תתקיים הכרה‬
‫מעמדית ותתחולל התקוממות בקרב מעמד הפועלים יתחולל שינוי חברתי שוויוני‪.‬‬

‫לא ניתן להכריע בדילמה זו מי צודק ומי לא‪ .‬לכל גישה יש נקודת מבט שונה אך לא בהכרח מוטעית ‪ .‬למרות‬
‫המחלוקות בין הגישות עדיין יש קשר ביניהן ונקודות מבט משותפות‪ .‬גישות אלו אינן מנוגדות זו לזו לחלוטין‪.‬‬

‫איפה ניתן למקם כל אחת מהגישות הסוציולוגיות בדילמת הקונצנזוס או הקונפליקט?‬

‫הגישה הפונקציונלית – ממוקמת לצד הקונצנזוס בדילמה זו‪ .‬גישה המדגישה את ההרמוניה בחברה‪ ,‬לכל‬
‫אחד מחלקי החברה יש תפקיד כדי לשמור על הקונצנזוס יציב לאורך זמן‪ .‬בדיוק כמו גוף האדם שלכל אחד‬
‫מחלקיו יש תפקיד התורם לתפקודו השלם‪ .‬כך גם בחברה‪ .‬על הפרט לפעול בהתאם לחוקים‪ ,‬לנורמות‪,‬‬
‫ולגבולות החברתיות כדי לשמור על איזון חברתי לאורך זמן‪ .‬וכל פרט המערער את יציבותה החברה תנקוט‬
‫בסנקציות שליליות כדי להרחיקו ‪.‬‬

‫גישת הקונפליקט – ממוקמת לצד הקונפליקט בדילמה זו ‪ .‬מדגישה את המאבקים בין הקבוצות השונות‬
‫בחברה‪ ,‬את החוסר שוויון ביניהן‪ ,‬מאבקים על המשאבים הכלכליים בעיקר ‪ ,‬על אינטרסים מנוגדים ‪.‬קבוצת‬
‫בעלי ההון בחברה להם יש את הכוח והשליטה ‪ ,‬האם אלו הקובעים את הכללים החברתיים ‪ .‬ישנם מאבקים‬
‫בין קבוצות שונות כגון‪ :‬מאבקים חברתיים‪ ,‬פוליטיים ‪ ,‬תרבותיים ‪.‬‬

‫גישת האינטראקציוניזם הסימבולי ‪ -‬גישה זו יכולה לנוע בין שני צידי הדילמה בין קונצנזוס לבין קונפליקט ‪.‬‬
‫גישה הבוחנת יחסי גומלין בין הפריטים בחברה על ידי ניתוח הסמלים‪ ,‬השפה הקיימים במערכת‬
‫החברתית‪ .‬מדגישים את האינטראקציה בין הפריטים והשפעתה על התרבות והחברה ועל שיווי המשקל בין‬
‫הקבוצות בחברה ‪ .‬האינטראקציה החברתית יכולה לשמר את הקונצנזוס הקיים בחברה או מנגד לגרום‬
‫לקונפליקטים ומתחים חברתיים‪.‬‬
‫גישות פמיניסטיות ‪ -‬ממוקמות לצד הקונפליקט בדילמה זו‪ .‬מדגישות את ההבדלים המגדריים‪ ,‬את שליטתם‬
‫של הגברים בעמדות הכוח בחברה ומעמדה הנמוך של האישה‪ .‬המאבקים על זכויות לשוויוניות בחברה‬
‫ובתרבויות השונות ‪.‬‬

‫ישנן שלוש רמות סוציולוגיות לניתוח תהליכים חברתיים ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫רמת המקרו – סוציולוגיה ‪:‬‬
‫ניתוח מערכות חברתיות בקנה מידה גדול ‪,‬של חברות שלמות (מדינות‪ ,‬משטר‪ ,‬דת‪ ,‬גלובליות) ברמה זו‬
‫מתייחסים לניתוח של תהליכים רחבים ארוכי טווח ‪-‬לדוגמא ‪ -‬ניתוח של תהליך הגלובליזציה הכלכלית‪,‬‬
‫הגורמים התפתחות דתות חדשות וכד' המשפעים על חברה שלמה‪ .‬בנוסף‪ ,‬זו רמת ניתוח של מערכות‬
‫חברתיות גדולות‪ ,‬מערכת פוליטית‪ ,‬מערכת ביטחונית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬דתית ועוד‪ .‬החשיבות ברמת המאקרו הינה‬
‫ההבנה של הרקע המוסדי של מערכות אלו והרקע לתהליכים המיוחדים והשפעתם על חיי החברה לאורך‬
‫זמן‪ .‬קיים קשר הדוק בין רמת המקרו סוציולוגיה לרמת המיקרו סוציולוגיה‪.‬‬
‫רמת המיקרו ‪ -‬סוציולוגיה ‪:‬‬
‫בנקודת מבט זו מתייחסים לניתוח ההתנהגות היום יומית בסמלים ובאינטראקציות בין בני האדם בקבוצות‬
‫חברתיות קטנות הנערכות פנים מול פנים במצבים חברתיים ספציפיים‪ ,‬רמת ניתוח הנוגעת בכל הרמות‬
‫בחברה – מנהלים‪ ,‬עובדים פשוטים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬סטודנטים ועוד‪ .‬לניתוח האינטראקציות הבין אישיות הללו‬
‫ישנה תרומה רבה להבנת דפוסים מוסדיים שונים שהם הבסיס לכל צורות הארגון החברתי בלי קשר לגודלן‪.‬‬
‫קיים קשר ישיר בין רמת ניתוח המיקרו לרמת ניתוח המקרו‪.‬‬
‫רמת הביניים ‪:‬‬
‫ברמה זו רואים את ההשפעות החברתיות של שתי הרמות הקודמות יחדיו‪ .‬ההתייחסות הינה לרמת‬
‫החברה והקהילה בנושא ספציפי המשפיע חברתית עליה‪ ,‬כגון‪ :‬ערים‪ ,‬קהילות ספציפיות ייחודיות ‪ .‬ברמה זו‬
‫בוחנים את ההשפעה שיש לרמת המקרו כמו תהליכי הגלובליזציה הכלכלית וההשפעה שיש לרמת המיקרו‬
‫– כיצד היחיד או קבוצות חברתיות מושפעות ומתמודדות עם שינויים אלה‪ .‬ברמת הביניים נערכים מחקרים‬
‫ברמת הקהילה של החיים החברתיים‪ ,‬במטרה להבין את ההשפעה ‪ ,‬השילוב ומערכת היחסים הנוצרת בין‬
‫רמת המאקרו לרמת המיקרו‪.‬‬

‫‪:‬השאלות שניתן לשאול לגבי התופעה החברתית של קיומם של חסרי בית בכל אחת מרמות הניתוח הן‬

‫ברמת המקרו‪ :‬מהם הגורמים החברתיים שהובילו לתופעת מחוסרי הדיור בישראל ? האם הוקמו משרדים‬
‫ממשלתיים לטיפול בתופעה? מה הגורמים לעליה‪/‬ירידה בתופעת מחוסרי הבית הישראל? כיצד החברה‬
‫מתמודדת עם חוסר איזון זה מול מחוסרי הבית לבין הנורמה המקובלת ? איך בא לידי ביטוי המאבק‬
‫בתופעת מחוסרי הבית בישראל? על אילו משאבים נאבקים מחוסרי הדיור בישראל ואל מול אלו גורמים?‬
‫האם הממשל מקצה משאבים לטיפול בתופעה זו בישראל או שומר את משאביו למאבקים פוליטיים‬
‫המקדמים את מעמדו ? מיהם גופי הפיקוח המטפלים בתופעה זו ומהם דרכי הפעולה שהם מבצעים לטובת‬
‫סיוע ומיגור התופעה ?‬
 ‫ברמת המיקרו‪ :‬אילו אינטראקציות מתקיימות בין גופי הרווחה למחוסרי הדיור בדרום תל אביב ? מה‬
‫מאפיין את האינטראקציות הקיימות בין מחוסרי הדיור בדרום ת"א? מה מאפיין את יחסי הגומלין בין מחוסרי‬
‫הדיור לבין האנשים הנורמטיביים החיים בדרום ת"א? איזה מערכת סמלים רווחת באינטראקציה בין‬
‫? מחוסרי הדיור החיים באותה קהילה? כיצד מתבצעת האינטראקציה של מחוסרי דיור בדרום ת"א‬

‫ברמת הביניים‪:‬‬

‫מה הגורמים החברתיים שהובילו לריכוז מחסרי בית בדרום בתל אביב ?האם החברה פועלת לקידום זכויות‬
‫מחוסרי הדיור בקהילת מחוסרי הדיור בדרום ת"א? האם קיימות תנועות חברתיות לקידום מעמדם של‬
‫? מחוסרי הדיור בדרום בתל אביב ? מהי ההשפעה של מחוסרי הדיור על תושבי דרום תל אביב‬

‫השינויים מרחיקי הלכת באופי החברה והסוציולוגיה‬

‫* שוויון מגדרי ותיאוריה פמיניסטית‬

‫הסוציולוגים הקלאסיים הראשונים שהיו גברים לא התייחסו להבדלים מגדריים ‪,‬התעלמו מסוגיות של נשים‬
‫ולהשפעה היכולה להיות בחלוקה כזו בניתוח הסוציולוגי‪ ,‬ונקודת המבט החברתית הייתה גברית השינויים‬
‫החברתיים הובילו סוציולוגים ובתוכם הפמיניסטית לבחון מחדש את המציאות ולפתח תיאוריות חדשות‬
‫יותר‪ .‬בין היתר לעלייתן של תנועות הנשים (הפמיניזם) והשפעתן על גם על הסוציולוגיה ולמתקפה על‬
‫ההטיה הגברית בתיאוריות ובמתודולוגיות החברתיות ‪ ,‬ובמושא ההתעניינות של הסוציולוגיה‪ .‬הגישה‬
‫הפמיניסטית מדגישה את מרכזיותו של המגדר בניתוח העולם החברתי שהרי מדובר ביותר ממחצית‬
‫האוכלוסייה בעולם‪ .‬מביאות נקודות מבט סוציולוגיות נוספות ‪,‬מדגישות את חשיבות ההבדלים בין נשים‬
‫לגברים כתוצר חברתי ותרבותי ונקודות המבט השונות ביניהם‪.‬‬

‫הידע הסוציולוגי שלנו בנוי על סמך תפיסות גבריות של העולם החברתי והדבר מוטעה ומטעה שהרי כל‬
‫הסוציולוגים הקלאסיים היו גברים ‪ .‬עמדות הכוח והסמכות נמצאות בידי גברים ‪,‬האינטרס של הגברים‬
‫לשמור עליהן ולהנציח את מעמדם ואת ההסדרים הקיימים ולשמר את עמדתם וכוחם בחברה‪ .‬עובדה‬
‫המעוררת קונפליקט בין קבוצת הגברים לקבוצת הנשים ‪,‬קבוצות בעלות אינטרסים ומאפיינים שונים‪.‬‬
‫בטלר טוענת כי המגדר אינו קבוע אלא נזיל‪ ,‬קשור לשאלה מה אנשים עושים ולא מה שהם‪ .‬טוענת‬
‫שהחברה היא זו שיצרה הבדלים בתפקידים המגדריים ‪ ,‬תפקידים שאנו מייחסים להבדלים בין המינים ואנו‬
‫משחקים אותם בהתאם לציפיות החברתיות ואנו יכולים להתנגד לשחק תפקיד זה ‪.‬לדוגמא‪ -‬ההנחה‬
‫שאימהות מטפלות טוב יותר בילדים מאשר האבות (שהרי גם האבות יכולים לתפקד נהדר בתפקיד זה)‪ ,‬זו‬
‫בעצם החלטה חברתית כדי שהנשים ייקחו את תפקיד זה ‪ .‬פלודי העוסקת בזהות המגדרית של גברים ‪,‬‬
‫טענה כי ההנחה שגברים שולטים בכל התחומים היא מיתוס ‪ ,‬ולא ניתן לטעון תכונות גבריות ביולוגיות‪ .‬ניתן‬
‫להבחין כיום ב"משבר של גבריות" גברים החשים חוסר חשיבות ונטולי כבוד עצמי שלא חווים עוצמה‬
‫חברתית ‪ ,‬זאת בין היתר בגלל הצלחת הנשים בעיקר בתחום התעסוקתי‪ ,‬השינויים בשוק העבודה‪,‬‬
 ‫התפתחות טכנולוגיית המידע שהפכה משרות גבריות רבות למיותרות ופתוחות גם למגזר הנשי‪ ,‬המעבר‬
‫למגזר שירותים שיצר "פמיניזציה של מקומות העבודה"‪ .‬הפמיניזם של שנות ה‪ 60-‬עסק בעיקר בשוויון‬
‫הזדמנויות‪ ,‬אך התיאוריה של ימינו שואלת מהם גברים ונשים והאם קיימת ישות מגדרית‪.‬‬

‫שיווין מגדרי ותיאוריה פמיניסטית שאלה ‪ 3‬ג'‪.‬‬

‫אכן נראה כי עבודתה של מרטינו הסוציולוגית הראשונה והעובדה שגידנס הקדיש לה מקום בספרו‬
‫עולה בקנה אחד עם ההטיה הגברית ‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬בפתח דבריו של גידנס מחבר הספר מייחס חשיבות לסוציולוגים שראויים לחשיבות ואינם קיבלו‬
‫הערכה מספקת בעבור עבודתם שכן‪ ,‬הם אינם קיבלו את הזדמנות הראויה להפוך לסוציולוגים מקצועיים‬
‫וזאת בשל העובדה המגדרית ‪ -‬כי היו נשים או בני מיעוטים גזעיים‪ .‬עוד מוסיף גידנס שגם אלו שקיבלו‬
‫הזדמנות לא אחת‪ ,‬עבודתם זכתה לזלזול ולגלוג ואף להתעלמות מוחלטת מצד הסוציולוגים האחרים חרף‬
‫העובדה כי עבודתם הייתה יכולה להוות פריצת דרך בעולם הסוציולוגיה‪ .‬גידנס מייחס חשיבות רבה למגדר‬
‫וגורס בתפיסתו כי המגדר אכן נוגע לכל דבר ועניין בחברה ומייחס חשיבות למגדר לכל אורך הספר אותו‬
‫כתב‪..‬‬
‫העובדה שגידנס הקדיש מקום למרטינו בספרו מעידה על החשיבות של דרכיה‪ ,‬על הגילוי והתרומה לאורך‬
‫הדרך וכן על היותה אבן דרך לסוציולוגיה שלא זכתה לכבוד המגיע לה – רק מעצם היותה אישה‪ .‬כך‬
‫לדוגמה מכנה גידנס את הכותרת – מחקריים קלאסיים – מייסדים נשכחים של הסוציולוגיה?! כלומר‪,‬‬
‫בעיני גידנס מרטינו הינה סוציולוגית מעורכת שתבעה הישגים מרשימים בדרכה ומה שהבדיל אותה‬
‫מסוציולוגים אחרים – לא היה מאשר מינה‪ .‬כך לדוגמה טענה מרטינו‪ :‬שמחקר של חברה חייב להביא‬
‫בחשבון את כל היבטיו‪ ,‬לרבות מוסדות המפתח הפוליטיים והמוסדות הדתיים והחברתיים ובנוסף‪ ,‬עמדה על‬
‫דעתה שכל ניתוח של חברה חייב לכלול התבוננות בחייהן של נשים‪ .‬שכן‪ ,‬כפי שרשמתי בסעיף ב'‪ ,‬הידע‬
‫הסוציולוגי שלנו בנוי על סמך תפיסות גבריות של העולם החברתי ואלו מטעים את החברה‪ .‬טענותיה של‬
‫מרטינו הם אבן דרך להתבוננות היום על החברה ולשינוי שחל בה‪.‬‬

‫התפיסות הפוסט‪-‬סטרוקטורליזם והפוסט‪-‬מודרניים להבנת העולם החברתי המשתנה‬ ‫‪‬‬

‫במהירות‪.‬‬

‫פוסט סטרוקטורליזם‪ -‬מישל פוקו השפיע רבות על הסוציולוגיה ומדעי החברה‪ .‬הציג ובחן את השינויים בין‬
‫החשיבה בעבר לבין החשיבה המודרנית‪ ,‬טען כי הקמת מוסדות חברתיים מודרניים כגון בתי כלא ‪ ,‬בתי‬
‫ספר וכד' יש להם תפקיד מרכזי על המשמעת והפיקוח החברתיים ומוכיחים שלרעיון 'חירות הפרט' הנאור‬
‫יש צד אחר‪ .‬טען כי במערכות אלו קיים קשר הדוק בין עוצמה‪ ,‬אידיאולוגיה ושיח ‪.‬שאלת העוצמה‪ -‬כיצד‬
‫יחידים וקבוצות כופים את מטרותיהם אל אחרים ? (סוגיה מרכזית בסוציולוגיה) ‪ .‬פוקו טען כי העוצמה‬
‫פועלת באמצעות השיח ‪ .‬השיח‪ -‬דרכי דיבור וחשיבה על נושאים מסוימים בחברה‪ .‬זהו משטר של ידע‬
‫המגדיר את מה מותר ומה אסור לומר‪ .‬פוקו טוען כי בעלי העוצמה הם המשפיעים על עיצוב השיח‬
‫הדומיננטי בחברה באמצעות הידע אותו הם מכתיבים באופן הפועל לטובת האינטרסים שלהם ‪,‬בעלי‬
 ‫העוצמה משפיעים על הידע שלנו ‪ .‬השיח משתנה מחברה לחברה ולאורך תקופות‪ ,‬מגדיר מהי פעילות‬
‫מקובלת ומה סוטה ‪ ,‬משמש כארכיאולוגית הידע ‪.‬לדוגמא – הימי הביניים השיח על השיגעון ראה‬
‫במשוגעים כבלתי מזיקים ואך כבעלי יכולות נבואיות ואילו בחברה המודרנית השיח הרפואי על שיגעון רואה‬
‫בה כמחלה הדורשת טיפול‪ .‬השיח משפיע גם על נקודות מבט שונות ‪ ,‬לדוגמא – תיאור לוחמי גרילה ‪,‬‬
‫נקודת מבט אחת תציג אותם כלוחמי חופש והאחרת כטרוריסטים‪.‬‬

‫הפוסט ‪-‬מודרניים (יצרה תפנית בתיאוריה החברתית )‪ ,‬טוענים שהתיאוריות הסוציולוגיות הגדולות של‬
‫מרקס ושל ובר כבר לא רלוונטיות לתקופה המודרנית ‪ ,‬לטענתם החברה מושפעת מאמצעי התקשורת‬
‫בעיקר אינטרנט הגורמת לנו להתנתק מהעבר שלנו ולכן קשה לדבר על סוציאליזם (בניגוד למרקס שטען‬
‫שהחברה המודרנית מתקדמת לקראת חברה סוציאליסטית ) ‪ .‬החברה המודרנית היא רבגונית המאפשרת‬
‫מגוון תרבותי בתוכה‪ ,‬חברה גמישה וסובלנית לאחר והשונה‪ .‬הפרט בחברה המודרנית לא מחויב לחברה‬
‫ולתרבות ממנה הגיע ‪ .‬בעקבות השינוי בחברה לא ניתן לנתח אותה בהתאם לתיאוריות הסוציולוגיות‬
‫הקלאסיות‪ .‬טוענים כי אין אמת אחת יש מספר פרשנויות שונות למדע ולכן אין משמעות בבחינת ערכים של‬
‫תופעה ולרצף הכרונולוגי היסטורי שלה‪ .‬לא ניתן לשפוט מה נכון ומה לא כי אין דבר כזה‪ .‬את הידע בעולם‬
‫ניתן לדמות לבצל‪ ,‬ממנו ניתן להשיל גלד אחרי גלד שלאף אחד מהם אין חשיבות מיוחדת ואין לו גרעין‬
‫מהותי של אמת‪.‬‬

‫ז'אן בורדיאר‪ -‬טוען כי התקשורת הרסה את יחסינו עם העבר ויצרה עולם ריק מתוכן וכאוטי‪ ,‬החיים‬
‫החברתיים מושפעים מהתקשורת מהאותות והדימויים המגיעים ממנה כמו בתוכניות טלוויזיה ‪ .‬חלק גדול‬
‫מעולמנו הפך ליקום מדומה בו אנו מגיבים לדימויי תקשורת במקום לאנשים אמיתיים ‪.‬‬

‫זיגמונט באומן ‪ -‬אנו חיים בעולם פוסט‪-‬מודרני ‪ ,‬הסוציולוגיה המודרנית לא יכולה לנתח כנדרש וכיאות עולם‬
‫זה‪ .‬מודרניות נזילה ‪ -‬מתאר את העולם כמצוי בזרימה ובחוסר ודאות מתמידים‪ ,‬על אף הניסיונות להשליט‬
‫בו סדר‪.‬‬

‫יורגן הברמס‪ -‬מבקר את רעיות הפוסט מודרניות‪ ,‬טוען כי תהליך המודרניות הוא פרויקט שלא נשלם‪ -‬אנו‬
‫צריכים להרחיב ולפתח אותו‪ -‬לחתור ליותר דמוקרטיה ‪ ,‬חירות‪ ,‬רציונליות‪ .‬טוען כי הפוסט‪-‬מודרניסטים היו‬
‫פסימיסטים ותבוסתנים‪.‬‬

‫גלובליזציה‪ ,‬סיכונים ו 'נקמת הטבע'‬ ‫‪‬‬

‫מהם עיקרי התיאוריות הסוציולוגיות המתייחסות לשינויים החברתיים בעקבות הגלובליזציה‬

‫מנואל קסטלס‪ -‬כלכלת הרשת ‪ :‬מזוהה עם הגישה המרקסיסטית ועסק במושג כלכלת הרשת – כלכלה‬
‫התלויה בקשרים באמצעות התקשורת האלקטרונית והממוחשבת הגלובלית שהיא יוצרת ‪ ,‬הקפיטליסטים‬
‫תלויים בתקשורת זו ‪.‬‬
‫בתקופתו של מרקס הכלכלה הקפיטליסטית הייתה תלויה בפועלים שעבדו בייצור ובמפעלים‪ .‬קסטלס קינה‬
‫את הכלכלה החדשה שאנו כבר לא שולטים בה באופן מלא "אוטומטון" ‪ ,‬כלכלה המבוססת בעיקר על‬
‫תקשורת אלקטרונית ‪ ,‬ממוחשבת ואינטרנט ‪ .‬בנוסף טען שהזהות האישית של האדם גם היא משתנה ‪,‬‬
‫התקשורת האלקטרונית גרמה שהזהות האישית הפכה להיות חשופה ופתוחה יותר ומתגבשת לא בהקשר‬
‫עברו של האדם אלה בהתאם לאינטראקציות שהוא יוצר עם אחרים‪ .‬קסטלס לא מרחיב בנושא המגדר את‬
‫התייחסותו לשינויים בזהו האישית והאופן בו האדם מגדיר את עצמו בבחירתו מתוך האפשרויות להגדרת‬
‫מגדר רחבות יותר ‪ ,‬אין אב‪-‬טיפוס מסוים של גבר גברי או אישה נשית‪.‬‬

‫אנתוני גידנס‪ -‬על רפלקסיביות חברתית‪ :‬מתייחס לשינויים הטכנולוגיים המתחוללים בעולם ומכנה זאת‬
‫"עולם בדהירה" ‪,‬עולם שיש בו הרבה סיכונים וחוסר וודאות שלמרות קיומם טוען גידנס שאנו צריכים לתת‬
‫אמון במערכות הגלובליות הסובבות אותנו‪ .‬בניגוד לעבר בו חיינו בקהילה קטנה ומוכרת בה נוצרה מערכת‬
‫של אמון באנשים המוכרים ‪ .‬בחברה הגלובלית כיום שהאינטראקציה בין אנשים חוצה גבולות ומדינות אנו‬
‫צריכים לתת אמון "במערכות מופשטות" במערכות המפקחות על איכות המוצרים והשירותים אותם אנו‬
‫צורכים‪ .‬בעבר בחברות המסורתיות לפרט היה ברור יותר כיצד להתנהג בחברה ‪ ,‬המסורות והמנהגים היו‬
‫ברורים וידועים ‪ ,‬לעומת זאת בעידן החדש האפשרויות גדולות ורחבות יותר מה שמצריך מאיתנו להיות‬
‫רפלקסיביים חברתיים‪ ,‬כלומר לבחון ולבדוק היטב מה נכון וכיצד נכון להתנהג ואיך לא ‪ .‬לדוגמא‪ -‬בעבר היה‬
‫ברור שגבר מתחתן עם אישה והם מקימים יחד משפחה‪ ,‬ואילו בעידן החדש ישנן צורות משפחה רבות‬
‫אפשריות ‪ ,‬שני אבות וילדים‪ ,‬שתי אימהות וילדים‪ ,‬חד הוריים ועוד‪ .‬ולכן עלינו להיות רפלקסיביים ולקבל‬
‫החלטה נכונה מתוך האפשרויות השונות והרבות שהחברה הפוסט‪ -‬מודרנית מציעה לנו‪.‬‬

‫אולריך בק‪ -‬פוליטיקה אקולוגית בעידן של סיכון ‪ :‬שולל את הפוסט‪-‬מודרניזם‪ .‬שהרי אנו לא חיים בעידן‬
‫ש"מעבר למודרני"‪ ,‬אלא אנו צועדים לקראת "מודרניות שניה"‪ ,‬אך בפועל התכוון לאותו דבר ‪ .‬בספרו הוא‬
‫עוסק בסיכונים המאפיינים את המודרניות השנייה‪ ,‬את החברה הפוסט מודרנית ‪.‬סיכונים בעלי אופי חדש‬
‫אותן יצרו המדע והטכנולוגיה ‪ ,‬משמע סכנות שהאדם יצר ולא הטבע בלבד‪ .‬אלו סכנות שאינן מוגבלות‬
‫בזמן‪ ,‬במקום‪ ,‬משך השפעתן גדול מאוד ‪ ,‬ואינן מוגבלות לחברה ספציפית ‪ ,‬אלו סכנות גלובליות‪ .‬לדוגמא‪-‬‬
‫פצצות גרעיניות ‪ ,‬פצצות אטום יכולות לפגוע בכל הרמות החברתיות ללא הבחנה בין מעמדות ‪ .‬כדי‬
‫להתמודד עם סיכונים גלובליים אלה ולהשליט סדר נדרש שיתוף פעולה בין המדינות ‪ ,‬שיתוף פעולה גלובלי‬
‫טוען בק‪ .‬אם כך לפי בק הסכנות מתייחסות ל‪ -‬שהמדע והטכנולוגיה יצרו‪ ,‬סכנות גלובליות ללא גבולות של‬
‫זמן ומקום‪ ,‬וסכנות הנובעות בהחלטות היום יומיות שלנו ‪.‬‬

‫מה הטיעונים המשותפים לשלושת החוקרים ?‬

‫שלושת החוקרים דנו בשינויים שהחברה עוברת בעידן המידע והטכנולוגיה והסכנות הכרוכות בהם‪ .‬מציינים‬
‫את החסרונות והיתרונות שמביאה הגלובליזציה‪ .‬דנים על מקומה של מדינת הלאום בעידן זה ובשליטתה‬
‫בשוק הגלובלי ובצורך במאמצים משולבים של ארצות וארגונים בינלאומיים בעלי אינטרסים משוטפים על‬
‫מנת לווסת את הקפיטליזם הבין לאומי ‪ .‬טוענים כי‪ :‬העידן הטכנולוגי הוביל לשינויים כלכליים וחברתיים‬
‫המשפיעים על העולם והסביבה‪ ,‬הטכנולוגיה משנה את מערך הכוחות בין אדם‪-‬למכונה בפן הכלכלי ‪ ,‬עידן‬
‫זה מביא איתו חוסר שליטה וחוסר וודאות על עתיד החברה‪ .‬לפי קסטלס ‪ ,‬אנו כבר לא שולטים באופן מלא‬
‫בכלכלה ואף לא בזהות האישית שלנו‪ ,‬עידן המידע משפיע על התפיסה המגדרית ‪,‬על עיצוב זהות האדם‬
‫ועל הכלכלה העולמית והשינויים שהיא עוברת‪ .‬גידנס טוען שהחברה המודרנית איבדה את האמון בגלל‬
‫האינטראקציה החברתית שהשתנתה ‪,‬כיום החברה צריכה לבחון מחדש היבטים על החיים שבעבר היו‬
‫ברורים‪ .‬חוסר האמון הביא לשינויים במדינות הלאום‪ -‬כוחם והשפעתם על הפרט קטנה‪ .‬בק טוען ‪,‬ששלב‬
‫המודרניות החדשה אליו העולם צועד מלא בסיכונים ואי וודאויות‪ .‬החברה בעידן הטכנולוגי היא חברת סיכון‬
‫ואנו צריכים לנהל סיכונים על מנת להתגבר על הכאוס שעתיד לבוא‪.‬‬
 ‫תשובה לשאלה ‪ :1‬ממן ‪11‬‬ ‫‪‬‬

‫מטרת הסוציולוג להבין ולפרש את התנהגות האדם בחברה ‪ ,‬מעבר לברור ולמובן מאליו תוך הסתכלות‬
‫בתופעה חברתית בהקשר הרחב שלה ‪,‬שימוש בדמיון סוציולוגי‪ .‬לתופעה החברתית של שימוש בסמים‬
‫ואלכוהול בקרב בני נוער בעולם המערבי ובישראל יישנם הסברים מנקודות מבט שונות ‪ .‬תופעה המדגישה‬
‫את נקודת המחלוקת בין הגישות בשאלה‪ ,‬האם האדם הוא רק תוצר של החברה או שהוא יצירתי?‬

‫לפי גישת הפונקציונליזם (דירקהיים)‪:‬‬

‫גישה הטוענת שיש לחקור תופעות חברתיות ברמת המקרו‬ ‫‪-‬‬

‫מדגישה את השפעת החברה על הפרט‪ ,‬הפרט לומד ונענה לדרישות ולנורמות החברתיות ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מדגישה שלכל קבוצה חברתית יש פונקציה‪/‬תפקיד כאשר המטרה היא לשמור על לכידות חברתית‬ ‫‪-‬‬
‫ועל שיווי המשקל במערכת החברתית‪.‬‬

‫דירקהיים היה מסביר את תופעת שימוש בסמים‪/‬אלכוהול בקרב בני נוער כי זו עובדה חברתית (דרכי‬
‫חשיבה‪ ,‬תחושה והתנהגות‪ ,‬שיש להן ממשות משל עצמן מעבר לחייהם ותפיסותיהם של הפריטים‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫החברה היא זו שקובעת את גבולות ההתנהגות של הפרט) שהיא מחוץ לנורמה המקובלת‪ .‬שיש לה גם כוח‬
‫כפיה (ענישה פיזית או סמלית) הנער‪/‬ה יצטרפו לשימוש המזיק כדרך חיפוש להשתייך לקבוצה חברתית‬
‫(למרות שלכאורה הבחירה לכך היא אישית ‪ ,‬בפועל החברה היא זו שמכתיבה התנהגות זו‪ .‬ואילו הפרט‬
‫מייחס לעצמו את בחירותיו)‪ ,‬החברה מרחיקה קבוצה זו באמצעות חוקים וענישה כגון ‪ :‬מוסדות נוער‪ ,‬בתי‬
‫כלא ‪ ,‬כדי לשמור על האיזון החברתי ‪ .‬את העובדה החברתית הזו ניתן להסביר במידת הסולידריות‬
‫החברתית המתקיימת בחברה‪ ,‬מאחר והחברה המערבית מאופיינת לרוב בסולידריות אורגנית שבה‬
‫קיימת תלות כלכלית וחברתית בין הפריטים ‪ ,‬הפרט לא יכול להתקיים בכוחות עצמו (סביבה עצמאית‬
‫ולחוצה) ‪ ,‬במידה והייתה סולידיות מכנית המאפיינת חברות קדם תעשייתיות בא האדם משתייך לחברה‬
‫מתוך ערכים משותפים ‪ ,‬מצפון קולקטיבי‪ -‬ערכים לרוב דתיים והחברה מענישה על כל סטייה מהנורמות‬
‫במקובלות ‪ ,‬כלומר תמיכת החברה והאיום בענישה הייתה מונעת‪/‬מצמצמת התפשטות תופעה זו כי ערכי‬
‫החברה חזקים יותר מהערכים של הפרט‪.‬‬

‫לטענתו ‪ ,‬בחברה בה מתקיימת סולידיות חברתית ולכידות חברתית ‪ ,‬הפרט משתלב במערכת חברתית‬
‫בעלת נורמות וערכים חברתיים והפיקוח חברתי ידחה כל תופעה הפוגעת בלכידות החברתית ובשיווי‬
‫המשקל החברתי‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬לפי גישת האינטראקציוניזם (מקס ובר)‪:‬‬

‫סוציולוגים בגישה זו טוענים שיש לחקור תופעות חברתיות ברמת המיקרו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫מגדישה את חיי היום יום בחברה‪ ,‬האינטראקציות בין בני אדם הבאים לידי ביטוי בסמלים‬ ‫‪-‬‬
‫( מוחשיים ‪ /‬סימבולים) ותפקידן בעיצוב החברה‪.‬‬
‫מדגישה את הפעולה האנושית ויחסי הגומלין בין יחידות חברתיות תבחן כיצד האידיאלים מובילים‬ ‫‪-‬‬
‫את הפרט לנהוג באופן מסוים ומשפיע על החברה כולה‪.‬‬

‫‪ .‬ובר יסביר את תופעת שימוש בסמים‪/‬אלכוהול בקרב בני נוער שההתרחקות מהדת ומהמסורת במהלך‬
‫השנים ‪ ,‬הובילה חברה קפיטליסטית המאמינה בעבודה קשה וצבירת הון ‪ ,‬וממשיך בכך כל החיים‪ .‬החברה‬
‫המודרנית מבוססת על רציונליזציה (ארגון החיים החברתיים והכלכליים לפי עקרונות יעילות ובסיס טכני‬
‫רציונאלי ‪ ,‬אשר יצרה "טיפוס אידיאלי" ( דגם של מספר תכונות שמייצגות תופעה חברתית מסוימת ‪,‬‬
‫המאפשרת לסוציולוג להשוות באמצעות אב‪-‬טיפוס זה תופעות חברתיות דומות) אב‪-‬טיפוס חברתי המייצג‬
‫מקובלות חברתית‪ ,‬הרפתקנות‪ ,‬חדשנות‪ ,‬עצמאות עם חיים מלאים בהתנסויות וריגושים‪,‬ובמקרה זה נער‪/‬ה‬
‫המתנהג בהתאם לנורמות החברתיות ואינו משתמש בסמים ואלכוהול האסורים אף בחוק ‪ .‬בעקבות‬
‫ההתרחקות מהדת ‪ ,‬מערכים ‪ ,‬אמונות ומנהגים‪ ,‬גרמו לתחושת תלישות וצורך בהשתייכות חברתית ‪ ,‬ומנגד‬
‫הרצון ‪,‬השאיפה והלחץ להשיג ולהיות ה"טיפוס האידיאלי" הובילו את הנוער לדה‪-‬הומניזציה – דיכוי הרוח‬
‫בקרב הצעירים ודרכים שגויות להשגת הדרישות החברתיות ‪ ,‬שימוש בסמים ואלכוהול כדי להתקבל לחברה‬
‫דומה שתקבל אותם אף אם אינם מייצגים את הטיפוס האידיאלי המותאם לנורמות החברתיות‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪ :2‬ממן ‪11‬‬

‫שאלתנו משקפת את אחת מנקודות המחלוקת הסוציולוגיות העיקריות ‪ :‬קונצנזוס או קונפליקט? ‪ .‬את נושא‬
‫הרצון (לכאורה) למימוש גיוון תעסוקתי ויתרונותיו (השאלה למי?) בחברות הייטק ואחרות ‪ ,‬מה הסיבות‬
‫שהובילו לכישלונו בישראל ומי עומד מאחוריהן ? נבחן האמצעות הדמיון הסוציולוגי בהתאם לשתי גישות‬
‫סוציולוגיות בעלות השקפה שונה לאותה תופעה חברתית ‪.‬‬

‫מדיניות הגיוון התעסוקתי על פי הגישה הפונקציונליסטית ‪:‬‬

‫טלקוט פרנסוס שהתמקד בבעיות של הסדר החברתי יטען‪ ,‬שהמערכת החברתית בישראל היא מערכת‬
‫מפולגת לשני מעמדות (חברות) ‪:‬אוכלוסיית המרכז הנהנת ממעמד יוקרתי וגבוהה בהיבטי החיים העיקרים‬
‫– הכלכלי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הפוליטי ובחינוך‪/‬השכלה‪ ,‬ומצד שני אוכלוסיית הפריפריה המקופחת בכל היבטים אלו‪.‬‬
‫אלו שני מערכות נפרדות המתפקדות בשותפות כדי לשמור על האיזון החברתי המתקיים בה כתוצאה של‬
‫הפנמת הנורמות והציפיות החברתית אצל הפריטים בתהליך חברות שהונהג במשך תקופת זמן ארוכה‬
‫(גיוון תעסוקתי יוכל להתקיים בתהליך חברות הפוך לקיים)‪.‬‬

‫לדוגמא‪ -‬בהיבט ההשכלה‪/‬רכישת מקצוע – רוב החברות היוקרתיות וההייטק מוקמות במרכז הארץ‪,‬‬
‫עובדה הגורמת לאוכלוסיית המרכז להתאים את עצמה לסביבה באמצעות ‪ ,‬רכישת השכלה ‪ ,‬הכשרות‬
‫ומקצועות המתאימות לדרישות חברות אלו המשפרות את קבלתם לעבודה בהם ‪ ,‬לקבלת שכר גבוהה‬
‫ולשיפור רמת החיים שלהם ‪ .‬מנגד‪ -‬באזורי הפריפריה רוב מקומות העבודה הם מפעלי ייצור ‪ ,‬שחלק גדול‬
‫מתפקידי העבודה בהם לא מצריכים השכלה‪ ,‬הכשרות מקצועיות מיוחדות‪ ,‬והאוכלוסייה מתאימה את עצמה‬
‫"לדרישות" אלו המובילות לקבלת שכר נמוך ( הצורך להתקיים) ולרמת חיים נמוכה ‪ ,‬הנשמרת לאורך זמן‬
‫בתהליך של הפנמת הציפיות והנורמות החברתיות‪ ..‬אדם שכן הצליח לרכוש השכלה וקישורים גבוהים לרוב‬
‫יעבור להתגורר במרכז וכך נשמר ה"איזון" החברתי הקיים‪.‬‬

‫הצלחה בגיוון התעסוקתי תגרות לשינויים ב"שיווי משקל" הקיים (ממנו החברה נמנעת) ‪ ,‬שינוי שידרוש‬
‫מהמערכות החברתיות החשובות (המשפיעות ומושפעות זו מזו ) לבחון מחדש את ההסתגלות החברתית‬
‫שתת‪-‬המערכת הכלכלית אחראית לביצועה‪ ,‬את המטרות שלה שעל ביצועה באחראית תת‪-‬המערכת‬
‫הפוליטית‪ ,‬את האינטראקציה המתקיימת בה שבאחריות תת‪-‬המערכת הקהילתית‪ ,‬ואת הדפוסים‬
‫והערכים החברתיים שבאחראית תת‪-‬המערכת החינוכית האחראית להנחלת ערכים ותרבות ‪.‬‬

‫רוברט מרטון יטען שהצורך בגיוון תעסוקתי הינה פונקציה גלויה המשקפת את הכוונות המודעות של‬
‫ארגונים תעסוקתיים שונים מתוך רצון לשפר את הישגיהן הכלכליות‪ .‬כאשר עומדת אחריה פונקציה סמויה‬
‫(לא מוצהרת ולא מודעת של פעילות חברתית שלה יש משמעות רבה ) ‪,‬אולי הרצון החברתי לשינוי ומתן‬
‫הזדמנות שווה לכלל אוכלוסיית הארץ ‪,‬המשקפת דיספונקציה – השפעה שלילית בחברה ועצם העלאתה‬
‫לתודעה תאפשר טיפול והפיכתה לפונקציה חיובית‪.‬‬

‫מדיניות הגיוון התעסוקתי על פי גישת הקונפליקט ‪:‬‬

‫גישת הקונפליקט רואה בחברה שדה קרב של מאבקים ושסעים‪ ,‬ומתמקדת בסוגיות של עוצמה‪ ,‬הבדלי כוח‬
‫ומאבק באי‪-‬שוויון‪ .‬מאבק בין קבוצות שונות בעלי אינטרסים שונים ( בניגוד לגישה הפונקציונליסטית‬
‫הטוענת למערכת חברתית השואפת לשיווי משקל חברתי‪ ).‬על המשאבים המוגבלים כגון‪ :‬כסף‪ ,‬מעמד‪,‬‬
‫השפעה‪ ,‬אדמות וכד' ‪.‬‬

‫קארל מרקס יטען שחוסר הצלחת הגיוון התעסוקתי היא תוצאה של מאבק על הכוח הכלכלי בין מעמד‬
‫הפועלים הנשלט (פריפריה) למעמד הבורגני השולט(המרכז) היוצרת מערכת מעמדית‪ .‬המעמד השולט‬
‫מחזק באמצעות מנגנון התודעה הכוזבת – הפצת אידיאולוגיה שקרית ( "הון אנושי איכותי מתגורר אך ורק‬
‫בערי המרכז בישראל" ) המבקש להוליך שולל ולשכנע את מעמד הפועלים שמעמדו הנוכחי הוא טבעי‬
‫ואובייקטיבי ‪ ,‬ואם אינו מהתקבל לחברות במרכז זו תוצאה לכך שהוא לא התאמץ מספיק וכישוריו הנוכחיים‬
‫לא מתאימים= האחריות שלו ‪ .‬מטרתו של המעמד הבורגני ‪,‬לשמור על מעמדו ‪ ,‬להמשיך להתחזק ולצבור‬
‫הון מובילה אותם לשימור הפערים בהשכלה ‪ ,‬הכשרה מתאימה וקושי כלכלי להשגתם ‪.‬שעתוק המבנה‬
‫החברתי שנוצר מדור אחד לבא אחריו התגבש לריבוד החברתי הקיים ובו הבדלים מעמדיים מהותיים בין‬
‫אוכלוסיית המרכז לאוכלוסיית הפריפריה ‪.‬‬

‫דוגמה המבליטה את ההבדל הכלכלי בין אזור המרכז לאזורי הפריפריה בישראל הוא עלות שכירות‪ /‬קניה‬
‫בית‪/‬דירה ‪ ,‬העלויות במרכז גבוהות משמעותית לעומת העלויות בפריפריה ‪ .‬העלויות הן נגזרת ליכולות‬
‫כלכליות שהן תוצאה של קבלת שכר‪ /‬אפשרויות עסקיות‪ ,‬כשבמרכז הארץ הן גבוהות יותר ‪.‬וזו תוצאה של‬
‫המערכת המעמדית שנוצרה ונשמרה בישראל‪.‬‬
 ‫כדי שהגיוון התעסוקתי יצליח ‪:‬מרקס טוען שצריכה להתגבש תודעה מעמדית שתגרום למהפכה בקרב‬
‫אוכלוסיית הפריפריה שתוביל לביטול שלטון המעמד ההיררכי ולחברה סוציאליסטית שווה ונטולת ‪-‬מעמד‬

‫תשובה לשאלה ‪ :3‬ממן ‪11‬‬

‫בשאלה הסוציולוגית לבחינת הגורמים המשפיעים על השינויים המתחוללים בחברה ‪ ,‬ישנן נקודות השקפה‬
‫שונות ‪.‬‬
‫טענתו של ובר כי הקפיטליזם התפתח רק במערב ולא במקומות אחרים היא תגובת נגד טענתו של מרקס כי‬
‫הקפיטליזם ‪ ,‬הגורם הכלכלי‪ ,‬הוא הגורם העיקרי המשפיע על השינויים החברתיים ‪.‬‬
‫קרל מרקס (גישת הקונפליקט המתייחסת ליחסי העוצמה הלא‪-‬שווים בין קבוצות שונות בחברה) התמקד‬
‫בעיקר בשינויים שהתחוללו בחברה המודרנית לאחר המהפכה התעשייתית והיה עד לצמיחת בתי חרושת‬
‫וייצור תעשייתיים ולפערים הכלכליים שבאו בעקבותיה‪ ,‬זיהה בהתפתחות הקפיטליזם (שיטת ייצור כלכלית‬
‫המבוססת על ייצור סחורות ושירותים ומכירתם לקשת רחבה של צרכנים ) שני מרכיבים עיקריים ‪ :‬ההון‬
‫(הקפיטל) – כל האמצעים שניתן להשתמש בהם בכדי לייצר הון עתידי נוסף כגון‪ :‬כסף‪ ,‬מכונות וכד' ‪.‬‬
‫והבורגנות‪ -‬בעלי ההון הקפיטליסטי שהוא המעמד השולט ומצד שני הפרולטריון‪ -‬הפועלים החייבים לעבוד‬
‫כדי להתקיים – המעמד הנשלט‪.‬‬

‫לכן ‪,‬הכוח העיקרי שמניע שינויים חברתיים הוא הגורם הכלכלי ולא כמו שטוענים אחרים כי רעיונות וערכים‬
‫הם הגורמים לשינוי חברתי ‪ ,‬טען שהקבוצות השולטות במבנה הכלכלי בחברה הן המשפיעות על הרעיונות‬
‫והאידיאולוגיות שלפיהם מתנהגת החברה ‪ .‬והמניע לשינוי חברתי במהלך ההיסטוריה הוא המאבק בין שתי‬
‫מעמדות ‪ ,‬בין השולטים לנשלטים‪ .‬דוגמאות הוכחה לכך ‪ :‬מחברה המבוססת על צייד ולקט לעבר חברה‬
‫המבוססת על עבדות ואל חברה פאודלית (מבוססת על בעלי קרקעות וצמיתים) ולבסוף הקפיטליזם ‪.‬‬

‫לטענתו גם תקופת הקפיטליזם תחלוף כאשר יתחולל מאבק ‪ /‬מהפכה כאשר מעמד הפועלים יפתחו הכרה‬
‫מעמדית אשר תוביל בסופו של דבר לחברה נטולת מעמדות‪ ,‬שוויונית ובעלת כלכלה משותפת ‪.‬‬

‫ואילו מקס ובר (מהגישה האינטרקציוניזם הסימבולי המתמקדת באינטראקציות חברתיות בסיבות מוגדרות‬
‫המבוססות על מסרים סימבוליים) שהתעניין אף הוא בשינויים המתחוללים בחברה‪ .‬טען שאולם לגורם‬
‫הכלכלי יש תפקיד חשוב‪ ,‬אך הוא לא העיקרי ויש גורמים כגון‪ :‬רעיונות‪ ,‬ערכים ואמונות היכולים להשפיע‬
‫ולשנות את פני החברה‪ .‬שהרי אם הגורם הכלכלי הוא המניע לשינוי כטענת מרקס ‪ ,‬אז איך ניתן להסביר‬
‫את העובדה שהקפיטליזם התפתח רק במערב ולא במקומות אחרים ? ובר טוען כי הדת הפרוטסטנטית‬
‫היא זו שהובילה לשיטה הכלכלית הקפיטליסטית ‪ ,‬הדת הפרוטסטנטית מאמינה שגורל האדם נקבע מראש‬
‫ע"י האל‪ ,‬וראו בהצלחה בעבודה ובהישגים הכלכליים כסימן שהאל אוהב אותם ‪ ,‬מה שגרם לאדם להישגיות‬
‫כלכלית ועם זאת לחיות חיים צנועים‪ ,‬כתוצאה מכך צבירת ההון יצרה את הקפיטליזם‪ ,‬כלומר הדת היא זו‬
‫שהשפיעה על הכלכלה ‪.‬‬
 ‫ובר טען שההתפתחות המודרנית והשינויים החברתיים התקיימו בעיקר בעקבות הרציונליזציה של הייצור ‪.‬‬
‫רציונליזציה – עליה מבוססת החברה המודרנית המאופיינת גם בהתרחקות מהדת והמסורות ‪ ,‬ומשמעותה ‪,‬‬
‫ארגון של החיים הכלכליים והחברתיים לפי עיקרון היעילות ועל בסיס ידע טכני רציונלי והמדע המתפתח‬
‫תרם לכך רבות‪ .‬השינויים החברות המודרניות מושפעות מהרציונליזציה בכל התחומים בחיים ולא רק‬
‫הכלכליים‪ .‬לטענת ובר מעמד כלכלי הוא רק אחד מהתחומים המדגישים את אי‪-‬השוויון החברתי וישנם‬
‫תחומי אי‪-‬שוויון נוספים כגון‪ :‬בין גברים לנשים‪.‬‬