Professional Documents
Culture Documents
סיכום מבוא לסוציולוגיה פרק 3
סיכום מבוא לסוציולוגיה פרק 3
גישתו התיאורטית של מרקס המכונה גם מטריאליזם היסטורי ,הטוענת שהכוח המניע לשינויים היסטוריים
בחברה היא מלחמת המעמדות .מטריאליזם( חומרניות היא היסוד לתופעות החיים בחברה) ההיסטורי
יתמקד באופן בו אנשים פועלים יחדיו כדי להתקיים ואיזה סוג עבודה תאפשר להם זאת .הבסיס הכלכלי
הוא שגורם לשינויים חברתיים במהלך ההיסטוריה ולא הרוח ,רעיונות או אידיאולוגיות .מרקס טען ששיטת
הייצור מעידה על צורת החיים הדומיננטית בכל תקופה והקבוצות השולטות ,הדומיננטיות מכתיבות את
הרעיונות והנורמות החברתיות באופן מובנה.
ההשפעה של שיטת הייצור על החברה במהלך ההיסטוריה לפי מרקס :בתקופה הקדומה אותה כינה
"קומוניזם פרימיטיבי " לא היו מעמדות ,כל המשאבים שהושגו היו שייכים לכלל החברה .עם גידול שיטה זו
התפתחה שיטה שאפשרה בעלות פרטית על משאבים – שיטת הפיאודליזם ,המבוססת על חלוקה מעמדית
בין בעלי האחוזות לאיכרים ואריסים חסרי קרקע .וזו התפתחה לחברה קפיטליסטית הנהוגה אף היום
הבנויה מ 2-מעמדות עיקריים :בעלי ההון (הקפיטליסטים/בורגנים) שהם בעלי השליטה ומעמד
הפועלים/פרולטריון הנשלטים על ידי בעלי ההון תחת יחסי ניצול וזאת בכדי שיוכלו להגדיל את הונם .מרקס
מנבא כי מעמד הפועלים יתקומם כאשר תתרחש תודעה מעמדית המתנגדת לניצולם וזה יוביל לשיטת ייצור
שתקרא הקומוניזם המודרני שבו לא יהיו הבדלי מעמדות ושליטה המבוססת על העיקרון "כל אחד על פי
יכולתו ,לכל אחד על פי צרכיו" .
אסכולת פרנקפורט -קבוצת תיאורתיכנים שפעלה בעיקר בגרמניה בשנות ה 20-של המאה ה. 20-
הושפעה מרעיונותיו של מרקס ועסקה אף היא בקפיטליזם שיצר בחברה תרבות צרכנית .טוענים שיחסי
העוצמה הלא שוויוניים בחברה מעקבים תקשורת אמיתית בחברה .והתוצאה של הייצור הקפיטליסטי יצר
צרכים מזוייפים ,חברה חסרת חשיבה ביקורתית ,הצורכת מוצרים מיותרים ולא נחוצים.
הגישה הפונקציונליסטית – גישה סוציולוגית הרואה את החברה כמערכת אחת שלמה שכל חלקיה
פועלים בהרמוניה משותפת ליצירת חברה סולידרית ויציבה .מאמינים שלכל תופעה חברתית יש
תפקיד התורם להמשכיות ויציבות החברה בדיוק כמו גוף האדם שלכל אבר יש תפקיד לקיומו המלא
ולהמשכיותו של האדם .גישה המדגישה את הקונצנזוס שיש בחברה ,כלומר כל הפריטים מסכימים על
המטרות והנורמות החברתיות .גישה הבוחנת את השאלות החברתיות :מה גורם ללכידות בחברה?
מה תפקידה של תופעה מסוימת? וכיצד כל אחד מהמרכיבים השונים תורמת לחברה הכוללת
והשלמה?
אמיל דירקהיים (-המישור החברתי של המציאות) -טען שתופעות חברתיות ניתן לחקור ברמת
המאקרו ולא על ידי התבוננות באינטראקציות חברתיות של הפרט .המוסדות ,התרבויות ,הקבוצות
החברתיות יציבות יותר מעבר לפרט הבודד ולאינטראקציות בודדות ולכן התמקד בתופעות חברתיות
גדולות .עובדות חברתיות אלו היבטים שונים של החיים החברתיים המעצבים את התנהגותו של הפרט
החי בתוך חברה נתונה ,אלו חוקים ונורמות השומרות על הסדר החברתי ,הן מכתיבות לפרט כיצד עליו
להתנהג ומגבילות את חופש פעולותיו באמצעות ענישה ישירה ( כנסות ,כליאה) ,דחייה חברתית (חרם,
נידוי ) וכד' ,על אף שהפרט מאמין שהוא פועל מרצונו החופשי .דירקהיים הדגיש את הסולידריות
החברתית ,לכידות ואחדות קבוצתית חברתית שלפריטים יש מטרות ואינטרסים משותפים לשמור על
חברה חזקה ומלוכדת ,בספרו "חלוקת העבודה בחברה" הבחין בין סולידריות מכנית – לכידות
המאפיינת חברות מסורתיות (טרום תעשייתיות) ,רוב הפריטים בחברה עוסקים באותם עיסוקים
וקשורים זה בזה לדוגמא -כולם עובדים בשדה ואוכלים אותו דבר ,פועלים מתוך תחושת קרבה של
חוויות ואמונות משותפות ,פריט שאינו פועל בהתאם לנורמות המקובלות נענש באמצעות סנקציות
חברתיות שליליות ,אין מקום להתנגדויות אישיות .לבין סולידריות אורגנית – דפוס לכידות המאופיין
בחברות המודרניות המתועשות ,בהן חלוקת העבודה גדולה יותר ולכל פריט יש תחום התמחות משלו
הגורמת לתלות כלכלית חזקה בין הפריטים ,הפרט לא יכול להתקיים בכוחות עצמו .דירקהיים טען
שהסולידריות האורגנית יוצרת תלות הדדית וקשרים חזקים יותר בין הפריטים ומאפשרת איזון חברתי
טוב יותר בין הפרט לקולקטיב .בניגוד לאחרים שטענו שהתיעוש המודרני הורס את הסולידריות
החברתית.
רוברט מרטין – טען שיש לפתח תאוריה בהיקף בינוני ולא על כלל החברה(מאקרו) ולא על
אינטראקציות בין פריטים (מיקרו) אלה באמצע .עשה הבחנה בין פונקציות גלויות לפונקציות סמויות.
פונקציות גלויות -הן מוכרות על ידי החברה ,אלו תוצאות גלויות של מעשה כל שהו ,לדוגמא -הפונקציה
הגלויה של בית הספר היא ללמד תלמידים ,אך יש לו גם פונקציות סמויות שהן היבטים שאינם
מפורשים וגלויים ,אינם מוצהרות אך מתקיימות בדיעבד (אותן הסוציולוג ירצה לחקור בעיקר) .בהמשך
לדוגמת בית הספר ,הפונקציה הסמויה יכולה להיות מפגש חברתי ומציאת חברים שזה פועל יוצא
מהפונקציה הגלויה .מרטין טען שלא לכל תופעה חברתית יש תפקיד וקיים גם מצב של דיספונקציות אלו
תופעות שפוגעות בחברה ולא תורמים לה ,מערערים את הסדר החברתי הקיים ,אך העלאתה לתודעה
הציבורית תאפשר טיפול בא והפיכתה לפונקציה חיובית .לדוגמא -שימוש בבקבוקי זכוכית בחופי הים או
תאונות דרכים.
מקס ובר( -קפיטליזם ודת ) (מהגישה האינטרקציוניזם הסימבולי ) בחן את הגורמים המובילים לשינויים
חברתיים .טען שאולם לגורם הכלכלי יש תפקיד חשוב ,אך הוא לא העיקרי (כטענתו של מרקס) ויש גורמים
כגון :רעיונות ,ערכים ואמונות היכולים להשפיע ולשנות את פני החברה .שהרי אם הגורם הכלכלי הוא
המניע לשינוי כטענת מרקס ,אז איך ניתן להסביר את העובדה שהקפיטליזם התפתח רק במערב ולא
במקומות אחרים ? ובר טוען בספרו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" כי הדת הפרוטסטנטית היא
זו שהובילה לשיטה הכלכלית הקפיטליסטית .
בנוסף ,לשיטה הקפיטליסטית ,ההתפתחות המודרנית והשינויים החברתיים התקיימו בעיקר בעקבות
הרציונליזציה של הייצור כלומר ,התפתחות המדע והטכנולוגיה ,ארגון של החיים הכלכליים והחברתיים
באמצעות הבירוקרטיה כאמצעי ארגון בחברות גדולות ובר כינה שילוב של כל גורמים אלו רציונליזציה .
עליה מבוססת החברה המודרנית ומשמעותה ,ועל בסיס ידע טכני רציונלי והמדע המתפתח תרם לכך
רבות .השינויים בחברות המודרניות מושפעות מהרציונליזציה בכל התחומים בחיים ולא רק הכלכליים..
גישת האינטראקציוניזם הסימבולי -גישה בניתוח סוציולוגי מיקרו ,בוחנת יחסי גומלין בין יחידים,
אינטראקציות יומיומיות בין בני אדם ובביטויי הסמלים המוחשיים (כגון לבוש ,תספורת )והסימבולים (כגון
ביטויי גוף )שתפקידם לעצב את החברה .גישה זו תבחן כיצד האידיאלים מובילים את הפרט לנהוג באופן
מסויים והשפעתו על החברה כולה ,כיצד הם מעצבים את המציאות סביבם .בני האדם הם שמעצבים את
החברה ולא להיפך.
ג'ורג' הרברט מיד -טען שהאדם אינו נולד עם 'עצמי' באופן ביולוגי אלה העצמי הוא בעצם עצמי חברתי
שנוצר באמצעות האינטראקציות החברתיות בין אישיות לאורך כל תקופת חייו של האדם .דוגמא -הזהות
של תלמיד היא תוצר של אינטראקציות שיש לו בבית הספר עם גורמים שונים :מורים ,מנהלים ,תלמידים
אחרים ואף מהחברה החיצונית הסובבת אותו :אופן התייחסות הוריו להיותו תלמיד ,המשפחה ,הסביבה.
ארווין גורפמן -טען שלכל פרט בחברה יש תפקיד אותו הוא משחק בהתאם לסיטואציה ,המציאות
החברתית היא במת תיאטרון ,העולם הוא במה ואנו שחקנים בו (ניתוח דרמטורוגי) .ארווין בחן
אינטראקציות חברתיות בין אישיות בתוך מוסדות כגון :מוסד לחולי נפש ,ואת האופן בו אנשים מציגים את
עצמם בחברה.
פנומנולוגיה (גישה אינטראקציוניסטית) – גישה הבוחנת תופעות חברתיות וכיצד האדם חווה אותם.
אלפרד שוץ – התמקד בחוויות היום יום של האנשים וכיצד מחוות והתייחסויות אנושיות בסיטואציה הופכות
אותן למובנות מאליהן ול 'גישה טבעית' לאדם ולסביבתו .במטרה להבין כיצד זה קורה ומה ההשפעתם על
החברה .בחן כיצד אנשים מסווגים באופן שגרתי את חוויותיהם על פי ניסיונם מחוויות קודמות העוזרים לנו
לארגן את עולמנו ולנבא התנהגויות סביבנו .לדוגמא -כשאנו פוגשים אדם זר ברחוב ומייחסים לו תכונות
מבלי להכיר אותו 'הוא נראה אדם נחמד' 'הוא נראה מפחיד ומסוכן' .הנטייה של האדם לחשוב שכל
הסובבים אותו חושבים אותו דבר הופך את תפיסתנו החברתית לדבר טבעי ,וכך ההיבטים החברתיים
הופכים לטבעיים כמו שפה ,תרבות ,נורמות .הסקנה בסיווג ובניבוי התנהגות כאשר אנו מצמידים
סטריאוטיפים ושופטים אנשים בהקשר לקבוצה חברתית אליה הוא משתייך ,יכולה להוביל לגזענות,
סקסיזם ,יחס שלילי לקבוצות מיעוט כגון נכים.
אתנומתודולוגיה (גישה אינטראקציוניסטית) -שיטה החוקרת איך חברי חברות מסוימות 'ילידים' בונים את
העולם החברתי שלהם .בוחנת אם השיטות בהן משתמשים בני האדם כדי להבין את הנאמר
באינטראקציות יום יומיות .במגעים בין בני אדם ובמשמעותם .הרולד גרפינקל ואהרון סיקורל מתחו
ביקורת קשה על הגישה הפונקציונלית הסטרוקטורלי של פרנסוס ,גרפינקל טען שפרנסוס התייחס לאנשים
כ' -מסוממי תרבות' ,מתייחס לאנשים כפסיביים שרק סופגים אליהם באמצעות 'סוכני חברות' את
ההתנהלות החברתית המקובלת .גרפינקל אף חלק על דירקהיים שטען 'שיש לחקור את העובדות
החברתיות כאילו הן דברים מוחשיים ' לטענתו זו אמורה להיות נקודת המוצא ולא הנחת הייסוד של מחקר
אתנומתודולוגי שמטרתו העיקרת לבחון כיצד אנשים משתייכים לחברה מסוימת והם אלו שיוצרים את
העובדות החברתיות.
דילמות תיאורטיות
דילמה תיאורטית היא ביטוי למחלוקת בין הגישות הסוציולוגיות השונות ,לכל אחת מהן נקודת מבט שונה
על המציאות החברתית .נקודת מבט המשקפת את עקרונות הגישה והאופן בו היא רואה את ההתפתחות
החברתית והאופן בו החברה מתקיימת ומתנהלת .אלו דילמות שאינן ניתנות לפתרון ,התשובה היא
בהתאם לנקודת המבט ,ובראיה סוציולוגית אין נקודת מבט/תשובה נכונה יותר או פחות.
בנושא מבנה חברתי ופעולה אנושית -דילמה המתייחסת לשאלה האם האדם הוא תוצר של .1
החברה ,פועל כתוצאה מהשפעותיה או שהוא יצירתי המשפיע על החברה ושולט בהתנהגותו? ובר,
וגישות האינטראקציה יטענו שהפרט הוא יצירתי ושולט בהתנהגותו והחברה היא תוצר של
התנהגותו .ואילו דירקהיים מהגישה הפונקציונליסטית יטען שלחברה יש כוח השפעה על הפרט.
היא זו שקובעת ומציבה גבולות להתנהגותו של הפרט .
דילמה השואלת האם החברה מבוססת על הסכמה וקונצנזוס או על קונפליקט ושסעים? דירקהיים .2
מהגישה הפונקציונליסטית ידגיש את הצורך החברתי לשמור על קונצנזוס ועל ההרמוניה והסדר
החברתי .ואילו מרקס מהגישה המרקסיסטית ,גישת הקונפליקט ידגישו את האי-שוויון ,המאבקים
והשסעים בין קבוצות שונות בחברה .
דילמה השואלת מה תפקידו של המגדר בניתוח הסוציולוגי? שאלה המתייחסת להבדלים בין גברים .3
לנשים בחברה .האם צריך להתייחס לנושא המגדר כקטגוריה נפרדת? הסוציולוגים הקלאסיים
הראשונים שהיו גברים לא התייחסו להבדלים מגדריים ולהשפעה היכולה להיות בחלוקה כזו
בניתוח הסוציולוגי .מתעוררת שאלה נוספת ,האם יש הבדל מגדרי בכל התרבויות? שאלה
המתייחסת להתפתחות החברתית המודרנית עליה עונים בתיאוריות המאוחרות שבהן יש
התייחסות להבדלים מגדריים.
דילמה השואלת מה הגורמים שמעצבים ומשפיעים על התהוותן של החברות המודרניות ? הגישה .4
המרקסיסטית רואה בגורם הכלכלי כגורם עיקרי המוביל לשינויים בחברה .ואילו ובר טוען שלא רק
הגורם הכלכלי אלה גם גורמים אידיאולוגים ,דת ,פוליטיקה ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחות
החברה המודרנית ,במחקרו על האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם הראה כיצד הדת
והאידיאולוגיה יצרו את הכלכלה הקפיטליסטית.
כיצד התעוררה הדילמה התיאורטית הקשורה לפעולה אנושית ולמבנה חברתי ,פרט.
הדילמה התיאורטית הקשורה לפעולה האנושית ולמבנה החברתי התעוררה מרעיונותיו של דירקהיים הטוען
כי החברה גוברת על הפרט ,פעולותיו של הפרט מוגבלים ותלויים בחברה .החברה היא זו שמציבה גבולות
התנהגותיים ,נורמות וחוקים והפרט פועל על פיהם .רבים תמכו ברעיון זה אך היו גם מתנגדים לו וטענו
שהחברה היא לא ישות קולקטיבית ולכן לא ניתן לחקור אותה ,החברה היא תוצר של פעולותיו והתנהגותו
של הפרט באופנים שונים .סוציולוגים רבים ובניהם תומכי גישת האינטראקציה טוענים כי החברה היא תוצר
של פעולותיו והתנהגותו של הפרט באינטראקציות החברתיות היום יומיות השונות ,בסמלים ובמשמעויות
החברתיים המשפיעים על התרבות בחברה ומעצבים אותה.
אין תשובה חד משמעית מי צודק ומי לא בדילמה זו ,לא ניתן להגיע לפתרון שהרי לכל אחד נקודת מבט
שונה ,אך עדיין ההשקפות השונות לא ממש מנוגדות זו לזו וניתן לקשור ביניהן ועם זאת לא נוכל לטעון בו
זמנית ששתיהן נכונות.
איפה ניתן למקם כל גישה לדילמה התיאורטית בנושא מבנה חברתי ופעולה אנושית? (במבנה או
בפעולה אנושית)
גישת הקונפליקט -גישה המדגישה מעמדות ומאבקים כלכליים בתוך החברה .ממוקמת יותר לכיוון המבני
של החברה .המבנים החברתיים הם אלו המשפיעים על מעמדו של הפרט ועל הסיכויים שלו לשנות את
מעמדו .טוענים שיש 2מעמדות עיקריים ,בעלי ההון ומעמד הפועלים וכל ,בכל מעמד הפרט פועל בהתאם
לגבולות מעמדו החברתיות .המעמד אליו הוא משתייך יכתיב את פעולותיו והתנהגותו .המבנה המעמדי
הוא שמכתיב את המציאות ומשנה אותה .מרקס הציג את השינויים שהתחוללו בחברה במהלך ההיסטוריה
כתוצאה מהשפעת המבנה הכלכלי .
הגישה הפונקציונליסטית -גישה הממוקמת בצד המבני של הדילמה .גישה הטוענת שהחברה גוברת על
הפרט ,החברה היא שקובעת מהם גבולות ההתנהגות המקובלים של הפרט והפרט פועל בהתאם לגבולות
ולנורמות החברתיות המוכתבות לו .דירקהיים ציין שהעובדות החברתיות הם אלו שמכוונות את הפרט כיצד
עליו להתנהג בחברה .החברה משולה לגוף האדם שכל חלקיו פועלים יחד בהרמוניה ומסייעות לו לשמור על
יציבותו ושלמותו לאורך זמן.
גישת האינטראקציוניזם הסימבולי -ממוקמת בצד הפעולה האנושית .מדגישים את משמעות והשפעת
הסמלים על החברה והתרבות ,האינטראקציות היום יומיות של הפרט משפיעות אף הן .בני האדם הם אלו
שיוצרים את המציאות החברתית .האדם הוא טיפוס פעיל ומשפיע ולא פסיבי העומד מן הצד ומקבל על
עצמו את התכתיבים החברתיים מבלי לפעול ולהגיב.
גישות פמיניסטיות -גישות הקרובות יותר למבנה בדילמה זו .גישות אלו מתייחסות למבנים החברתיים
הנשלטים על ידי גברים ולהם השפעה על התרבות והחברה .מדגישים את ההבדלים המגדריים וההשפעה
החברתית שיש להם .טוענות כי בראש פירמידת המבנה החברתי נמצאים הגברים ורק לאחר כל דירוגם
השונים ידורגו הנשים בהתאם לחלוקה המעמדית התרבותית אליה הן משויכות .
הקביעה שנקודת המוצא של הדימיון הסוציולוגי צריכה להיות פרשנות שאנשים נותנים למצבים
מסוימים ,והם יכולים לפעול באופן עצמאי והציפיות החברתיות לא קובלות אותם למסגרת של כללי
התנהגות .אחת הביקורת על קביעה זו שהיא מתעלמת מתפקיד המבנים החברתיים .הסבר את
השפעת המבנים החברתיים לפי דיקהיים וגידנס – מה משפיע יותר המבנה החברתי או הפעולה
האנושית?
הקביעה שנקודת המוצא של הדמיון הסוציולוגי צריכה להיות פרשנות שאנשים נותנים למצבים שהם חווים
וכיד הם מסבירים את מניעיהם .אנשים יכולים לפעול באופן עצמאי ולהחליט על מהלכיהם לפי הבנתם
ותפיסתם .הציפיות החברתיות לא בהכרח קובלות אותם לצורת התנהגות ספציפית .אחת הביקורות על
קביעה זו שהיא מתעלמת מהתפקיד של המבנה החברתי שיש לו השפעה על עיצוב התנהגותנו .לפריטים
יש יכולת בחירה כיצד לפעול ולהתנהג ,אולם הציפיות החברתיות והמבנים בחברה משפיעים על בחרתנו
והתנהגותנו ,כגון :כלכלה ,פוליטיקה ,תרבות ,חינוך וכד'.
דירקהיים -בגישתו הפוזיטיביסטית ,טוען שהחברה היא מערכת המורכבת מחלקים הקיימת ביניהם
מערכת של יחסי גומלין .גישה הבוחנת את הגורמים מרכיבים החברה ואת פונקציות (תפקיד) מבנים אלו .
החברה היא מערכת מלוכדת ויציבה הבנויה ממבנים הפועלים יחד בהרמוניה ולהם מטרה הישרדותית
משותפת לקידום הסולידריות ,הלכידות והיציבות החברתית לאורך זמן .לחברות יש ממשות משל עצמן והן
יותר מסך הפעולות והאינטרסים של הפריטים ,כלומר לחברה כמבנה יש השפעה גדולה יותר מאשר
לפרט .דירקיים טוען כי עובדות חברתיות מכתיבות וקובעות את התנהגותו ופעילותו של הפרט בחברה.
העובדות החברתיות מגבילות את טווח פועלו של הפרט ומציבות גבולות ונורמות התנהגותיות מקובלות,
ומענישה באמצעות ענישה ישירה (מאסר) או דחייה (חרם) פריטים הפועלים בניגוד לנורמות החברתיות
המקובלות .ואילו האדם אינו תופס כי מדובר בכפייה וחושב שהוא פועל מתוך בחירה אישית ולא מציפיות
מצפיות וכללי התנהגות חברתיים .התבוננות סוציולוגית ברמת המאקרו.
גידנס -תיאוריית המבנה (סטרוקטורציה) – התמקד בהתנהלות החברתית הנפרשות על פני זמן ומרחב.
טוען כי החיים החברתיים הם יותר מפעולות אקראיות של אדם בודד ברמת המיקרו ,אבל הם נקבעים
באופן חלק י גם על ידי כוחות/מבנים חברתיים ולכן לא ניתן להבין אותן רק מהתבוננות בהן ברמת המאקרו.
קיים קשר והשפעה בין הבנה החברתי להתנהגות האישית ,המבנים החברתיים הם תוצאה של התנהגות
הפריטים אולם הם גם מכתיבים את התנהגותם של הפריטים ,הפריטים אמנם הם תוצר של תרבות ,חינוך,
מבנה חברתי ,אמונות ונורמות אך בד בבד הם יכולים לפרש באופן עצמאי ערכים אלו ולתרגם אותם
למעשים .גידנס טוען שהפעילות היום יומית של הפריטים יוצרות מחדש פעם אחר פעם את המבנים
החברתיים .שהרי בהכרח 'המבנה' ו'הפעולה' קשורים זה בזה ,מבנים חברתיים מעצבים את התנהגות
האדם אך ובאותה נשימה גם התנהגות האדם מעצבת את המבנים החברתיים.
לא נוכל לקבוע כי נקודת המוצא של דיון סוציולוגי צריך להיות פרשנות מכריעה בין מצב בו האדם יכול
לפעול באופן עצמאי ללא השפעת הציפיות החברתיות שהרי יש השפעה של גבולות התנהגות חברתיים על
הפרט ,לבין פרשנות הפרט למצב היא תוצר של תרבות ,חינוך ומבנה חברתי .דיון סוציולוגי צריך לקחת
בחשבון כיצד המבנים החברתיים משפיעים על הפריטים ואיך הפעולה של הפרט משפיעה ויוצרת מחדש
את המבנים החברתיים לאורך זמן.
תיאוריות סוציולוגיות אלו מסייעות לנו להבין את הקשר בין מבנה לסוכנות בהתנהגות האנושית תוך שימוש
בדימיון הסוציולוגי .
לעומת זאת ,גישת הקונפליקט ,המרקסיסטית ידגישו את השסעים ,המאבקים והקונפליקטים הקיימים
בחברה ,את חוסר שווי המשקל הקיים בה .כאשר כל קבוצה חברתית נאבקת על האינטרסים שלה ,על
המשאבים הכלכליים המוגבלים ומנסה להשיגם ולשמרם .הגישה המרקסיסטית טוענת שהחברה מורכבת
מקבוצות שונות בתחומים שונים שהם בעלי אינטרסים שונים ,חברה המחולקת למעמדות שלהם משאבים
לא שוויוניים .אי-שוויון זה מובל למחלוקות ,למאבקים וקונפליקטים .מרקס טען כי רק כאשר תתקיים הכרה
מעמדית ותתחולל התקוממות בקרב מעמד הפועלים יתחולל שינוי חברתי שוויוני.
לא ניתן להכריע בדילמה זו מי צודק ומי לא .לכל גישה יש נקודת מבט שונה אך לא בהכרח מוטעית .למרות
המחלוקות בין הגישות עדיין יש קשר ביניהן ונקודות מבט משותפות .גישות אלו אינן מנוגדות זו לזו לחלוטין.
הגישה הפונקציונלית – ממוקמת לצד הקונצנזוס בדילמה זו .גישה המדגישה את ההרמוניה בחברה ,לכל
אחד מחלקי החברה יש תפקיד כדי לשמור על הקונצנזוס יציב לאורך זמן .בדיוק כמו גוף האדם שלכל אחד
מחלקיו יש תפקיד התורם לתפקודו השלם .כך גם בחברה .על הפרט לפעול בהתאם לחוקים ,לנורמות,
ולגבולות החברתיות כדי לשמור על איזון חברתי לאורך זמן .וכל פרט המערער את יציבותה החברה תנקוט
בסנקציות שליליות כדי להרחיקו .
גישת הקונפליקט – ממוקמת לצד הקונפליקט בדילמה זו .מדגישה את המאבקים בין הקבוצות השונות
בחברה ,את החוסר שוויון ביניהן ,מאבקים על המשאבים הכלכליים בעיקר ,על אינטרסים מנוגדים .קבוצת
בעלי ההון בחברה להם יש את הכוח והשליטה ,האם אלו הקובעים את הכללים החברתיים .ישנם מאבקים
בין קבוצות שונות כגון :מאבקים חברתיים ,פוליטיים ,תרבותיים .
גישת האינטראקציוניזם הסימבולי -גישה זו יכולה לנוע בין שני צידי הדילמה בין קונצנזוס לבין קונפליקט .
גישה הבוחנת יחסי גומלין בין הפריטים בחברה על ידי ניתוח הסמלים ,השפה הקיימים במערכת
החברתית .מדגישים את האינטראקציה בין הפריטים והשפעתה על התרבות והחברה ועל שיווי המשקל בין
הקבוצות בחברה .האינטראקציה החברתית יכולה לשמר את הקונצנזוס הקיים בחברה או מנגד לגרום
לקונפליקטים ומתחים חברתיים.
גישות פמיניסטיות -ממוקמות לצד הקונפליקט בדילמה זו .מדגישות את ההבדלים המגדריים ,את שליטתם
של הגברים בעמדות הכוח בחברה ומעמדה הנמוך של האישה .המאבקים על זכויות לשוויוניות בחברה
ובתרבויות השונות .
:השאלות שניתן לשאול לגבי התופעה החברתית של קיומם של חסרי בית בכל אחת מרמות הניתוח הן
ברמת המקרו :מהם הגורמים החברתיים שהובילו לתופעת מחוסרי הדיור בישראל ? האם הוקמו משרדים
ממשלתיים לטיפול בתופעה? מה הגורמים לעליה/ירידה בתופעת מחוסרי הבית הישראל? כיצד החברה
מתמודדת עם חוסר איזון זה מול מחוסרי הבית לבין הנורמה המקובלת ? איך בא לידי ביטוי המאבק
בתופעת מחוסרי הבית בישראל? על אילו משאבים נאבקים מחוסרי הדיור בישראל ואל מול אלו גורמים?
האם הממשל מקצה משאבים לטיפול בתופעה זו בישראל או שומר את משאביו למאבקים פוליטיים
המקדמים את מעמדו ? מיהם גופי הפיקוח המטפלים בתופעה זו ומהם דרכי הפעולה שהם מבצעים לטובת
סיוע ומיגור התופעה ?
ברמת המיקרו :אילו אינטראקציות מתקיימות בין גופי הרווחה למחוסרי הדיור בדרום תל אביב ? מה
מאפיין את האינטראקציות הקיימות בין מחוסרי הדיור בדרום ת"א? מה מאפיין את יחסי הגומלין בין מחוסרי
הדיור לבין האנשים הנורמטיביים החיים בדרום ת"א? איזה מערכת סמלים רווחת באינטראקציה בין
? מחוסרי הדיור החיים באותה קהילה? כיצד מתבצעת האינטראקציה של מחוסרי דיור בדרום ת"א
ברמת הביניים:
מה הגורמים החברתיים שהובילו לריכוז מחסרי בית בדרום בתל אביב ?האם החברה פועלת לקידום זכויות
מחוסרי הדיור בקהילת מחוסרי הדיור בדרום ת"א? האם קיימות תנועות חברתיות לקידום מעמדם של
? מחוסרי הדיור בדרום בתל אביב ? מהי ההשפעה של מחוסרי הדיור על תושבי דרום תל אביב
הסוציולוגים הקלאסיים הראשונים שהיו גברים לא התייחסו להבדלים מגדריים ,התעלמו מסוגיות של נשים
ולהשפעה היכולה להיות בחלוקה כזו בניתוח הסוציולוגי ,ונקודת המבט החברתית הייתה גברית השינויים
החברתיים הובילו סוציולוגים ובתוכם הפמיניסטית לבחון מחדש את המציאות ולפתח תיאוריות חדשות
יותר .בין היתר לעלייתן של תנועות הנשים (הפמיניזם) והשפעתן על גם על הסוציולוגיה ולמתקפה על
ההטיה הגברית בתיאוריות ובמתודולוגיות החברתיות ,ובמושא ההתעניינות של הסוציולוגיה .הגישה
הפמיניסטית מדגישה את מרכזיותו של המגדר בניתוח העולם החברתי שהרי מדובר ביותר ממחצית
האוכלוסייה בעולם .מביאות נקודות מבט סוציולוגיות נוספות ,מדגישות את חשיבות ההבדלים בין נשים
לגברים כתוצר חברתי ותרבותי ונקודות המבט השונות ביניהם.
הידע הסוציולוגי שלנו בנוי על סמך תפיסות גבריות של העולם החברתי והדבר מוטעה ומטעה שהרי כל
הסוציולוגים הקלאסיים היו גברים .עמדות הכוח והסמכות נמצאות בידי גברים ,האינטרס של הגברים
לשמור עליהן ולהנציח את מעמדם ואת ההסדרים הקיימים ולשמר את עמדתם וכוחם בחברה .עובדה
המעוררת קונפליקט בין קבוצת הגברים לקבוצת הנשים ,קבוצות בעלות אינטרסים ומאפיינים שונים.
בטלר טוענת כי המגדר אינו קבוע אלא נזיל ,קשור לשאלה מה אנשים עושים ולא מה שהם .טוענת
שהחברה היא זו שיצרה הבדלים בתפקידים המגדריים ,תפקידים שאנו מייחסים להבדלים בין המינים ואנו
משחקים אותם בהתאם לציפיות החברתיות ואנו יכולים להתנגד לשחק תפקיד זה .לדוגמא -ההנחה
שאימהות מטפלות טוב יותר בילדים מאשר האבות (שהרי גם האבות יכולים לתפקד נהדר בתפקיד זה) ,זו
בעצם החלטה חברתית כדי שהנשים ייקחו את תפקיד זה .פלודי העוסקת בזהות המגדרית של גברים ,
טענה כי ההנחה שגברים שולטים בכל התחומים היא מיתוס ,ולא ניתן לטעון תכונות גבריות ביולוגיות .ניתן
להבחין כיום ב"משבר של גבריות" גברים החשים חוסר חשיבות ונטולי כבוד עצמי שלא חווים עוצמה
חברתית ,זאת בין היתר בגלל הצלחת הנשים בעיקר בתחום התעסוקתי ,השינויים בשוק העבודה,
התפתחות טכנולוגיית המידע שהפכה משרות גבריות רבות למיותרות ופתוחות גם למגזר הנשי ,המעבר
למגזר שירותים שיצר "פמיניזציה של מקומות העבודה" .הפמיניזם של שנות ה 60-עסק בעיקר בשוויון
הזדמנויות ,אך התיאוריה של ימינו שואלת מהם גברים ונשים והאם קיימת ישות מגדרית.
פוסט סטרוקטורליזם -מישל פוקו השפיע רבות על הסוציולוגיה ומדעי החברה .הציג ובחן את השינויים בין
החשיבה בעבר לבין החשיבה המודרנית ,טען כי הקמת מוסדות חברתיים מודרניים כגון בתי כלא ,בתי
ספר וכד' יש להם תפקיד מרכזי על המשמעת והפיקוח החברתיים ומוכיחים שלרעיון 'חירות הפרט' הנאור
יש צד אחר .טען כי במערכות אלו קיים קשר הדוק בין עוצמה ,אידיאולוגיה ושיח .שאלת העוצמה -כיצד
יחידים וקבוצות כופים את מטרותיהם אל אחרים ? (סוגיה מרכזית בסוציולוגיה) .פוקו טען כי העוצמה
פועלת באמצעות השיח .השיח -דרכי דיבור וחשיבה על נושאים מסוימים בחברה .זהו משטר של ידע
המגדיר את מה מותר ומה אסור לומר .פוקו טוען כי בעלי העוצמה הם המשפיעים על עיצוב השיח
הדומיננטי בחברה באמצעות הידע אותו הם מכתיבים באופן הפועל לטובת האינטרסים שלהם ,בעלי
העוצמה משפיעים על הידע שלנו .השיח משתנה מחברה לחברה ולאורך תקופות ,מגדיר מהי פעילות
מקובלת ומה סוטה ,משמש כארכיאולוגית הידע .לדוגמא – הימי הביניים השיח על השיגעון ראה
במשוגעים כבלתי מזיקים ואך כבעלי יכולות נבואיות ואילו בחברה המודרנית השיח הרפואי על שיגעון רואה
בה כמחלה הדורשת טיפול .השיח משפיע גם על נקודות מבט שונות ,לדוגמא – תיאור לוחמי גרילה ,
נקודת מבט אחת תציג אותם כלוחמי חופש והאחרת כטרוריסטים.
הפוסט -מודרניים (יצרה תפנית בתיאוריה החברתית ) ,טוענים שהתיאוריות הסוציולוגיות הגדולות של
מרקס ושל ובר כבר לא רלוונטיות לתקופה המודרנית ,לטענתם החברה מושפעת מאמצעי התקשורת
בעיקר אינטרנט הגורמת לנו להתנתק מהעבר שלנו ולכן קשה לדבר על סוציאליזם (בניגוד למרקס שטען
שהחברה המודרנית מתקדמת לקראת חברה סוציאליסטית ) .החברה המודרנית היא רבגונית המאפשרת
מגוון תרבותי בתוכה ,חברה גמישה וסובלנית לאחר והשונה .הפרט בחברה המודרנית לא מחויב לחברה
ולתרבות ממנה הגיע .בעקבות השינוי בחברה לא ניתן לנתח אותה בהתאם לתיאוריות הסוציולוגיות
הקלאסיות .טוענים כי אין אמת אחת יש מספר פרשנויות שונות למדע ולכן אין משמעות בבחינת ערכים של
תופעה ולרצף הכרונולוגי היסטורי שלה .לא ניתן לשפוט מה נכון ומה לא כי אין דבר כזה .את הידע בעולם
ניתן לדמות לבצל ,ממנו ניתן להשיל גלד אחרי גלד שלאף אחד מהם אין חשיבות מיוחדת ואין לו גרעין
מהותי של אמת.
ז'אן בורדיאר -טוען כי התקשורת הרסה את יחסינו עם העבר ויצרה עולם ריק מתוכן וכאוטי ,החיים
החברתיים מושפעים מהתקשורת מהאותות והדימויים המגיעים ממנה כמו בתוכניות טלוויזיה .חלק גדול
מעולמנו הפך ליקום מדומה בו אנו מגיבים לדימויי תקשורת במקום לאנשים אמיתיים .
זיגמונט באומן -אנו חיים בעולם פוסט-מודרני ,הסוציולוגיה המודרנית לא יכולה לנתח כנדרש וכיאות עולם
זה .מודרניות נזילה -מתאר את העולם כמצוי בזרימה ובחוסר ודאות מתמידים ,על אף הניסיונות להשליט
בו סדר.
יורגן הברמס -מבקר את רעיות הפוסט מודרניות ,טוען כי תהליך המודרניות הוא פרויקט שלא נשלם -אנו
צריכים להרחיב ולפתח אותו -לחתור ליותר דמוקרטיה ,חירות ,רציונליות .טוען כי הפוסט-מודרניסטים היו
פסימיסטים ותבוסתנים.
מנואל קסטלס -כלכלת הרשת :מזוהה עם הגישה המרקסיסטית ועסק במושג כלכלת הרשת – כלכלה
התלויה בקשרים באמצעות התקשורת האלקטרונית והממוחשבת הגלובלית שהיא יוצרת ,הקפיטליסטים
תלויים בתקשורת זו .
בתקופתו של מרקס הכלכלה הקפיטליסטית הייתה תלויה בפועלים שעבדו בייצור ובמפעלים .קסטלס קינה
את הכלכלה החדשה שאנו כבר לא שולטים בה באופן מלא "אוטומטון" ,כלכלה המבוססת בעיקר על
תקשורת אלקטרונית ,ממוחשבת ואינטרנט .בנוסף טען שהזהות האישית של האדם גם היא משתנה ,
התקשורת האלקטרונית גרמה שהזהות האישית הפכה להיות חשופה ופתוחה יותר ומתגבשת לא בהקשר
עברו של האדם אלה בהתאם לאינטראקציות שהוא יוצר עם אחרים .קסטלס לא מרחיב בנושא המגדר את
התייחסותו לשינויים בזהו האישית והאופן בו האדם מגדיר את עצמו בבחירתו מתוך האפשרויות להגדרת
מגדר רחבות יותר ,אין אב-טיפוס מסוים של גבר גברי או אישה נשית.
אנתוני גידנס -על רפלקסיביות חברתית :מתייחס לשינויים הטכנולוגיים המתחוללים בעולם ומכנה זאת
"עולם בדהירה" ,עולם שיש בו הרבה סיכונים וחוסר וודאות שלמרות קיומם טוען גידנס שאנו צריכים לתת
אמון במערכות הגלובליות הסובבות אותנו .בניגוד לעבר בו חיינו בקהילה קטנה ומוכרת בה נוצרה מערכת
של אמון באנשים המוכרים .בחברה הגלובלית כיום שהאינטראקציה בין אנשים חוצה גבולות ומדינות אנו
צריכים לתת אמון "במערכות מופשטות" במערכות המפקחות על איכות המוצרים והשירותים אותם אנו
צורכים .בעבר בחברות המסורתיות לפרט היה ברור יותר כיצד להתנהג בחברה ,המסורות והמנהגים היו
ברורים וידועים ,לעומת זאת בעידן החדש האפשרויות גדולות ורחבות יותר מה שמצריך מאיתנו להיות
רפלקסיביים חברתיים ,כלומר לבחון ולבדוק היטב מה נכון וכיצד נכון להתנהג ואיך לא .לדוגמא -בעבר היה
ברור שגבר מתחתן עם אישה והם מקימים יחד משפחה ,ואילו בעידן החדש ישנן צורות משפחה רבות
אפשריות ,שני אבות וילדים ,שתי אימהות וילדים ,חד הוריים ועוד .ולכן עלינו להיות רפלקסיביים ולקבל
החלטה נכונה מתוך האפשרויות השונות והרבות שהחברה הפוסט -מודרנית מציעה לנו.
אולריך בק -פוליטיקה אקולוגית בעידן של סיכון :שולל את הפוסט-מודרניזם .שהרי אנו לא חיים בעידן
ש"מעבר למודרני" ,אלא אנו צועדים לקראת "מודרניות שניה" ,אך בפועל התכוון לאותו דבר .בספרו הוא
עוסק בסיכונים המאפיינים את המודרניות השנייה ,את החברה הפוסט מודרנית .סיכונים בעלי אופי חדש
אותן יצרו המדע והטכנולוגיה ,משמע סכנות שהאדם יצר ולא הטבע בלבד .אלו סכנות שאינן מוגבלות
בזמן ,במקום ,משך השפעתן גדול מאוד ,ואינן מוגבלות לחברה ספציפית ,אלו סכנות גלובליות .לדוגמא-
פצצות גרעיניות ,פצצות אטום יכולות לפגוע בכל הרמות החברתיות ללא הבחנה בין מעמדות .כדי
להתמודד עם סיכונים גלובליים אלה ולהשליט סדר נדרש שיתוף פעולה בין המדינות ,שיתוף פעולה גלובלי
טוען בק .אם כך לפי בק הסכנות מתייחסות ל -שהמדע והטכנולוגיה יצרו ,סכנות גלובליות ללא גבולות של
זמן ומקום ,וסכנות הנובעות בהחלטות היום יומיות שלנו .
שלושת החוקרים דנו בשינויים שהחברה עוברת בעידן המידע והטכנולוגיה והסכנות הכרוכות בהם .מציינים
את החסרונות והיתרונות שמביאה הגלובליזציה .דנים על מקומה של מדינת הלאום בעידן זה ובשליטתה
בשוק הגלובלי ובצורך במאמצים משולבים של ארצות וארגונים בינלאומיים בעלי אינטרסים משוטפים על
מנת לווסת את הקפיטליזם הבין לאומי .טוענים כי :העידן הטכנולוגי הוביל לשינויים כלכליים וחברתיים
המשפיעים על העולם והסביבה ,הטכנולוגיה משנה את מערך הכוחות בין אדם-למכונה בפן הכלכלי ,עידן
זה מביא איתו חוסר שליטה וחוסר וודאות על עתיד החברה .לפי קסטלס ,אנו כבר לא שולטים באופן מלא
בכלכלה ואף לא בזהות האישית שלנו ,עידן המידע משפיע על התפיסה המגדרית ,על עיצוב זהות האדם
ועל הכלכלה העולמית והשינויים שהיא עוברת .גידנס טוען שהחברה המודרנית איבדה את האמון בגלל
האינטראקציה החברתית שהשתנתה ,כיום החברה צריכה לבחון מחדש היבטים על החיים שבעבר היו
ברורים .חוסר האמון הביא לשינויים במדינות הלאום -כוחם והשפעתם על הפרט קטנה .בק טוען ,ששלב
המודרניות החדשה אליו העולם צועד מלא בסיכונים ואי וודאויות .החברה בעידן הטכנולוגי היא חברת סיכון
ואנו צריכים לנהל סיכונים על מנת להתגבר על הכאוס שעתיד לבוא.
תשובה לשאלה :1ממן 11
מטרת הסוציולוג להבין ולפרש את התנהגות האדם בחברה ,מעבר לברור ולמובן מאליו תוך הסתכלות
בתופעה חברתית בהקשר הרחב שלה ,שימוש בדמיון סוציולוגי .לתופעה החברתית של שימוש בסמים
ואלכוהול בקרב בני נוער בעולם המערבי ובישראל יישנם הסברים מנקודות מבט שונות .תופעה המדגישה
את נקודת המחלוקת בין הגישות בשאלה ,האם האדם הוא רק תוצר של החברה או שהוא יצירתי?
דירקהיים היה מסביר את תופעת שימוש בסמים/אלכוהול בקרב בני נוער כי זו עובדה חברתית (דרכי
חשיבה ,תחושה והתנהגות ,שיש להן ממשות משל עצמן מעבר לחייהם ותפיסותיהם של הפריטים .כלומר,
החברה היא זו שקובעת את גבולות ההתנהגות של הפרט) שהיא מחוץ לנורמה המקובלת .שיש לה גם כוח
כפיה (ענישה פיזית או סמלית) הנער/ה יצטרפו לשימוש המזיק כדרך חיפוש להשתייך לקבוצה חברתית
(למרות שלכאורה הבחירה לכך היא אישית ,בפועל החברה היא זו שמכתיבה התנהגות זו .ואילו הפרט
מייחס לעצמו את בחירותיו) ,החברה מרחיקה קבוצה זו באמצעות חוקים וענישה כגון :מוסדות נוער ,בתי
כלא ,כדי לשמור על האיזון החברתי .את העובדה החברתית הזו ניתן להסביר במידת הסולידריות
החברתית המתקיימת בחברה ,מאחר והחברה המערבית מאופיינת לרוב בסולידריות אורגנית שבה
קיימת תלות כלכלית וחברתית בין הפריטים ,הפרט לא יכול להתקיים בכוחות עצמו (סביבה עצמאית
ולחוצה) ,במידה והייתה סולידיות מכנית המאפיינת חברות קדם תעשייתיות בא האדם משתייך לחברה
מתוך ערכים משותפים ,מצפון קולקטיבי -ערכים לרוב דתיים והחברה מענישה על כל סטייה מהנורמות
במקובלות ,כלומר תמיכת החברה והאיום בענישה הייתה מונעת/מצמצמת התפשטות תופעה זו כי ערכי
החברה חזקים יותר מהערכים של הפרט.
לטענתו ,בחברה בה מתקיימת סולידיות חברתית ולכידות חברתית ,הפרט משתלב במערכת חברתית
בעלת נורמות וערכים חברתיים והפיקוח חברתי ידחה כל תופעה הפוגעת בלכידות החברתית ובשיווי
המשקל החברתי.
סוציולוגים בגישה זו טוענים שיש לחקור תופעות חברתיות ברמת המיקרו. -
מגדישה את חיי היום יום בחברה ,האינטראקציות בין בני אדם הבאים לידי ביטוי בסמלים -
( מוחשיים /סימבולים) ותפקידן בעיצוב החברה.
מדגישה את הפעולה האנושית ויחסי הגומלין בין יחידות חברתיות תבחן כיצד האידיאלים מובילים -
את הפרט לנהוג באופן מסוים ומשפיע על החברה כולה.
.ובר יסביר את תופעת שימוש בסמים/אלכוהול בקרב בני נוער שההתרחקות מהדת ומהמסורת במהלך
השנים ,הובילה חברה קפיטליסטית המאמינה בעבודה קשה וצבירת הון ,וממשיך בכך כל החיים .החברה
המודרנית מבוססת על רציונליזציה (ארגון החיים החברתיים והכלכליים לפי עקרונות יעילות ובסיס טכני
רציונאלי ,אשר יצרה "טיפוס אידיאלי" ( דגם של מספר תכונות שמייצגות תופעה חברתית מסוימת ,
המאפשרת לסוציולוג להשוות באמצעות אב-טיפוס זה תופעות חברתיות דומות) אב-טיפוס חברתי המייצג
מקובלות חברתית ,הרפתקנות ,חדשנות ,עצמאות עם חיים מלאים בהתנסויות וריגושים,ובמקרה זה נער/ה
המתנהג בהתאם לנורמות החברתיות ואינו משתמש בסמים ואלכוהול האסורים אף בחוק .בעקבות
ההתרחקות מהדת ,מערכים ,אמונות ומנהגים ,גרמו לתחושת תלישות וצורך בהשתייכות חברתית ,ומנגד
הרצון ,השאיפה והלחץ להשיג ולהיות ה"טיפוס האידיאלי" הובילו את הנוער לדה-הומניזציה – דיכוי הרוח
בקרב הצעירים ודרכים שגויות להשגת הדרישות החברתיות ,שימוש בסמים ואלכוהול כדי להתקבל לחברה
דומה שתקבל אותם אף אם אינם מייצגים את הטיפוס האידיאלי המותאם לנורמות החברתיות.
שאלתנו משקפת את אחת מנקודות המחלוקת הסוציולוגיות העיקריות :קונצנזוס או קונפליקט? .את נושא
הרצון (לכאורה) למימוש גיוון תעסוקתי ויתרונותיו (השאלה למי?) בחברות הייטק ואחרות ,מה הסיבות
שהובילו לכישלונו בישראל ומי עומד מאחוריהן ? נבחן האמצעות הדמיון הסוציולוגי בהתאם לשתי גישות
סוציולוגיות בעלות השקפה שונה לאותה תופעה חברתית .
טלקוט פרנסוס שהתמקד בבעיות של הסדר החברתי יטען ,שהמערכת החברתית בישראל היא מערכת
מפולגת לשני מעמדות (חברות) :אוכלוסיית המרכז הנהנת ממעמד יוקרתי וגבוהה בהיבטי החיים העיקרים
– הכלכלי ,החברתי ,הפוליטי ובחינוך/השכלה ,ומצד שני אוכלוסיית הפריפריה המקופחת בכל היבטים אלו.
אלו שני מערכות נפרדות המתפקדות בשותפות כדי לשמור על האיזון החברתי המתקיים בה כתוצאה של
הפנמת הנורמות והציפיות החברתית אצל הפריטים בתהליך חברות שהונהג במשך תקופת זמן ארוכה
(גיוון תעסוקתי יוכל להתקיים בתהליך חברות הפוך לקיים).
לדוגמא -בהיבט ההשכלה/רכישת מקצוע – רוב החברות היוקרתיות וההייטק מוקמות במרכז הארץ,
עובדה הגורמת לאוכלוסיית המרכז להתאים את עצמה לסביבה באמצעות ,רכישת השכלה ,הכשרות
ומקצועות המתאימות לדרישות חברות אלו המשפרות את קבלתם לעבודה בהם ,לקבלת שכר גבוהה
ולשיפור רמת החיים שלהם .מנגד -באזורי הפריפריה רוב מקומות העבודה הם מפעלי ייצור ,שחלק גדול
מתפקידי העבודה בהם לא מצריכים השכלה ,הכשרות מקצועיות מיוחדות ,והאוכלוסייה מתאימה את עצמה
"לדרישות" אלו המובילות לקבלת שכר נמוך ( הצורך להתקיים) ולרמת חיים נמוכה ,הנשמרת לאורך זמן
בתהליך של הפנמת הציפיות והנורמות החברתיות ..אדם שכן הצליח לרכוש השכלה וקישורים גבוהים לרוב
יעבור להתגורר במרכז וכך נשמר ה"איזון" החברתי הקיים.
הצלחה בגיוון התעסוקתי תגרות לשינויים ב"שיווי משקל" הקיים (ממנו החברה נמנעת) ,שינוי שידרוש
מהמערכות החברתיות החשובות (המשפיעות ומושפעות זו מזו ) לבחון מחדש את ההסתגלות החברתית
שתת-המערכת הכלכלית אחראית לביצועה ,את המטרות שלה שעל ביצועה באחראית תת-המערכת
הפוליטית ,את האינטראקציה המתקיימת בה שבאחריות תת-המערכת הקהילתית ,ואת הדפוסים
והערכים החברתיים שבאחראית תת-המערכת החינוכית האחראית להנחלת ערכים ותרבות .
רוברט מרטון יטען שהצורך בגיוון תעסוקתי הינה פונקציה גלויה המשקפת את הכוונות המודעות של
ארגונים תעסוקתיים שונים מתוך רצון לשפר את הישגיהן הכלכליות .כאשר עומדת אחריה פונקציה סמויה
(לא מוצהרת ולא מודעת של פעילות חברתית שלה יש משמעות רבה ) ,אולי הרצון החברתי לשינוי ומתן
הזדמנות שווה לכלל אוכלוסיית הארץ ,המשקפת דיספונקציה – השפעה שלילית בחברה ועצם העלאתה
לתודעה תאפשר טיפול והפיכתה לפונקציה חיובית.
גישת הקונפליקט רואה בחברה שדה קרב של מאבקים ושסעים ,ומתמקדת בסוגיות של עוצמה ,הבדלי כוח
ומאבק באי-שוויון .מאבק בין קבוצות שונות בעלי אינטרסים שונים ( בניגוד לגישה הפונקציונליסטית
הטוענת למערכת חברתית השואפת לשיווי משקל חברתי ).על המשאבים המוגבלים כגון :כסף ,מעמד,
השפעה ,אדמות וכד' .
קארל מרקס יטען שחוסר הצלחת הגיוון התעסוקתי היא תוצאה של מאבק על הכוח הכלכלי בין מעמד
הפועלים הנשלט (פריפריה) למעמד הבורגני השולט(המרכז) היוצרת מערכת מעמדית .המעמד השולט
מחזק באמצעות מנגנון התודעה הכוזבת – הפצת אידיאולוגיה שקרית ( "הון אנושי איכותי מתגורר אך ורק
בערי המרכז בישראל" ) המבקש להוליך שולל ולשכנע את מעמד הפועלים שמעמדו הנוכחי הוא טבעי
ואובייקטיבי ,ואם אינו מהתקבל לחברות במרכז זו תוצאה לכך שהוא לא התאמץ מספיק וכישוריו הנוכחיים
לא מתאימים= האחריות שלו .מטרתו של המעמד הבורגני ,לשמור על מעמדו ,להמשיך להתחזק ולצבור
הון מובילה אותם לשימור הפערים בהשכלה ,הכשרה מתאימה וקושי כלכלי להשגתם .שעתוק המבנה
החברתי שנוצר מדור אחד לבא אחריו התגבש לריבוד החברתי הקיים ובו הבדלים מעמדיים מהותיים בין
אוכלוסיית המרכז לאוכלוסיית הפריפריה .
דוגמה המבליטה את ההבדל הכלכלי בין אזור המרכז לאזורי הפריפריה בישראל הוא עלות שכירות /קניה
בית/דירה ,העלויות במרכז גבוהות משמעותית לעומת העלויות בפריפריה .העלויות הן נגזרת ליכולות
כלכליות שהן תוצאה של קבלת שכר /אפשרויות עסקיות ,כשבמרכז הארץ הן גבוהות יותר .וזו תוצאה של
המערכת המעמדית שנוצרה ונשמרה בישראל.
כדי שהגיוון התעסוקתי יצליח :מרקס טוען שצריכה להתגבש תודעה מעמדית שתגרום למהפכה בקרב
אוכלוסיית הפריפריה שתוביל לביטול שלטון המעמד ההיררכי ולחברה סוציאליסטית שווה ונטולת -מעמד
בשאלה הסוציולוגית לבחינת הגורמים המשפיעים על השינויים המתחוללים בחברה ,ישנן נקודות השקפה
שונות .
טענתו של ובר כי הקפיטליזם התפתח רק במערב ולא במקומות אחרים היא תגובת נגד טענתו של מרקס כי
הקפיטליזם ,הגורם הכלכלי ,הוא הגורם העיקרי המשפיע על השינויים החברתיים .
קרל מרקס (גישת הקונפליקט המתייחסת ליחסי העוצמה הלא-שווים בין קבוצות שונות בחברה) התמקד
בעיקר בשינויים שהתחוללו בחברה המודרנית לאחר המהפכה התעשייתית והיה עד לצמיחת בתי חרושת
וייצור תעשייתיים ולפערים הכלכליים שבאו בעקבותיה ,זיהה בהתפתחות הקפיטליזם (שיטת ייצור כלכלית
המבוססת על ייצור סחורות ושירותים ומכירתם לקשת רחבה של צרכנים ) שני מרכיבים עיקריים :ההון
(הקפיטל) – כל האמצעים שניתן להשתמש בהם בכדי לייצר הון עתידי נוסף כגון :כסף ,מכונות וכד' .
והבורגנות -בעלי ההון הקפיטליסטי שהוא המעמד השולט ומצד שני הפרולטריון -הפועלים החייבים לעבוד
כדי להתקיים – המעמד הנשלט.
לכן ,הכוח העיקרי שמניע שינויים חברתיים הוא הגורם הכלכלי ולא כמו שטוענים אחרים כי רעיונות וערכים
הם הגורמים לשינוי חברתי ,טען שהקבוצות השולטות במבנה הכלכלי בחברה הן המשפיעות על הרעיונות
והאידיאולוגיות שלפיהם מתנהגת החברה .והמניע לשינוי חברתי במהלך ההיסטוריה הוא המאבק בין שתי
מעמדות ,בין השולטים לנשלטים .דוגמאות הוכחה לכך :מחברה המבוססת על צייד ולקט לעבר חברה
המבוססת על עבדות ואל חברה פאודלית (מבוססת על בעלי קרקעות וצמיתים) ולבסוף הקפיטליזם .
לטענתו גם תקופת הקפיטליזם תחלוף כאשר יתחולל מאבק /מהפכה כאשר מעמד הפועלים יפתחו הכרה
מעמדית אשר תוביל בסופו של דבר לחברה נטולת מעמדות ,שוויונית ובעלת כלכלה משותפת .
ואילו מקס ובר (מהגישה האינטרקציוניזם הסימבולי המתמקדת באינטראקציות חברתיות בסיבות מוגדרות
המבוססות על מסרים סימבוליים) שהתעניין אף הוא בשינויים המתחוללים בחברה .טען שאולם לגורם
הכלכלי יש תפקיד חשוב ,אך הוא לא העיקרי ויש גורמים כגון :רעיונות ,ערכים ואמונות היכולים להשפיע
ולשנות את פני החברה .שהרי אם הגורם הכלכלי הוא המניע לשינוי כטענת מרקס ,אז איך ניתן להסביר
את העובדה שהקפיטליזם התפתח רק במערב ולא במקומות אחרים ? ובר טוען כי הדת הפרוטסטנטית
היא זו שהובילה לשיטה הכלכלית הקפיטליסטית ,הדת הפרוטסטנטית מאמינה שגורל האדם נקבע מראש
ע"י האל ,וראו בהצלחה בעבודה ובהישגים הכלכליים כסימן שהאל אוהב אותם ,מה שגרם לאדם להישגיות
כלכלית ועם זאת לחיות חיים צנועים ,כתוצאה מכך צבירת ההון יצרה את הקפיטליזם ,כלומר הדת היא זו
שהשפיעה על הכלכלה .
ובר טען שההתפתחות המודרנית והשינויים החברתיים התקיימו בעיקר בעקבות הרציונליזציה של הייצור .
רציונליזציה – עליה מבוססת החברה המודרנית המאופיינת גם בהתרחקות מהדת והמסורות ,ומשמעותה ,
ארגון של החיים הכלכליים והחברתיים לפי עיקרון היעילות ועל בסיס ידע טכני רציונלי והמדע המתפתח
תרם לכך רבות .השינויים החברות המודרניות מושפעות מהרציונליזציה בכל התחומים בחיים ולא רק
הכלכליים .לטענת ובר מעמד כלכלי הוא רק אחד מהתחומים המדגישים את אי-השוויון החברתי וישנם
תחומי אי-שוויון נוספים כגון :בין גברים לנשים.