‫"מיקודית" – סיכום לקראת בחינה בקורס "סוציולוגיה של החינוך"‬

‫ד"ר יסמין נוילינגר‪-‬שורץ‬

‫סיכום זה אינו מחליף קריאה של מצגות הקורס‪ ,‬תקצירי המאמרים שהועלו לאתר הקורס וסיכומים‬
‫אישיים של שעורי הקורס‬

‫מדעי החברה – פסיכולוגיה (פרט)‪ ,‬אנתרופולוגיה (תרבות)‪ ,‬סוציולוגיה (חברה)‬

‫הבדל בין חוק לנורמה – ראה תופעת אי נסיעה בכבישי ישראל ביום כיפור‪.‬‬

‫נורמה היא פועל יוצא של ערך‪ .‬ערך הוא פועל יוצא של אידיאל‪ .‬אידיאל > ערך > נורמה‪.‬‬

‫לדוגמה‪" :‬האדם המושלם" (אידיאל) > "ואהבת לרעך כמוך" (ערך) > לקום לקשישים באוטובוס (נורמה)‪.‬‬

‫נורמות משתנות מחברה לחברה ומתקופה לתקופה‪ .‬אידיאלים וערכים הם יותר יציבים ועקביים‪.‬‬

‫הנורמות היא הפעולה המעשית – אופן יישום הערכים‪.‬‬

‫נורמות מסווגות לשני סוגים עיקריים‪ :‬מורס = ציווי יסוד‪ .‬מופעלות סנקציות שליליות כבדות על מפריהן‪.‬‬

‫פולקוויס = אורחות העם‪ .‬מופעלות סנקציות שליליות קלות יותר על מפריהן‪.‬‬

‫תהליך החיברות (סוציאליזציה) הוא תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת‪ ,‬המקנה ליחיד‬
‫דפוסים‪ ,‬כללים וערכי תרבות בחברה בה הוא חי ‪ .‬החברה מפעילה סנקציות חיוביות על מי שממלא את‬
‫הנורמות החברתיות וסנקציות שליליות על מי שלא ממלאן – חשוב לזכור שלמרות הקונטוציה השלילית של‬
‫המילה "סנקציות"‪ ,‬סנקציות יכולות להיות גם חיוביות‪ .‬סנקציות הן למעשה תגובות החברה (חיוביות או‬
‫שליליות) למעשי האדם ביחס לנורמות‪.‬‬

‫אנשים מצייתים לנורמות משני טעמים עיקריים ‪ :‬הם חונכו לאורן‪ .‬כלומר‪ ,‬תהליך החיברות מוטמע בהם‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬הם חוששים מעונש‪.‬‬

‫החברה יכולה להפעיל סנקציות על ציות או אי ציות לנורמות‪ ,‬אך לא לערכים‪ .‬זאת מכיוון שהנורמות הן היבט‬
‫מעשי‪ ,‬התנהגותי שאפשר לבחון ואילו ערכים הם מופשטים (נורמות הן פעולות מעשיות הנגזרות מערכים‬
‫מופשטים)‪.‬‬

‫פער בין ערכים ונורמות – לדוגמה‪ ,‬הורים המחנכים לשיח מכבד אך בפועל לא פועלים כדי להתנגד לשיח‬
‫בלתי‪-‬מכבד במרחב המשפחתי‪.‬‬

‫נורמה ונורמלי – יש התנהגויות שכיחות מאוד אך לא נחשבות נורמטיביות (לדוגמה‪ ,‬קריוקי עד שעות‬
‫מאוחרות של הלילה‪ ,‬בשכונות מסויימות בהן התנהגות זו אינה נורמטיבית) ומנגד יש התנהגויות נדירות אך‬
‫שנחשבות נורמטיביות (לדוגמה‪ ,‬התנהגות של אנשים עם מוגבלויות נדירות)‪.‬‬

‫נורמה היא תלויית תרבות – קריוקי עד שעות מאוחרות של הלילה יכולה להיות התנהגות נורמטיבית‬
‫בחברות‪/‬תרבויות מסויימות אך לא באחרות‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫כדי להיות "רב‪-‬תרבותי"‪/‬פלורליסט בדיעותייך‪ ,‬כדאי להימנע מ"אתנו‪-‬צנטריות" – קו החשיבה לפיו התרבות‬
‫שלך היא השלטת‪ ,‬הטובה ביותר‪.‬‬

‫כאשר אדם מפר את הנורמה המצופה ממנו‪ ,‬החברה מצפה ממנו בתמורה להביע חרטה על מעשיו‪.‬‬

‫בחיבור לגישה הפונקציונליסטית ‪ ,‬החברה מתגמלת בגין מילוי נורמות ומענישה בגין אי מילוי נורמות‪.‬‬

‫ענישה יכולה להיות ברמה הפורמלית (חוקים) או ברמה הא‪-‬פורמלית (התנהגויות)‪ .‬כל זאת‪ ,‬כדי שהחברה‬
‫תמשיך בתפקודה התקין‪ .‬משול הדבר לשאיפה לשיווי משקל בגוף האדם‪ .‬לכל איבר במערכת יש תפקיד‪.‬‬
‫בשעת תקלה‪ ,‬המערכת יודעת לתקן את עצמה‪.‬‬

‫יבואו מנגד מצדדי תיאוריות הקונפליקט ויאמרו – החברה לא מתקנת את עצמה באופן שווה לכל‬
‫תת‪-‬הקבוצות שבתוכה‪ .‬לא לכולם יש את אותן ההזדמנויות מלכתחילה והיחס למפרי הסדר החברתי לא זהה‬
‫לכולם‪.‬‬

‫סטטוס חברתי – מיקומו של אדם החברה‪ .‬לכל סטטוס נלוות זכויות וחובות‪ .‬הסטטוס הוא המיקום החברתי‬
‫ואילו התפקיד הוא החלק הפעיל‪ .‬מערכות יחסים בין בעלי סטטוסים שונים בחברה‪ ,‬מכונות גם "מערך‬
‫תפקיד"‪ .‬אותו אדם יכול להיות בעל מספר סטטוסים ותפקידים – לדוגמה‪ ,‬אדם מסויים משמש כרופא בבית‬
‫חולים (סטטוס גבוה‪ ,‬פעיל במערך תפקיד עם אחיות‪ ,‬סגל מינהלי‪ ,‬חולים) ויכול לשמש בה בעת בסטטוס נמוך‬
‫במשפחתו (דמות לא מוערכת‪ ,‬במערך תפקיד עם ילדים‪ ,‬אחים‪ ,‬הורים)‪ .‬סמלי סטטוס מבהירים לאחר את‬
‫הסטטוס של בעל הסמל – לדוגמה‪ ,‬מכונית יוקרה‪ ,‬שעון ממותג וכדומה‪.‬‬

‫מיון ‪ :1‬סטטוס שיוכי – עימו אדם נולד (גיל‪ ,‬מוצא‪ ,‬צבע עור‪ ,‬מין); סטטוס הישגי – נרכש (עיסוק‪ ,‬תכונות‬
‫אופי‪ ,‬השכלה)‪.‬‬

‫מיון ‪ :2‬סטטוס בסיסי – מקביל לסטטוס שיוכי אך כאן יש התייחסות לכך שהסטטוס השיוכי משפיע על‬
‫סטטוסים אחרים – לדוגמה‪ ,‬סטטוס בסיסי "אישה" עלול להגבילה בשוק התעסוקה‪ .‬סטטוס עצמאי – סטטוס‬
‫זמני‪ ,‬הקשור לסיטואציה מסויימת‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לקוח בסופרמרקט‪.‬‬

‫מיון ‪ :3‬סטטוס מקיף – סטטוס שלו נלוות זכויות וחובות רבות – לדוגמה‪ ,‬הורה במשפחה‪ .‬סטטוס מוגבל –‬
‫סטטוס שלו נלוות זכויות וחובות מעטות – לדוגמה‪ ,‬מקבל שירות בקופת חולים‪.‬‬

‫קונפליקט ערכים ‪ -‬מצב שבו אדם נאלץ לבחור בין שתי אפשריות להתנהגות‪ ,‬כשכל אפשרות‬
‫מודרכת ע"י ערך אחר‪ .‬כל אפשרות שבה יבחר תביא לפגיעה באחד הערכים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬ערך "חברות" מוביל לנורמה של שמירת סוד‪ .‬אם שמירת הסוד תיתפס כבעלת השלכות על אנשים‬
‫אחרים (מלבד מספר הסוד) (לדוגמה‪ ,‬נחשף בפניי סוד הקשור לעבירה פלילית) (שתי התנהגויות מנוגדות –‬
‫לשמור את הסוד או לא לשמרו)‪ ,‬משמע יש לי קונפליקט ערכים בין הערך "חברות" לערך "אחריות"‪.‬‬

‫‪2‬‬
3
 ‫תקציר המאמר‬

‫חלק מהעובדים הסוציאליים שהשתתפו במחקר היו בקונפליקט ערכים – מצד אחד‪ ,‬למלא את חובתם‬
‫המקצועית לפי התיאוריות והכלים שלמדו באקדמיה ומצד שני‪ ,‬להיות נאמנים לתרבות שלהם – ראו דוגמה‬
‫של ‪ 12‬אסטרטגיות התערבות טיפוליות המפורטות במאמר‪ .‬אין צורך לזכור אותן בעל פה‪ ,‬רק את העקרון‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫התפתחותם של מדעי החברה‬
‫הבדל בין שיח נורמטיבי לשיח מדעי – שיח מדעי עוסק בעובדות‪ ,‬שיח נורמטיבי עוסק בנורמות‪ ,‬שאין להן‬
‫בהכרח ביסוס בעובדות‪ ,‬בנתונים‪.‬‬
‫מהמאה ה‪ 15 -‬ואילך‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬השיח המדעי הכריע את השיח הנורמטיבי – דתי של הכנסייה‪ ,‬ומדענים החלו‬
‫לפרוח‪.‬‬
‫אחד הכללים החשובים במדע – לאתר כלל אחד אשר יכול להסביר תופעות מרובות (פרסמוניות – חסכוניות‬
‫של כללים)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬היסטוריונים יכולים לחקור מלחמות בודדות‪ ,‬ואילו מדען מתחום מדעי החברה – סוציולוגיה ישאף‬
‫לחקור מהו הכלל העומד בבסיסן של מלחמות רבות – לדוגמה‪ ,‬הוא עשוי לגלות שמלחמות פורצות‪ ,‬במקרים‬
‫רבים‪ ,‬על רקע של משבר כלכלי ומציאת "אשם" או "מושיע"‪.‬‬

‫את הצורך במחקר חברתי יצרו‪:‬‬

‫‪ .1‬התפתחותם של מדעי הטבע וירידת מעמדה של הכנסייה‬

‫‪ .2‬המהפכה התעשייתית‬
‫‪ .3‬המהפכה הצרפתית‬

‫המהפכה התעשייתית – קריסת המבנה החברתי המצומצם של יחסי עבודה באחוזות כפריות (פיאודליזם)‬
‫ומעבר לעבודה בערים‪ ,‬בעיקר במפעלי ייצור‪ .‬החברה הפכה ל"חברת המונים" שניתן לעצב את דעותיה‬
‫באמצעות המדיה (עיתונות‪ ,‬רדיו‪ ,‬טלוויזיה)‪ .‬החברה היא חברה קפיטליסטית – שדואגת בעיקר לבעלי אמצעי‬
‫הייצור ואמצעי התקשורת שולטים בהמונים לצורך השמירה על הסדר החברתי הקיים (פונקציונליזם)‪.‬‬
‫בה בעת‪ ,‬הפועלים מחליפים דעות ביניהן ושוקלים להתאגד‪ ,‬כדי להגן על זכויותיהם‪ ,‬נוצרת מודעות לפער‬
‫מעמדי – בין בעלי אמצעי הייצור לחסרי אמצעי הייצור‪ .‬כאן נכנס לתמונה‪ ,‬קרל מרקס‪ ,‬גישה קומוניסטית‬
‫השואפת לביטול המעמדות‪ .‬גישה זו היא גישה א‪-‬פונקציונליסטית‪ ,‬גישת קונפליקט‪ .‬הדגשת קונפליקט בין‬
‫קבוצות ולא הרמוניה‪.‬‬
‫קרל מרקס ראה את החברה כשדה התמודדות בין בעלי הכוח לחסרי הכוח‪.‬‬
‫השליטה במשאבים כלכליים (אמצעי הייצור)‪:‬‬
‫מעניקה למעמד השליט כוח בכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫•‬
‫אי השוויון בין המעמדות יוצר בהכרח מתח וקונפליקט‪.‬‬ ‫•‬
‫השקפת המרקסיזם מבוססת על ההנחה המטריאליסטית (חומרנית) שהמהות של האדם היא ייצור לשם‬
‫קיום‪ ,‬צריכה ושליטה על הטבע‪ .‬לפי גישה פילוסופית זו‪ ,‬הדת‪ ,‬הפילוסופיה‪ ,‬והמוסר אינן מניעות את‬
‫המציאות‪ ,‬אלא הן השתקפות של יחסי הייצור‪ ,‬דהיינו היחסים המעמדיים‪.‬‬
‫מבנה העל הוא השתקפות של התשתית הכלכלית‪ ,‬דהיינו‪ ,‬התודעה היא תוצר של הוויה – "ההוויה יוצרת את‬
‫התודעה"‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫המדינה‪ ,‬לפי מרקס‪ ,‬משמשת ככלי בידי הבורגנים לשימור יחסי הכוחות‪ ,‬והתודעה הכוזבת ("אופיום‬
‫להמונים") משמשת ככלי להרדמת תחושות ההתמרמרות של מעמד הפועלים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬השקפות על חשיבות טיפוחה של כלכלה חופשית בקרב אנשים שאין להם כל שליטה‬ ‫•‬
‫על אמצעי ייצור או על תהליכי ייצור (כמו פקיד בנק זוטר‪/‬ה‪ ,‬תופרות‪/‬ים במפעל טקסטיל או פועלי‬
‫בניין) הן השקפות של תודעה כוזבת‪ ,‬לפי מרקס‪ .‬ההשקפות הללו תורמות כביכול להמשך הניצול של‬
‫אנשים במעמדם והן מתאימות הרבה יותר לממונים עליהם ולמנהלים שלהם‪.‬‬

‫אלא שהבורגנות‪ ,‬לשיטתו של מרקס‪ ,‬מכילה בתוכה יסוד של הרס עצמי‪ .‬מכיוון שזו מעדיפה תחרות על‬
‫פני שיתוף‪ ,‬היא מייצרת הרבה יותר ממה שנדרש וממה שהציבור יכול לרכוש‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נסגרים מפעלים‪,‬‬
‫האבטלה גדלה ושכר הפועלים יורד‪ ,‬מה שמחמיר את מצב השוק‪ .‬התשובה הקפיטליסטית לקושי זה היא‬
‫כיבוש של שווקים חדשים‪ ,‬ושיכלול של אמצעי הייצור על מנת לחסוך בכוח אדם ולייצר יותר ויותר סחורות‪.‬‬

‫מרקס חזה שבסוף תהליך ההרס העצמי של הבורגנות‪ ,‬מעמד הפועלים ימצא את עצמו מחוץ לתהליך הייצור‬
‫(=מובטל)‪ ,‬ומכאן הדרך להתפכחות מהתודעה הכוזבת ולמרד בסדר הקיים היא בלתי נמנעת‪.‬‬

‫מרקס האמין שלפרולטריון – מעמד הפועלים‪ ,‬אשר סבל מעוול מתמשך‪ ,‬תהיה תודעה חברתית‪-‬כלכלית ולכן‬
‫הוא יפעל לביטול ההיררכיה המעמדית‪ .‬לפי התחזית של מרקס‪ ,‬ישתלט מעמד הפועלים על אמצעי הייצור‪,‬‬
‫יבטל את הקניין הפרטי ויבנה חברה סוציאליסטית שאין בה מנצלים ומנוצלים‪.‬‬

‫דירקהיים – כמייצג את הגישה הפונקציונליסטית‪ ,‬בניגוד למרקס (המייצג תיאוריות קונפליקט)‪ ,‬ראה בחברה‬
‫ישות בפני עצמה‪ ,‬ולא רק השתקפות של יחסים כלכליים‪.‬‬
‫החברה‪ ,‬לפי דירקהיים‪ ,‬שואפת להרמוניה ולשיתוף פעולה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הוא מצא כי ככל שאדם משתייך לחברה‬
‫קהילתית יותר ולמשפחה גדולה יותר‪ ,‬סיכויי התאבדותו קטנים יותר‪ .‬בניגוד למרקס שראה בשבירת המבנה‬
‫החברתי הקיים תופעה חיובית‪ ,‬דירקהיים ראה בהתפוררות ערכים ומסגרות איום על הפרט ועל המבנה‬
‫החברתי‪.‬‬

‫הגישה הפונקציונליסטית רואה בחברה (ובכל תת‪-‬יחידה שלה) מערכת המורכבת מחלקים התלויים זה הזה‬
‫ותורמים זה לזה‪ .‬מערכת דומה לגוף האדם‪ .‬כל התנהגות ותהליך חברתי ממלאים פונקציה חיונית עבור‬
‫החברה‪.‬‬
‫פונקציה – התנהגות של הפרט התורמת לתפקוד חברה – לדוגמה‪ ,‬התנדבות בני נוער‪.‬‬
‫דיספונקציה ‪ -‬התנהגות של הפרט הפוגעת בתפקוד החברה – לדוגמה‪ ,‬עבריינות בני נוער‪.‬‬
‫לפי גישת הפונקציונליזם‪ ,‬בתגובה לדיספונקציה‪ ,‬החברה מפעילה מנגנוני ויסות ופיקוח – לדוגמה‪ ,‬ענישה‪,‬‬
‫כליאה ושיקום‪.‬‬
‫לפי גישת הקונפליקט‪ ,‬לבני נוער מקבוצות‪/‬מגזרים שונים‪:‬‬
‫מראש יש סיכויים שונים להתנהגות מועילה או מזיקה לחברה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אם יבחרו בהתנהגות המועילה לחברה‪ ,‬התגמולים שיקבלו לא יהיו זהים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪6‬‬
 ‫אם יבחרו בהתנהגות המזיקה לחברה‪ ,‬העונשים שיקבלו לא יהיו זהים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫במאה ה‪ 19 -‬שלטו באירופה המרקסיזם ותיאוריות קונפליקט‪.‬‬

‫המעבר מתיאוריות קונפליקט לתיאוריות פונקציונליסטיות‪:‬‬

‫בשנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ 20-‬עבר מרכז הכובד של הסוציולוגיה לארצות הברית‪ ,‬שם פרחה ושגשגה‬ ‫•‬
‫גישת הפונקציונליזם‪-‬הסטרוקטורלי‪.‬‬
‫חזרה מפונקציונליזם לקונפליקט ‪ -‬מאז שנות ה‪ ,60-‬וביתר שאת‪ ,‬משנות ה‪ ,70-‬החלה להתעורר‬ ‫•‬
‫התנגדות להגמוניה הפונקציונליסטית‪ ,‬במידה רבה עקב התסיסה שחלה באותן השנים בארצות‬
‫הברית‪ ,‬תסיסה שהתאוריה הפונקציונליסטית התקשתה להסביר (למשל‪ ,‬התנגדות העם האמריקאי‬
‫למלחמת וייטנאם)‪ .‬גישות חליפיות החלו להופיע – תוך הדגשת אלמנט הקונפליקט בין קבוצות‬
‫בחברה‪.‬‬

‫שלא כמו בתיאוריות פונקציונליסטיות‪ ,‬המניחות כי החברה מבוסס על קונצנזוס‪ ,‬תיאוריית הקונפליקט‬ ‫•‬
‫רואה בחברה "שדה קרב" בין קבוצות‪ ,‬מעמדות וכדומה – המתחרים ביניהם על שליטה במשאבים‬
‫חברתיים – כסף‪ ,‬כוח‪ ,‬יוקרה‪ .‬ניגודי האינטרסים והקונפליקט מעוגנים במערכת החברתית והמאבקים‬
‫הללו מולידים שינויים במבנה החברתי‪.‬‬

‫ניתוח תופעות (חינוך‪ ,‬ריבוד חברתי‪ ,‬אינטראקציה קבוצתית) לאורן של תיאוריות פונקציונליסטיות ותיאוריות‬
‫קונפליקט‬
‫ראה באתר הקורס – יחידת הוראה ‪ – 8‬הסבר על התיאוריות וכן פרקים הסרוקים מחוברות של האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.‬‬

‫תוך כדי דיון בריבוד חברתי‪ ,‬דנו ביוקרתם של מקצועות שונים בחברה‪ .‬אם בעבר המקצועות המכובדים היו‬
‫קשורים להשכלה גבוהה‪ ,‬אזי היום רווחת יותר פתיחות לגבי מקצועות שונים‪.‬‬
‫החברה מאופיינת היום ביתר ליברליות ופתיחות‪.‬‬
‫בהקשר זה הזכרנו את המושגים‬
‫כור היתוך ופלורליזם‪.‬‬
‫מדיניות כור ההיתוך – בן גוריון‪ ,‬ראש הממשלה הראשון של ישראל‪ ,‬שאף ליצור דמות של יהודי חדש‪ ,‬תוך‬
‫ביטול זהויות תרבותיות קודמות‪ .‬ואכן‪ ,‬העולים החדשים החליפו שמות משפחה ודיברו רק בעברית‪ .‬הזכרנו גם‬
‫את חטיפת ילדי תימן (וילדי הבלקן) כייצוג של אותה מדיניות אתנוצנטרית של "כור היתוך"‪.‬‬
‫עם השנים‪ ,‬חלו תהליכי פלורליזם והחלו לקבל בארץ תרבויות שונות – לדוגמה‪ ,‬עליית שנות ה‪ 90 -‬מבריה"מ‬
‫ומאתיופיה אופיינה מחד ברצון להשתלב ולהתקדם ומאידך לשמור על זהותה באמצעות שימור השפה‬
‫והמנהגים מארצות המוצא שלהם‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫השסע העדתי ‪ -‬מאמר – צפתי ‪:1999‬‬

‫‪8‬‬
‫אינטראקציה סימבולית – בניגוד לתיאוריית הפונקציונליזם והקונפליקט העוסקות במבנים‪/‬מערכות חברתיים‪,‬‬
‫גישה זו מתמקדת באדם כיצור חברתי‪ .‬אדם בוחר לעצמו את ההתנהגות המתאימה למצב נתון‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫האדם "יכול להיכנס לנעלי אחרים" ולהעריך את עצמו מנקודת מבטם‪ .‬האדם הוא היוצר את המציאות בתיווכם‬
‫של סמלים‪ .‬הסדר החברתי הוא לא קבוע אלא שהוא "סדר בר‪-‬מיקוח" – למשל‪ ,‬סטייה חברתית היא הגדרה‬
‫של החברה ללא קשר למעשי האדם‪.‬‬

‫בני אדם מתכננים באמצעות סמלים‪ ,‬את הרושם שישאירו בלב אחרים וזאת על מנת להשליט את הגדרת‬
‫המצב שלהם על המציאות‪ .‬בני אדם עסוקים‪ ,‬אפוא‪ ,‬פעמים רבות‪ ,‬ב"ניהול הרושם"‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מנתח בזמן‬
‫ניתוח מורכב מנסה פעמים רבות להקרין רושם של פיקוח מלא‪ ,‬תוך שהוא מאמץ התנהגות קלילה‪ ,‬מצחקק‬
‫עם הצוות הרפואי שסביבו וכדומה‪ .‬וזאת בניגוד לציפייה החברתית כי יהיה מרוכז ורציני מאוד‪ .‬בכך הוא מקרין‬
‫את הרושם כי הוא מיומן מאוד ושולט עד כדי כך במצב כך שנשארים לו משאבים פנויים לשיחות חולין‪.‬‬

‫קפיטליזם וקומוניזם‬
‫הקפיטליזם מייצג תיאוריות פונקציונליסטיות ‪" -‬כל אחד יכול להגיע לאן שהוא רוצה" = ניעות‪/‬מוביליות‬
‫חברתית‪ .‬המשאבים הכלכליים מופרטים ומושארים בידי כוחות השוק החופשי – "היד הנעלמה של השוק"‬
‫(הדברים מסתדרים "מעצמם")‪ .‬אין התערבות של המדינה‪.‬‬
‫ואילו הקומוניזם מייצג תיאוריות קונפליקט ‪" -‬לא כל אחד יכול להגיע לאן שהוא רוצה" = שעתוק המבנה‬
‫החברתי‪ .‬המשאבים הכלכלייים מרוכזים לגמרי בידי המדינה‪.‬‬
‫מדינת רווחה היא פתרון הביניים ‪ -‬מדינה המפעילה מנגנונים שמטרתם חלוקה‪-‬מחדש של משאבים בין‬
‫אזרחיה – לדוגמה‪ ,‬מיסים (מיסוי פרוגרסיבי – ככל שאתה מרוויח יותר‪ ,‬אתה משלם יותר מיסים האמורים‬
‫להגיע לתמיכה בחלשים; ככל שהרשות המקומית מרוויחה יותר‪ ,‬כך היא אמורה לתרום יותר לקרן הארנונה‬
‫אשר תתמוך בישובים חלשים)‪.‬‬

‫הגדרה אידיאלית מאוד‪/‬אוטופית של מדינת הרווחה‪:‬‬

‫"מדינה המבטיחה לאזרחיה חופש ממצוקה‪ .‬מדינה השואפת למניעתו של קיפוח סוציאלי והעושה להגשמת‬
‫מטרה זאת‪".‬‬
‫הגדרה מעשית יותר‪:‬‬
‫"מדינה בה קיימת מדיניות מכוונת להבטיח לפחות רמת חיים מינימלית לכל אחד‪ ,‬ועד כמה שאפשר שוויון של‬
‫הזדמנויות לכל אחד להשיג את המקסימום בחייו בהתאם לכישרונו ויכולתו"‪.‬‬

‫מאמרים‪ :‬לפי כהן‪ ,‬מזרחי ויובל (‪)2008‬רוב האוכלוסיה תומכת בחלוקת משאבים‬
‫לפי טיילור‪-‬גובי (‪ ,)2009‬כדי שמדינת הרווחה תצליח‪ ,‬על האזרחים לקבל את הלגיטימיות של היבטי חלוקת‬
‫המשאבים – עליהם להאמין ביכולתה של הממשלה לבצע חלוקה זו באופן הוגן ושהיא תספק להם את‬
‫ההגנה‪ ,‬כאשר הם עצמם יזדקקו לכך בעתיד‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫חזרה למושגים המקושרים ל"פלורליזם" מול "כור היתוך" ‪-‬‬
‫תת‪-‬תרבות ותרבות נגד‪:‬‬
‫תת תרבות נוצרת כאשר בני תרבות אחת מתמזגים עם בני תרבות אחרת שלא באופן מלא‪ ,‬ושומרים על‬
‫מספר מאפיינים תרבותיים בולטים בתוך התרבות הכללית‪.‬‬
‫תרבות נגד‪ -‬תרבות נגד היא תרבות בעלת דפוסים העומדים בניגוד גמור לאלה המקובלים בחברה והיא‬
‫למעשה מתעצבת כקונטרה או אלטרנטיבה למיינסטרים ולהגמוניה‬

‫אם הגנטיקה היא גורם דומיננטי בהתפתחות למה חינוך חשוב? מחקרי תורשה‪-‬סביבה מעלים כי תאומים‬
‫זהים (מטען גנטי זהה) מגיעים לרמות התפתחות שונות‪ ,‬בהתאם לחינוך שקיבלו‪.‬‬

‫'חיברות מחדש' באירגונים כוללניים‪/‬טוטאליים (‪)total institutions‬‬

‫'אירגונים טוטאליים' מוגדרים ע"י חמשה פרמטרים‪ :‬שליטה‪ ,‬פיקוח ובקרה‪ ,‬ענישה‪ ,‬בידוד‪,‬‬ ‫•‬
‫פער בין הסגל והשוהה‪.‬‬

‫מטרות ה"חיברות מחדש"‬

‫המטרה‪' :‬פירמוט'‪ -‬יצירת תנאים קיצוניים בהם ה'חיברות' הראשון נמחק‪ ,‬והאדם עובר תהליך‬ ‫•‬
‫חיברות מחדש‪ ,‬המעצב את עולמו בהתאם לרצונו של האירגון הטוטאלי‪ .‬הדבר נעשה בשני שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬שבירת הזהות הקודמת‬
‫ב‪ .‬בניית זהות חדשה התואמת לממסד‬
‫החלת כללי התנהגות נוקשים על השוהים‪.‬‬ ‫•‬
‫פיקוח‪ ,‬בקרה וענישה על מנת להטמיע את כללי ההתנהגות של האירגון‪.‬‬ ‫•‬

‫חיברות מחדש הוא תמיד בעייתי כי לוקחים אדם מבוגר שיש לו כבר 'עמוד שידרה' ומנסים לפרמט אותו‪ .‬בד"כ‬
‫קיימות שלוש תגובות אפשריות‪:‬‬
‫הפירמוט מצליח‪ .‬השוהה מפנים ומטמיע את הנורמות והופך ל'אדם חדש'‪.‬‬ ‫•‬
‫הפירמוט מצליח ברמה התנהגותית בלבד‪ .‬האדם שומר על הזהות הקודמת שלו אבל מבחינה‬ ‫•‬
‫התנהגותית הוא מציית לכללים של האירגון הטוטאלי‪.‬‬
‫הפירמוט נכשל‪ .‬השוהה מגלה סימני אנטי‪ ,‬מרידה והתנגדות‪.‬‬ ‫•‬

‫בית הספר אמנם איננו מוגדר כ'אירגון טוטאלי'‪.‬‬

‫אבל הנכנס בשעריו צריך לעבור תהליך משמעותי של התאמה והסתגלות‪.‬‬
‫לכן ניתן למצא קווי דמיון בין 'חיברות מחדש' באירגונים טוטליים ובין מה שעלול לעבור על תלמיד בבית הספר‬

‫‪10‬‬
 ‫ביקורת של תיאוריית הקונפליקט על תהליך החיברות‪/‬חינוך בבתי הספר‪:‬‬
‫בעשורים הראשונים של המאה העשרים היה מקובל לתפוס את בית הספר על פי התיאוריה הפונקציונלית‪,‬‬
‫דהיינו‪ :‬חשיבותו של בית הספר נובעת מכך שהוא מאפשר לבוגר שלו להשתלב בחברה‪ ,‬לרכוש מקצוע ולבנות‬
‫את חייו בצורה מיטבית‪.‬‬
‫תפיסה זו התבססה על ‪ 3‬צלעות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬בימי הביניים וקודם לכן‪ ,‬ההצלחה בחיים היתה מושתתת בעיקר על המעמד החברתי אליו נולדת‪ .‬ככל‬
‫שהתרבות המערבית התפתחה ההצלחה בחיים התבססה על המאמץ של האינדבידואל במערכת ההשכלה‬
‫(מריטוקרטיה ‪ .) merit-ocracy‬לכן‪ ,‬זו מערכת שמאפשרת הרבה יותר שיוויון מאשר בימי הביניים ובעת‬
‫העתיקה‪.‬‬
‫החברה התעשייתית והעכשווית נשענת על מגוון מיומנויות קוגניטיביות ומידעיות (לעומת המצב בימי הביניים‬
‫וקודם לכן)‪ ,‬ובתי הספר הם הכלי הראשון במעלה להקנות לבני האדם מיומנויות אלה‪.‬‬

‫ג‪ .‬מבחינה ערכית ומוסרית‪ -‬תפיסות הומניסטיות וליברליות‪ ,‬שמאפיינות את החברה המערבית‪ ,‬ראו בבתי‬
‫הספר דרך מצויינת לחנך לסובלנות ושיוויון‪.‬‬

‫ברם‪ ,‬החל משנות השבעים של המאה הקודמת‪ ,‬התחילו להטיל ספק בתפיסה זו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫סוציולוגים עמדו על כך שהחברה המערבית מתאפיינת ב"חינוך יתר"‪ .‬בשל כך‪ ,‬רבים מועסקים‬ ‫‪.2‬‬
‫בתפקידים שהם למטה מכישוריהם (‪ ,)underemployed‬וכמו כן‪ ,‬רבים מהתארים והתעודות אינם כה‬
‫חיוניים לעבודה‪ .‬אין בהכרח קשר בין מה שנלמד ובין המקצועות הקיימים בשטח‪.‬‬

‫ראו גם תופעת ההסללה בישראל (טענה להסללת בני עדות המזרח בשנות השבעים לבתי ספר מקצועיים)‬

‫תיאוריית הקונפליקט מדגישה את העובדה שבתי הספר משרתים את האינטרסים של השילטון ושל‬ ‫‪.1‬‬
‫מוקדי הכח בחברה‪ .‬מה שעומד בראש מערכת החינוך הוא פחות הדאגה לפרט ולרווחתו‪ ,‬ויותר‬
‫הדאגה לצרכים החברתיים‪ ,‬כפי שרואים אותם מוקדי הכח שבונים את בתי הספר ומממנים אותם‪.‬‬
‫בבתי הספר יש דגש חזק מאוד על צייתנות וכניעה‪ ,‬יותר מאשר על רכישת ידע ומיומנויות‬ ‫‪.2‬‬
‫קוגניטיביות‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫גישות לבחירת בן‪/‬בת זוג‪:‬‬
‫גישת ההומוגמיה – בני אדם נוטים לבחור בני זוג הדומים להם באפיונים אישיים וחברתיים‪.‬‬
‫גישת הצרכים המשלימים – בני אדם נוטים לבחור בן זוג שמאפייני אישיותו משלימים את שלו‪.‬‬
‫גישת הסינון – שילוב בין גישת ההוגמיה לגישת הצרכים המשלימים‪.‬‬
‫גישת החליפין – יתרונות בני הזוג נשקלים כנגד חסרונותיהם‪.‬‬
‫גישת הרווח המירבי – פעולה רציונלית בת מספר שלבים‪ :‬א‪ .‬האם כדאי להינשא‪ ,‬ב‪ .‬האם תכונות המועמד‬
‫עולה על תכונותיהם של מועמדים אחרים בהווה‪ ,‬ג‪ .‬האם תכונות המועמד עולה על תכונותיהם של מועמדים‬
‫אחרים בעתיד – בני זוג פוטנציאליים‪.‬‬
‫ברוב החברות המערביות‪ ,‬הבחירה בבן הזוג היא אישית‪ ,‬אך כמובן מושפעת מערכים חברתיים ותרבותיים‬
‫שהפנימו בתהליך החיברות שלהם‪ .‬לכן‪ ,‬הבחירה מורכבת ממניעים פסיכולוגיים (פרט) ומנורמות חברתיות‬
‫(סוציולוגיה – חברה)‪.‬‬

‫‪12‬‬