Professional Documents
Culture Documents
מכינה בחשבונאות - מערך שיעור נוסף לקוחות - לשם הפנייה לתקן - 14978559
מכינה בחשבונאות - מערך שיעור נוסף לקוחות - לשם הפנייה לתקן - 14978559
מכינה בחשבונאות - מערך שיעור נוסף לקוחות - לשם הפנייה לתקן - 14978559
פיננסיים
International Financial Reporting
Standard 9
Financial Instruments
סעיף הלקוחות הינו אחד מהסעיפים הבסיסיים והמרכזיים בדוח על המצב הכספי של חלק ניכר מהתאגידים
המדווחים .הסעיף נועד להציג את סכום האשראי שהוענק ללקוחות לתאריך המאזן ,וככזה הסעיף טומן
תקן דיווח כספי בינלאומי ( IFRS 9 - 9להלן" :התקן") קובע בין היתר את הטיפול החשבונאי במכשירים
פיננסיים המקיימים את ההגדרה של "הלוואות וחייבים" ,אשר רלוונטית גם לגבי סעיף הלקוחות.
בקורס שלנו אנו מתמקדים אך ורק בקבוצה הראשונה ,חייבים מסחריים /לקוחות שמרביתם מופיעים בנכסים שוטפים (=ז"ק).
תחולה
דרישת ירידת הערך של IFRS9חלות על:
תקן דיווח כספי בינלאומי 15דן בנושא של הכנסות מחוזים עם לקוחות ותקן דיווח כספי בינלאומי 9
לקוחות – חשבון מסוג נכס המייצג את החובות המשפטיים כלפי החברה מצד לקוחותיה .לקוחות הם נכס פיננסי
בתחולת IFRS9שהחליף את .IAS39
הפרשה לחובות מסופקים – חשבון שנרשם בזכות (בצד ההתחייבות) ומטרתו להפחית את חשבון הלקוחות כך
שהלקוחות נטו (לקוחות פחות הפרשה לחומ"ס) ייצגו את החובות שצפוי שיגבו.
זאת אומרת ,הלקוחות במאזן מוצגים בנטו ,ובביאור לקוחות נראה לדוגמא:
התקנים הרלוונטיים לנושא הזה הם – IAS32 :מכשירים פיננסיים (הצגה) ו – IFRS9-מכשירים פיננסיים
(מדידה).
מדידה לראשונה
במועד ההכרה לראשונה ,הישות תמדוד לקוחות לפי מחיר העסקה שלהם אם הם לא כוללים רכיב מימון
משמעותי" .1מחיר העסקה" מוגדר בתקן דיווח כספי בינלאומי – 215סכום התמורה לו הישות מצפה
להיות זכאית בתמורה להעברת סחורות או שירותים שהובטחו ללקוח .לקוחות כאמור זהו נכס פיננסי
(=כספי) שנמדד במועד ההכרה לראשונה לפי מחיר העסקה אלא אם יש רכיב מימום משמעותי שיש
להפריד.
1סעיף 5.1.3לתקן
2נספח א'
* חובות מסופקים – חובות שגבייתם מוטלת בספק ,כל עסק שעובד באשראי לוקח על עצמו את הסיכון שחלק
מהלקוחות לא יפרעו את חובם (= לא ישלמו לנו) .אנו מטפלים בחובות הללו באמצעות יצירת הפרשה לחובות
מסופקים בגלל הספק שלא בטוח שנגבה את כל הסכום.
הערה :בעצם החברה תכיר בהוצאות חומ"ס ובהפרשה לחומ"ס הם למעשה ההכרה בירידת ערך של הנכס (חישובים
והבנה נרחבת נבסס בהמשך).
* חובות אבודים – חובות שאין סיכוי לקבלם כמו בריחה של לקוח מהארץ ,פשיטת רגל של לקוח ,חוב שהוא אבוד
או צריכים למחוק אותו.
חוב שהישות לא תצליח לגבותו יגרום לה להפסד שצריך להיזקף לדוח רווח והפסד .חוב שאינו ניתן
לגבייה נקרא "חוב אבוד" ,הוא חוב שהחברה לא תקבל אותו הוא גורם לחברה להפסד שצריך להיזקף לדוח רווח
הטיפול החשבונאי בהפסדים היה פשוט אם באותה תקופה חשבונאית שבה נוצרו והוכרו ההכנסות ממכירות היה
כבר ידוע מי הלקוחות שלא יפרעו את חובם וברמה יסתכם ההפסד מחובות אבודים -ואז היינו יכולים בקלות רבה
ליישם את עקרון ההקבלה.
בפועל העובדה שחוב מסוים הפך לאבוד מתרחשת בדרך כלל בתקופה חשבונאית מאוחרת יותר.
אם כך מה הפתרון?
לפי עקרון ההקבלה עלינו להקביל בין מועד ההכרה בהכנסה והיציאה ולכן במועד הכרה בהכנסה עלינו להעריך את
אומדן ההפסד הצפוי בגין המכירות ולזקוף לדוח רווח והפסד (תחת סעיף הנהלה וכלליות) הוצאות בגין חובות אבודים
באותה תקופה חשבונאית בה יתבצעו המכירות באשראי שהחברה מעריכה כי יובילו בעתיד להיווצרות חובות אבודים.
בכך אנחנו ניישם את הגישה החשבונאית השמרנית וכן את עקרון ההקבלה ולא נמתין לתקופה שבה בפועל יתברר
שהחובות הם אבודים.
זאת אומרת – החברה נדרשת להכיר בהפסדי אשראי חזויים כבר היום.
מכיוון שבדרך כלל חובות אבודים מתבררים ככאלו רק בתקופה חשבונאית מאוחרת יותר מהתקופה
החשבונאית בה הישות הכירה בהכנסות ממכירות (באשראי) ,נוצר מצב שההכנסה שיצרה את החוב שזוהה
מאוחר יותר כחוב אבוד נרשמת בספרי הישות בתקופה חשבונאית אחת ,וההפסד בגין החוב האבוד נרשם
רק במועד שהוכר כאבוד בתקופה חשבונאית אחרת (בדר"כ).
כיון שעל פי עיקרון ההקבלה יש להכיר בהוצאות באותה תקופה חשבונאית בה הוכרו ההכנסות שבגינן
יצאו ,ולפי עקרון השמרנות יש להציג בדוח הכספי יתרות לפי ערכי מימוש נטו ,נקבע כי בכל תקופה
חשבונאית הישות תאמוד את ההפסד הצפוי בגין חובות שלא ייגבו בעתיד ותכיר בהפסד זה במקביל להכרה
ממכירות באשראי שיצרו את החובות.
והפסד תחת סעיף הנהלה וכלליות .במקביל ,הישות מזכה חשבון מאזני בשם "הפרשה לחובות מסופקים"
אשר מקטין את חשבון הלקוחות .הלקוחות אשר מוצגים בדוח על המצב הכספי של הישות משקפים את
דגש חשוב :ההפרשה לחובות מסופקים מוצגת בביאור הלקוחות כקיטון מיתרת הלקוחות ברוטו ,בדוח על
*זאת ההכרה התקופתית בהפסדים הצפויים בגין המכירות באשראי בתקופה חשבונאית מסוימת.
חשוב! יתרת ההפרשה לחומ"ס ליום המאזן מייצגת את אומדן סכום חובות הלקוחות שגבייתם מוטלת
בספק .בדרך זו ,הלקוחות במאזן מוצגים על פי ערכי מימוש נטו ,זאת אומרת – לפי הסכום שיגבה מהם
במזומן וזאת בהתאם לגישה החשבונאית השמרנית.
ההפרשה להפסד (= הפרשה לחומ"ס) בסכום שווה להפסדי אשראי חזויים לאורך חיי המכשיר הפיננסי.
ז"א בכל תקופה ותקופה הישות תמדוד את סכום חובות הלקוחות שהיא חושבת שלא יגבו (= יתרת סגירה
הפרשה לחומ"ס) ותכיר בהוצאות חומ"ס במקביל להכרה מאשראי שיצרו את החובות של העסק.
חזויים לאורך כל חיי המכשיר .3כלומר ,הישות תאמוד את סכומי החובות שלערכתה לא ייגבו בעתיד
ותכיר בהפרשה .קביעת האמדן נעשית על ידי ניסיון העבר של הישות ושקלול אירועי כשל אשראי חזויים.
ההפרשה יכולה להיות בגין סכום החוב כולו של הלקוח ומנגד יכולה להיות גם על חלק מהסכום בלבד
והכל לפי אומדן הישות.
.1הפרשה ספציפית
על הישות למדוד את הפסדי האשראי החזויים בגין כל לקוח באופן ספציפי .בשיטה זו הישות
בוחנת בסוף השנה כל יתרת חוב באופן נפרד ומעריכה את הסיכוי לגבותו.
החברה למעשה צריכה לנתח לגבי כל לקוח את הגיל של החוב (= כמה זמן הוא חייב) ,איתנות
כלכלית של החוב (כמה יוכל לשלם לי) ,היחסים בין החייב לחברה וכו'
3סעיף 5.5.15לתקן
עם זאת ,במקרה שאין הישות יכולה להשיג מידע סביר וניתן לביסוס ללא עלות או מאמץ
מופרזים ,היא תוכל לבחור בשיטה אחרת כמפורט לקמן לצורך חישוב ההפרשה לחובות
מסופקים .4בדרך כלל יישום שיטה זו אפשרי בחברות עם מספר לקוחות קטן ובסכומים גדולים
או לחילופין גם בחרות עם מספר לקוחות גדול אך יישום שיטה זו תהיה רק על לקוחות גדולים.
זוהי השיטה המומלצת ביותר משום שהיא מדויקת מאד אבל מצד שני החיסרון שלה היא שהיא
יקרה מאד והיא לא מעשית לביצוע כאשר יש מספר רב של לקוחות וסכומים נמוכים.
(נדמיין עסק עם 900,000לקוחות ,לבדוק לכל לקוח את מידת הסבירות של החוב ומה הסכום
שצופים כי הוא לא ישלם זה מאד יקר ולא תמיד בר ביצוע).
ישנם מצבים שלישות אין מידע סביר וניתן לביסוס הניתן להשגה ללא עלות או מאמץ מופרזים,
על מנת למדוד את הפסדי האשראי החזויים בגין כל לקוח באופן ספציפי .במצבים אלו ,הפסדי
האשראי5. האשראי החזויים יוכרו על בסיס קבוצתי אשר מביא בחשבון מידע לגבי סיכון
לצורך הכרה בהפסדי אשראי חזויים בגין לקוחות על בסיס קבוצתי ,על הישות לקבץ לקוחות על
בסיס מאפייני סיכוני אשראי משותפים .6באם ישנן מספר קבוצות של לקוחות אשר לכל אחת
מהן מאפייני סיכוני אשראי שונים ,על הישות לחשב את הפסדי האשראי החזויים בגין כל קבוצה
ההפרשות7. בנפרד תוך שימוש במטריצת
להלן מספר דוגמאות למאפייני סיכוני אשראי משותפים:
4סעיף ב5.5.2
5סעיף ב5.5.4
6סעיף ב5.5.5
7סעיף ב5.5.35
מיליון .₪הישות אומדת את הפסדי האשראי החזויים על בסיס קבוצתי אשר מאפייני הסיכון של
קבוצת הלקוחות הינם מספר הימים שהלקוח נמצא בפיגור (גיל החוב) .להלן מטריצת ההפרשות
נדרש:
לרשום פקודת יומן בגין הפסדי האשראי החזויים בשנת .2019
פתרון:
חישוב יתרת סגירה של ההפרשה:
2m*0.5%+4m*1%+2m*2%+1m*3%+1m*6%=180,000
מיליון .₪הישות אומדת את הפסדי האשראי החזויים על בסיס קבוצתי אשר מאפייני הסיכון של
קבוצת הלקוחות הינם לפי אזור גאוגרפי .להלן מטריצת ההפרשות בהתאם לאזור הגאוגרפי בו
ממוקם הלקוח:
הפסדי אשראי חזויים יתרת לקוחות אזור גאוגרפי
0.5% 2,000,000 אירופה
נדרש:
לרשום פקודת יומן בגין הפסדי האשראי החזויים בשנת .2019
פתרון:
2m*0.5%+4m*1%+2m*2%+1m*3%=120,000
141,000
נדרש:
)1לחשב את ההפרשה לחומ"ס לתאריך 31.12.2016
)2הוצאות חובות מסופקים לשנת 2016
)3יתרת הלקוחות נטו ליום 31.12.2016
)4פקודות יומן
יתרת הפרשה אחוז הפרשה אחוז שלא תוחלת סכום החוב גיל החוב
(אחוז הפרשה* (חושב תוחלת יגבה הכשל
סכום החוב) הכשל* אחוז שלא
ייגבה)
370 0.5% 5% 10% 74,000 0-30
יום
440 1% 10% 10% 44,000 30-60
יום
300 3% 10% 30% 10,000 60-90
יום
650 5% 10% 50% 13000 מעל 90
יום
1760 141000
הפרשה לחומ"ס
()1,000 12.15
0 תנועות השנה
הפרשה לחומ"ס
()2,000 12/15
פקודת יומן:
240 חובה – הפרשה לחומ"ס
סטטיסטיים מהעבר ,הישות תקבע את השיעור הממוצע שמשקף את החובות האבודים ביחס
ללקוחות .על הישות לכפול שיעור זה ביתרת הסגירה של הלקוחות כדי לחשב את יתרת הסגירה
הלקוחות .מניחים בהתאם לנתונים היסטוריים של החברה או בענף כולו ,מה יהיה האחוז הצפוי
של החובות שאות החברה לא תיגבה .כלומר ,מניחים שגם בעתיד יקרו תוצאות דומות כמו בעבר.
למעשה בשיטה זו ,אנו מניחים שיש קשר בין יתרות הסגירה של חשבון הלקוחות לבין היקף
החובות המסופקים .לפי שיטה זו ,מחשבים את השיעור הממוצע של החובות שלא יפרע ובסוף
התקופה אומדים את הסכום שיופיע כיתרת סגירה בחשבון ההפרשה לחומ"ס.
פרקטית – כיצד עושים זאת? מכפילים את האחוז ההפרשה ביתרת סגירה של הלקוחות לסוף
תקופה חשבונאית רלוונטית:
יתרת הלקוחות בסוף תקופה חשבונאית (יתרת סגירה לקוחות ברוטו) Xשיעור ההפרשה לחומ"ס
אחוז ממוצע של חובות שלא יגבו % :שלא יגבה * סבירות לכשל אשראי =שיעור הפרשה לחובות מסופקים
יתרת לקוחות 500,000 31.12.16ש"ח .החברה החליטה לראשונה להעריך את יתרת החובות המסופקים
לפי שיטת אחוז מיתרת החייבים .תוחלת הכשל – .60%אחוז שלא יגבה – .10%
פתרון :למעשה אנחנו מנהלים שתי כרטסות .Tהאחת של לקוחות והשנייה של חומ"ס:
כרטסת לקוחות:
– 12/16יתרת סגירה – 500,000נתון
* חישוב שיעור ההפרשה6%=60%*10% :
* חישוב יתרת סגירה של ההפרשה30,000 =500,000*6% :
פקודת היומן:
– 500,000לקוחות ברוטו
דוגמה 5
נדרש:
פתרון:
פקודת יומן:
חשוב לשים לב –יכול להיות שילוב בין השיטות לשם חישוב הפרשה לחומ"ס.
שילוב בין השיטות לחישוב האומדן להפרשה לחומ"ס
כאמור ,השיטה העדיפה והמדויקת ביותר הינה השיטה הספציפית .קיימים מקרים שבהם הישות יכולה
לחשב את אומדן ההפרשה לחומ"ס לפי השיטה הספציפית רק על חלק מלקוחותיה ולא על כולם .במצב
זה ,על הישות לאמוד את ההפרשה לחובות מסופקים לפי השיטה הספציפית על הלקוחות שניתן לחשב
בגינם לפי שיטה זו ,ולפי אחת מהשיטות האחרות על שאר הלקוחות שלא ניתן לחשב את ההפרשה בגינם
לפי השיטה הספציפית.
לדוגמא:
נניח שאומרים לנו כי החברה מחשבת את ההפרשה לחובות מסופקים לפי %מכלל הלקוחות % /מכלל
החייבים.
נתון % :הפרשה לחובות מסופקים 10%
נתון :יתרת לקוחות במאזן 1000 – 12/16
ובנוסף ידוע כי לקוח משה בסכום של 150הוא בעל מאפייני סיכון שונים /לקוח מהותי והוחלט לחשב
בגינו הפרשה בצורה ספציפית ,ונניח ש %הפרשה של משה 15%
ז"א אם החברה יישמה חישוב אומדני של ההפרשה ע"פ אומדן ,מניחים כי ההפרשה הקיימת כוללת החברה
את החוב הספציפי כאבוד .ז"א ,מדובר בחוב מסופק שהפך לאבוד.
לכן ,כל מה שנותן לעשות זה למחוק את החוב מהספרים .אין צורך לרשום הוצאות.
ח – הפרשה לחומ"ס
ז – לקוחות
דגשים:
.1במקרה זה ,לרישום החוב כאבוד אין השפעה על יתרת הלקוחות נטו משום שמחיקת החוב מקטינה
תקופה וזאת משום שההשפעה של חוב אבוד על הרווח והפסד קיבלה כבר ביטוי בעבר ,עת
רישומו כחוב מסופק.
אינה משפיעה על יתרת הלקוחות נטו .בדוח על המצב הכספי (מאזן) בגלל שאנחנו מקטינים גם את
ההפרשה וגם את הלקוחות .כמו כן ,היא לא משפיעה על הרווח והפסד כי התוצאה נרשמה כבר בעבר
דקה אחרי מתברר שחוב שנרשם כמסופק הפך לאבוד ,חוב בסכום של 50ש"ח:
חובה -הפרשה לחובות מסופקים 50
זכות – לקוח 50
מקרה ב' – החוב האבוד לא הוכר קודם כחוב מסופק (יכול לקרות רק בשיטת החישוב הספיציפית)
בחוב זה כהוצאה ,על הישות להקטין את חשבון הלקוחות ומנגד להכיר בהוצאה של חובות אבודים .פקודת
היומן תהיה:
דגשים:
.1במקרה זה ,לרישום החוב כאבוד יהיה השפעה על יתרת הלקוחות נטו משום שמחיקת החוב
מקטינה את חשבון הלקוחות בלבד ולא את חשבון הפרשה לחומ"ס.
.2כאשר החוב מוכר כחוב אבוד ,הישות מכירה בהוצאות חובות אבודים באותה תקופה וזאת משום
שהחוב לא נרשם מעולם כחוב מסופק ולא הוכרו בגינו הוצאות חובות מסופקים.
יתרת לקוחות ליום ( ₪ 100,000 – 31.12.2019לוקחת בחשבון חובות אבודים שקרו במהלך
השנה).
יתרת ההפרשה לחומ"ס ליום ₪ 3,000 – 31.12.2018
חובות אבודים שנמחקו בשנת .₪ 2,000 – 2019
הישות אומדת את יתרת ההפרשה לחומ"ס בשיעור של 5%מיתרת הלקוחות לסוף השנה.
נדרש:
.1לחשב את יתרת לקוחות נטו כפי שתירשם בדוחות הכספיים ביום 31.12.2019
.2לחשב את סכום ההוצאה לחומ"ס לשנת .2019
פתרון:
נתונים ממאזן הפתיחה של החברה * :יתרת הלקוחות ל 800,000 – 31.12.2016-לפני מחיקת החוב.
יתרת ההפרשה לחומ"ס .30,000 1.1.2016תוחלת הכשל הינה ,60%סיכוי שלא יגבה .10%
חישוב שיעור הפרשה 6% = 60% *10% :
במהלך שנת 2016לקוח שחובו הסתכם ל 10,000-ברח מהארץ ואין סיכוי יותר לגבות את החוב – ז"א
יש להכירו כאבוד.
נדרש:
פתרון:
כרטסת לקוחות:
800,000 12.2016
= לאחר מכן נוכל לחשב יתרת סגירה הפרשה ()10,000 חוב אבוד
790,000
כרטסת הפרשה:
()30,000 01.2016
חובה – מזומן
זכות – לקוחות
ישנם מצבים שלקוחות אשר חובם הוכר כחוב אבוד בשנים קודמות ,שבים ופורעים את חובם או
לחילופין ,מתקיימים התנאים להכיר בחוב זה כחוב טוב .במקרים אלו ,הרישום החשבונאי יהיה
כדלקמן:
ח – מזומן/עו"ש
ז – הכנסות אחרות/מחובות אבודים
.2במקרה בו לא התקבל כסף במזומן אך ניתן להכיר בחוב האבוד כחוב טוב ,לדוגמה ,נחתם חוזה
עם הלקוח לעבודה חדשה ובחוזה זה ניתן ביטוי לגביית החוב שהוכר כאבוד ,הישות תרשום את
הפקודה הבאה:
ח -לקוחות
כלומר מצב שבו החוב נמחק מהספרים בעבר ועכשיו חזר להיות טוב ,חזר להיות בר גבייה (ניתן
לגבות אותו).
חובה – לקוחות
זכות – הכנסות משנים קודמות
ז"א ,הפקודה הראשונה היא להכיר בחוב כטוב ואז מגיע שלב הגבייה:
חובה – מזומן
זכות – לקוחות
חובה – לקוחות
ובתשלום:
חובה – מזומן
החוב חזר להיות טוב בין אם באותה שנה ובין אם בתקופה אחרת:
חובה – לקוחות
זכות – הפרשה לחובות מסופקים
דוגמא 8א'
חברה מכרה בשנת 2017מלאי שעלותו 800,000תמורת 1,000,000ש"ח ,שמתוכם החברה גבתה
900,000ש"ח .הניחו כי החברה הוקמה ב 1.1.17-וכי שיעור ההפרשה לחומ"ס המשוקלל הוא 7%
פתרון
כרטסת לקוחות:
(החברה הוקמה השנה) 0 יתרת פתיחה לקוחות
K1,000 מכירות
()K900 גבייה
יתרת סגירה לקוחות ברוטוK100
פקודות יומן:
פקודות יומן בגין המכירות:
ובדוחות הכספיים:
מאזן:
לקוחות 100,000
הפרשה לחומ"ס ()7,000
במהלך שנת 2018החברה רשמה מכירות על סכום של 1,000,000אשר התפלגו באופן אחיד על פני
השנה .החברה גיבשה מדיניות אשראי אחידה לפיה הלקוחות יקבלו תקופת אשראי של שוטף פלוס .60
פרט ללקוח אבי שרכש מהחברה מלאי על סך ,₪ 5,000בפברואר 2018כל החובות נגבו במועדם והחוב
שלו הוגדר כאבוד.
טיפול חשבונאי
גבייה של הלקוח משנה קודמת
=100,000-5,000 95,000 חובה – מזומן
בגין הלקוח שברח מהארץ ,הוא כבר לא ישלם חובה – הפרשה לחומ"ס 5,000
זכות – לקוחות 5,000
מכירות השנה
1,000,000 חובה – לקוחות
1,000,000 זכות – מכירות
גבייה השנה
תנועה בכרטסת:
100,000 יתרת פתיחה לקוחות
()95,000 גבייה
()5,000 חוב אבוד
1,000,000 מכירות
()745,000 גבייה
פקודות יומן:
דוחות כספיים:
מאזן:
250,000 לקוחות
הפרשה לחומ"ס ()17,500
ש"ח מוגדר כאבוד .החברה המשיכה באותה מדיניות אשראי (שוטף )60+והמכירות על סך 1,000,000
₪התפלגו באופן אחיד על פני כל השנה.
במהלך השנה חזר לחיים באופן מפתיע הלקוח אבי ושילם את חובו.
20%ממכירות החברה בשנת 2019בוצעו מול לקוח ממדינה זרה והחברה מצאה כי שיעור ההפרשה
המשוקלל בגין אותו לקוח צריך לעמוד על 20%מיתרת חובו לסוף השנה.
()750,000 גבייה
חוב אבוד שחזר
5,000 להיות טוב
()5,000 גבייה
20%ממכירות החברה בשנת 2019בוצעו מול לקוח ממדינה זרה והחברה מצאה כי שיעור
ההפרשה המשוקלל בגין אותו לקוח צריך לעמוד על 20%מיתרת חובו לסוף השנה.
שיעור ההפרשה הרגיל נותר ללא שינוי (.)7%
50,000= 0.2*250,000
200,000=0.8*250,000
0.07*200000 +0.2*50000
ה 250,000-מורכב מלקוח זר ומלקוחות בעלי שיעור הפרשה רגיל ולכן חישוב יתרת הסגירה של
ההפרשה לחומ"ס הינה:
(250,000*20%)*20%+(250K*0.8)*0.07 = 24,000
מאזן 12/16
250,000 לקוחות ברוטו
סוגיות נוספות
יתרת הלקוחות על ערך מימוש נטו .בעקבות כך ,יתרת חשבון ההפרשה לחובות מסופקים חייבת להיות
יתרת זכות .במידה ויתרת חשבון ההפרשה לחומ"ס תהיה יתרת חובה ,ייווצר מצב לא הגיוני שלפיו יתרת
חשבון ההפרשה לחומ"ס .במקרה שבו סך החובות שהתבררו כאבודים בתקופה חשבונאית מסוימת גבוה
יותר מיתרת הפתיחה של חשבון ההפרשה לחומ"ס ,יתרת הסגירה של חשבון ההפרשה לחומ"ס תהיה
בחובה .מצב זה מצביע על כך שהישות לא אמדה בצורה נכונה את החובות האבודים שיכולים להיווצר
בתקופה הקרובה ומשום כך לא הפרישה מספיק לחובות מסופקים.
במצב זה ,על הישות לבצע התאמה בסוף התקופה בחשבון ההפרשה לחומ"ס על ידי הכרה ביתרת החובה
שנוצרה כהוצאות חובות אבודים.
הישות אומדת את יתרת ההפרשה לחומ"ס בשיעור של 4%מיתרת הלקוחות לסוף השנה.
נדרש:
.1לחשב את סכום ההוצאה לחומ"ס לשנת .2019
.2לחשב את סכום ההוצאה לחומ"ס שנרשמה בגין חובות אבודים שלא בוצעה בגינם הפרשה
לחובות מסופקים.
פתרון:
)4נחשב יתרת סגירה לק' ברוטו תוך התחשבות בכל השלבים שלעיל
)5נחשב יתר תסגירה הפרשה לחומס
)6נחשב את הוצאות החומ"ס דרך הכרטסת
.המספר המאזן שדרוש לכך מהווה הוצאות החומ"ס השנה:
חובה -הוצאות חומ"ס
זכות – הפרשה לחומ"ס