‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים‬
‫מבוא‪ :‬כללי‬

‫כל הזכויות שמורות ‪ -‬ד"ר שגית לוינר‪.‬‬ ‫©‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‬

‫דיני תאגידים – למה הכוונה?‬

‫תאגידים‪ :‬משפחה מורחבת הכוללת בתוכה סוגים שונים של התאגדויות‪.‬‬

‫אגודות שיתופיות‪ ,‬עמותות‪ ,‬שותפויות‪ ,‬חברות מסוגים שונים ועוד‪.‬‬

‫סוגי התאגידים דומים אחד לשני בחלק מהתכונות שלהם‪ ,‬ושונים‬

‫בתחומים באחרים‪.‬‬

‫אך כולם באים לאפשר התנהלות שונה מאשר התנהלות בתור‬

‫אדם פרטי‪.‬‬
‫סוגי תאגידים שונים משרתים מטרות שונות‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬קיימים שיקולים שונים להקמה ולהתנהלות‬

‫‪2‬‬
‫באמצעות סוגים שונים של תאגידים‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‬

‫דיני תאגידים – למה הכוונה?‬

‫השוני בהקמה ובהתנהלות של סוגי התאגידים השונים נעוץ במערכות‬
‫הדינים )החוקים והפסיקות( שמגדירות כל תאגיד‪.‬‬
‫והן בחלקן חופפות ובחלקן שונות‪.‬‬

‫דינים אלו מתייחסים ישירות לכל תאגיד על פי סוגו ומגדירים את‬

‫מערכת היחסים בינו ובין מקימיו‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬התאגיד בא במגע עם אנשים ותאגידים נוספים‪ ,‬עם עובדים‪,‬‬

‫ספקים ולקוחות‪ ,‬מוסדות השלטון‪ ,‬וגם עם תאגידים אחרים‪.‬‬

‫גם לכל מערכות היחסים האלה ישנה הסדרה בדין‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‬

‫דיני תאגידים – למה הכוונה?‬

‫כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫בנוגע לקשר בין התאגיד לבעלי המניות )הרוב‪/‬מיעוט(;‬
‫הקשר בין בעלי המניות לבין עצמם;‬
‫בין התאגיד למנהליו‪ ,‬וכדומה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‬

‫בין דיני תאגידים לדינים בין פרטים‬

‫דיני התאגידים שונים מהמשפט בין פרטים בכמה אספקטים‪:‬‬

‫בדיני התאגידים אנו רואים הסכמים ארוכי טווח‪.‬‬
‫פחות התקשרויות חד פעמיות‪.‬‬
‫הצדדים בדיני התאגידים יוצרים חוזים ארוכי טווח‪,‬‬

‫בצורת תקנון והתקשרויות סבוכות‪.‬‬

‫במסגרתן קובעים הצדדים את הסדרת פעולתו ודרכי‬

‫ניהולו של התאגיד‪,‬‬

‫הלוקחים בחשבון פעולות קיימות ועתידיות של‬

‫התאגיד‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‬

‫בין דיני תאגידים לדינים בין פרטים‬

‫דיני התאגידים שונים מהמשפט בין פרטים בכמה אספקטים‪:‬‬

‫בדיני התאגידים אנו רואים הסכמים ארוכי טווח‪.‬‬
‫מערכות היחסים החוזיות שמנהל התאגיד עם הגורמים‬
‫השונים מכונה בספרות המקצועית ״פקעת של חוזים‪.‬״‬
‫‪Nexus of Contracts‬‬
‫חוק החברות אימץ את הרעיון של חופש החוזים‬
‫ו)ככלל – משמעות?( העניק לפרטים הבוחרים‬
‫להתאגד את החופש לקבוע את ההסדרים‬
‫הרלוונטיים עבור עצמם‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הרבה מהוראות החוק הן הוראות שניתן‬
‫‪6‬‬ ‫להתנות עליהן ולקבוע הסדר אחר‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‬

‫בין דיני תאגידים לדינים בין פרטים‬

‫= הוראות דיספוזיטיביות‪.‬‬

‫זאת לעומת הוראות שלא ניתן להתנות עליהן‬

‫= הוראות קוגנטיות‪.‬‬

‫במקרים בהם המחוקק ראה לנכון להגן על אינטרסים‬

‫שונים‪,‬‬

‫מפני ניצול לרעה )כוח‪ /‬כפיפות(‪.‬‬

‫וגם כדי להגן על צדדים שלישיים ותקנת הציבור‬

‫)משמעות?(‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‬

‫בין דיני תאגידים לדינים בין פרטים‬

‫לדוגמא‪:‬‬

‫סעיף ‪ 59‬לחוק החברות‪ :‬דן בסמכות למינוי דירקטורים בחברה‪ ,‬וקובע כי‬
‫האסיפה הכללית והשנתית תמנה את הדירקטורים בתאגיד‪,‬‬
‫אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון‪.‬‬
‫ז״א‪ :‬מדובר בהוראה דיספוזיטיבית המאפשרת לחברה להתנות‬
‫)בתקנונה( על הכלל בנוגע למינוי דירקטורים באסיפה השנתית‪.‬‬
‫סעיף ‪ 57‬לחוק החברות‪ :‬קובע את הנושאים הנמצאים בסמכותה של‬
‫האספה הכללית‪.‬‬
‫כאן‪ :‬ס׳ ‪)58‬א( לחוק קובע כי חברה אינה יכולה להתנות על הוראות‬
‫ס׳ ‪.57‬‬
‫ז״א‪ :‬מדובר בהוראה קוגנטית שלא מאפשרת לחברה להתנות על‬
‫‪8‬‬ ‫הנושאים שבסמכות האסיפה הכללית‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‬

‫בין דיני תאגידים לדינים בין פרטים‬

‫בתוך התאגיד ישנם ניגודי האינטרסים חבויים‪/‬גלויים‪.‬‬

‫ניגודים שהם לרוב חריפים יותר מאשר בהתקשרות חוזית‬

‫'פשוטה'‪.‬‬
‫ומתאפשר ביתר קלות מצב שבו בתוך תאגיד אחד ישנם כמה‬
‫שחקנים‪ ,‬שלכל אחד מהם יש אינטרסים שונים‪.‬‬

‫למשל משקיעים שונים שהשקיעו סכומים שונים ומחזיקים‬

‫בנתחים שונים של התאגיד‪.‬‬
‫הדבר משפיע על האינטרסים העסקיים שלהם‬
‫בתאגיד‪ .‬לדוגמא?‬
‫או‪ ,‬למשל‪ ,‬עובדים שרוצים למקסם שכר‪ ,‬למול‬
‫‪9‬‬
‫בעלי מניות שרוצים למקסם את הרווחים של התאגיד‪.‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‬

‫בין דיני תאגידים לדינים בין פרטים‬

‫בתוך התאגיד ישנם ניגודי האינטרסים חבויים‪/‬גלויים‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬קיימים הסדרים חקיקתיים רבים‪,‬‬

‫שנועדו להסדיר את מערכות היחסים של התאגיד עם‬
‫הגורמים השונים‪.‬‬

‫חלקם מהווים הסדרים פנימיים;‬

‫חלקם הסדרים חיצוניים‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫‪5‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידם ‪ -‬מבוא‬

‫דוגמאות לחוקים חיצוניים לדיני התאגידים ומסדירים את מערכות היחסים‬

‫בין התאגיד לגורמים שונים איתם הוא בא במגע‪:‬‬

‫• תאגיד‪-‬עובדים‪ :‬דיני עבודה‪ ,‬למשל‪ :‬חוק שעות עבודה ומנוחה‪ ,‬תשי"א‪-‬‬

‫‪ ,1951‬חוק הגנת השכר‪ ,‬תשי"ח‪.1958-‬‬

‫• תאגיד‪-‬ספקים‪ :‬דיני חוזים‪ ,‬למשל‪ :‬חוק החוזים )חלק כללי(‪ ,‬תשל"ג‪-‬‬

‫‪ ,1973‬חוק החוזים האחידים‪.‬‬

‫• תאגיד‪-‬צרכנים‪ :‬דיני צרכנות‪ ,‬למשל‪ :‬חוק הגנת הצרכן‪ ,‬תשמ"א‪,1981-‬‬

‫חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬תש"ם‪.1980-‬‬

‫• תאגיד‪-‬ציבור‪/‬מוסדות שלטון‪ :‬למשל דיני מיסים ורישוי עסקים‪ ,‬דיני‬

‫הגנת הסביבה‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫• תאגיד‪-‬תאגידים אחרים‪ :‬למשל חוק התחרות הכלכלית‪ ,‬תשמ"ח‪.1988-‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬מהו תאגיד‬

‫במה עוסק קורס דיני תאגידים – לחשבונאים?‬

‫הבנה בסיסית של עולם התאגידים‪:‬‬

‫דרכי הקמת התאגיד‬

‫חיי היום יום של התאגיד‬

‫ההשלכות הפרקטיות של ההתנהלות באמצעות תאגיד‬

‫נלמד על התאגידים הנפוצים בישראל‬

‫נתמקד בדיני חברות‪,‬‬

‫חברות מהוות את התאגיד המרכזי הפועל בשוק‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪6‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים – תכונות התאגיד‬

‫תרגול‬

‫היגד‪ :‬דיני תאגידים דומים במהותם לדינים החלים על פרטים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬כן‪ ,‬למעט בנושא עמותות;‬
‫ב‪ .‬כן‪ ,‬בכל הקשר ומובן;‬
‫ג‪ .‬לא בהכרח‪ .‬כך במיוחד בהקשר של מורכבות האינטרסים‬
‫והתקשרויות ארוכות טווח בדיני תאגידים;‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫הכוונה בדיני תאגידים היא‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬לחברות בבעלות פרטית‪ .‬כמו הקריה האקדמית אונו;‬
‫ב‪ .‬לתאגידים רב לאומיים‪ .‬כמו אפל ומיקרוסופט;‬
‫ג‪ .‬למשפחה מורחבת הכוללת סוגים שונים של התאגדויות;‬
‫ד‪ .‬לתאגידים המוסדרים בחוק החברות בלבד‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫דיני תאגידים – תכונות התאגיד‬

‫תרגול‬
‫בחר‪/‬י את התשובה הנכונה ביותר‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬דיני עבודה מהווים הסדרה פנימית של תאגידים;‬
‫ב‪ .‬ניגודי האינטרסים בתאגיד הם בעיקר בין בעלי המניות לתאגיד‬
‫עצמו;‬
‫ג‪ .‬הוראות קוגנטיות באות להגן על החלש במערכת התאגידית‪ ,‬כמו גם‬
‫על תקנת הציבור;‬
‫ד‪ .‬תשובה א ‪ +‬ג נכונות‪.‬‬

‫בחר‪/‬י את התשובה שאינה נכונה‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫א‪ .‬המשמעות ‪ Nexus of Contracts‬היא חופש החוזים;‬
‫ב‪ .‬קבוצות שלמות של תאגידים כפופות לחוקים זהים;‬
‫ג‪ .‬התקשרויות ארוכות טווח מאפיינות התנהלות תאגידית;‬
‫ד‪ .‬התאגיד הנפוץ ביותר הוא החברה‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫‪7‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬מהו תאגיד‬

‫במה עוסק קורס דיני תאגידים – לחשבונאים?‬

‫חוקים ופסיקה‪:‬‬

‫החוק העיקרי שנלמד יהיה חוק החברות‪ ,‬תשנ"ט‪.1999-‬‬

‫נכנס לתוקף בפברואר ‪.2000‬‬

‫בנוסף‪ ,‬נכיר את החקיקה שמסדירה את התאגידים הנפוצים‬

‫האחרים הפועלים בארץ‪.‬‬

‫ז״א‪ :‬שותפויות‪ ,‬עמותות‪ ,‬אגודות שיתופיות‪.‬‬

‫בסילבוס הקורס ניתן למצוא פסיקה רלוונטית לנושאים השונים‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬מהו תאגיד‬

‫חוק החברות‪ ,‬התשנ״ט ‪1999‬‬

‫נכנס לתוקף ב ‪.1.2.2000‬‬

‫החוק ביטל שורה ארוכה של סעיפים בפקודת החברות‪.‬‬
‫והחליף אותה כהסדר חקיקתי כולל בתחום התאגידים‪.‬‬

‫פקודת החברות נחקקה בשנת ‪ ,1929‬ע״י השלטון המנדטורי‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1983‬התקבלה בישראל גרסה מעודכנת של הפקודה )נוסח חדש(‪.‬‬

‫אבל‪ ,‬גם היא נתפסה כמיושנת ולא מספקת הסדר מקיף ועכשווי‬
‫בתחום‪.‬‬

‫בפועל‪ ,‬רבות מהוראות החוק מגיעות מהלכה הפסוקה של בתי‪-‬המשפט‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬חובות האמון והזהירות החלות על נושאי משרה בחברה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫‪8‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬מהו תאגיד‬

‫דיני תאגידים‪ :‬מהו תאגיד?‬

‫מתוך ס' ‪ 3‬לחוק הפרשנות ‪ ,‬תשמ"א‪:1981-‬‬

‫"תאגיד" ‪ -‬גוף משפטי‪ ,‬כשר לחיובים‪ ,‬לזכויות ולפעולות משפטיות;‬

‫תאגיד = ישות משפטית )נפרדת? ממי?(‬

‫מעין שדה )משפטי‪/‬כלכלי( סגור‪/‬נפרד‬

‫חלל שנוצר על פי הדין‬

‫‪17‬‬
‫במסגרתו מנהלים אנשים עסקים ו‪/‬או מבצעים פעולות‪ .‬לדוגמא?‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬מהו תאגיד‬

‫מהו תאגיד?‬
‫התאגיד הינו כל אישיות )‪ (1‬משפטית )‪ (2‬עצמאית )‪ (3‬מלאכותית‬
‫‪ -‬למה מלאכותית?‪ ,‬להבדיל מטבעית‪....‬‬
‫)‪ (4‬בעלת כשירות כללית‬
‫)‪ (5‬הנושאת בזכויות ובחובות משלה‬
‫יוסף כהן‪ ,‬״דיני חברות״‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ׳ ‪42‬‬

‫יצירת התאגיד הינה פעולה משפטית )מלאכותית(‬

‫שעיקרה הגשת מסמכי ההיווסדות כנדרש בחוק‪.‬‬

‫האישיות המשפטית הנפרדת )לרוב( של התאגיד‬

‫נותנת לו כשירות משפטית )כללית( משל עצמו‪.‬‬

‫בהתאם לכשירות זו‬

‫‪18‬‬ ‫התאגיד נושא בזכויות וחובות מסוימות‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬מהו תאגיד‬

‫התאגיד‬

‫התאגדות של אדם )או תאגיד(‪,‬‬

‫אחד או יותר‪.‬‬

‫)לרוב( מהווה אישיות משפטית נפרדת‪,‬‬

‫ממקימיו‪ /‬בעליו‪ .‬מתי לא?‬

‫כשר לבצע פעולות משפטיות‪,‬‬

‫ולשאת בהתחייבויות משפטיות‪.‬‬

‫כפוף לחוקים ולתקנות‪,‬‬

‫‪19‬‬
‫בהתאם לסוגו‪ .‬משמעות?‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬מהו תאגיד‬

‫המ׳ ‪ 634/64‬סולקין נ׳ גינדי‪ ,‬פ״ד יט)‪10 (4‬‬

‫עובדות‪:‬‬
‫גינדי רכש חלקת אדמה מסולקין‪.‬‬
‫גינדי שילם לסולקין ‪ 150‬אלף לירות‪ ,‬על חשבון התמורה‪.‬‬

‫אבל‪ ,‬סולקין הפר את החוזה עם גינדי‬

‫ולא העביר לו את החלקה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬גינדי הגיש תביעה להחזר התשלום ולפיצויים קבועים‬
‫מראש‬
‫בהתאם לחוזה שנכרת בין הצדדים‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬מהו תאגיד‬

‫המ׳ ‪ 634/64‬סולקין נ׳ גינדי‪ ,‬פ״ד יט)‪10 (4‬‬

‫עובדות‪:‬‬
‫התביעה הוגשה נגד סולקין‬
‫וכן נגד שלוש חברות בערבון מוגבל‪.‬‬
‫לגביהן סולקין החזיק במחצית הון המניות‪.‬‬
‫במסגרת התביעה גינדי ביקש צו מניעה זמני להבטחת תביעתו‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬מהו תאגיד‬

‫המ׳ ‪ 634/64‬סולקין נ׳ גינדי‪ ,‬פ״ד יט)‪10 (4‬‬

‫בית המשפט המחוזי‪:‬‬

‫נתן צו מניעה זמני‪,‬‬
‫והגביל את תוקפו לנכסיו וזכויותיו של סולקין‬
‫באופן אישי בלבד‪.‬‬

‫אבל‪ ,‬ביהמ״ש גם הורה לרשום הערת אזהרה לגבי מקרקעי החברות‪,‬‬

‫לפיה הוטל עיקול על מניותיו של סולקין‪,‬‬
‫ולכן במקרה של מכירת נכס של החברה‪,‬‬
‫מחצית התמורה תהיה מעוקלת להבטחת התביעה‬
‫שהגיש גינדי‪.‬‬
‫סולקין ערער על החלטת המחוזי‪.‬‬
‫‪22‬‬

‫‪11‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬מהו תאגיד‬

‫המ׳ ‪ 634/64‬סולקין נ׳ גינדי‪ ,‬פ״ד יט)‪10 (4‬‬

‫סוגייה לדיון‪:‬‬
‫עקרון האישיות המשפטית הנפרדת והאחריות המוגבלת‪.‬‬

‫השאלה המשפטית‪:‬‬

‫האם נושה של בעל מניות )בחברה(‬

‫יכול לעקל את נכסי החברה‪ .‬למה עולה קושי?‬

‫‪23‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬מהו תאגיד‬

‫המ׳ ‪ 634/64‬סולקין נ׳ גינדי‪ ,‬פ״ד יט)‪10 (4‬‬

‫הלכה )ביהמ״ש העליון‪,‬הש׳ זוסמן(‪:‬‬

‫‪ .1‬החלטת המחוזי מתעלמת מעקרון יסוד לפיו‪:‬‬

‫נושה של בעל מניות יכול לעקל את המניות )של אותו בעל מניות(‪,‬‬
‫אך לא את נכסי החברה‪.‬‬

‫‪ .2‬אדם אינו יכול לרדת לנכסי החברה זולת אם הגיש תביעה נגדה‬
‫והצטייד בפסק דין נגד החברה‪ ,‬להבדיל מבעל המניות באופן אישי‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬האזהרה שנרשמה על נכסי החברות פוגמת שלא כדין בחברות‪,‬‬
‫עימן אין לתובע דין ודברים )אלא?(‪.‬‬
‫‪ .3‬בהתאם‪ ,‬יש לבטל את רישום האזהרה לגבי נכסי החברות‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫משמעות ההלכה?‬

‫‪12‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים – תכונות התאגיד‬

‫תרגול‬

‫השלם את ההיגד‪ :‬לפי עקרון האישיות המשפטית הנפרדת‬ ‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬נושה של בעל מניות יכול לעקל את נכסי החברה;‬
‫ב‪ .‬יש לרשום את נכסי החברה רק על שם בעלי מניותיה;‬
‫ג‪ .‬לא ניתן לרשום תאגיד ללא חמישה בעלי מניות לפחות;‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫בפס״ד סולקין נ׳ גינדי‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬אושש )חוזק( עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד;‬
‫ב‪ .‬בית המשפט העליון הגיע לתוצאה שונה מאשר המחוזי;‬
‫ג‪ .‬סולקין הפר חוזה עם גנדי בכך שקיבל תשלום על חלקת אדמה‪ ,‬אך‬
‫לא העבירה לגינדי;‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪25‬‬

‫דיני תאגידים – תכונות התאגיד‬

‫תרגול‬

‫בית המשפט העליון בפס״ד גינדי קבע כי‬ ‫‪.3‬‬

‫א‪ .‬גינדי מהווה נושה שלא כדין;‬
‫ב‪ .‬הערת האזהרה שנרשמה על נכסי החברות בהן סולקין מחזיק מניות‪,‬‬
‫פוגעת באותן החברות שלא כדין;‬
‫ג‪ .‬בית המשפט המחוזי צדק בקביעתו;‬
‫ד‪ .‬תשובות א ו ב נכונות‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫‪13‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬סוגי תאגידים‬

‫דיני תאגידים‪ :‬סוגי תאגידים‬

‫‪ .1‬ח ב ר ה‬
‫‪ .5‬ש ו ת פ ו ת‬ ‫פרט ית ‪/‬‬
‫צ יב ור ית ‪/‬‬
‫לת ועלת‬
‫ה צ יב ור‬

‫‪ .2‬ת א ג י ד‬
‫‪ .4‬ע מ ו ת ה‬ ‫ס ט ט וט ור י‪/‬‬
‫ומ לכ ״ר‬ ‫‪ .3‬א ג ו ד ה‬ ‫חברה‬
‫מ מ ש לת ית‬
‫ש ית ופית ‪/‬‬
‫עות מ נית‬

‫לכל סוג תאגיד החקיקה וההלכות להן הוא כפוף‬

‫הקובעות את החובות והזכויות שלו‪.‬‬

‫‪27‬‬ ‫מכלול הדינים העוסקים בתאגידים קרוי דיני תאגידים‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬סוגי תאגידים‬

‫שיקולים בבחירת סוג התאגיד‬

‫סוגי תאגידים שונים מהווים למעשה‬

‫שיקולי מס‬ ‫סוגים שונים של ישויות משפטיות‬

‫התאגדות משותפת‬ ‫ישנם שיקולים שונים לבחירת התכונות‬

‫הרצויות ביותר של הישות המשפטית‬

‫יעילות כלכלית‬

‫הגבלת אחריות‬

‫‪28‬‬

‫‪14‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬סוגי תאגידים‬

‫שיקולים בבחירת סוג התאגיד‬

‫סוגי תאגידים שונים מהווים למעשה‬

‫שיקולי מס‬ ‫סוגים שונים של ישויות משפטיות‬

‫התאגדות משותפת‬ ‫ישנם שיקולים שונים לבחירת התכונות‬

‫הרצויות ביותר של הישות המשפטית‬

‫יעילות כלכלית‬

‫הגבלת אחריות‬
‫למשל‪ ,‬חברה בע״מ תמוסה בשיעור מס אחיד של מס חברות )היום?(‪ ,‬ברמת‬
‫החברה‪ .‬בעוד ששותפות או חברה משפחתית‪ ,‬ימוסו ברמת בעלי המניות‪ ,‬בשיעור‬
‫המס השולי החל על בעל המניות הרלוונטי )שיעור מס מקסימלי?(‪ .‬העדפת אופן‬
‫‪29‬‬
‫המיסוי תלויה בנסיבות המקרה‪ .‬משמעות?‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬סוגי תאגידים‬

‫שיקולים בבחירת סוג התאגיד‬

‫דוגמא לשיקולי מס )הכנסה(‪:‬‬
‫ינאי מפעיל דוכן למכירת צעיפים‪.‬‬
‫לדוכן רווחים בגובה ‪ 78,000‬ש״ח בשנה‪.‬‬

‫אם ינאי יפעיל את הדוכן דרך חברה‪ ,‬בה הוא הבעלים היחיד )‪ 100%‬שליטה(‪.‬‬
‫הרווחים של הדוכן ימוסו במס חברות )‪ 17,940 =23%*78,000 .(23%‬ש״ח‪.‬‬

‫לחברה ישאר נטו )אחרי מס( של ‪ 60,060‬ש״ח‪.‬‬

‫אם החברה תחלק רווחים אלה )נטו לאחר מס( לינאי כדיבידנד‪ ,‬על סכום זה‬
‫יושת עוד ‪ 30%‬מס )סיבה?(‪ .‬ז״א‪ 18,018 :‬ש״ח‪.‬‬
‫סה״כ מס לתשלום‪ 35,958 :‬ש״ח‪.‬‬

‫אם ינאי מפעיל את הדוכן בעצמו‪ ,‬לא דרך חברה‪ ,‬ואין לו הכנסה אחרת‪ ,‬שיעור‬
‫מס ההכנסה המדורג‪/‬שולי יהיה ‪) 10%‬סיבה?(‪ .‬סה״כ מס ‪ 7,800‬ש״ח‪.‬‬
‫‪30‬‬

‫‪15‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬סוגי תאגידים‬

‫שיקולים בבחירת סוג התאגיד‬

‫דוגמא לשיקולי מס )הכנסה(‪:‬‬
‫לינאי רווחים של ‪ 550,000‬ש״ח מהדוכן )ים( שיש לו‪.‬‬
‫אם ינאי יפעיל את הדוכן דרך חברה‪ ,‬בה הוא הבעלים היחיד )‪ 100%‬שליטה(‪.‬‬
‫הרווחים של הדוכן ימוסו במס חברות )‪ 126,500 =23%*550,000 .(23%‬ש״ח‪.‬‬

‫לחברה ישאר נטו )אחרי מס( של ‪ 451,000‬ש״ח‪.‬‬

‫החברה יכולה לבחור לחלק את כלל הרווחים הללו )נטו לאחר מס חברות(‬
‫כדיבידנד לינאי )ואז יושת עוד ‪ 30%‬מס‪ 127,050 .‬ש״ח( או רק חלקם‪ .‬סה״כ‪,‬‬
‫‪ 253,550‬ש״ח מס‪ .‬בנוסף לאפשרות רחבה יותר לניכוי הוצאות‪/‬קיזוז הפסדים‪.‬‬

‫אם ינאי מפעיל את הדוכן בעצמו‪ ,‬לא דרך חברה‪ ,‬ואין לו הכנסה נוספת‪ ,‬שיעור‬
‫מס ההכנסה המדורג יגיע ל ‪ 258,500) 47%‬ש״ח(‪.‬‬

‫זאת ללא מיסים נוספים )מע״מ למשל( שיכולים לחול‪ ,‬ועם מנגנון פחות מאפשר‬
‫‪31‬‬ ‫של ניכוי הוצאות‪ /‬קיזוז הפסדים‪.‬‬

‫דיני תאגידים ‪ -‬מבוא‪ :‬סוגי תאגידים‬

‫התאגידים נבדלים זה מזה בשלושה אלמנטים משפטיים‬

‫‪ .3‬מטרת‬ ‫‪ . 1‬סו ג‬
‫התאגיד‬ ‫האישיות‬
‫המשפטית‬

‫‪ .2‬אחריות‬
‫)מוגבלת‪/‬לא(‬

‫‪32‬‬

‫‪16‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים – תכונות התאגיד‬

‫התאגידים נבדלים זה מזה בשלושה אלמנטים משפטיים‬

‫‪ (1‬סוג האישיות המשפטית‪:‬‬

‫ז״א‪ :‬הרעיון המופשט שמרגע ההתאגדות התאגיד שונה מהמשקיעים שלו או‬
‫מהחברים בו‪,‬‬

‫יש לתאגיד אישיות משפטית נפרדת משלו‪ .‬ז״א‪ :‬הזכות לפעול בנפרד מבעלי‬
‫המניות‪.‬‬

‫לממש זכויות שנתונות לו‪,‬‬

‫ולשאת בחובות ששייכים לו‪,‬‬

‫ולא לבעלי המניות שלו‪.‬‬

‫הכל בהתאם לחוק ולמסמכי ההתאגדות של‬

‫התאגיד‪.‬‬
‫‪33‬‬

‫דיני תאגידים – תכונות התאגיד‬

‫התאגידים נבדלים זה מזה בשלושה אלמנטים משפטיים‬

‫‪ (2‬אחריות מוגבלת‪:‬‬

‫אחריות מוגבלת הינה תכונה של רוב )אבל לא כל( התאגידים‪,‬‬

‫זו הסיבה העיקרית שקיימת העדפה כמעט גורפת להתאגדות‪.‬‬

‫הפס"ד האנגלי סלומון נ' סלומון ‪(Salomon v. Salomon & Co. Ltd.‬‬
‫))‪ ,[1897] A.C. 22 (H.L‬היה הראשון שעסק בנושא האחריות‬
‫המוגבלת‪.‬‬

‫הפס"ד קבע את כי לבעלים אחריות מוגבלת בלבד לחובות התאגיד!‬

‫חריגים‬

‫‪34‬‬

‫‪17‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים – תכונות התאגיד‬

‫אחריות מוגבלת ‪ -‬המשך‬

‫בסלומון נ' סלומון נקבע כי אדם בשם סלמון‪ ,‬בעל עסק לשיווק עורות אותו‬
‫הפעיל באמצעות תאגיד שהקים עם בני משפחתו‪,‬‬

‫לא יהיה אחראי לחובות הנושים – שהתקשרו עם התאגיד )העסק(‪,‬‬

‫אפילו אם המשמעות היא שלא ניתן לגבות מהתאגיד את מלוא החוב‪.‬‬

‫עיקרון האחריות המוגבלת נועד לתת למחזיקים בתאגיד‬

‫הגנה וביטחון‬
‫שנושים של התאגיד לא ירדו לנכסיהם האישיים!‬
‫מעבר למה שהבעלים של התאגיד )בעלי המניות( כבר השקיעו בו‬
‫דוגמא‬

‫‪35‬‬

‫דיני תאגידים – תכונות התאגיד‬

‫התאגידים נבדלים זה מזה בשלושה אלמנטים משפטיים‬

‫‪ (3‬מטרת התאגיד‪:‬‬
‫ישנן מטרות שונות להקמת תאגיד‪.‬‬

‫המטרות השונות יכתיבו‪ ,‬לרוב‪ ,‬את סוג התאגיד שיהיה ניתן ורצוי להקים‪.‬‬

‫בדרך כלל נוטים להבחין באופן גס בין שני סוגי תאגידים‪:‬‬

‫‪ .1‬תאגידים שנוצרו למטרת רווח‪.‬‬

‫‪ .2‬תאגידים שאינם למטרת רווח‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫‪18‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים – תכונות התאגיד‬

‫תרגול‬

‫הוראה קוגנטית היא‬ ‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬הוראה שניתן להתנות עליה בהסדרים פנימיים של התאגיד;‬
‫ב‪ .‬הוראה שהייתה נפוצה בעיקר בהלכה הפסוקה ובפקודת החברות;‬
‫ג‪ .‬הוראה המכוננת תאגיד סטטוטורי;‬
‫ד‪ .‬הוראה שלא ניתן להתנות עליה בהסדרים הפנימיים של התאגיד‪.‬‬

‫בדרך כלל נוטים להבחין בין שני סוגי תאגידים‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬תאגידים למטרות רווח ושלא למטרות רווח;‬
‫ב‪ .‬תאגידים לפני ואחרי חוק החברות;‬
‫ג‪ .‬תאגידים עם או בלי כשירות משפטית כללית;‬
‫ד‪ .‬אף תשובה לא נכונה‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫דיני תאגידים – תכונות התאגיד‬

‫תרגול‬

‫השיקולים השונים לבחירת סוג התאגיד כוללים‬ ‫‪.3‬‬

‫א‪ .‬שיקולי מס ושיקולי יעילות כלכלית;‬
‫ב‪ .‬שיקולי הוגנות וצדק;‬
‫ג‪ .‬שיקולי התאגדות משותפת והגבלת אחריות;‬
‫ד‪ .‬תשובות א ו ג נכונות‪.‬‬

‫בחר‪/‬י את התשובה הנכונה ביותר‬ ‫‪.4‬‬

‫א‪ .‬מכלול הדינים העוסקים בתאגידים קרוי ״דיני תאגידים״;‬
‫ב‪ .‬עמותה‪ ,‬מלכ״ר ושותפות הם סוגי תאגידים;‬
‫ג‪ .‬למרבית )אבל לא כל( התאגידים יש הגבלת אחריות;‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫‪19‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים – תכונות התאגיד‬

‫תרגול‬
‫‪ .5‬מערכות היחסים החוזיות שמנהל התאגיד עם הגורמים‬
‫השונים )עובדים‪ ,‬בעלי שליטה‪ ,‬תאגידים חיצוניים כדומה(‪:‬‬
‫א‪ .‬מכונה בספרות המקצועית ״פקעת של חוזים״ ‪Nexus of‬‬
‫‪;Contracts‬‬
‫ב‪ .‬נתונה לשינוי לפי דרישות התאגיד;‬
‫ג‪ .‬אינה בעלת השלכות פרקטיות על התנהלות התאגיד;‬
‫ד‪ .‬קשורה להסדרים חוזיים קצרי טווח‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ 3‬לפקודת‬
‫הפרשנות‪.‬‬

‫פסק הדין הראשון שעסק באחריות המוגבלת של התאגיד הוא‪:‬‬ ‫‪.6‬‬

‫א‪ .‬פס״ד זוסמן;‬
‫ב‪ .‬פס״ד גינדי;‬
‫ג‪ .‬פס״ד סלומון נ׳ סלומון;‬
‫‪39‬‬ ‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫דיני תאגידים – אישיות משפטית נפרדת‬

‫אישיות משפטית נפרדת – הבחנות נדרשות‬

‫מקובל לחשוב שלבני אדם יש זכויות וחובות‪.‬‬

‫אבל‪ ,‬גם התאגיד הוא אישיות משפטית נפרדת‪,‬‬

‫ולכן גם התאגיד כשיר לזכויות וחובות‪.‬‬

‫זכויות וחובות נפרדות מאלו של בעליו‪.‬‬

‫בהתאם‪ ,‬יש צורך בכמה הבחנות –‬

‫על מנת להבין את המרחב המשפטי של דיני התאגידים‬

‫‪40‬‬

‫‪20‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים – אישיות משפטית נפרדת‬

‫הבחנה בין אישיות משפטית טבעית לאישיות משפטית מלאכותית‬

‫בני אדם = אישיות משפטית טבעית‪ ,‬יצורים חיים שהמשפט יכול‬

‫להעניק‪/‬לשלול מהם זכויות‪/‬חובות‪ .‬בהתאם‪ ,‬יהיו להם זכויות‪/‬חובות שונים‪:‬‬

‫כקטינים‪ ,‬כבגירים‪ ,‬כמבוגרים‪.‬‬

‫כעובדים שכירים‪ ,‬כעצמאים‪ ,‬כמובטלים‪ ,‬וכדומה‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬תאגידים הם ישויות משפטיות מלאכותיות שלא קיימות באופן‬

‫'טבעי'‪ ,‬ומעלות בהתאם שאלות משפטיות שונות‪:‬‬

‫לגבי מעמד האישיות המשפטית המלאכותית‪.‬‬

‫ומאין אותה אישיות )מלאכותית( שואבת )ו‪/‬או מאבדת( את זכות‬

‫הקיום שלה‪.‬‬
‫‪41‬‬

‫דיני תאגידים – אישיות משפטית נפרדת‬

‫ישנן תפיסות שונות של האישיות משפטית המלאכותית‬

‫מהן נובעים אתגרים שונים בקיומה של האישיות המשפטית המלאכותית‪.‬‬

‫התפיסות נוגעות ליחסי הגומלין שבין האישיות המשפטית המלאכותית‬

‫לעולם המשפט‪:‬‬

‫תפיסה היררכית‪ :‬המשפט הוא יוצרו של התאגיד‪.‬‬

‫תפיסה חוזית‪ :‬שמה את הדגש על התאגיד כהסדר חוזי‪-‬משפטי‪.‬‬

‫תפיסה ריאליסטית‪ :‬מתייחסת לתאגיד כעובדה מוגמרת‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫‪21‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים – אישיות משפטית נפרדת‬

‫התפיסה ההיררכית‬

‫= בלי הדין אין משמעות לתאגיד‪.‬‬

‫לפי תפיסה זו‪ ,‬כל קיומו של התאגיד נובע מהדין‪.‬‬

‫הגישה מבוססת על שני אלמנטים‪:‬‬

‫‪ .1‬אלמנט הפיקציה ‪ -‬החברה‪/‬תאגיד הוא למעשה פיקציה בחסות‬
‫הדין‪ .‬ללא הדין לא יתקיימו תאגידים‪.‬‬

‫‪ .2‬אלמנט ההענקה ‪ -‬החוק הוא שמעניק לתאגיד את חיותו‪.‬‬

‫התאגיד אינו יצור טבעי אלא החוק נופח בו חיים‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫דיני תאגידים – אישיות משפטית נפרדת‬

‫התפיסה החוזית‬

‫התאגיד = קובץ של חוזים‪.‬‬

‫בו הצדדים לחוזה מסדירים את היחסים בינם לבין עצמם‪.‬‬

‫הגישה נחשבת מאפשרת וגמישה‪:‬‬
‫לפיה התאגיד הוא יצירם של מקימיו‪,‬‬
‫על פי החוזים שכרתו ביניהם‪.‬‬

‫גישה זו נתפסת כמתאימה יותר למציאות העסקית‪-‬דינמית הקיימת כיום בשוק‪.‬‬

‫בעוד שבתיאוריה ההיררכית הפיקציה היא מן הדין‪,‬‬

‫בתפיסה החוזית הפיקציה היא יצירתם של הצדדים‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫‪22‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים – אישיות משפטית נפרדת‬

‫התפיסה הריאליסטית‬

‫מבחינה משפטית אין הבדל ממשי בין תאגיד לבין אדם בשר ודם‪.‬‬

‫הגישה תופסת את התאגיד כקיים ברשות עצמו ולא כפיקציה‪.‬‬

‫היא מסתכלת על המצב בשוק ועושה מעין ״העתקה״ שלו לתוך עולם המשפט‪:‬‬
‫מכירה בהשפעת הדין על קיומם של התאגידים‪.‬‬
‫אבל זכות קיומם עומדת ולא ניתנת לערעור או שלילה‪.‬‬

‫לגישות השונות משמעות שונה לגבי התפיסה את‬

‫התאגיד‬
‫כולל היקף זכויותיו וחובותיו‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫דיני תאגידים – אישיות משפטית כללית‪/‬מוגבלת‬

‫דגש‪ :‬האבחנה בין אישיות משפטית כללית ואישיות משפטית מוגבלת‬
‫לאישיות משפטית כללית מוענקת )פוטנציאלית( האפשרות לכל הזכויות ולכל‬
‫החובות‪,‬‬
‫אנשים )עקרונית( כשירים לכל הזכויות והחובות‬
‫אבל‪ ,‬יש דברים שלא יוכלו לממש כמו למשל להתמזג כמו תאגיד‪.‬‬

‫לאישיות משפטית מוגבלת המשפט נותן רק זכויות וחובות מסוימים‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬לוועד הבית יש כשרות לזכויות וחובות מסוימות בלבד‪:‬‬
‫אך ורק למה שנוגע לרכוש המשותף של הבניין‪.‬‬
‫רק בתחום הזה יש לפעולות שלו משמעות משפטית‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫‪23‬‬
‫‪11/20/23‬‬

‫דיני תאגידים – אישיות משפטית כללית‪/‬מוגבלת‬

‫דגש‪ :‬האבחנה בין אישיות משפטית כללית ואישיות משפטית מוגבלת‬

‫דוגמא לחריגה מזכויות של אישיות משפטית מוגבלת‪:‬‬

‫אם ועד הבית פותח מפעל עוגיות ‪ -‬זה לא קשור לרכוש המשותף‪.‬‬

‫אין לאישיות המשפטית של ועד הבית זכות קיום כמפעל;‬

‫במקרה כזה יראו באנשים עצמם כמי שביצעו את הפעולות העסקיות‪.‬‬

‫ז״א‪ ,‬הפעולות אכן נעשו – אבל בכשרותם של האנשים כפרטים‪.‬‬

‫משמעות פרקטית?‬

‫‪47‬‬

‫‪24‬‬